אסור להדליק אש בשבת, זה אומר שהדלקת אש בשבת סותרת את טבע האדם?

לאכול פרה שחוטה זה מתאים לטבע האדם אבל לאכול פרה שחושמלה לא מתאים לטבע האדם?

אם כבר, התורה אומרת על טבע האדם משפט מאוד ברור:

כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

אם היינו עושים רק מה שבטבע שלנו, לא היינו אנשים טובים.

בנוסף, יש בשאלה שלך אנכרוניזם:

אתה מניח שבגלל שהיום גברים מתחתנים מתוך אהבה, אז גם בעבר הם התחתנו מתוך אהבה, ואם בעבר הם התחתנו עם כמה נשים אז כנראה הם אהבו כמה נשים.

ובכן, זה לא נכון.

בתקופה ההיא אנשים התחתנו משלל סיבות, אהבה לא הייתה אפילו בטופ 5.

חתונה עם מספר נשים לא הייתה בשביל שהגבר יוכל לגוון וכדי שיהיה לו עניין ופלפל בחיים, אלא מסיבות פרקטיות שמתאימות לתקופה ההיא.

אם היית שואל גבר שהתחתן עם 3 נשים, האם הוא מונוגמי או פוליגמי, הוא לא היה מבין מה אתה רוצה ממנו. הוא פשוט התחתן עם 3 נשים כדי שתהיה מי שתשמור על הילדים בזמן שהאשה הראשונה עסוקה בלהכין אוכל, כי האשה השלישית צריכה כל היום ללקט פירות וירקות למשפחה.

או שנדוניה מאשה אחת לא הספיקה בשביל לפרנס את המשפחה אז הוא הוסיף אשה חדשה עם נדוניה חדשה,

או שהוא היה צריך להתחתן עם בת של ראש השבט המתחרה כדי להגיע איתם להסכם שלום,

או שאולי פשוט נשארה לו בת דודה רווקה אז הוא התחתן איתה כדי שלא תישאר לבד...

בקיצור,

0 קשר לפוליגמיה.

נכון שהתורה לא אסרה ריבוי נשים, אבל בכל המקומות שמופיע בהקשר הלכתי, זה לאיסור אפליה - גם אדם שיש לו שתי נשים, לא יכול למנוע מהאשה הפחות רצויה שאר, כסות ועונה; גם אדם שיש לו שתי נשים, לא יכול 'לבכר' את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור.

המציאות הרגילה בתנ"ך היא של אשה אחת, המקרים שמוצאים שתי נשים, זה בעיקר אצל מלכים/מנהיגים, שם הנשים היו יצוגיות וסוג של 'סמל סטטוס' ובמקרים של עקרות, שאז במקום שאדם יגרש את אשתו וישא אחרת, הוא נושא עוד אשה בשביל להוליד בנים.

גם בדברי חז"ל יש המלצה לאדם שנשא אשה והוליד בנים ומתה, לישא אשה חדשה ולהוליד עוד בנים, אבל אין בשום מקום המלצה לשאת כמה נשים ביחד. יותר מזה בכתוב ובדברי חז"ל אשה שניה נקראת "צרה", אין יותר ברור מזה להביע כמה חז"ל מסוייגים מהעניין.

במציאות לא היה אסור, אבל בכל הש"ס יש רק מקרה אחד אמיתי עם שמות, של אדם מישראל שיש לו שתי נשים - אריסטון אפוטרופוס של אגריפס המלך וגם הן היו בערים שונות.

התורה לא מעודדת או לא לא מעודדת כלום.

זה מותר אל תהיה יותר צדיק מהאפיפיור

בין אם זה בקהילות שקיבלו חרם דרבינו גרשום ובין אם כמו שנפסק בשו"ע שבמקום שנהגו שלא לשאת שתי נשים - אסור והספרדים נשבעים על זה בתקיעת כף.

כמו שציינתי כאן:

התורה בשום מקום לא מעודדת ריבוי נשים - נשואים טריים

מדאוריתא מותר, אבל בשום מקום בתורה או בחז"ל זה לא מומלץ.

כל מיני דברים מאוחרים זה תוספות למי שירצה או יכול בטח לא הלכה.

מומלץ או לא לא יודע לא בדקתי

נכון שאת חרם דרבינו גרשום קיבלו רק האשכנזים, אבל גם השו"ע פוסק שבמקום שנהגו שלא לשאת אשה שניה אסור. אין שום ספק שארץ ישראל היום הוא מקום שנהגו לאסור. אדרבה, בנוסך הכתובות של הספרדים היום יש שבועה חמורה שלא לשאת אשה שניה - ככה שאשכנזי שנושא אשה שניה עובר רק על קבלת החרם של הקהילות שהוא כאיסור דרבנן וספרדי עובר על שבועתו שזה איסור דאוריתא.

מה שמוסכם על הראשונים והאחרונים לאיסור - להלכה הוא אסור. זה ממש לא משנה למעשה שלפי הגמ' זה מותר. התורה החיה כוללת את קבלת עם ישראל. אין שום הבדל מהותי בין 'קראי' של המקרא ל'קראי' של הגמ'. שניהם נצמדים להבנתם בטקסט מסויים, קדוש באמת, אבל מתעלמים ממסורת ישראל.

בהמון קהילות ואני קראי

טוב אחי, גגל את רשימת גדולי ישראל שנשו יותר מאשה אחת בדורות האחרונים ותראה למי אתה קורא קראים

השו"ע פסק: ”ר"ג החרים על הנושא את אשתו אבל ביבמה לא החרים וכן בארוסה ולא פשטה תקנתו בכל הארצות ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי”.

הרב שמואל די מדינהכתב שחרם רגמ"ה לא נתפשט אלא בין האשכנזים. וכן כתב הרדב"ז: "שבירושלים ובכל המקומות האלה לא נתפשטה גזרת רגמ"ה, ונהגו לישא כמה נשים ואין פוצה פה".

וכמו כן כתב המהר"ם אלשקר: "רוב הגליות כגון בגלילות ספרד ובמערב ובכל המזרח לא קבלו עליהם מעולם תקנת רגמ"ה"

רבי יוסף קולון כותב: ”תקנת רבנו גרשום לא ראיתי, ולא נתפשטה בכל הארצות, והדעת נוטה שלא גזר תקנתו בכל הנשים ובכל המגרשים, שלא עשה אלא לגדור בפני הפריצים וההוללים המעוללים בנשותיהן שלא כראוי, אבל לא יעלה על הדעת שנתפשטה תקנתו אפילו באותן שאמרו חכמים שיוציאו שלא בכתובה וגו'. כ"ש ששמענו שלא גזר אלא לזמן סוף אלף חמישי”.

גם אשכנזים נגד

ידועה דעת הגר"א שהתנגד בחריפות לחרם דרבינו גרשום, להלן מכתב שכתב רבי שמואל העליר אל רבי עקיבא יוסף שלזינגר ”והנני מעיד עלי שמים וארץ, כי כמה פעמים שמעתי מהגאון החסיד רבי ישראל משקלוב זצ"ל מחבר ספר פאת השלחן, ששמע מפי הגאון האמיתי החסיד רבינו אליהו מווילנא זיע"א, כי אילו היה עולה הדבר בידו היה מבטל תורה ותפלה ומסבב מעיר לעיר וממדינה למדינה לבטל החרם דר' גרשום בעניין איסור לשאת שתי נשים, כי על ידי ביטול החרם תהיה התקרבות הגאולה.”

היעב"ץ התנגד עקרונית לחרם דרבנו גרשום וראה בו תקנה זמנית ומקומית, ובאחת מתשובותיו הוא כותב: ”כל מה שרבינו גרשום אסר הוא רק מפני חילול השם בין הגויים מפני שאצל הנוצרים זה היה נחשב לדבר אסור וטמא”.

הרב עובדיה יוסף פסק להתיר נישואים עם שתי נשים לספרדים, ויצא נגד זה שבתי הדין אינם נותנים לבני ספרד לשאת שתי נשים, וכך כתב בשו"ת יביע אומר

וזה סתם מגיגול פשוט אז תעשה טובה אחי תלמד או שתענה לענין או שלא

1. תשובת הרשב"א לא רלוונטית לעניין. לא טענתי שום דבר על ספרד בתקופת הראשונים (וגם לא טענתי שבני ספרד בימינו מחוייבים *בגלל* חרם דרבינו גרשום).

כך גם שאר הפוסקים שציינת שבמקומם לא פשט חרם דרבינו גרשום, לא טענתי שהספרדים מחוייבים בגלל חרם דרבינו גרשום.

2. לגבי השולחן ערוך מה שהבאת זה חצי אמת גרוע משקר.

אכן באבן העזר סימן א' סעיף י' כותב את מה שהבאת. אבל בסעיף ט' (כלומר הסעיף הקודם!!!) כותב שבמקום שנהגו שלא לשאת שתי נשים אינו רשאי לשאת. כפי שציינתי (ותשאל כל ילד ברחוב) בארץ ישראל בדור הזה, המנהג הפשוט וממילא ההלכה גם לפי השולחן ערוך היא שאינו רשאי לשאת שתי נשים.

3. כפי שציינתי (והתעלמת לגמרי כשהגבת רק על חרדר"ג) נוסח הכתובה של הספרדים הנהוג כיום ומדורות רבים בארץ ישראל כולל שבועה חמורה בתקיעת כף, על כך שלא ישא אישה נוספת.

ממילא זה חמור עוד יותר מחרד"ג.

4. כל דברי הרב עובדיה (וגם בזה רבים מגדולי הדיינים לא הסכימו איתו) הם לא להתיר פוליגמיה חופשית (כנ"ל סעיפים 2 ו3. הרב עובדיה לא יכול לחלוק על כך) אלא שבמקרים הספציפיים בהם בית דין מתירים לשאת עוד אשה כגון כשהאשה מחוייבת לקבל גט ומסרבת או כשהיא במצב צמח וכד' - שהרב עובדיה טען שאין להצריך ספרדים בפרוצדורה הארוכה של 'היתר מאה רבנים', אלא להסתפק בהיתר בית דין שמתירים את השבועה.

לגבי אשכנזים

נכון שיש שמועה מכלי שלישי בשם הגר"א ש"אילו היה עולה בידו וכו" בפועל לא עלה בידו ובפועל גם הוא לא חלק שעד שלא יסכימו גדולי ישראל להתיר - הקהילות שנהגו כך כדבר פשוט, כפי שמציין שם הרמ"א בסעיף י' וכל פוסקי אשכנז - מחוייבות בזה.

לגבי היעב"ץ איני מכיר את המקור בשלמותו ובהקשרו וממילא לא יכול להתייחס.

באופן כללי, היעב"ץ היה קול חריג בהרבה סוגיות ובכל המקומות שחלק על המנהג דעתו לא התקבלה על גדולי הדורות שאחריו ועד ימינו.

בפשטות, גם היום אם דתיים יתחילו עם פוליגמיה, יהיה חילול ד' גדול במושגים החברתיים של היום.

להגיד "הכל לא רלוונטי" לא מוציא אותך בצורה טובה... עדיף להגיב עניינית.

ולכן,

כאשר ניק מקבל הערה על כך שהוא יורד לפסים אישיים ולא מגיב עניינית,

ואז אחרי ההערה הניק כותב תגובה נוספת של גידופים,

ואחרי שמנהל מוחק את התגובה וכותב לניק באישי שהתגובה שלו נמחקה כי היא הכילה העלבות אישיות,

הניק בוחר במקום ללמוד ולתקן לתקוף באופן אישי ולהמשיך בהעלבות,

לצערי אין ברירה אלא לחסום את הניק.

אחרי שנה וחצי של ניהול - חסימה שנייה. אז לכל מי שחושב שאני נהנה מזה או שהיד קלה על ההדק, זה רחוק מלהיות נכון.

הערתי, מחקתי, כתבתי למה מחקתי, כתבתי באישי, ושוב נאלצתי למחוק...

זה לא נעים.

שכוייח וכל טוב.

כי אם היית באמת קורא את מה שכתבתי וגם מבין את מה שאתה קורא, לא היית מגיב כך.

רק לצורך ההבהרה, בשום מקום לא טענתי שכל מי שהתיר לאורך הדורות לשאת שתי נשים הוא קראי. 

כל מה שטענתי הוא שמי שטוען ש*בדור שלנו הלכה למעשה מותר לגבר לשאת כמה נשים סתם כי בא לו* בלי היתר ספציפי מבית דין שניתן רק בנסיבות מאוד ספציפיות ועל מנת להצדיק את עמדתו הוא מצטט כל מיני מקורות, תוך התעלמות ממסורת הפסיקה ומהנוהג המקובל היום בכל קהילות ישראל - נופל באותה נפילה של הקראים.

לא אגיב, מוזמן להמשיך לכנות בשמות מי שחושב אחרת ממך גם גדולים ממך ותמשיכו להחמיא אחד לשני זה די משעשע סך הכל.

😉

אי אפשר להשליך הנהגות ואורח חיים של לפני אלפי שנים על החיים שלנו במציאות הנוכחית

לזכור גם שבתקופה ההיא היתה קיימת מציאות של עבדים שפחות בבית, הן עבדים ושפחות יהודיים והן נוכריים. מאוד סביר שעל מנת להתמודד הלכתית עם מצב של חיים משותפים עם עוד אישה/נשים בבית, הפתרון היה להתיר נישואין עם יותר מאישה אחת.

סעיף ד לפי שמצינו שהימין היא חשובה בתורה: לענין עבודה, ולענין בהן יד ובהן רגל של מילואים, ושל מצורע, ולענין מצות חליצה; לכן בלבישה וכן בשאר דברים, לעולם יקדים של ימין לשל שמאל, ובחליצת המנעלים ושאר בגדים, יחליץ של שמאל תחלה (שזהו כבודה של ימין). ואך לענין קשירה, השמאל חשובה יותר, מפני שקושרין עליה את התפילין; ולכן כשצריך לקשור, יקשור של שמאל תחלה, כגון מנעלים שיש בהם קשירה, נועל של ימין ואינו קושרו, ונועל את של שמאל וקושרו, ואחר כך קושר של ימין, וכן בשאר בגדים.

לא חשוב אם היא מתחילה עם יד ימין או שמאל

העיקר שתהיה במטבח

תבשל ותנקה את הבית 

קוק יהינו להקל במצוות תורתנו הקדושה מטעמי נוחות גרידא.

מה קרה, קצת חם אז מזרוחניקים?

בוא אלינו במקלך ותרמילך לבני ברק ביולי אוגוסט וסגי לכו ריח ניחוח לה' של זיעת קדושים בציצית צמר, סירטוק, ספודיק וגערטל.

או בסרקזם....

(אגיב אחרת: זה שהתורה מביאה כל מיני כיווני מחשבה, סוגי אנשים, סיטואציות- היא לא מכלילה שככה יצאים לכל אדם באשר הוא. יש גברים שהיצר שלהם גדול יותר- ולכן ניתנה האפשרות עבורם להרבות נשים. כמו שהתורה נתנה את האפשרות לתת גט . כי יש מצבים שצריך לתת פיתרון למצב קיצון. )

האם כל האנשים הם בעלי אותן נטיות, חלומות, מחשבות? -לא.

יש כאלה שזה יכול להועיל להם שלא לחטוא.

לגיטימי היום?

- לא. יש לנו חוק והוא לא נכתב סתם.

אני לא הולכת להרחיב יותר בנושא.

יש היקפיות רבה לכל כך הרבה סוגי אנשים.. שלפעמים זה הזוי 

גם לאכול בלי הפסקה עד שמתפוצצים זה התנהגות טבעית, והתורה לא אסרה אותה, אבל זה לא אמור שזה "לגיטימי כיום".

הייתי ממליצה למי שמתעניין בזה לדאוג שהוא יכול להחזיק קשר עם אישה אחת, לפני שהוא חושב להוסיף עוד נשים.

שמתאימה לרוב בני האדם.

לא חקרתי את הנושא, אבל אם נסתכל על הבוגדים, אני משערת שלא מדובר בצורך בריבוי נשים, אלא חוסר עם בת הזוג הקיימת. (חוסר נפשי לא רק מיני).

יש אחוז קטן שבשבילם זה לא מתאים.

אם נשים את התורה בצד ונסתכל רגע רק על המוסר החברתי, בעיניי אין בזה בעיה מוסרית במידה וזה מוסכם על שני בני הזוג.

דעה לא פופולארית-

אשה וגבר שונים בתכלית העניין,

אני חושבת שנשים לא יכולות להבין עד הזוך את הצורך בפוליגמיה או קשר עם אופי פוליגמי אצל חלק, לא כולם מהגברים.

והיחס -בהתאמה שונה...

 האם הם יכולים להבין? או שגם הם לא יכולים לעכל את הרעיון של גבר שרוצה לבגוד באשתו? (עלק "קשר עם אפיק פוליגמי")

אם יש לזוג בעיות הם צריכים ללכת לטיפול, ואם זאת בעיה שאי אפשר לפתור אז להתגרש.

הטרנד החדש שכובש את העולם "נישואים פתוחים" הוא הרס כל מושג הנישואים והזוגיות.

גבר שאומר לאשתו שהיא לא מספיקה לו והוא רוצה "להוסיף" מישהי אחרת (בואו נודה על האמת בעיקר כדי לספק את התאוות שלו) לא מגיע לו להישאר נשוי. בעולם שבו נישואים מתבססים על קשר רגשי ומחויבות, אי אפשר פשוט להכניס עוד מישהי למשוואה בלי למוטט את כל היסודות של הקשר הראשון.

הרעיון הזה שייך לתקופה שמלאה באילוצים ושיקולים שלא קשורים לזוגיות בריאה בשום מובן שהוא. ובשום מקור בתורה או בחז"ל לא מתואר מקרה שהסידור הזה התנהל בצורה מוצלחת לרצון כל הצדדים.

הבחור לא שאל האם זוגיות פוליגמית מתנהלת לרצונה של האשה.
הוא שאל דבר אחר.
בעולם מנותק ממוסר של תורה ויהדות, דעתי האישית בלבד היא שכן.
גם במערכות יחסים "כשרות" כששני הצדדים מסורים, והולכים בדרך התורה ואוהבים ועובדי על הזוגיות לא תמיד שני הצדדים מרוצים. אז מה נגיד שזו לא האמת?

ברור שלא.
השאלה היא עקרונית בלי נפקא מינא ומדברת רק לצד הגברי.
זה שונה במהות בנפש הגבר בנושנה מנפש של אשה.
זה מורכה קיצור,
זו דעתי.

אי אפשר להתעלם ממציאות של הנהגות ואורח חיים שהיו מקובלים לפני אלפי שנים וכיום לגמרי לא מקובלים, בשום חברה ועם תרבותי.  

גם היו עבדים ושפחות, גם התורה מתירה לאב למכור את בתו לאמה.

כל מה שהיה מקובל לפני אלפי שנים - אומר שזה בסדר?

כמו שכתבו לך למעלה, הצורך לא היה פוליגמי כמו היום למטרות הנאה.

היו אינטרסים כלכליים, משפחתיים, הולדה, וכו'.

ריבוי נשים למטרות גיוון והנאה.

הביתר להתחתן עם יותר מאשה אחת הוא מגיע ממקום אחר שפירטו פה.

הפוך, מלך ישראל אסור שתהיינה לו הרבה נשים וכו'...

הוא היה מרוצה מכך שהנשים שלו קבעו עסקאות על דודאים מי תהיה איתו הלילה?

כמו שאמרתי קודם, בזוגיות מסורה ואוהבת שיש בה בעיות צריך לטפל ולפתור את הבעיות האלו. כשיש בסיס אוהב ומכבד המערכת הזאת יכולה לעבוד. לא מתואר שום מקרה בתנ"ך של ריבוי נשים שלא מלא בתככים מריבות ואפליות. 

גם מהצד הגברי, גבר מוסרי שתופס את אשתו כיותר מחתיכת בשר טעימה שכדאי לגוון מידי פעם עם חתיכה אחרת לא יהיה מרוצה ברמה הנפשית גם אם יציעו לו הרמון מלא בכל הנערות הבתולות המטופחות של אחשווראש.

ולהגיד שהתורה הכירה בצורך הזה זה כמו לומר שהיא הכירה בצורך בעבדים. 

ב. אני לא הולכת להסתכל על סיפורי האבות הקדושים, שכל מעשיהם היו לשם שמיים ואין לנו רשות לשפוט אותם בעיניים שלנו בכלל ולומדת על איך באלי לחיות. את מתארת את סה בתור איזה טלנובלה מלאת אקשן, החיבור היה שם נשמתי, נשות יעקב הקדושות רחל ולאה, כמהו בכל ליבן ונפשן להיות אלה שזוכות ללדת את שבטי ישראל הקדושים.
ג. את מדברת במבט של אשה אחותי. חתיכת בשר. אומרת לך, לכי תשאלי את בעלך האהוב. 
גבר יכול, לאהוב מאוד את אשתו ולרצות מאוד להיות עם אשה אחרת.
האם זה אידיאלי? האם זו דוגמא למערכת נישואין מוצלחת ומושלמת, האם זו רוח ההלכה?

תשובה על כולם לא.
אל תערבבי רגש.
בשכל- כן. גבר יכול לפי תכונות נפשו להיות עם כמה נשים נקודה.
יכול או לא זה הכל.
האם צריך טוב רצוי בלה בלה בלה? לא.
אצל אשה זה אחרת במהות.

שאני חושב שלאחדשה מתארת את הצד הגברי בצורה הרבה יותר טובה מרוב הגברים פה חח...

אני חושב שזה יושב על ההבדל בין 'שכל' ל'רגש'. אני צודק?

אלא של דעה מסוימת ששניכם חולקים.

שוב, לא טענתי שגבר לא יכול לעשות את זה ברמה היצרית- טכנית. כמו שהוא יכול לאכול כמות של אוכל ולהשמין וכמו שהוא יכול לפעול בהתאם לכל יצר אחר. אבל להגיד ש"גבר יכול לעשות זה" משאיר את זה ברמה אובייקטיבית לכאורה ולא בגינוי חריף שכמעט כל גבר, אישה, ורב בימינו ידרשו.

וגם זה לא מסביר איך קיימות בעולם גם נשים שבוגדות ומתנהלות בהפקרות אם זה כל כך נוגד את המהות שלהן.

זה חוזר לנקודה העיקרית שלי: מה שנמצא בטבע, במהות, בפנימיות או מה שזה לא יהיה, לא משנה אם זה לא עומד בכללי ההלכה ודרך ארץ. אנחנו לא חיות ותפקידנו לרסן את היצרים שלנו בהתאם למה שהקב"ה מצפה מאיתנו. 

יהיה קל מאוד לבדוק בפרויקט השות למשל,

כמה פעמים המילה יעקב מוזכרת במשנה, בגמרא, בכל אחד מספרי הרמב"ם, ברש"י... אני בטוח שהמונח "יעקב אבינו" יהיה מאוד מאוד נדיר ביחס למספר האזכורים של "יעקב".

גם בתפילות שלנו יעקב מוזכר מספר פעמים (למשל בברכת אבות), אני לא זוכר שבאחת מהן הוא מוזכר כ"יעקב אבינו".

כמובן אין כל רע להגיד "יעקב אבינו", אבל גם אין שום חובה כזאת. כמו שלא חובה להוסיף למשה את התואר רבנו, וליוסף את התואר הצדיק... הם מספיק קדושים גם בלי העזרה שלנו.

חוץ מזה, אני לגמרי מסכים עם "חושבת בקופסה" - המשפחה של יעקב בפירוש לא מוזכרת בתורה בתור משפחה אידיאלית. נשים שמקנאות זו בזו, נלחמות זו בזו, ילדים שבהמשך מנסים להרוג את האח הקטן כי אותו אהב אביו כי הוא נולד מהאשה שהוא הכי אהב... 

את רוצה להתעלם מזה ולהגיד שהתורה התבלבלה כשהיא כתבה את כל זה? זכותך כמובן, אבל אל תתקפי את מי שכן לומד ממה שכתוב בתורה...

הוא ענה לך בצורה עניינית, סעיף סעיף, לכל מה שכתבת - נשואים טריים

אני אשה לא מבינה במקורות
אני מבינה במתכונים וטיפים להוציא כתמים מהכביסה

אפילו לקרוא פשט חומש לא יודעת

חוק פו 

אלא רק רכישה באינטרנט 

לא יודע איך אנשים רוכשים מזרון באינטרנט בלי להתנסות ולשכב עליו קודם בחנות.  

כל גוף והצרכים האישיים של הנוחות. לפעמים אפילו לשני בני הזוג במיטה יהודית נדרשים מזרונים שונים ברכות/קשיות לפי הנוחות האישית

בחברות הגדולות והמפורסמות- למשל עמינח, יש הרבה, קרוב ל 20 לדעתי, סוגי מזרונים ורק כשמתנסים בחנות חשים בהבדלים הדקים בין מזרונים.  

אחרי חודש החלפנו לסוג אחר ללא עלות.

מרוצים מאוד. מזרונים נוחים מאוד ואין רווח ביניהם

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

אני לא נתקלתי בזה

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.

והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

לגזור ולשמור

מעניין איך הגעת למסקנה

זה ללכת לקיצוניות.

לא להגיד כלום בקשר למה שנאמר.

לא לעזור בכלום.

לא עולה לכתוב את זה כלום.

וככה יוצאים בתדמית איכפתית./קריזיונרית.

ומבטאים לבן אדם כמה ההודעה שלו נגעה ללב

בלי להתייחס לדברים

זה סוג של תגובה להוצאת הקיטור - לך לטיפול

כלומר באמת אתה בבעיה -

אותי זה לא מעודד, אבל אם יש אנשים שמרגישים

ככה מעודדים ומעודדים - באהבה ובשמחה

ואם יש ליהודי מה לתרום לנושא

שיכתוב את דעתו.

מה הקטע עם המשלוח לייעוץ הזה

אין לך מה לכתוב -

תכתוב "נגע לליבי"

אולי "אשמח לשוחח."

יש לך -תכתוב-

אבל מה הקטע לשלוח כל דקה לייעוץ

ממילא הוא בפורום להתייעץ לא?

נניח שאתה מבין בשיפוצים, וחבר שלך מתייעץ איתך, אתה יכול לייעץ לו איזה חומרים לקנות ובאיזה כלים כדאי להשתמש, אבל אם תעריך שזו עבודה גדולה ו/או מסובכת, או שתשים לב שוואלה לבן אדם אין מושג על מה אתה מדבר, לא תציע לו להזמין איש מקצוע? 

לא מתקרב לייעוץ בחיים האמיתיים

בטח לא לטיפול

ולפעמים רק מהצד רואים כמה טיפול יכול לעזור

אם אתה באמת מתכוון למה שאתה אומר.

אתה שומע את עצמך?

למה טיפול זה קיצוני?

אדם חולה שלא מצליח להסתדר עם במחלה שלו, ללכת לרופא שיעזור להתאים לו טיפול רפואי/תרופה זה צעד קיצוני?

כלומר, "לך לטיפול" זה אומר שאתה יכול לקבל עזרה בקושי הספציפי שלך. לא צריך להילחם לבד  בלי שיש לך מושג  איך זה פועל.

אבל לפעמים אנשים אוהבים לשמוע את חכמת ההמונים...

יש בזה משהו אחר מהטיפול

לטיפול זה גם טוב

אני חושבת שזה לא סותר

אז אני אסביר את עצמי

כי אכן לא הסברתי את עצמי בצורה מובנת

לשם כך אביא דוגמה:

דו שיח בין אשה לחברה

1)

האשה: בעלי כל כך מיוחד.

חברה: כל הבעלים הם מיוחדים.

האם החברה חיזקה את דברי האשה או ביטלה אותם?

2)

האשה: בעלי הוא כל כך מיוחד.

חברה: אף בעל לא מיוחד.

האם יש הבדל?

בשני המקרים גם בהכל וגם בכלום.

הצד השווה שבהם,

הוא התעלמות/ ביטול/ אי מתן מענה

אי האזנה - למשפט שנאמר.

יפה, אחרי שהדגמנו את זה

שאין הרבה הבדל בין הכל לכלום.

כך גם התכוונתי בעניין שלשלוח לטיפול, 

שזה אומר 0 יחס למה שנכתב כתב

ואי מתן קרדיט שהוא יכול לעזור לעצמו.

למרות שהוא ביקש עזרה / תמיכה בפורום.

שווה בצד מה ללכתוב למישהו להתגרש

שזה דומה במסר של מצבך / מצבכם די אבוד

אין לי ציפיה ממך שתקרא את מה שייעצו לך.

בשני המקרים

לא הייתה תגובה וכבוד

והאזנה למה שבפועל נכתב

כשנשלפו פתרונות הקסם ה- שכחתי את המילה

טיפול, וגירושין.
 

קראנו השבת בפרשת השבוע את פרשת קדושים.

אנו קוראים בה על המקום הכי קדוש לעם ישראל - קודש הקודשים -

שביום הכי קדוש בשנה - יום הכיפורים -

האיש הכי קדוש בעם - הכהן הגדול - נכנס לקודש הקודשים ומכפר בעדו, בעד ביתו ובעד כל עם ישראל.

ואנו יכולים ללמוד מכך גם בהשוואה אלינו. לקודש הקודשים שלנו. כל אחד ואחת מאיתנו:

המקום:

המקום הכי קדוש לנו - הבית שלנו.

ובתוך המקום הזה, נפנה באמת מקום. 

נראה בו באמת את מה שהוא - קדוש. נבדל. מכל הבחוץ.

ניתן לו את המקום הראוי לו ונאפשר לנו לפנות רעשי רקע למען אותו מקום פנימי שהוא רק שלנו.

האדם:

האיש הכי קדוש לי זה אישי.

האישה הכי קדושה לי היא אשתי.

קדוש גם במשמעות של נבדל גם כאן -

להבדיל את אשתי מכל הנשים בעולם. 

להבדיל את אישי מכל האנשים בעולם. 

"הרי את" - ורק את.

"מקודשת לי" - ורק לי.

מקודשת.

רק היא עבורי.

רק הוא עבורי.

לחזק את הייחודיות. את הבלעדיות.

לקדש אותנו.

הזמן:

הזמן הכי קדוש לנו הוא הזמן שלנו יחד.

לפנות זמן למרחב הזוגי שלנו.

לקדש ולבדל אותו מזמנים אחרים.

לתת זמן ופניות לביחד שלנו.

ולהבדיל אותו מהסחות דעת לדברים אחרים באותו רגע ולייחד ולקדש את הזמן הזה אך ורק עבורנו.

אז גם בביתנו פנימה -

מקום

זמן

אנחנו -

האיפה

המתי

המי

ולייחד אותם. ולקדש אותם. ולהבדיל אותם מאחרים.

"קדושים תהיו"

"כי קדוש אני"

ה' אחד ושמו אחד

וללמדנו גם מתוך כך -

אשתי אחת. ובה ורק בה אני ממוקד. ובה ורק בה אני מכוון ומוציא את האנרגיה שלי.

אישי אחד. ובו ורק בו אני ממוקדת. ובו ורק בו אני מכוונת ומוציאה את האנרגיה שלי.

ואנחנו יחד - אחד.

לא בטוחה מה מהדרין

הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)

דרך הגפן

ההוא האסייתי ששכחתי את שמו

יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.

אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.

הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.

איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...

אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

אבל לא זוכר מהם

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)

נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

נפוץ

יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון

כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.

זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.

כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול

הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר

מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

אבל

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה

העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.

אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..

(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

השאר. נכון.

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

תודה 

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

עזרת לסדר את הראש.

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...

והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

@נחלת  אני צודק?

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.

לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?

זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?

הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.

לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?

דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר

** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.

רק מה שהיה אפשר באינטרנט.

אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון

---------------------

תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה

לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.

ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.

כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!

זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)

וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).

אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה