התייעצות לגבי התארחות אצל ההוריםשיפור

יש לי שני אחים רווקים שגרים בבית ברמה כזאת או אחרת, אבל לעיתים קרובות לא נמצאים בשבת. אם שניהם נמצאים אז  ברור שהם בחדר שלהם, למרות שאלו החדרים הגדולים

המרווחים, ואנחנו צפופים עם הילדים בחדר קטן ברמה שכל הרצפה מכוסה מזרונים. אם אחד מהם לא נמצא אז הרבה יותר נוח, יש חדר הורים מרווח וחדר ילדים.

לא נעים לבקש מאחד מהם לצאת מהחדר שלו, פעם הם היו ביחד והיתה מריבה גדולה לגבי ההפרדה בין החדרים ואיזה חדר כל אחד יקבל והם מאוד רכושניים לגבי החדרים, ברמה שגם כשהורים דרשו שאחד יפנה את החדר בשביל סבתא מבוגרת שבאה להתארח, האח הסכים אבל במורת רוח גדולה.

אם הם שומעים שאנחנו מגיעים אז הם רוצים להגיע כדי לראות אותנו. ואני עוד מסתדרת עם החדר הקטן הצפוף, אבל לבעלי זה ממש מפריע ברמה שלא מתחשק לו שניסע להורים שלי.


הפיתרון שלנו- לא לספר כשאנחנו מגיעים כדי שהאחים לא ידעו ולרוב לפחות אחד לא יגיע לשבת. בינתיים זה עובד מצויין.


אתמול עשינו את זה ואחד האחים במקרה הגיע במוצ"ש והתאכזב שלא סיפרנו שאנחנו מגיעים וביקש שפעם הבאה נעדכן מראש.


אני מאוד מתלבטת אם כדאי לשנות משהו בעקבות זה? אשמח לשמוע אם למישהי יש תובנה בנושא.

אני חושבת שהייתי משתפת אותם בכנותכורסא ירוקה

פשוט מסבירה להם שממש קשה לכם לישון בחדרים הקטנים ולכן למרות הרצון לפגוש אותם אתם מעדיפים להגיע כשהם לא נמצאים.

להפוך אץ זה למתואם, לנסביר שזה לא בא מטינה או כעס אלא פשוט ברמה הטכנית זה מה שמתאים לכם.

אם יותר חשוב להם לפגוש אתכם מאשר לישון בחדר שלהם - אז הם יפנו לכם אותו (אבל לא הייתי בונה על זה. זו לא המטרה לדעתי)


(ואגב אני די ותיקה פה אבל שכחתי את הסיסמה פה ולא הצלחתי לשחזר אז פתחתי ניק חדש 😊)

מסכימה ומצטרפת לדברייך (תתחדשי על הניק, תגלי לנואמהלה

מי את?)

אני בעד לדבר בכנות ובכבוד.

לרוב יוצא מזה רק טוב

אני גם חווה סיפור דומה

ולצערי ניסיתי לדבר, אבל המצב מורכב וסבוך ולא הייתה הבנה, אז בהחלט ממעטת בביקורים

ופשוט מזמינה אלי יותר.

תודה!שיפור

אולי באמת ננסה לדבר ישירות, מקווה שלא יגרום לאי נעימות.

אין לנו מקום לארח בבית. והרבה פעמים אנחנו מגיעים דווקא כי אין כוח להכין שבת. ובעיניי ממש חבל שהורים שלי יהיו לבד (והם מתבאסים מזה) בגלל שאחים שלי רוצים שנעדכן מתי אנחנו מגיעים.

תודה כורסא ירוקה
מעדיפה שלא, כי גם ככה חשדתי שזוהיתי והתעצלתי להחליף, אז יצא לי טוב
תודה! אחשוב על זהשיפור
זה דו סטרידריה פלג
להגיד להם משהו עם הסאבטקסט הזה - אם מספיק חשוב לכם שניפגש אז תוותרו, זה בעצם להגיד - כי לנו לא מספיק חשוב להיפגש איתכם עד כדי כך שנוותר על נוחות בחדר.
זה לא מדויקכורסא ירוקה

קודם כל כי יכול להיות שהם ישמחו להפגש אחרי צהריים, בחוהמ או באופן כללי בהזדמנויות שלא כוללות לינה. אבל יותר מזה, כמו שאומרים על ילדים "הם לא נגדך הם בעד עצמם", זה מקרה קלאסי כזה. זה לא כי לא חשוב להם להפגש עם האחים, אבל לא יודעת אם חווית את החוויה הזאת של לישון כולם צפופים על מזרונים שבקושי יש מקום לדרוך בחדר - זה יכול להוציא את הטעם מכל השבת ברמה של לא לרצות לבוא שןב. אז במקרה כזה - בכל מקרה הם לא יראו אותם כי פשוט לא יבואו.

הם בעצם אומרים - איתכם אנחנו לא ניפגש לשבת שכוללת לינה. או כי זה צפוף (ולא נבוא) או כי לא תהיו. אז בבקשה תנו לנו את ההזדמנות לפחות לפגוש את ההורים. 

אז זה בכלל לא מה שהגבתי עליודריה פלג
כתבתי ספציפית על המשפט - אם מספיק חשוב להם לראות אתכם, הם יוותרו.
אני מבינהכורסא ירוקה

אני פשוט חושבת שלמרות שהמילים של שתי המשפטים זהות, אין סימטריה ביניהן.

כלומר לא ממש מסכימה עם מה שכתבת שלהגיד "אם חשוב לכם להפגש תוותרו" זה זהה ל"לנו לא חשוב להפגש מספיק כדי לוותר", פשוט כי הוויתורים הם ברמה שונה.

ברמה הנפשית עבור שני הצדדים יש פה הקרבה. אבל ברמה הטכנית, אדם שישן לילה אחד בחדר אחר שיש לו בו מקום, גם אם לא ברווח, שונה מהותית ממשפחה שצריכים לישון בצפיפות גדולה. אז זה לא שלא חשוב להם מספיק אלא שבאמת יש פה מקרה שהגיעו מים עד נפש וזה כבר פשוט לא אפשרי

אם זה אפשרי, אני הייתי מדברת על זה דוגרימשתדלתלהיותאני

אם נראה לך שאחים שלך זה אנשים שאפשר לדבר איתם, הייתי אומרת דוגרי- מאוד מאתגר לנו להגיע ולהיות בחדר הקטן, לא משהו שמתאים לנו לעשות הרבה, אנחנו גם מבינים שאתם רוצים להיות בחדר שלכם ולא מתאים לכם לפנות אותו, אבל זה באמת גורם לזה שלמרות שאנחנו עוד נהנים להיות איתכם בשבת לא באמת מתאים לנו לעשות את זה הרבה ..

לא להגיד את זה ממקום של ביקורת, אלא זאת המציאות..

אולי הם מאוד ירצו להיות אתכם ויסכימו כן לפנות את החדר, והגיוני גם שלא, אבל זה יהיה מובן להם למה אתם לא מעדכנים מראש שתהיו...

מה שבטוח לא לעשות זה לא להמשיך להגיע בלי לעדכן בלי שהסברתם להם למה אתם לא מעדכנים, אחרי שתכלס הוא ביקש שכן תעדכנו..


ובנוסף כן הייתי פעם במלא זמן מעדכנת לוקחת בחשבון שתהיה שבת פחות נוחה..


דרך אגב, מה עם האופציה שאחד האחים יפנה את החדר שלו ויעבור לחדר הקטן? לא מושלם כי עדין תצטרכו להיות עם כל הילדים בחדר, אבל כן יהיה יותר מרווח, וגם בטח לאח שצריך לפנות זה פחות כיף, אבל כן הוא יהיה לבד ותהיה לו פרטיות

בקיצור לא מושלם בכלל אבל אולי זה כן פתרון ביניים..

ובנוסף הייתי מנסה להראות שהקשר חשוב בדרכים אחרותמשתדלתלהיותאני

לפעמים האחים הקטנים מרגישים שהקשר רק מצידם ולגדולים הוא פחות חשוב

אז הייתי מנסה לראות איפה כן אפשר להשקיע בקשר

אולי מפגשים באמצע שבוע, להזמין אליכם, בקשר לשבתות אז כן לנסות שתהיו ביחד עם אחד האחים כל פעם, ולוודא שזה לא תמיד אותו אחד...

בכללי אפקר לדבר איתם, אבל זה נושא קצת רגיששיפור

אולי ננסה לדבר בכל זאת.

ובהחלט אנחנו עושים מדי פעם שבתות צפופות, פשוט היינו ככה יומיים של ליל הסדר ועוד איזה פעמיים בחצי שנה האחרונה, ולבעלי קצת נמאס.

וכל הנושא היה רק לבקש שאחד יעבור לחדר קטן. אפילו לא חשבתי לבקש שיהיו בחדר ביחד.

אולי תזמינו אותם אליכם?רינת 35
ככה אפשר גם להפגש איתם וגם להתארח בנוחות
אין לנו איפה לארחשיפור
מזדהה מאוד.מורה הריונית

אצלנו הפתרון שתיאמנו בסוף הוא שהילדים מצטרפים על מזרונים כל פעם לאח אחר בחדר שלו, ואנחנו ישנים בחדר הצפוף, אבל בלי ילדים...

אולי יתאים לכם.

אופציה אחרת היא שהילדים ישנו על מזרונים בסלון או במרחב אחר שיש בבית, שוב אם זה מתאים לכם...

הגדול יכול ובאמת עשינו את זה בעברשיפור

אבל הקטנים עדיין קמים בלילה ורוצים אותי. זה מאפשר שיהיה רצפה בגודל של מזרון קטן בפתח של החדר, אבל עדיין די צפוף.

ערכתי כי יכול להישמע כביקורת ולא התכוונתיפה לקצת

.

הילדים לא יכולים לישון בסלון?עדיין טרייה
אין שעון שבתשיפור
אולי שווה להתקין? עולה 700 בערך..אוהבת את השבת
האמת שלא הייתי משתפת את הרווקים, רווקות זו תקופה כ"כ רגישה שאי אפשר לדעת אם תפגע וכמה...
נשמע שכדאי לשתף בכנותתהילה 3>
להגיד שאתם ממש אוהבים להיןת איתם ולפגוש אותם, אבל ממש קשוח לכם להצטופף בחדר הקטן, ולכן אתם מעדיפים להגיע כשפנוי יותר... ופשוט לפתור את זה. ואז מקסימום מי שבא איתכם יהיה נכון להשקעה שזה דורש
תודה, נחשוב על זהשיפור
צריך להזהר גם עם איך משתפיםגרפולוגיה
כי אתם בעצם אומרים באנו דווקא כשאתם לא נמצאים וזה יכול להעליב
צודקתשיפור
תבקשו שהילדים לפחות חלקם ישנו איתם בחדרדיאן ד.

אני ממש מבינה אותם שלא אוהבים לפנות, גמני בתור רווקה שנאתי לעזוב את החדר שלי לטובת הנשואים.

יש אפשרות לבקש מההורים למצוא דירה של שכנים?נטועה

אנחנו ממעטים ביקורים בין היתר בגלל קושי עם מיטות לא נוחות, צפיפות בחדר, ומזגן שלא עובד כמו שצריך. מאמינה שאם היה לנו כיף שם, היינו עושים יותר השתדלות... אבל זו לא הסיטואציה.

בכל אופן, זה הרבה יותר קשוח ומאתגר כשמגיעה גיסה נשואה נוספת והיא עם הרבה ילדים והיא מקבלת את החדר הפרטי, הצפוף , המיטות הלא נוחות והמזגן הלא מתפקד, אבל לפחות יש פרטיות (זה בקומה נפרדת ועם שירותים צמודים) וכשהיא מגיעה שמים אותנו או בחדר מאוד צפוף, או אצל הסבתא עם כל הרווקים המרעישים עד מאוחר ולכן אנחנו פשוט לא מגיעים איתה. נקודה. אמנם זה מבאס את חמי וחמותי כי הם רוצים לראות את כולם יחד ושהנכדים יהיו יחד ויכירו את בני הדודים שלהם. אבל אנחנו פחות מעוניינים לסבול שבת שלמה. מתגמשים על זה פעם בשנה - ומבקשים שימצאו לנו דירה של שכנים אם חשוב להם שנגיע ביחד וזהו. מעבר לזה - רק חוהמ, חנוכה וכדו'. לא מוכנים שבתות משותפות כי זה באמת צפוף וקשה.

אני באה לומר שזה לגיטימי והגיוני, ואני דווקא הייתי מדברת עם ההורים ולא עם האחים. מנסה למצוא פתרון יצירתי, או משחררת את המצב כפי שהוא. בעיניי אם מסבירים שזה טכני, זה לא מעליב (גם אם מבאס) ומי שבוחר להעלב - זו בחירה שלו.

לא הם לא גרים באיזור קהילתי, פחות מתאיםשיפור

אנחנו כן עושים שבתות של כולם כמה פעמים בשנה, ואז גם באמת באים בראש של להתגמש בשביל הביחד.

הבעיה היא יותר כשסתם מתחשק לי לבוא לשבת ובעלי פחות בקטע אם לא יהיה לו נוח.

גם במקומות לא קהילתייםעוד מעט פסח

לפעמים יש air b&b, או איזו יחידת אירוח שאפשר לשכור לשבת.

לא בטוח שזה הפתרון, כי זו עלולה להיות הוצאה רצינית, אבל רק קחי בחשבון כאפשרות.


(ונתנו לך פה בשרשור המון אפשרויות לפתרונות. אני חושבת שעצם ההבנה שיש לך בחירה בתוך הסיטואציה יכולה לעזור. ברור שלכל בחירה יש את היתרונות והחסרונות שלה- וצריך לשקול רווח מול הפסד, אבל תזכרי שהבחירה היא שלך).

נשמע שכל אחד יכול להתגמש מהצד שלואמאשוניאחרונה

אין פתרון קסם, כל פתרון יבוא על חשבון משהו:


אתם יכולים להגיע פחות

אתם יכולים לישון בצפיפות בחדר הקטן

אתם יכולים לשים את ילד או שניים מחוץ לחדר

אתם יכולים לבוא יותר באמצ"ש

האח האחד יכול לעבור לחדר הקטן

האח השני יכול לעבור לחדר הקטן

שומו שמיים האחים יכולים לישון באותו חדר.

אפשר לבוא בשבתות שאחד האחים לא נמצא.


הכי טוב יהיה לשלב בין כל הפתרונות ולא להינעל על פתרון אחד.


בכנות, יש לכם (מבחינת: את בעלך ההורים שלך והאחים שלך) תנאים לוקסוס מבחינת הפתרונות האפשריים, השאלה כמה חשוב לכם למצוא פתרון וכמה כל אחד מוכן להתגמש על מנת למקסם את הפתרון.


יכול להיות שבפסח בחרתם פתרון לא מתאים לסיטואציה ולכן עכשיו אתם מנסים לחפש פתרון ששוב לא יתאים תמיד כי אי אפשר שתמיד יהיה את אותו אחד שמשלם את המחיר בחוסר נוחות.


פעם את תשלמי את המחיר ותשארי בבית רק בגלל זה

פעם בעלך ישלם את המחיר וישן בחדר הצפוף

פעם הילדים ישלמו את המחיר וישנו בפינה בבית ויבואו אליכם אם הם צריכים אתכם

פעם אח אחד ישלם את המחיר ויעבור לחדר הקטן

פעם אח שתיים ישלם את המחיר ויעבור לחדר הקטן

פעם אח אחד ישלם את המחיר ולא יראה אתכם

ופעם אח שתיים ישלם את המחיר ולא יראה אתכם

ואולי יהיו מצבים שבמקום שבת ההורים יבואו אליכם יותר באמצ"ש או אתם אליהם וגם לזה יש מחיר מסויים.


זה יוצא שאם נניח במצב אופטימלי אתם נוסעים פעם בחודש, אז כל אחד משלם את המחיר פעם בשנה כמעט, זה כמעט זניח ביחס לתועלת של קשרי משפחה (אם זה מספיק חשוב לכם)

סביר להניח שחוסר הנוחות המשמעותי יישאר רק סביב חגים ארוכים, וגם זה משהו שאפשר להתמודד איתו.

(אם כי מתבקש שהמחיר הכי פחות משמעותי במצב כזה זה שאחד האחים יעבור לחדר הקטן. ואם יש בעיה של מיטה לא נוחה או משהו כזה אז לגמרי לשתף את ההורים שעדיף לשדרג את החדר שיהיה נוח מספיק לאחים שזה לא יהווה שיקול)


הייתי מתחילה מלדבר עם בעלך ולהסביר לו שאי אפשר כל הזמן שהאחרים ישלמו את המחיר (אולי הוא הרגיש שרק הוא משלם מחיר עד עכשיו)

אם הוא איתך ברעיון של כל פעם ללכת על פתרון אחר, הייתי משתפת את ההורים ומציעה את כל הפתרונות האפשריים ושואלת לדעתם האם מהיכרות שלהם עם האחים זה יכול לעבוד,

ואחרי אור ירוק מהם פונה ישירות לאחים, שוטחת את האפשרויות השונות ושואלת בכנות האם בשביל שמדי פעם נוכל לעשות שבתות שכולם נמצאים, האם הם יהיו מוכנים להתגמש ולעבור לסירוגין לחדר הקטן.

אני בטוחה שאם מסבירים להם שמבינים שהם משלמים על זה מחיר מסויים, ולא מצפים מהם כל הזמן שרק הם ישלמו מחירים, אבל בגלל שהרצון להיות יחד שבתות הוא רצון משותף, לכן שואלים אם הם מוכנים לזה, אני חושבת שישמפה פוטנציאל לשיתוף פעולה.

אם הם מסרבים לגמרי, אז תגידי שאת מבינה את זה ולכן הפתרונות האחרים יבואו לידי ביטוי לעיתים קרובות יותר:

אתם תבואו פחות שבתות באופן כללי

ופחות שבתות ששניהם נמצאים, בפרט.

לא כהאשמה אלא כעובדה, זה מה שיוצא.


נשמע שהם בשלב שהם בכלל לא מודעים לחוסר נוחות שלכם אם כשהם שומעים שאתם באים הם מחליטים להישאר. ככה לא תצטרכו להסתיר יותר, ואולי להפך כשאחד האחים יודע שהוא לא נמצא, הוא יכול לעדכן אתכם מראש ולשמח אתכם, ואם הוא יכול לבוא מוצ"ש ואתם יכולים להישאר עוד אז בכלל מעולה.


ואגב זה שאתם ישנים בחדר שלהם כשהם לא נמצאים, גם זה סוג של מחיר שהאחים משלמים, בין השאר בשיחה כדאי גם לשקף את זה ולהביע תודה והערכה.

שאלה על הפניה לאולטרסאונדהשם שלי

שבוע הבא אני אמורה להתחיל מעקב גדילה פעם בשבועיים, בגלל עבר של עוברים קטנים.

זה אולטרסאונד אצל טכנאית.

בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא, הוא אמר שאני אשלח לו פניה באפליקציה והוא יוציא לי הפניה.

שלחתי לו פניה, אבל יש סיכוי שהוא לא יענה לי עד התור.

הוא מקבל בימי ראשון, אבל השבוע היה חג ושבוע הבא זה ערב חג.

בעיקרון הוא עובד גם בימי רביעי במקום אחר, אבל השבוע כתוב שהוא לא יהיה, ושבוע הבא זה כבר יהיה אחרי התור.

לא יודעת אם הוא יענה לפניה בזמן אחר.

יש לי הפניה זהה שכבר השתמשתי בה לפני כמה שבועות.

מישהי יודעת אם אני יכולה להשתמש שוב באותה הפניה (היא עדיין בתוקף), או שאני חייבת הפניה חדשה?

אם אני אדפיס את ההפניה מהאתר, יוכלו לקבל אותה?

אני יודעת שבמעקב זקיקים אפשר לצלם את ההפניה ולהשתמש בה כמה פעמים, אבל לא יודעת איך זה באולטרסאונד אחר.

אם אין אפשר, יש לי דרך להוציא הפניה דרך מוקד הריון ולידה הטלפוני?

בקופת חולים מאוחדת.

אשמח אם מישהי יודעת.

תנסי להתקשר למזכירות של מרכז בריאות האישהבאתי מפעם

רופא משפחה יכול להוציא גםshiran30005

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

רופא משפחה יכול להוציא הפניה לכל אולטרסאונד?השם שלי

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

כן בטחshiran30005

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

אני יכולה לשלוח פניה גם לרופא משפחההשם שלי

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

לדעתי תוציאי הפניה חדשה, שלא יהיהshiran30005

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

לכן אני מנסה לברר מראשהשם שלי

אני יכולה לנסותהשם שלי

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

תנסי במוקד אחיות שיתנו לך הפניהשומשומונית

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

האמת שיש לי את הטלפון של הרופאהשם שלי

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

יש לי ניחוששומשומונית

מי הרופא שלך, ואם כן, הוא גם שלי...

וגם לי יש את המספר שלו.

אבל גם אני הייתי מתפדחת לכתוב לו על זה. שלחתי לו ווטסאפים רק כשביקש וכשהייתי ממש חייבת...

הייתי מנסה אולי דרך האחות שעובדת שם (היא ממש נחמדה).

עד כמה שידוע לי הרופא חייב לענות תוך 5 ימים לפנייהאמהלה

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

אבל אם הוא פשוט לא נמצא?השם שלי

קרה לי עם רופא אחר שהיה בחופשה, ולא היה מי שיענה לי לפניה.

אני חושבת שכן. יציאה לחופשה זה אולי משהו אחר, אבלאמהלהאחרונה

יש לזה כללים.

לדעתי הכי פשוט שתפני למוקד אחיות ותבדקי איתם מה לעשות

וואי איך שנאתי את הלחץ הזה להפניותהתלבטות טובה

אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.

לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.

עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..

אבל במוקד זה לוקח פי כמה זמןהשם שלי

במקום להגיע לתור בשעה שקבעתי,

אני אצטרך להכנס לאחות, להסביר מה אני צריכה, לקבל ממנה הפניה, ללכת לאוטרסאונד (כשיכול להיות גם תור), ואז לחזור שוב לאחות ומשם לרופא.

וכשסה יוצא יום עמוס (ובתרופה של החגים יש יותר סיכוי לעומס), זה יכול לקחת שעות.

נכון..התלבטות טובה

זה באמת שעות, בתקופת החגים זה הכי סיוט..

מקווה שתסתדרי!

את חייבת ללכת למקום שיראה אותך רופא אחרי המוניטוראמהלה

והUS. לא יתנו לך להשתחרר בלי זה. (בטוחה שUS מספיק? חושבני שבכזה מצב עושים גם מוניטור, ככה לי היה בכ"א במעקב גדילה)

ממליצה לבדוק מראש איפה את יכולה לעשות את המעקב

בלאומית למשל אפשר לעשות את זה במרכז בריאות האישה, במיוחד בתקופת החגים שיש צמצום בשעות הפעילות.

איך מזהים ירידת מים?מעיין34

שבוע 20, הריון בסיכון גבוה מאוד

ובשבועיים האחרונים , בעת מאמץ (אפילו מאמץ של הרמת קול על הילדים) אני מרגישה רטיבות בתחתון.

הרטיבות בריח של זרע- ופה נלחצתי.

יש למישהי ניסיון?

או בכללי יש דרך לחזק את השק שפיר או לסתום קרע אם חלילה יש?

הריון חשוב לי מאוד

ומיון זה לא אופציה כי הם יהיו חייבים לבדוק מי שפיר בצורה ויגינאלית ואני נגד

למה את נגד לבדוק במיון?השם שלי

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

אם באמת יש ירידת מים/טפטוף בשבוע כזה חובה לבדוקאמהלה

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

ממה שידוע ליאיזמרגד1

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

חייבים לבדוק לדעתיחושבת לעצמי

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

תודה על הדאגה אבל אעשה לכן הכרות עם ההריונות שלימעיין34

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

ב"ה שפגשת בפורום מקרים שעזרו לךבאתי מפעם

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

היי, היתה לי פעם ירידת מים מוקדמתאינרציה

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

אם אני זוכרת נכון זה לא שאסור לבדוק וגינליתרוצה לשאול שאלה

אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.

ככה היה אצלי לפחות.

לא חושבת שאת צודקת לגבי זה שאסור לבדוק וגינליתכל הישועות

מניסיון של כמה פעמים הם כן בודקים אם יש ירידת מי שפיר עם ספקולום.

גם אצלי בדקו עם ספוקולום, לפני שבוע 24שיפור

אמרו שאם זאת ירידת מים אז אין מה לעשות להציל את העובר. ברוך ה' לא הייתה.

וואיתלמים

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

מי קוקוס לא מאחים שום חור הם פשוט עוזרים להיווצרותאמא לאוצר❤

של עוד מי שפיר

הייתי מתייעצת עם רופא מוסמך מה לעשות ומעלה את כלאמהלהאחרונה

החששות והעבר.

אני מבינה את הפחד, אבל יתכן מאד שבזמנו באת להבדק כי משהו לא היה תקין נכון? או שהיה לך חשש וכד' ואז התפתח דימום וכו'...

בעקרון בדיקה פנימית לא אמורה לגרום לדימום, בוודאי לא לצירים

ופשוט היה פה צירוף מקרים שבאת להבדק כי משהו התחיל להתפתח ואז היה דימום/צירים....

אבל אי אפשר להתווכח על לב של אמא

לכן הכי נכון בעיני זה לשבת מול רופא ולדבר על הכל....

בהצלחה יקרה

נשמע לא פשוטתהילנה

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

לי זה נשמע לגמרי כמו דליפת שתןאמא לאוצר❤

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

יש סיכוי לא רע שזה דליפת שתןטרכיאדה

אצלי בהריונות היו ממש דליפות רציניות ופעם אחר פעם הלכתי לבדוק וגיליתי שזה שתן (ממש ברמה של מים נשפכים)

ובין לבין גם תחושת רטיבות במאמץ. דווקא זה שזה קורה במאמץ מחזק את זה שזה שתן, כי כשרצפת האגן חלשה אז כל מאמץ קטן

גורם לדליפה (שיעול, צחוק ואולי גם הרמת קול על הילדים)

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

גם היום הגוף לא חוזר מהר למצב התחלתי לאחר לידהממתקית

יש עזרה וסיוע, ורפואה מתקדמת והכל שזה מקל ןמסייע ומשפר את המצב הקיים

אבל הגוף חוזר לקדמותו כשהיה רק לאחר שנתיים, כמו פעם גם כך היום.

ברררררר איזה יוםניקזמני

בן 4 חודשים עצבני צורח בלי סוף, יונק בצורה לא רגועה שפוצעת אותי קשה

בן 5 חולה, מילל כל היום ולא מוכן לקחת אקמול\נורופן בשופ"א

בני 6, 8 ו-9 רבים כל היום וכל הלילה

אני עייפה מלילה עם בקושי שינה בגלל התינוק המילל, בעלי טיפל בבן 5 כשהקיא וכו אז הוא נח היום בצהריים ואז יצא ללמוד

הבית מבולגן, לא הספקתי שום דבר מהתכנונים (חלק מהתכנונים זה לא להתלונן... פה זה לא נקרא נכון?) להיום

לא עשיתי כביסה ולא כלים ולא סדר

אני עייפה וקצת עצבנית

עומס מנטלי שמעייף אותי בלי אפילו לעשות משהו מהרשימה..

מלחמת ההתשה ממש....יעל מהדרום

בולניקזמני

איך אני עכשיו קמה לעשות קצת סדר? איך?

וואוווו אמאלה ואבאלה איזה סיוטטטטטטאוהבת את השבת

תקשיבי זה קיצוני...

בע"ה מחר יהיה יום חדש ויפה הרבה יותר!!!!

ואני יודעת שזה נראה בלתי אפשרי אבל תנסי אולי שנייה להגיד לעצמך תודה על משו אחד היום.. זה יכול לשפר את ההרגשה חיבוקקקקקק

תודה נשמהניקזמני

ואת אלופה שלקחת על עצמך לא להתלונן!!!אוהבת את השבת

ווואו תותחית!!!!!!

סיוטטט, רפואה שלמה!!!שיפור

איך עבר הלילה? איזה גיבורה אתתת!!אוהבת את השבת

חושבת עלייך🩷

3>ניקזמניאחרונה

היה קשוח ב"ה

הקאות שזה הכי כיף

היה ממש אומלל כל הלילה,

הקטנציק לפחות ישן לא רע

תודה על הסימפתיה, זזה ממש מחזק!

ילד שנמנע מכתיבההשם שלי

הבן שלי התחיל כיתה ב'.

הוא ילד מאוד חכם, ויש פער גדול בין הידע שלו לבין הביצוע.

הוא מבין ויודע את מה שלומדים בכיתה, אבל מתקשה לעבוד בחברות בכיתה ובבית.

יש לו גם קושי מוטורי, גם קשיי התארגנות וגם קושי לעבוד עצמאית.

בכיתה הוא די נבלע בין הילדים.

הוא לא מפריע בשיעור, והמורים פחות שמים לב שהוא לא מבצע את המשימות.

יוצא שנשאר לו המון לעשות בבית, וגם אז קשה לי לרתום אותו לעשות שיעורי בית. הרבה פעמים הוא עונה תשובות בעל פה, ואני כותבת לו את התשובות (בעיקר בחשבון).

בגלל שהחומר קל לו ולא מאתגר אותו, הוא עוד פחות משתף פעולה.

לקראת סוף שנה שעברה היו מוציאים אותו מהכיתה לעבודה בקבוצה קטנה, יחד עם תלמידים מתקשים. ככה הוא עבד יותר בחוברת.

דיברתי עם המורה שלו, והוא אמר שיבדוק מענה כזה גם השנה.

אבל זה לא באמת מטפל בבעיה.

בתחילת שנה שעברה הוא קיבל סדרת טיפולים של ריפוי בעיסוק. אז פחות עבדו איתו על כתיבה, כי זה היה בשלב שהם רק למדו לכתוב.

המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק קשב וריכוז, בגלל קשיי התארגנות.

קצת התעכבנו עם זה, וכרגע אנחנו מחכים לתור לרופא קשב שיהיה אחרי החגים.

אני רוצה גם לפנות שוב להתפתחות הילד שיקבל שוב ריפוי בעיסוק, ולבדוק אם יש דברים נוספים שיוכלו לעזור.

בינתיים אשמח לעצות מניסיון, מה אפשר לעשות?

האם לנסות לעודד אותו לכתוב, אולי באמצעות איזשהו מבצע?

או שדווקא עדיף לאפשר לו להימנע מכתיבה ולעשות יותר בעל פה?

איך אפשר לעזור לו להתאמן בכתיבה בצורה חווייתית ומעניינת?

אם יש פה מרפאות בעיסוק, מורות לגיל הזה, או מישהי שיש לה רעיונות.

יש חוברת "נהנים לכתוב" של חיה קושניר מרפאה בעיסוקנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ד' בתשרי תשפ"ז 21:50

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

מוסיפה פה צילום של החוברת המדריך להוריםנפש חיה.

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

מעניין אם זה משהו שיוכל לעזורהשם שלי

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

למדתי אצלה קורסהשם שלי

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

תראי, מנסיוני ומהרקע שלי נשמע שהוא צריך חיזוק אגבינפש חיה.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

יש לה חוברת אחרת לתירגול כתב (לא דפוס) בצורה נכונהחילזון 123אחרונה

אולי צריך לעשות לו אבחון ספציפי לכתיבה?מתואמת

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

זה פחות נראה ליהשם שלי

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

יש המון סוגים של דיסגרפיה, כדאי לבדוקשיפור

באמת נשמע יותר קושי מוטורימתואמת

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

בלי ידע מקצועי124816

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

אני עם הבת שלי בגיל הזה אצל מרפאה בעיסוקבוקר אור

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

הי לכולם. בדיקת דם...פריטין נמוךאור בקצה המנהרה

הריון בסיכון גבוה -תאומים. כנראה סכרת הריון.

הונגלובין 11.8

פריטין 5.5

בינתים בלי רופא ...יקח כמה ימים להחליפו.

בחיים לא הגעתי לכזה מספר עם פריטין.

מה כדאי לי לבקש מהרופא

שבוע 26

תודה לכם

איך את מרגישה?השם שלי

את מרגישה עייפות וחולשה, או שאת מרגישה בסדר?

בכל מקרה כדאי לקחת ברזל, ואם את כבר לוקחת, אז להעלות את המינון או להחליף סוג.

אם את מרגישה עייפות וחולשה גדולות, אפשר לבקש גם עירוי ברזל.

בדקת בי 12?

אם לא, אז כדאי לבדוק גם את זה.

מאד חלשה ,בי 12 עלה לי יחסית למעלאור בקצה המנהרה

200

עייפות ,בלבול . חולשות. הרבה תסמינים . חשבתי שאולי זה בגלל הסוכר.היום אקבל תשובות לעמסה של 100.

העמסה של 50 יצא לי 156

גם בי 12 מעל 200 זה נמוךהשם שלי

תקחי בי 12 בכדורים למציצה מתחת ללשון, וגם ברזל.

גם אם היית לוקחת פרנטל, הברזל שם לא מספיק וכדאי לקחת בנפרד אם יש צורך.

תבקשי גם עירוי. אבל אם בינתיים לא לקחת ברזל, יכול להיות שהרופא יעדיף שתתחילי בברזל דרך הפה.

תתחילי מיד לקחת ברזל. אני בהריון תאומים קבלתיאמהלה

הנחייה לקחת כמות כפולה של פרנטל.

ואת חייבת רופא הריון בסיכון נגיש, במיוחד אם אכן יש סכרת.

בשביל ההתחלה ממליצה לך להתייעץ עם מוקד הריון ולידה אם יש לכם בקופה, בלאומית למשל יש מוקד טלפוני נפרד והן ממש עוזרות.

אני לא לקוחת פרנטלאור בקצה המנהרה

יש שם מרכיב שהוא בעייתי בשבילי

תבקשי עירוי ברזלשמ"פ

הגעתי לפרטין 2 עם המוגלובין זהה ואחר כך עלה לי ל170

כחודש אחרי שסיימתי את העירוניים הרגשתי הרבה יותר טוב

הגעתי ללידה עם המוגלובין ופרטין מצוינים

זה חשוב ממש

עשיתי עירוי פרנגיקס נראה לי ( עשיתי 3)

תודה לך. כדורים לא יוכלן לעשות תעבודה?אור בקצה המנהרה

אף פעם לא היה לי חסר . לא הייתי צריכה אף פעם לקחת כדורי ברזל.

הרופא אמר לישמ"פ

שייקח חודשים לעלות מכזה מספר

אמנם העירוי עצמו לא היה לי נחמד ממש אבל לא מתחרטת לרגע

גם עכשיו כמעט שנה אחרי לידה עם הנקה הפרטין שלי אחלה ( שנים שאני על כדורים )

תודה לך. אני אקפוץ מחר למוקד שיעזרו לי עדאור בקצה המנהרה

שאמצא רופא

גם לי אף פעם לא היה חסר עד שהגיע הריון תאומיםאמהלה

הם שואבים את הכל מהאמא.

אם את לא יכולה פרנטל.

חשוב מאד לקחת ברזל- עירוי לדעתי הכי נכון בשבילך כרגע.

B12 גם מאד מומלץ

וויטמין D- מאד מאד חשוב

זה גם מונע לידה מוקדמת שנפוצה מאד בתאומים.

ואיייימדברה כעדן.

עירוי ברזל אתמול!!!!

בהריון תאומים באמת עשיתי עירוי ברזל וזריקותחושבת לעצמי

של בי12

הרופא יתן לך כנראה עירוייםעכבר בלוטוסאחרונה

עירוי זה בדיוק בשביל למלא מאגרי ברזל

אצלי בהריונות זה הפוך, מוגלובין ברצפה ומאגרים סבבה ולכן לא נותנים לי עירוי

כיף שיש לך פתרון בעז"ה!

הקטנה שלי חוגגת עוד יומיים יום הולדת שנתייםמתואמת

ואני רוצה לקנות לה מתנה

לשם שינוי אני רוצה מתנה שתועיל לה, ולא רק שיהיה לה כיף איתה.

מתלבטת אם לקנות לה בובת פרווה נוספת (יש לה דובי שהיא מחוברת אליו ברמות קשות) - כשהמטרה היא שהיא תתחבר גם אליה וקצת תרחיב את "מעגל הידידות" שלה עם בובות. (היא מתלהבת מאוד כשרואה בובות אחרות, אבל בסופו של דבר תמיד חוזרת לדובי האהוב)

כמה זה באמת נורא שיש לה בובה אחת שהיא מחוברת אליה נורא? (קלינאית התקשורת שהלכנו אליה עד לפני חודשיים רמזה לי שזה בעייתי, לפחות אם זה ימשיך כך גם בגיל גדול יותר)

לחלופין - אולי בכלל כדאי לקנות לה משחק מעודד התפתחות כלשהו? (יש לה עיכוב בדיבור, וגם קצת עיכוב בגיוון משחקי)

אם כן - אז איזה משחק כדאי?

אם יש כאן מומחיות ומבינות דבר - אשמח לשמוע...

(ואולי אני צריכה לזרוק בצד את השכל שאומר שצריך מתנה שתסייע לה, ופשוט לקנות לה מתנה לפי הלב כמו תמיד?...)

וואי-וואי... גרועה יותר ממני🙈מתואמת

יש לי חולשה לבובות פרווה, ואני שומרת כמעט את כל הבובות שקיבלתי מאז גיל 10... אבל לפחות אני לא סוחבת את כולן לכל מקום🤭

בכל אופן, נשמע שעבר עדיף התמכרות לבובה אחת מאשר לשלושים, לא?😅

רעיון למתנה לגיל שנה? שאלו אותנו מה אנחנו רוציםאנמונימי

אשמח לרעיונות

מגנטיםילדה של אבא

בימבה ג'וק- מצאים יותר לשנה וחצי, תלוי בגובה של הילד

חיות קופצות

שטיח פעילות לחדר

מצעים

ספר מנגן

בן או בת?

משחקים לאמבטיהואני שר

ספרים

המשחק הזה של חיות קופצות כשלוחצים

כולם אומרים מטבח

וואלה אני הרגשתי בגיל שנה שכלום לא מעניין במיוחד וזה בעיקר מתנה שנותנת יחס לנו 😅

מה שלא תבחרו תקחו בחשבון שזה יותר להמשך...

בובה, ספר גדול, צבעים לילדים קטניםברונזה

לא יודעת מה התקציב אולי מנוי לאטרקציה כמו גימבורי/גן חיות

תודה על הרעיונות, מרגישה שכל משחק חדש משעמםאנמונימי

אותו אחרי כמה ימים, אז מה הקטע לקנות?

מצד שני טוב שיהיה לו הרבה מגוון, אין לנו כל-כך הרבה

יש משחקים מסויימים שהולכים עם הילד שניםעדיין טרייה

גם אם עכשיו נראה לך שמשעמם אותו. למשל מגנטים זה לגמרי משחק למלא שנים שמשחקים אצלנו כמעט כל יום.

בימבה/בימבה גוקטארקו

מגנטים

משחקי התפתחות כמו הך פטיש ומגדל כדורים

בובה עם או בלי עגלה

וגם ספרים מתחילים לעניין בגיל הזהטארקו

תכלס גיל שנה זה עוד לא ממש אבל בגיל שנה וחצי זה כיף שיש את המשחקים שנקנו לגיל שנה..

הליכון כזה עם משחקים זה טוב? או שזה לא להמשך?אנמונימי

האמת מבחינתי זה אביזר מיותרתוהה לעצמי

תופס המון נקום ומתאים למעט מאוד זמן

ממליצה על בימבה רגילה, לא בימבה גוק, משהו שתינוק בן שנה יכול לשבת עליו יציב.

הבן שלי אוהב מכוניות. גם חוגג שנה עוד מעטיעל מהדרום

לק"י

אני גם חושבת מה לקנות לו מתנה.

גם כדורים הוא אוהביעל מהדרוםאחרונה

בימבה!!!דיאן ד.

גם ספרים גדולים עם תמונות זה ממש כייף בגיל הזה.

ביזי בורדכורסא ירוקה.

יכול להעסיק המון זמן וגם בגיל גדול יותר נהנים ממנו (תלוי כמובן בגודל ובמגוון.. )

אנחנו קנינו בגיל שנהרקאני

קוביות כאלה בצורות שיש חורים במכסה וצריך להשחיל

היא מאוד אהבה את זה

בהתחלה הסתבכה קצת ולאט לאט למדה להשחיל נכון

אולי יעניין אותך