1. שם בית החולים- הדסה עין כרם

2. שנת הלידה- 4 פעמים בין 2018 ל2024

3. סוג הלידה- טבעית

4. החוויה במיון יולדות- היה מהמם באמת! (מגיעה אצל כל אחת כמה פעמים למעקב הריון עודף שם+ לידה)

תמיד יש עם מי לדבר והם מאד נעימות.. אפשר לבקש אם רוצים סטריפינג או בדיקה כבר במוניטור ואז יש לך זמן לראות אם מתפתח..

הבאסה שכשמגיעים ללידה גם אם את יודעת שזה פתיחה מלאה הם מכניסים קודם למוניטור ורק אז בודקים פתיחה אבל מאמינה שזה ככה בכל מקום🙂‍↕️

מלווה חופשי (כשזה ללידה איפשרו חופשי גם בעל וכם אמא)

* מוסיפה על זירוז- הסכימו לי לחכות בתור בבית כי גרה קרוב ולא היתה סיבה משמעותית חוץ מכשבועיים אחרי התאריך אבל התור היה ארווך!

5. החוויה בחדרי לידה- מבחינת -

א. תנאים פיזיים- נתנו לי להכנס למקלחת אחרי מוניטור 20 דק שהיה תקין.. הציעו כדור, שירים וכו.

ב. משככי כאבים- לידות קצרות אז לא יצא לי לבקש אפידורל או משהו , כן מציעים כז צחוק אבל לא רציתי.

ישר אחרי הלידה עוד לפני השליה ביקשתי משככי כאבים והביאו לי לבחור כמה סוגים..

ג. יחס ואווירה של הצוות, זמינות המיילדות, פרוטוקולים מיוחדים, גישה לבקשות היולדת...

היו מהממות! הציעו איזה תנוחה שרק אני רוצה וכשלא ידעתי הציעו משלהם אבל ממש בלי ללחוץ ובקצב שלי...

ממש קשובות וכשהגעתי ממש בלחיצות הקשיבו לי והסכימו לפתוח וריד רק אחרי הלידה של התינוקת..

ד. ההתנהלות אחרי הלידה- פיטוצ ין, הנקה, התאוששות וכו- היה סבבה ותמיד נתנו להשאר בנחת אבל הגעתי לרוב בלילה/ שבת אז ריק יותר..

6. מחלקת יולדות-

ב. סוגי המחלקות שיש- יש ביות מלא או חלקי. אני הייתי בחלקי שאפשר להניח בלילה🙃

ג. כמה יולדות בחדר- ב החדרים של 2. בכל מחלקה יש כמה חדרים של 1 אבל שירותים צמודים מבחוץ ויש חדר של 3 שממלאים רק כשאין ברירה ואפשר לבקש לעבור ברגע שרק מתאפשר...

ד. אוכל- מהדרין ורגיל- סבבה וכל אחד והטעם שלו🙃 למהדרין יש בדרך כלל קצת פחות אופציות..

ה. תינוקיה- היו מהממות והסכימו שהשאיר עם מספר פלאפון גם ביום ואלך לישון/ לקניות.

ו. יחס האחיות- רובם הגדול סבבה וממש חמוגות אבל תמיד הכל תלוי על מי תפול, בכל מקום...

ז. יועצת הנקה- היתה מושלמת! גם חלק מהאחיות יועצות הנקה אז זה נח..

ח. עומס,צפיפות שעות ביקור- שעות ביקור בעיקר למשפחות אבל אם נכנסים קצת או בשקט אז סבבה.. אפשר לשבת גם בחדר אוכל..

ט. אוירה דתית-שבת וכו- לי היה מעולה פעמיים. הארוחות בחדר אוכל בלילה עם מפה לבנה ובשרי וכנל ביום.. מה שכן השעות בקיץ קצת מוקדמות🙃 יש רב לבית חולים שממש זמין לפני שבת ויש ארוחות בנוסף שאפשר להרשם לפני שבת שיביאו לך לחדר או ללכת בלי להרשם.. של ארגון אחד בקומת כניסה..

7. קיסרי- ידידותי,חרום, מלווה, התאוששות ,ליווי אחרי וכו

את רצינית??

אני הגעתי לרוב הלידות שלי כאובה ברמות- ישר לחדר לידה, אבל ממש לא פתיחה מלאה, וממש לא זכור לי שעשיתי מוניטור…

אני שוקלת ברצינות ללדת בעין כרם, ועכשיו זה קצת מחשיש אותי…

(לא בעין כרם)כי הלידות שלי מהירות ומבקשת שיבדקו פתיחה  ותמיד מסכימים

ומכניסים לחדר לידה ושם שמים מוניטור

אז זה באמת לא בכל מקום ככה.

בלי מוניטור... (הגעתי בפתיחה מלאה)

וילדתי שם במים אז גם בחדר לידה זה היה מוניטור אלחוטי לדעתי, לא הרגשתי אותו.

לק"י

אין להן דרך לחשוב שאת עם פתיחה מלאה (גם איך את יודעת את זה? אם מניסיון העבר, אז כדאי שתגידי).

בדרך כלל עושים מוניטור ורק אז בודקים פתיחה? כבר לא זוכרת...

ופעם אחת פתיחה 7..

אומרת אבל כנראה לא מספיק בתוקף.

מכניסים למוניטור ואחרי שמחברים בודקים פתיחה ואז מנתקים ומעבירים למוניטור בחדר לידה🤪

אני לא הגעתי בפתיחה מלאה, אבל הלידות שלי מתקדמות מהר.

לא הספקתי לקבל אנטיביוטיקה ל gbs כי הצוות לא חשב שזה כזה דחוף.

לפחות, כשהגעתי לפתיחה מלאה ובעלי קרא למיילדות, הגיעו מהר והטיסו אותי לחדר לידה.

1. שם בית החולים- הדסה עין כרם

2. שנת הלידה- 2024

3. סוג לידה- טבעית, לידה ראשונה - מדגישה כי זה היה מאוד משמעותי לתחושתי. הייתה לי לידה מאוד מאוד מהירה והיה נראה שהצוות לא היה ערוך לכך בכלל, היה המון יחס מזלזל כי מדובר בלידה ראשונה ולא היו קשובים לתחושות ולצרכים שלי בכלל

4. החוויה במיון יולדות- מבחינת עומס, תנאים, מותר/אסור מלווה- יחס לדולה

יחס מאוד לא נעים ולא ידידותי. מכריחים לעשות מוניטור בשכיבה למרות צירים חזקים, הסכימו להכניס לחדר לידה רק אחרי תחנונים למוניטור נייד

5. החוויה בחדרי לידה-

הכריחו לשכב במיטה, השאירו בלי מיילדת בכלל , לא הצליחו למצוא וריד למרות שעדכנתי מראש שיש קושי, לא בדקו פתיחה בכלל, לידת בזק ללא מילדת (עם אחות שנכנסה במקרה וכל הזמן ביקשה עזרה ואף אחד לא טרח להיכנס)

ב. משככי כאבים-

המרדים היה זמין אבל לא היו מילדות זמינות ולא הצליחו למצוא וריד אז לא היה רלוונטי הזמינות.

ג. יחס ואווירה של הצוות בחדר לידה- מאוד מזלזל ברמה שהמילדת איימה עליי שאם אני לא אשכב היא מעיפה אותי הביתה ועזבה את החדר ! (ילדתי פחות משעה אחר כך!)  בפועל האחות הסכימה לי ללדת כמו שרציתי אבל כאמור היא לא הייתה המיילדת שלי.

ד. ההתנהלות אחרי הלידה- רופאות מאוד לא נעימות, יחס מתנשא ומזלזל

6. מחלקת יולדות- יחס מושלם ממש. אחיות מלאכיות

א. בחירת סוג מחלקה- גמיש

ב. סוגי המחלקות שיש- ביותר חלקי ומלא. אני הייתי במחלקה החדשה של ביות מלא בבניין דוידסון בחדר פרטי- חוויה מושלמת

ג. כמה יולדות בחדר- חדר פרטי/ זוגי

ד. אוכל- מהדרין ורגיל בשפע וטעים ממש. אם את לא באה לאכול מביאים לך לחדר

ה. תינוקיה- לא השתמשתי

ו. יחס האחיות- מאוד נעימות ומסורות

ז. יועצת הנקה- מלא, כל הזמן וזמינות רבה, סופר נחמדות בלי השוואה למיילדות

חלק מהאחיות גם יועצות הנקה והיו זמינות גם באמצע הלילה.  מאוד עודדו הנקה ונתנו תחושה ממש טובה.

אולי כי אנחנו לא גרים כל כך קרוב (מרחק של כ3/4 שעה נסיעה, או כשעה עם יותר פקקים).

אבל זה היה ממש לא נוח - לחכות במשך יומיים עד שהחליטו שהגיע תורנו לזירוז (וזה לא תור לפי סדר ההגעה, אלא לפי דחיפות. אז אין כל כך אפשרות לצפות כמה אני מתקדמת בתור).

רק כשבאמת הם לא חוששבים לשום דבר חוץ מהתאריך (מים תקין, מוניטור תקין, גודל ומצב שליה)..

אצלי הם לא שאלו איפה אני גרה אבל אולי הופיע אצלם איפשהו.. הבנתי שבכל מקרה אפשר לבקש אם התנאים מתאימים..

ומבאס ממש לחכות בלי צפי! הבעיה שזה בכל הבתי חולים אז אין דרך לפתור את זה😏

3 לידות בשנים 2017-2021

לידות טבעיות/ זירוז

מיון יולדות-

לפעמים יותר עמוס, לפעמים פחות.

היה מצב שהיה ממש עומס. רצו לאשפז אותי במחלקת נשים עד שהלידה תתקדם, אבל לא היה איפה. בשלב מסוים נתנו לי חדר במיון כדי שיהיה לי מקום לישון וקצת פרטיות.

הייתי רק עם בעלי, היה יכול להיות בלי הגבלה.

חדרי לידה- לא הייתי הרבה זמן.

היתה מקלחת, אופציה למוניטור נייד.

לא לחצו עלי לקחת אפידורל, הציעו גז צחוק.

אחרי הלידה נתנו פיטוצין בזריקה, נתנו זמן להיות עם התינוק עד שעברנו למחלקה, נתנו להניק.

בלידה הראשונה לא היה מי שיעזור לי להניק בחדר לידה.

מחלקת יולדות-

אפשרו ביות מלא כשביקשתי אחרי הלידה.

יש ביות מלא, עם אפשרות לאפס הפרדה, וביות חלקי עם תינוקייה.

בביות חלקי נתנו לי להיות עם התינוק גם בלילה.

יש 2/3 בחדר.

בביות מלא הבדיקות היו בתינוקייה, וגם האמבטיה. (יכול להיות שיש מחלקות שהכל בחדר).

היו 2 בחדר.

אוכל מהדרין

שעות ביקור- מלווה אחד כל היום, עד 21:00. (מאפשרים גם יותר).

אורחים נוספים בשעות ביקור.

לידה אחת היתה בקורונה, אז היו הגבלות על מבקרים.

יש אוירה דתית. קידוש, סעודות שבת, הבדלה.

בשבת בבוקר היה מיץ ענבים לקידוש רק מוקדם, ולא בסעודה של הצהריים.

יש כתבניות גויות לצמצום דברים שדורשים חילול שבת.

לידה בשנת 2023

קיסרי חירום

מיון יולדות- לא הייתי בלידה, אלא במעקבים לפני.

היו זמנים יותר עמוסים והיום פחות.

לרוב הייתי לבד, אין בעייה עם מלווה.

מחלקת יולדות-

לא היה רלוונטי ביות (התינוק היה בפגייה).

לרוב 2 בחדר (אולי גם 3).

אני הייתי בחדר גדול של 4 עם שני שירותים. לא הרגיש עמוס.

אוכל מהדרין, וחלק גם בד"ץ.

יועצת הנקה- הכוונה אותי להתחיל שאיבות ודאגה לי למשאבה.

אוירה דתית- לא הייתי מאושפזת בשבת, אלא עם תינוק בפגייה.

יש ארגון שמחלק במחלקת יולדות אריזות של לחמניות ומיץ ענבים. הם גם מארגנים סעודות שבת לכל החולים והמלווים בבית החולים. אפשר לאכול שם, או לקחת ארוחות ארוזות למחלקה.

קיסרי-

ילדתי בקיסרי חירום. התאוששות בחדר התאוששות כללי, אפשרו מלווה בהתאוששות.

שתי הלידות בעין כרם

2. 2022 + 2024

3. לידה ראשונה התחילה בזירוז הסתיימה אחרי 30 שעות בחדר ניתוח. הצוות היה מקצועי ברמות, זה מה שה' רצה. לרגע לא מאשימה אותם.

לידה שנייה לידת מים מ-ו-ש-ל-מ-ת ב"ה.

4. מיון יולדות: בתור אחת שרצה לביקורת על כל שטות - יש הרבה יותר עומס וחוסר ניהול העומס בשערי צדק לעומת עין כרם. יצא לי ללכת פעמיים לשערי צדק והיה שם תמיד סיוט ארוך ומעצבן.

בעין כרם גם היו זמני המתנה ארוכים אבל לא הרגיש לי שם מעצבן ותקוע.

5. התנאים בחדרי לידה:

א. בשתי הלידות היה אחלה

ב. כנל, היה אחלה. בלידה הראשונה ניסיתי טבעי, ברגע שלא הצלחתי בגלל הכאבים תוך כמה דקות הגיעה מרדימה. לידה שנייה התקדמה מהר. הצוות התלבט אם לאפשר להכניס למים בגלל ההיסטוריה המיילדותית שלי - המיילדת ממש התחננה וביקשה מהרופאה בחדרי לידה שתאשר - היא אישרה. הרגיש לי שהמיילדת ממש ממש רצתה להביא לי את ההזדמנות.

ג. עניתי בסעיף קודם

ד. בלידה הראשונה הייתי במחלקת ביות חלקי לא היה שם מענה של יועצות הנקה. האחיות לא ממש ידעו לתת מענה. לא מאשימה אותן, כן מבואסת.

לידה שנייה הייתי במחלקת ביות מלא ושם הייתה ממש תחושה שהאחיות רוצות שתצליחי להניק. הן ליוו אותי למשך שעות בזמינות מדהימה!!!! שלחתי על זה מייל במיוחד לפניות ציבור כי באמת הרגשתי מענה יוצא מן הכלל.

6

ג. לידה ראשונה שתי יולדות, קצת צפוף.

לידה שנייה מחלקת יולדות ד - מחלקה חדשה הייתי בחדר פרטי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ד. מהדרין. על כל סוג בשרי כתוב איזה כשרות. האוכל היה לי האמת ממש טעים יותר מהמלון יולדות שהלכתי לאחר מכן.

ה. לידה ראשונה הבייבי היה וחוויתי את זה ממש בטוב. לידה שנייה ביות מלא. לידה הבאה אין מצב בעולם שמוותרת על ביות מלא (לא היה גרוע בביות חלקי, אני פשט מעדיפה את המלא)

ו. אחיות מדהימות

ז. יועצת פגשתי רק פעם אחת בלידה הראשונה והיא לא הייתה בכלל פנויה לתת מענה. אמרה רק שהיועצת מיועדת רק לפגייה ונעלמה בשניות. לידה שנייה האחיות ממש עזרו וכיוונו אותי. לימדו אותי איך להניק בכמה סוגי תנוחות (גם בשכיבה למדתי מהן, כי הבייבי לא הפסיק לדרוש לינוק ככה שזרמו על זה למרות שזה מנוגד להנחיות)

ח. ביקרו אותי רק בשעות ביקור, לא ניסיתי להביא מבקרים בשעות אחרות כדי לא לפגוע ביולדות האחרות

ט. לא הייתי שם שבת

חפרתייייי ביי

לק"י

אבל אני לא אסע ללדת רחוק מהבית בשביל זה.

ולא בטוח שיתנו לי, כי ילדתי בקיסרי בלידה הראשונה (ונראה לי שלא בכל מקום נותנים).

נהנתי ברמות

עשה לי טוב השילוב של המים החמים, הרובע השלווה בחדר

בלי בדיקות פתיחה בכלל רק לפי הרצון והצורך שלי

אחרי קיסרי אולי יתנו לך בלניאדו או סנט גו'זף

לא מכירה בתי חולים נוספים שיזרמו עם זה

הכללים שם דיי נוקשים בכל מה שקשור לכניסה למים

אני שאלתי את הרופאה במיון יולדות והיא אמרה שבשום אופן אני לא יכולה לעשות לידת מים בגלל מה שהיה בלידה הקודמת.

בפועל ממש בנס הכניסו אותי לחדר עם האמבטיה הענקית

ביקשתי מהמיילדת, התייעצה עם הרופאה בחדרי לידה

בקיצור, זרמו שם.

פשוט סייעתא דישמיא. 

לק"י

האמת שבלידה אחת, לא הרגשתי שהמקלחת עזרה לי. ובאחת- כן.

אז אין לדעת.

לק"י

ושם ילדתי את רובם, מניחה שאלד שם גם בהמשך.

סתם פינטזתי לי על לידת מים. בידיעה שזה כנראה לא אפשרי גם ככה (תשובתי גם ל @אולי בקרוב).

זה איזה חלום אבל יש לי איזה חשש מזה...

המיילדת איתך צמוד כל הזמן או שהיא גם יוצאת ונכנסת כמו בלידה רגילה? אין איזה חשש לתינוק שהוא בעצם נולד לתוך המים?

קצת הרגיש לי מוגזם כי היו 2 מיילדות (אחת מתלמדת) שפשוט עמדו והסתכלו עלי כמו איזה סרט טבע חחחח.

גם ל @*סמיילית*  

מפרטת על הכל כדי שזה ייתן מענה כולל

אם יש עוד שאלות דברו אליי

מאפשרים להיכנס למים מכניסה 6, אני הגעתי לבית חולים בפתיחה 3

בגלל שהעובר היה קצת גבוה שלחו אותי לסיבוב בבית חולים לשעתיים

הסתובבנו אכלנו חזרתי שעה אחרי עם צירים הרבה יותר חזקים

אני חוזרת - פתיחה 6

נכנסת לחדר לידה

היה לי תכנון ללידה טבעית כמה שאצליח, כתבתי בהודעה הקודמת שממש במקרה הכניסו אותי לחדר עם לדת מים.

עשיתי ניטור של 10 דקות בערך, הניטור היה בעמידה. עם מוניטור חוטי. ידענו שזה היה ניטור נורא קצר רק לפרוטוקול לכן לא התעכבנו על מוניטור אל חוטי

התקלחתי כי הזעתי את חיי

לא בדקו שוב פתיחה, נכנסתי למים

בתוך המים עשיתי זרמים על הגב איפה שהיה לי צירים

המים היו ממש חמים ולא קרירים (חברה שעשתה לידת מים שבלניאדו סיפרה לי שממש עקבו אחרי טמפרטורת המים והיה לה קפוא!!!)

ב"ה אצלי לא עקבו, הדולה מילאה את המים 

המיילדת נמצאת כל הזמן בחדר

היא אמרה לנו שאסור לה לצאת מהרגע שהיולדת נכנסת למים (אני לא הרגשתי בנוח שהיא כל הזמן שם. הייתי רגילה בלידה הראשונה שהמיילדת יוצאת כל הזמן. הצעתי לצאת והיא אמרה הסבירה שאסור..)

בתוך המים לא בודקים פתיחה

כן בכניסה למים היא הכינה אותי שאני יכולה להיכנס לשעתיים, אם לא אלד עד אז צריך לצאת ולבדוק מה קורה

בקייצור, נכנסתי

מוזיקה מרגיעה- הכנתי פלייליסט אבל לא היה צורך בזה. יש בחדר מוזיקה מובנת מושלמת). חדר מוחשך, אורות צבעוניים מהאמבטיה.

היא והדולה ממש הקלו על הכאב

הדולה עשתה לי עם הטוש על הגב, המיילת עשתה עיסויים ותרגילים

בעיקר מלא נשימות עמוקות ומחשבות חיוביות (בעיקר להגיד לעצמי כל הזמן כמה אני יכולה, כמה זה פשוט. בסה"כ עצירות קטנה. אלופה ומסוגלת!!!)

היא הסבירה לנו שלא צריך בדיקת פתיחה כי רואים על הגב סימן כחול שמצביע על מיקום הראש, משהו כזה

בעלי ראה את זה ואישר שממש יש אזור סגול שהולך ומכחיל ככל שהעובר מתקדם בתעלה

מעבר לזה, בשלב מסוים הרגשתי צורך ללחוץ - היא אמרה לי לנסות

ניסיתי, לא יצא

החלפתי תנוחה (הייתי בישיבה החלפתי לכריעה) וככה עוד 2-3 לחיצות והוא יצא.

לגבי הקטע המסוכן, העובר נמצא גם ככה כל ההריון בתוך מים

יותר מזה, אצלי בלידה העובר יצא בלידה עם שק מי שפיר מלא וסגור (העיקר כל תשיעי דמייתי ירידת מים חחח)

קרענו את השק רק אחרי שיצא והכי כיף שיש לי את זה מוסרט ווידאו של כל התהליך ורואים איך היא עושה צביטה לשק כדי לפקוע את המים. החיסרון הוא שהבייבי לא קיבל את החיידקים הטובים שיש בתעלת הלידה, אבל בסדר.

בקיצור פקענו את השק

הוצאנו את הבייבי

הוא היה עליי, גזרנו חבל טבור

הלידה של השלייה מתבצעת מחוץ למים, על המיטה.

יש מדרגות ממש נוחות מהבריכה - את המיטה מביאים קרוב שעולים כזה במאין זחילה עד המיטה. ממש לא מסובך.

ילדתי את השלייה

הבייבי היה עליי לאיזה שעה

כמובן היה לנו PPH כי אי אפשר שלא חחח (היה לי גם בלידה הקודמת, אנחנו מכירים)

אחרי שעה קמתי עצמאית, התקלחתי 

חזרתי למיטה בגדים נקיים

תחושת העצמאות, הניקיון

בלי קטטר בלי צורך לשכב שעות במיטה

וואו היה לי פשוט כיף!!!!!

מצידי באהבה עוברת לידת מים נוספת היום,

להריון שלפני ולגידול של אחרי כרגע אני פחות פנויה

הלידה עצמה הייתה מדהימה!!!!!

עורכת: בלידה עצמה עצמה, המיילדת לוחצת על כפתור על זה שהתחילה לידה ונכנסת מיילדת נוספת כדי לסייע במידת הצורך

לפי התמונות שיש לי המלידה היא נשארה כל הזמן באותו מיקום ככה שלא ממש היה צורך בנוכחות שלה.

וואי איך באלי פתאום עוד ניו בורן, אבל כל המסביב עזבו

טוב שאני עם התקן חח

תעשי ממש את התנועה עם הידיים, תראי שזה לא ממש מסובך

אבל חייבת לציין שאני דווקא קיבלתי שוק ברגע שיצא

המיילדת לקחה לי את הידיים ואמרה לי תתפסי תתפסי

אבל לא ממש הייתי שם בסיטואציה, בתמונות אני תופסת אבל במודע לא ממש הרגשתי את זה 

משערת שיש כאלה שכן יצליחו לתפוס לבד

זכור לי שהייתי בהלם שהוא יצא ולא ממש בפוקוס כדי לתפוס

גם בגלל שיצא בשק, אני משערת שהמיילדת ראתה ולכן מייד לקחה אותו כדי לפקוע

בעצם הייתי על הברכיים.

ואז הראש יצא

המיילדת ביקשה שכן אתהפך בגלל משהו שהיה לתינוק והסתובבתי כשישבן קצת באוויר. זה לא כבד ולא הרגשתי שאני מתאמצת כי המים עוזרים.. סוג של שכיבה כזה בתוך המים... ואז שאר הגוף יצא ישר והרמתי יחד עם המיילדת ישר אלי לבטן.

נשמע ממש חלומי!

לא היה לך קשה לצאת ללידת השיליה מחוץ למים?

וגם היית כולך רטובה כשיצאת מהמים, לא היה לך קר?

מתי מחליפים בגדים?

ממש רוצה ללדת במים ומחפשת תשובות לשאלות האלה..

הלידה של השילייה לא זכורה כקשה.

אצלי במנו כמה סדינים מתחתי ומעלי ומהר מאוד מתייבשים.. לי לא היה קר בכלל. להפך, היה לי חם.

אחרי הלידה של השלייה תפרו אותי. ואז הנקתי. כל הזמן הזה הייתי מכוסה בשמיכות בדיעבד הייתי מבקשת חלוק כי כל הזמן פחדתי שהשמיכות יפלו.

אחרי זה קמתי להתקלח עם הסדין (כדי לא להיות חשופה, אבל חלוק היה פותר את זה) התקלחתי החדר לידה ואז עלינו למחלקה..

הבן של הולד עם היד על הפנים. זה מגדיל מאוד את ההיקף הראש שצריך לעבור..

המיילדת אמרה שהיה לי הרבה יותר קשה אם הייתי מחוץ למים, אבל עדיין כאב מאוד...

מייד בכניסה למים היא הפריעה לי, אז הורדתי אותה.

אם הייתי מתכננת מראש את הלידה מים, הייתי דואגת לאיזה גוזיה שמכסה פלג גוף עליון, אולי גופיה משהו כזה שיכסה ועדיין לא יפריע לתנועה

לא היה לי קשה ללדת את השלייה. בכלל לא.

לא היה לי קר, לא ממש חשבתי על זה. אולי כן היה קר ואני לא זוכרת 

נשמע לי מורכב כשהבעל בשטח ורוצים לשמור קצת... 

נגיד סקירות סוכר וכאלה? או שלא חובה הכל?

אולי גם @שושנושי תדע

ממה שאני יודעת,

הערכת משקל בשליש שלישי (כי מתחת או מעל משקל מסוים - לא מאפשרים)

העמסת סוכר

סקירה מאוחרת

אני עשיתי גם מוקדמת וגם שקיפות אבל לא זכור לי שזו הייתה דרישת סף

מוניטור לפני הכניסה למים (רק אם הוא תקין אפשר להתקדם)

אולי אחרות ידעו אם יש דרישות סף נוספות

העמסת סוכר תקינה

והערכת משקל (נתנו לי עם הערכת משקל של 4 קילו, ועם העמסת סוכר של מאה תקינה

לק"י

אולי זה משתנה בין בתי חולים.

ואם הן ילדו באותו מקום, אז אולי שינו נהלים.

כדאי לך לברר מול בית החולים.

התשפ"ה - 2024

קיסרי מתוכנן

4. מיון יולדות - הייתי במעקב הריון בסיכון שם. היו ימים שהיה טירוף ברמה של יילדו נשים במיון, היו ימים רגועים ונחמדים. מאוד תלוי במיילדת האחראית, לא רק בכמות היולדות.

6. א. עשו לי קצת סלט עם זה, אז לא יודעת איך מתנהל לרוב. ידענו שהולכים לפגיה אז ביות לא רלוונטי

ג. במחלקה שאני הייתי היו שתיים בחדר אבל חדרים פיציים, היה צפוף מאוד עם מלוות בלילה

ד. האוכל היה אחלה בעיניי אבל אני לא מפונקת. המגישה יודעת להגיד מה מהדרין ומה לא, ומה הכשרות של כל דבר

ה. בזמן שהספקנו להיות בגדול חוויה טובה מהאחיות, היתה תקופה עמוסה בצורה פסיכית שהן נאלצו לטפל גם בפגים כולל אינקובטורים וחמצן אז היה קשה להן לעמוד בזה, אבל כשהיה רגוע היה אחלה

ו. נושא מורכב אצלי, בגדול בסדר, היה אצלי סיפור של בעיית תקשורת עם השחרור שלי שלא נסגר כל כך חלק בעיניי. רוב האחיות היו מעולות.

ז. יועצות הנקה ברמות שונות, חלקן עזרו לי ממש, חלקן פחות. לצערי לקח יותר מיממה עד שבכלל פגשתי אחת למרות שביקשתי עוד לחדר התאוששות מהניתוח, וזה עשה לי די בלגן בהתחלה כי לא ידעתי איך לשאוב בשלב הזה. בהמשך הסתדר.

ח. מלאאאאאאא מבקרים. היה קשה לאכוף שעות ביקור

ט. יש המון דתיות וחרדיות, אז יש מקום להדליק נרות, ויש בבית חולים חלוקת אוכל של שבת

7. בקיסרי היו איתי כעיקרון אחותי ובעלי, הוא היה איתי בחדר ניתוח והיא היתה איתי בהתאוששות כשהוא ליווה את התינוקות. ניתוח מתוכנן אז ליוותה אותי מיילדת שזה היה נהדר! והיתה מתוקה ממש. הצוות בחדר ניתוח היה מקסים, את הרופא והסטאז'ר כבר הכרתי מהמעקב, אבל גם המרדים (הבן דוד) היה אחלה וגם רופאי הילדים (אחד לכל תינוק😍). חוויה ממש טובה מניתוח שמאוד חששתי ממנו.

ילדתי בשניהם.. אז ישלי קצת השוואה..

שתי לידות ראשונות בשערי צדק. לידות טבעיות בלי אפידורל.

בשנים 2018-2020

בלידה ראשונה כמעט ולא הייתי במיון יולדות כי הגעתי בפתיחה מלאה. אבל לא האמינו לי שאני צריכה ללחוץ למרות שאמרנו להם שבדקו אותי בבית בפתיחה של חמש ועבר זמן מאז..

היה מבאס החוסר אמון.

אמא שלי ובעלי היו איתי.

*לא היה חדר לידה פנוי* וכאמור הגעתי בפתיחה מלאה. העבירו אותי בלחץ אטומי שלא אלד להם באמצע לחדר של זירוזים (שיש שם עוד מיטה, כשאני ילדתי הייתה ריקה אבל אחרי זה הכניסו לשם עוד יולדת שילדה כשאנחנו בחדר...)

בגלל הלחץ חתכו אותי, והתפרים היו פשוט זוועת עולמים. כאבו יותר מהלידה ולקחו יותר זמן מהלידה. ביקשתי שירדימו ואמרו שאין. שזה החיסרון שילדתי בלי אפידורל. נתנו זריקה של פיוטצין אחרי הלידה, לפני השילייה.

לידה שנייה הגעתי בפתיחה 4 ולא היה חדר לידה פנוי. נכנסתי להתקלח במיון,  ואחרי כמה זמן ביקשו שיצא כדי לבדוק אותי. כששאלתי אם יש חדר לידה פנוי אמרו שאין. אחרי עוד כמה זמן ממש התעקשו שאצא, הייתי פתיחה 8 ועדיין לא היה חדר לידה פנוי. אבל לא הסכימו לי לחזור למקלחת. ממש התעקשו שלא כי פחדו שאלד. זה היה זוועה כי קשה להתמודד עם צירים כשכל המיון שומע אותך..

אחרי שהכניסו לחדר לידה כבר הייתי פתיחה מלאה. המיילדת מהממת ממש זרמה על לידה בכריעה.

הרופאה אחרי זה הייתה מזעזעת. כעסה עלי שאני מסיכה (סגר של קורונה) השנייה ילדתי אין לי מושג לאיפה נעלמה. וגם התייחסה ממש בזלזול כשאמרתי לה שאני בטראומה מהתפרים.  ברמה שהרגשתי אלימות מצידה.

מחלקה בשערי צדק

הייתי בביות מלא בג היה מעולה. מרווח מאוד, עם כל הציוד. רוב האחיות היו ממש בסדר ורגישות (הייתה אחת מזעזעת בלילה.. הדליקה את האור ולא כיבתה כשיצאה ודיברה מזעזע אבל כל השאר היו אחלה.)

בלידה השנייה לא היה מקום בהתחלה בביות מלא. והייתי במחלקה רגילה ופשוט הזדעזעתי מזה שהן מרשות לעצמם פשוט לקחת את התינוקת בלי לשאול אותי. אם אני ישנה פשוט לקחו. תארו לכן מה זה לקום והתינוקת לא לידכן. מזל שהתעוררתי מהרעש של הגלגלים של העריסה.

הדסה עין כרם

הייתי במיון יולדות למעקב הריון עודף והיה עמוס ממש.. בהתחלה הייתי צריכה לחפש מקום לשבת..

כשהגעתי ללדת כמה שעות אח"כ היה פנוי וישר הביאו לי מיטה למוניטור.

ביקשתי לידת מים וזרמו.

התחלתי במקלחת עד שאהיה בפתיחה 6 כדי להכנס,  ומהר מאוד מיציתי את המקלחת. המיילדת ממש זרמה איתי כשאמרתי לה שאני בטוח לא פתיחה 4 ונתנה לי להכנס למים.

הייתה שם מתלמדת שעשתה לי עיסויים בגב והמיילדת החזיקה את המוניטור.

פקעו לי המים והראש יצא. המיילדת ביקשה שאסתובב (הייתי על הברכיים, סוג של כריעה) ואז הייתי על הגב בסוג של שכיבה ושאר הגוף יצא.

יצאתי למיטה ללידת השיליה. גם פה נתנו לי פיטוצין בזריקה.

כשאמרו לי שאני צריכה תפרים התחלתי לעוד מטראומות מהלידות הקודמות. המיילדת והרופאה היו ממש ממש רגישות והקשיבו לכל מה שאמרתי. ואמרו שיעשו הכל לאט, ויעצרו ויתנו עוד חומר הרדמה אם צריך פלוס גז צחוק..  

הרגשתי שהכילו מאוד.

התקלחתי גם בחדר לידה שזה הייתה הרגשה מהממת. מה שבשערי צדק לא נתנו בכלל. רק רצו שאפנה את החדר לידה.

המחלקה בביות מלא קטנה וצפופה. ולא הרגשתי שהייתה מספיק מאובזרת.. הייתי צריכה לחפש מגבונים וציוד לתינוק ובשבילי. זה היה קצת מבאס. אבל יחס מעולה של האחיות לאורך כל הזמן..  

שנת לידה - 2024 ו-2025

שתי הלידות עם אפידורל

החוויה במיון יולדות - מבחינת עומס זה כנראה תלוי מתי. הייתי לידה ראשונה בשבת והיה ריק לגמרי, לידה שניה נכנסתי ישר לחדר לידה ועקפתי על מיון אבל באתי עוד פעם אחת ביום חול לא בלידה, ואז היה ממש עומס. תנאים יחסית בסדר, יש וילון וכסא למלווה. לא הייתי עם דולה.

החוויה בחדרי לידה-

א.תנאים פיזיים-מקלחת,אביזרים מרחב,מכשור-מוניטור נייד וכו - כל החדרים מאובזרים מאוד, יש מקלחות כמובן, בחדרים החדשים יש קצת יותר מרחב וסוג של מרפסת למלווים עם כורסאות כאלו... מוניטור נייד יש שניים נראה לי בכל המחלקה ולא בכל חדר אבל זה פנוי הרבה פעמים לפחות לחלק מהזמן כי זה רלוונטי רק לאישה שלא רוצה אפידורל. 

ב. משככי כאבים - יש גז צחוק בכל חדר, מרדים כנראה גם תלוי מתי. לידה ראשונה היה זמין תוך חמש דקות, לידה שנייה חיכיתי מעל חצי שעה וגם כשהמרדימה באה היא עבדה ממש לאט, שכחה דברים באה הלכה וכו'...

ג. יחס ואווירה של הצוות, זמינות המיילדות, פרוטוקולים מיוחדים, גישה לבקשות היולדת, הענות לתנוחות לידה שונות ,לידת מים וכו - היחס בחדרי לידה מצוין! נתקלתי ברופאה אחת לא מאוד נחמדה, אבל כל המיילדות אחלה (והייתי בשתי הלידות כמה משמרות בחדר לידה), וגם מאוד זמינות ונכנסות ממש כל כמה דקות. (מיילדת אחת שהייתה צריכה להכנס ללידה בחדר אחר אמרה לי שבכמה דקות הקרובות היא לא תהיה זמינה ושאני אגיד לה עכשיו אם יש משהו דחוף, ומיד אחרי הלידה שם היא נכנסה שוב), מבחינת תנוחות לידה קשה לי לדעת כי בלידה ראשונה תמיד פחות נותנים ובלידה שניה הייתה מצוקה של העובר אז לא יכלו כ"כ להתגמש בזה. לגבי לידת מים יש אצלם חדר עם ג'קוזי גדול שמיועד לזה. 

ד. ההתנהלות אחרי הלידה- פיטוצ ין, הנקה, התאוששות וכו - לידה ראשונה נתנו להניק כמה דקות ולידה שנייה לא היה רלוונטי כי נולד מוקדם והטיסו לפגייה. התאוששות זה אני יכולה להגיד שגם בפעם השנייה שהיה יחסית יותר עמוס עדיין נתנו להתאושש מעל שעה בחדר לידה שזה ממש יפה. 

מחלקת יולדות-

א. בחירת סוג מחלקה- מראש או גמיש? - בעיקרון גמיש אבל מאוד תלוי בעומס. אם עמוס - הביות בדרך כלל מלא. 

ב. סוגי המחלקות שיש - יש יולדות א' וב' וביות. בא' ובב' הביות הוא גמיש ולא חלקי - שזה חשוב לדעת. הם מביאים את התינוק מיד על הבוקר ולוקחים אותו בלילה. כן אפשר להביא אותו באמצע היום אבל היולדות האחרות בחדר יכולות להיות עם התינוק כמעט כל הזמן חוץ מארבע שעות בלילה. 

ג. כמה יולדות בחדר - יש חדרים של 2, 3 ו-4. 

ד. אוכל- מהדרין ורגיל - יש גם מהדרין וגם רגיל, מהדרין טיפה חוזר על עצמו לעומת הרגיל שקצת יותר יש גיוון. באופן כללי לדעתי זה פחות בי"ח שבאים אליו בגלל אוכל, היו פעמים שהאוכל לא היה נראה כ"כ טוב או לא נשאר הרבה ויצאתי רעבה...

ה. תינוקיה - יש במשך כל היום ברשמי אבל מעשית הם משלחים את התינוקות על הבוקר.... (אפילו לפעמים קצת לפני הזמן), ופרט חשוב - ביולדות א' אין חדר הנקה ליד התינוקיה, זאת אומרת שאם קוראים לך להניק בלילה אז האופציות שלך זה או לשבת על כיסא המתנה רגיל ליד התינוקיה לעיני כל, או ללכת עד החדר הנקה של ביות (5 דקות הליכה). יולדות ב' צמוד לביות וגם צמוד לחדר הנקה שלהם.

ו. יחס האחיות - תלוי אבל בד"כ לגמרי בסדר.

ז. יועצת הנקה - יש כל הזמן, לפעמים טיפה חופר וקשה לנפנף אותן כשאני לא רוצה אבל אם כן יש צורך הן מאוד נכונות לעזור.

ח. עומס,צפיפות שעות ביקור - החדרים של ה-4 לפעמים יותר מרווחים אפילו מהחדרים של ה-2. אני הייתי בחדר של 4 והיה מקום בשפע, לכורסא למלווה, למזוודה, לעריסה של התינוק וכל מה שהיה צריך. לעומת זאת הייתי גם בחדר של 3 שלא היה מקום לזוז, גם לא לכורסא של מלווה ומי מדבר על העריסה... ביקשתי לעבור ובחדר של 2 היה מקום לכורסא ולעריסה אבל רק אם דוחפים את המיטה ממש לקצה ומבקשים מהשכנים שידחפו גם את שלהם לקצה השני.... (אני חושבת שיולדות א' יותר מרווח בכללי וב' יותר צפוף), לגבי עומס משתדלים בעיקרון לא לשים יולדת באמצע בין שתי מיטות אם יש מיטות פנויות אבל לפעמים עמוס. ביולדות א' בד"כ יותר פנוי. 

לגבי שעות ביקור - רשמית יש שעות אבל לא ממש אוכפים את זה חוץ מבלילה שאז ביולדות א' פחות גמישים למלווים ובב' יותר.

ט. אוירה דתית-שבת וכו - יש עמדה של נרות בכל מחלקה וכן מארז של לחמניות ויין. יש גם מישהו שעובר לקידוש והבדלה במחלקות, ומביאים סעודות בחמגשיות ללובי והיולדות יכולות לקחת. (כמובן שהן יכולות גם לקחת מהארוחות הרגילות של הבי"ח.)
מי שרוצה יותר אווירה של שבת וסעודות לא מחמגשית יש במינוס אחת סעודות לכל מי שרוצה, ממש אווירה נחמדה ואוכל בשפע. 

3 לידות- 2020, 2022, 2025

כולן טבעיות 1 התחילה כזירוז

4. תמיד התייחסו אלי מאוד יפה. גם כשהיה רגוע וגם כשהיה עמוס. כן לפעמים יש עומס ואם את לא בלידה פעילה אז צריך לחכות אבל כן הרגשתי התעניינות...

מותר מלווים בלי הגבלה... רק בעלי היה התייחסו אליו יפה. לא לקחתי דולה

5. וואו וואו וואו. 3 לידות בכל אחת מהן מיילדת מדהימה!!!! לא עזבו אותי כמעט בכלל. לא עשו לי כלום בלי אישור מפורש *שלי* עשו לי מסאזים הציעו לי תנוחות ותרגילים... ממש עזרו לי ללדת טבעי. מצד שני כשכמעט נשברתי המרים תוך רגע היה בדרך. ביטלתי אותו... ב2 הלידות האחרונות הרגשתי שהמיילדת הצילה לי את הלידה וגרמה לה להסתיים טבעי וטוב. וזו לא אותה מיילדת.

אגב בלידה הראשונה הייתי בחדר חדש משופץ וב2 האחרונות דווקא לא. וזה מבאס מצד האווירה אבל המיילדות כל כך טובות ולא שמתי לב לזה בפועל חוץ מהבאסה בכניסה.

אחרי נתנו לי הרדמה מקומית לתפרים ופיטוצין ליציאת שליה וגם בגלל בעיה רפואית שלי.

היו מאוד על הפרוטוקול הרפואי שלי..

נתנו לי זמן בנחת בחדר לידה. נתנו לי לקום מיד כשרציתי.

6. בחרתי מראש אבל כי ביקשתי זה דווקא גמיש

יש ביות חלקי שהיית לילה וביות מלא-0 הפרדה.

2 יולדות בחדר

אוכל מהדרין

אווירה דתית נעימה גם בשבת הרגשה מאוד מכבדת נמנעים מחילול שבת כמה שניתן

אחיות מתוקות שהציעו כל הזמן עזרה למרות שזה ביות מלא ו0 הפרדה. הציעו לקחת אותו קצת בלילה כשצרח נגיד כדי שאנוח...

יועצת הנקה יש כמעט כל הזמן. בימי חול היא עוברת ומציעה את עצמה.

מלווה כל שעות היממה בלילה מותנה בהסכמת היולדת השנייה. שאר המבקרים יש שעות ביקור אבל לא אכפו מידי וגם יש איזורי אירוח שבהם עוד פחות אוכפים כי הם ציבוריים ולא מפריעים לאחרות.

עומס תלוי ממש

היה יום שבו כולם היו בחדר לבד וביום שהשתחררתי פתאום כל החדרים אוכלסו מלא. 

ילדתי שם כמה לידות

האחרונה הייתה טראומתית אז לא אכתוב

אבל בקודמות היה מדהים

אני לא בקטע של לידות מים וכמעט תמיד יולדת בזירוז בגלל עוברים גדולים

אבל יכולה לכתוב שהצוות סופר סופר אנושי וחם. רוב הצוות הוא נשי שלי באופן אישי זה חשוב מאוד.

בחדר לידה מאוד קשובים לצרכי היולדת, במחלקת אפס הפרדה מהמםםןן. אחיות מדהימות ותשובות. מרגישה ממש בנוח לשאול שאלות,להתיעץ

אני גם עם רזומה עשיר של אשפוזים טרום לידה ויכול לומר שהצוות בהריון בסיכון גם כן נדיר וקשוב ברמה לא רגילה

אוהבת את השקט במחלקות,אין עומס מטורף. את יכולה להיות גם בחדר לבד והבנתי ששיפצו לאחרונה וכמעט כל אחת מקבלת חדר לבד עם מיטה ממש למלווה

במיון יש יחסית רוגע ויצא לי להיות בשעות הבוקר אפילו פחות שעות ממוקד בריאות האישה כך שזה פלוס אדיר מבחינתי

לי זה ממש חשוב לא יכולה להיות בעומס ובמיוחד לא אחרי לידה

והכי חשוב המקצועיות. מבחינתי הם תמיד קלעו בול בכל אבחנה שזו סיעתא דשמיא

יתרונות עבורי:

קטן, משפחתי, זורמים על גישה טבעית, מאפשרים, מעדכנים והכל. ככה היה איתי לפחות אבל באתי עם דולה.

כל חדרי האשפוז גדולים, ומיועדים רק ליולדת אחת, אין חדרים של 2.

מחלקה משופצת ונעימה, מיטת המלווה (שם כל הזמן) יחסית מפנקת (בעיני... לא ישנתי בה...).

האחיות היו לי ולאבא הטרי נעימות ומסבירות.

עשיתי ביות מלא אבל גם כשהלכתי פה ושם לתינוקיה אז היא ממש קרובה, הכל קטן וקרוב...

חיסרון:

יועצות ההנקה גרועות...

מתלבטת בין

מאיר-בלינסון-מעיני

אשמח לשמוע❤️

אבל ילדתי בבלינסון לפני 7 שנים

ובמאיר לפני שנה כמעט וחצי

לא ממליצה על בלינסון(אבל שמעתי שאולי השתנו שם דברים מאז) ומאוד מאור מאוד ממליצה על מאיר היה לי שם ממש טוב.

אם תרצי את יכולה לפנות בשיחה אישית ולשאול יותר

לפני שנה.

לידה רגילה.

חדר לידה ענק, ממש נעים, עשה לי תחושה טובה.

מיילדות שלא הציקו יותר מדיי, מצד שני גם לא כזה היה תקשורת איתן (אולי גם בגלל שהייתי עם דולה)

אפשרו לי תנועה, מוניטור אלחוטי, מקלחת, בלי לחץ...

בסה"כ חוויה ממש בסדר אפילו טובה.

במחלקה חדר עם 2 טיפה צפוף ולא נוח, יש מרפסת משותפת. (יש עוד סוגי חדרים אבל)

התחושה במחלקה היא שחיה ותן לחיות חח כאילו לא מתערבים לך אל תציק לנו. הכל כן מרגיש מקצועי.

אוכל נחמד.

שמעתי הרבה דברים על שיבא. אבל מבחינה מקצועית זה כן לדעתי מקום טוב, פשוט לא הרגשתי איזה אווירה מצד המיילדות או הצוות של משהו חם כזה ותומך ומחבק. יותר קריר כזה, ענייני, רק לפי צורך וכזה.

1. שם בית החולים- כרמל

2. שנת הלידה- 2020

3. סוג הלידה- קיסרי חירום

4. החוויה במיון יולדות- מבחינת עומס, תנאים, מותר/אסור מלווה- יחס לדולה וכו

היה בסדר גמור, צוות נעים. חיכיתי הרבה זמן במיון אבל לא היה דחוף כי הגעתי עם ירידת מיים אז גם אני מצידי חיכיתי באיזי.

5. החוויה בחדרי לידה- 

נכנסתי לחדר לידה וישר חיברו למוניטור כי כבר ידעו שיש האטות.

מאוד מהר גם קיבלתי אפידורל כי כבר ממש כאב לי. ולא זכיתי לראות איזה ציוד יש מבחינת מקלחת וכו'.

המרדים היה מושלם, עדין עדין ונעים. ומאוד קשוב. גם ליווה אותי לחדר ניתוח.

המיילדת היתה מקסימההה

הרופא שניתח גם היה מאוד מאוד קשוב ונעים והסביר כל דבר.

הצוות ניסה לעשות הכל כדי להימנע מניתוח אבל בסוף באמת שלא היתה ברירה וב"ה שהצילו את התינוק.

6. מחלקת יולדות-

הייתי בביות מלא, אין הפרדה במחלקה בין ביות מלא למי ששמה בתינוקיה. אגב נראלי שאין תינוקיה בשעות היום למעט תינוקות שחייבים השגחה.

הצוות מאוד מעודד ביות מלא ומאוד תומך בזה. לדוגמא אפשר לבקש מהאחיות שישמרו על התינוק כשנכנסים להתקלח.

שתי יולדות בחדר, מחלקה משופצת ויפה.

יש יועצות הנקה כל יום שעוברות בין היולדות עוזרות ומסייעות.

אפשר כל הזמן מלווה, בעלי היה איתי כל הזמן כל לילות.

7. קיסרי- חירום

הבאסה העיקרית היתה ההתאוששות, שעתיים אחרי הניתוח, לבד.

בקושי הסכימו לבעלי להיכנס לרגע.

מעבר לזה הייתי מאוד מאוד מאוד מאוד מרוצה 

1. שם בית החולים- זיו צפת

2. שנת הלידה- כמה וכמה לידות האחרונה לפני שנה+

3. סוג הלידה- טבעית

4. החוויה במיון יולדות- מבחינת עומס, תנאים, מותר/אסור מלווה- יחס לדולה וכו- כמעט תמיד פנוי שם יש רק 2 חדרי קבלה והשאר חדר עם וילונות.אבל לרוב לא עמוס אז אין בעיה..

כן יצא לחכות לרופא לפתיחה.. השאר ממש סבבה. מכניסים מהר לחדר לידה.

5. החוויה בחדרי לידה- מבחינת -

א.תנאים פיזיים-מקלחת,אביזרים מרחב,מכשור-מוניטור נייד וכו- חדרים נחמדים. הטבעיים יותר מרווחים. יש מוניטור נייד. מקלחת בכל חדר. לא זכור לי משהו לא טוב..

ב. משככי כאבים- מה יש ,מה אין..יחס לאפידורל, יחס ללידה טבעית, מרדים זמין, וכו- ילדתי רק טבעי ומאודדד עודדו את זה. כשביקשתי לפעמים אפידורל מיאוש- והמיילדת זיהתה א'ני לא באמת רוצה ואשני רק ברגע קטן של משבר הן ממש עזרו לי והציעו לי עזרה חלופית ועזרו לי ממממש!!

כמובן משי שרוצה אפידורל -תקבל..

אצלי ב

באמת זה היה מה שנכון לי.

ג. יחס ואווירה של הצוות, זמינות המיילדות, פרוטוקולים מיוחדים, גישה לבקשות היולדת, הענות לתנוחות לידה שונות ,לידת מים וכו-

חוץ מלידה אחת שהיה עומס נוראי- כל השאר בכלל לא..

2 מיילדות זכורות לי מאוד נחמדות. השאר- בסדר.. לא משהו מאוד חם ..די ענייני.. לא נשארו איתי כמעט הגיעו רק לחבר למוניטור וללחיצות ..

פעם אחת היתה מישהי ממש לא נחמדה. השאר בסדר גמור אבל לא מעבר.

מסכימים לרוב הבקשות. לא מאוד רשמיים.

בלידה ראשונה כן ביקשו שאעבור למיוה ואשכב

אשר הלידות הכל פתוח לרצוני

ד. ההתנהלות אחרי הלידה- פיטוצ ין, הנקה, התאוששות וכו- משאירים בחדר לידה מעודדים הנקה ,מבקשים אישור לפני פיטוצין,

כשיש עומס יעבירו לחדר התאוששות עם וילונות..לא קורה כמעט אף פעם

6. מחלקת יולדות-

א. בחירת סוג מחלקה- מראש או גמיש? י שמחלקה אחת. שואלים אחרי הלידה מה את רוצה-מלא או גמיש. י ש חדרים שונים..

אבל הכל תכלס גמיש את יכולה לומר ביות מלא ובסוף להתחרט

קיצר י שתינוקיה זמינה אם את רוצה. ואם לא- אז לא.

אפס הפרדה- לא ביקשתי אז לא יודעת.

ב. סוגי המחלקות שיש- פרטתי..

ג. כמה יולדות בחדר 2-3 לפי מידת העומס. חדרים ישנים..לא משהו.. י ש כמה פרטיים..מעולם לא זכיתי בהם

ד. אוכל- מהדרין ורגיל -פעם היה מעולה. בשנים האחרונות מאז הקורונה הכל מביאים לחדר במגשים. לא משהו בכלל..

ה. תינוקיה- לא שמתי הרבה.. לרוב נראה בסדר..

ו. יחס האחיות- י ש ויש.. הרוב נחמדות.

ז. יועצת הנקה יש

ח. עומס,צפיפות שעות ביקור היו פעמים עמוסות והיו שפחות . שעות ביקור סבירות

ט. אוירה דתית-שבת וכו אין..

אמנם לא אושפזתי שם בתקופתם, אבל הייתי סטודנטית שם במחלקה בדיוק כשסיימו לבנות את הראשונים, ובכנות בעיניי הם לא אטרקציה גדולה. גם ממש צרים ובקושי יש מרחב לתמרון עם מיטה ועריסה, וגם מקלחת בקצה כל 'שורה' - כלומר במקום מקלחת לשתי נשים כמו בחדר רגיל, מקלחת אחת לארבע נשים! אחרי לידה!!!

אולי החדרים הפרטיים הבאים נבנו יותר הגיוני... זה היה ממש מעפן בעיניי כצופה מהצד

מבחינת צוות מקסימים, אנושיים, רגישים

מיילדות סופר מקצועיות ונעימות

החדרים עברו שידרוג נעים. בכל חדר מקלחת ושירותים אישיים.

מחלקת יולדות עמוסה בערבים שצועקים, מבקרים בכל השעות האפשריות.. מתסכל.

לכל 2 יולדות יש שירותים ומקלחת אישיים

צוות רופאים מקסים וקשוב

יש אפשרות לאפס הפרדה

האוכל מותאם גם למי שמעדיפה מהדרין, אבל לדעתי קצת השתנו שם מבחינת גיון. אני נתקלתי בשניצלים מעובדים, שניצל תירס וכו מה שפחות היה בעבר

בשבת הכל כרגיל, שעות הארוחה לא משתנות

יש אופציה להדליק נרות, יש בית כנסת בתוך בית החולים

יש אופציה למלווה אחד להשאר עם היולדת

יש ספה שנפתחת למיטה

ממליצה בחום! ילדתי בכמה בתי חולים ושם היה הכי מומלץ.

כותבת מה שאני זוכרת כי זה היה לפני כמה שנים וגם בקורונה.

1. שם בית החולים- אסותא אשדוד

2. שנת הלידה-2020

3. סוג הלידה- טבעית

4. החוויה במיון יולדות- מבחינת עומס, תנאים, מותר/אסור מלווה- אפשר לבוא עם מלווה,

הגעתי בפתיחה 9 וישר הכניסו אותי

5. החוויה בחדרי לידה- מבחינת -

א.תנאים פיזיים- פחות זוכרת

ב. משככי כאבים- יש אפידורל ויש טבעי

ג. יש אפשרות ללידת מים

ד. ההתנהלות אחרי הלידה-

6. מחלקת יולדות-

א. בחירת סוג מחלקה- נותנים לבחור

ב. סוגי המחלקות שיש

ביות מלא או ביות חלקי

ג. כמה יולדות בחדר- 2

ד. אוכל- לא זוכרת חושבת שיש אפשרות גם למהדרין

ה. תינוקיה- מתייחסים יפה

ו. יחס האחיות- כל פעם שקראתי לאחות, היא באה לעזור

ז. יועצת הנקה- יש

ח. עומס,צפיפות שעות ביקור

ט. אוירה דתית-שבת וכו- יש קצת אווירה, הדלקת נרות, אפשר לחמם אוכל על הפלטה

7. קיסרי- יש, לא התנסתי

מה הייתה הסיבה?

כי עד עכשיו שמעתי ביקורות חיוביות על הצוות וגם אמרו ששיפצו שם

מציעה שב @בכינוי אחר תפרט. כי אולי מה שהפריע לה, לא יפריע לך וכו'.

אני חושבת שכמעט בכל בית חולים חלק יצאו מרוצות וחלק לא. תלוי מה חשוב לך, ותלוי מי הצוות הספציפי וכו'.

גם המיילדות שקיבלו אותי, הלידה היתה מהירה והמיילדת החזיקה לי ממש כואב את הידיים, ילדתי עם בגדים מרוב שהיה מהר..

והיתה לי אח''כ ממש טראומה בגלל היחס שלהן.

וגם אח''כ במחלקה לא התייחסו יפה וגם בתינוקיה היתה אחות ממש קשוחה ולא הייתי מרוצה.

אבל זה היה באמת לפני הרבה שנים אז אולי דברים השתנו..

ותמיד יש כאלה שמרוצות פה ולא מרוצות שם וכאלה ששם מרוצות ופה לא מרוצות..

אני לפני שנתיים וחצי בערך העדפתי באסותא אבל מאחר שבאמת היה שיפוץ בקפלן אז לא יודעת איך גם עכשו (וגם לא יודעת אם השיפוץ כלל את החדרי אישפוז או רק חדרי לידה)

לפני כמה חודשים.

לידה רגילה.

בגדול חוויה ממש לא טובה.

מיילדות שהיו לא רגישות בעליל, אווירת לחץ,

עשו דברים בלי לשאול, העיקר יאלה תלדי.

חדר פיצי (מבינה שיש כמה סוגי חדרים ועדיין), תאורה צהובה, אין מקום לזוז, ישר על המיטה לא אפשרו משהו אחר. הייתי צריכה תוך כדי צירים ממש להסביר את עצמי חצי בתחנונים.

חויה על גבול הטראומתית.

(לגבי המיילדות הגעתי בשעה שסמוכה להחלפת משמרת, ותחילת משמרת חדשה, בטוחה שיש שם גם מיילדות מקסימות ורגישות ואיכשהו יצא שנפלתי על 2 ממש לא רגישות ואחת גם הרגישה כל כך חסרת ביטחון ולא מקצועית, אבל בעיניי בי"ח מקצועי לא אמור לגרום לזה לקרות... לכן הדיס המלצה) 
 

המחלקה בסדר. חדר לא גדול לא קטן.

ניקיון בסדר גמור.

האוכל היה לי טעים.

הצוות היה חביב ונחמד. כן היה קטע מוזר עם משככי כאבים שחייב לקחת 2 והיא חייבת לראות שאני לוקחת (התעקשתי על אחד והיא אמרה שתרשום שלקחתי 2 והביאה אחד) ולקח זמן עד שהגיעו. צלצלתי כמה פעמים וגם בעלי ביקש. אבל לא יודעת אם להחשיב את זה. מאמינה שזה קורה אם יש עומס. 

יועצות הנקה ממש חמודות. 

וגם לידה באפידורל זה התנהלות אחרת.

זה מבאס כי שמעתי דברים ממש טובים גם מכאן וגם מעוד... אבל בסוף ממש התאכזבתי 😞

לק"י

חדר שאין בו מקום לזוז נשמע לי מחניק🤷‍♀️

אלא אם כן, זו תחושה סובייקטיבית ולא באמת שאין מקום לזוז.

אבל לא בררתי לעומק...

אם הייתי עם דולה יש מצב הייתי מבקשת להחליף חדר...

והוא באמת היה קטן, לא היה כל כך מקום לזוז טכנית. גם למיילדות זה הרגיש שלא נח להן...

כאילו נכנסים מיד מיטה וליד המחשב ובצד ממש בסמוך הכורסא של המלווה. וליד המיטה כל האביזרים ללידה...

(אין מקום לכדור פיזיו נגיד) 

ככה 🤷🏽‍♀️ אולי יש הבדל בין החדרים ושוב תחושות אישיות..

בקיצור-נראלי שאם כל ההמלצות פה כדאי למי שרוצה גם ללכת לסיור להתרשם בעצמה

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...