מבררת על מניעה
שמעתי שהתקן לא הורמונלי
מייצר דלקתיות סמויה
מה זה אומר?
מבררת על מניעה
שמעתי שהתקן לא הורמונלי
מייצר דלקתיות סמויה
מה זה אומר?
מצוין.
מקפיצה לך
כי הנחושת שמופרשת יוצרת סביבה דלקתית
והנחושת גם פוגעת בתנועתיות של הזרע
יש נשים שלא עושה להם טוב ההתקן הזה בגלל זה
אני למשל סבלתי חודשים רבים מדלקת ברירית הרחם שפגע ביכולת להרות הריון תקין
ועד שגילתי עברתי הרבה אכזבות וכאבי לב
אני בדיוק מתלבטת בתקופה האחרונה אם זה מה שיש לי חלילה.
אשמח אם מתאים לך לפרט מה הרגשת ואיך גילית שזו הבעיה
ואגב
אני מתבלבלת או שטת היום עם התקן הורמונלי?
עברתי כמה הריונות כימיים בזה אחר זה, וגם הריון שהתחיל ולא התפתח תקין ונדרש גרידה ( נאמר חי שזה הריון שרואים שמההתחלה לא התפתח תקין)
במהלך כל התקופה הזאת סבלתי מכאבים שהלכו והתגברו מחודש לחודש, גם הרגשה כללית מאוד רעה בימים שעד לביוץ שרירית אז נבנית.
בעיקרון שום רופא לא אבחן שזה מה שהיה לי. כי הרופאים די מזלזלים בתחושות ורגשות כאלו (יש לי מלאי של משפטים הזויים מרופאים שנחשבים לגדולים ומומחים)
ואז אחרי אחד מהחודשים האלו שהייתי כבר ממש מושבתת כמעט מכאבים
דרשתי מהרופאה נשים שלי אנטיביוטיקה.
היא לא רצתה לתת לי.
רק רשמה בהמלצות לשקול אולי לתת.
הלכתי עם זה לרופאת משפחה והיא נתנה לי מרשם. היא אמרה לי מקסימום לא יועיל.
התחלתי לקחת ביום הראשון לוסת.
אותו חודש 0 כאבים. הכל היה נפלא. נקלטתי להריון תקין ויש לי תינוק חמוד בן שנה ב"ה
אז אני בטוחה שהיה לי סוג של דלקת
איך זה נקרא בדיוק ומה ההגדרה הרפואית.. לא יודעת בדיוק.
וכן עכשיו אני עם הורמונלי
תודה ממש על הפירוט מעריכה ממש
אבל כל זה היה אחרי שהוצאת את ההתקן נכון?
ומה היה בזמן שהיה לך את ההתקן? היו לך כאבים?
עם התקן נחושת
אחרי הריון חוץ רחמי (עדיין עם ההתקן ובכל מצב חייבת למנוע 3 חודשים)
ובחודש האחרון (מאז ההריון הזה) עם כאבים בבטן התחתונה.... רגישות במגע בעיקר אבל לא רק.
התחלתי לחשוב אולי זה סוג של דלקת אבל לא ברור לי איך מאבחנים ותור לרופא נשים יש רק עוד כמה חודשים טובים... ובכל מצב בגלל שחייבת למנוע עכשיו מעדיפה להשאיר את ההתקן אבל גם חוששת שאם זה דלקת שחלילה לא יפגע לי בפוריות....
ואני די סומכת על הרופא נשים שלי...
חושבת שפשוט אבקש להדחף שבוע הבא. השבוע כשהוא עובד אני גם עובדת...
מקווה שהכל יסתדר בע"ה
אפילו לנסות ליצור קשר עם הרופא- לשלוח שאלה עם המזכירות
או לפנות באפליקציה/באתר בשאלה
יכול להיות שבאמת יש לך דלקת במיוחד אחרי מה שתיארת
חיבוק
הרגישות היא במגע עמוק לא במגע עדין
קשור לזה.
ולםעמים אנטביוטיקה פשוטה תוכל לפתור את הבעיה.
ואולי צריך עוד מעקב לראות שלא נשאר כלום וכו'
אני לא סמכות רפואית
אבל כך מרגיש לי בבטן שכדאי לבדוק בהקדם
לא אמרתי ללכת למיון
אבל כן למוקד במרכז בריאות האישה
אלא א"כ את מצליחה להתייעץ עם הרופא שלך ולשאול אותו.
את יכולה גם להתייעץ עם המוקד נשים בטלפון
אולי אפילו במוקד נשים.
אגב, לפני הרבה שנים גם הייתי עם התקן נחושת שזז מהמקום ויצר דלקת ואז מיד הורדתי וקיבלתי טיפול תרופתי. אבל אז ראו באולטרסאונד שיש דלקת.
ורופאת נשים הזיזה טיפה את ההתקן, כנראה לא ישב טוב, ומאז עבר לי...
ואולי הכאבים קשורים להריון החוץ רחמי שהיה לך?
עם התקן ודימומים ממושכים. כל אזור האגן כאב לי ממש
עשיתי מליון בדיקות, ההתקן היה במקום, הייתי גם במיון נשים, והרופאה שם לא הסכימה להוציא לי אותו כי הוא במקום הרי אז הכל תקין.
נתנו לי אפילו הקסקאפרון, תרופה שעוצרת דימומים, העיקר לעצור דימום ולא להוציא. לא לקחתי אותו כמובן
החלטתי להקשיב לעצמי, הלכתי למוקד נשים יום שישי בבוקר ביקשתי להוציא ושלום על ישראל. הכאבים עברו. הדימומים פסקו אחרי חודשיים רצוף
אבל בשעות הראשונות שאחרי ההסרה שלו - כאבי תופת, צמרמורות, חולשה.הרופאה רשמה לי אנטיביוטיקה חזקה למקרה שיעלה לי החום והמליצה ללכת למיון
אחרי יום בערך חזרתי לעצמי
ואם אפשר לשאול איזה מניעה לקחת?
אני ממש לא רוצה הורמונים...... ולא מוצאת פתרון אחר נורמלי.....
למי שכבר יודעת שרוצה להפסיק עם ילדים, ולא במצב של אם יהיה לי לא נורא.
רק אומרת.
כמובן עם קוטל זרע.
לפי הסקרים זה 80%
לא רציתי בשום אופן הורמונלי אבל תכלס שילמתי על זה את המחיר.
ונכון ש100 אחוז זה רק התנזרות, אבל התקן בטוח יותר.
אגב גם יותר מקונדום עם חור.
אם בא לך לשתף רגע - היית שמה אותה כל פעם? עם איזה קוטל? שילבת שמפ?
מספיק שחלק קטנטן מהזרעים בורחים מהדיאפרגמה
ובדיוק מצליחים לחמוק מהקוטל זרע.. או שהזרע היה מספיק חזק כדי לשרוד את הקוטל
ובדיוק האישה בביוץ
הלך עליה..
אני בחיים לא הייתי סומכת על זה
ונראה לי הייתי כל חודש בודקת הריון במתח חח
אם זה כי שכחו לשים
אז נקרא בלי מניעה
גם אם שמו לא לפי הכללים.
זה כמו להגיד על אישה שנכנסה להריון עם גלולות כי עברה על הכללים שלו
אז זה לא נקרא שנכנסה להריון עם מניעה
זה נקרא שהיתה ללא מניעה
שאלתי בצורה ממוקדת כי עניין אותי לדעת. (וכמובן שחנוקה לא חייב בכלל להתייחס או לענות) את המסקנות שלי אני ככהנ אשאיר לעצמי האמת
וזה אישי ופרטי
ולא חושבת שהיא חייבת לשתף.
רק באופן כללי אומרת
שגורם אנושי שגורם למניעה להיות פחות אפקטיבית לא נכנס לאחוזי המניעה
אלו 2 דברים שונים.
ואז גם עשה לי הכתמות מוזרות ב7 נקיים מה שלא היה לי במשך 3 שנים איתו. ובכלל כבר תכננתי להוציא אז הורדתי אותו
והתסמינים לא עברו.. רק החריפו
גם לי עם ההתקן התחילו הכתמות בנקיים ותמיד.
מעצבן.
אבל לא מוציאה.
לאחרונה מעט התאזן.
לא יודעת אם זה ההתקן או צוואר הרחם הרגיש שאמרו לי שיש לי
אבל אצלי דווקא אף פעם לא היה
פתאום זה התחיל אחרי יותר משנתיים עם ההתקן
יחד עם הכאבים המוזרים
אז הכל יחד כנראה מתחבר וקשור אחד לשני
אבל רק הכתמות לא הייתי אומרת שיש בעיה (כתמים זה בעיה, אבל לא דווקא עניין רפואי שמצריך בדיקה)
סטריליצ? זה ממש קריטי! וזה מה שיצר לך דלקת?
ההתקן הזה יוצר דלקת קטנה ברחם באופן טבעי וכך המניעה שלו, אבל לא אמורים להרגיש את זה או לסבול מזה.
ואחרי יותר משנה אחרי ההתקנה ככה שקשה לי להאמין שקשור לסטריליות
ההתקן הלא הורמונאלי יוצר דלקת ברחם, משהו קטן ולא מסוכן, הדלקת הזו מונעת את ההריון.
בהתקן הורמונאלי- ההורמונים מונעים הריון
מה עדיף? לא יודעת... רק ידעתי שאני חייבת כבר למנוע 
ובינתיים עם ההתקן הלא הורמונאלי סבבה לי ב"ה
עברנו הרחון לא רצוי בגלל מניעה חלשה )נרות. שמנו 2 אבל..(
ועכשיו רוצים מניעה הרמטית.
באמת מבחינתי קשירה...
אבל הורמונים אין מצב, זה עושה לי יותר רע מהריון.
והדלקתיות הזו מלחיצה אותי.
יש לי נטיה לדלקות ודימומים בצואאר הרחם גם ככה
אוף אין מניעה אידאלית...
בינתיים עם ההתקן נחושת הזה.
דווקא הדלקתיות שההתקן יוצר ברחם, לא מלחיץ אותי, זה ממש ממש עדין.(זה מונע כי כשיש דלקת אי אפשר להיקלט להריון)
מה שכן, מאז התקן יש לי דימומים מצואר הרחם, ולאחר בדיקות הודיעו לי שיש לי צוואר רחם רגיש מאוד. מעניין אם קשור לזה
רופאה מאבחנת גם הביאה לי טיפול לדלקת בצואר הרחם, אמרה אולי ההתקן משפשף שם גם, מעניין אם באמת קשור, טרם ניסיתיי את הטיפול.
אגב, לי נרות תמיד תמיד מנעו, במשך כל השנים, אבל עכשיו אני כבר רוצה גם הרמטי, לא אסמוף עוד על נרות למרות שמנעו לי נהדר מאז החתונה ועד ההתקן ששמתי לא מזמן.
לא יודעת מה המצב הנפשי/זוגי/כלכלי ושבגללה את רוצה למנוע הרמטית ממש.
כדאי מאוד לדבר אם רב בעל כתפיים רחבות. שמעתי פעם במקרה קיצון ממש ממש נתנו היתר להשתמש בקונדום ( נראה לי עם חור זעיר + קוטל זרע)
לא יודעת יותר מזה אבל שחשוב לבדוק כי במקרים מסויימים יש היתרים. אני יודעת שגם דיאפרגמה לא כולם מתירים אבל במקרים מסויימים כן ואפשר לשלב ביחד עם שיטת שמ"פ ככה שאת יודעת מתי את פוריה ומתי להשתמש.
אני בהריון עכשיו אבל חושבת על מה אחכ ובאמת בהתלבטות... מבינה אותך
שקבלתי לה היתר בגלל מצב מסוים.
קונדום עם חור לא חושבת שזה בטוח
קונדום בלי חור לא מאמינה שייאשרו.
ד' יעזור ויבוא משיח.
באמת זקוקה לו עכשיו
אבל רציתי להודות לכולכן
עזרתן לי..
אני בלי דימומים בכלל
אבל גם מרגישה בעיות בעיכול מאז החוץ רחמי (כמו תחושת עצירות) ומרגיש לי שהכל קשור להכל.....
דחפתן אותי ללכת לרופא נשים
עכשיו רק צריכה שיהיה לי תור....
יאללה הלוואי שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר ושיהיו שליחים טובים לאבחנה מדוייקת וטיפול טוב..
מתפללת....
גם לי אף אחד לא אמר את זה אז לא הוצאתי את ההתקן ותוך פחות משנה היה לי שוב הריון חוץ רחמי.
נשמע שאת לא יודעת מזה אז רציתי ליידע אותך
או שלא יודעים בוודאות?
התקן מעלה סיכויים להריון חוץ רחמי
ואישה שחוותה הריון חוץ רחמי גם בלי קשר להתקן
רופאים פחות ממליצים על התקן
אבל אצלי ההתקן הוא הורמונלי.
בדיוק שקלתי ללכת לעיסוי רחם כי שמעתי דברים חיוביים בנושא.
מסייע למניעה?
מה מטרתו?
זה לא למי שרוצה הריון?
אינו מיועד רק למי שרוצה הריון אלא להחזיר דברים למקומם גם פיזית וגם במישורים אחרים.
הייתי אצל רופאת נשים היום
היא לא ראתה דלקת
ולא ידעה להסביר מה יש לי....
קצת מסתכל.
שלחה אותי לגסטרו בשביל הבעיות בעיכול ואורטופד בשביל התחושה הזאת שיש לי כאילו אני "סוחבת" איתי משהו כשאני מתיישבת/עומדת
בקיצור
בינתיים שוהה בזה
יש מצב שכשיגיע מחזור קרוב פשוט אוציא אותו לגמרי ואלך על דיאפרגמה (תודה @המקורית ❤️)
אגב היא לא הסכימה בשום אופן לתת לי אנטיביוטיקה @פרח חדש למרות שממש ביקשתי ממנה לתת גם אפירית... את זוכרת איזה אנטיביוטיקה קיבלת?
ממש מוזר ומעניין כאחד מה עובר על הגוף שלי
הלוואי שאמשיך להקשיב לו וגם להבין מה הוא אומר לי.....
תודה לכן על השיתופים וההכוונה
זה עזר לי מאוד
בע"ה אם יהיו התפתחויות אעדכן בלי דר
ודיאפרגמה זה האמצעי מניעה הכי טוב בעיני
אני לא יכולה להרחיב אבל אחרי מה שעברתי אני נצמדת אליה חח
אני בקשתי היתר מיחד כי לפי הפסיקה שלנו אסור
ואני בהריון איתה.
נכון, זה בלי הורמונים ולא פולשני
אבל הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה
80% מנע בשימוש תקין.
אפשר לחלוק על הסקר ואולי הוא מוטה,עובדתית יש לי עוד חברות בצרה.
אגב בהתחלה הלכנו לרב מסוים לקבל היתר ולא הסכים.
אמר שזה לא מספיק מונע ולכן לא רואה סיב להתיר שימוש בזה בצורך כמו שלי..
ואני התחכמתי והלכתי לרב אחר
ולאותות שאת מקבלת ממנו
אני בהחלט ראיתי על עצמי שבסוף
רופאים אוהבים לעבוד לפי פרוטוקול וממצאים בשטח
כל מה שמסביב, פחות מעניין אותם
לא עניין אותם שכואב לי
וגם כשניסיתי להסביר שזה מרגיש לי חריג ומאותת על מזהו
פטרו אותי ב
לא.. ככה זה
זה כאבי ביוץ ועוד כאלו
לגבי האנטיביוטיקה שלקחתי נקראת דוקסילין
לוקחים אותה פעמיים ביום במשך שבועיים
היא קצת לא נעימה התרופה הזאת
עלולה לעשות בחילות וכאבי בטן
אבל ב"ה שלקחתי אותה והכל עבר.
תתייעצי עם עוד רופאה אולי.
לי היה התקן לא הורמונלי ואחרי שהוצאתי אותו היה לי הרבה הכתמות לפני המחזור וכאבים מוזרים במיוחד אחרי הביוץ. לא הצלחתי להכנס להריון במשך שנה והייתי בבירור פוריות ולא מצאו כלום. התעקשתי על האנטיביוטיקה הזאת ובאותו חודש שלקחתי נכנסתי להריון. (וחשוב לדעת שצריך להתחיל אותה מיד כשמקבלים מחזור בשביל לסיים אותה בדיוק שבועיים, לפני שההריון מתפתח כי היא אנטיביוטיקה שאסורה ממש בהריון)
דרך אגב, עכשיו עברתי הריון חוץ רחמי ויש לי הרגשה שזה עוד קשור לדלקת הסמויה שהייתה לי אז כנראה בעקבות ההתקן. אני מאד רגישה וכנראה ההתקן עשה ממש לא טוב לגוף שלי. (מצד שני מכירה מלא נשים עם התקן והן נכנסות בקלות אחרי זה להריונות אז לא נראה לי שמה שקרה לי קורה הרבה... אבל לי זה לא עשה טוב בגוף לצערי)
תודה ממש!
קודם כל.. איך את מרגישה? התאוששת מהניתוח?
ולגבי מה שכתבת, אני מבינה שלפני החוץ רחמי עכשיו היה לך הריון רגיל ותקין?
וגם אצלך זה היה דוקסצילין?
הרבה יותר טוב.
וכן, היה לי הריון תקין לפני החוץ רחמי ב"ה..
ואני גם לקחתי את הדוקסצילין.
ורציתי לשאול מה שכתבת על הזריקת המטוטרקסט. . אף אחד לא אמר לי לגבי השמש! רק לגבי המניעה של השלושה חודשים. למה צריך להמנע משמש ישירה??
התאוששות טובה ומהירה!
כן אמרו לי גם למנוע 3 חודשים וגם להמנע משמש ישירה 3 חודשים... כי זה עדיין יכול להשפיע על העור לעשות כוויות/נזקים.
אני פשוט משתדלת להיות בצל וגם מקפידה על קרם הגנה כל יום...
באמת זה סופר משמעותי לי כל מה שאת כותבת
ובאמת בזכותך הלכתי לבדוק ומצד שני להיות נאמנה למה שאני מרגישה
אגב עלו לי מחשבות בימים האחרונים אולי כל הבלאגן בבטן עוד קשור למטוטרקסאט שקיבלתי...
מצד אחד הרופאים אומרים לך זה לא קשור.. והיא מתפנת מהגוף אחרי 3 ימים
מצד שני הם עדיין אומרים להמנע משמש ישירה במשך 3 חודשים ולא להכנס להריון..
אז חשבתי אולי עדיין יש השפעות גם בתחום של העיכול למרות שלא אמור להיות.....
קיצור
נראה לאן יתפתח
שוב המון המון תודה!
ובאמת מבלבל כל הדברים האלו
שנשמע שסותרים אחד את השני
מקווה שמהר הכל יעבור ויסתדר
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו 
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
עד איזה שלב ההורים נמצאים עם הילד?
אנחנו איתו בזמן ההרדמה?
כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי
בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם
בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס
בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..
ת'אמת- לא חוויה הכיאמהלהכיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....
לקח לי כמה דקות טובות להתאפס
מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס
הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....
לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔
למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.
תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.
בהצלחה!!!
מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,
לגדולים ההרדמה בעירוי.
אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.
(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)
אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי
בשאיפה גם בגיל 14.
אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.
האמת שאני לא זוכרת כל כך.
הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.
עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...
והרדמה בעירוי...
הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.
כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,
סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.
בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.
לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה
זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.
הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷♀️
למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....
הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה
את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)
ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.
האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)
של ארבעה ניתוחים.
נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.
חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..
לקראת עוד ניתוח 😑
אשמח להתייעץ:
לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.
במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.
האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏
אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?
יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.
לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל
במבחנים חיצוניים אין לה?
הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.
אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.
השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.
פסיכודידקטי?
צריך אבחון פסיכודידקטי
כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.
אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.
האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?
אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר
מקווה שהוועדה תאשר
אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.
זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.
הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.
השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה
ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...
לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)
תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור
זה לוקח מלא זמן
בגלל זה אין את ההקלה הזאת
להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן
וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה
לדעתי עדיף לכוון לשעתוק
דבר ראשון? באיזה כיתה היא?
אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות
לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')
ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים
ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)
ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך
ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה)
והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה
שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר
אז איך מוציאים התאמת שעתוק?
פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך,
ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע
מקבלים את ההתאמה הזאת
במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה
למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק
אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק
תודה רבה!
יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.
אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.
מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.
בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא.
התאמות.
אחכ זה כבר יותר מסובך
ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...
זה מה שהתלמידה צריכה.
לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?
אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.
כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.
מתי החלטתם שזה דורש אבחון?
כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות
לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש
הרבה פעמים כשאני אוכלת מוצרי חלב יש לתינוקת שלי שילשולים ולפעמים קצת פריחה.
הרופא אומר שזה לא נורא
אבל הייתי מעדיפה לבדוק את זה לעומק.
לאיזה רופא מומלץ ללכת?
(היא יונקת הנקה מלאה בת 8 חודשים)
באופן מובהק.
למה ללכת לרופא?
תפסיקי לאכול חלב
לבן שלי כבר מגיל קטן יותר, אלרגי לחלב.
כשהייתי אוכלת חלבי זה היה מתבטא אצלו בהתפתלויות, אז הפסקתי לצרוך חלב.
עד שסיים לינוק.
האמת לא מתה על חלבי, אז אולי אני לא דוגמא
מבת אחרת שלי אבל אצלה הרופאים זיהו את זה ועד היום היא עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.
הייתי רוצה ללכת לרופא שמבין בזה
כי מאוד קשה לי לא לאכול מוצרי חלב, במיוחד שבעלי קונה כל מיני גלידות ופינוקים מגרים.
וגם אני לא יודעת אם זה דווקא מהמוצרים חלב או בגלל שיניים שצומחות לה
אם את רוצה לשמוע יותר מן הסתם ברפואה אלטרנטיבית.
בכל אופן, אם את רואה שזה עושה לה ככה, פשוט תפסיקי לתקופה ותעקבי אחרי הפצעים.
אביהו את זה כשהוא היה בפגייה.
היתה תקופה שנמנעתי לגמרי ממוצרי חלב.
אחר כך הלכנו לאלגרגולוגית, והיא אמרה שאני אחזור לאכול מוצרי חלב ואם זה עובר בסדר, אז לתת גם לו.
כיום הוא אוכל מוצרי חלב בלי הגבלה.
לק"י
אוכל, ולא כשהאמא המניקה אוכלת.
אלא רגישות במערכת העיכול.
ויכול להיות שזה גם לא היה רגישות, אלא חוסר בשלות של מערכת העיכול, ועם הזמן זה פשוט עבר.
שילשולים וצואה רירית. בגלל חלבי שאכלתי והוא ינק.
אצלו זה לא היה רק חלבי. כשהפסקתי חלבי הפסיקה הצואה רירית, אבל השילשולים נגמרו סופית כשעלינו על כל הדברים האחרים (היה קשה. הרבה מאוד דברים לא יכולתי לאכול).
זה נקרא אלרגיה של מערכת העיכול או אלרגיה לא מתווכת דרך. תגגלי. עובר לרוב סביב גיל שנה בהנחה שאין אלרגיה נוספת.
לצערי הרבה רופאים לא מכירים את זה. או מכירים ולא מתייחסים ברצינות. רופאת המשפחה שלנו לא הכירה, אבל היתה מאוד קשובה. רופא גסטרו התייחס בזלזול, אמר לי שהרבה פעמים יש שילשולים בגיל הזה ואין קשר (הקשר היה מאוד מובהק אצלו).
כל פעם מחדש, בתקופה הכי מאתגרת (בחילות, הקאות, מושבתת למיטה), אם המשפחה שלו רוצה שנתארח אז זה מה שיהיה, והוא יכעס אם יקרה אחרת.
הם לא יודעים על ההריון כי זה ממש ממש בהתחלה,
אבל הןא רואה איך אני, איך אפשר להתארח כשאני סמרטוט רצפה במיטה.
אוף
פעם קודמת הם גילו על ההריון ממש בהתחלה רק בגלל זה, כי אי אפשר להסתיר
מבאס ממש
אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה
זה לא נעים בכלל
להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים
איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?
בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!
ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.
אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.
רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם
ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.
אם את לא יכולה להתארח,
ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל זה לא תקין.
לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא.
אבל הברכה שורה על הנסתר
במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה
לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.
ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.
אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.
אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.
כדאי אולי למתוח להם גבולות.
שלכם כזוג כלפיהם.
הילדים, הבעל
מהם אני לא דורשת ולא מבקשת
והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר
שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..
אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר
ושתרגישי יותר טוב
אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.
בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.
הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.
מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום
זה דפוס התנהגות שדורש שינוי
ומי שמבין שותק בנימוס
לא מפריע לי שיבינו ויסתמו
מפריע לי שישאלו וידברו על זה
אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה
כשנרצה נספר
בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים
אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם