*סקר בתי החולים - השוואה והמלצות*בארץ אהבתי

(פותחת לבקשת חברת הפורום)


מזמינה אתכן לכתוב מהחוויה שלכן.. לטובת כל המשתתפות...


להשתדל לא להאריך ולפרט סיפורים אישיים אלא רק נתונים שרלוונטיים לאחרות...

וכמובן לא חייב לענות על הכל...

וכמובן דיס המלצות - לכתוב בכללי .ומעבר-בפרטי..

אפשר לשרשר לפי אזורים -כדי שיהיה מסודר.

לכתוב בכותרת שם בית החולים.


1. שם בית החולים-

2. שנת הלידה-

3. סוג הלידה- טבעית-אפידורל-קיסרי-ויב''ק-אחר


4. החוויה במיון יולדות- מבחינת עומס, תנאים, מותר/אסור מלווה- יחס לדולה וכו


5. החוויה בחדרי לידה- מבחינת -

א.תנאים פיזיים-מקלחת,אביזרים מרחב,מכשור-מוניטור נייד וכו

ב. משככי כאבים- מה יש ,מה אין..יחס לאפידורל, יחס ללידה טבעית, מרדים זמין, וכו

ג. יחס ואווירה של הצוות, זמינות המיילדות, פרוטוקולים מיוחדים, גישה לבקשות היולדת, הענות לתנוחות לידה שונות ,לידת מים וכו

ד. ההתנהלות אחרי הלידה- פיטוצ ין, הנקה, התאוששות וכו


6. מחלקת יולדות-

א. בחירת סוג מחלקה- מראש או גמיש?

ב. סוגי המחלקות שיש

ג. כמה יולדות בחדר

ד. אוכל- מהדרין ורגיל

ה. תינוקיה

ו. יחס האחיות

ז. יועצת הנקה

ח. עומס,צפיפות שעות ביקור

ט. אוירה דתית-שבת וכו


7. קיסרי- ידידותי,חרום, מלווה, התאוששות ,ליווי אחרי וכו

*ירושלים*בארץ אהבתי
הדסה עין כרםכי כל פה

1. שם בית החולים- הדסה עין כרם


2. שנת הלידה- 4 פעמים בין 2018 ל2024


3. סוג הלידה- טבעית


4. החוויה במיון יולדות- היה מהמם באמת! (מגיעה אצל כל אחת כמה פעמים למעקב הריון עודף שם+ לידה)

תמיד יש עם מי לדבר והם מאד נעימות.. אפשר לבקש אם רוצים סטריפינג או בדיקה כבר במוניטור ואז יש לך זמן לראות אם מתפתח..

הבאסה שכשמגיעים ללידה גם אם את יודעת שזה פתיחה מלאה הם מכניסים קודם למוניטור ורק אז בודקים פתיחה אבל מאמינה שזה ככה בכל מקום🙂‍↕️

מלווה חופשי (כשזה ללידה איפשרו חופשי גם בעל וכם אמא)


* מוסיפה על זירוז- הסכימו לי לחכות בתור בבית כי גרה קרוב ולא היתה סיבה משמעותית חוץ מכשבועיים אחרי התאריך אבל התור היה ארווך!


5. החוויה בחדרי לידה- מבחינת -


א. תנאים פיזיים- נתנו לי להכנס למקלחת אחרי מוניטור 20 דק שהיה תקין.. הציעו כדור, שירים וכו.


ב. משככי כאבים- לידות קצרות אז לא יצא לי לבקש אפידורל או משהו , כן מציעים כז צחוק אבל לא רציתי.

ישר אחרי הלידה עוד לפני השליה ביקשתי משככי כאבים והביאו לי לבחור כמה סוגים..


ג. יחס ואווירה של הצוות, זמינות המיילדות, פרוטוקולים מיוחדים, גישה לבקשות היולדת...

היו מהממות! הציעו איזה תנוחה שרק אני רוצה וכשלא ידעתי הציעו משלהם אבל ממש בלי ללחוץ ובקצב שלי...

ממש קשובות וכשהגעתי ממש בלחיצות הקשיבו לי והסכימו לפתוח וריד רק אחרי הלידה של התינוקת..


ד. ההתנהלות אחרי הלידה- פיטוצ ין, הנקה, התאוששות וכו- היה סבבה ותמיד נתנו להשאר בנחת אבל הגעתי לרוב בלילה/ שבת אז ריק יותר..


6. מחלקת יולדות-


ב. סוגי המחלקות שיש- יש ביות מלא או חלקי. אני הייתי בחלקי שאפשר להניח בלילה🙃


ג. כמה יולדות בחדר- ב החדרים של 2. בכל מחלקה יש כמה חדרים של 1 אבל שירותים צמודים מבחוץ ויש חדר של 3 שממלאים רק כשאין ברירה ואפשר לבקש לעבור ברגע שרק מתאפשר...


ד. אוכל- מהדרין ורגיל- סבבה וכל אחד והטעם שלו🙃 למהדרין יש בדרך כלל קצת פחות אופציות..


ה. תינוקיה- היו מהממות והסכימו שהשאיר עם מספר פלאפון גם ביום ואלך לישון/ לקניות.


ו. יחס האחיות- רובם הגדול סבבה וממש חמוגות אבל תמיד הכל תלוי על מי תפול, בכל מקום...


ז. יועצת הנקה- היתה מושלמת! גם חלק מהאחיות יועצות הנקה אז זה נח..


ח. עומס,צפיפות שעות ביקור- שעות ביקור בעיקר למשפחות אבל אם נכנסים קצת או בשקט אז סבבה.. אפשר לשבת גם בחדר אוכל..


ט. אוירה דתית-שבת וכו- לי היה מעולה פעמיים. הארוחות בחדר אוכל בלילה עם מפה לבנה ובשרי וכנל ביום.. מה שכן השעות בקיץ קצת מוקדמות🙃 יש רב לבית חולים שממש זמין לפני שבת ויש ארוחות בנוסף שאפשר להרשם לפני שבת שיביאו לך לחדר או ללכת בלי להרשם.. של ארגון אחד בקומת כניסה..


7. קיסרי- ידידותי,חרום, מלווה, התאוששות ,ליווי אחרי וכו

מה הכוונה שעושים מוניטור גם אם מגיעים בפתיחה מלאה?-קול ברמה-

את רצינית??

אני הגעתי לרוב הלידות שלי כאובה ברמות- ישר לחדר לידה, אבל ממש לא פתיחה מלאה, וממש לא זכור לי שעשיתי מוניטור…


אני שוקלת ברצינות ללדת בעין כרם, ועכשיו זה קצת מחשיש אותי…

לי תמיד מסכימים מוניטור בחדר לידה ישירותסבב ולא סבבה

(לא בעין כרם)כי הלידות שלי מהירות ומבקשת שיבדקו פתיחה  ותמיד מסכימים

ומכניסים לחדר לידה ושם שמים מוניטור


אז זה באמת לא בכל מקום ככה.

אצלי בעין כרם בדקו פתיחה וישר הכניסו לחדר לידהחיים חדשים🍃

בלי מוניטור... (הגעתי בפתיחה מלאה)

וילדתי שם במים אז גם בחדר לידה זה היה מוניטור אלחוטי לדעתי, לא הרגשתי אותו.

מבינה שזה רק אצלי🤨כי כל פה
אולי כי אני לא נראת כזה כאובה🙃
אם את לא נראית על סף לידהיעל מהדרום

לק"י


אין להן דרך לחשוב שאת עם פתיחה מלאה (גם איך את יודעת את זה? אם מניסיון העבר, אז כדאי שתגידי).

בדרך כלל עושים מוניטור ורק אז בודקים פתיחה? כבר לא זוכרת...

מגיעה תמיד עם פתיחה מלאהכי כל פה

ופעם אחת פתיחה 7..

אומרת אבל כנראה לא מספיק בתוקף.

מכניסים למוניטור ואחרי שמחברים בודקים פתיחה ואז מנתקים ומעבירים למוניטור בחדר לידה🤪

מכירה את זההשם שלי

אני לא הגעתי בפתיחה מלאה, אבל הלידות שלי מתקדמות מהר.

לא הספקתי לקבל אנטיביוטיקה ל gbs כי הצוות לא חשב שזה כזה דחוף.

לפחות, כשהגעתי לפתיחה מלאה ובעלי קרא למיילדות, הגיעו מהר והטיסו אותי לחדר לידה.

הדסה עין כרםתהילנה

1. שם בית החולים- הדסה עין כרם


2. שנת הלידה- 2024


3. סוג לידה- טבעית, לידה ראשונה - מדגישה כי זה היה מאוד משמעותי לתחושתי. הייתה לי לידה מאוד מאוד מהירה והיה נראה שהצוות לא היה ערוך לכך בכלל, היה המון יחס מזלזל כי מדובר בלידה ראשונה ולא היו קשובים לתחושות ולצרכים שלי בכלל


4. החוויה במיון יולדות- מבחינת עומס, תנאים, מותר/אסור מלווה- יחס לדולה

יחס מאוד לא נעים ולא ידידותי. מכריחים לעשות מוניטור בשכיבה למרות צירים חזקים, הסכימו להכניס לחדר לידה רק אחרי תחנונים למוניטור נייד


5. החוויה בחדרי לידה-


הכריחו לשכב במיטה, השאירו בלי מיילדת בכלל , לא הצליחו למצוא וריד למרות שעדכנתי מראש שיש קושי, לא בדקו פתיחה בכלל, לידת בזק ללא מילדת (עם אחות שנכנסה במקרה וכל הזמן ביקשה עזרה ואף אחד לא טרח להיכנס)


ב. משככי כאבים-

המרדים היה זמין אבל לא היו מילדות זמינות ולא הצליחו למצוא וריד אז לא היה רלוונטי הזמינות.


ג. יחס ואווירה של הצוות בחדר לידה- מאוד מזלזל ברמה שהמילדת איימה עליי שאם אני לא אשכב היא מעיפה אותי הביתה ועזבה את החדר ! (ילדתי פחות משעה אחר כך!)  בפועל האחות הסכימה לי ללדת כמו שרציתי אבל כאמור היא לא הייתה המיילדת שלי.


ד. ההתנהלות אחרי הלידה- רופאות מאוד לא נעימות, יחס מתנשא ומזלזל


6. מחלקת יולדות- יחס מושלם ממש. אחיות מלאכיות


א. בחירת סוג מחלקה- גמיש


ב. סוגי המחלקות שיש- ביותר חלקי ומלא. אני הייתי במחלקה החדשה של ביות מלא בבניין דוידסון בחדר פרטי- חוויה מושלמת


ג. כמה יולדות בחדר- חדר פרטי/ זוגי


ד. אוכל- מהדרין ורגיל בשפע וטעים ממש. אם את לא באה לאכול מביאים לך לחדר


ה. תינוקיה- לא השתמשתי


ו. יחס האחיות- מאוד נעימות ומסורות


ז. יועצת הנקה- מלא, כל הזמן וזמינות רבה, סופר נחמדות בלי השוואה למיילדות

חלק מהאחיות גם יועצות הנקה והיו זמינות גם באמצע הלילה.  מאוד עודדו הנקה ונתנו תחושה ממש טובה.

וואו איהז פער בין הלידה לאשפוזסבב ולא סבבה
רק לגבי הלחכות לזירוז - אצלנו לא היתה גמישות עם זהבארץ אהבתי

אולי כי אנחנו לא גרים כל כך קרוב (מרחק של כ3/4 שעה נסיעה, או כשעה עם יותר פקקים).

אבל זה היה ממש לא נוח - לחכות במשך יומיים עד שהחליטו שהגיע תורנו לזירוז (וזה לא תור לפי סדר ההגעה, אלא לפי דחיפות. אז אין כל כך אפשרות לצפות כמה אני מתקדמת בתור).

הם משחררים לתור בביתכי כל פה

רק כשבאמת הם לא חוששבים לשום דבר חוץ מהתאריך (מים תקין, מוניטור תקין, גודל ומצב שליה)..

אצלי הם לא שאלו איפה אני גרה אבל אולי הופיע אצלם איפשהו.. הבנתי שבכל מקרה אפשר לבקש אם התנאים מתאימים..

ומבאס ממש לחכות בלי צפי! הבעיה שזה בכל הבתי חולים אז אין דרך לפתור את זה😏

אצלי כל התנאים האלו היו בסדר גמור...בארץ אהבתי
הסיבה לצורך בזירוז לא היתה התאריך, אלא חשש שנוגדני אנטי די שיש לי יגרמו לאנמיה אצל העובר. אבל זה לא משהו שאפשר לדעת על פי המדדים האלו (עד שבוע 38 עושים אולטרסאונד שבודק זרימות דם במוח ולפי זה יודעים אם העובר בסדר. אחר כך המדד הזה כבר לא מספיק מדוייק - יכול להיות שתהיה אנמיה שלא תתבטא בזרימות, ולכן ההמלצה היא לזרז. אבל חוץ מזה לא היה שום דבר לא תקין מבחינת התנאים של ההריון). 
שערי צדקהשם שלי

3 לידות בשנים 2017-2021

לידות טבעיות/ זירוז


מיון יולדות-

לפעמים יותר עמוס, לפעמים פחות.

היה מצב שהיה ממש עומס. רצו לאשפז אותי במחלקת נשים עד שהלידה תתקדם, אבל לא היה איפה. בשלב מסוים נתנו לי חדר במיון כדי שיהיה לי מקום לישון וקצת פרטיות.

הייתי רק עם בעלי, היה יכול להיות בלי הגבלה.


חדרי לידה- לא הייתי הרבה זמן.

היתה מקלחת, אופציה למוניטור נייד.

לא לחצו עלי לקחת אפידורל, הציעו גז צחוק.

אחרי הלידה נתנו פיטוצין בזריקה, נתנו זמן להיות עם התינוק עד שעברנו למחלקה, נתנו להניק.

בלידה הראשונה לא היה מי שיעזור לי להניק בחדר לידה.


מחלקת יולדות-

אפשרו ביות מלא כשביקשתי אחרי הלידה.

יש ביות מלא, עם אפשרות לאפס הפרדה, וביות חלקי עם תינוקייה.

בביות חלקי נתנו לי להיות עם התינוק גם בלילה.

יש 2/3 בחדר.

בביות מלא הבדיקות היו בתינוקייה, וגם האמבטיה. (יכול להיות שיש מחלקות שהכל בחדר).

היו 2 בחדר.

אוכל מהדרין

שעות ביקור- מלווה אחד כל היום, עד 21:00. (מאפשרים גם יותר).

אורחים נוספים בשעות ביקור.

לידה אחת היתה בקורונה, אז היו הגבלות על מבקרים.

יש אוירה דתית. קידוש, סעודות שבת, הבדלה.

בשבת בבוקר היה מיץ ענבים לקידוש רק מוקדם, ולא בסעודה של הצהריים.

יש כתבניות גויות לצמצום דברים שדורשים חילול שבת.

הדסה הר הצופיםהשם שלי

לידה בשנת 2023

קיסרי חירום


מיון יולדות- לא הייתי בלידה, אלא במעקבים לפני.

היו זמנים יותר עמוסים והיום פחות.

לרוב הייתי לבד, אין בעייה עם מלווה.


מחלקת יולדות-

לא היה רלוונטי ביות (התינוק היה בפגייה).

לרוב 2 בחדר (אולי גם 3).

אני הייתי בחדר גדול של 4 עם שני שירותים. לא הרגיש עמוס.

אוכל מהדרין, וחלק גם בד"ץ.

יועצת הנקה- הכוונה אותי להתחיל שאיבות ודאגה לי למשאבה.

אוירה דתית- לא הייתי מאושפזת בשבת, אלא עם תינוק בפגייה.

יש ארגון שמחלק במחלקת יולדות אריזות של לחמניות ומיץ ענבים. הם גם מארגנים סעודות שבת לכל החולים והמלווים בבית החולים. אפשר לאכול שם, או לקחת ארוחות ארוזות למחלקה.


קיסרי-

ילדתי בקיסרי חירום. התאוששות בחדר התאוששות כללי, אפשרו מלווה בהתאוששות.

עין כרםשושנושי

שתי הלידות בעין כרם

2. 2022 + 2024

3. לידה ראשונה התחילה בזירוז הסתיימה אחרי 30 שעות בחדר ניתוח. הצוות היה מקצועי ברמות, זה מה שה' רצה. לרגע לא מאשימה אותם.

לידה שנייה לידת מים מ-ו-ש-ל-מ-ת ב"ה.

4. מיון יולדות: בתור אחת שרצה לביקורת על כל שטות - יש הרבה יותר עומס וחוסר ניהול העומס בשערי צדק לעומת עין כרם. יצא לי ללכת פעמיים לשערי צדק והיה שם תמיד סיוט ארוך ומעצבן.

בעין כרם גם היו זמני המתנה ארוכים אבל לא הרגיש לי שם מעצבן ותקוע.

5. התנאים בחדרי לידה:

א. בשתי הלידות היה אחלה

ב. כנל, היה אחלה. בלידה הראשונה ניסיתי טבעי, ברגע שלא הצלחתי בגלל הכאבים תוך כמה דקות הגיעה מרדימה. לידה שנייה התקדמה מהר. הצוות התלבט אם לאפשר להכניס למים בגלל ההיסטוריה המיילדותית שלי - המיילדת ממש התחננה וביקשה מהרופאה בחדרי לידה שתאשר - היא אישרה. הרגיש לי שהמיילדת ממש ממש רצתה להביא לי את ההזדמנות.

ג. עניתי בסעיף קודם

ד. בלידה הראשונה הייתי במחלקת ביות חלקי לא היה שם מענה של יועצות הנקה. האחיות לא ממש ידעו לתת מענה. לא מאשימה אותן, כן מבואסת.

לידה שנייה הייתי במחלקת ביות מלא ושם הייתה ממש תחושה שהאחיות רוצות שתצליחי להניק. הן ליוו אותי למשך שעות בזמינות מדהימה!!!! שלחתי על זה מייל במיוחד לפניות ציבור כי באמת הרגשתי מענה יוצא מן הכלל.

6

ג. לידה ראשונה שתי יולדות, קצת צפוף.

לידה שנייה מחלקת יולדות ד - מחלקה חדשה הייתי בחדר פרטי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ד. מהדרין. על כל סוג בשרי כתוב איזה כשרות. האוכל היה לי האמת ממש טעים יותר מהמלון יולדות שהלכתי לאחר מכן.

ה. לידה ראשונה הבייבי היה וחוויתי את זה ממש בטוב. לידה שנייה ביות מלא. לידה הבאה אין מצב בעולם שמוותרת על ביות מלא (לא היה גרוע בביות חלקי, אני פשט מעדיפה את המלא)

ו. אחיות מדהימות

ז. יועצת פגשתי רק פעם אחת בלידה הראשונה והיא לא הייתה בכלל פנויה לתת מענה. אמרה רק שהיועצת מיועדת רק לפגייה ונעלמה בשניות. לידה שנייה האחיות ממש עזרו וכיוונו אותי. לימדו אותי איך להניק בכמה סוגי תנוחות (גם בשכיבה למדתי מהן, כי הבייבי לא הפסיק לדרוש לינוק ככה שזרמו על זה למרות שזה מנוגד להנחיות)

ח. ביקרו אותי רק בשעות ביקור, לא ניסיתי להביא מבקרים בשעות אחרות כדי לא לפגוע ביולדות האחרות

ט. לא הייתי שם שבת

 

חפרתייייי ביי

ממש בא לי ללדת במים פעםיעל מהדרום

לק"י


אבל אני לא אסע ללדת רחוק מהבית בשביל זה.

ולא בטוח שיתנו לי, כי ילדתי בקיסרי בלידה הראשונה (ונראה לי שלא בכל מקום נותנים).

לידת מים זה אחד המושלמים!!!!!שושנושי

נהנתי ברמות

עשה לי טוב השילוב של המים החמים, הרובע השלווה בחדר

בלי בדיקות פתיחה בכלל רק לפי הרצון והצורך שלי

אחרי קיסרי אולי יתנו לך בלניאדו או סנט גו'זף

לא מכירה בתי חולים נוספים שיזרמו עם זה

הכללים שם דיי נוקשים בכל מה שקשור לכניסה למים

אני שאלתי את הרופאה במיון יולדות והיא אמרה שבשום אופן אני לא יכולה לעשות לידת מים בגלל מה שהיה בלידה הקודמת.

בפועל ממש בנס הכניסו אותי לחדר עם האמבטיה הענקית

ביקשתי מהמיילדת, התייעצה עם הרופאה בחדרי לידה

בקיצור, זרמו שם.

פשוט סייעתא דישמיא. 

אני לא אסע רחוק...אבל תודהיעל מהדרום

לק"י


האמת שבלידה אחת, לא הרגשתי שהמקלחת עזרה לי. ובאחת- כן.

אז אין לדעת.

אם זה עוזר לך, יש באסותא אשדודבכינוי אחר
תודה. זה לא מאוד רחוק, אבל יש לי בעיר בי"חיעל מהדרום

לק"י


ושם ילדתי את רובם, מניחה שאלד שם גם בהמשך.

סתם פינטזתי לי על לידת מים. בידיעה שזה כנראה לא אפשרי גם ככה (תשובתי גם ל @אולי בקרוב).

אני חושבת שלא מאפשרים אחרי קיסרי, קחי בחשבוןאולי בקרוב
תוכלי לפרט יותר על הלידה במים?*סמיילית*

זה איזה חלום אבל יש לי איזה חשש מזה...

המיילדת איתך צמוד כל הזמן או שהיא גם יוצאת ונכנסת כמו בלידה רגילה? אין איזה חשש לתינוק שהוא בעצם נולד לתוך המים?

המיילדת איתך כל הזמן לפחות זה הנוהל בעין כרםעדיין טרייה

קצת הרגיש לי מוגזם כי היו 2 מיילדות (אחת מתלמדת) שפשוט עמדו והסתכלו עלי כמו איזה סרט טבע חחחח.

 

כשאת אומרת מים הכוונה כולל הלידה עצמה?עכבר בלוטוס
או רק עד הלידה?
מגיבה לכןשושנושי

גם ל @*סמיילית*  

מפרטת על הכל כדי שזה ייתן מענה כולל

אם יש עוד שאלות דברו אליי

מאפשרים להיכנס למים מכניסה 6, אני הגעתי לבית חולים בפתיחה 3

בגלל שהעובר היה קצת גבוה שלחו אותי לסיבוב בבית חולים לשעתיים

הסתובבנו אכלנו חזרתי שעה אחרי עם צירים הרבה יותר חזקים

אני חוזרת - פתיחה 6

נכנסת לחדר לידה

היה לי תכנון ללידה טבעית כמה שאצליח, כתבתי בהודעה הקודמת שממש במקרה הכניסו אותי לחדר עם לדת מים.

עשיתי ניטור של 10 דקות בערך, הניטור היה בעמידה. עם מוניטור חוטי. ידענו שזה היה ניטור נורא קצר רק לפרוטוקול לכן לא התעכבנו על מוניטור אל חוטי

התקלחתי כי הזעתי את חיי

לא בדקו שוב פתיחה, נכנסתי למים

בתוך המים עשיתי זרמים על הגב איפה שהיה לי צירים

המים היו ממש חמים ולא קרירים (חברה שעשתה לידת מים שבלניאדו סיפרה לי שממש עקבו אחרי טמפרטורת המים והיה לה קפוא!!!)

ב"ה אצלי לא עקבו, הדולה מילאה את המים 

המיילדת נמצאת כל הזמן בחדר

היא אמרה לנו שאסור לה לצאת מהרגע שהיולדת נכנסת למים (אני לא הרגשתי בנוח שהיא כל הזמן שם. הייתי רגילה בלידה הראשונה שהמיילדת יוצאת כל הזמן. הצעתי לצאת והיא אמרה הסבירה שאסור..)

בתוך המים לא בודקים פתיחה

כן בכניסה למים היא הכינה אותי שאני יכולה להיכנס לשעתיים, אם לא אלד עד אז צריך לצאת ולבדוק מה קורה

בקייצור, נכנסתי

מוזיקה מרגיעה- הכנתי פלייליסט אבל לא היה צורך בזה. יש בחדר מוזיקה מובנת מושלמת). חדר מוחשך, אורות צבעוניים מהאמבטיה.

היא והדולה ממש הקלו על הכאב

הדולה עשתה לי עם הטוש על הגב, המיילת עשתה עיסויים ותרגילים

בעיקר מלא נשימות עמוקות ומחשבות חיוביות (בעיקר להגיד לעצמי כל הזמן כמה אני יכולה, כמה זה פשוט. בסה"כ עצירות קטנה. אלופה ומסוגלת!!!)

היא הסבירה לנו שלא צריך בדיקת פתיחה כי רואים על הגב סימן כחול שמצביע על מיקום הראש, משהו כזה

בעלי ראה את זה ואישר שממש יש אזור סגול שהולך ומכחיל ככל שהעובר מתקדם בתעלה

מעבר לזה, בשלב מסוים הרגשתי צורך ללחוץ - היא אמרה לי לנסות

ניסיתי, לא יצא

החלפתי תנוחה (הייתי בישיבה החלפתי לכריעה) וככה עוד 2-3 לחיצות והוא יצא.

לגבי הקטע המסוכן, העובר נמצא גם ככה כל ההריון בתוך מים

יותר מזה, אצלי בלידה העובר יצא בלידה עם שק מי שפיר מלא וסגור (העיקר כל תשיעי דמייתי ירידת מים חחח)

קרענו את השק רק אחרי שיצא והכי כיף שיש לי את זה מוסרט ווידאו של כל התהליך ורואים איך היא עושה צביטה לשק כדי לפקוע את המים. החיסרון הוא שהבייבי לא קיבל את החיידקים הטובים שיש בתעלת הלידה, אבל בסדר.

בקיצור פקענו את השק

הוצאנו את הבייבי

הוא היה עליי, גזרנו חבל טבור

הלידה של השלייה מתבצעת מחוץ למים, על המיטה.

יש מדרגות ממש נוחות מהבריכה - את המיטה מביאים קרוב שעולים כזה במאין זחילה עד המיטה. ממש לא מסובך.

ילדתי את השלייה

הבייבי היה עליי לאיזה שעה

כמובן היה לנו PPH כי אי אפשר שלא חחח (היה לי גם בלידה הקודמת, אנחנו מכירים)

אחרי שעה קמתי עצמאית, התקלחתי 

חזרתי למיטה בגדים נקיים

תחושת העצמאות, הניקיון

בלי קטטר בלי צורך לשכב שעות במיטה

וואו היה לי פשוט כיף!!!!!

 

מצידי באהבה עוברת לידת מים נוספת היום,

להריון שלפני ולגידול של אחרי כרגע אני פחות פנויה

 

הלידה עצמה הייתה מדהימה!!!!!

 

עורכת: בלידה עצמה עצמה, המיילדת לוחצת על כפתור על זה שהתחילה לידה ונכנסת מיילדת נוספת כדי לסייע במידת הצורך

לפי התמונות שיש לי המלידה היא נשארה כל הזמן באותו מיקום ככה שלא ממש היה צורך בנוכחות שלה.

וואי איך באלי פתאום עוד ניו בורן, אבל כל המסביב עזבו

טוב שאני עם התקן חח

 

וואו נשמע מהמם תודה!!*סמיילית*
ראיצי באינטרנט שכתוב שהיולדת יכולה לתפוס איכשהוא בעצמה את התינוק כשהוא יוצא בלידת מים. אבל איך אם יולדים לא בישיבה? זה אמיתי? סליחה על השאלה המפורטת..
תתיישבי בכריעהשושנושי

תעשי ממש את התנועה עם הידיים, תראי שזה לא ממש מסובך

אבל חייבת לציין שאני דווקא קיבלתי שוק ברגע שיצא

המיילדת לקחה לי את הידיים ואמרה לי תתפסי תתפסי

אבל לא ממש הייתי שם בסיטואציה, בתמונות אני תופסת אבל במודע לא ממש הרגשתי את זה 

משערת שיש כאלה שכן יצליחו לתפוס לבד

זכור לי שהייתי בהלם שהוא יצא ולא ממש בפוקוס כדי לתפוס

גם בגלל שיצא בשק, אני משערת שהמיילדת ראתה ולכן מייד לקחה אותו כדי לפקוע

התחלתי לידת מים בכריעהואילו פינו

בעצם הייתי על הברכיים.

ואז הראש יצא

המיילדת ביקשה שכן אתהפך בגלל משהו שהיה לתינוק והסתובבתי כשישבן קצת באוויר. זה לא כבד ולא הרגשתי שאני מתאמצת כי המים עוזרים.. סוג של שכיבה כזה בתוך המים... ואז שאר הגוף יצא ישר והרמתי יחד עם המיילדת ישר אלי לבטן.

ואו נשמע חלומי!!עכבר בלוטוס
אפשר כמה שאלות?רותי7

נשמע ממש חלומי!


 

לא היה לך קשה לצאת ללידת השיליה מחוץ למים?

וגם היית כולך רטובה כשיצאת מהמים, לא היה לך קר?

מתי מחליפים בגדים?


 

ממש רוצה ללדת במים ומחפשת תשובות לשאלות האלה..

ילדתי במיםואילו פינו

הלידה של השילייה לא זכורה כקשה.

אצלי במנו כמה סדינים מתחתי ומעלי ומהר מאוד מתייבשים.. לי לא היה קר בכלל. להפך, היה לי חם.

אחרי הלידה של השלייה תפרו אותי. ואז הנקתי. כל הזמן הזה הייתי מכוסה בשמיכות בדיעבד הייתי מבקשת חלוק כי כל הזמן פחדתי שהשמיכות יפלו.

אחרי זה קמתי להתקלח עם הסדין (כדי לא להיות חשופה, אבל חלוק היה פותר את זה) התקלחתי החדר לידה ואז עלינו למחלקה..

תודה!רותי7
ובתוך הבריכה מה לובשים?שפוש
אני לבשתי את החלוק של הבית חוליםואילו פינו
לא הפריע לי. 
תודהשפוש
נשמע חלומי 
כן אגיד שזה לא כאב פחותואילו פינו

הבן של הולד עם היד על הפנים. זה מגדיל מאוד את ההיקף הראש שצריך לעבור..

המיילדת אמרה שהיה לי הרבה יותר קשה אם הייתי מחוץ למים, אבל עדיין כאב מאוד...

אני התחלתי עם החלוק של הבית חוליםשושנושי

מייד בכניסה למים היא הפריעה לי, אז הורדתי אותה.

אם הייתי מתכננת מראש את הלידה מים, הייתי דואגת לאיזה גוזיה שמכסה פלג גוף עליון, אולי גופיה משהו כזה שיכסה ועדיין לא יפריע לתנועה

אחרי הלידהשושנושי

לא היה לי קשה ללדת את השלייה. בכלל לא.

לא היה לי קר, לא ממש חשבתי על זה. אולי כן היה קר ואני לא זוכרת 

גם מהססת איך מתארגנים לזה, צניעותיתתודה על ה-כל

נשמע לי מורכב כשהבעל בשטח ורוצים לשמור קצת... 

יש בדיקות חובה לפני לידה במים?עכבר בלוטוס

נגיד סקירות סוכר וכאלה? או שלא חובה הכל?

אולי גם @שושנושי תדע

יש בדיקות חובהשושנושי

ממה שאני יודעת,

הערכת משקל בשליש שלישי (כי מתחת או מעל משקל מסוים - לא מאפשרים)

העמסת סוכר

סקירה מאוחרת

אני עשיתי גם מוקדמת וגם שקיפות אבל לא זכור לי שזו הייתה דרישת סף

מוניטור לפני הכניסה למים (רק אם הוא תקין אפשר להתקדם)

 

אולי אחרות ידעו אם יש דרישות סף נוספות

שקיפות, סקירה אחת לפחותואילו פינו

העמסת סוכר תקינה

והערכת משקל (נתנו לי עם הערכת משקל של 4 קילו, ועם העמסת סוכר של מאה תקינה

ממש בא לי אבל לא עשיתי את אחת מהבדיקותעכבר בלוטוס
ולא יודעת איך להשלים בשלב זה
אצל שונשוני מופיעה בדיקה אחת פחותיעל מהדרום

לק"י


אולי זה משתנה בין בתי חולים.

ואם הן ילדו באותו מקום, אז אולי שינו נהלים.


כדאי לך לברר מול בית החולים.

תודה!עכבר בלוטוס
אני אבדוק בעזה 
כדאי לבדוק מול הבית חוליםואילו פינו
יכול להיות שדברים משתנים..  
אצלי לא דרשו שקיפותטריה
עשיתי רק סקירה מאוחרת, העמסת סוכר והערכת משקל היתה צריכה להיות בין 2.5 ל4.
בלניאדו אין בדיקות חובההתברזל!
אם רלוונטי לך, בלניאדו אין כמעט דרישות סף, מסכימים אפילו בלידה ראשונה (היחידים כנראה), רק צריך לחתום על טופס הסכמה ואחריות עצמית
תודה!! ואו ישמצב גדול שרלוונטיעכבר בלוטוס
שמעתי שגם באסף הרופא מאפשרים בלידה ראשונההשקט הזה
אני לא בטוחה, לפחות לזמן שאני בדקתיאולי בקרוב
לפני יותר משנתיים וחצי, אם אני זוכרת נכון, דולה שמלווה שם אמרה שלא נותנים, אבל אולי אני גם לא זוכרת נכון ואולי גם השתנו דברים
חברה שלי הלכה ללדת שפ עכשיוהשקט הזה
בלידה ראשונה כי רצתה לידת מים ואמרו לה שאפשר (בסוף ילדה בלידת בזק אז לא היה רלוונטי.. )
הדסה הר הצופיםנועה נועה

התשפ"ה - 2024


קיסרי מתוכנן


4. מיון יולדות - הייתי במעקב הריון בסיכון שם. היו ימים שהיה טירוף ברמה של יילדו נשים במיון, היו ימים רגועים ונחמדים. מאוד תלוי במיילדת האחראית, לא רק בכמות היולדות.


6. א. עשו לי קצת סלט עם זה, אז לא יודעת איך מתנהל לרוב. ידענו שהולכים לפגיה אז ביות לא רלוונטי


ג. במחלקה שאני הייתי היו שתיים בחדר אבל חדרים פיציים, היה צפוף מאוד עם מלוות בלילה


ד. האוכל היה אחלה בעיניי אבל אני לא מפונקת. המגישה יודעת להגיד מה מהדרין ומה לא, ומה הכשרות של כל דבר


ה. בזמן שהספקנו להיות בגדול חוויה טובה מהאחיות, היתה תקופה עמוסה בצורה פסיכית שהן נאלצו לטפל גם בפגים כולל אינקובטורים וחמצן אז היה קשה להן לעמוד בזה, אבל כשהיה רגוע היה אחלה


ו. נושא מורכב אצלי, בגדול בסדר, היה אצלי סיפור של בעיית תקשורת עם השחרור שלי שלא נסגר כל כך חלק בעיניי. רוב האחיות היו מעולות.


ז. יועצות הנקה ברמות שונות, חלקן עזרו לי ממש, חלקן פחות. לצערי לקח יותר מיממה עד שבכלל פגשתי אחת למרות שביקשתי עוד לחדר התאוששות מהניתוח, וזה עשה לי די בלגן בהתחלה כי לא ידעתי איך לשאוב בשלב הזה. בהמשך הסתדר.


ח. מלאאאאאאא מבקרים. היה קשה לאכוף שעות ביקור


ט. יש המון דתיות וחרדיות, אז יש מקום להדליק נרות, ויש בבית חולים חלוקת אוכל של שבת


7. בקיסרי היו איתי כעיקרון אחותי ובעלי, הוא היה איתי בחדר ניתוח והיא היתה איתי בהתאוששות כשהוא ליווה את התינוקות. ניתוח מתוכנן אז ליוותה אותי מיילדת שזה היה נהדר! והיתה מתוקה ממש. הצוות בחדר ניתוח היה מקסים, את הרופא והסטאז'ר כבר הכרתי מהמעקב, אבל גם המרדים (הבן דוד) היה אחלה וגם רופאי הילדים (אחד לכל תינוק😍). חוויה ממש טובה מניתוח שמאוד חששתי ממנו.


שערי צדק ועין כרם.ואילו פינו

ילדתי בשניהם.. אז ישלי קצת השוואה..


שתי לידות ראשונות בשערי צדק. לידות טבעיות בלי אפידורל.

בשנים 2018-2020


בלידה ראשונה כמעט ולא הייתי במיון יולדות כי הגעתי בפתיחה מלאה. אבל לא האמינו לי שאני צריכה ללחוץ למרות שאמרנו להם שבדקו אותי בבית בפתיחה של חמש ועבר זמן מאז..

היה מבאס החוסר אמון.

אמא שלי ובעלי היו איתי.

*לא היה חדר לידה פנוי* וכאמור הגעתי בפתיחה מלאה. העבירו אותי בלחץ אטומי שלא אלד להם באמצע לחדר של זירוזים (שיש שם עוד מיטה, כשאני ילדתי הייתה ריקה אבל אחרי זה הכניסו לשם עוד יולדת שילדה כשאנחנו בחדר...)

בגלל הלחץ חתכו אותי, והתפרים היו פשוט זוועת עולמים. כאבו יותר מהלידה ולקחו יותר זמן מהלידה. ביקשתי שירדימו ואמרו שאין. שזה החיסרון שילדתי בלי אפידורל. נתנו זריקה של פיוטצין אחרי הלידה, לפני השילייה.


לידה שנייה הגעתי בפתיחה 4 ולא היה חדר לידה פנוי. נכנסתי להתקלח במיון,  ואחרי כמה זמן ביקשו שיצא כדי לבדוק אותי. כששאלתי אם יש חדר לידה פנוי אמרו שאין. אחרי עוד כמה זמן ממש התעקשו שאצא, הייתי פתיחה 8 ועדיין לא היה חדר לידה פנוי. אבל לא הסכימו לי לחזור למקלחת. ממש התעקשו שלא כי פחדו שאלד. זה היה זוועה כי קשה להתמודד עם צירים כשכל המיון שומע אותך..

אחרי שהכניסו לחדר לידה כבר הייתי פתיחה מלאה. המיילדת מהממת ממש זרמה על לידה בכריעה.

הרופאה אחרי זה הייתה מזעזעת. כעסה עלי שאני מסיכה (סגר של קורונה) השנייה ילדתי אין לי מושג לאיפה נעלמה. וגם התייחסה ממש בזלזול כשאמרתי לה שאני בטראומה מהתפרים.  ברמה שהרגשתי אלימות מצידה.


מחלקה בשערי צדק

הייתי בביות מלא בג היה מעולה. מרווח מאוד, עם כל הציוד. רוב האחיות היו ממש בסדר ורגישות (הייתה אחת מזעזעת בלילה.. הדליקה את האור ולא כיבתה כשיצאה ודיברה מזעזע אבל כל השאר היו אחלה.)

בלידה השנייה לא היה מקום בהתחלה בביות מלא. והייתי במחלקה רגילה ופשוט הזדעזעתי מזה שהן מרשות לעצמם פשוט לקחת את התינוקת בלי לשאול אותי. אם אני ישנה פשוט לקחו. תארו לכן מה זה לקום והתינוקת לא לידכן. מזל שהתעוררתי מהרעש של הגלגלים של העריסה.



הדסה עין כרם


הייתי במיון יולדות למעקב הריון עודף והיה עמוס ממש.. בהתחלה הייתי צריכה לחפש מקום לשבת..

כשהגעתי ללדת כמה שעות אח"כ היה פנוי וישר הביאו לי מיטה למוניטור.

ביקשתי לידת מים וזרמו.

התחלתי במקלחת עד שאהיה בפתיחה 6 כדי להכנס,  ומהר מאוד מיציתי את המקלחת. המיילדת ממש זרמה איתי כשאמרתי לה שאני בטוח לא פתיחה 4 ונתנה לי להכנס למים.

הייתה שם מתלמדת שעשתה לי עיסויים בגב והמיילדת החזיקה את המוניטור.

פקעו לי המים והראש יצא. המיילדת ביקשה שאסתובב (הייתי על הברכיים, סוג של כריעה) ואז הייתי על הגב בסוג של שכיבה ושאר הגוף יצא.

יצאתי למיטה ללידת השיליה. גם פה נתנו לי פיטוצין בזריקה.

כשאמרו לי שאני צריכה תפרים התחלתי לעוד מטראומות מהלידות הקודמות. המיילדת והרופאה היו ממש ממש רגישות והקשיבו לכל מה שאמרתי. ואמרו שיעשו הכל לאט, ויעצרו ויתנו עוד חומר הרדמה אם צריך פלוס גז צחוק..  

הרגשתי שהכילו מאוד.

התקלחתי גם בחדר לידה שזה הייתה הרגשה מהממת. מה שבשערי צדק לא נתנו בכלל. רק רצו שאפנה את החדר לידה.


המחלקה בביות מלא קטנה וצפופה. ולא הרגשתי שהייתה מספיק מאובזרת.. הייתי צריכה לחפש מגבונים וציוד לתינוק ובשבילי. זה היה קצת מבאס. אבל יחס מעולה של האחיות לאורך כל הזמן..  

הדסה הר הצופיםרוצה לשאול שאלה

שנת לידה - 2024 ו-2025

 

שתי הלידות עם אפידורל

 

החוויה במיון יולדות - מבחינת עומס זה כנראה תלוי מתי. הייתי לידה ראשונה בשבת והיה ריק לגמרי, לידה שניה נכנסתי ישר לחדר לידה ועקפתי על מיון אבל באתי עוד פעם אחת ביום חול לא בלידה, ואז היה ממש עומס. תנאים יחסית בסדר, יש וילון וכסא למלווה. לא הייתי עם דולה.

 

החוויה בחדרי לידה-

 

א.תנאים פיזיים-מקלחת,אביזרים מרחב,מכשור-מוניטור נייד וכו - כל החדרים מאובזרים מאוד, יש מקלחות כמובן, בחדרים החדשים יש קצת יותר מרחב וסוג של מרפסת למלווים עם כורסאות כאלו... מוניטור נייד יש שניים נראה לי בכל המחלקה ולא בכל חדר אבל זה פנוי הרבה פעמים לפחות לחלק מהזמן כי זה רלוונטי רק לאישה שלא רוצה אפידורל. 

 

ב. משככי כאבים - יש גז צחוק בכל חדר, מרדים כנראה גם תלוי מתי. לידה ראשונה היה זמין תוך חמש דקות, לידה שנייה חיכיתי מעל חצי שעה וגם כשהמרדימה באה היא עבדה ממש לאט, שכחה דברים באה הלכה וכו'...

 

ג. יחס ואווירה של הצוות, זמינות המיילדות, פרוטוקולים מיוחדים, גישה לבקשות היולדת, הענות לתנוחות לידה שונות ,לידת מים וכו - היחס בחדרי לידה מצוין! נתקלתי ברופאה אחת לא מאוד נחמדה, אבל כל המיילדות אחלה (והייתי בשתי הלידות כמה משמרות בחדר לידה), וגם מאוד זמינות ונכנסות ממש כל כמה דקות. (מיילדת אחת שהייתה צריכה להכנס ללידה בחדר אחר אמרה לי שבכמה דקות הקרובות היא לא תהיה זמינה ושאני אגיד לה עכשיו אם יש משהו דחוף, ומיד אחרי הלידה שם היא נכנסה שוב), מבחינת תנוחות לידה קשה לי לדעת כי בלידה ראשונה תמיד פחות נותנים ובלידה שניה הייתה מצוקה של העובר אז לא יכלו כ"כ להתגמש בזה. לגבי לידת מים יש אצלם חדר עם ג'קוזי גדול שמיועד לזה. 

 

ד. ההתנהלות אחרי הלידה- פיטוצ ין, הנקה, התאוששות וכו - לידה ראשונה נתנו להניק כמה דקות ולידה שנייה לא היה רלוונטי כי נולד מוקדם והטיסו לפגייה. התאוששות זה אני יכולה להגיד שגם בפעם השנייה שהיה יחסית יותר עמוס עדיין נתנו להתאושש מעל שעה בחדר לידה שזה ממש יפה. 

 

מחלקת יולדות-

א. בחירת סוג מחלקה- מראש או גמיש? - בעיקרון גמיש אבל מאוד תלוי בעומס. אם עמוס - הביות בדרך כלל מלא. 

 

ב. סוגי המחלקות שיש - יש יולדות א' וב' וביות. בא' ובב' הביות הוא גמיש ולא חלקי - שזה חשוב לדעת. הם מביאים את התינוק מיד על הבוקר ולוקחים אותו בלילה. כן אפשר להביא אותו באמצע היום אבל היולדות האחרות בחדר יכולות להיות עם התינוק כמעט כל הזמן חוץ מארבע שעות בלילה. 

 

ג. כמה יולדות בחדר - יש חדרים של 2, 3 ו-4. 

 

ד. אוכל- מהדרין ורגיל - יש גם מהדרין וגם רגיל, מהדרין טיפה חוזר על עצמו לעומת הרגיל שקצת יותר יש גיוון. באופן כללי לדעתי זה פחות בי"ח שבאים אליו בגלל אוכל, היו פעמים שהאוכל לא היה נראה כ"כ טוב או לא נשאר הרבה ויצאתי רעבה...

 

ה. תינוקיה - יש במשך כל היום ברשמי אבל מעשית הם משלחים את התינוקות על הבוקר.... (אפילו לפעמים קצת לפני הזמן), ופרט חשוב - ביולדות א' אין חדר הנקה ליד התינוקיה, זאת אומרת שאם קוראים לך להניק בלילה אז האופציות שלך זה או לשבת על כיסא המתנה רגיל ליד התינוקיה לעיני כל, או ללכת עד החדר הנקה של ביות (5 דקות הליכה). יולדות ב' צמוד לביות וגם צמוד לחדר הנקה שלהם.

 

ו. יחס האחיות - תלוי אבל בד"כ לגמרי בסדר.

 

ז. יועצת הנקה - יש כל הזמן, לפעמים טיפה חופר וקשה לנפנף אותן כשאני לא רוצה אבל אם כן יש צורך הן מאוד נכונות לעזור.

 

ח. עומס,צפיפות שעות ביקור - החדרים של ה-4 לפעמים יותר מרווחים אפילו מהחדרים של ה-2. אני הייתי בחדר של 4 והיה מקום בשפע, לכורסא למלווה, למזוודה, לעריסה של התינוק וכל מה שהיה צריך. לעומת זאת הייתי גם בחדר של 3 שלא היה מקום לזוז, גם לא לכורסא של מלווה ומי מדבר על העריסה... ביקשתי לעבור ובחדר של 2 היה מקום לכורסא ולעריסה אבל רק אם דוחפים את המיטה ממש לקצה ומבקשים מהשכנים שידחפו גם את שלהם לקצה השני.... (אני חושבת שיולדות א' יותר מרווח בכללי וב' יותר צפוף), לגבי עומס משתדלים בעיקרון לא לשים יולדת באמצע בין שתי מיטות אם יש מיטות פנויות אבל לפעמים עמוס. ביולדות א' בד"כ יותר פנוי. 

לגבי שעות ביקור - רשמית יש שעות אבל לא ממש אוכפים את זה חוץ מבלילה שאז ביולדות א' פחות גמישים למלווים ובב' יותר.

 

ט. אוירה דתית-שבת וכו - יש עמדה של נרות בכל מחלקה וכן מארז של לחמניות ויין. יש גם מישהו שעובר לקידוש והבדלה במחלקות, ומביאים סעודות בחמגשיות ללובי והיולדות יכולות לקחת. (כמובן שהן יכולות גם לקחת מהארוחות הרגילות של הבי"ח.)
מי שרוצה יותר אווירה של שבת וסעודות לא מחמגשית יש במינוס אחת סעודות לכל מי שרוצה, ממש אווירה נחמדה ואוכל בשפע. 

שערי צדקאנונימיות

3 לידות- 2020, 2022, 2025

כולן טבעיות 1 התחילה כזירוז

4. תמיד התייחסו אלי מאוד יפה. גם כשהיה רגוע וגם כשהיה עמוס. כן לפעמים יש עומס ואם את לא בלידה פעילה אז צריך לחכות אבל כן הרגשתי התעניינות...

מותר מלווים בלי הגבלה... רק בעלי היה התייחסו אליו יפה. לא לקחתי דולה

5. וואו וואו וואו. 3 לידות בכל אחת מהן מיילדת מדהימה!!!! לא עזבו אותי כמעט בכלל. לא עשו לי כלום בלי אישור מפורש *שלי* עשו לי מסאזים הציעו לי תנוחות ותרגילים... ממש עזרו לי ללדת טבעי. מצד שני כשכמעט נשברתי המרים תוך רגע היה בדרך. ביטלתי אותו... ב2 הלידות האחרונות הרגשתי שהמיילדת הצילה לי את הלידה וגרמה לה להסתיים טבעי וטוב. וזו לא אותה מיילדת.

אגב בלידה הראשונה הייתי בחדר חדש משופץ וב2 האחרונות דווקא לא. וזה מבאס מצד האווירה אבל המיילדות כל כך טובות ולא שמתי לב לזה בפועל חוץ מהבאסה בכניסה.

אחרי נתנו לי הרדמה מקומית לתפרים ופיטוצין ליציאת שליה וגם בגלל בעיה רפואית שלי.

היו מאוד על הפרוטוקול הרפואי שלי..

נתנו לי זמן בנחת בחדר לידה. נתנו לי לקום מיד כשרציתי.


6. בחרתי מראש אבל כי ביקשתי זה דווקא גמיש

יש ביות חלקי שהיית לילה וביות מלא-0 הפרדה.

2 יולדות בחדר

אוכל מהדרין

אווירה דתית נעימה גם בשבת הרגשה מאוד מכבדת נמנעים מחילול שבת כמה שניתן

אחיות מתוקות שהציעו כל הזמן עזרה למרות שזה ביות מלא ו0 הפרדה. הציעו לקחת אותו קצת בלילה כשצרח נגיד כדי שאנוח...

יועצת הנקה יש כמעט כל הזמן. בימי חול היא עוברת ומציעה את עצמה.

מלווה כל שעות היממה בלילה מותנה בהסכמת היולדת השנייה. שאר המבקרים יש שעות ביקור אבל לא אכפו מידי וגם יש איזורי אירוח שבהם עוד פחות אוכפים כי הם ציבוריים ולא מפריעים לאחרות.

עומס תלוי ממש

היה יום שבו כולם היו בחדר לבד וביום שהשתחררתי פתאום כל החדרים אוכלסו מלא. 

*אזור המרכז*בארץ אהבתי
בילינסוןמולהבולה

ילדתי שם כמה לידות

האחרונה הייתה טראומתית אז לא אכתוב

אבל בקודמות היה מדהים

אני לא בקטע של לידות מים וכמעט תמיד יולדת בזירוז בגלל עוברים גדולים

אבל יכולה לכתוב שהצוות סופר סופר אנושי וחם. רוב הצוות הוא נשי שלי באופן אישי זה חשוב מאוד.

בחדר לידה מאוד קשובים לצרכי היולדת, במחלקת אפס הפרדה מהמםםןן. אחיות מדהימות ותשובות. מרגישה ממש בנוח לשאול שאלות,להתיעץ

אני גם עם רזומה עשיר של אשפוזים טרום לידה ויכול לומר שהצוות בהריון בסיכון גם כן נדיר וקשוב ברמה לא רגילה

אוהבת את השקט במחלקות,אין עומס מטורף. את יכולה להיות גם בחדר לבד והבנתי ששיפצו לאחרונה וכמעט כל אחת מקבלת חדר לבד עם מיטה ממש למלווה

במיון יש יחסית רוגע ויצא לי להיות בשעות הבוקר אפילו פחות שעות ממוקד בריאות האישה כך שזה פלוס אדיר מבחינתי

לי זה ממש חשוב לא יכולה להיות בעומס ובמיוחד לא אחרי לידה

והכי חשוב המקצועיות. מבחינתי הם תמיד קלעו בול בכל אבחנה שזו סיעתא דשמיא

וולפסון (חולון)ירושלמית במקור

יתרונות עבורי:

קטן, משפחתי, זורמים על גישה טבעית, מאפשרים, מעדכנים והכל. ככה היה איתי לפחות אבל באתי עם דולה.


כל חדרי האשפוז גדולים, ומיועדים רק ליולדת אחת, אין חדרים של 2.


מחלקה משופצת ונעימה, מיטת המלווה (שם כל הזמן) יחסית מפנקת (בעיני... לא ישנתי בה...).


האחיות היו לי ולאבא הטרי נעימות ומסבירות.


עשיתי ביות מלא אבל גם כשהלכתי פה ושם לתינוקיה אז היא ממש קרובה, הכל קטן וקרוב...


חיסרון:

יועצות ההנקה גרועות...

אשמח לעוד המלצות מהמרכז!!תשיעית

מתלבטת בין

מאיר-בלינסון-מעיני


אשמח לשמוע❤️

אני לא ככ מרגישה בנח לפרט פה ככהטארקו

אבל ילדתי בבלינסון לפני 7 שנים

ובמאיר לפני שנה כמעט וחצי


לא ממליצה על בלינסון(אבל שמעתי שאולי השתנו שם דברים מאז) ומאוד מאור מאוד ממליצה על מאיר היה לי שם ממש טוב.


אם תרצי את יכולה לפנות בשיחה אישית ולשאול יותר

שיבאלב אוהב

לפני שנה.

לידה רגילה.

חדר לידה ענק, ממש נעים, עשה לי תחושה טובה.

מיילדות שלא הציקו יותר מדיי, מצד שני גם לא כזה היה תקשורת איתן (אולי גם בגלל שהייתי עם דולה)

אפשרו לי תנועה, מוניטור אלחוטי, מקלחת, בלי לחץ...

בסה"כ חוויה ממש בסדר אפילו טובה.


במחלקה חדר עם 2 טיפה צפוף ולא נוח, יש מרפסת משותפת. (יש עוד סוגי חדרים אבל)

התחושה במחלקה היא שחיה ותן לחיות חח כאילו לא מתערבים לך אל תציק לנו. הכל כן מרגיש מקצועי.

אוכל נחמד.


שמעתי הרבה דברים על שיבא. אבל מבחינה מקצועית זה כן לדעתי מקום טוב, פשוט לא הרגשתי איזה אווירה מצד המיילדות או הצוות של משהו חם כזה ותומך ומחבק. יותר קריר כזה, ענייני, רק לפי צורך וכזה.

*אזור הצפון*בארץ אהבתי
בית חולים כרמל בחיפהדיאן ד.


1. שם בית החולים- כרמל

2. שנת הלידה- 2020

3. סוג הלידה- קיסרי חירום


 

 

4. החוויה במיון יולדות- מבחינת עומס, תנאים, מותר/אסור מלווה- יחס לדולה וכו

היה בסדר גמור, צוות נעים. חיכיתי הרבה זמן במיון אבל לא היה דחוף כי הגעתי עם ירידת מיים אז גם אני מצידי חיכיתי באיזי.

 


 

5. החוויה בחדרי לידה- 

נכנסתי לחדר לידה וישר חיברו למוניטור כי כבר ידעו שיש האטות.

מאוד מהר גם קיבלתי אפידורל כי כבר ממש כאב לי. ולא זכיתי לראות איזה ציוד יש מבחינת מקלחת וכו'.

המרדים היה מושלם, עדין עדין ונעים. ומאוד קשוב. גם ליווה אותי לחדר ניתוח.

המיילדת היתה מקסימההה

הרופא שניתח גם היה מאוד מאוד קשוב ונעים והסביר כל דבר.

הצוות ניסה לעשות הכל כדי להימנע מניתוח אבל בסוף באמת שלא היתה ברירה וב"ה שהצילו את התינוק.


 

 

6. מחלקת יולדות-

הייתי בביות מלא, אין הפרדה במחלקה בין ביות מלא למי ששמה בתינוקיה. אגב נראלי שאין תינוקיה בשעות היום למעט תינוקות שחייבים השגחה.

הצוות מאוד מעודד ביות מלא ומאוד תומך בזה. לדוגמא אפשר לבקש מהאחיות שישמרו על התינוק כשנכנסים להתקלח.

שתי יולדות בחדר, מחלקה משופצת ויפה.

יש יועצות הנקה כל יום שעוברות בין היולדות עוזרות ומסייעות.

אפשר כל הזמן מלווה, בעלי היה איתי כל הזמן כל לילות.


 

 

7. קיסרי- חירום

הבאסה העיקרית היתה ההתאוששות, שעתיים אחרי הניתוח, לבד.

בקושי הסכימו לבעלי להיכנס לרגע.

מעבר לזה הייתי מאוד מאוד מאוד מאוד מרוצה 

זיו, צפתצפונדרום

1. שם בית החולים- זיו צפת


2. שנת הלידה- כמה וכמה לידות האחרונה לפני שנה+


3. סוג הלידה- טבעית


4. החוויה במיון יולדות- מבחינת עומס, תנאים, מותר/אסור מלווה- יחס לדולה וכו- כמעט תמיד פנוי שם יש רק 2 חדרי קבלה והשאר חדר עם וילונות.אבל לרוב לא עמוס אז אין בעיה..

כן יצא לחכות לרופא לפתיחה.. השאר ממש סבבה. מכניסים מהר לחדר לידה.


5. החוויה בחדרי לידה- מבחינת -


א.תנאים פיזיים-מקלחת,אביזרים מרחב,מכשור-מוניטור נייד וכו- חדרים נחמדים. הטבעיים יותר מרווחים. יש מוניטור נייד. מקלחת בכל חדר. לא זכור לי משהו לא טוב..


ב. משככי כאבים- מה יש ,מה אין..יחס לאפידורל, יחס ללידה טבעית, מרדים זמין, וכו- ילדתי רק טבעי ומאודדד עודדו את זה. כשביקשתי לפעמים אפידורל מיאוש- והמיילדת זיהתה א'ני לא באמת רוצה ואשני רק ברגע קטן של משבר הן ממש עזרו לי והציעו לי עזרה חלופית ועזרו לי ממממש!!

כמובן משי שרוצה אפידורל -תקבל..

אצלי ב

באמת זה היה מה שנכון לי.


ג. יחס ואווירה של הצוות, זמינות המיילדות, פרוטוקולים מיוחדים, גישה לבקשות היולדת, הענות לתנוחות לידה שונות ,לידת מים וכו-

חוץ מלידה אחת שהיה עומס נוראי- כל השאר בכלל לא..

2 מיילדות זכורות לי מאוד נחמדות. השאר- בסדר.. לא משהו מאוד חם ..די ענייני.. לא נשארו איתי כמעט הגיעו רק לחבר למוניטור וללחיצות ..

פעם אחת היתה מישהי ממש לא נחמדה. השאר בסדר גמור אבל לא מעבר.

מסכימים לרוב הבקשות. לא מאוד רשמיים.

בלידה ראשונה כן ביקשו שאעבור למיוה ואשכב

אשר הלידות הכל פתוח לרצוני


ד. ההתנהלות אחרי הלידה- פיטוצ ין, הנקה, התאוששות וכו- משאירים בחדר לידה מעודדים הנקה ,מבקשים אישור לפני פיטוצין,

כשיש עומס יעבירו לחדר התאוששות עם וילונות..לא קורה כמעט אף פעם


6. מחלקת יולדות-


א. בחירת סוג מחלקה- מראש או גמיש? י שמחלקה אחת. שואלים אחרי הלידה מה את רוצה-מלא או גמיש. י ש חדרים שונים..

אבל הכל תכלס גמיש את יכולה לומר ביות מלא ובסוף להתחרט

קיצר י שתינוקיה זמינה אם את רוצה. ואם לא- אז לא.

אפס הפרדה- לא ביקשתי אז לא יודעת.


ב. סוגי המחלקות שיש- פרטתי..


ג. כמה יולדות בחדר 2-3 לפי מידת העומס. חדרים ישנים..לא משהו.. י ש כמה פרטיים..מעולם לא זכיתי בהם


ד. אוכל- מהדרין ורגיל -פעם היה מעולה. בשנים האחרונות מאז הקורונה הכל מביאים לחדר במגשים. לא משהו בכלל..


ה. תינוקיה- לא שמתי הרבה.. לרוב נראה בסדר..


ו. יחס האחיות- י ש ויש.. הרוב נחמדות.


ז. יועצת הנקה יש


ח. עומס,צפיפות שעות ביקור היו פעמים עמוסות והיו שפחות . שעות ביקור סבירות


ט. אוירה דתית-שבת וכו אין..

רק לגבי החדרים הפרטייםנועה נועה

אמנם לא אושפזתי שם בתקופתם, אבל הייתי סטודנטית שם במחלקה בדיוק כשסיימו לבנות את הראשונים, ובכנות בעיניי הם לא אטרקציה גדולה. גם ממש צרים ובקושי יש מרחב לתמרון עם מיטה ועריסה, וגם מקלחת בקצה כל 'שורה' - כלומר במקום מקלחת לשתי נשים כמו בחדר רגיל, מקלחת אחת לארבע נשים! אחרי לידה!!!

אולי החדרים הפרטיים הבאים נבנו יותר הגיוני... זה היה ממש מעפן בעיניי כצופה מהצד

רמבםמתחדשת11

מבחינת צוות מקסימים, אנושיים, רגישים

מיילדות סופר מקצועיות ונעימות

החדרים עברו שידרוג נעים. בכל חדר מקלחת ושירותים אישיים.

מחלקת יולדות עמוסה בערבים שצועקים, מבקרים בכל השעות האפשריות.. מתסכל.

לכל 2 יולדות יש שירותים ומקלחת אישיים

צוות רופאים מקסים וקשוב

יש אפשרות לאפס הפרדה

האוכל מותאם גם למי שמעדיפה מהדרין, אבל לדעתי קצת השתנו שם מבחינת גיון. אני נתקלתי בשניצלים מעובדים, שניצל תירס וכו מה שפחות היה בעבר

בשבת הכל כרגיל, שעות הארוחה לא משתנות

יש אופציה להדליק נרות, יש בית כנסת בתוך בית החולים

יש אופציה למלווה אחד להשאר עם היולדת

יש ספה שנפתחת למיטה

*אזור הדרום*בארץ אהבתי
אסותא אשדודבכינוי אחר

ממליצה בחום! ילדתי בכמה בתי חולים ושם היה הכי מומלץ.

כותבת מה שאני זוכרת כי זה היה לפני כמה שנים וגם בקורונה.


1. שם בית החולים- אסותא אשדוד


2. שנת הלידה-2020


3. סוג הלידה- טבעית


4. החוויה במיון יולדות- מבחינת עומס, תנאים, מותר/אסור מלווה- אפשר לבוא עם מלווה,

הגעתי בפתיחה 9 וישר הכניסו אותי



5. החוויה בחדרי לידה- מבחינת -


א.תנאים פיזיים- פחות זוכרת

ב. משככי כאבים- יש אפידורל ויש טבעי


ג. יש אפשרות ללידת מים


ד. ההתנהלות אחרי הלידה-


6. מחלקת יולדות-


א. בחירת סוג מחלקה- נותנים לבחור


ב. סוגי המחלקות שיש

ביות מלא או ביות חלקי


ג. כמה יולדות בחדר- 2


ד. אוכל- לא זוכרת חושבת שיש אפשרות גם למהדרין


ה. תינוקיה- מתייחסים יפה


ו. יחס האחיות- כל פעם שקראתי לאחות, היא באה לעזור


ז. יועצת הנקה- יש


ח. עומס,צפיפות שעות ביקור


ט. אוירה דתית-שבת וכו- יש קצת אווירה, הדלקת נרות, אפשר לחמם אוכל על הפלטה


7. קיסרי- יש, לא התנסתי

למישהי יש המלצות על קפלן?ראשונית
אני ילדתי שם לפני כמה שניםבכינוי אחר
ויצאתי עם חוויה לא טובה.
אוי באסהראשונית

מה הייתה הסיבה?

כי עד עכשיו שמעתי ביקורות חיוביות על הצוות וגם אמרו ששיפצו שם

אני יודעת על לפחות אחת שהיתה מרוצהיעל מהדרום
לק"י


מציעה שב @בכינוי אחר תפרט. כי אולי מה שהפריע לה, לא יפריע לך וכו'.


אני חושבת שכמעט בכל בית חולים חלק יצאו מרוצות וחלק לא. תלוי מה חשוב לך, ותלוי מי הצוות הספציפי וכו'.

הכלבכינוי אחר

גם המיילדות שקיבלו אותי, הלידה היתה מהירה והמיילדת החזיקה לי ממש כואב את הידיים, ילדתי עם בגדים מרוב שהיה מהר..

והיתה לי אח''כ ממש טראומה בגלל היחס שלהן.

וגם אח''כ במחלקה לא התייחסו יפה וגם בתינוקיה היתה אחות ממש קשוחה ולא הייתי מרוצה.

אבל זה היה באמת לפני הרבה שנים אז אולי דברים השתנו..

בסביבה שלי הרבה מרוצות שםאולי בקרוב

ותמיד יש כאלה שמרוצות פה ולא מרוצות שם וכאלה ששם מרוצות ופה לא מרוצות..

אני לפני שנתיים וחצי בערך העדפתי באסותא אבל מאחר שבאמת היה שיפוץ בקפלן אז לא יודעת איך גם עכשו (וגם לא יודעת אם השיפוץ כלל את החדרי אישפוז או רק חדרי לידה)

אסותא אשדודלב אוהב

לפני כמה חודשים.

לידה רגילה.

בגדול חוויה ממש לא טובה.

מיילדות שהיו לא רגישות בעליל, אווירת לחץ,

עשו דברים בלי לשאול, העיקר יאלה תלדי.

חדר פיצי (מבינה שיש כמה סוגי חדרים ועדיין), תאורה צהובה, אין מקום לזוז, ישר על המיטה לא אפשרו משהו אחר. הייתי צריכה תוך כדי צירים ממש להסביר את עצמי חצי בתחנונים.

חויה על גבול הטראומתית.

(לגבי המיילדות הגעתי בשעה שסמוכה להחלפת משמרת, ותחילת משמרת חדשה, בטוחה שיש שם גם מיילדות מקסימות ורגישות ואיכשהו יצא שנפלתי על 2 ממש לא רגישות ואחת גם הרגישה כל כך חסרת ביטחון ולא מקצועית, אבל בעיניי בי"ח מקצועי לא אמור לגרום לזה לקרות... לכן הדיס המלצה) 
 

המחלקה בסדר. חדר לא גדול לא קטן.

ניקיון בסדר גמור.

האוכל היה לי טעים.

הצוות היה חביב ונחמד. כן היה קטע מוזר עם משככי כאבים שחייב לקחת 2 והיא חייבת לראות שאני לוקחת (התעקשתי על אחד והיא אמרה שתרשום שלקחתי 2 והביאה אחד) ולקח זמן עד שהגיעו. צלצלתי כמה פעמים וגם בעלי ביקש. אבל לא יודעת אם להחשיב את זה. מאמינה שזה קורה אם יש עומס. 

יועצות הנקה ממש חמודות. 

וואו זה ממש לא החוויה שלי מחפני שנתיים וחצי..אולי בקרוב
לא כתבתי כי לא יודעת אם זה באמת רלוונטי אחרי שנתיים וחצי.. איתי התעקשו על המיטה רק עד מוניטור תקין (שלא הגיע..) והרגשתי שממש ניסו להימנע מקיסרי, הייתי עם דולה, בעלי ואמא שלי, הם אמרו שמותר 2 מלווים אבל לא התעקשו והעלימו עין.. הייתה לי מילדת ממש חמודה באפידורל ואח"כ בקיסרי. בגלל הקיסרי קיבלתי חדר לבד ובעלי יכל להישאר איתי כל הזמן. הם ממש הקפידו על שעות ביקור ככה שבוקר אחד אמא שלי רצתה להחליף את בעלי אז היא יכולה להיכנס רק אחרי שהוא יצא..
יכול להיות בגלל הנוכחות של דולהלב אוהב

וגם לידה באפידורל זה התנהלות אחרת.

זה מבאס כי שמעתי דברים ממש טובים גם מכאן וגם מעוד... אבל בסוף ממש התאכזבתי 😞

בסוף בכל מקום יש מרוצות ויש שלא..אולי בקרוב
כי זה גם ממש תלוי על מי את נופלת, כמה עומס יש, אם יש לך משהו שדורש התייחסות מיוחדת וכו'
נכוןלב אוהב
אבל חדר כזה פיצי שהרגיש כמו מחסן, וזה בי"ח יחסית חדש... לא יודעת קיצר
את מדברת על חדר לידה? נשמע מחניקיעל מהדרום
כן וזאת באמת היתה התחושה. חנוק ממשלב אוהב
איזה הזוי. לבנות מקום חדש ובצורה לא נוחה🤦‍♀️יעל מהדרום
דווקא לי הרגיש שהוא מאד נוחאולי בקרוב
שלא יחשבו שאני משווקת שלהם או מסגרת עליהם 😅 פשוט מוסיפה מהחוויה שלי.. החדרי לידה והאשפוז והתינוקייה הכל אחד ליד השני, באותה קומה והכל גם ממוגן (בסיור ממש הסבירו לנו איך זה בנוי מעגלי)
אולי יש כמה גדלים של חדרים?יעל מהדרום

לק"י


חדר שאין בו מקום לזוז נשמע לי מחניק🤷‍♀️

אלא אם כן, זו תחושה סובייקטיבית ולא באמת שאין מקום לזוז.

יש כמה גדלים לדעתילב אוהב

אבל לא בררתי לעומק...

אם הייתי עם דולה יש מצב הייתי מבקשת להחליף חדר...

והוא באמת היה קטן, לא היה כל כך מקום לזוז טכנית. גם למיילדות זה הרגיש שלא נח להן...

כאילו נכנסים מיד מיטה וליד המחשב ובצד ממש בסמוך הכורסא של המלווה. וליד המיטה כל האביזרים ללידה...

(אין מקום לכדור פיזיו נגיד) 

וואעליהיעל מהדרוםאחרונה
לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה עצמו אבל אני לא הרגשתיאולי בקרוב

ככה 🤷🏽‍♀️ אולי יש הבדל בין החדרים ושוב תחושות אישיות..

בקיצור-נראלי שאם כל ההמלצות פה כדאי למי שרוצה גם ללכת לסיור להתרשם בעצמה

שאלה על זחילה, שהתינוק גורר רגל אחתשמש בשמיים

המתוק בן תשע חודשים, התחיל לזחול על הגחון לפני בערך חודשיים, זוחל מעט מאוד, הוא ממש אוהב לזחול על המיטה שלנו או על הספה (אני שומרת עם הגוף שלי שהוא לא יפול) אהל על הרצפה הוא לא זוחל הרבה. הוא למד להתיישב די מהר אחרי זה ולא ידע לרדת מישיבה לזחילה, אז היה תקוע בישיבה ולא התאמן על זחילה כל כך.

לאחרונה הוא התחיל ללמוד לזחול על שש, אבל זוחל ממש לאט, מסורבל ומרחקים נורא נורא קצרים, הוא למד לרדת מישיבה לזחילה אבל רגל אחת שלו כאילו נשארת מקופלת.

היום שמתי לב שהוא זוחל על שש הוא מתקדם עם הידיים, מקדם רגל אחת והרגל השניה כאילו נגררת אחריו, וזה ככה גם אם הוא ירד מישיבה (ואז היא תקועה מתחתיו) וגם אם אני הנחתי אותו והוא שוכב סימטרי.

לחכות שיסתדר או שזה מצריך בירור? הוא זוחל על שש רק שבוע שבועיים, לא המון.

עוד משהו, הוא כבר מנסה להיעמד, מישיבה הוא עובר לעמידת ברכיים והיום גם הצליח להיעמד על הכפות רגליים כשהוא מחזיק. אז מפחיד אותי שהוא ידלג על השלב של הזחילה.

לי אמרה פיזיוטרפיסטיתדרקונית ירוקה

שלוקח בערך שבועיים ממתי שהתינוק לומד לעשות משהו עם יד/רגל אחת ועד שהוא לומד לעשות את זה עם השניה. לפי זה זה נשמע תקין לגמרי. אם הוא ממשיך לא להשתמש ברגל גם אחרי שעובר הרבה זמן, אז כאי לבדוק

תודה! מרגיע שמש בשמיים

אז אני אמשיך לעקוב אבל בנחת

זה גם מה שאני חושבתהשם שלי

לחכות עוד קצת לראות אם הוא מסתדר עם הרגל השנייה, ואם זה ממשיך לפנות לבירור.

אני חושבת שזה תקין לדלג על השלב של הזחילה.

אם הוא זוחל גחון, זה לא שהוא לא זוחל בכלל

אבל הגיוני שגם אם הוא מתחיל להיעמד, הוא עדיין יזחל, כי יכול לקחת זמן עד שמתחילים ללכת.

תודה! גם על הגחון הוא לא זוחל הרבה,שמש בשמיים

הוא לא אוהב לזחול, הרבה יותר אוהב לשבת. ועד כמה שאני יודעת זה תקין לדלג על סוג אחד של זחילה, אבל לשבת עד שהוא ילמד ללכת זה כבר פחות מומלץ.

בהתחלה לפני שהוא למד להתיישב הוא כן יותר זחל, מקווה שהוא יגלה כמה זה יעיל לדעת לזוז ממקום למקום לבד ואז יחזור לזה

ופריקה על טיפת חלבשמש בשמיים

היום היה אמור להיוצ לנו תור לטיפת חלב ושכחתי מזה, קבענו לאחרי סוכות, ולכאורה זה קלאסי לשאול פשוט את האחות טיפת חלב את השאלה הזאת במקום כאן, אבל הבאסה זה שהיא ממש לא הכתובת, אני ממש לא אוהבת להגיע אליה, היא נותנת תחושה כל כך לא נעימה ולא מקצועית, והיו כמה מקרים ממש לא מקצועיים איתה שאני באמת לא סומכת עליה. אין כאן אחות אחרת.

לשני הגדולים הייתה לי אחות אחרת בטיפת חלב והיא הייתה ממש טובה וזה הבדל כל כך משמעותי ומבאס. הייתן עוברות לסניף אחר של טיפת חלב, רחוק יותר? בכלל יקבלו אותנו בסניף אחר?

אני פיטרתי מזמן את טיפת חלב 😅דרקונית ירוקה

את גם לא לוקחת לשקילה ומעקבים וחיסונים?שמש בשמיים

באמת בהתפתחות אני צריכה לסמוך על הזיכרון שלי מהגדולים כי היא לא בודקת בכלל, אבל מדדים פיזיים בכל זאת צריך ואם כבר אז בא לי מישהי מקצועית ונחמדה ולא אותה...

לוקחתדרקונית ירוקה

אגל את ההערות והעצות מכניסה מאוזן אחת ומוציאה מהשניה.

הבנתישמש בשמיים

זה באמת מה שאני אעשה...

אני כן הייתי עוברת..טארקו

ולדעתי חייבים לקבל.

אותנו לימדו להתאמן איתו על זהטארקו

זה לא מסובך

פשוט לחקות איתו את התנועה שהוא צריך לעשות, כמה פעמים לשני הכיוונים עד שילמד לעשות את המעבר חלק.

ניסיתי והוא לא הצליח, אבל אולי שווה לנסות עודשמש בשמיים

כאילו, אני מסדרת אותו ואז הוא שוב חוזר לתקוע את הרגל השניה מתחתיו כזה

אני הייתי שואלת רופא ילדים טובבארץ אהבתי

יש לי אחיין (עכשיו כבר בן 13, חכם ובריא ב"ה) שהיה גורר את הרגל בזחילה, וזה היה כי כאב לו להשתמש ברגל, בגלל איזה דלקת שהיתה לו.

בעיני כשרואים משהו שלא נראה כמו שרגילים בהתפתחות תקינה, שווה להתייעץ עם גורם מקצועי. לפעמים זה תקין והכל בסדר, אבל לפעמים יש משהו שכדאי לגלות כדי שיהיה אפשר לטפל.

(מקווה שלא מלחיצה. בעז"ה רוב הסיכויים שהכל בסדר. רק כדאי לדעתי להתייעץ כדי לוודא שלא מצריך טיפול...)

תודה, חשבתי על הכיוון הזה שאולי כואב לו משהו ברגלשמש בשמיים

כי בעיני זה גם יכול להסביר למה הוא ממש אוהב לזחול על המיטה ועל הספה וממש לא אוהב לזחול על הרצפה. אבל לא ראיתי משהו, אז אני אשאר במעקב ואם לא ישתפר ניקח לרופא (ותודה שאת מזכירה לי את האופציה של הרופא אחרי הבאסה שלי מהטיפת חלב, כי ברוך ה', יש פה באמת רופאי ילדים מעולים)

למיטב ידיעתייראת גאולה

היום אומרים שכל סוג של זחילה הוא בסדר, העיקר שהתינוק מתקדם.

אבל במקומך, נשמע שדי פשוט 'להזחיל' אותו כמו שצריך. אם את שמה לב שהוא ירד מישיבה והרגל מקופלת - תיישרי לו אותה, ותעשי לו את התנועה של הזחילה עם הרגל הזו.

גם אצלנו הוא גרר רגל אחת, האחות טיפת חלב אמרה שזה בסדר, ואחרי עוד זמן מה הוא התחיל לזחול היטב בשתי הרגליים.

תודה גם על העידוד וגם על ההכוונהשמש בשמייםאחרונה

כשאני מיישרת לו את הרגל הוא מקפל אותה בחזרה מתחתיו, אבל ניתן לו לנסות שוב ושוב עד שילמד

יש טעם לומר לאמא לילדה שלבת שלה יש כנראה בעיותאנונימית בהו"ל

בתקשורת או בהבנה חברתית, ולכן הילדה לא משתלבת טוב?

מדובר בילדה בת עשר. היא שכנה שלנו ובגיל של הבת שלי. היא נראית ומתנהגת כילדה צעירה יותר, מאז שהיתה קטנה היתה נראית לי קצת חריגה, אבל לא משהו שאפשר לשים עליו את האצבע. היא לומדת בכיתה עם הבת שלי ואני יודעת שמקבלת הרבה שיעורים פרטניים וכו', למדה לקרוא באיחור וכדו'. לי אין בעיה עם זה, אבל הבת שלי לרוב לא אוהבת לשחק איתה ואני לגמרי מבינה את זה. זה כמו שהבת שלי לא מעוניינת לשחק עם ילדות מכיתה א'-ב'. היא יכולה לומר דברים לא קשורים, לצחוק מבדיחות שכבר לא מצחיקות את הבנות בגיל הזה, היא כאילו לא מבינה את הדינמיקה. אגב אני כן רואה אותה משחקת עם ילדים צעירים יותר לפעמים.

הבת שלי בדרך כלל סבלנית ונעימה ואני שומעת עליה מחמאות, בעבר למשל המורה אמרה לה לשבת ליד הילדה הזו, ולהיות בת זוג שלה בעבודה בזוגות, כדי לעזור לה, וגם היתה תקופה שהבת שלי הזמינה אותה להצטרף למשחק קבוצתי בהפסקות.

אבל בזמן האחרון הבת שלי פחות ופחות רוצה איזשהו קשר איתה. ואמא שלה כתבה לי לא מזמן שלדעתה הכיתה לא מגובשת ויש קבוצות בכיתה, ויש ילדות שאמרו לבת שלה שהיא לא יכולה לשחק איתן. והיא חושבת שצריך לעשות פעילויות גיבוש לילדות.

עכשיו, אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני מבינה שזה כואב לילדה לא למצוא חברות בנות גילה בכיתה, וכמובן כואב לאמא. אבל מה אני אמורה לעשות בתור אמא לילדה באותו גיל שגרה קרוב? אני כמובן כל הזמן אומרת לבת שלי שחושב לשים לב למי אין עם מי לשחק, וחשוב מאוד לא להעליב ולפגוע. אבל בתכל'ס נשמע לי לגיטימי שהבת שלי בוחרת חברות שיש לה איתן יותר במשותף.

האמא מנסה להשקיע ולהזמין בנות לפעילויות שוות, כשיש עוד בנות שבאות הבת שלי גם שמחה להצטרף. אבל לא יודעת כמה זה עוזר כי היא לא מעוניינת להמשיך לשחק איתה אחר כך לבד.

אני חושבת שאולי כדאי לנסות לקדם את הילדה מבחינה חברתית, אולי קבוצה חברתית, אני באמת לא יודעת. אבל תוהה האם יש טעם לדחוף לזמן משותף כשבאמת נראה שבבסיס הן פחות מתאימות?

מה אני אמורה לעשות?

בנוסף, נראה שהילדה מטופלת, מניחה שכבר היתה באבחונים שונים( למרות שלא שאלתי ישירות), יש טעם לומר משהו בכיוון לאמא? או שהיא ממילא יודעת כבר...

לדעתי לאמולהבולה

אם נראה שהילדה מטופלת אז אין צורך להוסיף

ומחילה גם אם היא לא מטופלת, לדעתי לא תפקידו של מישהו חיצוני

שהוא לא בן משפחה להעלות את זה בפני ההורים.

תודה. השאלה היא אם היא אומרת לי שצריך לארגןאנונימית בהו"ל

פעילויות גיבוש לבנות. זאת אומרת כאילו מתייעצת איתי או משתפת אותי בתוכניות. בתכל'ס לא בטוחה שזה מה שיעזור לבת שלה, כי בעיני עיקר הבעיה זו הילדה עצמה ולא המצב החברתי הכללי בכיתה.

סתם ככה אם לא היתה אומרת לי כלום או מצפה ממני למשהו, ברור שלא הייתי חושבת לומר כלום. העניין הוא שהיא כאילו מתייעצת ומצפה שהבת שלי תצטרף לפעילויות עם הבת של וכו'.

אז תתחמקי באלגנטיות..טארקו

ושהוא גם לא מורה או איש טיפולמקקה

שאז כמובן יש לו אחריות

אם נראה שהילדה באבחונים ומטופלת אז לאדיאט ספרייט

אבל בכללי אני חושבת שנכון ובמקום להאיר (אם יש ביניכן פתיחות ובצורה מכובדת).

אני כאמא הייתי שמחה שיאירו את עיניי במה שאני כאמא לא רואה מתוך אהבתי לילדים.

תודה על הזווית הזואנונימית בהו"ל

אין מה לומר לאמא,אמאחת

אם היא מקבלת עזרה בבית הספר כנראה מאובחנת ומטופלת.

לבת שלך הייתי משקפת בכנות, שנראה שזו ילדה עם קושי ויש מקום לחמלה כלפיה. לילדה שמסתדרת טוב חברתית זה בעיני בסדר לומר לתת מקום לחברות אחת פחות שוויונית. לבת שלי יש סיפור דומה מאד, היא ילדה מוקפת חברות ב"ה ויש ילדה עם קשיים כאלה ואחרים שמאוד מחפשת את חברתה. מניחה שזו לא הגישה של כל ההורים אבל אנחנו הבהרנו לה מבחינתנו היא קיבלה מתנה שהיא חברותית ואהובה ואין מצב שיש לה יכולת לשנות את החוויה הקיומית לילדה אחרת והיא מוותרת עליה (קצת דרמטי, אבל ההבדל בין להיות דחויה או מוזמנת בגיל הזה הוא דרמטי).

דבר ראשון היא למדה להזמין את הילדה הזו למפגשים של כמה חברות יחד. ככה היא נהנית בכל מקרה והילדה נהנית מעצם היותה מוזמנת, וכל חבורת החברות למדה לפתח חמלה ואכפתיות. בעיני זה מבורך ולא פוגע בבת שלי בשום צורה. אגב לפעמים הילדה הזו מבקשת לבוא לשחק איתה לבד וזה מרגיש לבת שלי כבד, אז חשבנו מה היא יכולה לעשות איתה שנעים לה בכז, שתיהן אוהבות לצייר נניח, אז מוציאות צבעי מים ושמות פודקאסט ברקע, וככה הן ביחד והאינטראקציה לא מעיקה מידי. וגם מראש תוחמת בזמן, אומרת מראש שיכולה נניח שעה.

בקיצור, מבחינת הבת שלי השקעה מאד קטנה, מבחינת הילדה השניה עולם.

את אמא מהממת ואישה טובה ❤️דיאט ספרייט

לראות גם את הזולת ולהעביר את זה גם לילדים שלנו זו תכונה נאצלת ❤️

יפה מאוד 👏👏👏אנונימית בהו"ל

כל הכבוד לך. באמת גם אני אמרתי לבת שלי דברים דומים בעבר, עכשיו נראה שפחות עובד.

גם הבת שלי באמת ב"ה מסתדרת יפה ונהנית, אבל היא לא מרכז העניינים בכיתה או משהו כזה. תוהה האם באמת אני צריכה לדרוש ממנה משהו דומה. צריכה לחשוב על זה.

אני ממש מסכימה.ממתקית

אם הקשר ביניכן טוב ראוי בצורה מכובדת ובעדינות להסב את תשומת לב האם.

אצלי פעם שכנה הסבה את ליבי לגבי אחד מילדיי, נעים או לא נעים, אני עד היום מודה לאישה הזו!!!!

תודה שכתבת, חשוב לשמוע גם את הצד הזהאנונימית בהו"לאחרונה

אני הייתי אומרת לבת שליצהוב

שהיא לא צריכה לשחק רק איתה אבל שזה חסד לשחק איתה ושתמצא הזדמנויות לשתף אותה במשחקים. וגם בהפסקות.

מה עם לפנות למורה/ ליועצת בית הספר?קנמון

במידה שהילדה מטופלת דרכם, יוכלו להכניס גם את הסעיף הזה לדברים הצריכים טיפול,

ובמידה שההורים לא שמו לב לעניין החברתי, זו דרך יותר עדינה שהמידע יגיע לאמא..

כן. זה רעיון טוב. זה מקובל? כאילו לדבר על ילדהאנונימית בהו"ל

אחרת ולא על הבת שלי.

בעדינות.. ובלי לבקש כמובן מידע על הבת הזו.קנמון

לשתף את המורה/ היועצת במקום ובמצוקה של הבת שלך מול הסיטואציה. אולי גם לומר שאת קצת חסרת אונים מה לענות לאמא..

והן בחכמתן יקחו את המידע וינתבו הלאה..

בע'ה הצלחה גדולה.

את יכולה להתייעץ על הבת שלךאמאשוני

לספר שיש ילדה בשכונה בכיתה של הבת שלך ושהאמא מנסה לארגן מפגשים והבת שלך פחות מרגישה איתה שפה משותפת כי היא קצת ילדותית וכו

ולשאול מה נכון לעשות לגבי הבת שלך ומה לענות לאמא..

את יכולה להוסיף שלדעתך עוד בנות בכיתה מרגישות את הפער הזה

(לא יודעת כמה זה רלוונטי לציין את זה, אבל אפשרי)

זה עדיין לא כמו להגיד, שומעת רציתי לדבר איתך על ילדה מהכיתה של הבת שלי...

גם אני חושבת שהכי טוב לפנות למורהמתואמת

בעדינות, לומר לה ששמת לב לנקודות האלה וחשוב לך שהילדה תהיה מטופלת גם בכיוונים האלה.

ותבקשי מהמורה שלא תאמר לך אם הילדה מטופלת בכיוון הזה או לא, כדי לשמור על הפרטיות שלה.

ככה אם היא מטופלת - אז הכול טוב. ואם לא - אז המורה כבר תדאג להעביר הלאה את הצורך בזה.

ומבחינת הבת שלך - אני לא יודעת מה לומר... עמדתי (וכנראה אעמוד) משני צדי המתרס, וזה באמת מורכב.

תנסי לשבח אותה על כל פעם שהיא כן מצליחה להתחבר לאותה בת, אבל אל תתעקשי איתה, כי זה רק עלול ליצור לה התנגדות גדולה יותר...

היא נשמעת מקסימה ממש!

תודה. זהו גם אני מכירה גם הצד השני כאן, עם ילדאנונימית בהו"ל

אחר. תודה על נקודת המבט הזו

נשמע שהיא ממילא יודעתנעמי28

ואבחנה לא כל כל משנה מבחינת ההתנהגות של הבת שלך ובנות אחרות.

ואם היא נותנת לבת שלה את המענה מאחורי הקלעים ונשמע שכך, נראה לי מובן ההשקעה שלה גם ביוזמות חברתיות.

נראה לי שזה מה שכולנו היינו עושות במצבה, לא?

זה באמת מורכב, צריך למצוא עם הבת שלך את האיזון בן חסד לבין הילדות שלה בעצמה.

אולי להזמין אותה שגם ככה מזמינים ילדות נוספות ואז היא נספחת והדגש לא עליה.

אולי לשתף את הבת שלך שקשה לה וכשהיא מסוגלת, לשתף גם אותה במשחקים.

אחת על אחת זה באמת מורכב יותר.

תודה על הרעיונות, וצודקתאנונימית בהו"ל

הייתי בדילמה דומהאמאשוני

וגם התייעצתי על זה, ובחרתי לא לפתוח את הנושא.

מה שקרה, שהבנות הפסיקו להיפגש אחר"צ (לא לומדות באותו ביה"ס) למשל שנה וחצי-שנתיים

ועכשיו הן חזרו להיפגש מדי פעם (לא באותה תדירות)

ואני שמחה גם על ההפסקה וגם על החזרה.

אני חושבת שאחרי שיחה עם האמא היא הייתה פחות רוצה לשלוח אותה כשיש עליה "תווית"

למרות שבמקרה שלנו האמא רמזה בעצמה שיש לבת שלה קשיים.

בקיצור אני חושבת שלא לדבר עם האמא,

כן לדבר עם הבת שלך מה המינון שמתאים לה.

ואם לא, אז לא.

בעיני הדרך לעשות חסד עוברת דרך היכרות עם הגבולות וההעדפות שלנו והדרך לחנך לחסד היא ע"י דוגמה אישית ולא ע"י להשאיר אותה עם חברות שטומנת בה חוסר נעימות.

נקודה חשובה מאוד, לשים לב לגבולות שלנואנונימית בהו"ל

תודה

בעיות שינה קיצוניות, בן שנתייםאנונימית בהו"ל

מאנונימי כי התייעצתי הרבה בסביבה

יש לי ילד מתוק בן שנתיים עגול, וסיוט השינה איתו הוא שגרה אינסופית שמפרקת אותנו. הוא מגיע לסך הכל של אולי 5–6 שעות שינה בממוצע בלילה, למרות שבפועל הוא שוהה במיטה סביב 10–12 שעות.

בצהריים הוא ישן בדרך כלל שעה בערך, קצת יותר (למשל מ-11:45 עד 13:00), ובערב ההרדמות פשוט בלתי נגמרות. הוא יכול לשכב שעתיים רצוף במיטה עד שהוא נרדם, ואנחנו מנסים הכל בסבלנות, בלי כעס ובלי מאבקים, אבל המוח שלו פשוט מסרב להיכבות. הוא מפריע נורא לאחיו הגדול להירדם. הבית פיצי, להפריד לא עוזר..

החלק שהכי שובר אותנו קורה באמצע הלילה – מעבר לזה שהוא מתעורר המון פעמים (חופשי 20 פעמים), יש לילות שבהם הוא מתעורר, שוכב ער לגמרי איזה 20 דקות, מבקש בקבוק (שותה רק מים) או שישבו איתו, ולאט לאט זה מידרדר להתקף צרחות היסטרי. הוא נכנס למין אמוק כזה, רץ בהיסטריה במיטה מצד לצד, צורח בלי הפסקה, דוחה כל מגע ואי אפשר לגשת אליו או להרגיע אותו בכלל. מופע כזה יכול להימשך שעתיים שלמות עד שהוא פשוט קורס מותש ונרדם שוב לכמה שעות בודדות עד הבוקר.

מבחינה פיזית ונשימתית הוא נושם חלק לגמרי, בלי נחירות ובלי פה פתוח.

מישהי חוותה משהו דומה בעוצמות האלה בגיל שנתיים ויודעת להגיד ממה זה נבע? כיוונים של בדיקות דם שחידשו משהו, או אולי מלטונין שעזר לשבור את המעגל הזה? אשמח לכל תובנה או שיתוף, אנחנו כבר ממש קורסים. תודה מראש לכולן!

וואי איזה קשוח!כורסא ירוקה.

במהלך היום הוא עייף או סבבה? כמה אנרגיות הוא מוציא במשך היום? כמה זמן זה ככה? נמצא במסגרת? אותה מסגרת שהיתה שנה שעברה? אתם בטוחים שטוב לו? היה שינוי בחופש הגדול?

נראה לי שמה שאת מתארת יכול לנבוע מכל כך הרבה גורמים שונים שכדאי להבין את התמונה המלאה

עונהאנונימית בהו"ל

במהלך היום הוא סבבה, אף פעם לא מראה סימני עייפות, הוא יכול להיות בשיא האנרגיות עד 2 בלילה.

הוא במסגרת, והיה גם שנה שעברה, אני בטוחה לחלוטין שטוב לו שם. אני ממש אוהבת את הגננת שלו, אישה מדהימה, שאוהבת אותו ממש. מסגרת קטנה ותומכת. הקלטתי שנה שעברה אחרי שהחלטתי שההיסטריות בלילה מוגזמות. וגם שם שמעתי דברים טובים ב"ה.

הוא ילד קסם, מצחיק, שובב, מתמסר, מביע, מדבר בלי הפסקה. מתוק דבש בימים, זוועת עולם בלילות.

הוא ככה כבר כמה חודשים ארוכים מאוד, לפרקים לילות יותר טובים ופחות. אבל תמיד משו לא סביר ולא הגיוני.

מרגיע ומאתגרכורסא ירוקה.

קודם כל אלופה שבדקת את המסגרת ואיזה נחת לדעת שהוא בידיים טובות ואוהבות!!

יש ילדים שצריכים פחות שינה וזה אולי מסביר את השינה המועטה אבל לא את הבכי והצרחות.

הייתי פונה לרופא ילדים. או שיהה לו רעיון, או שיפנה למעבדת שינה

חיבוק! אני רק - תולעים בדקתם?בית פרטי

וללכת לרופא משפחה לשלול דברים פיזיים...

תועלים שללנואנונימית בהו"ל

וגם קיבל ליתר ביטחון לפני כמה חודשים, לא היה שום שיפור

אקבע תור לרופא ילדים... למרות שבטח ינפנפו אותי בלי כלום

אז תתייעצי עם רופא שאת סומכת עליואמאשוני

או בטיפת חלב.

אם כשהוא זקוק לכם בלילה אתם קמים אליו ויושבים לידו, אז לכאורה אין סיבה שייכנס להיסטריה ועוד באופן קבוע.

או שהמענה ניתן לו בשלב "מאוחר מדי" או שיש משהו שמפריע לו וכדי לגלות מהו צריך לערוך בדיקות.

במהלך היום הוא יודע לשבת בשקט? יש לו זמנים שבהם הוא מרגיע את הפעלתנות?

תנסי לשים לו סיפורים בהילוך איטי בפודקאסט, אמבטיות ארוכות. אולי עיסוי. יכול להיות שכמו שכתבת "הוא לא יודע לכבות את עצמו" וצריך ללמד אותו ומה שיעזור לו בתחילת הלילה לעבור מעירות לשינה, יעזור לו גם במהלך הלילה לחזור להירדם.

בכל אופן כדאי לוודא אם יש משהו ספציפי שמציק לו.

יהיה לי רופאאנונימית בהו"ל

שאני סומכת עליו רק ב1 ל11, שאז נחזור סוף סוף לקופה נורמלית.

הוא לא נכנס להיסטריה באופן קבוע, יש הרבה התעוררויות בלילה שעוברות יחסית בסדר. אבל יש הרבה היסטריה... לפחות כמה פעמים בשבוע. ולפעמים כמה פעמים בלילה.

הוא לא מקבל את המענה מאוחר מדי. אנחנו באמת בשבילו בלילות. כל הזמן. בפירוש מנסים לצאת כשנרדם, אבל כל פעם שהוא מתחיל לבכות או קורא לנו אנחנו באים.

הוא יודע לשבת בשקט, לא הרבה. מאוד אוהב חיבוקים ומאוד מחובר אלי. ממש הרבה נמצא קרוב קרוב איתי במהלך היום.

אני משתדלת לעשות ערב מרגיע, אבל זה לא תמיד עובד לי עם הילדים הנוספים שברקע.

נולד לו אח קטן לפני כמה חודשים, אבל הוא תינוק רגוע ומתוק, ואנחנו משתדלים לתת לילדון בן השנתיים הרבה מקום ותשומת לב.

יש לך גישה להתייעץ עם ריפוי בעיסוק?אמאשוני

אולי ימליצו על דברים כגון שמיכת כובד או טיפול בתרפיה.

בכל מקרה נשמע שכדאי להתייעץ עם רופא זמין ולהתחיל בדיקות

ואם מנפנף אז לחכות לרופא בנובמבר.

מוסיפה עוד כיוונים פיזיים שכדאי לוודא:

טמפ' מותאמת (לוודא שלא חם לו) יש ילדים שחייבים מזגן כדי להירדם

שהוא לא צמא

שהטיטול לא מפריע לו (בין אם בגלל שמלא או שהסוג מציק לו)

שהוא לא מתאפק בלילה מעשיית צרכים

שהתאורה מותאמת

שאין/ יש רעש (יש ילדים שרעש לבן עוזר להם)

אולי יעזור לו לשלב במהלך היום משהו בסגנון של ניע-נוח, לא מנסיון, נשמע לי שעשוי לתת מענה למגע של חיבוק והרגעה (וגם פריקת אנרגיה) שווה להתייעץ.

לפני כמה חודשים הייתה מלחמה, אם ילדת סמוך אליה, אולי התחברו אצלו שני האירועים וגרמו לקושי רב ומתמשך. שווה לברר גם על זה.

בכל אופן נשמע שאת מנסה לתת לו הכל, מה שמחזק שיש משהו ספציפי לאתר ולכן לא להסכים לקבל נפנוף אלא שיפנו אותך לבירורים.

רפואה שלמה!

אני מכירה מקרה דומה שרופא הילדים אמר לתת מלטוניןפרח חדש

וזה עזר מאוד

אז תתיעצי על זה עם רופא ילדים שאת סומכת

אנסה לדבר עם רופאת ילדיםאנונימית בהו"ל

הבנתי שזה יכול לגרום יקיצות באמצע הלילה, כאילו שזה מה שחסר לנו...

יש סוגים שונים של מלטונין....פאף

מגיל שנתיים אפשר לתת את הסוג עם האפקט המושהה והוא לא אמור לעשות יקיצות בלילה.

נשמע קשוח ממש!

שינה זה בסיסי, וזה כל כך קשה כשזה נפגע

מנסה לזרוק כיווניםשיפור

לחשוף לאור שמש על הבוקר, לעמעם אורות לקראת הערב, לדבר בקול שקט, פעילויות רגועות

להתייעץ עם יועצת שינה מנוסה

ויסות חושי- נראה שיש קושי בתחום? תזוזתי מאוד, מחפש המון מגע, לגעת ולהתעסק במרקמים/או להפך נמנע ממגע במרקמים, כל מיני בגדים מציקים.

אולי לנסות לשחק עם שעות השינה לנסות וריאציות שונות כל פעם לכמה לילות רצוף ולראות אם עוזר- להשכיב יותר מוקדם/ יותר מאוחר/ להוריד שנצ אם אפשרי.

ונשמע סיוווווט!!!! בהצלחה!!! הלוואי שתמצאי משהו שיעזור!

לא חושבת שזה הנקודהאנונימית בהו"ל

מאז שהוא נולד יש לנו קשיי שינה איתו. הוא לא ישן נורמלי אף פעם.

ניסינו מלא דברים, כולל כל מה שהצעת, לא ראינו קשר ישיר של כלום.

לא רואה איתו בעיה במרקמים... בכללי במהלך היום הוא נראה לי ילד רגיל לחלוטין, לא רואה קושי.

תודה!

ממתי זה התחיל? הוא קשוח בשינה מאז שנולד?באתי מפעם

אצלי בדר"כ מי שהיה קשוח איתו בלילות זה היה מגיל 0 ועד גיל גדול (9) , ומי שהיה נרדם בקלות בתור תינוק זה המשיך איתו עד גיל גדול.

ניסית להביא אותו כשמתעורר בלילה למיטה לישון יחד איתך?

בכל אופן כמו שזה נשמע כדאי יועצת שינה מקצועית. אמאל'ה זה קשה ממש!! חיבוק והמון כח

כן, מהשניה שנולדאנונימית בהו"ל

הוא לא ילד ראשון, וגם לא אחרון

הילדים שלפניו גם לא היו ילדים שישנים לילה מגיל 0, והתחילו לישון רצוף רק בגיל 3

אבל איןןןן השוואה. קמו בלילה, לקימות הגיוניות וסבירות וחזרו לישון.

לא מתקרב למה שאנחנו חווים איתו. ומהרגע הראשון זה היה ככה.

היתה תקופה לפני איזה שנה שבה הוא בא אלינו למיטה כל לילה, למשך כמה חודשים. אבל עכשיו הוא לא בעניין. ניסינו להציע... וחוץ מזה שיש תינוק אחר במיטה שלנו.

הייתי אצל יועצת שינה עם הילד שלפניו, וזה די עזר לנו... ניסיתי ליישם את הכלים שהיא נתנה לי אז, ולא הרגשתי שיפור בכלל.

תודה!

אני חושבתאמאשוני

שלאפונה יש מה להגיד בנושא של תינוקות משלב לידה ולאורך זמן לא ישנים טוב שאפשר לקחת לטיפול

@אפונה

וואי הלוואיאפונה

הסנדלר הולך יחף

בגדול אם אין שום גורם אחר פיזיולוגי וכו' -

התעוררויות מרובות בלילה הרבה פעמים מעידות על בהלה. אבל צריך להסתכל על המכלול.. אין לי ככה לשלוף. זה נשמע מאד קיצוני הפער בין המופע ביום למופע בלילה.

אגב גם יועצת שינה מסתכלת על הסיפור של כל ילד בנפרד, כך שאם ניסיתם את מה שהתאים לילד הקודם זה לא בהכרח רלוונטי. ואם זו יועצת שינה התנהגותית (אימוני שינה) - בכלל לפח.

זה לא את עם המלצה לאוסטאופת?אמאשוני

או שזה לא קשור לנושא הזה 😄

או לא רלוונטי לגיל?

חשבתי בגלל שהפותחת אומרת שזה מאז שהוא נולד אז אולי זה קשור איכשהו.

אההה לא נראה לי קשוראפונה

הקטנה שךי היתה לא רגועה בכללי, לא רק סביב שינה.

לא עד כדי כך גרוע, אבל גם עם הבן שלי היה קשהקופצת רגע

ועד היום קשה לו להרדם( כשהיה קטן גם היה מתעורר המון בלילה ובא לישון איתנו והיה לו קשה להרדם חזרה אחרי שהתעורר. עכשיו ב"ה כבר גדול וישן רצוף, אבל עדיין קשה לו להרדם)

נשמע באמת שאתם במעגל קסמים של חוסר שינה שמביא מעצמו לחוסר שינה.

דבר ראשון אצלנו בגיל הזה שנת צהריים כן הפריעה להרדמה בערב, אפילו הפריעה מאוד.

ניסיתם בשבת או כשיש חופש לא להשכיב אותו ולראות א נרדם בערב יותר בקלות?

דבר שני אצלנו כן עזר מלטונין. אבל זה תלוי רופא יש רופאים שממש לא נותנים.

אם יש לך ממי לקחת רק כדי לבדוק, הייתי מנסה, אבל אני לא רופאה, לא לוקחת אחריות.

הייתי גם מנסה באמת שמיכת כובד. לא מנסיון, כמה פעמים כבר כמעט הזמנתי ובסוף לא, אבל במצב הקשה שלכם נראה לי כן הייתי מנסה למרות שזה לא זול.

מוכר ממש. אחד מילדיי היה דומה למה שאת מתארתממתקית

(אבל בלי ההשתוללות במיטה מצד לצד- שזה אולי כדאי לבדוק ם משהו מציק לו נפשית או גופנית)

הקימות בגיל הזה לא אמורות להיות, אבל די הגיוניות. מתוך כל ילדיי הייתה לי בת כזו שמיום היוולדה היה לנו רק בלאגן איתה בלילות ובשינה.

גיל שנתיים- ישנה מאוחר, קמה הרבה בלילות, ינקה וציפתה לנידנוד בעגלה עד שתירדם ואם לא- סיוט של בכי.

ולמי יש כוח בשלוש לפנות בוקר לנדנד אותה שעה?

עד שהגעתי למסקנה-

היא בנאדם שלא זקוק להרבה שעות שינה!!! יש מבוגרים כאלה וכנראה שגם תינוקות ופעוטות.

לא יודעת אם מסתדר לך, אני הורדתי לה שנות צהריים כבר מגיל שנתיים, הוצאתי אותה מוקדם יותר מהמעון- בדיוק בזמן השינה שם.

הילדה לא הייתה עצבנית ולא הראתה סימני עייפות במהלך היום, מה שגם הוכיח לי שהיא לא זקוקה לשינה הזו...

בלילות היא נרדמה מהר יותר מן הסתם כי היא הייתה ללא שנת צהריים, אבל עדיין קמה במהלך הלילה, אבל חזרה מהר יותר לישון מבעבר כשישנה צהריים.

מציעה לך עכשיו בחול המועד לנסות לדלג כמה ימים על שנת צהריים ולראות אז איך הלילה מתנהל...אם הרבה יותר טוב, כנראה שהוא לא זקוק לשנ"צ הזו.

האם הוא נרדם בנסיעות?יום שני

האם נרדם כשצמוד אליכם פיזית?

(יושב עלייך על כסא נדנדה, או צמוד אלייך במיטה)

אם כן הייתי מתחילה להרדים אותו ככה, בשעה קבועה.

ממש יוצאת איתו לסיבוב ברכב להרדמה, או מרדימה איתי גם במחיר של לישון במיטה שלך / לישון על ספה.

כדי שלפחות יהיה הרגל של שעת שינה,

של לילה,שמגיע בסוף יום.

ובמקביל בודקת את כל הכיוונים שהציעו לך בשרשור...

זה לא פשוט בכלל

משבש את כל הבית

שולחת הרבה כוחות!

ממליצה לחפש יועצת שינה מעולה(אהבת עולם)

זה נשמע מעגל עייפות שמזין את עצמו.

היו לנו לילות דומים עם הבת שלי בסביבות הגיל הזה (לא קיצוני כמו שאת מתארת, אבל הרדמות מאוחרת מאוד, קימות בלילה וכזה) וזה הצליח להסתדר אחרי שהצלחנו להרדים אותה מוקדם כמה לילות...

הבכורה שליפיצקית24

גם לא ישנה מגיל 0 בערך

ועד גיל מאוד גדול היו אתה ענייני שינה (עכשיו היא מתבגרת והולכת לישון מאוד מאוחר ומתקשה לקום בבוקר..)

בתור תינוקת בקושי הייתה ישנה. זה קשוח ממש ממש!! הייתי מתחננת במעון שלא יתנו לה לישון וזה לא עזר לי בכלל..

הייתי מנסה בחגים לא להשכיב צהריים ולראות איך זה משפיע על הלילה.

בנוסף בערך בגיל הזה גם היו לה התעוררויות בלילה בבכי והיסטריה, ולמרות שביום היא דיברה מגיל מאוד צעיר לא הצלחנו להבין מה הבעיה (חשבנו אולי צליאק, כאבי בטן..)

בסוף כשגדלה קצת הבנו שיש לה כאבי רגליים מאוד חזקים והיינו עושים עיסויים / כרית מתחת לרגליים / אקמול

היו תקופות ששמרנו ממש שתלך עם גרביים בעונות מעבר, שלא תתאמץ מאוד ביום ושלא יהיה לה קר ברגליים וזה עזר ממש. עד היום היא שומרת על עצמה כדי שזה לא יקרה. והבנתי שיש את זה לעוד ילדים…

אולי תנסו לשאול אותו ביום אם כואב לו משהו בגוף בלילה… .

בהצלחה וחיבוק!! זה ממש מאתגר

איך גיליתם שיש לה כאבי רגליים?ממתקית

משהו כרוני שהכאיב לה בלילה? ולכן התקשתה בשינה?

היא הצביעהפיצקית24

על הרגליים או אמרה באיזשהו שלב.

אני לא יודעת ולא בטוחה שזה קשור

נראה לי שזה יותר טמפרמנט שצריך פחות שעות שינה

בקשר לרגליים זה כן משהו כרוני שגם הרופאים לא ידעו להסביר (לא כאבי גדילה כי היא הייתה קטנה מדי)

אולי להתחיל מזהoo

שהוא נמצא במיטה ככ הרבה שעות

גם ילדים בלי בעיות שינה

לא בהכרח ישנים סמטרי

ויכולים להיות ימים שהם ישנים 8-9 שעות וימים של יותר

שהייה במיטה סתם

יכולה להכניס לתסכול וליצור בעיות חדשות סביב השינה

אוזניים בדקתם, נכון?גפן36

האמת שאם זה משהו קיצוני מגיל לידהפאף

הייתי הולכת לכיוון של מלטונין. יש ילדים שהגוף שלהם פשוט לא מפריש מספיק מההורמון הזה...

כמובן להתחיל מהגיינת שינה, בלי מסכים בערב, לייצר אווירה רגועה לקראת ערב, לחשוף לאור שמש במהלך היום וכו'.

אבל אם אתם עושים את כל זה, וזה לא ילד ראשון, את רואה שזה חריג, ושללתם דברים פיזיולוגיים ורגשיים כמו מסגרת-הייתי הולכת על מלטונין.

בסוף שינה זה צורך גם של הילד וגם של ההורה, ומלטונין זה לא קסם ולא כדור שינה לילדים, ילדים שמשהו אחר מפריע להם-מלטונין לא יפתור את זה, אבל אם זה חוסר בהורמון שינה- אפשר לפתור את זה בקלות

ואי ממליצה להתעייף כי אני זוכרת אולי משהו בהקשר שללא מחוברתאחרונה

סוכרת?

זוכרות אותי עם הבעל בבית וחילוף התפקידים?אנונימית בהו"ל

אז מחר יש לו ראיון למקום שלבתים חכמים

לא בדיוק תכנות לא בדיוק טכנאי, משו משולב, עבודה לא במשרד- בשטח, עם רכב

ואני מצד אחד לא רוצה לפתח ציפיות

מצד שני מצפה

מצד שלישי יודעת שהוא לא עכשיו מת על עבודה פיזית מאומצת

מצד שלישי יודעת שהוא כנראה ילך על זה אם יתקבל

מצד רביעי מה השעות??? מה עכשיו יהיה תפוס שמונה שש??

מצד חמישי מה זה עדיף מה ישלך תתאפסי

אני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה חחח

בקיצור אני דיי לא יודעת מה לחשוב

זה גם מאוד פתאומי חח

ניסנו עם הצט מייל שיכול להתאים למשרות בחברות דל בית חכם, ושלחנו דרך המייל שמצאנו ברשת לתמיכה טכנית…

הם ענו ממש מהר עם סכום ואם זה מצאים אמרנו שכן, זימנו לראיום מחר

אז כזה המוח מבולבל לי

ועוד לא ראיתי את בעלי ואני מניחה שגם הוא לחוץ וזה הראיון הראשון שלו בחייו חמוד שלי

וואושמ"פ

מבינה ממש את כל החששות שלך, זה הכי מובן בעולם

בע"ה ימצא עבודה מושלמת מכל הבחינות ( בין אם זה המשרה הזאת או משהו אחר ) שתתאים לכם ויעשה לו טוב

בעלי תקופה היה בבית וזה היה לו ממש לא טוב

עכשיו באמת מחוץ לבית הרבה שעות ( וגם אני, ולכן ממש קשוח ) אבל הרבה יותר טוב לו, לגברים ממש חשוב לעבוד

בהצלחה לכם !

איזה יופי! זריזיםמרגול

אל דאגה זה שהוא הסכים להתראיין לא אומר שאם יתקבל הוא צריך להגיע ולעמוד בכל התנאים שלהם.

לאט לאט

יתראיין, בע"ה יתקבל, ישמע מה כל התנאים, ואז תחליטו יחד

שיקשיב גם למה עושים בעבודה בפועל, וגם לתנאים טכניים יותר

בהצלחה!!!

(וגם אם המקום הזה לא יתאים- תנועה זה מבורך. ותגיעו למקום מתאים)

אופ ידעתיאנונימית בהו"ל

הוא מגיע לזה ממקום של 'אני צריך כסף אני מסכן אני פוחד להיתקע שם שנים בתפקיד לא טוב רק כי משלמים'

וזה מציק לי כי זה אולי נכון

אבל תנסה להגיע בראש פתוח!!!

למה מראש זה עבודה לא טובה?? חכה תשמעעע

יכול להיות שחצי רק נכוןהמקורית

והוא צריך כסף

ולכן הוא יוצא לעבוד (כמו רוב העולם)

כי בסוף זו לא עבודת חלומותיו הרי

אבל לא מחיב שבזה הוא יתקע עכשיו

ולא מחייב שזה יתאים לכם בכלל.

מה שמשנה זה התנועה שזה יוצר

הוא יבין איזה פריווילג הוא היה עד עכשיו, הוא "ינחת" לשוק התעסוקה ויקבל פרופורציה (גם אם לא יתחיל לעבוד), אולי זה ייתן לו מוטיבציה לצאת מהמיטה ולהגשים את עצמו מקצועית ולדחוף.לשם יותר

ככה או ככה זה לא רע לדעתי

ומצטרפת לזה שאת אישה מהממת♥️ בטוחה שבגלל שאת שומרת על השלום בית שלך ועל ההערכה שלך כלפיו השם יברך אתכם בכל טוב

נראה מה יהיה עם זה…אנונימית בהו"ל

הפירוט משרה זה כן יותר סיזיפי ממה שהוא תכנן ורצה

אני מבינה את זה

פשוט מרגיש לי שזה מקום שיכול לקדם אז יאללה קצת לנשוך לשון…

נראה בכלל מה יגידו לו מחר ומה הציפייה ושעות וכו

וואו כל הכבוד!!!חושבת לעצמי

לפעמים עוזר לי לחלק את הדאגות. לעלות שלב שלב.

קודם לראות מה יהיה הראיון.

אחר כך לבדוק את השעות.

אחר כך להדוק השפעה על הבית.

ככה זה מקל אצלי על הלחץ.

ולדעת שאת עושה את המעשה הנכון- תשנני לעצמך למה הצעד הזה חכם ולמה הוא טוב.

המון המון הצלחה, את נשמעת אישה מדהימה ומיוחדת, ואשריו שזכה בך!!

אם הגיע לפתחו כנראה זה טובאונמר

ככה אני מאמינה. גם בדרך שלי וגם של בעלי.

כשמגיע משהו לפתחנו זה כנראה יעשה טוב בדרך כלשהיא. השם מפנק אותנו.

אם לא יהיה תפקיד ממש בכיר,אז הכסף, או ההרגשה, או ההכרות עם אנשים בתחום, יש מליון דרכים שזה יועיל ויהיה טוב...

תאמינו שזה כן טוב.

וכמו שאמרו פה, את נשמעת אישה ממש טובה לבעלה ומאמינה,

וכל הכבוד לך!

פה הבעיה, בתאמינו🤣אנונימית בהו"ל

אני אומרת לו לך בראש חיובי תבדוק

לא אמרתי תחתום חתונה קטולית

אבל לך בראש טוב לא ממקום אומלל

הוא אומר למה שלא אהיה? זה לא מה שרציתי…

נכון שלא אבל אז מה נעשה נבכה?🫪

לדעתי שחררי את איך הוא הולך.אונמר

תשלטי על איך את מול זה שהוא הולך.

אם את בטוב ומאמינה שזה יביא טוב ושזה בטוח יפתח כיוונים אז אחלה.

הוא בעז"ה ידבק ממך ויתקדם לשם גם

אבל גם אם אני בטוב מידיאנונימית בהו"ל

אז הוא מרגיש לחץ ממני ללכת

ואני לא רוצה את ההגשה הזו

שאני דוחפת

ואני רוצה

והוא חייב בגללי

תרפי מאמי,באתי מפעם

את יותר מידי בתוך הקישקע של הסיפור,

תתרחקי קצת ואני לו להיות עם זה,

את לא צריכה לדעת באיזה שעה זה,

ולא לדבר איתו מה כדאי או לא כדאי להגיד בראיון, או מה כדאי להרגיש ולחשוב,

תני לך להרגיש שזה שלו... וזהו.

תחשבי על דברים אחרים זה☺️

פה כבר החלק שלך לשחררהמקורית

הוא יודע שהוא צריך תעסוקה ועבודה

זה מה שהעליתם בחכתכם כרגע

ונשמע שיכול להתאים לכשרונות הנוכחיים שלו

אל תהיי אחראית על התחושות שלו ואל תתני לו אישור לדחות או לקבל את ההצעה

תני לו שיחליט (כמובן תהיי חלק מהשיקולים כי זה משפיע עלייך)

זה חלק מהתהליך של היפוך התפקידים חזרה. הוא צריך להתמודד עם קבלת החלטות ולא לסמוך עלייך שתחליטי עבורו או תתני לו אישור כזה או אחר.

אם זה נראה לך תגידי שנראה לך

ואם לא נראה לך ויעמיס עלייך יותר אז תשקלי

אבל "לא בא לי" זה פחות שיקול לגבר כשהחלופה היא לשבת בבית

** ושימו לב שהוא סוגר שחול המועד הוא יוכל לעבוד חלקית או לא לעבוד כלל כדי לא להכביד עלייך שאת עם הילדות בבית עובדת

שיהיה בהצלחה בעז"ה!נופנופ

ממש משמח שדברים התקדמו במהירותנעמי28

לדעתי כרגע התפקיד שלך זה לשחרר.

אם את לא רוצה שוב להיכנס לנעלי האמא, הדואגת, האחראית והוא הילדון, את תצטרכי לעבוד על לשחרר ולא רק הוא על לקחת אחריות.

תסמכי עליו, לא הכל בשליטתך ותלוי בתגובה שלך.

תסתכלי עליו כגבר שיודע לנהל ראיון, עם שיקול דעת, שיודע לבחור או לסרב, שמספיק חזק שגם אם יעשה טעות או יפספס הזדמנות הוא מספיק גבר כדי להתמודד עם זה.

(כנראה לא סתם התחברתם, כל אחד מצא אצל השני את הנקודה הזאת, אבל לא סתם את מרגישה שזה בסופו של דבר מפריע לזוגיות)

אופ את צןדקתאנונימית בהו"ל

פשוט גם הוא קצת גןרר לשם

מה את חושבת

את חושבת שאני לןזר?

את גאה בי?

את שמחה עם מי שאני?

וזה סתפ באסה ברור שאני כן!

המזל שבהרבה בעיות זוגיותנעמי28

מספיק שצד אחד יוצא מהמשוואה הזאת, והמשוואה מסתדרת.

לכולנו יש את הדברים האלה, את לא בעייתית ולא היחידה.

לכל אחד בתחום שלו, אנחנו מתחתנים בנקודות מסוימות עם ההורים שלנו, משחזרים דינמיקות, נמשכים דווקא להוא שמזכיר לנו דפוס קדום,

ואז רבים סביב אותם ריבים שוב ושוב דואגים את אותם דאגות שוב ושוב, והולכים במעגלים, עד (במקרה הטוב) שמישהו מחליט לצאת מהמשוואה הזאת ולא להיות כפוף למשוואה הלא מוצלחת הזאת.

אם תעבדי על הצד שלך, על לא לקחת בשבילו את האחריות, על הנקודה שאצלך צריכה תיקון (אפשר להישאר שנים ושנים ב"קודם הוא, למה אני" "אני לא לבד בזוגיות הזאת")

אבל בשביל עצמך, תעשי מה שאת יכולה מצידך וכמו קסם תראי שהוא ישתנה גם. מניסיון מר עם סוף מתוק(:

האמת שאני הייתי עושה סטופ לשיח הזההמקורית

ואומרת פעם אחת ולתמיד - בעלי אתה הכתר שלי כי אתה אתה

לא משנה לי אם תעבוד בזבל או בתכנות או תהיה שייח סעודי. זה לא מגדיר אותך בעיניי וחשוב לי שתשחרר מזה

אני רוצה שתעריך את עצמך בפני עצמך גם בלי קשר אליי. צא מהמקום הנמוך הזה. אנחנו לא שם. אני מבקשת ממך, אני רוצה שתחזור להסתכל על עצמך כמו שאני רואה אותך ובלי לבקש ממני על זה אישורים כל רגע. זה קצת מעייף אפילו

(זה נשמע חריף ותסגנני לפי רצונך אבל תביני את הרציונל מאחורי זה רגע

השיח הזה רק מזין את דמות הילד שבו מולך. ואת נאלצת שוב ושוב לנחם אותו ולחזק אותו ולתת לו אישור למי שהוא ולזה שהוא מספיק טוב וזה לופ שלא נגמר. זו לא כוונת המשורר בקשר בריא בעיניי. למרות שגם זה קורה בהמון בתים כן? אני מתייחסת לאידאל. ובאידאל זה אמור להיות הפוך, גבר תופס מעצמו גברי וטוב וחזק ומסוגל כי יש לו חוסן פנימי. והאישה שלצדו היא מנוע להוכיח את עצמו כדי לספק לה את מה שהוא מתחייב בכתובה לתת. הוא אמור להיות היציבות בבית ולא הפוך ואת נשענת ולא מובילה את כל המהלכים בעצמך.

יש כאלה שלא מתחברות אני יודעת. ויש כאלה שחיות עם זה שזו לא תהיה המציאות שלהן גם את זה אני יודעת. אני מדברת על אידאל וכותבת לך על זה כי העלית את עניין היפוך התפקידים וכנראה שמציאות אידאלית שכזו כן מדברת אלייך ואת שואפת לה. וכדי להגיע לשם את צריכה להבין איפה אתם עומדים כרגע ואיפה אתם צריכים חעמוד ואיך להגיע לשם

אולי כדאי אפילו להיעזר בליווי טיפולי

צודקתנעמי28

ממש לחתוך.

כל פעם שהוא מתחיל להגיד - אני לא מוכנה לשיח הזה.

מסכימה. לא טוב להיכנס לתפקיד הורי, או ריצוימרגולאחרונה

גם כי אתם זוג ולא הורה וילד

וגם כי מי שפאסיבי לא מתקדם. רק כשדוחפים אותו בכוח.

וחבל. גם אם הצעד הראשון קטן, כשהוא האחד שאקטיבי - זה משנה המון. והוא יתקדם יותר ככה.

ומבחינת ריצוי, אני לא הייתי מוכנה לשמוע את כל זה, אני הייתי אומרת לבעלי: אהוב שלי אתה לא הולך לריאיון הזה בשביל לרצות אותי, וגם לא לכל ריאיון אחר. אנחנו זוג, אנחנו יחד בזה, והחלטנו שתתחיל לעבוד. אני מתה עליך, מעריכה אותך, ואתה האלוף שלי. לא משנה איזה עיסוק תבחר. אני מאחוריך, ואתה טוב לי ובעיניי תמיד. אני מציעה שתלך מחר לריאיון ותראה. אם לא מתאים, אחלה, אז תחפש ותמצא עבודה אחרת. עד שבע"ה תמצא עבודה התחלתית מתאימה.

להעביר את הכדור לידיים שלו. הוא אחראי לגורלו. הוא לא ילד שאמא אומרת לו מה לעשות.

אולי יש למישהי ניסיון עם כץ משלוחים?בארץ אהבתי

לפני שלושה שבועות קיבלתי מהם הודעה שהמשלוח שלי אמור להגיע לנקודת איסוף ואני יכולה לשנות את הנקודה, אבל עד שראיתי את ההודעה (כמה שעות אחרי שהיא הגיעה אלי) כבר לא היה אפשר לשנות.

הנקודה שהם בחרו לי במרחק של קרוב לשעה נסיעה מהבית שלי, וממש לא במקום שאני עשויה לעבור סתם ככה.

באותו יום פניתי אליהם בוואטסאפ, הגעתי לבוט שמאפשר להשאיר פניה, וכתבתי להם שאני רוצה לשנות את נקודת האיסוף. כתבו לי שאקבל תשובה תוך שלושה ימים עסקים.

אחרי שלושה ימים קיבלתי הודעה שהמשלוח מחכה בנקודה שהם בחרו לי.

פניתי שוב, באותו וואטסאפ, הפעם לא היה תשובה של הבוט אז פשוט כתבתי את הפניה ישר, אחרי כמה שעות קיבלתי תשובה אנושית עם הצעה לשנות את המשלוח למשלוח עד הבית, בלי תוספת חיוב.

מיד אחרי ההודעה הזו היתה הודעה נוספת שהפניה נסגרה...

כתבתי שאני רוצה לשנות למשלוח עד הבית. למחרת שאלו אותי מה הכתובת וכתבתי להם, ומאז אני מחכה... (כמעט שלושה שבועות).

במהלך השלושה שבועות ניסיתי עוד כמה פעמים לכתוב להם, כל פעם קיבלתי מענה של בוט, כשבדקתי דרכו מה סטטוס המשלוח היה כתוב משהו לא לגמרי ברור (המשלוח שלך במחסני החברה... פרטי הנקודה: שם הנקודה: העברה לעד הבית כתובת הנקודה: ישוב נסיון 1, ישוב שגוי)

ניסיתי לשלוח שוב פניה להבין מה קורה, שכמובן לא קיבלה שום תגובה...

היום שוב ניסיתי לכתוב להם, הפעם לא הופיע המענה של הבוט אז כתבתי שוב ואני מקווה שמתישהו יהיה סוף סוף מענה אנושי כמו בפעם שעברה שכתבתי ככה בלי הבוט.

הסיפור הזה כבר די מתסכל...

אם יש למישהי ניסיון עם החברה הזו, וגילתה איך להגיע למענה אנושי שאפשר גם לדבר איתו, אני אשמח...

(וסליחה על המגילה, פשוט זה באמת כבר סיפור ארוך...)

אולי תנסי להתלונן בחברה ממנה הזמנת?אורוש3

אויש איזה סיוט!!אוהבת את השבת

אוף מבאס ממשלפניו ברננה!

בשורה התחתונה ידוע לך איפה החבילה כרגע?

הייתי שולחת פניה לחברה ואומרת להםהמקורית

שאני מתכוונת לדווח על כשל תמורה לחברת האשראי ולבטל את העסקה אם הם לא מסדרים את זה

אחריות שלנם לוודא שהמשלוח עם המוצרים ששילמת להם עבורו יגיע לכתובת שציינת בזמן סביר

תודה לכל מי שענתה...בארץ אהבתי

בסוף היום קיבלתי תשובה שבה שוב שאלו מה הכתובת וכתבתי שהמשלוח יצא בימים הקרובים..

לא הבנתי מה קרה עד עכשיו.

אבל מתלבטת אם לתת להם הזדמנות לעוד כמה ימים...

אוף, אין לי באמת כוח להתעסק עם זה.

עכשיו אני רואה שקיבלתי עוד הודעה רשמית למיילבארץ אהבתי

שהמשלוח בדרך (עם הכתובת הנכונה).

מה שלא היה בפעם קודמת...

אז נראה שיש מקום לאופטימיות שהוא באמת יגיע הפעם.

מזל שזה לא דברים שהיו לי דחופים (דברים לקראת מעבר שגם ככה מתעכב...).

סתם תוהה אם יש איפשהו להתלונן על השירות לקוחות הנוראי שלהם. זה ממש מתסכל שאין עם מי לדבר, ורק במזל לפעמים אני מקבלת מענה אנושי אם הבוט החליט לא להגיב הפעם...

לדעתי כדאי להעביר את המידע הזה גם לשולחנופנופ

שידעו שלא כדאי לשלוח דרכם כי זה יכול לפגוע בשמם הטוב

זה היה משלוח משיין. איך אפשר לכתוב להם?בארץ אהבתי

יש להם שירות לקוחותאורוש3

ולא הכי איכפת להם הם עובדים עם מלא חברות אבל יש סיכוי שיתנו לך קופון או משהו לרכישה הבאה. או החזר על הנוכחית. מתסכל ממש.

תכתבי לשיין משוב. אני גם התלוננתי ככהקנמון

על חברת משלוחים.

אולי אפילו על כץ.

פעם שיין שלחו לי משלוח שנקודת החלוקה הקרובה ביותר היתה במרחק של לפחות 20 דקות נסיעה ו..בעיר ערבית לחלוטין. אמנם בתוך הקו הירוק אבל עדיין..

בעלי האמיץ נסע להביא משם את המשלוח. (בעל החנות הרגיע אותו שהחנות ממש בכניסה ושהוא יכול לצפור לו והוא יצא אליו. הוא עצמו היה יהודי וניסה להרגיע שהכל ממש בטוח).

שיהיו בריאים

תודה! כתבתי להם באמת. מקווה שיהיה לתועלת..בארץ אהבתיאחרונה

מלחיץ הסיפור עם המשלוח בעיר הערבית...

אצלי כנראה הסיבה ששמו נקודה כל כך רחוקה זה כי במפה זה באמת לא כל כך רחוק, פשוט באמצע יש את רמאללה, אז הדרך מסביב מאריכה בהרבה...🤷🏻‍♀️

כן הם בלתי נסבליםטארקו

סליחה שלא מעודדת..

בישוב פה מתארגנים על תביעה ייצוגית...

כן, ממש סיוט...בארץ אהבתי

מקווה שהתביעה תועיל במשהו, איזה אלופים מי שמארגן את זה...

אשמח ממש להמלצות לחוברות העשרה לבן 7🙏🙏אוהבת את השבת

משתעמם מאוד מאוד בשיעורי קריאה וחשבון...

*בנושאים תורניים- משנה או הלכה נגיד...

*בנושאים מדעיים

*אולי אם יש תחומי דעת נוספים...

חוברות שיוכל לעבוד בהן עצמאית בגדול ויהיו מסקרנות...

יש למישהי המלצה??

נשמח מאודדדדד!!!

הלכה יש פניני הלכה לילדיםכורסא ירוקה.

יש גם את התלמוד הישראלי לילדים, לא יודעת אם זה לגילו אבל אם כן אז נהדר.

הכוונה שיש שם גם מקום לכתוב תשובות כדי למדודאוהבת את השבת

התקדמות, ובכלל שיהיה גם שלב של עיבוד בכתיבה...

ותודה יקרה על התגובה!

אז אולי עדיף חוג?כורסא ירוקה.

כי איך הוא ידע שהוא הבין נכון והתשובות נכונות?

4ני מחפשת משו לזמן של השיעורים שנמאס לו להשתעמםאוהבת את השבת

שווה לתאם עם המורה, אולי להתקדם בחוברות הבאות?כורסא ירוקה.

בסוף המורה יצטרך לתת מענה אם תהיה לו שאלה או משהו במהלך השיעור אז כדאי לברר איתו.

גפ יש מורים שפחות מתלהבים מזה שיש ילדים שעובדים על חומר שונה

שאלת כפירהאפונה

למה צריך למדוד את ההתקדמות?

עיבוד זה חשוב, בכתיבה או בדרכים אחרות, אבל הייתי יוצאת רגע מהשבלונה של קטעי מידע ושאלות הבנת הנקרא, ומחפשת יותר בכיוון היצירתי - שלא צריך לקלוע לתשובה הנכונה.

מדידה כדי לפטבק אותו על כמות שהתקדם בה..אוהבת את השבתאחרונה

עם מדבקות או הפתעה אחרי כמה זמן...

הבת שלי עבדה שנה שעברה בחוברת עבריתבוקר אור

היא היצה בכיתה א, אבל יש להם רמות גבוהות יותר. אם מעניין אותך אבדוק לך את השם

כאילו חוברת 6? שהיא מהסדרה של שאר הספרים?..אוהבת את השבת

אם כן זה לא ככ מעניין אותו הסגנון הזה.. קצת רדוד..

לא, חוברת שלא לומדים בכיתהבוקר אור

אני לא רוצה להטריח אותך... רק אם בשלוף..אוהבת את השבת

רוצה לכתוב לי מה היה שם בערך שאגיד לך אם רלוונטי שלא תטרחי סתם..?

סיפורים עם שאלות עליהםבוקר אור

עבד על הבנת הנקרא אבל גם זכר ונקבה, יחיד ורבים, השלמת משפטים. לדעתי קוראים לזה "מה הסיפור שלכם"

אני הלכתי לצומת ספרים וקניתי ספרים שהיו נראים מוצלטארקו

יש למשל קופצים כיתה, קנגרו..

אצלי הוא מאוד אוהב מתמטיקה אז זה בעיקר מה שהתמקדנו בו, גם קצת עברית/אנגלית. אבל בעיקר מתמטיקה ופיתוח חשיבה.

תורני אני לא מכירה חוברות אתגר אז עוקבת אם יתנו לך רעיונות טובים

ומוסיפה משהו לא בדיוק מה ששאלת- חשוב לדבר עם המורה שתעודד אותו להשתמש בחוברות ולחשוב איתה מתי זה מתאים(למשל לא תמיד נכון להתעקש עם ילד כזה שיפתור הכל בחוברת של הכיתה לפני שעובר למה שבאמת מאתגר אותו, לפעמים זה סתם מפתח תסכול)

וצריך לדעת שהמעקב על מה הוא עושה, לעבור שפתר נכון והבין את השאלות וכו הוא עליכם וצריך להיות על זה.. מנסיון.

תודה רבה על המידע!אוהבת את השבת

וגם על התוספת!!

חשוב ממש...!!

לבן שלי המורה לחשבון המליצה על קנגורו לחשבוןיעל מהדרום

לק"י

אולי גם המורים של הבן שלך יכירו דברים מוצלחים.

או שאת רוצה לבית ולאו דוקא לכיתה?

אני רוצה לכיתה , תודה על ההמלצהאוהבת את השבת

אנסה לשאול..

להתייעץ עם המורה, לפעמים יש להם רעיונותמרגול

אני בגילו הייתי עם דפי עבודה להעשרה שהמורה שמה לי בניילונית בקצה הכיתה.

הוא בתלמוד תורה? אם כן ממש כדאי דברים מדעיים ולהתקדם בחשבון.

אם תרצי אחפש לך בשמחה.

הוא מחונן? יש הרבה דפי עבודה שהם בעיקרם חשיבה למחוננים (למשל הפתרון לא מתבסס על לוח הכפל אלא על היגיון מפותח)

הילדים שלי עבדו בחוברת 'הבנתי את הקטע'בארץ אהבתי

הרמה הכי ראשונית (טוב לילד שכבר קורא אבל לא שוטף אז צריך עוד טקסטים קצרים) זה חוברת בשם 'קצר וקולע'. אחר כך יש עוד חוברת ראשונה, שניה והלאה.

אלו חוברות שעובדות על מיומנויות קריאה וכתיבה חשובות, ויש שם בתוך הקטעים שעובדים על הבנת הנקרא גם קטעי מידע מעניינים בכל מיני נושאים.

תעשי חיפוש בגוגל, לדעתי כשאני הזמנתי מצאתי אתר שיש בו דוגמאות מתוך החוברות ואז אפשר לראות מה מתאים. אם לא תמצאי ואת רוצה לראות - אני יכולה לחפש לך.

אני קניתי בהמלצה של חברה שלמדת א'-ב', ובתיאום עם המורה של הילדים שלי.

המלצה למכונת קיטוראחת פשוטה

נגמר יום כיפור אני חושבת על פסח..

סתם סתם..

בכל אופן אני רואה ברשתות החברתיות המון פירסומות על מכונות קיטור כאלו שמנקום תנורים כיריים חלונות ספות.. והכל במכשיר אחד עם כמה ראשים וממש בא לי אבל מחפשת המלצה אמיתית מישהי שיש לה .

יש לך מכונה כזו?

תיהי חברה ותשתפי .

יש לי מאושר עדהמקורית

החסרון שלה שהקיבולת של המים קטנה אז לא יודעת כמה אני ממליצה עליה אבל היא עושה עבודה טובה

תודה על התגובה!אחת פשוטה

עוד מישהי?

אפשר לשאול מה את מנקה איתה?רק לרגע9

גם אותי ממש מפתה לקנות

מה לא? המקורית

מקרר, מסילות, פינות נידחות, גז, מדיח, תנור, יש לזה המון שימושים

רק שכמו שאמרתי אצלי הקיבולת שלה קטנה ואני אוהבת לעבוד מהר אז לא תמיד מנצלת אותה להכל כי מתייאשת מלחכות שתקרר עד שיהיה אפשר לפתוח ואז לשים שוב מים ולחכות שיתחמם

והיא באמת מנקה טוב?נופנופ

מנקה מעולה. אין עליה בעולםהמקורית

אני זוכרת עוד שהייתי קטנה והייתי רואה בערוץ הקניות זל שהיו מפרסמים קיטוריות וזה היה נראה כמו קסם

זה לא כמו היא באמת עושה עבודה

טוב שכנעתי אותי 😄רק לרגע9

לא הבנתי איך מנקים איתה? היא משפריצה מים בזרם חזק?ממתקית

איך בדיוק זה לא מרטיב את כל הבית?

יש לה פיה קטנה וזה מוציא אדיםהמקורית

(בגלל זה קוראים לה מכונת קיטור)

ברור שזה הופך בסוף לנוזל אבל זה לא מרטיב את כל הבית. מרטיב קצת אבל לא בהגזמה

מעניין תודה.ממתקית

אההה זה אדים... הבנתי.

ואז כשהופך למים ישר מנקים?

מגניב, זה מוריד הכל?

את יכולה לחכות אם בא לך 😅 אבל למה?המקורית

זה מנקה הרבה

תלוי במצב הראשוני כמובן

שואלת- מכונת קיטור מוציאה מים לא?ממתקית

איך בדיוק מנקים עם זה תנור?כיריים?

זה לא משפריץ על כל המסביב?

מה היתרון של זה על גרניק?ytrewq

גרניק לא מוציאה קיטור, רק מים רגיליםהמקוריתאחרונה

בלחץ גבוה

גוט יום טוב! איך עבר הצום?ראשונית

שתפו איך עבר אצלכם

רוב הצום היה בסדררקאני

שעתיים אחרונות היה קשההה

חשבתי שאני הולכת להתעלף כל דקה

והייתי לבד עם הילדים

ולא היה לי איך לקרוא לבעלי

איך היה לך?

וואי... לשנה הבאה תחשבו איך להתארגן על זה טוב יותרמתואמת

בין אם להביא נערה צעירה לעזרה, בין אם להיות ביום כיפור במקום שיש לך בו עזרה, בין אם שבעלך יתפלל במקום קרוב ויקפוץ מדי פעם לראות מה שלומך... (זה מה שבעלי עשה, אף שיש לי ילדים גדולים שיכולים קצת לעזור...)

איך עכשיו את מרגישה?❤️

נכוןרקאני

זה פעם ראשונה שאנחנו בבית

הבית כנסת קרוב אבל לא היה לי כוח ללכת לשם

וכל הבוקר הוא שמר עליהם ונתן לי לישון

לכן הוא היה בטוח שאני בסדר

אבל בסוף היה קשוח...

אבאלה נשמע קשוחחח ממש..... איך את עכשיו?אוהבת את השבת

מלחיץ...באתי מפעם

וואו קשוח!ראשונית

כל הכבוד לך שאיפשרת לבעלך להתפלל ככה, באסה שלא היה איך לקרוא לו בסופו של דבר

לי היה טוב ב''ה, מעל הציפיות

אבל מניקה חלקית

היה קשה שתיתי לשיעוריםהרמה

וואי חיבוק ושתהיה התאוששות טובבהההההאוהבת את השבת

פתקא אבא. שנה טובה ומבורכתבאתי מפעם

איך עבר עליכן הצום?

קשוח מאדקל"ת

סחרחורות מטורפות והקאות. בסוף בשעה 17 בערך התחלתי שתייה ואכילה לשיעורין. (מניקה מלא)

אוייי נשמע קשוח מממש ממש!!!!!!אוהבת את השבת

חיבוקקקק ושתהיה התאוששות טובה🩷🩷

וואו.... ה' ישמור. לא נעים בכללבאתי מפעם

וואוו קשה לצום בהנקהשירה_11

איזה מלכההה

עכשיו אני רואה שפתחתי אחרייך אותו שרשורבאתי מפעם

האמת היה לי ממש נס, אני סובלת מאוד מאוד מבחילות, כ"כ חששתי מהצום וב"ה לא היה בחילות בכלל! לא האמנתי...

כן היה לי בשעות האחרונות כאבי ראש פיצוצים וחולשה אבל לפחות לא הבחילות! מה שמדהים שקצת אחרי צאת הצום הבחילות חזרו .. עובר צדיק וחמוד, לא רצה להפריע ביו"כ ☺️

איזה מותק!ראשונית

ממש מתחשב העוברוני

וואו נסססאוהבת את השבת

הצום עבר בסדר ב"התוהה לעצמי

קצת חולשה אבל ממש בגבול הסביר.

אבל עכשיו סיוטטט.. מפורקת לגמרי

כנ"ל, מתלבטת אם לנסע מחר לעבודהשמ"פ

יש לי נסיעה ארוכה ופשוט אין לי כח

זה לגיטימי לקחת מחלה 🤔

נראלי ממש לגיטימי... הגוף צריך להתאושש...אוהבת את השבת

אני אראה איך אקום בבוקרתוהה לעצמי

אם אקום כמו שאני עכשיו אין לי סיכוי לתפקד..

בקיצור, אם תקומי גמורה נראה לי לגיטימי לגמרי

בסוף לא נסעתישמ"פ
עבר עריכה על ידי שמ"פ בתאריך י"א בתשרי תשפ"ז 9:12

יש לי בחילות וכאב ראש

זה לא סיוט כמו אתמול אחרי הצום אבל מרגישה שאין לי כל לזוז ולהסחב

אמרתי שאולי אני יכולה לעבוד מהבית אבל מעדיפים שאקח מחלה

לגיטימי!!שיפור

ב"ה. עבר בסדר.מוריה

חששתי שאצטרך לתת יותר מטרנה.

עד שסופסוף עברנו להנקה כמעט מלאה.

ב"ה רק לקראת הסוף הבאתי קצת מטרנה, בעיקר כדי שאוכל לדאוג קצת לעצמי.

ברוך ה' בסדר, היו רגעים של חולשה, ואני עדיין חלשהשיפור

אבל יחסית ממש סביר. הבאתי נערה שהילדים מכירים שתעזור, וזה ממש אפשר לי לא להתאמץ. אפילו הצלחתי ללכת עם הילדים לנעילה ברוך ה'!

עבר הרבה יותר טוב ממה שציפיתי אבלזוית חדשהאחרונה

אני מרגישה שעכשיו הגוף שלי נוקם בי

מושבתת במיטה מהבוקר

אולי יעניין אותך