שוב-שאלת עבודהאובדת חצות

אני רואה סביבי בנות שמרידות משרה כדי להיות עם הילדים יותר\להתרגל לשגרת הורות וללמוד אותה בנחת\לחיות באיזון\לשפר הרגלים

ומצד שני רואה כאלו שעובדות בטירוף ועם מוסר עבודה, גם כאלו עם חמישה ילדים שעובדות בקיץ בקייטנות (איך אפשר לממן חוגים אחרת?-אמרה לי חברה כזו לא מזמן)

 

ושוב עולה השאלה והצדדים לכאן ולכאן-וזו באמת דילמה משמעותית.

 

בביצפר שאני עובדת בו רוצים אותי, מעריכים אותי וזה מחמיא לי ואני אוהבת לעבוד עם תלמידים, הורים , ליצור אינטראקציות, לצאת מהבית, להיות קרייריסטית ומשמעותית וכו ואני גם טובה בזה.

 

הבעיה שבמהלך השנה אין לי שניה לנשום, אני רוצה לעבוד רק ארבעה ימים ואז המשרה מכווצת לי בלי חלונות ובלי שניה לנשום בין השיעורים, אין לי זמן להחליף מילה עם מורות אחרות, והכיתות ברמה גבוהה ואני נדרשת לבחון ברמה גבוהה ושתאתגר. תנו לי ללמד תלמידים שעות-אני נהנית מזה! אבל שונאת לחבר מבחנים במשך שעות, לבחון במבחנים ארוכים, לבדוק אותם ובביצפר שלי דורשים, הכתבות, בחנים, מטלות, רעיונות יצירתיים פרויקטים וכל המרבה הרי זה משובח. ואז גם זה דורש ממני לשבת שעות בערב\לילה במשך ימים ארוכים, להיות בתקופות של סטרס  ואני צריכה שבעלי יעזור ויקח את הילדים (מעמיס גם עליו ועדיין באופן תמוה הוא מעדיף שאעבוד יותר), ואז יש קשיים כמו גבולות וסמכות ומשמעת והרטבה והילדים באים לישון איתנו או מתחצפים ואני מרגישה כאוס וזה יותר מדי בשבילי. ומתחרטת שלא איתם מספיק לעבוד על כל הדברים הללו ולחיות באיזון עם רוגע וזמן להשקיע בבית ובהם- העבודה תובענית וההורות מאתגרת וביחד-אני שוכחת את עצמי.

 

ומצד שני- האם בישראל של היום עם משכנתא מטורפת כששלשה מוצרים בסופר כבר עולים 50 ש"ח וכשאנחנו רוצים לקחת הדרכת הורים יקרה (כמה אלפים טובים) וחוגים וכו אפשר להוריד רגל מהגז בזה? אני ארגיש דפוק שאוכל להרשות לעצמי פחות כשרמת החיים כ"כ יקרה. המון אנשים מכוונים אותי כן לעבוד. ואני כזו שגם אוהבת להתפנק ולאכול בחוץ וכו.

 

מצד שלישי העומס גורם לסטרס, להשמנה, ואני רחוקה מעצמי ורחוקה מהכל. ויש לי חלומות פשוטים על איזון וללמוד לבשל ולהיות יותר פרקטית.

 

המנהלת הציעה לי משרה מאווררת (18 שעות) עם שכר פחות לעומת משרה של 21 שעות שבה היא תתגמל אותי באחוזים ובונוסים ואני יכולה לדרוש דברים. ושוב זה נראה מפתה וקורץ לקחת את המשרה הגדולה יותר. אבל כשדברתי איתה על לבחון פחות לא נראה שהיא מעודדת את זה לכתחילה, בגלל זה אני תמיד בתחושה שצריכה לעשות עוד ועוד ומאמצת את עצמי, אבל היא גם לא שוללת מאידך.

 

ומצד רביעי אפשר להוריד מהמשרה הקונבנציונאלית ולקחת שיעורים פרטיים בנחת למשל. ומצד חמישי- ממתי מורידים משרה בגלל קשיים עם ילדים? מניחה שההדרכה תעזור תוך כדי תנועה.

 

 

מה דעתכן???????????

אני רוצה להתיחס רקריבוזום
למשפט האחרון שלך שממש ממש תפס אותי. "ממתי מורידים משרה בגלל קשיים עם ילדים". מה זאת אומרת? ברור שהמשפחה משפיעה על ההחלטות שלנו בתחום התעסוקה! יש הרבה נשים שעובדות במשרה חלקית, או לא עובדות, או בחרו תחום מסוים שגמיש ומאפשר להן לעבוד באופן שיסתדר להן יותר עם הילדים. למה זה נתון אצלך בסימן שאלה כזה? משפחה וילדים זה דבר גדול. לא רק במהות שלו, זה גן באמת צורך הרבה קשב, אנרגיה וזמן. ויש נשים שטוב להם לשלב קריירה והן מצליחות להחזיק הכל וזה גם מחייה אותן (מכירה מישהי כזו), ויש כאלה שזה לא טוב להן, ועמוס, ומעייף ומורט (אני למשל - לא חושבת שהייתי עומדת במשרה מלאה עם ילדים קטנים, ומכירה עוד כמוני).


אבל גם בלי זה, את משתפת שאת מרגישה שלא טוב לך, שהיית רוצה להוריד מהעומס, שאת מרגישה שזה פוגע במשפחה - אז מה זה משנה אם נניח לא היה מקובל לקחת את זה כשיקול לגבי בחירה תעסוקתית? הרי זו המסקנה האישית שהגעת אליה. אז זה שיקול עבורך. אני לא אומרת שזה בהכרח מה שאת צריכה לעשות, רק אומרת שבעיניי ברור שזה שיקול מאוד משמעותי בהחלטה!


לגבי מה להחליט, כמו שכתבתי בדיוק - אני לא יודעת מה ההחלטה הנכונה - גם אין לנו את כל הפרטים (כמו כמה בעלך מרוויח וההוצאות, לגבי העניין הכלכלי, למשל), וגם בסוף רק את יודעת כמה משקל יש לכל רכיב במשוואה. רק רוצה לציין שחוגים זה בעיניי הרבה פחות חשוב מאמא נינוחה ופנויה... זה דבר שהוא בכלל לא חובה וכמה קומות מעל לבסיס. 

ברור שמורידים משרה בגלל קשיים עם הילדים!הבוקר יעלה

מה יותר חשוב מהמשפחה שלנו?

ילדים לא צריכים את כל המותרות האלו, ואם אני זוכרת נכון שלך בני ארבע?

הם צריכים את אמא שלהם בנחת ופניות אליהם.

אני גם באותה התלבטות כמוך לגבי משרה. אבל ממה שכתבת זה נשמע שאת רוצה להוריד אבל פוחדת איך תתפסי בעיני החברה, וצריכה אישור חיצוני.

האישור הכי גדול זה הילדים שלך. 

כל פעם שאת כותבת על העבודה שלך אני לא נושמתהשקט הזה

והלוואי הלוואי שמורים כמוך היו מתוגמלים על עבודה כזו כמו שצריך. אבל אנחנו לא. וזה נראה לי פשוט מטורף לעבוד ככה בתור מורה. אם תלכי לעבוד בבי"ס פחות דורש ותעבדי את אוות מספר שעות, את תקבלי אותה משכורת בדיוק!

אני לא מבינה איך את יכולה להמשיך ככה?

אני ממש מרגישה שאלו השנים שלי להתרכז במשפחה, וזה שנים אינטנסיביות גם אם 'רק' מגדלים ילדים, אז כרגע אני ממש לא מתכוונת להעמיס בעבודה.

וואי אני בדיוק במחשבה האם לקחת הוראההאור שבלב

כי בתואר שלי- חינוך- זה בעיקר מה שמתאפשר, וזה בעיקר מה שאני רואה בדרושים שמתאים לתואר שלי,

אבל כל השנים לא רציתי

וגם עכשיו לא..

הייתי בבחירה עם הילדים כשהם היו קטנים, בין לבין עבדתי בעבודות קטנות כדי לשמור על שפיות.

ועכשיו אני מחפשת משרה 4 ימים בשבוע: או 5 אבל לסיים מוקדם: וחוץ מהוראה אני לא מוצאת כלום!!

אבל אווןף כמה עבודה את מתארת!!!

וזה בדיוק מה שאני לא רוצה!!


 

תודה לך על הפירוט הזה..

חשוב..

 

למה לא למדתי עבודה סוציאלית למשל.. רואה מלא משרות פנויות.. 

לא כל הוראה נראית ככההשקט הזה
אני עבדתי השנה משרה כמעט מלאה, ארבעה ימים בשבוע ולא היה לי כזה עומס.


זה תלוי איזה מקצוע מלמדים, מה הציפיות של ביה"ס, תיכון מול יסודי וכו'.. 

כמורה העבודה שלי ממש לא נראית ככה..דרשתי קרבתךך

כן יש תקופות מאוד ספציפיות שהן עמוסות יותר (כמו תקופת התעודות, או לאחר תקופת מבחנים) אבל גם זה לאט לאט מתאזן ככל שאני יותר מנוסה ולומדת לנהל את הזמן שלי *בבית הספר* בצורה נכונה. 
נשמע שהפותחת עובדת בבית ספר מאוד מאוד תחרותי ודוחף למצויינות ולא כל בתי הספר הם כאלו בכלל ..  כן יש מבחנים ועבודות אבל לא באינטנסיביות שהיא מתארת ואולי זה גם תלוי מקצוע. (למרות שגם אני מלמדת אחד ממקצועות הליבה - בתיכון ומגישה לבגרות )
וגם בתוך ההוראה יש בחירה האם לקחת חינוך - שזה הרבה יותר אינטנסיבי או לא. אני הייתי מורה מקצועית השנה אחרי כמה שנים כמחנכת וזה עוד יותר הוסיף לתחושת הרוגע. כשאת מחנכת הכל מופנה אלייך מצד כל המורים ובעיניי זה לא שווה את הכסף (אפשר לעשות קצת מילויי מקום ולהגיע בקלות לתוספת הזאת של השכר)  ובנוסף באיזה בית ספר עובדים - האם הצוות של המקצוע הוא משמעותי ? כי אם כן ויש רכזת שעושה את עבודתה זה חוסך המון עבודה. (כל מורה למשל בונה מבחן אחד במחצית בליווי הרכזת - הרבה יותר קל מלבנות הכל בעצמך) 
ועוד דבר שהבנתי שלצערי ככל הנראה בבתי ספר חילוניים מבינים הרבה יותר את הגבולות ומתייחסים אל העבודה כאל עבודה וזה בא לידי ביטוי בהפרדה בין החיים לעבודה ובציפיות ממך ולכן אני כרגע מאוד מרוצה.. אני אומרת לצערי כי ברור שכיף לעבוד במסגרת שמתאימה לאורח החיים שלך ורוב המורות כמוך .. אבל זה שווה את זה. 

 

מעניין!!האור שבלב
בבית ספר חילוני יותר קל ללמד בעינייך?
אשמח לשמוע על חייה של מורה מקצועיתהאור שבלבאחרונה

נגיד לאנגלית..

ביסודי

דתי

וחילוני..

זה ממש לא מחייב, מה שהפותחת כותבתהמקורית

יש לי כמה חברות מורות, ולא כולן סובלות עד כדי כך. גם אחותי מורה, מחנכת גם, ולא מתארת כזו אינטנסיביות

זה נכון שיש עבודה מהבית, ומבחנים וכו,  אבל לא כל שנה צריך להמציא את כל מערכי השיעור מחדש. יש הרבה מורות שממחזרות פשוט, משתמשות בשעות השהייה, מנהלות זמן בצורה אחרת. ובכללי הרבה מזה תלוי באופי המורה

מי שהיא פרפקציוניסטית - תעשה מעל גבול הסביר, גם בעבודה אחרת, ותסבול גם שם.

לדעתי זה עניין של גישה לדברים ותעדופים בחיים.

הדרךoo

שבה הפחתתי עומס בעבודה היתה בעיקר למידה של

הבחנה בין עיקר לטפל

תיעדוף משימות

תקשורת ברמה גבוהה מול בוס/ קולגות/ עובדים תחתי/ ספקים


אח"כ גם הפחתתי קצת שעות


הרבה אנשים נמצאים במרוץ שאת מתארת

עובדים קשה כדי לצרוך הרבה

המרוץ הזה מתיש בפני עצמו

הדרך לצאת ממנו היא קודם כל ללמוד לצרוך פחות מהיכולת הכלכלית

למצוא את האושר במקום אחר מכסף וצריכה

רוצה להציע מהצד הכלכלי לשקול מעבר דירהכתבתנו

לאיזורי פריפריה/ יו"ש וככה לפנות תקציב.

לא קל אבל יכול לשנות חיים.

שיתפת את בעלך בקושי?אם_שמחה_הללויה

הייתי מתחילה מזה.

תפס אותי המשפט: "מעמיס גם עליו ועדיין באופן תמוה הוא מעדיף שאעבוד יותר".

הוא יודע את הרצונות שלך? שהיית רוצה להיות יותר נוכחת ופנויה לבית?

בסוף כל בעל נורמלי רוצה שאישתו תהיה מאושרת, אולי

הוא חושב שזה מה שעושה אותך מאושרת להיות כל כל כך הרבה בעשייה ובקריירה?

אבל קודם כל את צריכה בעצמך לברר מה הרצונות שלך ותתפלאי שבעלך יכול ממש לעזור לך להגשים אותם, את לא חייבת לקחת הכל על הכתפיים שלך.

בקיצור נראה לי זו נקודה מאוד חשובה.

אני עשיתי החלטות תעסוקתיות לא שגרתיות, אבל זה התאפשר לי רק בגלל שבעלי עמד לצידי. ואז גם הסביבה פחות הצליחה להשפיע עליי.


 

 

בעיניי הנחת לילדים קובע הכלשוקולד פרה.

אבל אני חושבת שאת נמצאת בקצת מלכודת דבש- בגלל שמערכים ומייקרים אותך בעבודה...

זה עונה לך על צורך נפשי עמוק, אז קשה לך לוותר על זה.

 

אבל תחשבי שיהיה לך יותר זמן לעצמך, יותר פניות לחיים, תוכלי לחיות פחות במרדף יותר בהנאה מהרגע.

אם בעלך עובד במשכורת מכובדת שעונה לכם על הצרכים, למה לא בעצם?

 

באופן אישי,הייתי שמחה להוריד שעות ולעבוד פחות ימיםיעל מהדרום

לק"י


ובית הספר שלך נשמע חונק...

גם לצוות וגם לתלמידים.

אל תשכחי הבדל גדולאמאשוני

את עם שני ילדים היית בחופשת לידה אחת,

בד"כ אחרי שני ילדים יש שתי חופשות לידה שמאפשרות להיכנס לזה יותר ברוגע, עם יוצר פסק זמן ותקופת למידה והתאקלמות להורות יותר מדורגת.


בנוסף שאלה חשובה, האם בעלך שותף בגידול הילדים?

אני אפשר להשוות מצב שהכל עלייך לעומת מצב שהעומס מתחלק.


ולמה את נעולה על 4 ימים בשבוע אם זה מה שמעמיס? הילדים במסגרות 5 ימים בשבוע כדאי לנצל את זה לאיזון נכון של כמות השעות כל יום. (תחשבי שאפילו אם תעבדי יום מקוצר של 4 שעות, זה יקצר לך שעה כל יום.

שעה לאיפוס בים העבודה לבית זה המון.

לגבי הכנה של דברים, אין לי ניסיון בהוראה, אבל בד"כ עם הזמן יש דברים מוכנים, יותר קל לאלתר, יש יותר ניסיון וביטחון שפחות צריך את הדברים המושקעים בשביל לתפוס כיתה.

אבל צריך לחתור לזה שההשקעה עכשיו תוריד מהעומס בהמשך.

זה בדיוק מה שאני מתכננת לעשות שנה הבאהאני אמא

השנה הזאת הייתה לי עמוסה נורא, עם ילד בן ארבע וילד בן שנה וחצי, לא מצאתי זמן לעצמי בכלל ולא הייתה לי סבלנות אליהם כמו שהייתי רוצה. שנה הבאה אני מורידה משמעותית אחוזי משרה, מורידה שליש מהמשרה שלי ושליש מהמשכורת. קודם כל בשביל עצמי, עוד לפני הילדים. ברור לי שהיחס שלי לילדים הוא תופעת לוואי של העומס עלי, ברגע שאני עם עצמי אהיה יותר בנחת ויותר בטוב אז גם אהיה אמא טובה יותר כמו שאני מכירה את עצמי מתקופות יותר רגועות.

וגם אנחנו לוקחים הדרכת הורים לא זולה ועוד טיפול לילד עם החזר חלקי מהקופה ואנחנו עם משכורת אחת, בעלי לא עובד... גרים במקום זול, חיים ברמת חיים לא גבוהה (אבל כן מספיקה בהחלט לכל צרכינו) וחסכנו הרבה מאז החתונה ככה. שנה הבאה אולי לא נצליח לחסוך, הקטן יהיה אצל מטפלת יקרה בטירוף (אין לי אופציה אחרת כרגע) ואני מורידה משמעותית אחוזי משרה, אבל נדאג לאזן את ההוצאות שלנו שלא ניכנס לגירעון. זה שווה לי את הנחת שלי אפילו אם למשל אני רק אחפש לילדים בגדים בחנות יד 2 ולא אהנה מהזמנות בגדים מתוקים בנקסט (סתם דוגמא לחיסכון).

הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

מזדההoo

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי


אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)


בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה


ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

❤️אין לי הסבר
את צודקת עם מה שהוספת 
ואי כל מילה שלךלפניו ברננה!

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

❤️אין לי הסבר

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

❤️כל השיח על משקל הוא לא לגיטימיאנונימיות

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

וואו כל כך מבינה אותך❤️סטודנטית אלופה

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

צודקת ממשבתאל1
סליחה מראש אם ההודעה שלי תהיה קצת מעצבנת, אבלכבת שבעים

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.


אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?


כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.


בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

יש הבדל בין לדבר על עצמי לבין לדבר על אחריםאין לי הסבר

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.


אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.


כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.


מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.


מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

אין לי הסבר- הסבירה מאוד יפה את המקוםסטודנטית אלופה

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

נראה לי שזה תלוי גם הטוןמתיכון ועד מעון

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

את צודקתאין לי הסבר
אבל יש נושאים שעצם העיסוק בהם זו חדירה לפרטיות. כנשים צעירות לי על משקל בד''כ זה בטון חברי וידידותי, אבל עדיין זו חדירה למרחב האישי שלי.
*טריגר* משקל זה קצת כמו לדבר על פגיעות מיניותמרגולאחרונה

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.


לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.


משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).


נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

וואי ממש!! ונשים פשוט לא מצליחות להבין את זה!!אמא לאוצר❤

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

מסכימה מאודאין לי הסבר

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

ועודדעדי98

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

האמת שיש לו גלישה בפלאפוןלפניו ברננה!

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..


(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)


הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בהצלחה! האמת אני גם עשיתי ככה תקופה אבל משעהלפניו ברננה!

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

 

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתי

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

בהצלחה!שמש בשמיים
איך היה? ❤️לפניו ברננה!
תודה ששאלת! עניתי בטעות לעצמי במקום לך..😊בארץ אהבתי
ב"ה היה טוב (אחרי הפסקה קצרה ב4 המשכתי עוד ב"ה)בארץ אהבתי
ועשינו גם שעתיים משפחתיות אחרי הדלקת נרות ששיתפתי גם את הילדים בזה (הצטרפנו לאתגר..), וזה גם פתח קצת שיח טוב על גבולות בשימוש במסכים.
נפלא 🙂לפניו ברננה!

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

מצטרפתחשבתי שאני חזקה

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

בהצלחה!!לפניו ברננה!
תספרי איך היה❤️❤️
היה חצי חצי..חשבתי שאני חזקה

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הצטרפתי! לקחתי לשעתיים אחרי הדלקת נרותבוקר אור
והיה מעולה
כיף לשמוע!!לפניו ברננה!
הצטרפתישומשומונית

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

איזה כיף!!לפניו ברננה!

ואי כזה משמח לשמוע!

שיעור מהמם לחנוכה שקיבלתי המלצה עליולפניו ברננה!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:



הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

וואו תודה ששלחת על היוזמה, הכניס לי מודעות לזה...תודה לה''אחרונה
לא שמתי לב אם התנתקתי ברצף לשעתיים אבל כן היה בראש.. תודה!
טיול צפונה עם הילדודסשמחה כפרוייקט

אנא עזרתכן

יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים

גילאי שנה עד 12

כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום

יש רעיונות למקומות מתאימים?

לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק

מצד שני המזג גם קצת מגביל

ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…

תבורכו!

מה זה צפונה?דיאן ד.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

הלינה תהיה באיזור הכנרתשמחה כפרוייקט

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

תבדקו את ירכא מיי ביייבידיאן ד.

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

 

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

 

מיי בייבי ממש שווה ומתאים לכל הגילאיםעדי98
האיזור שם בסדר? בטוח?שמחה כפרוייקט
את מתכונת מבחינת האוכלוסייה?עדי98

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

אם אתם רוצים קצת טבע יש בלי סוף מקומות יפיםדיאן ד.

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

 

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

 

 

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

נשמע מהמםשמחה כפרוייקט

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

היתרון של חנוכה זה שאפשר לטייל בלי להזיע בכלללתודה לה''

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...


החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת


ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...


בהצלחה!!


לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...


הבית בנמל בעין גבצוצקהלה
היינו פעמיים וממש ממליצה! ממש על הכינרת, לקטנים יש משחקייה מתוקה ולגדולים יותר יש איזור אומנות שמתאים לכל הגלאים עם מגוון חומרים, הרכבות ויצירות מהממות! מקום סגור שמתאים לימים חמים וקרים במיוחד...
מקום נחמד מאד בטבעהריון ולידהאחרונה

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.


עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

כמה זמן הגודש שאחרי הלידה?תודה לה''

לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞

עבר 36 שעות מאז שהתחיל 

 

 

כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב

אצליDoughnut
בשלב הזה הייתי שואבת ושומרת לי מנות במקפיא לשעת הצורך. לא גרם לי לבעיות וסתימות אח"כ, התאזן למרות השאיבות ונהניתי אח"כ מהמנות השאובות. רק כששאבתי ממש היתה לי הקלה.
תודה! אני לא אוהבת להתעסק עם שאיבות...תודה לה''
וגם, זה כרגע יוצא רק בהרבה מאמץ ועיסויים ולא זורם בכלל...
הבנתיDoughnut

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תודה!!!תודה לה''
אולימקלדתי פתח

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תודה!!תודה לה''
כן נראלי אשאב בלי סטריליזציה 
וואי סיוטט הגודש שאחרי לידהתלמים

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

תודה! אני אנסהתודה לה''
אבל שמים רק אחרי ששואבים לא?
גם אני בד"כ שואבת בשלב הזהאפונה
פעם אחת, ואז זה מסתדר.
שאבתי כבר פעם אחת וסחטתי הרבה פעמיםתודה לה''

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

זה מוכר לך מלידות קודמות?אפונה
אצלי אצל הקטנה היה לי גודש פסיכי שלא הצלחתי לישון כבר בבית חולים ובדיעבד היא פשוט לא הצליחה לינוק
כן מןכר לי לצערי אבל הפעם חריף יותר...תודה לה''אחרונה
אבל בדוק היא יונקת.. ממלאת חיתולים ורואים את הבליעות...
סיוטצלולה

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

וואי טוב לדעת תודה רבה רבה!!תודה לה''
תיק לידהלומדת כעת

1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?

2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים

אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?

אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.


מנסה לחשוב מה הכי הגיוני

נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...

נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה

כמה זמן מתכננים להיות אצל ההורים?ים...

מה המרחק מהבית? 

 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

 

מתכננים שבועיים, מקווה שאפשרי...לומדת כעת

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 1השקט הזה
ביומיים שבהם נמצאיפ בבי"ח עוד אין חלב, זה רק קולוסטרום אז אין מה לקחת משאבה. אם מאיזשהי סיבה תצטרכי לשהות יותר בבי"ח, תוכלי לדאוג שיביאו לך מהבית/ להשתמש במשאבות של בית החולים.


לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה


כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

תודה...לומדת כעת
מקווה שבועיים
אז אחד משנייםהשקט הזהאחרונה

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

שאלה גם של מרחקחנוקה

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...


אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.


הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.


עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

הבנתי, אוקי תודה רבהלומדת כעת

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

לגבי 1שלומית2

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

הייתי מכינה מראש גם לגדוליעל מהדרום
לק"י


אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

עונה ךבשורות משמחות

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

וואו איזה קטע שזו התפיסהאמונה :)

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

נכון זה חלק מהעניןחנוקה

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני מורה מקצועיתרק טוב!
וממש לא מצפה ואף מעדיפה שלא לקבל מתנות מהורים במהלך השנה. גם בסוף שנה מיותר מבחינתי.


לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

את נשמעת כמו מורהחנוקהאחרונה

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אם זה לא משהו ארוז- חשוב שהכשרות תהיה ברורהיעל מהדרום
לק"י


וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

ספינג זה לא בעיהמצפה להריון.
אם הקמח מנופה, זה לא שוקולד או בשר
לא נכון. גם כלים זו בעיהיעל מהדרום
לק"י


וגם הכשרות של שאר המצרכים.

מאוד תלוי באיזו חברה נמצאיםטארקו

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

נכון. לזה התכוונתייעל מהדרום
לק"י


אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

מצטרפת לגמרי להשקעה בברכההשקט הזה
בסוף זה מה שעושה את זה בעיני.


ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

אם הביאו משהו מכל ההורים ממש אין צורך לשלוח עודואילו פינו

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

מארז מתוקים של חנוכהאמ פי 5

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

 

 

לא מקובל להביא בחנוכהבתאל1
בשנים האחרונות קונים אצלינו מהועד בכל חג כמעטיעל מהדרום
לק"י


השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

אני הכנתי את זה השקעה של 15 שקל לאחת בשביל תשומת לעדי98

תסמיני הריוןאנונימית בהו"ל

עזבו רגע הגיוני או מדעי

יכול להיות שהתחילו לי בחילות שבוע אחרי הביוץ?

נראה לי מופרך לחלוטין

אבל משהו שהתחיל כוירוס בטן (כך חשבתי), פשוט לא נגמר ועכשיו במקום כאבי בטן יש בחילות.

כל מחשבה על אוכל מעוררת בי בחילה

הבטן שלי כואבת מרעב, אבל לא בא לי לאכול כלום.

זה קרה למישהי?

וזה רקאנונימית בהו"ל

בערב

במהלך היום אני בסדר

מכירה מקרוב🥴סטודנטית אלופה

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

תודה❤️אנונימית בהו"ל

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

קרה גם לימדפדפת
בגלל בחילות עשיתי בדיקות לפני האיחור שיצאו חיוביות
אצלי היו חוסר תיאבון וחוסר חשק לאוכלמצפה88
אצלי יש תופעות יותר משבוע לפני האיחוראמא לאוצר❤אחרונה
התלבטות לגבי הטיולוןשירה_11

החמוד בן ה 5.5 חודשים עדיין באמבטיה, תכף אעביר לטיולון.

יש לי עגלה של אינגלזינה אלקטה והטיולון שלו כזה גבוה והעגלה בשימוש ב"ה כבר 3 שנים תכף


אני מתלבטת אם לקנות טיולון של אינפינטי מון שהוא נראה נוח ונמוך ושכיבה מלאה וקליל כזה

או להישאר עם הטילון של האינגלזינה


השיקולים בעד לקנות:

נראה יותר נוח, שכיבה מלאה, וזה נראה שאם אקצה להכניס שם את בת ה3 בנוסף לתינוק מידי פעם זה אפשרי

וגם פחות בלאי של השלד של העגלה, הוא בכל זאת כבר 3 שנים בפעולה…


נגד:

חבל על הכסף יש כבר טיולון


אשמח לעצתכן אני חושבת שאני צריכה לשמוע ממנוסות

מקפיצה לך❤️סטודנטית אלופה
תודה לך 💝שירה_11
אני לגמרי בעד טיולון, הרבה יותר נוח לשימושמתואמת

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

אני אוהבת טיולוןושלומית.

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

כשאתן רושמות טיולון אתןשירה_11

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

כן, ברור.מתואמת
האמת שטיולון של העגלהחנוקהאחרונה

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

אולי יעניין אותך