אסור להדליק אש בשבת, זה אומר שהדלקת אש בשבת סותרת את טבע האדם?

לאכול פרה שחוטה זה מתאים לטבע האדם אבל לאכול פרה שחושמלה לא מתאים לטבע האדם?

אם כבר, התורה אומרת על טבע האדם משפט מאוד ברור:

כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

אם היינו עושים רק מה שבטבע שלנו, לא היינו אנשים טובים.

בנוסף, יש בשאלה שלך אנכרוניזם:

אתה מניח שבגלל שהיום גברים מתחתנים מתוך אהבה, אז גם בעבר הם התחתנו מתוך אהבה, ואם בעבר הם התחתנו עם כמה נשים אז כנראה הם אהבו כמה נשים.

ובכן, זה לא נכון.

בתקופה ההיא אנשים התחתנו משלל סיבות, אהבה לא הייתה אפילו בטופ 5.

חתונה עם מספר נשים לא הייתה בשביל שהגבר יוכל לגוון וכדי שיהיה לו עניין ופלפל בחיים, אלא מסיבות פרקטיות שמתאימות לתקופה ההיא.

אם היית שואל גבר שהתחתן עם 3 נשים, האם הוא מונוגמי או פוליגמי, הוא לא היה מבין מה אתה רוצה ממנו. הוא פשוט התחתן עם 3 נשים כדי שתהיה מי שתשמור על הילדים בזמן שהאשה הראשונה עסוקה בלהכין אוכל, כי האשה השלישית צריכה כל היום ללקט פירות וירקות למשפחה.

או שנדוניה מאשה אחת לא הספיקה בשביל לפרנס את המשפחה אז הוא הוסיף אשה חדשה עם נדוניה חדשה,

או שהוא היה צריך להתחתן עם בת של ראש השבט המתחרה כדי להגיע איתם להסכם שלום,

או שאולי פשוט נשארה לו בת דודה רווקה אז הוא התחתן איתה כדי שלא תישאר לבד...

בקיצור,

0 קשר לפוליגמיה.

נכון שהתורה לא אסרה ריבוי נשים, אבל בכל המקומות שמופיע בהקשר הלכתי, זה לאיסור אפליה - גם אדם שיש לו שתי נשים, לא יכול למנוע מהאשה הפחות רצויה שאר, כסות ועונה; גם אדם שיש לו שתי נשים, לא יכול 'לבכר' את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור.

המציאות הרגילה בתנ"ך היא של אשה אחת, המקרים שמוצאים שתי נשים, זה בעיקר אצל מלכים/מנהיגים, שם הנשים היו יצוגיות וסוג של 'סמל סטטוס' ובמקרים של עקרות, שאז במקום שאדם יגרש את אשתו וישא אחרת, הוא נושא עוד אשה בשביל להוליד בנים.

גם בדברי חז"ל יש המלצה לאדם שנשא אשה והוליד בנים ומתה, לישא אשה חדשה ולהוליד עוד בנים, אבל אין בשום מקום המלצה לשאת כמה נשים ביחד. יותר מזה בכתוב ובדברי חז"ל אשה שניה נקראת "צרה", אין יותר ברור מזה להביע כמה חז"ל מסוייגים מהעניין.

במציאות לא היה אסור, אבל בכל הש"ס יש רק מקרה אחד אמיתי עם שמות, של אדם מישראל שיש לו שתי נשים - אריסטון אפוטרופוס של אגריפס המלך וגם הן היו בערים שונות.

התורה לא מעודדת או לא לא מעודדת כלום.

זה מותר אל תהיה יותר צדיק מהאפיפיור

בין אם זה בקהילות שקיבלו חרם דרבינו גרשום ובין אם כמו שנפסק בשו"ע שבמקום שנהגו שלא לשאת שתי נשים - אסור והספרדים נשבעים על זה בתקיעת כף.

כמו שציינתי כאן:

התורה בשום מקום לא מעודדת ריבוי נשים - נשואים טריים

מדאוריתא מותר, אבל בשום מקום בתורה או בחז"ל זה לא מומלץ.

כל מיני דברים מאוחרים זה תוספות למי שירצה או יכול בטח לא הלכה.

מומלץ או לא לא יודע לא בדקתי

נכון שאת חרם דרבינו גרשום קיבלו רק האשכנזים, אבל גם השו"ע פוסק שבמקום שנהגו שלא לשאת אשה שניה אסור. אין שום ספק שארץ ישראל היום הוא מקום שנהגו לאסור. אדרבה, בנוסך הכתובות של הספרדים היום יש שבועה חמורה שלא לשאת אשה שניה - ככה שאשכנזי שנושא אשה שניה עובר רק על קבלת החרם של הקהילות שהוא כאיסור דרבנן וספרדי עובר על שבועתו שזה איסור דאוריתא.

מה שמוסכם על הראשונים והאחרונים לאיסור - להלכה הוא אסור. זה ממש לא משנה למעשה שלפי הגמ' זה מותר. התורה החיה כוללת את קבלת עם ישראל. אין שום הבדל מהותי בין 'קראי' של המקרא ל'קראי' של הגמ'. שניהם נצמדים להבנתם בטקסט מסויים, קדוש באמת, אבל מתעלמים ממסורת ישראל.

בהמון קהילות ואני קראי

טוב אחי, גגל את רשימת גדולי ישראל שנשו יותר מאשה אחת בדורות האחרונים ותראה למי אתה קורא קראים

השו"ע פסק: ”ר"ג החרים על הנושא את אשתו אבל ביבמה לא החרים וכן בארוסה ולא פשטה תקנתו בכל הארצות ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי”.

הרב שמואל די מדינהכתב שחרם רגמ"ה לא נתפשט אלא בין האשכנזים. וכן כתב הרדב"ז: "שבירושלים ובכל המקומות האלה לא נתפשטה גזרת רגמ"ה, ונהגו לישא כמה נשים ואין פוצה פה".

וכמו כן כתב המהר"ם אלשקר: "רוב הגליות כגון בגלילות ספרד ובמערב ובכל המזרח לא קבלו עליהם מעולם תקנת רגמ"ה"

רבי יוסף קולון כותב: ”תקנת רבנו גרשום לא ראיתי, ולא נתפשטה בכל הארצות, והדעת נוטה שלא גזר תקנתו בכל הנשים ובכל המגרשים, שלא עשה אלא לגדור בפני הפריצים וההוללים המעוללים בנשותיהן שלא כראוי, אבל לא יעלה על הדעת שנתפשטה תקנתו אפילו באותן שאמרו חכמים שיוציאו שלא בכתובה וגו'. כ"ש ששמענו שלא גזר אלא לזמן סוף אלף חמישי”.

גם אשכנזים נגד

ידועה דעת הגר"א שהתנגד בחריפות לחרם דרבינו גרשום, להלן מכתב שכתב רבי שמואל העליר אל רבי עקיבא יוסף שלזינגר ”והנני מעיד עלי שמים וארץ, כי כמה פעמים שמעתי מהגאון החסיד רבי ישראל משקלוב זצ"ל מחבר ספר פאת השלחן, ששמע מפי הגאון האמיתי החסיד רבינו אליהו מווילנא זיע"א, כי אילו היה עולה הדבר בידו היה מבטל תורה ותפלה ומסבב מעיר לעיר וממדינה למדינה לבטל החרם דר' גרשום בעניין איסור לשאת שתי נשים, כי על ידי ביטול החרם תהיה התקרבות הגאולה.”

היעב"ץ התנגד עקרונית לחרם דרבנו גרשום וראה בו תקנה זמנית ומקומית, ובאחת מתשובותיו הוא כותב: ”כל מה שרבינו גרשום אסר הוא רק מפני חילול השם בין הגויים מפני שאצל הנוצרים זה היה נחשב לדבר אסור וטמא”.

הרב עובדיה יוסף פסק להתיר נישואים עם שתי נשים לספרדים, ויצא נגד זה שבתי הדין אינם נותנים לבני ספרד לשאת שתי נשים, וכך כתב בשו"ת יביע אומר

וזה סתם מגיגול פשוט אז תעשה טובה אחי תלמד או שתענה לענין או שלא

1. תשובת הרשב"א לא רלוונטית לעניין. לא טענתי שום דבר על ספרד בתקופת הראשונים (וגם לא טענתי שבני ספרד בימינו מחוייבים *בגלל* חרם דרבינו גרשום).

כך גם שאר הפוסקים שציינת שבמקומם לא פשט חרם דרבינו גרשום, לא טענתי שהספרדים מחוייבים בגלל חרם דרבינו גרשום.

2. לגבי השולחן ערוך מה שהבאת זה חצי אמת גרוע משקר.

אכן באבן העזר סימן א' סעיף י' כותב את מה שהבאת. אבל בסעיף ט' (כלומר הסעיף הקודם!!!) כותב שבמקום שנהגו שלא לשאת שתי נשים אינו רשאי לשאת. כפי שציינתי (ותשאל כל ילד ברחוב) בארץ ישראל בדור הזה, המנהג הפשוט וממילא ההלכה גם לפי השולחן ערוך היא שאינו רשאי לשאת שתי נשים.

3. כפי שציינתי (והתעלמת לגמרי כשהגבת רק על חרדר"ג) נוסח הכתובה של הספרדים הנהוג כיום ומדורות רבים בארץ ישראל כולל שבועה חמורה בתקיעת כף, על כך שלא ישא אישה נוספת.

ממילא זה חמור עוד יותר מחרד"ג.

4. כל דברי הרב עובדיה (וגם בזה רבים מגדולי הדיינים לא הסכימו איתו) הם לא להתיר פוליגמיה חופשית (כנ"ל סעיפים 2 ו3. הרב עובדיה לא יכול לחלוק על כך) אלא שבמקרים הספציפיים בהם בית דין מתירים לשאת עוד אשה כגון כשהאשה מחוייבת לקבל גט ומסרבת או כשהיא במצב צמח וכד' - שהרב עובדיה טען שאין להצריך ספרדים בפרוצדורה הארוכה של 'היתר מאה רבנים', אלא להסתפק בהיתר בית דין שמתירים את השבועה.

לגבי אשכנזים

נכון שיש שמועה מכלי שלישי בשם הגר"א ש"אילו היה עולה בידו וכו" בפועל לא עלה בידו ובפועל גם הוא לא חלק שעד שלא יסכימו גדולי ישראל להתיר - הקהילות שנהגו כך כדבר פשוט, כפי שמציין שם הרמ"א בסעיף י' וכל פוסקי אשכנז - מחוייבות בזה.

לגבי היעב"ץ איני מכיר את המקור בשלמותו ובהקשרו וממילא לא יכול להתייחס.

באופן כללי, היעב"ץ היה קול חריג בהרבה סוגיות ובכל המקומות שחלק על המנהג דעתו לא התקבלה על גדולי הדורות שאחריו ועד ימינו.

בפשטות, גם היום אם דתיים יתחילו עם פוליגמיה, יהיה חילול ד' גדול במושגים החברתיים של היום.

להגיד "הכל לא רלוונטי" לא מוציא אותך בצורה טובה... עדיף להגיב עניינית.

ולכן,

כאשר ניק מקבל הערה על כך שהוא יורד לפסים אישיים ולא מגיב עניינית,

ואז אחרי ההערה הניק כותב תגובה נוספת של גידופים,

ואחרי שמנהל מוחק את התגובה וכותב לניק באישי שהתגובה שלו נמחקה כי היא הכילה העלבות אישיות,

הניק בוחר במקום ללמוד ולתקן לתקוף באופן אישי ולהמשיך בהעלבות,

לצערי אין ברירה אלא לחסום את הניק.

אחרי שנה וחצי של ניהול - חסימה שנייה. אז לכל מי שחושב שאני נהנה מזה או שהיד קלה על ההדק, זה רחוק מלהיות נכון.

הערתי, מחקתי, כתבתי למה מחקתי, כתבתי באישי, ושוב נאלצתי למחוק...

זה לא נעים.

שכוייח וכל טוב.

כי אם היית באמת קורא את מה שכתבתי וגם מבין את מה שאתה קורא, לא היית מגיב כך.

רק לצורך ההבהרה, בשום מקום לא טענתי שכל מי שהתיר לאורך הדורות לשאת שתי נשים הוא קראי. 

כל מה שטענתי הוא שמי שטוען ש*בדור שלנו הלכה למעשה מותר לגבר לשאת כמה נשים סתם כי בא לו* בלי היתר ספציפי מבית דין שניתן רק בנסיבות מאוד ספציפיות ועל מנת להצדיק את עמדתו הוא מצטט כל מיני מקורות, תוך התעלמות ממסורת הפסיקה ומהנוהג המקובל היום בכל קהילות ישראל - נופל באותה נפילה של הקראים.

לא אגיב, מוזמן להמשיך לכנות בשמות מי שחושב אחרת ממך גם גדולים ממך ותמשיכו להחמיא אחד לשני זה די משעשע סך הכל.

😉

אי אפשר להשליך הנהגות ואורח חיים של לפני אלפי שנים על החיים שלנו במציאות הנוכחית

לזכור גם שבתקופה ההיא היתה קיימת מציאות של עבדים שפחות בבית, הן עבדים ושפחות יהודיים והן נוכריים. מאוד סביר שעל מנת להתמודד הלכתית עם מצב של חיים משותפים עם עוד אישה/נשים בבית, הפתרון היה להתיר נישואין עם יותר מאישה אחת.

סעיף ד לפי שמצינו שהימין היא חשובה בתורה: לענין עבודה, ולענין בהן יד ובהן רגל של מילואים, ושל מצורע, ולענין מצות חליצה; לכן בלבישה וכן בשאר דברים, לעולם יקדים של ימין לשל שמאל, ובחליצת המנעלים ושאר בגדים, יחליץ של שמאל תחלה (שזהו כבודה של ימין). ואך לענין קשירה, השמאל חשובה יותר, מפני שקושרין עליה את התפילין; ולכן כשצריך לקשור, יקשור של שמאל תחלה, כגון מנעלים שיש בהם קשירה, נועל של ימין ואינו קושרו, ונועל את של שמאל וקושרו, ואחר כך קושר של ימין, וכן בשאר בגדים.

לא חשוב אם היא מתחילה עם יד ימין או שמאל

העיקר שתהיה במטבח

תבשל ותנקה את הבית 

קוק יהינו להקל במצוות תורתנו הקדושה מטעמי נוחות גרידא.

מה קרה, קצת חם אז מזרוחניקים?

בוא אלינו במקלך ותרמילך לבני ברק ביולי אוגוסט וסגי לכו ריח ניחוח לה' של זיעת קדושים בציצית צמר, סירטוק, ספודיק וגערטל.

או בסרקזם....

(אגיב אחרת: זה שהתורה מביאה כל מיני כיווני מחשבה, סוגי אנשים, סיטואציות- היא לא מכלילה שככה יצאים לכל אדם באשר הוא. יש גברים שהיצר שלהם גדול יותר- ולכן ניתנה האפשרות עבורם להרבות נשים. כמו שהתורה נתנה את האפשרות לתת גט . כי יש מצבים שצריך לתת פיתרון למצב קיצון. )

האם כל האנשים הם בעלי אותן נטיות, חלומות, מחשבות? -לא.

יש כאלה שזה יכול להועיל להם שלא לחטוא.

לגיטימי היום?

- לא. יש לנו חוק והוא לא נכתב סתם.

אני לא הולכת להרחיב יותר בנושא.

יש היקפיות רבה לכל כך הרבה סוגי אנשים.. שלפעמים זה הזוי 

גם לאכול בלי הפסקה עד שמתפוצצים זה התנהגות טבעית, והתורה לא אסרה אותה, אבל זה לא אמור שזה "לגיטימי כיום".

הייתי ממליצה למי שמתעניין בזה לדאוג שהוא יכול להחזיק קשר עם אישה אחת, לפני שהוא חושב להוסיף עוד נשים.

שמתאימה לרוב בני האדם.

לא חקרתי את הנושא, אבל אם נסתכל על הבוגדים, אני משערת שלא מדובר בצורך בריבוי נשים, אלא חוסר עם בת הזוג הקיימת. (חוסר נפשי לא רק מיני).

יש אחוז קטן שבשבילם זה לא מתאים.

אם נשים את התורה בצד ונסתכל רגע רק על המוסר החברתי, בעיניי אין בזה בעיה מוסרית במידה וזה מוסכם על שני בני הזוג.

דעה לא פופולארית-

אשה וגבר שונים בתכלית העניין,

אני חושבת שנשים לא יכולות להבין עד הזוך את הצורך בפוליגמיה או קשר עם אופי פוליגמי אצל חלק, לא כולם מהגברים.

והיחס -בהתאמה שונה...

 האם הם יכולים להבין? או שגם הם לא יכולים לעכל את הרעיון של גבר שרוצה לבגוד באשתו? (עלק "קשר עם אפיק פוליגמי")

אם יש לזוג בעיות הם צריכים ללכת לטיפול, ואם זאת בעיה שאי אפשר לפתור אז להתגרש.

הטרנד החדש שכובש את העולם "נישואים פתוחים" הוא הרס כל מושג הנישואים והזוגיות.

גבר שאומר לאשתו שהיא לא מספיקה לו והוא רוצה "להוסיף" מישהי אחרת (בואו נודה על האמת בעיקר כדי לספק את התאוות שלו) לא מגיע לו להישאר נשוי. בעולם שבו נישואים מתבססים על קשר רגשי ומחויבות, אי אפשר פשוט להכניס עוד מישהי למשוואה בלי למוטט את כל היסודות של הקשר הראשון.

הרעיון הזה שייך לתקופה שמלאה באילוצים ושיקולים שלא קשורים לזוגיות בריאה בשום מובן שהוא. ובשום מקור בתורה או בחז"ל לא מתואר מקרה שהסידור הזה התנהל בצורה מוצלחת לרצון כל הצדדים.

הבחור לא שאל האם זוגיות פוליגמית מתנהלת לרצונה של האשה.
הוא שאל דבר אחר.
בעולם מנותק ממוסר של תורה ויהדות, דעתי האישית בלבד היא שכן.
גם במערכות יחסים "כשרות" כששני הצדדים מסורים, והולכים בדרך התורה ואוהבים ועובדי על הזוגיות לא תמיד שני הצדדים מרוצים. אז מה נגיד שזו לא האמת?

ברור שלא.
השאלה היא עקרונית בלי נפקא מינא ומדברת רק לצד הגברי.
זה שונה במהות בנפש הגבר בנושנה מנפש של אשה.
זה מורכה קיצור,
זו דעתי.

אי אפשר להתעלם ממציאות של הנהגות ואורח חיים שהיו מקובלים לפני אלפי שנים וכיום לגמרי לא מקובלים, בשום חברה ועם תרבותי.  

גם היו עבדים ושפחות, גם התורה מתירה לאב למכור את בתו לאמה.

כל מה שהיה מקובל לפני אלפי שנים - אומר שזה בסדר?

כמו שכתבו לך למעלה, הצורך לא היה פוליגמי כמו היום למטרות הנאה.

היו אינטרסים כלכליים, משפחתיים, הולדה, וכו'.

ריבוי נשים למטרות גיוון והנאה.

הביתר להתחתן עם יותר מאשה אחת הוא מגיע ממקום אחר שפירטו פה.

הפוך, מלך ישראל אסור שתהיינה לו הרבה נשים וכו'...

הוא היה מרוצה מכך שהנשים שלו קבעו עסקאות על דודאים מי תהיה איתו הלילה?

כמו שאמרתי קודם, בזוגיות מסורה ואוהבת שיש בה בעיות צריך לטפל ולפתור את הבעיות האלו. כשיש בסיס אוהב ומכבד המערכת הזאת יכולה לעבוד. לא מתואר שום מקרה בתנ"ך של ריבוי נשים שלא מלא בתככים מריבות ואפליות. 

גם מהצד הגברי, גבר מוסרי שתופס את אשתו כיותר מחתיכת בשר טעימה שכדאי לגוון מידי פעם עם חתיכה אחרת לא יהיה מרוצה ברמה הנפשית גם אם יציעו לו הרמון מלא בכל הנערות הבתולות המטופחות של אחשווראש.

ולהגיד שהתורה הכירה בצורך הזה זה כמו לומר שהיא הכירה בצורך בעבדים. 

ב. אני לא הולכת להסתכל על סיפורי האבות הקדושים, שכל מעשיהם היו לשם שמיים ואין לנו רשות לשפוט אותם בעיניים שלנו בכלל ולומדת על איך באלי לחיות. את מתארת את סה בתור איזה טלנובלה מלאת אקשן, החיבור היה שם נשמתי, נשות יעקב הקדושות רחל ולאה, כמהו בכל ליבן ונפשן להיות אלה שזוכות ללדת את שבטי ישראל הקדושים.
ג. את מדברת במבט של אשה אחותי. חתיכת בשר. אומרת לך, לכי תשאלי את בעלך האהוב. 
גבר יכול, לאהוב מאוד את אשתו ולרצות מאוד להיות עם אשה אחרת.
האם זה אידיאלי? האם זו דוגמא למערכת נישואין מוצלחת ומושלמת, האם זו רוח ההלכה?

תשובה על כולם לא.
אל תערבבי רגש.
בשכל- כן. גבר יכול לפי תכונות נפשו להיות עם כמה נשים נקודה.
יכול או לא זה הכל.
האם צריך טוב רצוי בלה בלה בלה? לא.
אצל אשה זה אחרת במהות.

שאני חושב שלאחדשה מתארת את הצד הגברי בצורה הרבה יותר טובה מרוב הגברים פה חח...

אני חושב שזה יושב על ההבדל בין 'שכל' ל'רגש'. אני צודק?

אלא של דעה מסוימת ששניכם חולקים.

שוב, לא טענתי שגבר לא יכול לעשות את זה ברמה היצרית- טכנית. כמו שהוא יכול לאכול כמות של אוכל ולהשמין וכמו שהוא יכול לפעול בהתאם לכל יצר אחר. אבל להגיד ש"גבר יכול לעשות זה" משאיר את זה ברמה אובייקטיבית לכאורה ולא בגינוי חריף שכמעט כל גבר, אישה, ורב בימינו ידרשו.

וגם זה לא מסביר איך קיימות בעולם גם נשים שבוגדות ומתנהלות בהפקרות אם זה כל כך נוגד את המהות שלהן.

זה חוזר לנקודה העיקרית שלי: מה שנמצא בטבע, במהות, בפנימיות או מה שזה לא יהיה, לא משנה אם זה לא עומד בכללי ההלכה ודרך ארץ. אנחנו לא חיות ותפקידנו לרסן את היצרים שלנו בהתאם למה שהקב"ה מצפה מאיתנו. 

יהיה קל מאוד לבדוק בפרויקט השות למשל,

כמה פעמים המילה יעקב מוזכרת במשנה, בגמרא, בכל אחד מספרי הרמב"ם, ברש"י... אני בטוח שהמונח "יעקב אבינו" יהיה מאוד מאוד נדיר ביחס למספר האזכורים של "יעקב".

גם בתפילות שלנו יעקב מוזכר מספר פעמים (למשל בברכת אבות), אני לא זוכר שבאחת מהן הוא מוזכר כ"יעקב אבינו".

כמובן אין כל רע להגיד "יעקב אבינו", אבל גם אין שום חובה כזאת. כמו שלא חובה להוסיף למשה את התואר רבנו, וליוסף את התואר הצדיק... הם מספיק קדושים גם בלי העזרה שלנו.

חוץ מזה, אני לגמרי מסכים עם "חושבת בקופסה" - המשפחה של יעקב בפירוש לא מוזכרת בתורה בתור משפחה אידיאלית. נשים שמקנאות זו בזו, נלחמות זו בזו, ילדים שבהמשך מנסים להרוג את האח הקטן כי אותו אהב אביו כי הוא נולד מהאשה שהוא הכי אהב... 

את רוצה להתעלם מזה ולהגיד שהתורה התבלבלה כשהיא כתבה את כל זה? זכותך כמובן, אבל אל תתקפי את מי שכן לומד ממה שכתוב בתורה...

הוא ענה לך בצורה עניינית, סעיף סעיף, לכל מה שכתבת - נשואים טריים

אני אשה לא מבינה במקורות
אני מבינה במתכונים וטיפים להוציא כתמים מהכביסה

אפילו לקרוא פשט חומש לא יודעת

חוק פו 

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת