צעיר, בעודף משקל מגיל ההתבגרות, חוץ מזה- סה"כ בריא
אני חושבת שגם בגיל ההתבגרות הוא השמין ככה בגלל הפרעת אכילה (בודאות היתה אז)
גם כשהיה בטיפול פסיכולוגי ודיאטנית, אכל דברים בריאים ועשה די הרבה ספורט בשבוע- היה שמן. חלק מזה הוא שגם אז היה אוכל כמויות מאוד מאוד גדולות.
לאחרונה הספורט דעך מסיבות שונות, וגם לא מקפיד על אוכל בריא.
זה מבאס אותו עניין המשקל. אני מצידי לא מפריע לי המשקל מבחינת נראות וכאלה, והוא יודע את זה.
והוא פשוט אוכל בלי הכרה, כמויות מטורפות.
אתן 2 דוגמאות:
עצרנו בשווארמה לא מזמן. (אנחנו לא עושים את זה לרוב, אבל זה לא משהו זר לנו.) הוא רצה להזמין 2 מנות לאפה פלוס צ'יפס פלוס שתיה. לעצמו, אני לקחתי בנפרד משהו לעצמי. ונכון, הוא גבר גדול, אבל זה באמת לא סביר. שווארמה זה מראש מקום שהם מעמיסים. לא הסכמתי. אמרתי תזמין מנה נשב נאכל, מקסימום נביא עוד.
הלכתי לסופר אז בדקתי לפני זה מה יש מה אין במקרר. היתה חבילת גבינה צהובה של 400 גרם כמעט מלאה (זה כמו 2 חבילות קטנות). בכל מקרה קניתי בסופר כי היה מבצע אבל לא משנה. בוקר אחרי אני פותחת את המקרר והחבילה הכמעט מלאה נעלמה.
בין המקרה הראשון לשני דיברתי איתו בקטנה על זה שאני אוהבת אותו ובאמת המשקל לא פקטור בשבילי (חוץ מבריאות שברור שעדיף אבל זה לא בינינו). ושלאחרונה אני שמה לב שאוכל בלי הכרה ואמרתי על השווארמה וזה, והוא הסכים, וגם התחיל לחפש טיפול מוזל. זו היתה שיחה נינוחה וקצרה, לא עשיתי מזה הר.
והמקרה השני קרה אחרי.
ואני בעיקר לא יודעת מה לעשות. אני לא אמא שלו, ואני לא רוצה ולא מוכנה להיות שוטרת שלו עם אוכל.
אבל הוא במקום כל כך לא בריא
ואני לא רוצה לדרדר, ואני לא יודעת איך להתנהל מכאן הלאה.
אוף. פרקתי. אשמח גם לעצות.
