מצוין.

מקפיצה לך

כי הנחושת שמופרשת יוצרת סביבה דלקתית

והנחושת גם פוגעת בתנועתיות של הזרע

יש נשים שלא עושה להם טוב ההתקן הזה בגלל זה

אני למשל סבלתי חודשים רבים מדלקת ברירית הרחם שפגע ביכולת להרות הריון תקין

ועד שגילתי עברתי הרבה אכזבות וכאבי לב  

אני בדיוק מתלבטת בתקופה האחרונה אם זה מה שיש לי חלילה.

אשמח אם מתאים לך לפרט מה הרגשת ואיך גילית שזו הבעיה

ואגב

אני מתבלבלת או שטת היום עם התקן הורמונלי?

עברתי כמה הריונות כימיים בזה אחר זה, וגם הריון שהתחיל ולא התפתח תקין ונדרש גרידה ( נאמר חי שזה הריון שרואים שמההתחלה לא התפתח תקין)

במהלך כל התקופה הזאת סבלתי מכאבים שהלכו והתגברו מחודש לחודש, גם הרגשה כללית מאוד רעה בימים שעד לביוץ שרירית אז נבנית.

בעיקרון שום רופא לא אבחן שזה מה שהיה לי. כי הרופאים די מזלזלים בתחושות ורגשות כאלו (יש לי מלאי של משפטים הזויים מרופאים שנחשבים לגדולים ומומחים)

ואז אחרי אחד מהחודשים האלו שהייתי כבר ממש מושבתת כמעט מכאבים

דרשתי מהרופאה נשים שלי אנטיביוטיקה.

היא לא רצתה לתת לי.

רק רשמה בהמלצות לשקול אולי לתת.

הלכתי עם זה לרופאת משפחה והיא נתנה לי מרשם. היא אמרה לי מקסימום לא יועיל.

התחלתי לקחת ביום הראשון לוסת.

אותו חודש 0 כאבים. הכל היה נפלא. נקלטתי להריון תקין ויש לי תינוק חמוד בן שנה ב"ה

אז אני בטוחה שהיה לי סוג של דלקת

איך זה נקרא בדיוק ומה ההגדרה הרפואית.. לא יודעת בדיוק.

וכן עכשיו אני עם הורמונלי

תודה ממש על הפירוט מעריכה ממש

אבל כל זה היה אחרי שהוצאת את ההתקן נכון?

ומה היה בזמן שהיה לך את ההתקן? היו לך כאבים?

עם התקן נחושת

אחרי הריון חוץ רחמי (עדיין עם ההתקן ובכל מצב חייבת למנוע 3 חודשים)

ובחודש האחרון (מאז ההריון הזה) עם כאבים בבטן התחתונה.... רגישות במגע בעיקר אבל לא רק.

התחלתי לחשוב אולי זה סוג של דלקת אבל לא ברור לי איך מאבחנים ותור לרופא נשים יש רק עוד כמה חודשים טובים... ובכל מצב בגלל שחייבת למנוע עכשיו מעדיפה להשאיר את ההתקן אבל גם חוששת שאם זה דלקת שחלילה לא יפגע לי בפוריות....

ואני די סומכת על הרופא נשים שלי...

חושבת שפשוט אבקש להדחף שבוע הבא. השבוע כשהוא עובד אני גם עובדת...

מקווה שהכל יסתדר בע"ה

אפילו לנסות ליצור קשר עם הרופא- לשלוח שאלה עם המזכירות

או לפנות באפליקציה/באתר בשאלה

יכול להיות שבאמת יש לך דלקת במיוחד אחרי מה שתיארת

חיבוק

הרגישות היא במגע עמוק לא במגע עדין

קשור לזה.

ולםעמים אנטביוטיקה פשוטה תוכל לפתור את הבעיה.

ואולי צריך עוד מעקב לראות שלא נשאר כלום וכו'

אני לא סמכות רפואית

אבל כך מרגיש לי בבטן שכדאי לבדוק בהקדם

לא אמרתי ללכת למיון

אבל כן למוקד במרכז בריאות האישה

אלא א"כ את מצליחה להתייעץ עם הרופא שלך ולשאול אותו.

את יכולה גם להתייעץ עם המוקד נשים בטלפון

אולי אפילו במוקד נשים.

אגב, לפני הרבה שנים גם הייתי עם התקן נחושת שזז מהמקום ויצר דלקת ואז מיד הורדתי וקיבלתי טיפול תרופתי. אבל אז ראו באולטרסאונד שיש דלקת. 

ורופאת נשים הזיזה טיפה את ההתקן, כנראה לא ישב טוב, ומאז עבר לי...

ואולי הכאבים קשורים להריון החוץ רחמי שהיה לך? 

עם התקן ודימומים ממושכים. כל אזור האגן כאב לי ממש

עשיתי מליון בדיקות, ההתקן היה במקום, הייתי גם במיון נשים, והרופאה שם לא הסכימה להוציא לי אותו כי הוא במקום הרי אז הכל תקין.

נתנו לי אפילו הקסקאפרון, תרופה שעוצרת דימומים, העיקר לעצור דימום ולא להוציא. לא לקחתי אותו כמובן

החלטתי להקשיב לעצמי, הלכתי למוקד נשים יום שישי בבוקר ביקשתי להוציא ושלום על ישראל. הכאבים עברו. הדימומים פסקו אחרי חודשיים רצוף

אבל בשעות הראשונות שאחרי ההסרה שלו - כאבי תופת, צמרמורות, חולשה.הרופאה רשמה לי אנטיביוטיקה חזקה למקרה שיעלה לי החום והמליצה ללכת למיון

אחרי יום בערך חזרתי לעצמי

ואם אפשר לשאול איזה מניעה לקחת?

אני ממש לא רוצה הורמונים...... ולא מוצאת פתרון אחר נורמלי.....

למי שכבר יודעת שרוצה להפסיק עם ילדים, ולא במצב של אם יהיה לי לא נורא.

רק אומרת.

כמובן עם קוטל זרע.

לפי הסקרים זה 80%

לא רציתי בשום אופן הורמונלי אבל תכלס שילמתי על זה את המחיר.

ונכון ש100 אחוז זה רק התנזרות, אבל התקן בטוח יותר.

אגב גם יותר מקונדום עם חור.

אם בא לך לשתף רגע - היית שמה אותה כל פעם? עם איזה קוטל? שילבת שמפ?

מספיק שחלק קטנטן מהזרעים בורחים מהדיאפרגמה

ובדיוק מצליחים לחמוק מהקוטל זרע.. או שהזרע היה מספיק חזק כדי לשרוד את הקוטל

ובדיוק האישה בביוץ

הלך עליה..

אני בחיים לא הייתי סומכת על זה 

ונראה לי הייתי כל חודש בודקת הריון במתח חח

אני כבר כתבתי, אני מונעת איתה כבר 3 שנים לפחות. 

כן מעניין אותי לדעת אם יש אצל @חנוקה  שילוב של גורם אנושי, או כמו עם התקן - אין מה לעשות. ואם נקלטים אז נקלטים.

בסוף אף אמצעי מניעה לא מונע 100 אחוז, וזה סהכ השתדלות 

אם זה כי שכחו לשים

אז נקרא בלי מניעה

גם אם שמו לא לפי הכללים.

זה כמו להגיד על אישה שנכנסה להריון עם גלולות כי עברה על הכללים שלו

אז זה לא נקרא שנכנסה להריון עם מניעה

זה נקרא שהיתה ללא מניעה

שאלתי בצורה ממוקדת כי עניין אותי לדעת. (וכמובן שחנוקה לא חייב בכלל להתייחס או לענות) את המסקנות שלי אני ככהנ אשאיר לעצמי האמת

וזה אישי ופרטי 

ולא חושבת שהיא חייבת לשתף.

רק באופן כללי אומרת

שגורם אנושי שגורם למניעה להיות פחות אפקטיבית לא נכנס לאחוזי המניעה

אלו 2 דברים שונים.

ואז גם עשה לי הכתמות מוזרות ב7 נקיים מה שלא היה לי במשך 3 שנים איתו. ובכלל כבר תכננתי להוציא אז הורדתי אותו

והתסמינים לא עברו.. רק החריפו

גם לי עם ההתקן התחילו הכתמות בנקיים ותמיד.
מעצבן.
אבל לא מוציאה.
לאחרונה מעט התאזן.
לא יודעת אם זה ההתקן או צוואר הרחם הרגיש שאמרו לי שיש לי

אבל אצלי דווקא אף פעם לא היה

פתאום זה התחיל אחרי יותר משנתיים עם ההתקן

יחד עם הכאבים המוזרים

אז הכל יחד כנראה מתחבר וקשור אחד לשני

אבל רק הכתמות לא הייתי אומרת שיש בעיה (כתמים זה בעיה, אבל לא דווקא עניין רפואי שמצריך בדיקה)

סטריליצ? זה ממש קריטי! וזה מה שיצר לך דלקת?
ההתקן הזה יוצר דלקת קטנה ברחם באופן טבעי וכך המניעה שלו, אבל לא אמורים להרגיש את זה או לסבול מזה.

ואחרי יותר משנה אחרי ההתקנה ככה שקשה לי להאמין שקשור לסטריליות

ההתקן הלא הורמונאלי יוצר דלקת ברחם, משהו קטן ולא מסוכן, הדלקת הזו מונעת את ההריון.
בהתקן הורמונאלי- ההורמונים מונעים הריון
מה עדיף? לא יודעת... רק ידעתי שאני חייבת כבר למנוע

ובינתיים עם ההתקן הלא הורמונאלי סבבה לי ב"ה 

עברנו הרחון לא רצוי בגלל מניעה חלשה )נרות. שמנו 2 אבל..(

ועכשיו רוצים מניעה הרמטית.

באמת מבחינתי קשירה...

אבל הורמונים אין מצב, זה עושה לי יותר רע מהריון.

והדלקתיות הזו מלחיצה אותי.

יש לי נטיה לדלקות ודימומים בצואאר הרחם גם ככה

אוף אין מניעה אידאלית...

בינתיים עם ההתקן נחושת הזה.
דווקא הדלקתיות שההתקן יוצר ברחם, לא מלחיץ אותי, זה ממש ממש עדין.(זה מונע כי כשיש דלקת אי אפשר להיקלט להריון)
מה שכן, מאז התקן יש לי דימומים מצואר הרחם, ולאחר בדיקות הודיעו לי שיש לי צוואר רחם רגיש מאוד. מעניין אם קשור לזה
רופאה מאבחנת גם הביאה לי טיפול לדלקת בצואר הרחם, אמרה אולי ההתקן משפשף שם גם, מעניין אם באמת קשור, טרם ניסיתיי את הטיפול.

אגב, לי נרות תמיד תמיד מנעו, במשך כל השנים, אבל עכשיו אני כבר רוצה גם הרמטי, לא אסמוף עוד על נרות למרות שמנעו לי נהדר מאז החתונה ועד ההתקן ששמתי לא מזמן.

לא יודעת מה המצב הנפשי/זוגי/כלכלי ושבגללה את רוצה למנוע הרמטית ממש.

כדאי מאוד לדבר אם רב בעל כתפיים רחבות. שמעתי פעם במקרה קיצון ממש ממש נתנו היתר להשתמש בקונדום ( נראה לי עם חור זעיר + קוטל זרע)

לא יודעת יותר מזה אבל שחשוב לבדוק כי במקרים מסויימים יש היתרים. אני יודעת שגם דיאפרגמה לא כולם מתירים אבל במקרים מסויימים כן ואפשר לשלב ביחד עם שיטת שמ"פ ככה שאת יודעת מתי את פוריה ומתי להשתמש.

אני בהריון עכשיו אבל חושבת על מה אחכ ובאמת בהתלבטות... מבינה אותך 

שקבלתי לה היתר בגלל מצב מסוים.

קונדום עם חור לא חושבת שזה בטוח

קונדום בלי חור לא מאמינה שייאשרו.

ד' יעזור ויבוא משיח.

באמת זקוקה לו עכשיו

אבל רציתי להודות לכולכן

@פרח חדש

@המקורית

@אמהלה

עזרתן לי..

אני בלי דימומים בכלל

אבל גם מרגישה בעיות בעיכול מאז החוץ רחמי (כמו תחושת עצירות) ומרגיש לי שהכל קשור להכל.....

דחפתן אותי ללכת לרופא נשים

עכשיו רק צריכה שיהיה לי תור....

יאללה הלוואי שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר ושיהיו שליחים טובים לאבחנה מדוייקת וטיפול טוב..

מתפללת....

גם לי אף אחד לא אמר את זה אז לא הוצאתי את ההתקן ותוך פחות משנה היה לי שוב הריון חוץ רחמי.

נשמע שאת לא יודעת מזה אז רציתי ליידע אותך 

או שלא יודעים בוודאות?

התקן מעלה סיכויים להריון חוץ רחמי

ואישה שחוותה הריון חוץ רחמי גם בלי קשר להתקן

רופאים פחות ממליצים על התקן

אבל אצלי ההתקן הוא הורמונלי.

בדיוק שקלתי ללכת לעיסוי רחם כי שמעתי דברים חיוביים בנושא.

מסייע למניעה?
מה מטרתו?
זה לא למי שרוצה הריון?

אינו מיועד רק למי שרוצה הריון אלא להחזיר דברים למקומם גם פיזית וגם במישורים אחרים.

הייתי אצל רופאת נשים היום

היא לא ראתה דלקת

ולא ידעה להסביר מה יש לי....

קצת מסתכל.

שלחה אותי לגסטרו בשביל הבעיות בעיכול ואורטופד בשביל התחושה הזאת שיש לי כאילו אני "סוחבת" איתי משהו כשאני מתיישבת/עומדת

בקיצור

בינתיים שוהה בזה

יש מצב שכשיגיע מחזור קרוב פשוט אוציא אותו לגמרי ואלך על דיאפרגמה (תודה @המקורית ❤️)

אגב היא לא הסכימה בשום אופן לתת לי אנטיביוטיקה @פרח חדש למרות שממש ביקשתי ממנה לתת גם אפירית... את זוכרת איזה אנטיביוטיקה קיבלת?

ממש מוזר ומעניין כאחד מה עובר על הגוף שלי

הלוואי שאמשיך להקשיב לו וגם להבין מה הוא אומר לי.....

תודה לכן על השיתופים וההכוונה

זה עזר לי מאוד

בע"ה אם יהיו התפתחויות אעדכן בלי דר

ודיאפרגמה זה האמצעי מניעה הכי טוב בעיני  

אני לא יכולה להרחיב אבל אחרי מה שעברתי אני נצמדת אליה חח

אני בקשתי היתר מיחד כי לפי הפסיקה שלנו אסור

ואני בהריון איתה.

נכון, זה בלי הורמונים ולא פולשני

אבל הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה

80% מנע בשימוש תקין.

אפשר לחלוק על הסקר ואולי הוא מוטה,עובדתית יש לי עוד חברות בצרה.

אגב בהתחלה הלכנו לרב מסוים לקבל היתר ולא הסכים.

אמר שזה לא מספיק מונע ולכן לא רואה סיב להתיר שימוש בזה בצורך כמו שלי..

ואני התחכמתי והלכתי לרב אחר

ולאותות שאת מקבלת ממנו

אני בהחלט ראיתי על עצמי שבסוף

רופאים אוהבים לעבוד לפי פרוטוקול וממצאים בשטח

כל מה שמסביב, פחות מעניין אותם

לא עניין אותם שכואב לי

וגם כשניסיתי להסביר שזה מרגיש לי חריג ומאותת על מזהו

פטרו אותי ב

לא.. ככה זה

זה כאבי ביוץ ועוד כאלו

לגבי האנטיביוטיקה שלקחתי נקראת דוקסילין

לוקחים אותה פעמיים ביום במשך שבועיים

היא קצת לא נעימה התרופה הזאת

עלולה לעשות בחילות וכאבי בטן

אבל ב"ה שלקחתי אותה והכל עבר.

תתייעצי עם עוד רופאה אולי. 

לי היה התקן לא הורמונלי ואחרי שהוצאתי אותו היה לי הרבה הכתמות לפני המחזור וכאבים מוזרים במיוחד אחרי הביוץ. לא הצלחתי להכנס להריון במשך שנה והייתי בבירור פוריות ולא מצאו כלום. התעקשתי על האנטיביוטיקה הזאת ובאותו חודש שלקחתי נכנסתי להריון. (וחשוב לדעת שצריך להתחיל אותה מיד כשמקבלים מחזור בשביל לסיים אותה בדיוק שבועיים, לפני שההריון מתפתח כי היא אנטיביוטיקה שאסורה ממש בהריון)

דרך אגב, עכשיו עברתי הריון חוץ רחמי ויש לי הרגשה שזה עוד קשור לדלקת הסמויה שהייתה לי אז כנראה בעקבות ההתקן. אני מאד רגישה וכנראה ההתקן עשה ממש לא טוב לגוף שלי. (מצד שני מכירה מלא נשים עם התקן והן נכנסות בקלות אחרי זה להריונות אז לא נראה לי שמה שקרה לי קורה הרבה... אבל לי זה לא עשה טוב בגוף לצערי)

תודה ממש!

קודם כל.. איך את מרגישה? התאוששת מהניתוח?

ולגבי מה שכתבת, אני מבינה שלפני החוץ רחמי עכשיו היה לך הריון רגיל ותקין?

וגם אצלך זה היה דוקסצילין?

הרבה יותר טוב.

וכן, היה לי הריון תקין לפני החוץ רחמי ב"ה..

ואני גם לקחתי את הדוקסצילין.

ורציתי לשאול מה שכתבת על הזריקת המטוטרקסט. . אף אחד לא אמר לי לגבי השמש! רק לגבי המניעה של השלושה חודשים. למה צריך להמנע משמש ישירה??

התאוששות טובה ומהירה!

כן אמרו לי גם למנוע 3 חודשים וגם להמנע משמש ישירה 3 חודשים... כי זה עדיין יכול להשפיע על העור לעשות כוויות/נזקים.

אני פשוט משתדלת להיות בצל וגם מקפידה על קרם הגנה כל יום...

באמת זה סופר משמעותי לי כל מה שאת כותבת

ובאמת בזכותך הלכתי לבדוק ומצד שני להיות נאמנה למה שאני מרגישה

אגב עלו לי מחשבות בימים האחרונים אולי כל הבלאגן בבטן עוד קשור למטוטרקסאט שקיבלתי...

מצד אחד הרופאים אומרים לך זה לא קשור.. והיא מתפנת מהגוף אחרי 3 ימים

מצד שני הם עדיין אומרים להמנע משמש ישירה במשך 3 חודשים ולא להכנס להריון..

אז חשבתי אולי עדיין יש השפעות גם בתחום של העיכול למרות שלא אמור להיות.....

קיצור

נראה לאן יתפתח

שוב המון המון תודה!

ובאמת מבלבל כל הדברים האלו

שנשמע שסותרים אחד את השני

מקווה שמהר הכל יעבור ויסתדר

תפילת ראש חודש עם הלל מוסף, אם יש לי אפשרות.

לא יותר מידי.

נוהגים לא לגזור ציפורניים.

קבוע בראש חודש אני נזכרת שצריך לגזור ציפורניים לילדים, ואז בעלי מזכיר לי שראש חודש.

לק"י

נראה לי שסריגה/ תפירה

משתדלת להגיד הלל

אם זוכרת לא לכבס 😅

אם מצליחה אז ארוחה קצת יותר חגיגית ומושקעת מהרגיל (בתור ילדה זה היה אצלנו יום של צ'יפס ונקניקיות שאהבנו ממש, מקווה להצליח ליצור איזושהי מסורת כזאת גם בבית שלי)

וופל בלגי/ בלינצס.

אתמול הכנתי סופגניות היתה ממש חגיגה

מעדנים מיוחדים (דנונה , מילקי) בשגרה אנחנו לא קונים. רק בראש חודש

ממש מקפידים בזכות בעלי לעשות סעודת ראש חודש בשרית ואם לא בשרי אז חלבי שווה

ההפתעה לילדים

הפתעה טעימה בבוקר- לפעמים משהו מיוחד קנוי ולפעמים מכינה בלינצ'ס או משהו בסגנון..

סעודת ראש חודש- הולכים למסעדה או קונים אוכלים איפשהו בחוץ

לפעמים אם אין זמן לצאת מזמינים משהו טעים לבית

והיו פעמים שהכנתי משהו חגיגי בעצמי

לק"י

פעם פעם הייתי לובשת חולצה לבנה.

בדרך כלל לובשת חולצה לבנה.

נוהגת לא לעשות מלאכות מסויימות- לא מכבסת, סורגת, תופרת... (די דומה למלאכות שלא עושים בתשעת הימים)

למשל בחול המועד לא כותבים או כותבים בשינוי, בחול המועד לא עושים מלאכה שלא לצורך המועד, בראש חודש כולם הולכים לעבודה...

שנשים לא מכבסות

זה מתבטא בזה שבעלי לוחץ על כפתור ההפעלה חחחח

אבל תמיד אני שוכחת ולא שמה לב

ומשתדלים להתפנק באוכל טעים

לא תופרת וסורגת,

לגבי כביסה פעם לא הייתי עושה בכלל, היום משתדלת להמעיט (עשיתי על זה התרת נדרים)

'הפתעת ראש חודש'- יכול להיות מעדן (לא אוכלים ברגיל) או משהו טעים אחר

לפעמים ארוחה חגיגית

היום הכנו ארוחת לביבות (וסלט ענק לרענן את כל המטוגן הזה) וקינחנו בשתיה חמה ועוגיה

לפעמים, כשמתאפשר, נוסעים בערב ראש חודש לסיבוב שערים.

ממליצה. מרגש מרגש ומחבר מאוד

וחוץ מזה רק חולצות לבנות לילדים..

והם יכולים מה שרוצים..

המון בריאות ונחת, התאוששות קלה ונעימה!❤️❤️

איזה מרגש. ממש חיכיתי איתך.

מקווה שעבר לך בטוב💓

הרבה נחת והתאוששות קלה

מזל טוב!!

הרבה נחת 💕💕

חיכית לזה כ"כ...

התאוששות קלה ❤️

התאוששות קלה ומלא נחת

תגדלו אותו בנחת

מרגש ממש!! הרבה נחת!

התאוששות מהירה וקלה!

היינו יוצאים קונים אוכל ותמיד יצא שנשארתי רעבה.

בעלי התחיל טיפול במונגרו.

היום סלט אנחנו לא מסיימים במסעדה.

הויא ירד 15 קילו תוך חודשיים.

גם כי נכנס לזה ברצינות ממש והוריד פחמימות מהתפריט, עושה ספורט וזה...

יש מרפאות ייעודיות להפרעת אכילה

שיתחיל בפנייה לרופא משפחה

שם גם יאבחנו אם זה הפרעת אכילה ואיזה טיפול צריך

חיבוק לך❤️ נשמע שאת מתמודדת עם זה הכי טוב שאפשר

אמיתית ומאובחנת זה מקום שונה מהתמודדות זוגית רגילה, וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע שמומחה לתחום איך להגיב ולהתנהל עם זה. איך להיות המסגרת תמיכה שלו ולא להחמיר את המצב...

מסכימה שיש פה אכילה לא בריאה רגשית וכזה אבל לא נראה לי חריג ולא נראה לי ברמת הפרעה אלא ברמה נורמטיבית... וואללה לא הייתי מתערבת בכלום.. אמרת את שלך. אם ירצה עזרה יבקש ממך.. אם לא הכל בסדר יאכל יאכל עד שישמין עוד יותר ויחליט לעשות אולי משו ואולי לא.... אבל בעיני אם יותר מדי תשפטי אותו על זה (גם בלי מילים) זה סתם יהפוך למאבק....

מכירה את זה על עצמי יש לי תקופות כאלו וברור שזה מאד מאד רגשי אבל אם בעלי יתחיל לשפוט אותי זה יהיה ממש לא כיף....

מציעה לשחרר את זה לגמרי

אם זה מפריע לו תציעי לו דיאטנית , אגב יש פסיכולוגיות תזונאיות. שעושות בעצם שילוב של תזונה עם פסיכולוגיה.

אבל לדעתי זה יותר שלו. נכון שזה מבאס אבל בטח אם לא מפריע לך חיצונית אז חבל שתיכנסי למקום כזה שאחראי עליו.

תהיי איתו יחד ולא כמפקחת.

אצלנו סביב דברים אחרים אני הבנתי שאין לי שום שליטה ואחריות ושזה לגמרי שלו. אז לפעמים מבאס אותי אבל עובדת על עצמי. וראיתי שבסוף הוא זה שמבין בעצמו שלא מיטיב איתו הרגלים מסויימים עובד לבד לשנות אותם

את ההתמודדות הספציפית

אבל חייבת לכתוב לך שמתוך המילים שלך רואים כמה את אישה טובה ומיוחדת!!

אין לי ניסיון בתחום

אם הייתי במקומך הייתי מנסה לקרוא על זה כדי להבין אותו יותר.

וכנראה להימנע מהערות פרקטיות, אם זאת הפרעת אכילה זה נפשי, וצריך מענה נפשי ולא רק פרקטי.

ובאופן כללי אנשים יודעים איך להרזות, זה די ברור, אולי אפילו זה מטרגר אותו אם הוא קיבל המון הערות בעבר.

תנסו לדבר על זה בפן הרגשי, מתי זה התחיל, מה הוא מרגיש בקשר לזה, מה הוא מרגיש אחרי שהוא אוכל.

זה כנראה מה שהייתי עושה אם הייתי בנעליים שלך❤️

לא הערתי לו פרקטית גם כשדיברנו, אלא אמרתי לו מה אני רואה ושאני חושבת שכדאי שיחזור לטיפול

הוא לא אוהב לדבר על זה, אז זה היה ממש קצר. פחות מ 5 דק שיח כי באמת זה שלו.

גם לפעמים הוא זורק הערות על התחושות שלו סביב זה.

ושהוא כל היום במחשבות סביב אוכל. או מה רוצה לאכול או שמתבאס על עצמו שאכל כמות/דברים לא טובים.

אני ביומיום ממש לא מעירה לו על כלום בקשר לזה.

ברור שהוא יודע איך לרזות ומה תזונה נכונה וכמה ספורט כדאי שיעשה

הבעיה שלי היא אפילו לא שהוא אוכל דברים מאוד לא בריאים, אלא שזה בלי הכרה.

נניח יש הבדל בין לאכול כל פעם שורה של חבילת שוקולד כמה פעמים ביום, לבין לקחת שוקולד לנשנש ואחרי 20 דקות להסתכל סביבך ולקלוט שאכלת 2-3 חבילות.

כאילו… תקום תמלא את הצלחת כמה פעמים שתרצה, אבל אל תקח מראש תבנית כאילו היא צלחת אישית…

שזה איזה הפרעה קיצונית

כן 2 לאפות זה הרבה יוסית, אבל גברים אוכלים הרבה.

בעלי לא שמן ואין לו בעיה לאכול 2 פיתות שווארמה בלי בעיה. האמת גם אני מסוגלת לפעמים 🫣

וכן זה הרבה גבינצ , אבל לפעמים יש הרגשה קיצונית של רעב וקשה להפסיק

נכון שיותר בריא לחיות אחרת אבל אני לא חושבת שאת צריכה ''לעשות משהו'' בנידון

אני לדוגמא אוהבת שוקולד ומתוק ויש ימים שאני מסוגלת לטרוף את כל הארון.

כדי לא להגיע לזה אני ממש לא צריכה שבעלי יבדוק מה אכלתי ולמה

זה לא מה שיגרום לי להפסיק

ואם הוא יתחיל להעיר זה רק יגרום לי לאכול עם עצמי בלי לעדכן אותו, אין לי כח להטפות מוסר

של קופות חולים או בבתי חולים

אבל בעלי גם מסוגל לאכול 2 לאפות שווארמה

והוא רזה מאוד מאוד

הוא לא קונה שניים רק כי זה יקר

ואני מסוגלת לדמיין סיטואציה שאני רעבה ואין לי מה לאכול

אז מכרסמת חבילת גבנצ....

את מכירה אותו הכי טוב ויודעת אם זה באמת הפרעה או סתם רעב

אני רק מנרמלת שהמקרים האלה לא נראים לי הזויים...

בעלי אוכל כמו מתבגר, הרבה יותר ממני..ולא רואה סיטואציה שהוא יאכל שתי לאפות שווארמה (זה גם ממש לא אותו דבר כמו שתי פיתות) ועוד אוכל.. בטח לא להזמין מראש

וחבילה שלמה של גבינה צהובה.. נשמע לי המון גם לאדם מאוד רעב

לפותחת- אין לי המלצות, אבל בהצלחה בהתמודדות❤️

גם הבת שלי לפעמים אוכלת שתי פיתות

אבל לא מפוצצות בשווארמה וסלטים

(ובלי קשר היא לדעתי לא באמת צריכה את זה לרוב ואוכלת עם העיניים)

באמת לא מספיק כתבתי מובן.

אבל גם זה אני רואה ילדים סביבי שאוכלים חצי פיתה, ואצלי גם ילדה בת שנתיים אוכלת 2 פיתות שלמות.

האם היא חייבת? לא בטוח. זו המציאות

וככה גם מבוגרים אני לפעמים אוכלת כמויות פסיכיות. האם זה בריא? לאמפה עד להפרעת אכילה הדרך ארוכה מאד בעיניי

וכשאני מורעבת או עצבנית אני בהחלט יכולה לאכול 2 לאפות

לא מומחית בזה..

רק מופתעת שיש בנות שכותבות שזו לא כמות קיצונית. אולי אני טועה, אבל לא מכירה אנשים שאוכלים בכמויות האלה בטח לא יותר מפעם ב.. ואני מכירה אנשים שאוכלים כמויות שונות על סקאלה די רחבה נראה לי

אני מגדירה את זה כאילו שמנים יותר באופי (ואני לגמרי שם לפעמים והרבה גם מהמשפחה שלי וגם משל בעלי...) בגלל זה הגבתי לנרמל את הכמויות...

ברור שזה לא בריא ולא אידיאלי (על הגבנץ בעיקר.. הלאפות סבבה)

אבל בעיני ממש לא הפרעה

הם דוחסים לך שם מלא בשר וכאלה. זה מגיע לרמה שזה יותר דומה לכדור מאשר לפיתה

גם אני יכולה לנשנש שתי פיתות ריקות או עם ממרח קל.

ולאפה שווארמה זה יותר גדול מפיתה

ובאמת הבעיה של להזמין מראש. זו מנה גדולה, בטח עם צ'יפס גדול ושתיה. תשב בנחת תאכל. תרצה תקנה עוד אחת.

הבעיה היא שהוא כבר שם/קונה לעצמו (תלוי אם בבית או בחוץ), ואז הוא אוכל כל מה שיש בלי לשים לב. גם אם אחרי חצי שעה תכאב לו הבטן מרוב הכמות…

וההפרעת אכילה זה דבר ידוע, זה לא אני אבחנתי. היה על זה בטיפול אצל אנשי מקצוע.

גם הוא בעיקר מתאר שהוא כל הזמן חושב על נושא האוכל…

בעיקר מרגיש לי שהוא בחרדה שלא יהיה מספיק אוכל (אז מכין/לוקח הרבה)

ואז הוא אוכל את כל מה שיש ולא משנה מה הכמות…

(וזו היתה חבילת גבנ"צ כפולה בתכלס)

אז זה בכלל לא משנה הכמות.. זה התפיסה בראש

והפרעת אכילה היא לכל החיים

הוא רוצה טיפול?

בטיפול הוא צריך להתמסר לתהליך.

וזה גם קשה ליישם בפועל

וגם זה להודות עוד יותר בזה שיש הפרעה ומצבו עם האוכל לא תקין

אני ממש מבינה את הקושי.

הוא גם הגיש פניה לבירור על טיפול באותו יום שדיברנו

אחכה לראות מה קורה כמובן

אבל נראה לי שהוא צריך את הדחיפה הקטנה לטיפול, אבל גם ממש לא רוצה להיות זאת שנותנת אותה כי זה להכניס את זה בינינו…

השאלה מה הוא עושה אחרי שאוכל? זה מפריע לו? הוא מדבר על זה?

כותבת בכוונה מאנונימי כי אני חוששת שאני במצב דומה לא בכמויות כי אני אישה

אבל דומה

חיבוק.

קודם כל אני לא יודעת בוודאות כמובן, אבל ממה שיודעת הוא לא מרוקן את עצמו אחרי בדרכים לא בריאות.

מבחינת תחושות:

הוא מתאר שהוא כל הזמן חושב על זה. או על האוכל או על השמנה, או על זה שהוא אוכל כמו חזיר (מילים שלו)

קם בבוקר חושב מה יאכל, מכין אוכל או שאני או שמוצא מה לאכול, כל לילה במיטה חושב על זה. מרגיש רע עם עצמו

מתאר שתמיד יש תחושות רעות עם האוכל

בגלל שכתבת שאת אולי במצב דומה:

בעיניי, ואני לא אשת מקצוע, הפרעת אכילה זה לאו דווקא השמנה או כמות האוכל שאוכלים, כמו שזו מערכת יחסים בעייתית עם אוכל.

שאוכל לוקח לך מקום גדול מדי בחיים, ובסופו של דבר מפריע לחיים השגרתיים שלך.

וכמובן שהפרעת אכילה יכולה לבוא אצל אנשים ונשים בכל משקל וצורה.

מעודדת אותך לפנות לטיפול או עזרה בנושא. אפשר להתחיל אצל אשת מקצוע מהתחום הרגשי, ואפשר גם ללכת לרופאת משפחה ולהתייעץ.

אל תישארי עם זה לבד❤️

תתחילי מזה זאת לא אוסרת עליו דברים כי זה בדיוק זה

אני מבינה שזה נראה לך חריג אבל כמו שכתבו פה - ייתכן וזה לא

בנאדם רעב אוכל גם עם העיניים ולא סתם אומרים לא ללכת לסופר רעבים, כי קונים יותר

אז הוא רצה להזמין 2 לאפות.לא בטוח שהיה אוכל את שתיהן. תחושת שובע מגיעה רבע שעה עשרים דקות אחרי האכילה. הכי הרבה היה לומד את זה בכאב בטן + פחות כסף בכיס

גם לגבי הגבנצ. לא חריג לדעתי לגבר רעב. לא בריא אבל לא חריג. זה לא מאוד משביע בפני עצמו.

נשמע שבעלך אוכל לא בריא ושהרגלי האכילה שלו לא נכונים אבל לא בטוח שזו איזו הפרעה

אני חושבת ששוב, את צריכה להתייחס אליו כאאדם בוגר ולא לנהל את האוכל שלו/ להעיר/ לאסור. התנהלות כזו ביחס לכמעט כל דבר בזוגיות היא התנהלות של אמא מול ילד אז אם חשוב לך לא להיות שם כדאי לשים לב

הכי הרבה את יכולה לומר בעיניי - הרגלי האכילה שלך לא בריאים וזה מדאיג אותי. ולשאול אותו אם זה מפריע לו ומה הוא רוצה לעשות עם זה

היום יש הרבה דרכים לטפל בהשמנה ובנאדם שרוצה בכך יגיע לשם בסוף, גם אם ייקח לו זמן

חיבוק♥️

לא הצלחתי… זה לא היה עניין העוד כמה עשרות שקלים, אלא שידעתי שאם הוא מזמין הוא גם יאכל ולא משנה כמה הוא שבע.

ובשיחה בעיקר אמרתי לו שאני רואה שלאחרונה הוא אוכל ונראה שבלי לשים לב, שאני חושבת שזה לא בריא, שממה שאני שומעת ממנו זה מפריע לו גם רגשית. שמבחינתי זה בכלל לא עניין של המשקל או הנראות, אלא של הרגלי אכילה בריאים. שאני אוהבת אותו ונמשכת אליו בכל משקל וזה לא מה שמפריע לי. שאפילו אם לא יאכל רק בריא, וגם אם יאכל פסטות ושוקולדים, שאני חושבת שצריך שהגישה לאכילה תהיה בריאה.

הוא אמר שהוא מסכים איתי.

ובזה סיימנו את השיחה. היא ארכה דקות ספורות ולגמרי העברתי לו את המושכות…

באמת הבעיה שלי היא לא עם ההשמנה (ברור שזה כשלעצמו לא בריא, אבל כרגע זה לא העניין כי גם כשאורח החיים שלו היה בריא לאורך תקופה הוא לא הגיע למשקל תקין)

הבעיה היא שזה באמת כאילו כשהוא אוכל משהו מתנתק משאר הגוף.

זה כאילו הוא בחוסר שליטה כשהוא אוכל. מהרגע שהרים את המזלג המוח נכבה בכל מה שקשור לאם הוא רעב או שבע, והוא ידלק שוב רק כשהצלחת (והתבנית) יהיו ריקות. הוא אפילו לא מתלבט אם בא לו עוד או לא. זה לא עובר בראש. זה כמו מכונה- יש אוכל אז אוכלים עד שנגמר.

בעלי גם עם עודף משקל, אוכל לא מסודר, ומסוגל לנשנש כמויות של אוכל בלי לשים לב בכלל.

בחודשים האחרונים לוקח זריקות להרזיה, החליף סוג, בעידוד שלי, בזריקות עם פחות תופעות לוואי, והשחרור שהוא לא מרגיש כל הזמן רעב ולא חושב על אוכל כל הזמן עושה לו ממש טוב. לגלות שעבר יום והוא אכל כמות ממש קטנה ולא נשנש.

שווה לברר את הכיוון הזה, אולי גם עבורו זה יהיה משחרר

שמדברת על זה,שיש שחרור מההתעסקות באוכל עם הטיפול הזה

שיש אנשים שסובלים ממעין "רעש רקע" תמידי של מחשבות על אוכל והתרופות עוזרות לזה מאוד. אולי באמת כדאי לנסות

אקמול זה לא רק לחום. אם תינוק סובל אני בעד לתת, אין סיבה שיסבול סתם.

ויש גם משחה לחניכיים שעוזרת, טיג'ל או ג'נג'יג'ל, לא זוכרת בדיוק.

ולמה לך היום אפשר להביא נשכנים שהיו במקרר או במקפיא או דברים כמו חתיכות של גזר שאפשר לנשוך וזה יקל.

יש לנו משחה אבל היא לא מספיק עוזרת אולי פעם הבאה באמת אתן לה אקמול

ולשים קובית קרח בנגיסון סיליקון (זה ששמים בתוכו פירות)

יש משהו מומלץ? עוד לא יצא לי לקנות כזה

מנסיוני יותר יעיל ויותר נעים לתינוק למצוץ

רטלין עזר

ללימודים והתנהגות בכיתה

אבל אצלנו מוקסו יצא מובהק קשב וריכוז

עוזר ממש. הציונים עלו מאוד.

היא התחילה לקחת בכיתה ז‘.

כפסיכולוגית מנסיוני יש בעיה עם המוקסו שהו בעיקר בודק חלקים מסויימים ולא אחרים בקשב....

עזר מאוד גם בהשמנה שהייתה, כי תופעת לוואי זה חוסר תיאבון.

בנוסף בהתחלה היו הרבה כאבי ראש חלף אחרי חודש.

לוקחת כבר 4 שנים, כיום לוקחת גם בסופי שבוע, כי יותר אוהבת את עצמה ככה.

וזה ממש מדהים וככ לא מובן מאליו...

אבל עם העומס של החיים קצת פחות מוצאים זמן ופניות להשקיע בקשר לעומק ומתחילים להרגיש שדברים פחות עובדים כמו פעם.. וזה יכול להיות קרירה להתעורר ולעבוד על זה.. ולמצוא אוצרות...

אנחנו היינו אצל @נגמרו לי השמות והיה לנו ממש ממש ממש טוב!!!

באמת..

ממליצה לך ממש עליה ובכלל על ייעוץ מקצועי ולהשקיע עד שמוצאים איך מתקדמים כאן.. לא לחכות עוד ועוד שהקשר ייחלש...

בהצלחהההההה

מבאס שזה המצב.

את נפגשת עם חברות בעצמך? יוצאת לפעמים בלעדיו?

לפעמים עם כל האהבה, מפגשים כאלה באמת ממלאים הרבה יותר מיציאה זוגית, יש משהו בשינוי אנרגיה ואנשים שממלא בצורה אחרת (כשזה בתדירות של פעם ב..)

איך היציאות שלכם? מדברים על בעיות / ילדים / החיים

או שחרור וכיף (אולי כדאי לצאת למשל למופע סטנדאפ או משהו קליל).

כשאני יוצאת עם חברות, לפעמים זה באמת ממלא יותר מיציאה עם הבעל שגם ככה החיים מפגישים אותנו הרבה.

כרגע נשמע שאתם במצב שאת נואשת ליציאה ויחס והוא מרגיש חייב.

כשזה הפך למטלה זה באמת פחות מרגש.

אולי תקבעי עם חברות? אחיות? כדי שהאיוורור שלך לא יהיה רק דרכו, זה יקל עליך ועליו.

אני חושבת שהטרימינולוגיה חשובה בהבנה של מה שקורה ביניכם ולכן אני מרשה חעצמי לומר לך - הבעיה היא לא שכיף לו בלעדייך, אלא לדעתי - את מרגישה שאת לא ראשונה בסדר העדיפויות שלו

לפעמים דווקא עם בן הזוג מרגישים בנח להיות עייפים,לישון מוקדם וכו

והאמת שאני מסכימה עם @נעמי28. יציאה עם חברים יכולה מאוד לרענן. והאמת שכן, גם יותר מאשר עם אישה + תינוק. וכמובן גם הפוך מצד האישה.

אני חושבת על זה כמה דברים

1. אתם צריכים זמנים שלכם בלי ילדים/ תינוק ברקע. שינוי שגרה. אם בזמן שאת שותה קפה הוא עם הילדים כדי שתהיי פנויה לכך זה מהמם. הוא נותן לך זמן שקט . אתם יכולים לקבוע אחרת, ששניכם עם הילדים ואחרי זה זמן ביחד.

2. גם את צריכה לצאת ולעשות עבור עצמך ולהנות

3. את יכולה להגיד מה את מרגישה ולא לצאת עליו. זה הרבה יותר יעיל,ממוקד ונכון. אולי הוא לא מודע לאיך שהמציאות נראית בעיניך וכמה זה כואב לך והוא מאוד משתדל מצדו אבל עדיין לא עומד בציפיות.

4. בהמשך לסעיף הקודם - אין צורך להתנגח ולעמת אותו עם עובדות. אתה עמוס ועובד מול - איך יש לך כח לצאת. זה פתח לשיח ממקום לא נכון אלא - כמו שיש לך זמן וכח לצאת אני רוצה שיהיה לנו גם זמן שלנו. אני רוצה יותר ממך.

5. זה ידרוש גם ממך כמובן התאמות וסבלנות רגע. אמרת שבוע שעבר - תני לו רגע לעבד. לתהליכים לוקח זמן. לא כי הוא לא אוהב אותך,אלא כי זה דורש שינוי מסויים מהתנהלות שהתרגלתם אליה

לפעמים הזוגיות צריכה להתארגן מחדש עם תינוק חדש, וזה קצת משנה את הכללים...

בזמן כזה, כדאי למצוא את השמחה והמילוי שלך במקומות אחרים, חיצוניים. זאת אומרת גם את: לצאת עם חברות, להתמלא...

וגם- באמת שלצאת עם תינוק זה מכביד על היציאה טכנית... יכולה להבין..

זאת משימה.

צריך לדאוג לו ולה.

אולי גם מקבלים ביקורת/ נזהרים מלעשות משהו שלא יהיה לה טוב,

ולצאת עם חברים זה משחרר וממלא כוחות ואתה הרבה פחות דופק חשבון.

מכאן תחשבי מה את עושה עם זה.

בתור התחלה- בייביסיטר. ואם זה תינוק פיצי ואתם מעט זמן אחרי לידה, אז מן הסתם שהכל גוזל אנרגיה וזה נורמלי והציפיות צריכות להיות בהתאם ולא להיפגע.

אין לה שום אפשרות תזוזה בגלל התופסנים שיש לשתי המיטות יחד. פטנט פשוט פשוט וגאוני.

והרווח כמעט לא מורגש. כן מרגישים שזה שני מזרנים.

אולי זה תלוי מזרן .קנינו את היקר יחסית ומרגישים קצת את המעברים של המזרונים שזה סך הכל הגיוני, אבל בלי רווח בכלל.

מה שכן היא גבוהההה

בחכמתי לקחתי רק מידות אורך ורוחב ומדדתי את החדר. לא חשבתי על הגובה. ולפחות במקרה שלנו היא גבוהה משמעותית ממיטה סטנדרטית.

כותבת רק כדי שתקחי בחשבון, מאמינה שיש כאלו שלא יפריע להם. ויכול להיות גם שתוכלי לבחור מראש מזרונים שונים או רגליים בגובה שונה לפי מה שיתאים לך.

יש להם מזרוניים ממש גבוהים

אנחנו עם מיטות משם ומזרונים לא משם והמיטה יחסית גבוהה

והמיטה טיפה גבוהה

אבל מתרגלים

היא אכן גבוהה אבל לנו זה לא מאד מפריע.

המזרונים מעולים נוחים מאד.

המיטה יציבה ולא זזה, גם כשאין את התופסנים מלמטה.