אבל זה די מתכחש לשאלה מה אנחנו מסוגלים לחוות בלי ההגשה האדיבה של המדיה.

בדיוק כמו שגם בלי פרסומות אנחנו יכולים לשים לב די בקלות שיש נשים יפות יותר ופחות

ככה כל מי שקצת התנסה בקשרים יודע שיש קשרים שבהם הוא נלהב יותר ויש כאלה שפחות. אז עד שאחשוש שמא ישפיע עלי הדימוי של זמר זה או אחר (שלא בהכרח משקף מציאות ודי למבין), אני מתמודד עם זה שקשר שאני נכנס אליו הוא לא בהכרח באותה רמה כמו קשר שחוויתי בעצמי.

מלכתחילה אני שומע שירים שאני מסכים עם המסר שלהם, כך שזה נובע ממני ולא מבחוץ, או שירים שלא כל־כך מעניינות אותי המילים כמו המנגינה.

אם אין רגש חזק בין שני הצדדים בעיניי זה לא יחזיק.

בתורה של הרבי מלובאוויטש קוראים לזה רצון הלב אם אני לא טועה(אם יש פה חבדני"ק או מישהו שבקי אשמח שיחדד או יתקן אם טעיתי) ובלעדיו לא מומלץ להתחתן.

אם המציאות היא שאין רגש..אז למה להמשיך?

לגבי הסוף, רבי נחמן כותב בליקוטי מוהר"ן תורה ג' שמי ששומע שירים מאיש לא כשר זה קשה לו לעבודת השם, אז נראה לי שוודאי השירים משפיעים על הנפש וגורמים לנו להתבלבל. גם אם לא במודע.

השאלה שלך הייתה בלי להיכנס לצד ההלכתי אבל הצד ההלכתי בדיוק עונה לך על השאלה, שהשירים האלו עושים לא טוב לנפש ופוגעים בה ובקשר שלה עם השם יתברך על ידי שמכניסים באדם כל מיני מחשבות ורעיונות וכו' (גם זה נאמר לגבי סוף השאלה שלך).

ולכן אני מניח שלפעמים זה פשוט מבטא את מה שהגיוני להרגיש וזה סבבה

לפעמים התוכן שבו מתבטא הרגש הוא לא מאוזן, כזה שמוכר אהבה הולוודית פלאית ואז זה יכול להשפיע לרעה, במיוחד אם לא מודעים לכך. 

בד"כ זה דכאון..

פעם היו לא מעט שירים איכותיים (וגם צנועים ועם תוכן טוב). והם דווקא היו מחזקים בך את הרצון לאהבה ולכן היית מוכן להשקיע יותר בשביל להשיג אותה ואפילו "להתפשר" (ואגב, חוסר היכולת להתפשר מעיד בין היתר על רצון לאהבה שהתחזק ככל שזמן הרווקות גדל).

אז אם כבר הם היו יוצרים בעיה הפוכה, של התאהבות במישהו שלא באמת מתאים בגלל הרצון לאהוב כבר..

אבל הז'אנר של שירי דיכאון הוא מאוד ספיציפי ביחס לשירי אהבה.

ולגבי מה שכתבת בסוגריים - יש כאלה שככל שזמן הרווקות גדל אצלם הם לומדים "להתפשר" או יותר נכון - להתרכז בעיקר.

אני גם לא בקי, אבל זה הרושם שלי מחבר ששומע את המוזיקה של היום ויוצא לי לנסוע איתו לפעמים. הרבה שירי פרידות. וגם סתם שירים חסרי משמעות.

נניח פאר טסי-  הוא מלחין מוכשר ללא ספק. אבל הוא חי בתרבות שגורמת לו לחבר למנגינות מילים טיפשיות כי זה העולם של היום. 

אם הוא היה יוצר בתקופה של לפני עשרים-שלושים שנה היינו זוכים ממנו להרבה יותר שירים ברמה של "מה יהיה מחר" ו"אחרי הנצח".

נכון, זה מה שצריך לעשות. ברגע שמבינים את השורש (מה שכתבתי) קל יותר לעשות זה

אני לא שומע כל כך מוזיקה מזרחית.

יש הרבה שירי אהבה שהם לא תחת הז'אנר של 'ים תיכוני' והם ממש לא קשורים לדיכאון.

העניין זה לא רק הדיכאון אלא גם שאין שם יותר מדי תוכן

אלא ביחס למה שאתה מכיר

זה גם בסדר

ושים לב לא להעיר לאחרים על מה שאתה עצמך עושה..

במקרה של חוסר היכרות (כפי שאתה אומר, לא אני אמרתי) למה להסיק מהפרט אל הכלל? זה לא נראה כזה נכון.

אני לא מעיר לך, ברמה המוסרית ערכית תעשה מה שבאלך מי אני. אני נטו דן על הרובד השיכלי.

באמת לא כדאי לערב את הדיון ברמה האישית. הדברים שלי לא נכתבו ברובד הזה אז סליחה על כך אם כך נשמע.

אין לי שום בעיה עם הערות, רק שיהיו נכונות ברובד השכלי.

וזה לא קשור לעניין הרמה האישית, רק הערתי שאתה עצמך כותב "אבל הז'אנר של שירי דיכאון הוא מאוד ספיציפי ביחס לשירי אהבה" ואח"כ כותב "אני לא שומע כל כך מוזיקה מזרחית", אז על סמך מה אתה אומר שזה מאוד ספציפי וגוזר ממה שאתה מכיר אל הכלל?..

אם אתה לא מכיר טוב אז כנראה שהגיוני שמה שאתה מכיר לא משקף את המכלול. 

מכיר שירי אהבה שהם לא שירים מזרחיים, חסר?

כי לא אמרתי שאני לא מכיר בכלל.

וגם אם זה היה נכון, זה נכון גם לגבי מה שאתה כתבת אז אני באמת לא מבין מה אתה רוצה.

ברור שלא חסר. אבל רוב השירים החילונים היום ולא משנה מאיזה ז'אנר הם או דיכאוניים או ריקניים.

כי הטענה היא ביחס להסקה מהפרט אל הכלל. לפי דעתי, ממה שאתה אומר שאתה מכיר לא הייתי סומך על ידיעה ביחס למציאות באופן אמין, לפחות לא כדי להסיק מהפרט אל הכלל. אולי אתה לא מסכים לטענה, מכבד, אבל לטעון שזה לא ברובד השיכלי בגלל זה, זה פשוט לא נכון.

ברגע שאכיר את רוב השירים החילונים אוכל לחוות דעה על המשפט שאמרת.

זה מייצג בסוף אהבה מנקודת מבט מערבית, לא בהכרח יהודית.

מעצימים חיצוניות. מעצימים כאב. הרבה פעמים מתארים סיטואציות שבחיים של שומרי תורה ומצוות לא יקרו

את/ה לא תפגוש אקס/ית שלך בים או במסיבה עם גבר או אישה אחרת

אתה לא תפגוש אישה על הבר ותתאהב בה ממבט ראשון

שלא נדבר על שירים שמדברים על חוויות אינטימיות פיזיות בין גבר לאישה.

געגועים של קשר של שומרי נגיעה לא דומים לקשר של לא שומרי נגיעה. פשוט.

זה מכניס אנשים לסיפור לא שלהם,ואפשר להיסחף עם זה רגשית ולהשליך את ההשפעה של השיר לחיים שלנו כשבכלל אין קשר. זה סהכ שיר של מישו אחר, על סיטואציה שלא קרתה לי מעולם. ואם אני בחוסר, קל להישאב לזה

בכלל, מוזיקה מאוד משפיעה על הנפש

לכן ביקשתי שתסבירי את כוונתך. 

בהקשר של נשואים, זה יכול להיות אולי כביכול יותר רלוונטי

אבל עדיין, כמה שירי אהבה הם רלוונטים לנשואים?

זה שוב, מדבר על המון כאב וגעגוע. אכזבות.

קצת מנציח אותם אפילו ומכניס אותך לזה עוד יותר. גם אם זה נותן כביכול ביטוי לרגש, זה יותר מנציח את הכאב.

מבחינתי קצת כמו - בנאדם עצוב, אז הוא הולך למי שיבכה איתו ביחד ויפרט לו כמה כואב לו ואיפה ועוד ייתן לו רעיונות איפה עוד יכול לכאוב. למה זה טוב? האם זה טוב ברמה היומיומית, כמה פעמים ביום?

בעיניי לא

בכלל הרבה שירי אהבה מדברים על ניצוצות התאהבות מערביים. התלהבות. רובנו לא חיים ככה. סתם מנכיח חוסר, בהמשך למה שכתבתי בהודעה הקודמת

אבל השירים גורמים לזה להיראות כאילו זה חזות הכל

ולא התכוונתי רק למזרחית האמת. בכלל. אן כי זה שנפוץ יותר היום

גם לאביב גפן ושלמה ארצי יש שירי געגוע

לא עודעת אם הצלחתי להסביר, אבל שיר מעצים את התחושות בקיצור

אני לא מאלו שמתעמקים במילים והטקסטים.

שירים מהווים עבורי משהו נעים, מוזיקת רקע.  

אני לא מכיר שירים בע"פ, לא יכול לצטט שירים…

שומע מכל דבר שמשודר ברדיו, ברשתות המרכזיות. לא שומע מוזיקה מזרחית.  

מתכוונת בדיוק, אבל ברדיו משרדים היום הכל, תלוי איזה תחנה שומעים

ואם אתה לא מקשיב למילים, כנראה שזה פחות רלוונטי לך. שזה מעולה אגב,רק לא ברור לי איך חח

אני חושבת שכדאי להיות ערניים ולשים לב,

אם מרגישה שהשיר מבטא את הרגשות שלי,

או רגשות שאני לא מרגישה כרגע אבל יכולה להזדהות איתם, מעולה.

אם מרגישה שהשיר מבטא משהו זר, מוגזם, לא מתאים, או כל דבר אחר, לשים לב לזה ולהשפעה של זה עליך ולבחור אם להוציא מהפלייליסט, או לשמוע ולהזכיר לעצמך שזה לא שיר שאת לא מזדהה איתו.

בכל מקרה, רגשות חזקים אני בטוחה שצריך להיות (:

כל ערך האהבה שמתבטא בהם זה אהבה=מה שגורם לי/לצד השני אושר, ותו לא. ולכן במילא שיש אתגרים באושר בזוגיות בעולם המערבי החילוני כיום לא מתאמצים על זוגיות אלא מתגרשים גם אם כבר חיו עשרות שנים וקשורים זה לזו וניתן לבנות זוגיות מאושרת, פשוט מפרקים.

אבל באמת אהבה לא מתחילה מאושר, אלא מחווית קשר נפשי של קשר וקרבה. במילא אם אני קשור למישהו אז זה יעשה אותי ואותו מאושרים להיות ביחד אבל לא משם זה מתחיל.

במילא אם הזוגיות תכנס לאתגרים בתחום האושר, בני הזוג יעשו הכל כדי לבנות אותו מחדש לזוגיות מאושרת, כי הרי הם קשורים מאוד אחד לשניה ואיך אפשר לפרק זוגיות שבה קשורים אחד לשני?

זה יותר רלוונטי נראה לי לאחרי נישואים מאשר לבדיקת התאמה בדייטים, אבל גם בדייטים אם מבינים שאהבה מתחילה מקשר נפשי, אז לעיתים מוכנים להכנס לקשר שיבוא קצת על חשבון אושר פה ושם, אם באמת מרגישים קשר נפשי חזק ואהבה (וכמובן שחייב להיות אושר כללי).

אני לא מומחה לזוגיות ולא נשוי אז אין לראות בדברי עצה להכוונה בפועל.

היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.

ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…

אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.

תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…

אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת 

ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה  הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.

לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰‍♂️

ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?

אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.  

גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.

ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות

לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.

אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם

ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם

למה לא?

בברכת

"ובשמחתך

ישמח לבנו גם אנו"

המערכת. 

אלא אם כן, אתם ממש באותו מעגל חברים שבו המשכתם להיות גם אחרי שבחלטתם שנישואין זה לא משהו שמתאים בין שניכם.

אבל - כשאתה קורא לה "חילזונית" אז ניכר שיש לך עדיין רגשות כלפיה, ובמצב כזה בוודאי לא הייתי ממליץ ללכת. 

וגם אז- רק להגיד מזל טוב 

כמו שכתבו לפני, נראה שאתה עדיין מרגיש כלפיה ולראות אותה בחתונתה רק יעשה לך רע על הלב והרגשות יתעצמו לכן נראה לי שתחסוך את זה מעצמך ותנסה להתקדם הלאה בלב שלם כמה שאתה יכול

אני כאילו מנסה לדמיין מה זה היה עושה לי אם הייתי בחתונה של מישהו שאני עדיין מרגישה כלפיו וזה קצת עושה לי נאחס בלב

אין לי שום רגש כזה כלפיה אני אוהב אותה כמו אחות

אבל יכול להבין למה זה נשמע מופרך

בכולופן תודה על התגובות של כולכם

משה נעץ את השרשור

אולי עוד מעט היא תגיב לך בעצמה

רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

לק"י

איסוף/ פיזור מהמסגרות.

הרמת משקולות

וכו'

ייפגע בבריאות ובכושר?

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

שרק אתה/את יכולים לדעת את זה. לשבת בשקט, לחשוב את זה

אולי לכתוב את זה. לשאול את עצמך שאלות. מה היית למשל

עונה לחבר שהיה מתלבט באותו נושא?

מה החבר היה עונה  לך?

אולי לנסות למצוא את החוסר האישי על ידי ניסוי של דברים

שאתה/את אוהבים, או להיפך, נדחים מזה?

מה היית רוצה לעשות שאינך עושה?

מה באמת באמת היית רוצה לקבל שאין לך?

לשבת בשקט בשקט עם עצמך ולהקשיב.

ואם מאוד קשה, אולי ללכת לברר עם מישהו

שיוכל לשקף לך את עצמך; רצונותיך, חסריך,

חששותיך וכו'.

אולי תדמיין את עצמך נשוי. יש לך אשה אוהבת

ואהובה, כל בוקר אתה מנפנף לה לשלום...

היא מכינה אוכל אהוב עליך וכו' וכו'....

זה היה מספק אותך?

ולבקש מהשם שידייק אצלך את הדברים

בחינת, "תעיתי כשה אובד, בקש עבדך".

עם סבלנות. לא להיבהל מהבלבול.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

שתזכו לבניין עדי עד באהבה ובשמחת עולם ❤️

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

הכוונה היתה לומר שמה שלא צריך זה כל ההבדלים שיש ברמת הכרטיס.

שהיה לך כיף לשבת איתה ביום שישי בבוקר על כוס קפה. עם ש יחה נעימה, זורמת, טבעית....כיף. לא?

אתה יוצא עם 4 בחורות במקביל?

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו