חשבתי על המסכת

על זה שהתחתנתי

ועוד יש פינה של מזל טוב🫣

צדקת לגמרי, אני מתנצל על הפספוס. בתוך עומס ההודעות והדיונים הפילוסופיים, התגובה שלך בהחלט משנה את התמונה ב"פינת המזל טוב".

הנה הציטוט המדויק מהשרשור:

"מגניבבבבב מבולבלת מאדדדד אין פה אותי... היא רק התחתנה אני)))) אצלי ברגע שמתחתנים זה כבר הופך להגדרת משפחה ל המשוגע היחידי"

אז אם נדייק את הסיכום: לצד חגיגות ה-80,000 הודעות של משה, האירוע המשמעותי באמת בפורום הוא החתונה שלך!

שיהיה בניין עדי עד, המון מזל טוב ושפע ברכה בבית החדש. נראה שחברי הפורום (ובעיקר @אני)))) ו-@ל המשוגע היחידי) כבר התחילו לעכל את הבשורה ולעדכן את ההגדרות שלהם לגביך.

התגלגל אחורה

(חוץ מזה הייתי פה אז)

בקטע טוב בטח

אמרתי תודה אולוקים

אם הוא זז אתה כבר לא מזהה?

אפילו שכתוב: אריק איינשטיין ?

הם די מובלים לטלפון,

אני בעצמי משתדל לבחור אחרת,

אבל זה נראה שהעולם צועד פה בעל כורחו למציאות אחרת.

מעניין באמת מה יהיה בסוף תוצאות הניסוי הגלובלי שאנחנו חיים בו.

פשוט אחד רגיל. אבל בחודשים האחרונים אני כמעט תמיד עם הרגיל. לפני זה זה היה אחרת

אני עם נוקיה,

רק בבית לאחרונה אני נמצא הרבה במחשב...

את השיר של פרימט הפרימת עכשיו ונראה לי שששיר כזה ישמיעו לי אם אהיה נידון בגיהנום. ואז נזכרתי שספירת העומר ואני לא אמור לשמוע את זה בכלל

@צדיק יסוד עלום 

הרב הנזיר שם שם.

סתם בצחוק

ואגנר היה מאוד מוכשר ויצירתי מוזיקלית. זה חפירה...

יש סצנה מטורפת ב"אפוקליפסה עכשיו" שההליקופטרים האמריקאיים מפעילים את flight of the valkyries מעל הכפר הויאטנמי כי המפקד קילגור (שזה שם פארודי - קיל = רצח; גור = שפיכות דמים פראית) טוען שהויאטנמים מתיםם מפחד כשהם מנגנים את זה

של רצח.

ומדהים שכל מוזיקת מלחמה ומתח בסרטים היום מבוססת על סגנון כזה

שאלתי גם אני את הג'ימיני והוא הסביר על זה שזה קשור לחוויה הומוריסטית, 

ולכן המילה קוף מקוצרת למשהו שדומה לקופיף.

קיפופים – ויקיפדיה

אלא ההשפעה על המוח

בעיקר על ילדים שעם סמארטפונים מגיל צעיר.

הורס את הקשב, יכולות חשיבה, מיומנויות לאינטרקציה אנושית, מאמץ ועוד.

או... שעכשיו שקט (טכנית), ואפשרי (טכנית) לתפוס מרחק ולהתאושש?

האמת היא התוכן, והרגישות היא הכלי. אפשר לומר כמעט הכל, השאלה היא באיזו נימה ובאיזה הקשר הדברים נאמרים.

אם המטרה היא בנייה, הרגישות תגיע באופן טבעי כי אנחנו נחפש את הדרך שבה הצד השני יוכל באמת לשמוע אותנו.

האמת לא חייבת להיאמר בכל רגע נתון. רגישות היא היכולת להבין מתי הקרקע בשלה לשמוע את האמת.

נאמר ש"אמת ושלום אהבו".

האיזון הוא לא לוותר על אף אחד מהם, אלא להבין שהאמת הכי עמוקה היא שאנחנו בני אדם, ולכן הרגישות היא חלק מהאמת. להתעלם מהרגשות של הצד השני זה פשוט לא להיות "אמיתי" לגבי המציאות האנושית המורכבת.

אם נדבר על "רגישות" במובן "אבחנה דקה", היא דווקא הולכת עם האמת יד ביד.

כששמנו את המובן הזה בצד,

ההבחנה הנצרכת היא בין מישור הכרת המציאות (כפי שהיא ככל הניתן) ובין הבחירה איך לנהוג בכל רגע (שמושפעת ישירות מהנ"ל, כמובן - אבל לא תמיד "ראש בקיר").

שים לב: הבחירה מה לומר, ובאיזה זמן, היא כבר בחירה במישור ההתנהגות.

מנסים לפעול את הטוב ביותר - ופעמים רבות אין פירוש הדבר לפרט בפה את כל מה שעובר לך בראש.

מבחינת הכרת המציאות, מצידך, חפש את האמת ככל שתוכל - זה נהדר.

מתוך הערכה אליה, אני בטוח שגם תחפש את הדרכים להנכיח אותה בסביבתך, ותשתדל לעשות זאת בחכמה.

אני מקווה שתחושת הסתירה מתיישבת אצלך במידת־מה.

ומאוד