אסור להדליק אש בשבת, זה אומר שהדלקת אש בשבת סותרת את טבע האדם?

לאכול פרה שחוטה זה מתאים לטבע האדם אבל לאכול פרה שחושמלה לא מתאים לטבע האדם?

אם כבר, התורה אומרת על טבע האדם משפט מאוד ברור:

כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

אם היינו עושים רק מה שבטבע שלנו, לא היינו אנשים טובים.

בנוסף, יש בשאלה שלך אנכרוניזם:

אתה מניח שבגלל שהיום גברים מתחתנים מתוך אהבה, אז גם בעבר הם התחתנו מתוך אהבה, ואם בעבר הם התחתנו עם כמה נשים אז כנראה הם אהבו כמה נשים.

ובכן, זה לא נכון.

בתקופה ההיא אנשים התחתנו משלל סיבות, אהבה לא הייתה אפילו בטופ 5.

חתונה עם מספר נשים לא הייתה בשביל שהגבר יוכל לגוון וכדי שיהיה לו עניין ופלפל בחיים, אלא מסיבות פרקטיות שמתאימות לתקופה ההיא.

אם היית שואל גבר שהתחתן עם 3 נשים, האם הוא מונוגמי או פוליגמי, הוא לא היה מבין מה אתה רוצה ממנו. הוא פשוט התחתן עם 3 נשים כדי שתהיה מי שתשמור על הילדים בזמן שהאשה הראשונה עסוקה בלהכין אוכל, כי האשה השלישית צריכה כל היום ללקט פירות וירקות למשפחה.

או שנדוניה מאשה אחת לא הספיקה בשביל לפרנס את המשפחה אז הוא הוסיף אשה חדשה עם נדוניה חדשה,

או שהוא היה צריך להתחתן עם בת של ראש השבט המתחרה כדי להגיע איתם להסכם שלום,

או שאולי פשוט נשארה לו בת דודה רווקה אז הוא התחתן איתה כדי שלא תישאר לבד...

בקיצור,

0 קשר לפוליגמיה.

נכון שהתורה לא אסרה ריבוי נשים, אבל בכל המקומות שמופיע בהקשר הלכתי, זה לאיסור אפליה - גם אדם שיש לו שתי נשים, לא יכול למנוע מהאשה הפחות רצויה שאר, כסות ועונה; גם אדם שיש לו שתי נשים, לא יכול 'לבכר' את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור.

המציאות הרגילה בתנ"ך היא של אשה אחת, המקרים שמוצאים שתי נשים, זה בעיקר אצל מלכים/מנהיגים, שם הנשים היו יצוגיות וסוג של 'סמל סטטוס' ובמקרים של עקרות, שאז במקום שאדם יגרש את אשתו וישא אחרת, הוא נושא עוד אשה בשביל להוליד בנים.

גם בדברי חז"ל יש המלצה לאדם שנשא אשה והוליד בנים ומתה, לישא אשה חדשה ולהוליד עוד בנים, אבל אין בשום מקום המלצה לשאת כמה נשים ביחד. יותר מזה בכתוב ובדברי חז"ל אשה שניה נקראת "צרה", אין יותר ברור מזה להביע כמה חז"ל מסוייגים מהעניין.

במציאות לא היה אסור, אבל בכל הש"ס יש רק מקרה אחד אמיתי עם שמות, של אדם מישראל שיש לו שתי נשים - אריסטון אפוטרופוס של אגריפס המלך וגם הן היו בערים שונות.

התורה לא מעודדת או לא לא מעודדת כלום.

זה מותר אל תהיה יותר צדיק מהאפיפיור

בין אם זה בקהילות שקיבלו חרם דרבינו גרשום ובין אם כמו שנפסק בשו"ע שבמקום שנהגו שלא לשאת שתי נשים - אסור והספרדים נשבעים על זה בתקיעת כף.

כמו שציינתי כאן:

התורה בשום מקום לא מעודדת ריבוי נשים - נשואים טריים

מדאוריתא מותר, אבל בשום מקום בתורה או בחז"ל זה לא מומלץ.

כל מיני דברים מאוחרים זה תוספות למי שירצה או יכול בטח לא הלכה.

מומלץ או לא לא יודע לא בדקתי

נכון שאת חרם דרבינו גרשום קיבלו רק האשכנזים, אבל גם השו"ע פוסק שבמקום שנהגו שלא לשאת אשה שניה אסור. אין שום ספק שארץ ישראל היום הוא מקום שנהגו לאסור. אדרבה, בנוסך הכתובות של הספרדים היום יש שבועה חמורה שלא לשאת אשה שניה - ככה שאשכנזי שנושא אשה שניה עובר רק על קבלת החרם של הקהילות שהוא כאיסור דרבנן וספרדי עובר על שבועתו שזה איסור דאוריתא.

מה שמוסכם על הראשונים והאחרונים לאיסור - להלכה הוא אסור. זה ממש לא משנה למעשה שלפי הגמ' זה מותר. התורה החיה כוללת את קבלת עם ישראל. אין שום הבדל מהותי בין 'קראי' של המקרא ל'קראי' של הגמ'. שניהם נצמדים להבנתם בטקסט מסויים, קדוש באמת, אבל מתעלמים ממסורת ישראל.

בהמון קהילות ואני קראי

טוב אחי, גגל את רשימת גדולי ישראל שנשו יותר מאשה אחת בדורות האחרונים ותראה למי אתה קורא קראים

השו"ע פסק: ”ר"ג החרים על הנושא את אשתו אבל ביבמה לא החרים וכן בארוסה ולא פשטה תקנתו בכל הארצות ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי”.

הרב שמואל די מדינהכתב שחרם רגמ"ה לא נתפשט אלא בין האשכנזים. וכן כתב הרדב"ז: "שבירושלים ובכל המקומות האלה לא נתפשטה גזרת רגמ"ה, ונהגו לישא כמה נשים ואין פוצה פה".

וכמו כן כתב המהר"ם אלשקר: "רוב הגליות כגון בגלילות ספרד ובמערב ובכל המזרח לא קבלו עליהם מעולם תקנת רגמ"ה"

רבי יוסף קולון כותב: ”תקנת רבנו גרשום לא ראיתי, ולא נתפשטה בכל הארצות, והדעת נוטה שלא גזר תקנתו בכל הנשים ובכל המגרשים, שלא עשה אלא לגדור בפני הפריצים וההוללים המעוללים בנשותיהן שלא כראוי, אבל לא יעלה על הדעת שנתפשטה תקנתו אפילו באותן שאמרו חכמים שיוציאו שלא בכתובה וגו'. כ"ש ששמענו שלא גזר אלא לזמן סוף אלף חמישי”.

גם אשכנזים נגד

ידועה דעת הגר"א שהתנגד בחריפות לחרם דרבינו גרשום, להלן מכתב שכתב רבי שמואל העליר אל רבי עקיבא יוסף שלזינגר ”והנני מעיד עלי שמים וארץ, כי כמה פעמים שמעתי מהגאון החסיד רבי ישראל משקלוב זצ"ל מחבר ספר פאת השלחן, ששמע מפי הגאון האמיתי החסיד רבינו אליהו מווילנא זיע"א, כי אילו היה עולה הדבר בידו היה מבטל תורה ותפלה ומסבב מעיר לעיר וממדינה למדינה לבטל החרם דר' גרשום בעניין איסור לשאת שתי נשים, כי על ידי ביטול החרם תהיה התקרבות הגאולה.”

היעב"ץ התנגד עקרונית לחרם דרבנו גרשום וראה בו תקנה זמנית ומקומית, ובאחת מתשובותיו הוא כותב: ”כל מה שרבינו גרשום אסר הוא רק מפני חילול השם בין הגויים מפני שאצל הנוצרים זה היה נחשב לדבר אסור וטמא”.

הרב עובדיה יוסף פסק להתיר נישואים עם שתי נשים לספרדים, ויצא נגד זה שבתי הדין אינם נותנים לבני ספרד לשאת שתי נשים, וכך כתב בשו"ת יביע אומר

וזה סתם מגיגול פשוט אז תעשה טובה אחי תלמד או שתענה לענין או שלא

1. תשובת הרשב"א לא רלוונטית לעניין. לא טענתי שום דבר על ספרד בתקופת הראשונים (וגם לא טענתי שבני ספרד בימינו מחוייבים *בגלל* חרם דרבינו גרשום).

כך גם שאר הפוסקים שציינת שבמקומם לא פשט חרם דרבינו גרשום, לא טענתי שהספרדים מחוייבים בגלל חרם דרבינו גרשום.

2. לגבי השולחן ערוך מה שהבאת זה חצי אמת גרוע משקר.

אכן באבן העזר סימן א' סעיף י' כותב את מה שהבאת. אבל בסעיף ט' (כלומר הסעיף הקודם!!!) כותב שבמקום שנהגו שלא לשאת שתי נשים אינו רשאי לשאת. כפי שציינתי (ותשאל כל ילד ברחוב) בארץ ישראל בדור הזה, המנהג הפשוט וממילא ההלכה גם לפי השולחן ערוך היא שאינו רשאי לשאת שתי נשים.

3. כפי שציינתי (והתעלמת לגמרי כשהגבת רק על חרדר"ג) נוסח הכתובה של הספרדים הנהוג כיום ומדורות רבים בארץ ישראל כולל שבועה חמורה בתקיעת כף, על כך שלא ישא אישה נוספת.

ממילא זה חמור עוד יותר מחרד"ג.

4. כל דברי הרב עובדיה (וגם בזה רבים מגדולי הדיינים לא הסכימו איתו) הם לא להתיר פוליגמיה חופשית (כנ"ל סעיפים 2 ו3. הרב עובדיה לא יכול לחלוק על כך) אלא שבמקרים הספציפיים בהם בית דין מתירים לשאת עוד אשה כגון כשהאשה מחוייבת לקבל גט ומסרבת או כשהיא במצב צמח וכד' - שהרב עובדיה טען שאין להצריך ספרדים בפרוצדורה הארוכה של 'היתר מאה רבנים', אלא להסתפק בהיתר בית דין שמתירים את השבועה.

לגבי אשכנזים

נכון שיש שמועה מכלי שלישי בשם הגר"א ש"אילו היה עולה בידו וכו" בפועל לא עלה בידו ובפועל גם הוא לא חלק שעד שלא יסכימו גדולי ישראל להתיר - הקהילות שנהגו כך כדבר פשוט, כפי שמציין שם הרמ"א בסעיף י' וכל פוסקי אשכנז - מחוייבות בזה.

לגבי היעב"ץ איני מכיר את המקור בשלמותו ובהקשרו וממילא לא יכול להתייחס.

באופן כללי, היעב"ץ היה קול חריג בהרבה סוגיות ובכל המקומות שחלק על המנהג דעתו לא התקבלה על גדולי הדורות שאחריו ועד ימינו.

בפשטות, גם היום אם דתיים יתחילו עם פוליגמיה, יהיה חילול ד' גדול במושגים החברתיים של היום.

להגיד "הכל לא רלוונטי" לא מוציא אותך בצורה טובה... עדיף להגיב עניינית.

ולכן,

כאשר ניק מקבל הערה על כך שהוא יורד לפסים אישיים ולא מגיב עניינית,

ואז אחרי ההערה הניק כותב תגובה נוספת של גידופים,

ואחרי שמנהל מוחק את התגובה וכותב לניק באישי שהתגובה שלו נמחקה כי היא הכילה העלבות אישיות,

הניק בוחר במקום ללמוד ולתקן לתקוף באופן אישי ולהמשיך בהעלבות,

לצערי אין ברירה אלא לחסום את הניק.

אחרי שנה וחצי של ניהול - חסימה שנייה. אז לכל מי שחושב שאני נהנה מזה או שהיד קלה על ההדק, זה רחוק מלהיות נכון.

הערתי, מחקתי, כתבתי למה מחקתי, כתבתי באישי, ושוב נאלצתי למחוק...

זה לא נעים.

שכוייח וכל טוב.

כי אם היית באמת קורא את מה שכתבתי וגם מבין את מה שאתה קורא, לא היית מגיב כך.

רק לצורך ההבהרה, בשום מקום לא טענתי שכל מי שהתיר לאורך הדורות לשאת שתי נשים הוא קראי. 

כל מה שטענתי הוא שמי שטוען ש*בדור שלנו הלכה למעשה מותר לגבר לשאת כמה נשים סתם כי בא לו* בלי היתר ספציפי מבית דין שניתן רק בנסיבות מאוד ספציפיות ועל מנת להצדיק את עמדתו הוא מצטט כל מיני מקורות, תוך התעלמות ממסורת הפסיקה ומהנוהג המקובל היום בכל קהילות ישראל - נופל באותה נפילה של הקראים.

לא אגיב, מוזמן להמשיך לכנות בשמות מי שחושב אחרת ממך גם גדולים ממך ותמשיכו להחמיא אחד לשני זה די משעשע סך הכל.

😉

אי אפשר להשליך הנהגות ואורח חיים של לפני אלפי שנים על החיים שלנו במציאות הנוכחית

לזכור גם שבתקופה ההיא היתה קיימת מציאות של עבדים שפחות בבית, הן עבדים ושפחות יהודיים והן נוכריים. מאוד סביר שעל מנת להתמודד הלכתית עם מצב של חיים משותפים עם עוד אישה/נשים בבית, הפתרון היה להתיר נישואין עם יותר מאישה אחת.

סעיף ד לפי שמצינו שהימין היא חשובה בתורה: לענין עבודה, ולענין בהן יד ובהן רגל של מילואים, ושל מצורע, ולענין מצות חליצה; לכן בלבישה וכן בשאר דברים, לעולם יקדים של ימין לשל שמאל, ובחליצת המנעלים ושאר בגדים, יחליץ של שמאל תחלה (שזהו כבודה של ימין). ואך לענין קשירה, השמאל חשובה יותר, מפני שקושרין עליה את התפילין; ולכן כשצריך לקשור, יקשור של שמאל תחלה, כגון מנעלים שיש בהם קשירה, נועל של ימין ואינו קושרו, ונועל את של שמאל וקושרו, ואחר כך קושר של ימין, וכן בשאר בגדים.

לא חשוב אם היא מתחילה עם יד ימין או שמאל

העיקר שתהיה במטבח

תבשל ותנקה את הבית 

קוק יהינו להקל במצוות תורתנו הקדושה מטעמי נוחות גרידא.

מה קרה, קצת חם אז מזרוחניקים?

בוא אלינו במקלך ותרמילך לבני ברק ביולי אוגוסט וסגי לכו ריח ניחוח לה' של זיעת קדושים בציצית צמר, סירטוק, ספודיק וגערטל.

או בסרקזם....

(אגיב אחרת: זה שהתורה מביאה כל מיני כיווני מחשבה, סוגי אנשים, סיטואציות- היא לא מכלילה שככה יצאים לכל אדם באשר הוא. יש גברים שהיצר שלהם גדול יותר- ולכן ניתנה האפשרות עבורם להרבות נשים. כמו שהתורה נתנה את האפשרות לתת גט . כי יש מצבים שצריך לתת פיתרון למצב קיצון. )

האם כל האנשים הם בעלי אותן נטיות, חלומות, מחשבות? -לא.

יש כאלה שזה יכול להועיל להם שלא לחטוא.

לגיטימי היום?

- לא. יש לנו חוק והוא לא נכתב סתם.

אני לא הולכת להרחיב יותר בנושא.

יש היקפיות רבה לכל כך הרבה סוגי אנשים.. שלפעמים זה הזוי 

גם לאכול בלי הפסקה עד שמתפוצצים זה התנהגות טבעית, והתורה לא אסרה אותה, אבל זה לא אמור שזה "לגיטימי כיום".

הייתי ממליצה למי שמתעניין בזה לדאוג שהוא יכול להחזיק קשר עם אישה אחת, לפני שהוא חושב להוסיף עוד נשים.

שמתאימה לרוב בני האדם.

לא חקרתי את הנושא, אבל אם נסתכל על הבוגדים, אני משערת שלא מדובר בצורך בריבוי נשים, אלא חוסר עם בת הזוג הקיימת. (חוסר נפשי לא רק מיני).

יש אחוז קטן שבשבילם זה לא מתאים.

אם נשים את התורה בצד ונסתכל רגע רק על המוסר החברתי, בעיניי אין בזה בעיה מוסרית במידה וזה מוסכם על שני בני הזוג.

דעה לא פופולארית-

אשה וגבר שונים בתכלית העניין,

אני חושבת שנשים לא יכולות להבין עד הזוך את הצורך בפוליגמיה או קשר עם אופי פוליגמי אצל חלק, לא כולם מהגברים.

והיחס -בהתאמה שונה...

 האם הם יכולים להבין? או שגם הם לא יכולים לעכל את הרעיון של גבר שרוצה לבגוד באשתו? (עלק "קשר עם אפיק פוליגמי")

אם יש לזוג בעיות הם צריכים ללכת לטיפול, ואם זאת בעיה שאי אפשר לפתור אז להתגרש.

הטרנד החדש שכובש את העולם "נישואים פתוחים" הוא הרס כל מושג הנישואים והזוגיות.

גבר שאומר לאשתו שהיא לא מספיקה לו והוא רוצה "להוסיף" מישהי אחרת (בואו נודה על האמת בעיקר כדי לספק את התאוות שלו) לא מגיע לו להישאר נשוי. בעולם שבו נישואים מתבססים על קשר רגשי ומחויבות, אי אפשר פשוט להכניס עוד מישהי למשוואה בלי למוטט את כל היסודות של הקשר הראשון.

הרעיון הזה שייך לתקופה שמלאה באילוצים ושיקולים שלא קשורים לזוגיות בריאה בשום מובן שהוא. ובשום מקור בתורה או בחז"ל לא מתואר מקרה שהסידור הזה התנהל בצורה מוצלחת לרצון כל הצדדים.

הבחור לא שאל האם זוגיות פוליגמית מתנהלת לרצונה של האשה.
הוא שאל דבר אחר.
בעולם מנותק ממוסר של תורה ויהדות, דעתי האישית בלבד היא שכן.
גם במערכות יחסים "כשרות" כששני הצדדים מסורים, והולכים בדרך התורה ואוהבים ועובדי על הזוגיות לא תמיד שני הצדדים מרוצים. אז מה נגיד שזו לא האמת?

ברור שלא.
השאלה היא עקרונית בלי נפקא מינא ומדברת רק לצד הגברי.
זה שונה במהות בנפש הגבר בנושנה מנפש של אשה.
זה מורכה קיצור,
זו דעתי.

אי אפשר להתעלם ממציאות של הנהגות ואורח חיים שהיו מקובלים לפני אלפי שנים וכיום לגמרי לא מקובלים, בשום חברה ועם תרבותי.  

גם היו עבדים ושפחות, גם התורה מתירה לאב למכור את בתו לאמה.

כל מה שהיה מקובל לפני אלפי שנים - אומר שזה בסדר?

כמו שכתבו לך למעלה, הצורך לא היה פוליגמי כמו היום למטרות הנאה.

היו אינטרסים כלכליים, משפחתיים, הולדה, וכו'.

ריבוי נשים למטרות גיוון והנאה.

הביתר להתחתן עם יותר מאשה אחת הוא מגיע ממקום אחר שפירטו פה.

הפוך, מלך ישראל אסור שתהיינה לו הרבה נשים וכו'...

הוא היה מרוצה מכך שהנשים שלו קבעו עסקאות על דודאים מי תהיה איתו הלילה?

כמו שאמרתי קודם, בזוגיות מסורה ואוהבת שיש בה בעיות צריך לטפל ולפתור את הבעיות האלו. כשיש בסיס אוהב ומכבד המערכת הזאת יכולה לעבוד. לא מתואר שום מקרה בתנ"ך של ריבוי נשים שלא מלא בתככים מריבות ואפליות. 

גם מהצד הגברי, גבר מוסרי שתופס את אשתו כיותר מחתיכת בשר טעימה שכדאי לגוון מידי פעם עם חתיכה אחרת לא יהיה מרוצה ברמה הנפשית גם אם יציעו לו הרמון מלא בכל הנערות הבתולות המטופחות של אחשווראש.

ולהגיד שהתורה הכירה בצורך הזה זה כמו לומר שהיא הכירה בצורך בעבדים. 

ב. אני לא הולכת להסתכל על סיפורי האבות הקדושים, שכל מעשיהם היו לשם שמיים ואין לנו רשות לשפוט אותם בעיניים שלנו בכלל ולומדת על איך באלי לחיות. את מתארת את סה בתור איזה טלנובלה מלאת אקשן, החיבור היה שם נשמתי, נשות יעקב הקדושות רחל ולאה, כמהו בכל ליבן ונפשן להיות אלה שזוכות ללדת את שבטי ישראל הקדושים.
ג. את מדברת במבט של אשה אחותי. חתיכת בשר. אומרת לך, לכי תשאלי את בעלך האהוב. 
גבר יכול, לאהוב מאוד את אשתו ולרצות מאוד להיות עם אשה אחרת.
האם זה אידיאלי? האם זו דוגמא למערכת נישואין מוצלחת ומושלמת, האם זו רוח ההלכה?

תשובה על כולם לא.
אל תערבבי רגש.
בשכל- כן. גבר יכול לפי תכונות נפשו להיות עם כמה נשים נקודה.
יכול או לא זה הכל.
האם צריך טוב רצוי בלה בלה בלה? לא.
אצל אשה זה אחרת במהות.

שאני חושב שלאחדשה מתארת את הצד הגברי בצורה הרבה יותר טובה מרוב הגברים פה חח...

אני חושב שזה יושב על ההבדל בין 'שכל' ל'רגש'. אני צודק?

אלא של דעה מסוימת ששניכם חולקים.

שוב, לא טענתי שגבר לא יכול לעשות את זה ברמה היצרית- טכנית. כמו שהוא יכול לאכול כמות של אוכל ולהשמין וכמו שהוא יכול לפעול בהתאם לכל יצר אחר. אבל להגיד ש"גבר יכול לעשות זה" משאיר את זה ברמה אובייקטיבית לכאורה ולא בגינוי חריף שכמעט כל גבר, אישה, ורב בימינו ידרשו.

וגם זה לא מסביר איך קיימות בעולם גם נשים שבוגדות ומתנהלות בהפקרות אם זה כל כך נוגד את המהות שלהן.

זה חוזר לנקודה העיקרית שלי: מה שנמצא בטבע, במהות, בפנימיות או מה שזה לא יהיה, לא משנה אם זה לא עומד בכללי ההלכה ודרך ארץ. אנחנו לא חיות ותפקידנו לרסן את היצרים שלנו בהתאם למה שהקב"ה מצפה מאיתנו. 

יהיה קל מאוד לבדוק בפרויקט השות למשל,

כמה פעמים המילה יעקב מוזכרת במשנה, בגמרא, בכל אחד מספרי הרמב"ם, ברש"י... אני בטוח שהמונח "יעקב אבינו" יהיה מאוד מאוד נדיר ביחס למספר האזכורים של "יעקב".

גם בתפילות שלנו יעקב מוזכר מספר פעמים (למשל בברכת אבות), אני לא זוכר שבאחת מהן הוא מוזכר כ"יעקב אבינו".

כמובן אין כל רע להגיד "יעקב אבינו", אבל גם אין שום חובה כזאת. כמו שלא חובה להוסיף למשה את התואר רבנו, וליוסף את התואר הצדיק... הם מספיק קדושים גם בלי העזרה שלנו.

חוץ מזה, אני לגמרי מסכים עם "חושבת בקופסה" - המשפחה של יעקב בפירוש לא מוזכרת בתורה בתור משפחה אידיאלית. נשים שמקנאות זו בזו, נלחמות זו בזו, ילדים שבהמשך מנסים להרוג את האח הקטן כי אותו אהב אביו כי הוא נולד מהאשה שהוא הכי אהב... 

את רוצה להתעלם מזה ולהגיד שהתורה התבלבלה כשהיא כתבה את כל זה? זכותך כמובן, אבל אל תתקפי את מי שכן לומד ממה שכתוב בתורה...

הוא ענה לך בצורה עניינית, סעיף סעיף, לכל מה שכתבת - נשואים טריים

אני אשה לא מבינה במקורות
אני מבינה במתכונים וטיפים להוציא כתמים מהכביסה

אפילו לקרוא פשט חומש לא יודעת

חוק פו 

מציע לפנות לארגונים שמתמחים בזה כמו פעמונים/מקימי ולהעזר בהם גם להתארגנות לטווח הקצר - בעיקר בדיקה יסודית של האפשרות לצמצום הוצאות ובעיקר לטווח הארוך - הגדלת הכנסות והתנהלות כללית נכונה.

חוץ מזה ובמקביל - להתפלל מכל הלב.

מקווה שתעבור את זה

חסרים נתונים ראשוניים על מנת שנוכל להתחיל חשיבה

מס' נפשות

מקורות פרנסה סכום ויציבות

האם קיימים פערים לא שגרתיים

וכד

מטרת הפורום היא התייעצות אנונימית בלתי מקצועית

לא מקובל באישי בפרט משתמש לא מוכר ומילא אף אחד לא מכיר אותך

אין ברוך כלכלי שלא ניתן להתגבר עליו אם אתם נורמטיביים.

פנה לפעמונים ותבקש מהם עזרה. זה יצריך שיתוף פעולה מלא שלך ושל אישתך.

חבל לחיות ככה חבר. תרים טלפון לארגונים כמו פעמונים הם יודעים לעזור בהתנהלויות כלכליות כאלה.

מה שכן, השאלה אם אשתך מגויסת לנושא, או שהיא רק מצפה ממך.

ברגע ש 2 בני הזוג מתגייסים להוציא את העגלה כמו בכל קושי המתמודדים אתו בבית, שרצוי ש 2 בני הזוג יתגייסו לפתרון, זה הרבה יותר קל בעז"ה.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.