הנקה התחלנווו 🙄שירה_11

הפעם אני באמתתת רוצה להבין אחת ולתמיד

אם הייתי חיה בפעם ולא היה תמל מה התינוק שלי היה אוכל??!!!

אני באמת נותנת מעצמי, הבחור גר לי על השד אני משתדלת במקסימום

ובסופו של יום צרחות מרעב, אני מנסה לסחוט את החזה עוד קצת ובאמת כלום כבר לא יוצא

ואז הוא מסיים 30 מל מהבקבוק תמל

מסכן איזה רעב


מה אני עושה לא בסדר??


יש פה יועצות הנקה אני מתייעצת ועושה כלל מה שהן אומרות

משתדלת שהוא יגיע אל הפיטמה ולא אני אליו

שלא ינשוך את הקצה אלא יכניס הכל (הפה שלו קטן זה לא תמיד הולך…)

הוא נמצא עליי הרבה בין היתר כדי שהגוף יבין שצריך עוד..


אז מה לא טוב פה??

אם צריך לשלב תמל אני אשלב

אבל אני לא רוצה את הסימן שאלה התמידי הזה של האם הוא רעב ואת הצרחת רעב בסוף יום שמספרת לי שכל היום הוא סתם נשנש ולא אכל באמת


הלוואי ותצא מכאן איזו ישועה הלוואייי

אני כל כךךךך רוצה להניק ולתת לו חלב אם

אולי אין לך מספיק חלב?חדשה,,

אולי  הוא קטן מדי?


 

כך היה לי עם הבכורה שלי.. לא הצליחה לינוק ולעלות במשקל. במשך חצי שנה שאבתי כל שלוש שעות, הייתי כל כך מרעלת הנקה, שאיבדתי כל רצון או חשק למשהו אחר.


 

עם הבן השני שלי, סיפור אחר לגמרי.. את מה שעברתי, לא הייתי מוכנה לעבור שוב! הנקתי טיפה כשזרם לי, בחודש הראשון,  וזהו! היה תמ"ל בבית מהיום הראשון, והכול בסדר, גדל יפה ברוך השם!!


 

סליחה אם הדעה שלי נחרצת, ובטח שלא הדעה הרווחת פה בפורום, אבל אני לא מבינה את שגעון ההנקה הזה.. אם זה לא זורם, למה???

יכול להיות שאני מדברת מהטראומה שלי... כל הזמן דאגתי שתעלה במשקל, שתקבל מספיק, הייתי פשוט מחוברת כל היום למשאבה הזאת... סיוט!!! זה לקח ממני כל כך הרבה!


 

אמא לחוצה, דואגת, מתוסכלת, ותינוק ניזון מחלב אם

או

אמא רגועה, נינוחה, שלווה, נהנית מגידול התינוק, הניזון מתמ"ל:


 

חד משמעית האפשרות השנייה!!! בלי לחשוב פעמיים!!!

מסיכמה איתך ממששואלת12
❤️❤️❤️חדשה,,
עברתי גם משהו דומה ומסכימה איתך ממש^כיסופים^

הנקה זה חשוב ממש, אבל לא יותר מהבריאות הנפשית שלי

וב"ה הילדים שלי גדלו יפה עם תמ"ל


ובקשר לשאלה שלך אם לא היה תמ"ל, היו נשים מיניקות שזאת היתה העבודה שלהן😉 כמו פעם

❤️❤️❤️חדשה,,
ברוררשירה_11

אני בדיעה שלך לגמריי

וזורמת עם לשלב תמל וברור לי שיהיה לי גם תמל בבית

לא מתאים לי המרדף הזה


מה שעדיין מציק לי זה הסימן שאלה התמידי הזה

כלומר - שאני כל הזמן צריכה קודם לנסות לתת הנקה ורק אחרי כמה שעות שאני לא מבינה למה הוא לא רגוע לנסות תמל

מבינה אותך, הייתי שם ❤️חדשה,,
בקצרה כי ערב שבת ואין לי זמן כרגעחדשהפה!

ממש לא מסכימה איתך.  תחליפי חלב למינהם הם אוכל מעובד לכל דבר ועניין. נכון שזה פיתרון אבל זה לא האידיאל .

ושלא תחשבי שאני רושמת סתם, מניקה כעת את בן ה4 חודשים שהייתי עם סתימות כל יום!!!! במשך החודשיים הראשונים. כאבי תופת, הייתי בוכה את חיי מכאבים.  וכמה פעמים חשבתי להפסיק להניק אבל מטרנה היא לא אופציה מבחינתי כי בדקתי וקראתי על ההשלכות, ומבחינתי זה היה פשוט לא.

דורות של ילדים גדלו על תמ"לחדשה,,

גדלוו להיות בריאים, חכמים ומקסימים.

אישית, קשה לי להבין את שגעון ההנקה הזה, בטח כשזה עולה לאמא במחיר נפשי.

אבל כל אחת ודרכה, כמובן

יש הבדל בין בעיה של סתימות לבעיה של מחסור בחלב.-קול ברמה-

אין מה להשוות בכלל, לדעתי.

 


 

ומי שעשה את המחסור בחלב הוא זה שגם ברא את התמ"ל והוא גם זה שידאג לבריאות התינוקות של בעלות המחסור בחלב.


 

יש ה' בעולם ויש גבול להשתדלות שצריך לעשות.

 

*וזה בלי קשר להודעה של הפותחת, שלא ברור בכלל שזה המקרה כאן כי היא ממש בתחילת הדרך…

המשפט הראשון שלך הפוךאפונה

מי שברא את התמ"ל הוא זה שגרם למחסור בחלב (לפחות בחלק מהמקרים).


על החתום

אני, מיניקה בלבד בכיף תינוקת מתוקה ושמנמנה בת תשעה חודשים, שלא הצליחה לינוק בהתחלה והייתי צריכה לעבוד מאד קשה כדי ללמד אותה לינוק ובמקביל לתחזק כמויות חלב. ב"ה זה הצליח.

סיכוי נמוך שהיינו מצליחות לו הייתי מוסיפה לה בזמנו תמ"ל.

מרשה לי להגיב לך בתור אחת שעברה איתך את אותו דבר?❤מתואמת

אני אישית לא הצלחתי להתמיד בשאיבה ובהאכלה בצינורית, ושילבתי תמ"ל למשך כחודשיים. וברגע שעלתה על הגל במשקל - הפסקתי עם התמ"ל והיא עברה להנקה בלעדית, בלי שום בעיה...

אז מן הסתם זה תלוי בכל אישה לגופה ובכל תינוק בפני עצמו, אבל אני מציעה בעיקר להיות קשובה לנפש, ולא "להרוג" את עצמנו בשביל ההנקה, כמה שהיא חשובה...

בכל אופן, הפותחת לגמרי נמצאת בשלב של ההתחלה, ואין מה להתייאש עדיין❤️

מהמםאפונה
יש לי אחות שהיתה צריכה לעבור את מה שעברתי כולל הצינורית *בגלל* כמה בקבוקי תמ"ל שהבת שלה קיבלה במחלקת יולדות.


בהחלט, הפותחת נמצאת בשלב של ההתחלה וחבל לקלקל.

נכון, בשבועיים הראשונים כן כדאי לנסות להתמיד בהנקהמתואמת
איזה כיף לך.-קול ברמה-

יש נשים שניסו כנראה לא פחות ממך, ואולי אפילו יותר, וזה לא צלח להן. בשביל אותן נשים הגבתי.


אני לא מעודדת חוסר השתדלות, פשוט צריך לדעת  שגם אם משתדלים - לא תמיד מצליחים. וגם יש גבול כמה בריאות נפשית צריך להשקיע בזה .


ממני, שניסתה להיניק חמישה ילדים במסירות נפש, שאבה חלב כמה שנים במצטבר, האכילה בצינוריות, לא ישנה, הייתה כאובה (עדיין עם צלקת), הוציאה אלפי שקלים על ליווי, משאבות ועוד, מכירה את כל השיטות - ועדיין לא הצליחה.

סליחהאפונה

לא מזלזלת חלילה אבל זה שמעט ניסו ולא עלתה בידם - זה אומר שלכל השאר כדאי להתייאש מראש?

הפותחת כתבה את הפוסט שניה אחרי לידה, בכלל לא ברור שיש שם בעיה בהנקה, יכול להיות שהכל בסדר איתה, בשימוש התוספות תמ"ל יכול לא רק לא לפתור אלא ליצור את הבעיה שלא היתה.

ברור. בגלל זה הוספתי את הכוכבית בהודעה הראשונה שלי-קול ברמה-

וגם בהודעה השנייה כתבתי שאני לא מעודדת חוסר השתדלות.

 

פשוט מציינת שצריך איזונים בחיים. וכל אחת צריכה להרגיש מתי היא הגיעה לקצה גבול היכולת שלה (ואצל כל אחת זה מגיע בזמן אחר).

ילד ראשון שלך? 🙈 לא יודעת איך ממשיכים לתפקד,שגרה ברוכה

כמה חודשים עם כאבים איומים ביחד עם עוד ילדים ובית

אם עבד לך ועדיין היית שפויה ושמחה אז מעולה!!

לא יודעת אם זה הוראה לרבים (לרבות יותר נכון😊)


קראתי פה מגוון תגובות. אני אישית לא מסוגלת בנושא זה להגיד עם סימני קריאה או הוראה.


יש נשים כאלה ונשים כאלה

אף אחת לא מסכנת את התינוק שלה בנתינת תמל אן הנקה עם שעות או הנקה לפי דרישה

וכל אחת עם השיטה שעובדת לה.


כל אחת עם התנאים שלה , מספר ילדים, סבילות לכאב לאחר לידה קלה/קשה

יש כאלה עם מחסור בשינה שפשוט אין אותן. אין.


יש כאלה שהכאבים המטורפים בפטמות מביאין אותן על סף דכאון(אהלן)


ולפותחת היקרההההה

אמא אלופה שכמותך.. כל שרשור שכזה נוגע בכל אחת ודרכה ואין אחת שהיא בטוח צודקת ואפחת פה לא כתבה תורה מסיני(במחילה מכל המנוסות פה . עדיין אתן זה לא היא או מישהי אחרת)


את מחפשת וודאות..

לכי עם הלב. תתייעצי עם מי שאת מתחברת אליה, ובעיקר תמיד תזכרי שלא מתחתנים עם העיצה או השיטה.

את יכולה לנסות כזה ואז להמשיך אחרת. ולבחון כל שבועיים מחדש.

ועכשיו את באמת בהתחלה ואולי עוד יומיים אחרת. ואם כעת שילוב בקבוק אחד יתן נשימה בשבילך אז תעשי מה שנראלך. ובלי שום מצפון בין אם הבאת ובין אם לא.

את ככ טובה לתינוק שלך כמו שאת. אחרת אלוקים לא היה מביא אותו אלייך.. היה מביא אותו לזאת שמניקה לפי דרישה וכו'. היבא לך. את הכי טובה לו


שתהיה לשניכם החלמה הכי טובה ויפה שיש❤️

זה לא או אואמאשוני

אם ממילא שאבת, יכלת לשלב תמל אצל הבכורה כי זה לא משפיע על דרישת ייצור החלב.

ואין מה להשוות לדעתי בין שאיבה להנקה ממש מבחינת התחושה,

אז לא יודעת מה גרם לך להתאמץ עם שאיבה, אבל אם הנק יכולה להצליח, זו באמת חוויה אחרת,

ואחרי הקושי של החודשיים הראשונים,

זה גם יותר קל במובן מסויים.

לוקח זמן לחלב להיכנסחצי שני

תמשיכי להציע ולהביא גם בקבוק אחרי

ותבקשי עזרה תמידית מהיועצות שפ

ומוסיפהאפרסקה
קראתי פעם איפשהו שלפעמים מי שעוברת זירוז החלב מגיע אפילו עוד קצת בדיליי, לא יודעת אם זה המקרה שלך, אבל רק שתדעי שבאמת לפעמים לוקח זמן לחלב להגיע וזה בסדר, ואם בינתיים צריך תמל אז אחלה, פשוט להתאזר קצת בסבלנות
אני סבבה עם התמל לגמרישירה_11
אני לא סבבה עם הנסיונות מסביב 😅
האמת אני לא הרגשתי ככה וילדתי כמה פעמים בזירוזחצי שני

יותר רלוונטי לקיסרי

אבל זה רק לידה שניה, הגיוני שעד שלושה ואפילו ארבעה ימים אחרי הלידה עד שהחלב האמיתי מגיע

בקישור שירוש, אל תתייאשי עדיין, חכי עוד קצת ותמשיכי מה שאת עושה בינתיים כל עוד כוחך בך

❤️❤️❤️❤️שירה_11
בה מרגיש יוצר טוב
מתי ילדת?בוקר אור
נשמע שעוד לא נכנס החלב ויש לך רק קולוסטרום
נכוןשירה_11
ברביעי בבוקר
רצינית? חכי עוד יום יומיים לפני הצהרות 🖤חצי שני
את יודעת מה גודל של קיבה של ילד בן 24 שעות????מקרמה

גודל של דובדבן!!

באיזה בקבוק את משתמשת??

רוב הסיכויים שהוא מסיים 30 מל בסוף אחרי הנקה יום כי זה קל לו, זה פשוט נשפך לו בקלות בפה

ולא בגלל שהוא רעב או צריך את זה.


יש מקרים של נשים שלא מיצרות חלב

הם די נדירים

לרוב זה יותר ניהול הנקה לא תקין


פעם כשלא היתה אופציה אחרת זמינה כמו תמ"ל וברבוקים אז פחות מיהרו למצוא פתאונות מה שנתן חהנקה יותר סיכוי

ובאותם מקרים נדירים השתמשו במינקת

פעם גם היו נותנים חלב פרה לתינוקותיעל מהדרום
זה ממש ממש טרישושנושי

זה השלב שהבייבי כל הזמן שוכב על הציצי עד שמגיע החלב, זה מממש עוד רגע צפוי להגיע.

בסחיטה ידנית לא אמור לצאת לך חלב, בסחיטה של הפטמה ממש חזק ייצאו כמה טיפות קולסטרום..

כמובן אחרי הכל תעשי מה שנראה לך לנכון

רק לגבי ההנקה חשוב לי שתדעי שזה תהליך וזה לוקח זמן 

לגבי התפיסה של הבייבישושנושי

אני עם פטמת הנקה וזה דיי פותר את כל הבעיות של התפיסה

אני עם פטמת הנקה בגלל פטמה שטוחה אצלי

מישהי במלון יולדות גם השתמשה בזה כי התינוק נולד קטן ולא היה מסוגל לתפוס את כל הפטמה כדי לינוק. כאב לה ברמות כל הנקה ובגלל זה עברה להנקה עם פטמת סיליקון, היא הצהירה שזה יהיה רק להתחלה. לא ידוע מה קרה בהמשך.


את יכולה לנסות לשאול את האחות במחלקה, אם לדעתה זה יכול לעזור היא תביא לך מהמלאי שלהן

אז אם את באמת רוצה להניקבוקר אור

אל תתני בקבוק

אלא במקרים אקוטיים שאין שתן ואין יציאות

בשלב הזה צריך לעקוב אחרי חיתולים אבל ממש לא צריך בקבוק הוא לא צריך כמות כזו גדולה

פשוט להניק כל הזמן. החלב מגיע אחרי יומיים שלושה 

אגב לתינוק שלי הפעם היה גם קשה לינוק בהתחלה וסחטתי לו את הקולוסטרום בהנקה ממש לתוך הפה כדי שלא יצטרך ממש לתפוס

האמת- בעיני- הכל תקין פוט אל תתני בקבוקסבב ולא סבבה

הם מתשו את הבקבוק ברעב כי זה קל ונגי ש

ודוקא זה מה שעלול לפגוע בלמידת יניקה שלהם


את נשיה אחרי לידה

הם בקושי אוכלים מצד הכמות- זה תקין

הוא יונק רוב היום

הגוף מקבל איתות ליצר חלב

אחרי 3 ימים רק החלב מגיע

אז אין מה להלחץ..פשוט תמישכי ככה

הז לא זמן להחליט אם י שלך חלב או אין

כמה שינק יותר י שיותר סיכוי שיווצר יותר

אם את בלילה השני אחרי הלידה זה פשוט הכי קלאסי שיש!השקט הזה

לילה שני אחרי הלידה זו קפיצת הגדילה הראשונה והתינוק פשוט גר עלייך באותו לילה.

פחות או יותר אחרי הלילה הזה, בטווח ה-24 שעות שאחרי הגוף כבר יתחיל לייצר חלב ולא קולסטרום.


בגדול- צאי מנקודת הנחה שלרוב הנשים יש מספיק חלב בשביל הילד שלהן, והגוף מייצר לפי הדרישה של התינוק.

ככל שתהיי קשובה לדרישה שלו ותניקי, הגוף שלך ילמד לייצר את הכמות הזו.


יש נשים שלא מצליחות לייצר מספיק ואז ב"ה שיש תמ"ל, אבל אצל הרוב זה לא המקרה ודווקא הנתינה של התמ"ל ממשיכה את הלופ הזה כי הגוף לומד לא לייצר את כל הכמות שהתינוק צריך.


מה יכול לעזור?

קודם כל נחת. תאמיני בעצמך שיש לך מספיק. הסטרס לא טוב לגוף


דבר שני, שינה- לישון כל זמן שאת יכולה. כשהתינוק ישן, את ישנה. זה חשוב לייצור של החלב.


דבר שלישי, אוכל. לדאוג לעצמך, לא לשכוח לאכול, לא לדלג על ארוחות ולהשתדל שיהיו כמה שיותר מזינות.


יש גם דברים שמגבירים חלב כמו שיבולת שועל וכו', אפשר להעזר בהם.


נשמה את שניה אחרי לידה, ובדיוק ביממה הכי קשהאמהלה

ברור שאין חלב עכשיו כי זה רק קולסטרום, והיא צריכה כרגע ביממה השניה בין 10 ל15 מ"ל קולסטרום

והקולסטרום- כל טיפה שנכנסת לפה שלה כרגע שווה זהב!!!!!!!

ובטח יותר כיף לה הבקבוק, זה נשפך לה לתוך הפה בקלילות.

אם את מעוניינת בהנקה, עם ייעוץ טוב ומקצועי זה יעבוד נהדר. (ממליצה גם לבדוק לשון קשורה)

יכולה להגיד לך מהנסיון שלי עם תאומות קטנטנות ופגות שבוודאות היה להן את הפה הכי קטן ביקום.

(ויש מצב שלאמא שלהן יש את החזה הגדול ביקום....)

זה אפשרי לחלוטין!!!!

בגלל שהן היו פגות וחלשות אז לא יכלו למצוץ, גם לא את הבקבוק, אז בהתחלה ניזונו מזונדה, כשהתחזקו קצת עברו לבקבוקים

ומגיל חודש עברנו להנקה מלאה ובלעדית. (ינקו עד שנתיים ורבע...)

אז ב"ה שהקב"ה הביא לעולם את היכולת לפתח משהו כ"כ קרוב לחלב אם

אבל זה עדיין רק קרוב, תינוקות גדלים חכמים ומפותחים עם תמ"ל. וזה חלילה לא כשלון או בעיה.

ואם תצליחי אפילו רק לשלב, אפילו רק ל3 חודשים הראשונים, את נותנת לילדה שלך מתנה ענקית

בהצלחה יקרה

רק בריאות ונחת תמיד

מזל טוב!!!!!

סליחה על הניצלוששושנושי

אבל איך מצליחים להניק תאומים?

בגיל חודשיים שלוש לא מצאת את עצמך יושבת כל הזמן על הספה ומניקה?

אחת רוצה לינוק ב 10, עד שמסיימת השנייה מתחילה

וואי נשמע לי מטורף!!!!! זה מרגיש ממש כמו הנקה אחת אינסופית

 

אני הכי בעולם מאמינה בהנקה ואת פשוט אלופה שהצלחת!!!!

היום כשאני מניקה ורודפת אחרי אחד אני באמת לאאמהלה

מבינה איך עשיתי את זה....

מראש הבנתי שאני כנראה לא יניק למרות שאת כל הגדולים הנקתי עד כשנה וחצי

אבל השאיבות ושטיפת הבקבוקים גמרו עלי, הרגשתי שההנקה הרבה יותר קלה לי.

בהתחלה הנקתי כל אחת בנפרד ובאמת הייתי סביב השעון בהנקה.

בערך מגיל 4 חודשים הן כבר קצת גדלו והצליחו לינוק ולהתחבר לבד

אז התחלתי להניק את שתיהן ביחד

זה היה פשוט חלום

לאט לאט למדתי איזו תנוחה הכי נוחה לי ונעזרתי בכרית הנקה גדולה.

אבל- הייתי חייבת להסתגר בחדר כי זה היה לא צנוע בעליל.

עונהשירה_11

כתבתי את זה אחרי שהוג ניסה לינוק ופשוט לא יצא כלוםםםם והוא מרח עד שהכנסתי לו בקבוק אכל 30 וישןןןןן טובב


אני יודעת שזה קולסטרום ולא חלב ומניקה לפי דרישה

שזה בערך כל רגע כי הוא נרדם עליי בשניות הראשונות.


המטרה שלי היא להיות עם יותר וודאות ולא לפתוח אינסוף שרשורי הנקה

אני מצטרפת לתגובות שזה ממש ההתחלהדיאן ד.

וההתחלה מאוד מאוד מאוד מאוד מאתגרת.

 

אני אישית נותנת קצת תמ"ל בימים הראשונים כי הבייביס שלי פוצעים אותי נורא בהתחלה וממש קשה לי להניק

אבללללל הכי הכי הכי חשוב זה לשמר כמויות חלב בהתחלה.

הכי טוב להציע לינוק כמה שיותר ואם לא אז לשאוב כדי לאותת לגוף שיש דרישה.

בהתחלה התינוקות כ"כ קטנים וחלשים שבאמת קשה להם לינוק והפה כ"כ פיצי

אבל מהר מאוד הם לומדים איך לינוק ובעיניי חבל בגלל השבועות הקצרים האלו לפספס הנקה.

ממש ממליצה להיעזר ביועצת הנקה טובה, אצלי זה הציל את ההנקה אצל הראשון אחרי שכבר התייאשתי.

וגם לנשום עמוק, לא קורה כלום מבקבוק תמ"ל אחד.

בעז"ה הוא עוד יינק לתפארת.

 

 

אבל אי אפשר לשאןב קולסטרום לא?!שירה_11
לא יוצא כלום במשאבה
נכון אבל זה מאותת לגוף שיש ביקושדיאן ד.

ואת גם יכולה לסחוט את הפיטמה עצמה לתוך מזרק ואז כן יצא לך קולסטרום.

אני תמיד עושה את זה בלידות כי לתינוק קשה למצוץ וזה גם מאוד מאוד סמיך.

אני הצלחתי לשאוב יום אחרי הלידההשם שלי

לפג שלא יכל לינוק.

בשעות הראשונות סחטתי, אבל די מהר עברתי לשאיבות.

היועצת הנקה אמרה שעדיף לסחוט את הקולסטרום ביד, אבל במקביל להתחיל לשאוב כדי שהגוף ייצר חלב.


אצלך זה שונה, כי את מניקה.

אבל הרעיון דומה- הפעולה של היניקה/ השאיבה גורמת לגוף לייצר חלב, וזה מה שיאפשר הנקה בהמשך.

תנסי לסחוט. אמור כרגע לצאת לך כ5-10 מ"ל. לא יותראמהלה

תסחטי לכפית/כוסית קטנה ותביאי לה במזרק.

זו היתה ההמלצה שקבלתי מיועצת הנקה אחרי כמה לידות עם קטנטנים שהתקשו למצוץ.

אני פשוט חושבת שלא צריך להתעסק בזהסבב ולא סבבה

מבחינתי ככה זה בימים הראשונים

אני לא מביאה בקבוק ולא מודדת כמה יןנקים

ולשאוב לא יוצא לי טיפה בשלב הזה


המדד זה לראות שהוא בולע כשהוא יונק ולא רק ישן

ושהטיטולים -יש מספיק רטובים


סבבה גם לתת בקבוק אם את רוצה לישון וזה עוזר לך

אבל לדעתי לא צריך להכנס לסרטים ולחץ זה עצמו לא מעודד ייצור חלב

ההנקה עצמה מתבססת לאט לאט

ועד היום הלשישי זה באמת כמות מיניאטורית וככה הז


יותר קל בעיני לסחוט אותו מאשר לשאובתוהה לעצמי
מניחה שלא רלוונטי לך, אבל כותבת אם מישהי אחרת תיתקל בזה 
אולי שווה להתייעץ עם מישהי מומחית יותריעל מהדרום
לק"י


לא יודעת כמה האחיות מומחיות, או שלמדו משהו קצר שייתן להן כיוון.

ככה זה בהתחלה!!ילד בכור

הבת שלי ינקה מהרגע שיצאה עד שהשתחררנו מהבית חולים

הנקתי אותה תוך כדי צחצוח שיניים בבתי חולים

אם ביועצות הנקה ראו שיש חיבור, אין ירידה גדולה מדי במשקל, חיתולים מלאים

אז זה פשוט צורך בקרבה וקפיצת גדילה

זה ממש קשוח אבל ממש עובר

תחשבי שלפני יומיים העובר הזה היה בבטן שלך

ועכשיו הוא בחוץ אבל הוא עדיין קצת עובר

לא מבינה את הקטע שאומרים צורך בקרבהלב אוהב

סליחה שנופלת עלייך

אבל סתם ככה חייבת לציין שכשיש מטרנה פתאום אין צורך בקרבה?

(אני בעד הנקה כן שלא יובן לא נכון... פשוט לדעתי יש הרבה סיבות ללמה בהנקה התינוק בהתחלה 24/7 על האמא... שבמטרנה זה ממש לא ככה... וזה לא רק צורך בקרבה... שהוא טבעי ומובן כמובן)

גם אם תמ"ל יכול להיות צורך בקרבההשם שלי

בתקופה שהבן שלי קיבל תמ"ל הוא היה המון על הידיים או במנשא.

אז לא יודעת אצלי לאלב אוהב

בשתי הפעמים בהנקה חוסר רגיעה וכל היום ועם תמ"ל  רוגע וישנים כל היום...

תבדקי כמה תינוקות צריכים לישון בהתחלה-המון

כי התמ"ל משביע לאורך זמן, לעומת חלב אם שמתעכל מהראמהלה
נכון... וגם קשה להם לינוק בהתחלה זה הרבהלב אוהב

מאמץ... וגם לפעמים הזרימה של החלב אצל האמא איטית. בקיצור יש מלא סיבות.

אצלי מה ששבר אותי שהיה לה גזים מטורפים מההנקה ומהתמ"ל רוגע ושקט. כאילו הפוך על הפוך.. 

הצורך בקרבה הוא צורך בסיסי לתינוק שעכשיו נולדאמהלה

בלי קשר ממה הוא ניזון.

זה תורם להתפתחות המוח ולהיקשרות בטוחה יותר.

תורם לרוגע של התינוק ושל האם.

חד משמעית אבל התכיפות של ההנקהלב אוהב

וכל היום על הידיים זה לא רק בגלל זה יש עוד סיבות שקשורות בהנקה ובתינוק...

יועצת הנקה הציעה לךבשורות משמחות
עבר עריכה על ידי בשורות משמחות בתאריך ח' בתמוז תשפ"ה 12:37

לנסות להאכיל עם צינורית?

זה מאוד יעיל כי את התוספת את נותנת בהנקה וזה ממש חשוב שהתינוק יינק ממך כדי לייצר ביקוש לחלב

ועוד דבר יש משהו בתזונה שעלול לייבש את החלב? בדרכ יש חליטות עלים כמו נענע,מרווה ,פטרוזיליה וכד' שעוצרות את החלב מלייצר אותו

מוסיפה שלא ציינת בן כמה התינוק בימים הראשונים עד 5 ימים זה תקין שהמצב כך

אחרי כל הנקה את יכולה לשאוב 5 דק' גם אם לא יוצא כלום זה בסדר העיקר לעודד ייצור (עד חצי שעה מהנקה עם התינוק הגוף מייצר חלב) ולאחר מכן לסחוט ידנית גם יוצא מעט אם בכלל לא להתייאש

זה מה שאני עשיתי בהדרכה עם יועצת הנקה

עכשיו כבר שבוע שלישי בהנקה וכבר שואבת כמויות בין 15-60 מ'ל בלי קשר להנקה של התינוק

צריך סבלנות ולא להתייאש

והמדד הכי חשוב שאת שומעת שהתינוק בולע בזמן שהוא יונק וגם עושה טיטולים עם פיפי ויציאות

אגב אני רואה שהתינוק לא רגוע ובסוף זה בכלל לא היה מאוכל, או שהיה לו גרעפס או טיטול או בכלל עשיתי לו עיטוף והוא פשוט נרגע ונרדם וכאילו זה נראה שהוא רעב אבל דווקא הוא היה צריך את האיסוף הזה כדי לישון טוב יותר

חושבת שזה פשוט ככהלב אוהב

יש נשים שלא כל כך הולך להן על ההתחלה

ושזה באמת סיוט.

גם אני חוויתי בדיוק מה שאת מתארת

לא יוצא בשאיבה גם אחרי הרבה ימים ולא רק בימים הראשונים והיא היתה כל היום עליי... ונרדמת קצת אחרי... וכשמתנתקת בוכה צרחות אימים... והיו גם גזים לא מוסברים...

ולא יעזור שום יועצת הנקה. כי הנה עושים הכל לפי כל הכללים ועדיין.... זה כנראה פשוט לחכות ולסבול, עד אז אין לזה פיתרון אחר.

עובדה שיש נשים שיותר קל להן. ששומעים בליעות כשהתינוק יונק, שיוצא להו משו בשאיבה, שהתינוק יונק מה שצריך ונרדם וכו וכו. לא כולם חוות שם סבל של ימים ולילות...

יכולה להגיד לך בתור אחת שההנקה באה לה בקלות---אמהלה

גם לי ההתחלה מאד קשה.

לוקח זמן עד שהתינוק לומד להתחבר טוב.

יש תינוקות קטנים מאד שבהתחלה מתקשים למצוץ.

ועוד ועוד

עם הבייבי שלי היתה התחלה נוראית כי היה בפגייה והשאיבה הייתה לי קשה.

אז הייתי צריכה במשך שעות לסחוט

זה ממש לא קל ופשוט גם לחובבות הנקה מושבעות

מתארת לעצמי... ושאפו ענק כן?לב אוהב

הלוואי והיו בי כוחות להתמודד עם השלכות של חוסר שינה קריטי... זה הרסני אצלי לגוף... אחרת יש מצב באמת עוד יום עוד שבוע וזה היה מתחיל להסתדר...

(לגבי השאיבה אני אומרת כמה זה מקל.. שמעתי כאלו שכבר ביום השני יוצא להן כמות יפה של 20 מ"ל... זה מקל ברמות שאפשר להיעזר קצת בשאיבה ושלא כל הזמן רק אני אחראית על התינוק כל היום כל הלילה... זה לא אנושי, גם לאמא יש צרכים בטח אחרי לידה. מי שמצליחה ואוו ענק) 

לדעת מתי להפסיק זה החכמה!!!אמהלה

להבין שזה לא בשבילי וזה בא על חשבון דברים אחרים....

מעריכה מאד!

תודה ❤️לב אוהב

הצער על הפסד ההנקה עדיין קיים אבל בתנאים שלי לא היתה ברירה.

אולי בילדים הבאים בע"ה אזכה

אמן.

גם ליילד בכור

ההנקה הלכה מעולה

וההתחלה הייתה ממש קשה

אני תמיד משלבת בהתחלה 30-50 מלאמאשוני

זה נותן לי את המרווח להתאושש, לאכול טוב כדי שיהיה לי חלב וכוחות להניק ולהתאושש מלידה שזה לא פחות חשוב.

עוד מעט יגיע החלב ותוכלי לוותר על התוספת,

הכל בסדר.

כל דבר בעיתו. אם את מניקה לאורך כל היום, אז הגוף לומד את הדרישה.

יכולה לשתף מתי את משלבת?לב אוהב

כלומר נגיד יותר בלילה או דווקא במהלך היום

הקטע עם השילוב זה רעיון טוב... 

לפני השינהאמאשוני

מרגישה כבר מרוקנת ממש מכל היום של ההנקה, ורוצה גם להיות מסוגלת לישון קצת רצוף בלי בכי.

אז בקבוק נותן את הפער הזה,

בלילה אני כן מניקה שוב.

זה ממש ביממות הראשונות עד שמגיע החלב, אח"כ דווקא יש לי גודש אז אין צורך בתמל.

תודה!!לב אוהב
מסייגת שמהנסיון שליאמאשוני

שילוב בקבוקים בהתחלה לא גורם לפחות חלב בהמשך, אלא בכל מקרה אני סובלת מעודפים וגודש כשמגיע החלב לפני שהוא מתאזן לפי ביקוש והיצע.

אז כל אחת ואיך שהגוף שלה מגיב.

תודה ❤️ לוקחת לתשומת ליבי...לב אוהב
זה בדיוק מה שאני עושה עכשיישירה_11

מניקה הרבה במהלך היום כי אין לי בייה של גודש אלא ההפך..

ובלילה לפעמים אני מביאה בקבוק ואז אני יכולה לישון נורמלי כמה שעות

הצלה ממש 

אני גם עשיתי ככה באחרונהדרקונית ירוקה

וזו היתה הצלה. ההנקה שהכי זרמה לי מכולם, בזכות התוספת בימים הראשונים.

אני הוספתי פעם - פעמיים ביום, כשראיתי בסוף הנקה ארוכה שהתינוקת עדיין לא רגועה

יש נשים שאם הן נותנות בהתחלה תמלגרפולוגיה
הן לא תוכלנה להניק בהמשך כי הגוף ידע לא לייצר מספיק חלב.


שזו הסיבה, כנראה, הסיבה שחברות תמל דוחפות תמל מיד אחרי לידה כדי שיגדל הסיכוי שהנשים תצטרכנה תמל

תבדקי אצל אוסטאופטבזרימה

חוויתי את זה בדיוק

זוועות עולם. לא נורמלי.

לקחתי אותו לאוסטאופט, הוא עשה לו עיסוי לשחרר שרירים

ומסתבר שהשרירים שלו היו חלשים מאוד בפה (מהלידה, לידת ואקום)

ואז זה הסתדר

עכשיו אני רואה שאת שניה אחרי לידהבזרימה

אז כן תיקחי קצת זמן להבין מה המצב

אבל אל תשכחי את האופציה הזו

את ההנקה אצלי הוא הציל (ובעיקר את הילד שלי שסוף סוף היה שבע)

אוכל לשלוח לך בפרטי את המספר שלו

גם ממליצה על אסטואפטיהאורינקה

כמובן שזה ממש ההתחלה ופתאום יכול להיות לך גודש שלא תדעי מאיפה זה מגיע. עכשיו הגוף לומד את הכמות חלב שהוא צריך לייצר על פי הביקוש, לכן כל עוד יש לך כח הייתי ממליצה לנסות להניק. אם לא מסתדר בהמשך כדאי לבדוק לשון קשורה, רגישות לתזונה ואוסטואופתיה.

מזל טוב!! הנקה זה אשליה, נראה שכולן עם זה בטבעי והכל טוב, אבל כמו כל דבר איכותי בחיים זה בא עם הרבה עמל ואהבה.

אני גם ממליצהשושנושיאחרונה

אני הלכתי רק בגיל חודש עם הגדול, גם אחרי לידה ארוכההההההה מה שעשה משהו בשרירים

הוא היה ילד שלא הפסיק לבכות וגם לא הסכים להיצמד

רק בגיל חודש הלכתי וממש התחרטתי שלא הלכתי לפני

כי אחרי הטיפול אצלו הילד התחיל לינוק, אבל בגלל שהתרגלתי לשאיבות + בקבוק = היה לי קשה לחזור אחרוה להנקה. עד היום ממש ממש מתחרטת על זה

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !