עדכון המטומה אחרי שבועייםפעם אחרת

אז הלכתי להיבדק...

ב"ה אלף פעמים שיש דופק והעובר זז..


לצערי ההמטומה גדלה לי מ5 ומשהו ל7 ומשהו, הטכנאית אמרה לי שזה לא כזה גדול אבל משיטוט פה בעבר, אני מבינה שזה כן גדול..

ממש התבאסתי.. השתדלתי לנוח ומידי פעם עשיתי מטלה כזו או אחרת בזהירות בלי יותר מידי מאמץ, אבל כנראה שזה לא מספיק..


מאוד חוששת מההמשך.. הבטן כבר בחוץ, אי אפשר לפספס אותה


צריכה עידודים ובעיקר חיזוקים.

כרגע אני לא עובדת..


אל תאכלי את עצמךשושנושי

תדעי לך שרפואית (לפחות לפי מה שאמר לי הרופא בסיכון פרופ אלחלל) - אין הוכחה רפואית שמנוחה אכן עוזרת.

אין גם הסבר רפואי לתופעה הזאת

אני הייתי אומרת לך רגע לנשום

אם את נחה בבית עד עכשיו וההמטומה גדלה, אני לא אשת מקצוע וממש לא מהווה חוות דעת רפואית

אבל יכולה להגיד לך שאצלי המשכתי לעבוד, העבודה אצלי בישיבה ככה שלא התאמצתי

ברור כשמש שעבורי לשבת בבית כל היום היה גומר אותי, נפשית.

 

אז למרות שעבדתי כרגיל, למרות שהייתי אמא לילד בן שנה וחצי עם כל מה שזה דורש

הייתי עם המטומה אמנם הרבה זמן אבל ב"ה ילדתי בשבוע 41

מה שאני מנסה להגיד שאצלי בכל מקרה, למרות שעבדתי ורצתי בגן שעשועים אחרי הבייבי - לא הייתה לידה מוקדמת.

 

שלא תטעי, אני הכי בעולם מבינה את החששות שלך

לצד זה קריטי גם לדאוג לנפש

 

אם לא עושה לך טוב להיות בבית כלכך הרבה זמן - אולי כן תשקלי חזרה לעבודה (אני לא זוכרת באיזה תחום את עובדת, אם במשהו פיזי - קבלי ביטול)

היציאה מהבית תסיח קצת את דעתך 

קשה להיות בבית בחוסר מעש ולחשוב על ההריון כל היום

 

הרופאה המליצה לך על מנוחה? יציאה לשמירה?

אני עובדת במערכת החינוךפעם אחרת

כבר יצאנו לחופשה ככה שיצא לי טוב..

היא לא נתנה לי ימי מנוחה בגלל שכבר אין צורך אני במילא בבית...

אני לא דואגת בישיבה בבית.. פשוט מתבאסת על עצמי שכן עשיתי דברים בבית וחשבתי שאם אעשה אותן בזהירות אז הכל טוב.. וגם ההפחתה של ההפרשות גרמה לי לחשןב שזה קטן אז הרמתי את הבייבי בעצמי כשיכולתי לבקש ממשהו אחר.. בקיצור אני מתבאסת על זה אבל אני כרגע עם הפנים קדימה לנוח באמת בלי שום מטלה כזו או אחרת... 

קרה כבר למישהי שהמטומה גדלה ואז נספגה?פעם אחרת

אשמח לסיפורים עם סוף טוב...

בסופו של דבר מרגישה שאני כן נחה, ועושה מה שאני יכולה. כל השאר זה כבר מאת השם.. לא מצליחה להבין איך זה גודל, הרי לא עשיתי משהו שדורש ממש מאמץ.. בסה"כ הורדתי ממש פרופיל אז למה זה גודל??!?!?!


מחכה לנסס!!!

כן לי היא גדלה ואז נספגהאמאשוני

אבל לא הרמתי תינוק. ליתר דיוק אפילו קרטון חלב מלא לא הרמתי.

ממש ממש ממש שמרתי.

הייתה המטומה משבוע 5 עד 21.

שמרתי הכוונה לא שכבתי במיטה כל היום, אלא שמרתי לא להרים כבד ולא להתאמץ בכלל.

קשה לומר אם יש קשר בין זה שהרמת תינוק לגידול של ההמוטומה, אולי היא הייתה גדלה בכל מקרה.


מה שכן חשוב להבין שאין קשר בין ההפרשות למצב ההמטומה.

היא יכולה להיספג בלי דימום והיא יכולה לגדול בלי דימום

והיא יכולה להיספג עם דימום והיא יכולה לגדול עם דימום.

מה שמשפיע על הדימום ככל הנראה זה הקרבה לפתח כמו במקרה של שיליית פתח.


המטומה נמדדת בשטח ולא באורך.

יש 7 שהוא בינוני ויש 7 שהוא גדול.


לא יודעת אם את עם ילדים בבית בשלב הזה, אם כן תרשמי לקייטנות, צהרונים והכל כאילו את עובדת משרה מלאה.

או שבמקום צהרון תהיה מישהי/ מישהו שיוציא אותם אחר"צ.

אני לא מרימה את התינוקפעם אחרת
גג מכניסה כביסה למכונה בישיבה.. מקפלת כביסה.. מדי פעם מכינה פרוסות.. לא משהו פיזי ממש
אז מעולהאמאשוני
את עושה את ההשתדלות שלך
אני פה כדי לעודד אבל גם לשקף את המצב🙏מאמאמיה 3

קודם כל, לי היתה המטומה ענקית, מסביב לרחם, מעל 7.

אחרי שני הריונות עם המטומה שלצערי עם סוף רע- בהריון האחרון הייתי בשמירה טוטלית!! במיטה בלבד. קמה לשירותים וזהו. אפילו להרים בקבוק או מחבת לא הרמתי. וגם כשקמתי מהמיטה צריך להסתובב לצד ואז לקום, ולא להעמיס על הרחם.

בנוסף לקחתי חומצה אלפא ליפואית שהמליצו לי כאן

ותודה לה' בהודיה כל כך גדולה לה' זכיתי לבן מתוק.  ההמטומה נספגה בשבוע 30, כי עד אז לא לקחתי את החומצה ולא הייתח טוטלית במיטה.

ממש ממש ממליצה!

הלוואי שהיו אומרים לי את זה קודם

אה ולשתות הרבה מים

מאיפה משיגים את זה?פעם אחרת
זה לא מדוייק מה שאת כותבתאמאשוני

זה שאצלך ב"ה הסתיים בידיים מלאות מציעה לך להיזהר מאוד כשאת כותבת לאחרות.

יש הבדל בין מנוחה כפי שהרופאים מתייחסים אליה, לבין לא להרים כבד ולא להתאמץ ולא להתרוצץ אחרי ילד בן שנה וחצי בפארק.

ויש נשים שהסתיים אצלם בהפלה, זה לא כ"כ נדיר וזה גם מסוכן לאמא, לא רק להריון.

שאלת את הרופא אם זה בסדר להתרוצץ עם תינוק בפארק והוא אמר לך שזה בסדר?

כי אם שאלת על ללכת לעבודה כשהעבודה היא בישיבה זו סיטואציה אחרת, מציעה לדייק כי זה דיני נפשות, זה לא סתם חששות שאת רוצה להרגיע.

כלומר עם כל הכבוד לדאגה למצב הנפשי, מדובר פה בעניין פיזי שאסור לזלזל בו ואי אפשר להכפיף את כל מה שאת עשית יחד עם האמירה "אין הוכחה שמנוחה עוזרת".

אני אישיתפעם אחרת

משתדלת לנוח, אני לא עובדת וגם אם הייתי בעבודה שלי, היא לא עבודה פיזית בכלל.. אני רוב הזמן יושבת בעבודה..


הבאסה שלי זה שאני עושה השתדלות, עושה 5 אחוז ממטלות הבית ומגלה שההמטומה גדלה, הבנתי שהיא גדלה באורך ל7.. זה אומר שזה יוצר יותר קרעים בקרומים?


זה הוריד לי את כל הרוח מהמפרשים כי הייתי בטוחה שתהיה הקלה מסויימת אני נחה כבר יותר מחודש..

חוצמזה הכל תקין

לשאלתךשושנושי

כן שאלתי את הרופא בסיכון, פרופ אלחלל והוא אמר שאין הוכחה רפואית למנוחה.

לגבי מאמץ אמר גם שאין הוכחה לקשר בין הדברים אבל כן אמר להוריד פרופיל

לא התעמקתי איתו על ההבדל בין הרמת מזרון (שאמר בקריצה לבעלי "מהיום אתה שוטף את הבית ומחליף מצעים") לבין הרמת ילד

במציאות חיים שלי לא הייתה אופציה של לא להרים את הילד, לא הייתה אפשרות כזאת.

את היית מסוגלת לא להרים את הבן שלך ולא לצאת איתו לגן שעשועים? מדהים! לא לכולן יש אפשרות כזאת (או אפילו רצון כזה)

אם היה אומר לי שיש קשר ודאי בין השניים, מילא. אבל כל עוד אין הוכחה ודאית כזאתצ - צר לי, אני לא יותר צדיקה מהאפיפיור. לא יכולה.

 

אגב, עובדה

את לא הרמת שקית חלב

אני הרמתי חופשי ילד בן שנה 

 

לשתינו הייתה המטומה לפרק זמן ארוך יחסית.

 

ככה שבמבחן התוצאה כמו שאת רואה - אין הבדל בין אחת שנחה לשנייה שלא.

(מה היה יכול להיות אם כן הייתי נחה? וואלה אין לי מושג. משאירה לחוקרים לגלות את הסטטיסטיקה ולעדכן אותי בתוצאות)

 

שוב, יכול להיות שזה עוזר (כמו שגם יכול להיות שאין הבדל)

יכול להיות שעוד מליון דברים יכולים לעזור. עכשיו אלך לעשות את כל הדברים האלה? לא. אני מעדיפה להתרכז במה שעובד בוודאות.

 

*כמובן קריטי לכתוב שאני לא מהווה חוות דעת רפואית לכלום*

שיתפתי על מה שהיה אצלי בלבד!

 

אם הרופא המליץ לפותחת לנוח שתעשה את זה ולא שום דבר אחר!!!!!

מתייגת @פעם אחרת כי קריטי שתקראי וכמובן תפעלי בהתאם להנחיות של הרופא

ואולי אולי הסיפור שלי יעודד אותך קצת בפעמים האלה שתעזי לנשום או להחזיק כוס מים (לא להתאמץ / להחזיק כבד וזה ;) )

ביקשתי ממך לדייקאמאשוני

בין מה ששאלת את הרופא לבין מה שאת עשית על דעת עצמך.

אז לא שאלת את הרופא אם זה בסדר להתרוצץ אחרי ילד בן שנה וחצי בפארק.

אחלה.

הכל טוב.

אבל תרשמי את זה ככה שלא יובן ששאלת, והרופא אמר לך שאפשר.


 

לי כל הרופאים להריון בסיכון שהייתי אצלם אמרו שאסור להתאמץ ואסור להרים כבד.


 

שימי לב וגם כל מי שהגיבה לאחר מכן,

גם לי אמרו שלא הוכח שמנוחה עוזרת אבל שאסור להתאמץ!

זה בא ביחד זה לא או מנוחה או להתאמץ.

כשלא ממליצים על מנוחה, הכוונה שאפשר ללכת, זה אפילו בריא וחשוב בשביל זרימת הדם, אפשר לצאת לעבודה.

אסור לרוץ, אסור לסחוב כבד, אסור להתאמץ.

אפשר לעשות המון דברים שהם לא בקטגוריית מאמץ.


 

אגב למדתי לא להרים קרטון חלב שלם לא כי דמיינתי שזה עוזר,

פשוט כל פעם שהתאמצתי יצא לי שפריץ אז למדתי לזהות בשלב מוקדם יחסית מה נחשב למאמץ עבור הגוף שלי.

להרים ליטר חלב, הגוף הגיב לא טוב, להרים חצי קרטון היה לי בסדר.

להרים קומקום מלא היה זוועה, למלא אותו עד המינימום ולהרתיח היה בסדר.

ולמדתי למצוא פתרונות יצירתיים ולהתמודד.


 

זה שאת החלטת מה נכון לך לעשות זה נהדר, אבל בזהירות ודיוק כשאת כותבת לאחרות.


 

חשוב להבהיר שהרופא לא אמר לך שזה בסדר להרים תינוק בן שנה וחצי.

מה פרקטי ומה לא פרקטי זה שיקול שכל אחת תעשה לעצמה.

אני הצלחתי לצאת עם הילדים ולקלח ולטפל בלי להרים.

לימדתי אותם להביא שרפרף לטפס עליו ולטפס עלי

לימדתי אותם להביא שרפרף לשפת האמבטיה ולהכניס רגל רגל.

לקחתי איתי סיר לצרכים לילדה בגמילה. ונעזרתי הרבה באחרים.

ההמטומה שלי נסיגה בשבוע 21 כשכבר משבוע 16 היא הייתה במגמת ירידה,

כל שבוע שהעובר גדל וההמטומה לא קטנה, מגדילה את הסיכון להריון. ככה שזה לא שאלה של 0 ו1.

יש פה מדרג והשאלה איך מקטינים את הסיכון.


 

אני לא שופטת מי שלא מצליחה לשמור או מי שלא חושבת שנחוץ לשמור, (לשמור הכוונה ממאמץ והרמת כבד, לא לשמור= לשכב במיטה)

אני רק אומרת שחשוב לדייק בדברים וכל אחת תעשה כרצונה.

הרופאה הנחתה אותיפעם אחרת

להוריד פרופיל ולא להרים כבד.. ואם אני עושה משהו גם אם הוא קל ומרגישה כבדות לעצור מיד.. חוצמזה היא הייתה אופטימית ואפילו לא הזכירה את המילה הפלה מאיימת או את הסיכונים בכלל. את זה אני כבר מכירה מהעבר ומהרופא במיון שרשם שזה בגדר הפלה מאיימת..

גם לי נאמר כךמקקה

הרופאה אמרה לי שאין הוכחה שמנוחה עוזרת ולא צריך להפחית פעילות בכלל

בפועל כן השתדלתי אבל ממש לא הפסקתי את השגרה

יש הבדל גדולאמאשוני

בין להגיד "לא הוכח שמנוחה עוזרת"

לבין להגיד שהרופא אמר שלא הוכח שיש בעיה להתרוצץ עם ילד בפארק.

חשוב פה הדיוק כי זה דיני נפשות.

אם אין הוכחה שמנוחה עוזרתשושנושי

משמע,

לא צריך לשכב במיטה, לא צריך לרבוץ על הריקליינר ככה שאפשר לצאת לפארק, לא?

קליקס על הרצפה כן וגן שעשועים לא?

 

לי יותר קשה לקום מהרצפה לעומת הליכה לגינה ולנדנד שעה בנדנדה

 

...

 

בשורה התחתונה אני חושבת שהמסר הובן.

 

בתפילה שתהיה לפותחת הריון קל תקין לידה קלה בעיתה! ובידיים מלאות

אם יש לך אפשרות וזה בא לך בטוב - תמשיכי לנוח - להריון זה בטוח לא יזיק (תדאגי במקביל גם לנפש, היא חשובה לא פחות)

כן כדאי לזוז מידי פעם כדי להמנע מקרישי דם, חוסר זרימת דם וכל הכיף הזה - לא מתמצאת בתחום כדאי לבדוק עם יודעי דבר מתי וכמה..

 

בשורות טובות

ורק טוב תמיד!

אמרת להתרוצץאמאשוני

עכשיו את כותבת לנדנד בנדנדה,

אם הכוונה שלך בלהתרוצץ היא לנדנד ילד בפארק אז סבבה,

המחלוקת היא רק על מונח.

כי להתרוצץ מבחינתי זה לרוץ, להתכופף, להרים לסולם/ מדרגות, דברים כאלו שדורשים מאמץ.


אגב איך הילד הגיע להתיישב בנדנדה?

אפשר לבקש עזרה מאנשים בפארק או להביא את העגלה קרוב שהוא יוכל לטפס,

אפשר למצוא פתרונות אבל חשוב שזה יהיה במודעות.

כי להרים ילד לנדנדה זה בהגדרת להרים כבד.

סליחה, כתבת לרוץ לא להתרוצץאמאשוני
את יכולה להמשיך לחפש אותי בציציותשושנושי

צר לי, אולי אצלך זה רלוונטי אבל הבן שנה וחצי שלי ממש לא היה מסוגל לעבור מעגלת יונאמה (שהיא נוחה וגבוהה) הוא ממש לא היה יכול לעבור לבד לנדנדה

ולא, לא ביכוון לבקש מאחרים להכניס לי אותו לנדנדה. אם את מסוגלת לכי על זה. לא כולן מרגישות בנוח לנצל אמהות אחרות בגינה.

 

את יכולה להמשיך לחפש אותי, הכל טוב

בשןרה התחתונה כתבתי את מה שהיה לי, בחיים שלי

כבר בהודעה הראשונה כתבתי שאני לא מהווה חוות דעת רפואית, אלא משתפת נטו מההריון שאני חוויתי.

 

זה נורא יפה שאת דואגת להריון ולאמהות אחרות, מדהים ממש! אותך לכל המדריכי חתנים, בכל הריון - גם בתקינים.

 

ועדיין כל עוד אין *הוכחה רפואית* לדברים האלה,

במציאות חיים של שוש

אם הייתי פועלת כמוך כנראה הייתי מאושפזת היום בשלוותה.

לא כולן בנויות לחיות ככה

אני לא מסוגלת לא להרים את הבייבי שלי, לא לנקות, לא לצאת לגינה ולא לצאת לקניון. לא מסוגלת.

לא יכולה לשבת בבית כל היום, צר לי.

אני צריכה את העבודה, צריכה את היציאה.

 

זה כמו שתגידי שתמיד טוב להיות צנועה, תמיד טוב ללכת עם גרביון 100 דנייר וחצאית עד הקרסול

האם ככה כתוב בתורה? לא. אבל למה לא להחמיר??

אז יש כאלה שההחמרה תבוא להן בטוב ויש כאלה שלא

 

החומרות שאת מציגה במציאות חיים שלי לא באו בטוב. לא יכלו להתקיים.

 

האם בגלל זה אני לא בסדר? 

אני עשיתי את מה שצריך

ונמנעתי מלקיים את מה שלא חייב

ב"ה היה הריון תקין וילד מושלם!

שוב אני לא באה לשפוט מה שבחרת לעשותאמאשוני

אני אומרת שתדייקי את מה שאת כותבת לאחרות.

נכון שסייגת שאת לא נותנת חוות דעת רפואית,

אבל את משתפת בחוות דעת רפואית שקיבלת מפרופסור וזה כן יכול להשפיע על קבלת החלטות של אחרות.

לכן חשוב לדייק מה החוות דעת שקיבלת, להבדיל ממה שבחרת לעשות. (שסיבותייך עימך אולי במצבך גם הייתי בוחרת את אותם בחירות כמוך)


מה אפשרי ומה לא אפשרי זה דיון אחר, ושוב אין לי עניין לשפוט את הבחירות שלך.

ההריון הסתיים תקין וזה מה שחשוב בשורה התחתונה.

אני קוראת את ההודעות שלי שובשושנושי

אני חושבת שברור מאוד מה ההנחיה של הרופא ומה עשיתי על דעת עצמי

אמנם ההנחיות לא מפורטות עם כותרת מודגשת נקודתיים וגרשיים, אבל בר דעת יכול להבין.

מצידי הדיון הזה הגיע לסיומו.

 

אם למישהי אחרי כל ההודעות עדיין לא ברור מה הנחייתו ומה עשיתי על דעת עצמי, שדרו אליי.

או שהכי טוב, תפנו לגורם רפואי / מכון פועה או כל מי שמבין בתחום לקבלת הנחיות קונקרטיות. ברור שזה עדיף מחוות דעת של משועממות בפורום

 

ויאללה חזרתי לעבוד

 

 

לא התכוונתי לפגועאמאשוני

ומצטערת אם נשמע תוקפני,

זו ממש לא הייתה הכוונה,

לי היה נשמע שהניסוח עשוי לבלבל ומכיוון שאני מכירה את ההנחיות אחרת חשבתי שנכון לדייק.

אולי טעיתי, בכל אופן סליחה והמשך יום טוב.

יום טוב ובשורות טובות תמיד 💖שושנושי
לגבי להתרוצץ ולנדנדשושנושי

אצלי זו עסקת חבילה. 

יציאה לגינה כוללת את השימוש בכל המתקנים. כולל שפריץ מים מהברזייה וישיבה על הספסל.

 

וואי צר לי אבל את ממש נתקעת על קטנות, יש הבדל כלכך מהותי בין נדנוד לעזרה בעלייה למגלשה?

זה כמו שתגידי שיש הבדל בין לשחק צינורות למגנטים

אני לא יודעת איזה משחק קשה יותר.

 

וואי תקשיבי הצלחת להצחיק אותי.

ביציאה הקרובה לגינה, בכל מתקן אזכר בשרשור הזה ואתהה עם עצמי אם פירטתי גם על המשחק בקרוסלה שלא זזה

 

ברור שיש הבדלאמאשוני

יש הבדל בין להתאמץ לבין לא להתאמץ.

בכלל לא דומה להשוואה בין צינורות למגנטים.

מי שיכולה לצאת עם ילדים לפארק ולא להתאמץ, מצויין.

מי שלא מצליחה וכן מתאמצת שתדע שזה לא תחת התוויה הרפואית, זה הכל.


נכון זה קטנות, ולכן הרבה נשים במצב כזה מעדיפות להישאר במנוחה ולא להתעסק בקטנות.

אבל מי שמעוניינת במצב של המטומה בסיכון כן לצאת לפארק ולא להתאמץ, צריכה להתעסק בקטנות, מה לעשות.

ונספג לך? אם כן אחרי כמה זמן?פעם אחרת
כן, לקח כמה חודשיםמקקהאחרונה

משבוע 15 בערך עד הסקירה המאוחרת

בערך חודשיים

באמת רופאים אומריםאישהואימא

שלא הוכח שמנוחה עוזרת... וגם לי בכמה הריונות היה דימומים וכל פעם בדקנו את זה לעומק וזה מה שהם אמרו.

*אבל* הניסיון בשטח של מלא נשים (וגם שלי) מראה שכן יש קשר. וגם אנחנו לא לקחנו סיכון וכשהיה לי דימומים נחתי לגמרי ולא הרמתי שום דבר שהוא קצת כבד.

עדיף ללכת על הצד המחמיר מאשר להצטער על זה אחר כך

כי מי שבמנוחה היא לא מתאמצתאמאשוני

לא חייבים להיות במנוחה, אבל אסור להתאמץ.

מי שלא במנוחה הרבה פעמים מפספס דברים בטעות שכן גורמים למאמץ.

מי שנח זה יותר במודעות.

זה לדעתי ההבדל בין מה שהרופאים אומרים לבין מה שנשים מרגישות.

אגב אי אפשר באמת לבדוק את זה מחקרית כי אי אפשר להגיד לנשים אתם תנוחו, אתם לא תנוחו

ובואו נראה את ההבדל.

אז "לא הוכח שמנוחה עוזרת" לא אומר ש"הוכח שמנוחה לא עוזרת".


ועדיין אפשר לא לנוח וגם לא להתאמץ.

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24אחרונה

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדש

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

אני יודעת לבדוק את עצמי פנימית והייתי עושה את זההריון ולידה

תמיד

ועדיין זה קרה, אחרי תקופה שמנע יפה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

המניעה הודאית היחידה היא התנזרותמרגולאחרונה

קודם כל לשאלתך, לפי אתר מכבי:

בשימוש נכון ובשילוב עם קוטל זרע, דיאפרגמות וכובעונים יעילים ב-92-96% מהמקרים במניעת הריון. משמעות הדבר היא שמכל 100 נשים המשתמשות באמצעים אלו, 4-8 נשים תיכנסנה להריון בכל שנה

שימי לב זה לפי שימוש נכון. חייב לדעת להשתמש.

כל אמצעי הוא לא ודאי. למשל גלולות בתנאים אידיאליים זה 99% אבל בשימוש בשטח- פחות (בגלל ששוכחות גלולה, לא מקפידות על מרווחים, וירוס הקאות וכו וכו). לכן יש חשיבות גדולה להקפדה שלך על ההוראות (גם לדיאפרגמה יש הוראות)

וכן, למשל התקנים הורמונליים יעילים באחוז יותר גבוה. אבל מניחה שיש סיבה שאת לא שוקלת אותם.

אם הסיבה למנוע היא רפואית, דיאפרגמה לא אידיאלית כי בכל זאת סיכוי לא פיצי להיכנס להיריון גם בשימוש נכון, אז תלוי מה האלטרנטיבות שלך. ואולי באמת לשלב דיאפרגמה וקוטל עם הימנעות חלקית מהימים שמאוד סביר בהם בחוץ. ולהקפיד בפדנטיות על ההנחיות.