אין לי מושג איך עושים אותו. הקטע שהוא קצת מבאס אותי בצד השני שלו , לא זה עם החורים. תחושה קצת של ספוג קמחי..

אולי הפי יודעת משהו על זה..

אני הולך לקבל מתכון ללחוח מתימני אורגינל. הוא הולך להסביר לי את כל הטיפים.

קילו קמח 

2.5 כפות שמרים 

4 כפות סוכר

1 אבקת אפיה 

מים קרים אתה שם לאט לאט ועם מטרפה הבצק צריך להיות דליל אבל סמיך שיש בצק תשים חצי כף מלח

מתפיחים שעה בערך

מכינים 3 מחבתות משומנות קלות שמכינים את א הלחוח את שם עם מצקת שכולו נהיה חורים את מוריד אותו את הלחוח השני אתה עושה במחבת האחרת ואת השלישי במחבת אחרת הסוד זה תמיד להשתמש במחבת קרה ככה יש לך לחול עם חורים - לפעמים סבתא שלי היה הופכת אותם וזה היה סטייל פנקיק נייטרלי בטעמים שמתאמים גם למלוח וגם למתוק

למרות שאני מבשל כמעט כל דבר, קובות, עלי סלק ממולאים מה שאתה רוצה. 

אבל פה אחי, איבדתי אותך לגמרי. לא הבנתי כלום אח יקר.

מצקת שכולו נהיה חורים? מזה אומר בכלל? חח .. אח יקר אתה 😂

פשוט לא היו פה פסיקים. אתה שם עם מצקת עד שכולו נהיה חורים. נראה לי שככה אני אמור לקרוא את זה.

אבל לא הבנתי את ההתחלה כך שזה לא עוזר.

@תימניות

לקחת קמח סוכר שמרים אבקת אפיה עירבבת עם מים עד שקיבלת בצק יחסית דליל הוספת מלח התפתחת 

הכנת 3 מחבתות משומנות 

שמת על המחבת בצק (סטייל פנקייק זה המרקם בערך) 

שנהיה חורים כמו שאתה מכיר של לחוח זה מוכן וכמובן על אש נמוכה.....

ואחי אני מבשל פצצה זה לא תחום נשי בלבד בכלל

אבל רגע, למה צריך בעצם 3 מחבתות? בקושי אחת יש לי אחי ..

ואם אני שם שמרים, למה אני צריך גם אבקת אפייה?

כי שהיא רותחת זה יכול להישרף ולפגוע בחורים אמרתי לך סבתא שלי הייתה הופכת והלחוח שלה לא היה עם חורים והיינו אוכלים אותועם גבינה וסחוג או מייפל כמו פנקייק בקיצור תהפוך כמו סבתא שלי הכי טעים והיא ילידת תימן אז זה בטוח אותנטי

זה לא הקונספט של הלחוח , צריך שמשהו יתפוס את החילבה ככה טוב 🙂. ותראה את השאלה שהוספתי על אבקת האפייה.

וכמה יוצא מכל הקילו הזה אחי? כמה לחוחים? 

אם סבתא שלך חתמה על זה, אני לא מתווכח. 

אכלנו בערב מרק תימני עם סלוף ולחוח 

וזה תפס לחלוטין אבל תכין סלוף (או כמו במושב במושב סלוף זה היה שמוד שזה פי מיליון יותר טעים )

עם מרק תימני חילבה ושמודד ווואווו

ויש לך גם מתכון לחילבה או ששאבתי ממך את כל המידע? כי אני רק מהריח של החילבה אני מקבל כנפיים.

טוב. שמרתי את המתכון בינתיים של הלחוח, אם יש לך גם של חילבה ואתה חושב ששווה להשקיע בלי לקנות את זה של האחים ידעי.. וואלה זרוק לי אחי.

אתה משרה את הגרגרים במים קרים כמה שעות ומחליף מים 3-4 פעמים שיצא המרירות (סבתא הייתה מקציפה ביד כל עוד אל ראית איך מקציפים 3-4 קילו חילבה ביד לא ראית מה זהעבודת פרך) אחרי שהחלפת מים אתה מקציף את החילבה עם לימון מים מלח וסחוג לדעתי אמא מוסיפה עוד משהו ואני אבדוק לך את זה בשבי לתת לך את המתכון המדויק....) ואם תרצה גם מתכון לסחוג בשמחה 

נשמע לי שהאחים ידעי יעשו בשבילי את העבודה בתחום החילבה כי זה נשמע לי קשה. ההורים שלי קונים מוכן של האחים ידעי לא יודע מאיפה הקריצו את זה.

אשמח כן, סחוג, וגם הסלוף שהזכרת אם אתה יכול לפני שבת כי זה בתכנון לשבת הקרובה. 🫡🫡

אמא היום כבר במיקסר 

תקשיב מרק מפרקים חילבה לפי הטעם לבפנים עם סלוף וגרגיר ולימון וואוווו ואני יכול לחיות על זה

אבל אין בעיר שלי את המאפייה שלהם.. 

מזמן לא הכנתי.

לא ערבתי אחרי כל ההודעות פה אבל בגדול בין לחוח ללחוח תשטוף את המחבת. כאילו רק מבחוץ.

להכניס לתבנית מים קרים זה לא יעיל, אחרי 3 פעמים צריך להחליף מים.

אם תרצה יש לי מתכון טוב. 

אם יש לך חצי כמות כי אני מכין רק בשביל עצמי.. לשבת..

מה שהביא לי האח היקר זה לקילו..

הבנתי שצריך לקרר בכדי לא לשרוף את התחתית, אבל אני רוצה שהתחתית תהיה לכתחילה במרקם שונה. אני זוכר שיום אחד אכלתי אחד שהמרקם שלו עשה לי צמרמורת כזו. הזכיר לי .. לוח גיר מאובק, לא יודע למה 🤦🏼‍♂️. בקיצור אם יש לך טיפ איך לגרום למרקם להיות שונה (לא בצד של החורים, הצד השני) אז אשמח לשמוע. תודה

(אולי המרקם הזה נוצר בגלל שריפת יתר של התחתית או ...שמי שעשה את זה השתמש באיזה תוספת כלשהי שאני לא מודע לה)

אני יודע שזה קצת מוזר כי החלק העליון רך מאוד..

לדעתי אני צריך רבע מהכמות שהוא דיבר עליה.. כי אני רוצה איזה 5-6 ..

כמובן תלוי בגודל המחבת

הכי טעים שהחלק למטה קריספי

בכל מקרה, אצלנו כשזה כשזה מתקרר זה מתרכך

האמת זה לא בקטע של קשה או לא, כי תכלס אני לא באמת חושב שיש חלק בלחוח שהוא קשה גם לא התחתון.

אני פשוט מנסה להבין למה אני נרתע מהמרקם שלו. כי זה מזכיר לי משהו שהוא לא בגדר 'אוכל' .. וזה מבאס כי לחוח זה דבר טעים סה"כ.

זו סתם מחשבה שעלתה לי יום אחד , לפני זה אכלתי בלי בעיה. אבל אולי זה גם משהו שמוסיפים בתעשייתי לא יודע.. לכן אני מנסה להכין בבית לבד.

שאף פעם זה לא יהיה גלוי

גם שזה יוצא מהמחבת ישר מתחת לבד

תודה לאמא שהביאה אותי עד הלום ..

זהו כל השאר אני לא יודעת היא מגרשת אותי מהמטבח.

מתבאסת שאני שמה על זה שוקולד 

אבל כשנשאר אז אוכלים גם בשבת, עוטפים בבד ושמים בתוך שקית.

לא יודעת אם באמת קריטי הבד אבל זה מה שעושים

גם כשמוציאים מהמחבת זה לבד, אבל לא מכסים. נראה לי שפשוט כדי שלא יהיו אדים בתחתית של הלחוח אם תוציאי לצלחת

סבתא שלי שומרת במקרר אם זה ליום אחרי.

אז היא נרתעה לאחור והחליטה לא לשלוח.. כך נראה לי. במבט חטוף.... 

פשוט הגבת להפי כמה שעות אחרי שהגבתי לך בחיוב להצעה לכתוב מתכון. 

לא משנה. מאמין לך.

ובהתחשב בעובדה שהייתי צריכה לחפש את המתכון והוא לא היה עלי קודם, ורציתי לכתוב מספיק מפורט שיהיה קל להבין, וידעתי שזה ידרוש ממני זמן, חיכיתי שאוכל למצוא.

יש עוד תלונות להוד מעלתו? אולי רוצה שאכין לו בעצמי? אולי גם קפה ועוגה ליד?

שימו לב שזו בלילה רכה אבל זה המוציא. ככה לפחות אצלינו נוהגים. כל אחד יעשה כמו שאצלו…

חצי קילו קמח

3.5 כוסות מים

1 כף שמרים יבשים

1 כף סוכר

1 כפית גדושה מלח

לטרוף הכל טוב במטרפה או במיקסר עד שהתערובת אחידה, ולהתפיח ל40 דקות בערך. אחרי ההתפחה הבלילה תהיה כמובן נפוחה יותר ויראו מלא בועות.

שמים כל פעם מצקת בלילה על מחבת קרה* ומנענעים לצדדים שיהיה שטוח על כולה**.  

מדליקים אש על להבה גדולה ונותנים ללחוח זמן רק עד שהשכבה העליונה יבשה, רואים ממש הבדל בצבע, וישר מוציאים (לא הופכים אותם במחבת!)

את הלחוחים המוכנים שמים על צלחת או תבנית ומכסים במגבת עד האכילה. עדיף לשים אותם בטן-גב אחד לשני, ולא ישרים אחד על השני. ככה הם נדבקים קצת פחות לדעתי.

*מה שנותן ללחוח את הבועות זה המחבת הקרה. אני ניסיתי בזמנו לקחת תבנית של תנור ולמלא מים וכל פעם לטבול בה את המחבת (מבחוץ כמובן) אבל אחרי פעמיים שלוש היה צריך להחליף מים וזה סתם מסרבל. לדעתי עדיף כל פעם לשטוף את המחבת מבחוץ לכמה שניות בזרם מים חזק ולנער טיפה. ולדעתי לעבוד עם שתי מחבתות במקביל זה נוח (אפשר גם מחבתות בגדלים שונים כמובן)

** כששקלתי את הלחוח שהכנתי, הגדולים היו בערך במשקל של 200 גרם שזה המון, ואוכלים בד"כ יותר מאשר לחם רגיל (תחשבו נגיד שפיתה שלמה שוקלת 100 גרם. לחוח אחד זה כמו שתי פיתות…) אז שימו לב לא לשים יותר מדי בלילה במחבת, גם בשביל שיצליח להיות מוכן כמו שצריך וגם כי אחרת זה סתם מבאס לאכול לחוח וחצי ולקלוט שזה כמו 3 פיתות😂

בכללי פשוט תטו את המחבת לצדדים בשביל שיהיה על כולה. (אי אפשר גם כמות קטנה מדי כי לא יהיה מוכן כמו שצריך… תשחקו עם זה קצת. תלוי בגודל המחבת והמצקת שלכם…)

זה לא פשוט בכלל

יש כאלה שחושבים שהם יודעים והם ממש לא

אני אגב ממש לא יודעת..

ואני יודעת להכין הרבה דברים..

חלות פיתות עוגות עוגיות על רמה..

וראיתי את סבתא שלי מכינה ואת אמא

טעמתי הרבה שאנשים לא תמנים הכינו ויש לזה טעם של גועל

סבתא שלי מעדיפה שאני אכין פשטידה

אל תבאסי עוד לפני שהתחלתי. וזה מתכון של תימני אורגינל אז הכל בסדר..

חבל שתקבלי מכות

אחרי שמבינים את הקונספט של החם קר זה הולך די בקלות

ויוצא יותר טעים מאלה שמוכרים  

קניתי במסעדה של תמנים

עלה לי 5-7 שח לאחד.

וגם עשו לי פרצופים שרציתי לקחת הרבה.

אז ניסנו לעשות בבית

יצא יותר טעים

ובאמת קל להכין

הסוד הוא לשגע אותם בפיתות.. ואז את יוצאת בשלל

היה לי חבר שלהורים שלו היתה מאפיה תמנית

כל שישי היה דואג לנו לשקיות

אבל מאז הוא התחתן אני התחתנתי

לא שומרים על קשר

וגם הם גרים רחוק

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡