זה קסם של דבר,
זה קצר, הכי פשוט שיש ליישום, אפשר לעשות גם בזמנים ממש קשים מבחינת התמודדות או עומס, כלומר אין סיבה לא לעשות,
ויש לזה תמורה כ"כ גדולה!
כשמתרגלים לא מבינים איך אפשר בלי..
דברים שדורשים מעט יותר השקעה:
להכין מעטפות לכל אחד מהמשפחה ומי שרוצה מכניס פתקים/ ציורים מתי שרוצה.
אולי אצלכם זה קצת יהיה מסובך בגלל שיש תאומים אז שלא תהיה קנאה ותחרות,
אבל אולי תחשבי איך את כן מכניסה להם דברים בסגנון.
לפני שבת, עשר דקות לפני הדלקת נרות כולם מוכנים, שמים שיר שבת או משהו ברקע, אוכלים איזה רוגעלך או משהו לכבוד שבת.
לא תמיד אנחנו עושים את זה, אבל כשכן, זה כיף להכניס ככה ברוגע את השבת אחרי כל הלחץ של יום שישי.
בשבת יש לנו חצי שעה של לימוד קודש, כל אחד לומד משהו אחר בהתאם לתחום העניין שלו.
אנחנו כבר פחות מקפידים על זה בגלל המילואים, אבל ממילא כבר כל החיים מחורבשים, אבל מי שיכולה, ממליצה ממש. זה נותן אווירה שונה, וגם להורים זה זמן איכות מיוחד עם הילדים.
שירי שבת ביום שישי בזמן הבישולים, מכניס רוגע ושמחת חיים להכנות של יום שישי.
ספורט. להירשם לסטודיו. אמנם זה לא פעילות כמשפחה, אבל אמא שמחה עושה בית שמח, ופעילות גופנית נותנת לי מלא אנרגיה וכח ומסוגלות.
אגב, יש משפחות שכן עושות ספורט משפחתי, אפשר לצאת לרכיבה על אופניים משותפת ודברים בסגנון הזה.
התנדבות. זה נשמע כמו משהו שאיך אפשר להכניס סיכה בתוך הלוז, אבל יש התנדבויות שבועיות שאפשר לעשות.
לדוגמה פעם הייתי מתנדבת להסיע אדם מבוגר מהבית שלו למקום שהיה צריך להגיע אליו. לקחתי את הילדים איתי.
אחרי שהורדנו אותו, המשכנו לפארק מגניב שהיה ליד המקום הזה והילדים חיכו לנסיעה הזו כל שבוע.
יש מקומות שיש בהם גמ"ח של הכנת סל לשבת למשפחות נזקקות, הילדים שלך יעופו על זה.
תחשבי כל ילד לוקח מוצר ומכניס ארגז ארגז לאורך כל השורה. ועוד אם אבא מצטרף גם, בכלל כולם יהנו.
עכשיו לדוגמה אנחנו מארחים לשבת אחר"צ ילד קטן שאבא שלו מגוייס, הילדים שלי מתים עליו! במיוחד בן ה4 שדאגתי שאולי יקנא אבל בכלל לא, הוא לגמרי נהנה שיש ילד קטן שהוא "חונך"
זה כ"כ כיף לנו שאפילו שאנחנו בעצמנו מגוייסים ואני בעצמי מפורקת בשבתות אני לא מוותרת כי זה מוסיף לנו המון לאווירה בבית, הילדים פשוט מדהימים כשהוא נמצא פה.
בעלי הדרך שלו, זה פשוט לקחת את החיים באיזי, מצד אחד זה מחרפן אותי שדברים לא קורים, למה מכונה שסיימה ב10 בבוקר צריכה להיתלות ב10 בלילה כשחצי יום לא עשית כלום, מצד שני צריך את האיזון הזה.
אני מאוד משימתית, צריכה שדברים יתקתקו, הרוגע שלי זה שאני יודעת שהכל בוצע,
בעלי חי בשאנטי. מה שיקרה יקרה.
כשהוא לא פה מצד אחד קל לי כי הכל מבוצע בקצב שאני רוצה, מצד שני אני שוכחת לעצור ולנשום ואז מוצאת את עצמי ואת הבית בקצב "שאינו תואם את תנאי הדרך" ואז מן הסתם יש חריקות ושחיקה.
אז לפעמים הדרך להכניס רוגע היא פשוט להוריד שני הילוכים מקצב החיים. (אל תשאלי אותי איך, כי אני בעצמי לא יודעת איך אפשר, אבל ביקשת לכתוב גם דברים שבן הזוג עושה אז כתבתי למרות שלא מבינה איך זה פרקטי איך הוא מצליח פשוט לא לעשות)
שומרת על החיים שלך