צמודה במוסד,

זה אתר לחלוטין מאדם שאנס וכפה רצונו על אחרים, או מאדם שלא חזר בתשובה. 

כלומר אדם חילוני שטוען להסכמה, אני אסבור שהוא חי בעולם מוסרי מעוות, אבל בעולם המעוות שלו - הוא נחשב בסדר, אז זה לא מעיד על חוסר שליטה.

אבל אצל אדם דתי וק"ו אצל רב, אמנם אם הוא כופה את עצמו הוא מוסיף חטא על פשע, אבל גם כשהדברים 'בהסכמה', זה אומר אחת משלוש אפשרויות שכל אחת יותר גרוע מהאחרות:

*או שהוא נותן לדחפים שלו להתגבר על העולם הערכי שהוא מאמין בו,

*או שהוא צבוע שבכלל לא מאמיןמבתורה וערכיה וכל החזות הרבנית שלו היא זיוף,

*או שהוא חי בדמיונות של 'רוח הקודש' שמכוונת אותו לעשות איסורים.

אין אפוטרופוס לעריות,

כלומר גם אדם גדול מאוד ומוסרי מאוד ומאמין מאוד וכו', יכול ליפול.

אני הייתי עושה הפרדה בין אדם שנפל והוא רואה בזה נפילה ומכה על חטא ודואג מעתה והלאה להתרחק ממה שהוביל אותו לכך (ואז לדעתי מה שכתבת בסעיף א' לא תקף לגביו),

לבין אדם שבהגדרה מאפשר לעצמו לעשות זאת.

אם נשווה זאת לאוכל - זה כמו ההבדל בין אדם שאוכל כמויות של פיצות, המבורגרים, בורקסים ועוגות והוא פשוט נהנה מזה,

לבין אדם שמנסה מאוד מאוד לשמור על תזונה ראויה אבל הייתה לו נפילה בגלל רגע שבו התאווה הייתה גדולה מאוד והוא לא עמד בפיתוי.

בשולי הדברים אגיד שבפועל לדעתי במרבית המקרים כאשר יש קשר שאינו הלכתי אבל כן חוקי, זה כלל לא מגיע לידיעת אנשים אחרים.

זה נעשה בחדרי חדרים ואם שני הצדדים הסכימו לכך אז לאף אחד מהם אין אינטרס להוציא זאת החוצה.

כלומר אנחנו לא באמת יכולים להחליט האם רב שעשה זאת ילמד את הילדים שלנו, פשוט כי אנחנו לא נדע...

ובשוליים השניים של הדף:

אם אדם עושה זאת, הייתי מצפה ממנו להיות הגון ולא להעמיד אף אחד בדילמה הזאת, ופשוט לא לעסוק ברבנות או בהוראה דתית.

אם למשל גבר הומו מקיים זוגיות עם גבר, שלא ינסה להתקבל לתפקידים שבהם הלקוחות שלו ינועו באי נוחות במקרה הטוב או ממש ידרשו לפטר אותו במקרה הרע. זה לא טוב לא עבורם ולא עבורו.

ב''ה יש הרבה מקצועות שאפשר להתפרנס בהם בכבוד ולתרום לעולם, גם בלי שמעשיך האישיים בבית יהיו רלוונטיים.

לגבי ד - הייתי מעדיף שיעשה תשובה

ולא ברור איזה תשובות את מצפה לשמוע ואילו לא אז ננסה בכנות.

א. אני לא זה שבוחר את המורים בבית הספר היסודי של הילדים שלי, אני בוחר בית ספר, מניח שהמנהל יודע את העבודה ויודע לסנן, שוב מדברייך לא ברור מה עשה אבל אם המנהל טוב הוא יודע להפעיל שיקול דעת, יש קצת הבדל בין מחנך למורה למדעים או אנגלית או ספרות אבל בסוף כל מורה הוא גם קצת מחנך וזה תלוי בעומק הריקבון שבמעשה ואני נותן למנהל בית הספר שאני בחרתי להפעיל שיקול דעת.

ב. שוב, מה המעשה? מה הנפילה? זה לא ברור מדברייך ובכללי בעיני באולפנה ובמדרשה צריך לצמצם למינימום את צוות ההוראה הגברי, נכון קשה להשיג מורים אבל תיכון של בנות צעירות זה לא מקום לגברים אלא אם כן הם מלאכים או שטנים, כל מה שבאמצע בעייתי מאוד.

ג. שוב תלוי מה עולל ובכללי אם יש לו תחלופה ראויה יותר עדיף, וכדאי גם לשאול את המבוגרים אם הם היו רוצים לקבל תורה מאדם כמוהו? האם מדובר בשיעור כללי או בשיעור בבית כנסת בין מנחה לערבית? מבוגרים שלומדים בכולל אמורים להיות בעלי דעה לגבי זה.

ד. שום דבר מהסוג הזה לא יכול להצדיק התאבדות, התאבדות היא בריחה מאחריות, מהמועקה שאדם לא רוצה לשאת, מעשה אגואיסטי להחריד כאשר אדם חושב למצוא מנוחה למצוקתו כשהוא פוגע בילדיו, אשתו וכל אוהביו, גם אם המעשה היה כל כך נורא שהיה צריך לפרוש מהציבור ולהסתגר בביתו לשארית ימיו אסור לו לפגוע בכל סביבתו כדי לדמות לעצמו שימצא שקט ובוודאי שלא נאמר פחות אחד יותר נחמד.

יחד עם זאת אפשר ללמד עליו זכות שלא יכל לסבול את המועקה והיא העבירה אותו על דעתו, זה רוב המקרים של המתאבדים.

קודם כל הייתי אומרת שהוא עשה מעשה טיפשי ומכוער לגמרי.

לא, שלא ילמד באף מקום חינוכי. ושגם לא יעביר שיעורים.

מי שכיער בסתר לא ראוי לחנך אחרים, גם לא להורות להם מוסר

הוא צריך לבוא לפניהם ככלי ריק

אם עשה תשובה אמיתית (רק הוא והקב"ה יודעים את האמת) שיעשה א-ג. אני מעדיף שהוא יהיה נשוי. בין אם אישתו סלחה לו או שהוא מצא אישה אחרת שמכונה לקבל אותו.

אם לא עשה תשובה. אז לא א-ג (אבל מי שואל אותי)

שיעשה תשובה.

על ג אפשר לדבר גם הוא בתהליך תשובה ועוד לא סיים אותו.

בכל מקרה שלא יתאבד.

זה לא יועיל בכלום.

שיחזור בתשובה.

המינימום שצריך כדי לאפשר לו קשר עם ציבור, וודאי ציבור שהוא בעמדת סמכות מולו - זה כמה שנות התרחקות מוחלטת + קבלת גדרים מחמירים מאוד שמבטיחים שלא יגיע שוב לסיטואציה + עדות של מטפל מקצועי, שהאדם עבר תהליך נפשי אמיתי. (ולא, רב גדול וצדיק ככל שיהיה, שמשוכנע שהאדם הזה נתן לו את מילתו, לא רלוונטי לעניין אם אין לו ידע מקצועי בנושא הספציפי).

אמנם האתיקה היום התקדמה מאז העולם העתיק/ ימי אבותינו

ובכל זאת נדמה פעמים שאין חמלה היום

ספציפית לא יודע האם ניתן במצבים כאלו לקבוע אלא כל מקרה לגופו

הבנות שלי באולפנות נטולות גברים. לא ראש אולפנה, לא רב אולפנה, ולא מחנך כיתה.

לדעתי אתה מגזים

99.99% מאנשי החינוך הם בסדר גמור

ולא רק מורות ומחנכות. כן אני יודע שאין ברירה ואין מספיק מורים בלי נשים. אבל זו צריכה להיות שאיפה.

נשים יכולות ללמד גברים לרוב

ולא הפוך…

אתה אומר שכל הרבנים שמלמדים במדרשות, וכל המורים באולפנות,

בעצם כל היום מסתובבים מגורים (מלשון התגרות) מהבנות שאותן הם מלמדים?

איכס. 

לי היו מלא מורים גברים,

וגם במדרשה שבה למדתי (מדרשת הרובע הסגורה)- כמעט כולם רבנים.

אולי מרוב שהם רואים בנות זה כבר לא מרגש?

זו המציאות

מורה מקצועי 'כל היום מהרהר בתלמידות שלו'?

רב במדרשה?

אבל אני לא מבינה מה הדחף ללכת ללמד בנות?
יש מקומות בהם הצניעות באמת נשמרת, הריחוק והכבוד (למשל אני למדתי בסמינר חרדי, הרב היה קורא לנו בשמות משפחה בלבד והיינו פונות בגוף שלישי, לעולם לא עולות במעלית או במדרגות ולעולם לא היה שיח אישי)
זה שונה ממחנך או רב אולפנא.
אני בעד שרב ילמד הלכה, השקפה בלי קשר אישי וזהו.
אבל זה תלוי מאיזה מקום, מה רמת הפתיחות והצניעות.

ואני מעדיפה להיות מגזימנית וללכת על הצד המחמיר מאשר לפחד מהטרדות של הבנות שלי. ושמענו ולא פעם אחת.

לא כל המורים,

ולא כל היום,

אבל מן הסתם כשיש עשרות מורים בכל אולפנה, לפחות חלקם יהיו מגורים או יתקשו לשמור על העיניים או ירגישו משיכה, לפחות חלק מהזמן.

תביא מספרים של סטטיסטיקות כמה מורות בבתי ספר דתיים הטרידו תלמידים 

לעומת מורים בבתי ספר דתיים שאנסו תלמידות.

דרך אגב- מכירה ממקור ראון לא מעט מקרים של הטרדה של תלמידים שהטרידו מורות. בישיבות תיכוניות (וגם זה לדעתי לא ראוי, מורות צעירות בבתי ספר של בנים בגיל ההתבגרות)

כי אף אחד לא מציף את זה.

למה? כי התפיסה של תלמידים (בנים) בגיל הנעורים היא שאם מורה תנסה ליזום איתו משהו מיני. זה מראה שהוא גבר גבר. תותח על חלל וכו'

אם מורה (אישה ) תתן לתלמיד הערה מינית. זה אפילו יכול להחמיא לו.

הוא לא ירגיש פגוע מזה כמו שתלמידה תקבל הערה מינית ממורה (גם מאישה. אבל בעיקר מגבר)

האם מורות לא הטרידו מינית תלמידים?

הטרידו וכנראה שבגלל שיש יותר נשים במערכת החינוך אני לא פוסל שיש מקרה שווה של הטרדות

אבל מתייסים שונה להטרדות.

תעשי לך תרגיל מחשבתי.

האם דעתך שווה בין שתי המקרים? (לא אונס. יחסי מרות ונגיד בהסכמה של התלמיד)

1. מורה (גבר) ששכב עם תלמידה שלו

2. מורה (אישה ) ששכבה עם התלמיד שלה

וכתבתי על כך.

ששני המינים תופסים את הדברים בצורה שונה לחלוטין.

יש גם יותר גברים רוצחים וגנבים מאשר נשים, זה לאו דווקא בעיה בתחום המיני.

ויחד עם זאת יש הרבה פחות גברים שיודו שנשדדו על ידי אישה

קל וחומר אם הוטרדו על ידי אישה.

וגם. מושג ההטרדה נתפס שונה אצל שני המינים עבור אותה הסיטואציה.

ילד בן 15 שבת כיתתו תתפוס אותו במסדרון ותנשק אותו בכוח ירגיש שונה לגמרי מאשר ילדה בת 15 שבן כיתתה יתפוס אותה בכוח וינשק אותה.

אותו המעשה בדיוק.

אבל תפיסת המציאות שונה בשני המקרים.

כך שבתחום המיני הגבולות האפורים הם מאוד שונים.

כך שקשה מאוד לקבל תמונת מציאות אמיתית להשוואה בין מורים גברים מטרידים ולבין מורות נשים מטרידות.

ניתן דוגמה נוספת להמחשת העניין.

בית ספר תיכון חילוני

מנהלת בית ספר עומדת בשער בית הספר ורואה תלמיד מגיע לבית הספר עם בגדים צמודים מאוד כך שכל אבריו המוצנעים בולטים.

זה נתפס לגיטימי שהיא תעיר לאותו תלמיד שיחזור הביתה ויחליף לבגדים צנועים יותר.

האם את חושבת שמנהל גבר יכול להעיר לתלמידה שלו באותה הסיטואציה? (ואני לא מדבר אם זה תפקידו או לא)

לדעתי זה לא יעבור לתלמידה והוריה בגרון ויש מצב גדול שאותו מנהל "יסתבך" מאותה אמירה.

שוב. אותה סיטואציה. תפיסת מציאות שונה 

לאסור על מורים ללמד בתיכון של בנות ומורות בתיכון של בנים?

מצויין.

שכוייח.

מאשר כאלה שאינם.

מה התועלת במורים גברים באולפנה?

מה העלות (כלומר מה המחיר שאנחנו משלמים על זה, בפגיעות מיניות או בקשרים לא הולמים וכיוצ"ב)?

אני לא יודע לכמת את זה במספרים או באחוזים, אבל ברור שיש תועלת כלשהי ויש עלות כלשהי.

יכול להיות שיש כאלה שיגידו שבשביל שלנערות תהיה דמות גברית בחיים אז זה שווה את הסיכון המאוד מאוד מאוד נמוך שיקרה משהו,

ויש כאלה שיגידו שכבר מספיק בנות נכוו ולכן עדין להיזהר גם בפושרים - ולא להכניס גברים לאולפנה.

עכשיו לא משנה מה העלות בגיל תיכון, ברור שבגיל יסודי ובגן העלות תהיה הרבה הרבה יותר נמוכה.

אז כן, יש היגיון להעדיף מורות על פני מורים באולפנה, וההיגיון הזה יהיה פחות חזק (ואולי לא קיים בכלל) ביסודי ובגן.

רק חשוב להזכיר בהקשר הזה - ביסודי ובגן אין קשר לשאלת המין של התלמידים.

ילדות וילדים מוטרדים ומותקפים מינית באותם האחוזים, פדופילים בדרך כלל נמשכים לילדים ולילדות באותה המידה.

הנה מקרה שזכור לרע מהשנים האחרונות:

עדויות מהאולפנות: קשר השתיקה נשבר

עדויות מהאולפנה | בפנים גלויות: תלמידה מעידה נגד הרב שהטריד אותה - כיפה

בקיצור, הכל שאלה של סבירות.

בסופו של דבר גם מורה בת יכולה להטריד תלמידות (למשל: כתב אישום בגין אונס נגד המורה באולפנת שעלבים - סרוגים)

וגם מורה בן יכול להטריד תלמידים (מישהו אמר מוטי אלון?).

ועדיין בכל הקשור לגיל תיכון, מורה בן שמלמד תלמידים ומורה בת שמלמדת תלמידות, זה כנראה המתכון הבטוח ביותר להימנעות מפגיעות מיניות.

בתנאי שתהיה הדרה שווה גם בישיבות תיכוניות

יש את הגישה שהביא @הסטורי, לפיה זה לא מתאים שתלמידים יסתכלו על מורה בת במשך שעות רבות.

הגיוני.

אבל אתה מדבר על משהו אחר אם אני מבין נכון, על מן הקבלה כאילו מורה בת מסוכנת לתלמידים בנים בדיוק כמו שמורה בן מסוכן לתלמידות בנות.

הבנתי נכון?

אכן גברים מבצעים יותר עבירות מין

אבל יש יותר נשים במערכת החינוך

לכן הסיכוי להפגע מגבר או מאישה די דומה.

לכן.

אם מחליטים להדיר גברים מהוראת תלמידות

נכון לעשות גם הפוך.

אתה מביא שתי טענות נכונות, שכשעושים מחקר מקיף צריך לקחת אותם בחשבון ולמנוע הטיות.

1. יש יותר נשים במערכת החינוך. (כאן נכנס שימוש באחוזים)

2. גברים פחות מתלוננים - או מבושה או שבמובן מסוים הם נהנים וזה מחמיא להם.

אוקיי, הטיות מחקר שצריך לקחת בחשבון.

איך הגעת למסקנה שהסיכון שווה.

(הוא לא)

לפי ההיגיון של הטיעון שלך, אפשר להגיע למסקנות אבסורדיות של ממש, למשל:

אכן יותר נהגים נהרגים בתאונות כשהם שיכורים,

אבל רוב הנהגים אינם שיכורים ולכן הסיכוי למות בתאונה שווה.

זה לא עובד ככה.

סטטיסטיקה לא עובדת ככה.

תלמיד אחד לא פוגש את כל המורות שיש בישראל, ולכן הסיכוי שלו אישית להיפגע ממורה בת לא משתנה בעקבות זה שיש יותר מורות ממורים במערכת החינוך.

אני אדם אינדבדואלי, ולכן הסיכוי האישי שלי למות בתאונה יגדל במאות אחוזים אם אעלה להגה כשאני שיכור. זה שיש עוד מיליוני נהגים שאינם שיכורים, לא משפיע בשום צורה על הסיכוי שלי כפרט. אז גם אם בסך הכל רוב ההרוגים אינם שיכורים, זה לא עוזר לי.

הטיעון ש"יש יותר נשים במערכת החינוך ולכן הסיכוי להיפגע ממורה גבר או אישה דומה" הוא כשל לוגי של בלבול בין הסתברות מותנית לסך המספרים באוכלוסייה. אתה מתעלם מהשאלה הקריטית: מה הסיכוי שתלמיד ייפגע ממורה, בהינתן שמדובר בגבר או באישה? מה שיעור הפוגעים מבין הגברים לעומת מבין הנשים?

מישהו יכול לטעון: "רוב הנהגים שנפגעים אינם שיכורים - אז להיות שיכור זה לא כזה מסוכן", אבל זו מסקנה אבסורדית כי בקרב נהגים שיכורים, הסיכון לתאונה גבוה בהרבה.

בדומה לכך: גם אם יש הרבה יותר נשים ממורים גברים, אם הסיכוי שמורה גבר יפגע מינית בתלמיד הוא גבוה פי עשרות או מאות מזה של מורה אישה - אז הסיכוי של תלמיד להיפגע דווקא ממורה גבר עדיין גבוה יותר.

האמת היא הפוכה לגמרי ממה שכתבת:

לא רק שלמרות שיש יותר מורות ממורים, עדיין מורה בת מסוימת תהיה פחות מסוכנת ממורה בן מסוים,

אלא שאפילו במספרים מוחלטים - יש יותר מורים שביצעו עבירות מין מאשר מורות.

כלומר הסיכון של מורים גברים כ"כ הרבה יותר גדול לעומת מורות בנות - עד שהם פוגעים יותר למרות מספרם הקטן.

(וכאמור אפילו אם זה באמת היה שווה בשווה, עדיין מורים בנים יותר מסוכנים כי בשביל להגיע לאותה התוצאה עם הרבה פחות משתתפים, זה אומר שהפרט הבודד הרבה יותר מסוכן. כמו נהגים שיכורים לעומת נהגים רגילים: אפילו אם רוב הנהגים שעוברים תאונות הם לא שיכורים, עדיין עבור הפרט הבודד לנהוג שיכור זה הרבה יותר מסוכן).
 

נ.ב.

עוד דוגמאות לכשל הלוגי הזה: 

*אמנם פיטבולים אחראיים ליותר תקיפות,

אבל רוב הכלבים אינם פיטבולים,

אז הסיכוי להינשך על ידי כלב רגיל או פיטבול דומה.

כמובן, אם אתה עומד ליד כלב בהנחה שהוא פיטבול, הסיכון להינשך גבוה יותר. גודל הקבוצה הכללית לא משנה.

זה אולי אפילו יותר דומה לדוגמה שאתה נתת, לפיה מורות מסוכנות כמו מורים רק כי יש יותר מורות.

*רוב המטוסים שהתרסקו בניו יורק לא הובלו בידי מחבלי אל קעידה, ולכן אם מחבל אל קעידה מטיס מטוס בניו יורק - זה לא יותר מסוכן מאשר אם מטיס אותו אדם אחר.

גם כאן יש בלבול בין מספרים אבסולוטיים לבין סיכוי סטטיסטי. 

במספרים אבסולוטיים אכן רוב המטוסים שהתרסקו לא היו בידי מחבלים של אל קעידה. אבל סטטיסטית, 100% מהמטוסים שהוטסו בידי מחבלים התרסקו, לעומת שברירי אחוזים של מטוסים אחרים שהתרסקו. 

אז בגלל שבמספרים מוחלטים התרסקו יותר מטוסים בלי מחבלים, זה אומר שהסיכון זהה?

סבבה. נגיד.

עדיין, גם אם נקח את ההטיה הזאת בחשבון, אין ספק שגברים מטרידים יותר.

בוא נעשה בדיקה פשוטה ולא אמינה בעליל.

מתוך האנשים בפורום.

כמה נשים הוטרדו מ-"פשיייי מה הייתי עושה לך" כשהיא סתם חצתה את הכביש, עד להטרדות חמורות ממש. (תן לי לנחש לך, כמעט כולן)

לעומת גברים.

אין ספק בכלל שגברים מטרידים יותר.

בפער.

גם אם ניקח את הטיה שאתה מדבר עליה בחשבון.

ובדיוק בגלל זה הדוגמה שהבאת בסוף מתאפשרת, גברים מטרידים הרבה יותר, לכן כל הערה שלהם נתפסת כחמורה יותר.

כמו שיש יותר גברים רוצחים וגנבים.

אני חושבת שאמנם יש מקרים שמעשים מצדן של נשים ייתפסו "איזה גבר אני" ויש מעשים שתמיד, מנכל צד ייחשבו הטרדה. כולל המנהלת בתיכון החילוני, לא יודעת כמה אתה מכיר, ממה שאני מכירה ומכירה לא מעט בחיים היא לא תעיר בטח שלא בגילאי תיכון.
אולי תשלח מורה או משהו.
בכל אופן דיון עקר, נקודות המוצא שלנו שונות.

גם הוא הגיע למסקנה שהוא צריך לכסות את העיניים, חסרים כיסויי עיניים יעודיים או סתם חתיכת בד? 

הסלוטייפ הזה בטח מרט לו את כל הגבות...

כל אדם רואה את העולם דרך העיניים שלו.

אני מאמינה שיש גברים שמסוגלים לשמור על יחס נקי *יחסית*.

ואני לא חושבת שזה ככ נורא אם זה לא סטרילי לגמרי, העולם לא סטרילי וצריך לדעת לחיות בו ולחנך את הילדים שלנו להתמודד איתו.

אבל כן חושבת שצריכה להיות יותר מודעות לפוגעים, וחינוך למוגנות ומיניות בריאה.

לו יכולת היית גם מפריד מקומות עבודה?

זה עלול להשימע כמו דמגוגיה.. אבל לא לכך התכוונתי.

ניסיתי רק להבין עד היכן הדברין מגיעים..

עבר את הגבול, בום טריקת דלת.

אולפנה, מדרשה, תיכון וישיבה פחות.

זו גם הסיבה המרכזית למה עד עכשיו רוב הרבנים בציבור הדת"ל מתנגד לשירות צבאי.

זה חמור! זה שאדם נפל במצווה מסוימת, או אפילו עשה משהו נגד המוסר הבסיסי (גם החילוני) ממש לא אומר שהתאבדות זה הפתרון.

אין אדם מישראל שהייתי אומרת עליו פחות אחד יותר נחמד כי הוא התאבד. גם לא חיים ולדר לצורך העניין.

אגב, אם עבירות עד כדי כך מערערות את האדם, אז להתאבד זה אסור מהתורה. לכן יש כרת.

ואם זה אתה, האברך/רב שנפל בקשרים עם נשים, וזו אופציה בעיניך, בבקשה בבקשה תגיד לסביבה שלך, תנסה למצוא טיפול, זה באמת חשוב. גם אם אתה חושב שאתה בתהום ואין איך לעלות, באמת שיש. באמת. בבקשה גש לקבל עזרה, או לפחות תיידע את הסביבה שלך כדי שהיא תדאג לך לעזרה. 

מה בין נפילה עם נשים לילדים בבית ספר יסודי?

א. אם עשה תשובה אמיתית מתוך אהבה, וזה לא נעשה אצלו כהיתר, והוא באמת במקום אחר, אז שילמד את הילדים שלי איך לעשות תשובה אמיתית.

ב. מה הדחף שלו להיות מורה מקצועי באולפנה של נשים? חושבת שאדם כמוהו צריך להיות צדיק יודע נפש בהמתו ולהתרחק מנשים באופן כללי.

ג. כן. למה לא?

ד. חבל מאוד.

אם יש התמכרות, לטפל בה, רוב הסיכויים שלא יעבור לבד.

לבדוק מה השורש.

ולהפסיק לשאוף להיות צדיקים גמורים.

מספיק להיות צדיקי אמת.

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..

2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.

מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

האמת חוסר לא נתפס

שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!

איזה אובדן😢

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

וואלה, לא ידעתי.

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים

קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)

ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.

ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה

לא יודע אם ניתן בפלטפורמה הזו יותר מדי

תחכה להתייחסות של כמה

** נגמרו לי השמות

ושאר החכמים

הצלחה רבה

@נגמרו לי השמות 

נראה כי זה מסוג הפעמים שרק היכרות מעמיקה בעולם האמיתי וראייה של התמונה הרחבה יכולים לתת בהירות במענה, להתאימו ולדייקו.

בצורה כזו בדברים המתוארים לצערי אינני חושבת שאוכל לתרום דרך הודעה בפורום.

כל תגובה תוכל לא לדייק במקרה הטוב, ולא לראות דברים מהותיים ואקוטיים במקרה הפחות טוב, ובכך לפספס את כל ההתאמה במענה.

לכן בהחלט חשוב לפנות בעולם האמיתי לכתובת מותאמת ולברר עד תום את כל מהלך החיים ולהביא לידי בהירות שלמה, החלטות טובות, הגעה לאיכות חיים ושמחה ב"ה.

הרבה ברכה והצלחה ב"ה

להבין מניין נובע לאשתך הפער הלא שגרתי הזה, והאם יש איך להתמודד - מבחינה מקצועית ומבחינת רצון שלה לתהליך. שזה קודם כל להבין שיש כאן אירוע חריג .

כל זה בקיצור ניסיתי לעזור

אתה היית מעוניין בהריונות האלה?

לא נכון להאשים לנצח את השידוך או בחירה גרועה שנעשתה אי שם.

אחריה נעשו ונעשות עוד כמה וכמה החלטות שאת חלקם אתה עדיין בוחר - כמו להביא עוד ילדים, כמו להישאר.

מה היתה העמדה שלך לכל אורך השנים? היו תקופות טובות? הייתם / היית בטיפול?

אני לא יודעת כלום מכמה שורות על היחסים ביניכם אבל אתה כותב עליה בצורה לא יפה.  

מנסה ללמד זכות שכתבת את הדברים במצב של מצוקה. 

קודם כל תברר אם עצמך אם אתה רוצה לשקם.

במקומך הייתי נעזר בטיפול אישי, ואם יש טעם, להמשיך לטיפול זוגי.

שהיא אוהבת לקרוא ולראות סדרות ופחות אוהבת להתערב במריבות ילדים

מזדהה עם זה לגמרי

גם אני מבלה הרבה שעות עם ספרים וסדרות

לא ממש אוהבת להיות הבוררת במריבות ילדים

גם לא מחבבת גדולה של עשייה

ויכולה לרבוץ על הספה שעות

אבל עדיין יש לנו זוגיות טובה

ולא הייתי מגדירה את עצמי כעצלנית

אז כנראה זו לא חייבת להיות סיבה לזוגיות לא טובה

וגם לא בטוח שהיא עצלנית

תמיד אפשר להתגרש

כנראה כדאי קודם לנסות לשנות משהו

נראה לי בתור התחלה כדאי לשנות גישה

לא מה היא עושה או לא עושה

אלא

מה אתה צריך ורוצה

מה היא צריכה ורוצה

והאם הצרכים והרצונות שלכם יכולים למצוא דרך משותפת 

שהוא הגדיר אותה "עצלנית" לא רק בגלל רביצה על הספה וצפיה בסדרות/קריאת ספרים.

כנראה שזה הרבה מעבר לכך.

מכירה כמה שאוהבות לרבוץ/לקרוא/לצפות

והן ממש ממש לא עצלניות! אפילו ההפך הגמור.

תמיד היתה כך?

יכול להיות תסמין של דיכאון או יותר גרוע מכך

הילדים באמת מוזנחים?

משהו מאוד חסר בתיאור שלך.

 התחתנה איתי בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת  ,

תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות

ושכול הבית ישרף

 היא יכולה לרבוץ על הספה שעות

שהילדים יהרגו אחד תשני

היא אחת הנשים הכי עצלניות  בעולם

מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה ,

היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי

להיות בוטה …

אבל אם קשה לך הבלאגן תביא עוזרת בית, אם קשה לך הילדים תקח ביביסיטר אם אתה רוצה אוכל תזמין.

לא זה המטרה בנישואים עם אישה.

ותשקיע בנישואים שלכם אם זה חשוב לך, אולי אם היא תרגיש מלאה מהזוגיות והחיים שלכם היא תוכל גם לתרום מעצמה לבית ולא לחפש להתמלא במקומות אחרים.

אתה אומר שהיא רק רצתה תורם זרע, אף פעם לא הרגשת קשר מיוחד אליה, נראה שאתה מרגיש סלידה ובוז כלפיה...

אז למה רצית להתחתן? ממתי התחושות האלה התחילו? לא היה ביניכם טוב גם בהתחלה?

נשמע שכדאי לך ללכת לטיפול אישי או זוגי כדי להבין לעומק מה קורה איתך ואיתכם ולקבל החלטות ולראות מה לעשות. ככה, בגישה הזאת כלפיה,

ובחוסר הרצון הזה ודאי לא כדאי להמשיך.

במקום סתם להתלונן בפורום, אל תהיה במקום קורבני של עשו לי שתו לי, גם אתה החלטת להתחתן איתה כנראה, מסיבותיך, צא למסע להבין מה באמת קורה פה, איפה האחריות שלך על הדינמיקה שנוצרה ביניכם,

ומה הדבר שנכון לך לעשות מכאן.