הלוואי ויהיו לכן עצות טובות בשביליאנונימית בהו"ל

בעלי המון בפאלפון ועוזר לאחרים על חשבון הזמן שלי, כלומר,בצהריים בעיקרון האחריות שלי להיות עם הילדים כדי לתת לו לעבוד, והוא ממש אם אני צריכה עזרה פה ושם הוא עוזר לי,לא משו מעבר.

אני אמורה ללדת כל רגע, והכל כואב לי וממש קשה לי ללכת ולהתנהל, ולמרות זאת אני ממשיכה לבוא איתו לקניות כדי לעזור לו או לעשות לבד למרות שזו המשימה שלו(בין המשימות היחידות שלו בבית) ומכינה א.צהריים,ולפעמים אפילו יוצאת עם הילדים לפארק או לאנשהו כדי שיהיה לו שקט ויוכל להתרכז, כי הבית שלנו קטן ואין באמת מקום ממש שקט שהוא יכול לעבוד כמו שצריך.

העניין הוא שהוא עוזר לכל מיני אנשים בעבודה שנתקעים בדברים למרות שהוא ממש לא מחוייב,ועוזר להם במשימות שלהם כשהם מבקשים, וכן זה לוקח לו זמן וזה על חשבון הזמן שלי והכוחות שלי כי בסוף הוא מתלונן שלא מספיק לעשות את העבודה שלו ואז אני צריכה גם לתת לו את הצהריים וגם לתת לו שקט בערב עד שעות מאוחרות.

הוא תמיד לא רוצה שאגע לו בפאלפון שבחינתי זו נורה אדומה ענקית וזה היה ככה מאז שהתחתנו,וזה רק הולך ומחריף.

ניסיתי כמה פעמים לדבר איתו על זה והוא טוען שזה בגלל שהוא מפחד שאני אתעצבן עליו על שטות שהוא רשם בווצאפ או משו ואין לו כח לזה.

אני מאמינה שאם יש דברים ממש בעייתים שהוא יודע שבוודאות שאתעצבן אז הוא מוחק,ואת הדברים היותר סבירים הוא משאיר-והיום הסתכלתי לו וראיתי שהוא עוזר בצהריים על חשבון הכוחות שלי שאני עם הילדים בקושי מצליחה לקום מהספה,ולא רק זה-אלא הוא כל היום מתלונן שהוא לא מספיק כלום והוא בפיגור,ואני לא מצליחה להבין איך,הרי אתה כמעט בכלל לא מדבר איתי,פעם ב יש אינטימיות כי הוא רוצה וכנראה יש לו יצר-למרות שאני המון פעמים מרוחקת רגשית ולא מסוגלת שאפילו הוא יחבק אותי.ואני מרגישה שהוא פשוט הרס לנו את הזוגיות-זה לא הילדים,זה לא הצבא, זה רק דברים שהתחילו אולי את המשבר,זה בעיקר שהוא שם את הזוגיות בתחתית הרשימה.

היום באתי אליו בצורה הכי יפה בעולם וניסיתי לדבר איתו והוא רק התעצבן עוד לפני שבכלל התחלתי לדבר כי הוא הבין למה אני חותרת. נגיד היום נפגעתי ממנו בגלל שהלכתי עם הילדים לאיזה אטרקציה כדי לתת לו שקט,נסעתי באוטובוסים וחזרתי גמורה גמורה!!וכשהגענו לאיזור הבית אז הלכנו בחוץ וקראתי לו כי דאגתי שיאכל והוא בא ואכל אבל היה המון בפאלפון כרגיל.ובמהלך השעות שהייתי איתם בחוץ לא קיבלתי אפילו לא הודעה אחת על איך הולך,ואם אני רוצה שהוא יסיע אותנו הביתה בחזור,ולא כלום!!אני התקשרתי אליו כמה פעמים כדי להתעניין בו ולהראות לו בוידיאו איך הילדים נהנים ועזבו שלחלק מהשיחות הוא לא ענה בטענה שלא היה בפאלפון,אלא גם כשענה לי פעם אחת זירז לסיים את השיחה כי הוא צריך לעבוד והוא לחוץ.וכשאני הסתכלתי לו מקודם בפאלפון אני רואה הודעה שהוא שלח למישהי מעבודה על איך הלך לה איזה משהו שהיה לה היום. וכל כך נפגעתי, עד עומק נשמתי-אני קורעת את עצמי ברמה שזה נראלי כבר מסוכן בריאותית שאני מתרוצצת ככה למרות שכל הגוף שלי כואב,אני מרגישה שכל רגע אני הולכת ללדת,והכל בשבילו,הכל!!ולא רק שאין תודה או הערכה,הוא מתעניין באחרות ולא בי.

עאלק דוס, בעיני זה לא הדוס שהתחתנתי איתו,וגם לא קשור בכלל לדוס-זה לא בעל אכפתי, דואג ותומך, ההפך הגמור!אני מרגישה שאני רוצה ללכת לבד ללידה, ולא אכפת לי שזה יהיה עבורי עצוב ושובר,אני לא מסוגלת לחשוב שהוא יהיה שם בשבילי-גם כי הוא כבר לא שם בשבילי,וגם מבחינה רגשית אני כל כך מרוחקת שאני לא מסוגלת שהוא יראה אותי במצבים כאלה, באלי מישהי/ו שבאמת יתמוך בי ולצערי אין כאלה,אני בקשר סבבה עם אמא שלי אבל היא לא אחת שתרצה להיות בלידה והיא לא כזו חמה,ואני צריכה בעיקר חום ואהבה בלידה,ותמיכה,ואין לי ממי לקבל את זה.

אני כותבת והדמעות שלי לא מפסיקות לזלוג.

כבר כמה חודשים שבאלי ללכת מהבית עם הילדים,או שהוא פשוט ילך ואני אסתדר מעולה,אני בכל מקרה זו שעושה הכל כמעט בלי עזרה,והוא רק פוגע בי וגורם לי לבכות כל הזמן.

והכי עצוב,שהבכי שלי לא מעניין אותו,לא מזיז לו ברגש!אין לו כבר מצפון על כלום,ולא חשבון נפש.

ולא מגיע לי חיים כאלה,אני אישה יפיפיה, וטובה,ודואגת,ובאמת שאין כמוני, באלי גם בעל שידאג לי כמו שאני דואגת ותומכת, באלי,ממש באלי!

לא מגיע לי להיות אמא כל כך צעירה ועצובה נורא,ולא שלמה עם הבית שלה.

אני יודעת שאם אני אפתח את הדברים מול ההורים שלי כמובן שהם יצדיקו אותי ואני לא רוצה לפגוע בבעלי, במיוחד לא מהכיוון שלהם,ולא רוצה להכניס אותם.

ואני יודעת גם שאם אספר להורים שלו הם נורא יכעסו עליו ויצדיקו אותי,במיוחד אבא שלו, ובעלי אפילו הודה בזה היום כשאמרתי לו את זה.ואין,למרות זאת זה לא מעורר בו שום מצפון ושום כלום.

ואין לי את מי לשתף,ובאלי כבר ללדת אבל לא באלי בצורה הזו.

ואני פשוט לא יודעת מה לעשות,לא באלי לפרק את הבית שלי אבל זה גם לא מגיע לי חיים כאלה עצובים ובודדים.

מי שקרא עד לכאן אני ממש מעריכה,ואשמח לתגובה רק אם יש לכם חיבוק,או משו מועיל להגיד.

אני עוד יותר מאשמח ש @נגמרו לי השמות  תגיב לי ותיתן לי כיוון אמיתי מה לעשות,כי מה שבידיים שלי כבר אני מרגישה שעשיתי.

וואוו, כמה כואביעל...

נשמע שאת באמת מסורה עד אין קץ והפכת להיות"מובנת מאליה" וזה באמת כואב ממש.

במיוחד עם ההורמונים והקושי שלפני לידה..


אז קודם כל חיבוק על המקום והתחושות

וואו חיבוקנעמי28

איזה קשה. ועוד לפני לידה.

את טובה, טובה מידי.

ולגמרי צודקת.

את חייבת להתחיל לשים את עצמך ראשונה, לא לחוג סביבו וסביב הנוחות שלו, לא לחכות שהוא יציע, יזום, ישאל.

כהוא זה שצריך לחוג סביבך בטח בסוף הריון, אבל זה לא המצב, ויקח זמן לשנות אותו אם בכלל.

אז תתחילי לדאוג לעצמך, תפנקי אותך, ובעיקר תדעי ושימי את הגבולות שלך.


זה לא הזמן לדאוג לו, לא לשקט, לא להתרוצץ עם הילדים וגם לא הזמן לצפות ממנו (כי נראה שהוא לא קולט) - תבקשי במופרש.


ואחרי לידה אם מתאפשר לך, זה זמן טוב ללכת עם הילדים להורים.


לדעתי אל תכנסי אפילו לעניין הפלאפון ומה הוא מסתיר (כרגע)

יש כאן עניין גדול שלא רואים אותך- הוא לא רואה אותך, אבל בעיקר את לא רואה אותך.


ואולי תשקלי מטפלת שתעזור לך לדעת איך להציב גבולות, איך לדאוג לעצמך, במיוחד אחרי לידה.


וחיבוק, זה קשה נורא שמישהו שצריך להיות הכי קרוב אלינו לא שם בשבילנו❤️

תודה יקרה על התיוג 🙏נגמרו לי השמות
וואו יקרה חיבוק גדולנגמרו לי השמות

קודם כל רוצה לשלוח לך חיבוק ענק אישה יקרה שאת

וואו

עם כמה את מתמודדת, איזו סערת רגשות וטלטלה וכאב ותסכול וחוסר אונים וכל זה בזמן כ"כ רגיש של לפני לידה.

ממש רוצה לשלוח לך המון כוחות ותפילה כנה שהקב"ה ישלח לך ישועה שלמה בכל תחום ותחום, הכי בגלוי ובמתיקות שיש ב"ה 🙏

 

כדאי וחשוב מאוד לקבל מענה ראוי, מקיף ועמוק בעולם האמיתי.

מבינה שזה בעייתי מבחינת הזמן כי את אוטוטו צריכה ללדת ב"ה (?)

אבל ברגע שכן יתאפשר, בעיניי כתובת בעולם האמיתי שתאפשר לך בעיקר מקום, ליווי, תמיכה, כלים וכן הלאה מאוד חשובה ויכולה לעזור ב"ה.

נשמע שיש הרבה עומקים בדברים שכתבת, ושזה ממש רק תיאור של טיפה בים מחיים שלמים, וחשוב לקבל לכך מענה הולם.

(הייתי רוצה לומר לך הרבה מאוד, ולהכנס יותר לעומק למשל בעניין הדינמיקה הזוגית שתיארת כאן בהודעתך ולעוד דברים חשובים נוספים, אך לצערי אין באמת אפשרות שתטיב איתך בצורה כזו דרך כתיבת תגובה בפורום,

נדרש כאן באמת יותר עומק ותמונה שלמה ומקיפה ובעיקר מענה הולם ומותאם אלייך ואליכם ספציפית, שלוקח בחשבון את כל הדקויות ואת כל הדברים שאי אפשר להעביר על גבי הפורום, 

שמקבל ממך/מכם פידבק ישיר וסיפור חיים שלם ורק על גביו יכול לדייק את המענה המותאם, ובחזרה את/אתם מגיבים למענה ישירות וכן הלאה... בתקשורת ישירה שמצליחה לאגוד את כל הניואנסים, הנפשות הפועלות, המורכבות, הדקויות ובעצם החיים במלואם וע"י כך להתאים ולדייק יותר במענה).

 

ואולי כרגע כSOS כדאי למצוא לפחות ללידה דמות שכן תרגישי ממנה את החום והדאגה והתמיכה שאת צריכה - אולי ליצור קשר עם דולה רגישה ונעימה עם המלצות?

אולי אחות או חברה טובה?

אולי כן יהיה שייך לנסות לשאול את אמא אם היא תוכל לבוא איתך?

דמות אחרת שאפשר לחשוב עליה?

 

וממש על קצה המזלג ובאופן הכי מתומצת, מול בעלך הייתי מציעה:

1. לתת ניראות *לעצמך* (כלומר קודם כל את לעצמך).

2. להנכיח את עצמך - כלומר לשים בפרונט ובגלוי את מה שאת חווה / צריכה / מבקשת.

3. גבולות. להיות קשובה גם לגבולות שלך, ליכולות שלך, לכוחות שלך. לא לעשות מעבר להם, לתת להם ולעצמך בעצם קשיבות.

קשיבות לגוף. קשיבות לגבולות. ניראות לגבולות. לשרטט את הגבולות. לשים את הגבול.

מתוכך - החוצה.

 

בתנועה ממך אליו. 

את חשובה, ראויה, שווה.

בפני עצמך.

צרכייך חשובים.

לא להתנצל עליהם, אלא לומר אותם בפשטות ובבירור.

לתת להם מקום. 

לתת לך מקום.

 

יש כאן עבודה גם אישית וגם זוגית על נתינת המקום הזה. והיא אומנם עבודה אבל היא חשובה ויקרה ומתגמלת מאין כמוה ב"ה.

 

יקרה ❤

שהקב"ה יאיר לך מאורו הטוב ויברכך בכל הברכות הטובות 

המון ברכה והצלחה ב"ה

וואו וואו וואו....באתי מפעם

את מתארת פה הרבה דברים ממש ממש מכאיבים ופוגעים!

אני מציעה לך לפנות לייעוץ, לבדך או יחד איתו. גם לך יש צד שמביא את המציאות העגומה הזו, לא כי את לא טובה, אלא כי את יותר מידי פועלת, יותר מידי בשליטה על הכל, דואגת לכל, דואגת מה שלומו, דואגת לו לאוכל, דואגת לילדים.

תרפי, את לקחת את המושכות לידיים שלך בכל הנושאים אז הוא פשוט השאיר את המושכות אצלך, נח לו וזהו. כשהוא הולך לקניות תגידי לו בפשטות שקשה לך ואת לא באה. לא בעצבים, בנחת. תראי שהוא יסתדר מצוין.

את לא לוקחת שום ילדים לפארק! חם, את בסוף הריון, אל תקחי על עצמך דברים מוגזמים! בהתחלה הוא לא יעשה כלום, אולי קצת יתעצבן, אבל לאט לאט הוא יעשה בעצמו. את תמשיכי לשטוף כלים כל היום, זה ישאר ככה. אם תפסיקי לשטוף, יום, יומיים, שלושה, ארבעה... הוא אולי יתעצבן, תסבירי לו בנחת שאת עמוסה מידי, בסוף, הוא יאלץ לעשות זאת.

חמודה, מי שמתנהגת כמו שפחה, היא גם לא מוערכת, את לא שפחה, את מלכה בבית שלך !

תכבדי *את* את עצמך קודם כל, כי נשמע שאת לא מכבדת את עצמך בכלל, וכך לא תקבלי הערכה, אלא רק יסתכלו עלייך כמובנת מאליה. אל תפני אליו כל רגע מה שלומו, תתרחקי קצת בהרפיה ותני לו לחזר אחרייך הוא לא יחזור אם לא תתני לו את המקום הזה, את צריכה להיות בעמדה של מקבלת ולא בעמדה אמהית כלפיו, שעושה לו, עוזרת דואגת. אני יודעת שזה קשה מאוד מאוד, כי אנחנו תמיד רוצות וחייבות להיות בשליטה ולא סומכת עליו, אז זה מעגל שמזין את עצמו, את לא נותנת בו אמון ולא סומכת עליו שיעזור לך, שיתמוך בך אז הוא גם לא עושה את זה. אני בדיוק עכשיו בלמידה של הנושא הזה אצל יועצת זוגית וזה מדהים ממש כמה אנחנו בתור נשים יכולות לעשות שינוי בזוגיות לבד!! אל תספידי את הזוגיות שלכם כ''כ מהר, בע''ה עם יעוץ מקצועי והכוונה תוכלו לעלות על הגל.

בנתיים שולחת לך חיבוק כי באמת זה ממש כואב לחיות ככה בזוגיות ולהרגיש כ''כ בודדה 💔 ממליצה לך בחום לפנות לייעוץ זוגי . בהצלחה 

שולחת חיבוקהמקורית

והאמת, נראה שמעבר לזה שבעלך לא רואה אותך, גם את לא רואה את עצמך

במצבך, אין שום סיכוי לצאת עם גבר  לקניות כדי לעזור לו (!) ובטח שלא להסתובב באוטובוסים עם ילדים כדי לתת לו שקט בזמן שהוא עושה הכל למען אחרים

את אמורה לנוח ולהקשיב לכח שלך. ובכלל, לעצמך. לא עושים מעבר לכח וליכולת, וזה כמעט לא משנה מה יש לו לעשות כרגע.


נשמע שצריך להגדיר מחדש את הגבולות שנמחקו והוא קבע

מציעה ללכת לייעוץ טוב. גם בנוגע לעניין העבודה והטלפון. זה מכלול בעייתי כמו שאת יודעת.

שולחת חיבוק❤️

ממה שאת כותבתEliana a

את כל הזמן מנסה שיהיה לו טוב

אבל מה

מה את משאירה לו? את גורמת לו לא להתאמץ


תתחילי פשוט לנוח לפי מה שאת מרגישה

לא להתאמץ יותר מידי בשבילו ( זה טוב להיות מסורה אבל לא על חשבונך). תני לו לחזר .

לתת לו להבין שאת לא ברורה מאליו


חיבוק גדול 

חיבוק יקרה! בשלב ראשוןפרח חדש

תפסיקי לצאת עם הילדים בחום הזה בסוף הריון, לבד

ובטח אם המטרה היא כדי שיהיה לו שקט.

שהם ישבו בבית, יקפצו לו על הראש

ואת בינתיים תשכבי במיטה עם מזגן וספר 🙃


מעבר לזה

אחרי הלידה כדאי ללכת לטיפול

אם הוא לא רוצה לבוא

אז לכי לבד, לקבל כלים איך להתמודד עם המצב

ממה שכתבת רואים שאת מבינה כמה את חשובה וכמה מגיע לך יותר

אז זה כבר דבר מצויין

ייעוץ טוב יעזור לך להתקדם לשם


חיבוק והרבה כוחות ❤️

כואב ממש😰לפניו ברננה!

חיבוק ענקי!!

אני לא יודעת איך לגשת ולכתוב בכלל 🩷🩷


 

נראה לי הנקודה המרכזית שאת צריכה לקחת איתך זה שאם בעלך לא רואה אותך - את צריכה לראות את עצמך. אם הוא לא אוהב אותך - את צריכה להרבות אהבה לעצמך.


 

כשאת אוהבת את עצמת - אכפת לך מעצמך ואת לא עושה מעבר לכוחות שלך.

לא לעשות לו שיחות מוסר ומוטיבציה אלא להציב גבול:

אני בסוף הריון וחם לי וקשה לי. לא מסוגלת ל...

זה עובר להיות בתחום אחריות של מישהו אחר. האם אתה מעוניין לעשות את זה או שאני אמצא מישהו שיעשה את זה בתשלום?

זה יכול להיות משהו יומיומי כמו עבודות בית, או להיות עם הילדים שעתיים ביום כדי שתוכלי לישון.

למה לקניות את נוסעת איתו? את לא סומכת עליו שיעשה את זה טוב? אם את לא סומכת עליו - אז תקחי מרווח נשימה של טעות ותאלתרי עם מה שיש. או שתשלחי אותו שוב.. דברים שאת לא בטוחה שהוא יידע תחפשי באינטרנט ותשלחי תמונה של המוצר. ורק תפרגני לו אחרי קנייה! איך היה לך הצלה שהוא עשה את זה בשבילך ושאת כבר לא מסוגלת לעמוד בזה. ביקורת הרבה פעמים סוגרת ומרחיקה את האיש שלך ממך. 

 

מה את חושבת לעשות אחרי הלידה? גם ללכת איתו לקניות ולהוציא את הילדים שיהיה לו שקט?

אם את רואה אותו יותר ממה שאת רואה את עצמך - איך הוא ייראה אותך?

תודה על כל התגובות שלכן!אנונימית בהו"ל

דווקא בקניות אני סומכת עליו 100%,הוא קונה בדיוק מה שאני מבקשת,בודק מבצעים וכו,ואם יש משהו שחסר או שיש לו התלבטות הוא מתקשר לשאול.זה נראלי התחום היחיד שאני באמת סומכת עליו.אבל הוא פשוט מבקש ממני ממש לבוא איתו כי זה יהיה הרבה יותר מהר. ואני כמו סתומה תמיד נענת לזה,והיו אפילו כמה פעמים שנסעתי עם אחד הילדים באוטובוס כדי לעשות קניות כי ריחמתי עליו שהוא בעומס.אפילו האבסורד שאתמול כשהלכנו לקניות יחד היה לי מצפון שהוא בא איתי כי  הוא התלונן נורא שהוא עמוס.

גם בנוגע לילדים-הוא לא יודע להתנהל איתם,מראה להם הרבה מסך למרות שאני מבקשת מראש שלא ואני מנסה להגביל ל40 דקות בגג ובכללי כמה שפחות יותר טוב,ואצלו כמה שיותר יותר טוב ויותר שקט.הוא תמיד מחפש שקט תעשייתי,אני הרבה יותר יודעת להרגיע אותם ולשחק איתם,איתו הם יכולים לצרוח מלא והוא משתגע ולא יודע מה לעשות אז משתיק עם סרט או עם כל דבר אחר שהם רוצים-כאילו אין גבולות.

לצורך העניין הקטן שלנו מאוד אוהב לשחק עם המים בברז ואני לא מסכימה כי הוא שופך הכל החוצה,זה סתם בזבוז של מים,כולו נרטב ומרטיב,והוא גם יכול ליפול מהכיסא,אבל בעלי נותן לו העיקר שיהיה שקט ולא משנה התוצאות.כנל לגבי חטיפים,כנל לגבי מסך,כנל לגבי כל דבר שהם רוצים.אני לצערי לא יכולה לבנות על החינוך שלו ולא משנה כמה דיברתי איתו על הדברים כלום לא עוזר.הוא ישר אומר-"אז תהיה איתם את".סליחה?אני לא צריכה לחנך וגדל לבד.גם כל דבר שאני מבקשת הוא אומר "למה שאת לא תעשי?",אפילו לנהוג ברכב כדי שיהיה לו שקט וזמן להתקשקש בפאלפון וענייני עבודה ואאוטאבר.ואני עונה לו-למה שאתה לא תלד?ותניק?ויתפרו אותך אחרי לידה?למה? לא הכי מספק אותו.וזה ממש מכעיס,כי אני לא אישה שקטה,חלשה ולפלפית,אני קצת פלפלית ואני יודעת לענות, אבל משו בו כל כך חי בסרט שאני שפחה.אצל המשפחה שלו אני כל הזמן אומרת שהוא מתנהג כמו ש'ח ואני שפחה והם מסכימים עם זה, והוא מתעצבן.

כבר אין לי כח.לפחות אתמול התעצבנתי ואמרתי לו שאם הוא רוצה להיות שבת בבית אז שיבשל מה שהוא רוצה ואם יהיה לי כח אבשל מה שיהיה לי כח ושלא יבנה עלי,וישבתי ועשיתי דברים שהייתי צריכה לעשות בעבודה בלי בכלל מצפון קטן.וסופסוף זה עבד עליו והוא קם והכין דברים, תמיד אני צריכה להגיע איתו לפיצוצי שיא ואיומים שאני לא יכולה להמשיך לחיות ככה ואני רוצה ללכת ואז לפעמים זה גורם לו לעזור קצת,לפעמים.או לאיים בחזרה..אני תמיד מרגישה סמרטוט איתו והכי לא מחוזרת בעולם, ובאמת שאני יודעת גם בלב וגם בשכל שאני חלום של הרבה גברים,ולא בקטע משוויץ בכלל,ולא שאני מסתכלת בחוץ,ממש לא!לא מחפשת חתיך,ולא עשיר ולא כלום!והוא באמת לא חתיך ולא עשיר ולא כלום,אני מחפשת לב טוב ונשמה טובה שיראו אותי,זה הכל! באמת בקשה ליגיטימית בזוגיות.

נשמה, ענית לעצמךהמקורית

כשאת מציבה גבול - זה עובד

כשאת משחררת - הוא לוקח אחריות

רק ככה זה עובד לפעמים

אם את רוצה שיהיה איתם, תגדירי שהוא אחראי להשלכות כמו לנקות אחריהם וכו ותשחררי.

זה קצת מאבקי כח בקטע הזה וחבל

תגדירי את הצורך שלך. קחי בחשבון שבהתחלה יהיה לזה מחיר, אבל זו התחלה. ואם הוא איתם אז הוא איצם כמו שנראה לו לנכון. לא חייב לראות עין בעין בדיוק בחינוך. זה הרבה עניין של תעדופים גם

אבל לא תמיד לשחרר עובד ליאנונימית בהו"ל
יותר נכון רוב הפעמים לא עובד לי. אני יכולה להתחנן שישטוף כלים 20 פעם והוא ידחה את זה כל הזמן ויבטיח שעד שהוא ילך לישון הוא יעשה ואני אקום בבוקר וישארו הכלים, ועוד המון דברים.יש לו אדישות יוצאת דופן שכבר אין לי איך להתמודד איתה.
לשחרר זה החלק הכי קשההמקורית

ולשחרר זה לא לבקש 20 אלף פעם

זה להגיד פעם אחת אני מבקשת שתעשה כלים

הוא לא עושה - תשאירי מלוכלך

גם אם שבוע הוא לא יעשה

אל תבשלי ותקני בחוץ אוכל אם כל הכלים מלוכלכים

זה לשחרר באמת - לא עשית, אבל אני ממש לא מתכוונת לעשות. כי זה שלך. יש השלכות? תתמודד

וכל האמצעים כשרים מבחינתי עד שתעשה

זו פשוט לא המשימה שלך. 

במצב דומה וקצת שונה תכניסי לך עזרה מבחוץיש לי רק שאלה

כל מה שאת יכולה אם אפשרי כלכלית כמובן

להתחנן זה לא לשחרריעל...

לשחרר זה לשחרר לגמרי.

בלי להתחנן, פשוט לומר שזה לא ביכלתך.

וללכת.

ולעצום עיניים גם אם אחרי יומיים זה לא שטוף.


וזה שאת אומרת שבמשפחה שלו שהוא כמו שייח ואת שפחה, זו טעות ממש בעיניי.

את מנכיחה את המקום הזה, מעבירה ביקורת ומשיגה תוצאות הפוכות ממה שאת רוצה.


יש דבר כזה שנקרא שיח נשי, ואת כרגע רחוקה משם.

שיח נשי יוצר מצב שהגבר רוצה להעניק לאישה, רוצה לתת לה.


תנסי בשבוע הקרוב רק להחמיא לו על מה שעשה- לומר לו איזה אלוף ש.. ממש שימחת אותי ש.. אין כמוך כי...

זה בהתחלה יהיה קשה, אבל את תראי איך כל פעם כזו גורמת לו לתת לך עוד ועוד..

ממש ככהלפניו ברננה!

ואם את משחררת זה כולל לשחרר את הביקורת על איך שהוא עשה.

תנמיכי סטנדרטים.. הגיוני שמה שחשוב לך לא חשוב דווקא לא.

ברגע שאת מפסיקה איתה את תראי מהר מאוד שיש לו סטנדרטים משלו ושיש דברים שהוא יתחיל להציב לילדים את הגבול בעצמו.


בהמשך אחרי שתתרפאו ממעגל הקסמים השלילי הזה תוכלי גם ללמוד איך להראות לי את הצורך שלך  ולהביע את דעתך לגבי דברים שחשובים לך באופן שבו הוא עושה את הדברים.


כתבו לךתקומה

ממש יפה.

ואני ממש שומעת את הכאב שלך.


אבל אני רוצה רגע להביא עוד כיוון - נשמע שאת מאוד בשליטה. מאוד רוצה שהכל יהיה כמו ש*את* רוצה.

השאלה עד כמה את נותנת לו להיות האבא ש*הוא* רוצה להיות?

ועד כמה אם הוא עושה משהו לא לפי מה שאת חושבת , את מוכנה לקבל את זה כדרך לגיטימית או שאת מסתכלת על בצורה ביקורתית?


לצורך הדוגמה, הילד שמשפריץ מים. אני תופסת את עצמי כאמא טובה, ומתוך מודעות המחשבה אני מרשה לילדים שלי להתלכלך ולהירטב לפעמים. האם זה שקט תעשייתי? לפעמים. אבל זו גם גישה, של לשחרר ולתת לילדים להיות פשוט ילדים.


אם כל מה שהוא מנסה לעשות, את מעבירה על זה ביקורת ולא מוכנה שהוא יהיה כמו שהוא, אז הוא לוקח צעד אחורה.


את רוצה שיראו אותך, ברוררר. זה הכי מובן בעולם. כולנו רוצים שיראו אותנו.

השאלה היא אם את מצליחה לראות אותו?


ולגבי הסוף - אני מציעה לחשוב על התפיסה שלפיה יש קשר בין יופי לאהבה, ובין יופי לבין מה מגיע בזוגיות.

יופי יכול להיות גורם משיכה ראשוני, הוא יכול להוסיף, אבל הוא לא המהות.

חלומו של כל גבר זה לא אישה יפה

כשמדברים על זוגיות לטווח ארוך, היכולת של בני זוג לראות אחד את השני, לכבד אחד את השני - היא זו שהופכת זוגיות לטובה. ולא מראה חיצוני

כשאני מחוברת אליו רגשית הוא מאוד חתיך בעיניאנונימית בהו"ל
גם אם הוא עלה 30 קילו מאז החתונה, אבל כשאני מרוחקת רגשית ובזמן האחרון רוב הזמן אני מרוחקת אז הוא לא חתיך בעיני.זה די הגיוני..אני בתור אישה המראה מחובר לי לרגש.
ברורתקומה

אבל זה מה שאני אומרת,

אין קשר לאיך שהוא נראה או את נראית.

פשוט אני לא חושבת שיש קשר בין "אני יודעת שאני חלומם של הרבה גברים" לבין האם מגיעה לך זוגיות טובה או לא.

המראה הוא לא פקטור כאן בשלב הזה, אבל כן ציינת את זה. ואני חושבת שבשלב הזה של הזוגיות, מה שמניע אותה הוא לא המראה, ולכן זה לא גורם שאמור להיות רלוונטי.

 

הרצון לזוגיות טובה, לזה שיראו אותנו, קשור לכולם. בלי קשר לאיך הם נראים, או ל"כמה נהיה מחוזרים בחוץ" זו מחשבה שבעיניי מסיטה את הקשב מהעניין המהותי.

 

כשכתבתי את זהאנונימית בהו"ל
התכוונתי בעיקר ליחס שלי כלפיו והקרבה הרבה שאני עושה בשבילו שהרבה גברים היו רוצים שהאישה שלהם תדאג להם ככה.המראה במשפט הזה לא היה המהותי.
עכשיו הבנתיתקומה

סליחה שלא הבנתי נכון קודם.


מצטרפת לדברים המהמממים של @אורוש3.

בעיניי הפוקוס עכשיו צריך להיות עלייך.

לחזק את עצמך, לדאוג לעצמך.

לשים את המיקוד בך - מבחינת היכולת שלך לראות את עצמך, לשחרר את מה שאת לא יכולה כרגע לעשות.

ואם כרגע אין מישהו שיתפוס את מה שתשחררי, להעביר את זה באופן מודע לאנשים מבחוץ. בייביסיטר, קיפול כביסה, ניקיון וכו'.

ואחרי הלידה, כשקצת יתייצב, אולי לנסות לעשות עבודת עומק על כל המכלול והדינמיקה. אפילו רק את.

גם על זה הייתי מציבה סימן שאלה..לפניו ברננה!

גבר רוצה להעניק לאשתו.

בסיטואציה שלכם את זאת שמעניקה לו.

אולי זה מה שמרחיק אותו?

אולי הוא מרגיש שאת לא צריכה אותו?

העובדה שהוא מבקש ממך דברים כמו לבוא איתו לקניות לא אומרת שבעומק הלב הוא לא רוצה שתסרבי...

איך את יודעת מה גברים אחרים היו רוצים?אמאשוני

זה מתחבר למה שכתבתי לך בתגובה למטה,

יש מצב שאת מונעת מתוך קול פנימי שאומר לך למה הגבר/ גברים זקוקים לו,

ופחות קשובה למה שבעלך *באמת* זקוק ממך?

זה באמת יכול להיות מבלבל.

זו לא דאגה מהמקום שאת אמורה להיות בוהמקוריתאחרונה

באמת

זו דאגה ממקום אמהי, שהופכת את היוצרות ביניכם וגורמת לו להתנהג כמו ילד

כבר כתבו לך פה יפה על העניין. אל תחשבי מה הוא היה רוצה. תחשבי מה את צריכה קודם. כי כשזה בא על חשבונך בצורה כזו כמו שאת מתארת,זו כבר דאגה לא בריאה בעיניי


הי יקרהתהילה 3>

נשמע ממש ממש כואב❤️


 

זמני קצר אז על קצה המזלג...

1. למה את עושה דברים שמעל לכוחותייך יקרה?

אנחנו כנשים צריכות לראות את עצמנו, וכל כך הרבה מאיתנו לא רואות, עושות דברים שהם מעבר לכל יכולת, ומתפלאות שלא רואים אותנו.

הסוד הוא ללמוד לראות את עצמנו, להעריך ולכבד את עצמנו, ומתוך כך יראו אותנו (אם מעניין אותך כתבתי על זה מדריך חינמי קצת ייתר מורחב שאפשר להוריד פה הורדת מדריך מתנה עם בונוס)

2. שיח רגשי. לשתף במה שאת רוצה, במה שאת מרגישה כשאת מצפה לעזרה ומרגישה שהוא לא קשוב וכו.

3. נשמע שיש כאן המון כאב ויחסית מרוחקים ועמוקים של זמן ארוך מאד, ולכן בעיני ממש לא להסתפק בזה, אלא ללכת לקבל עזרה שתסייע לכם להציל את הנישואין.

4. אני כן אגיד שהרבה פעמים מצבים כאלה נראים מייאשים ממש, כי הרי איך אפשר לשנות מהיסוד אדם אחר? והכל נראה כמו הר גבוה ובלתי עביר, וזה מייאש וכואב מאד.

אבל העומק שבחיים בכלל ובנישואים עוד יותר, זה שהם מזמנים לנו לראות בכל מה שמשתבש ולא עובד טוב, הזדמנות לתיקון שורשי ועמוק יותר.

ובן זוג שלא מספיק מעריך או תומך זו הזמנה עבורך ללמוד להיות מעריכה ותומכת עבור עצמך, ומתוך כך לזמן יחס כזה אלייך (וזה כמובן גם הפוך, כשאדם לא מכבד את עצמו הוא מזמין יחס כזה).

דינמיקה זוגית משובשת, שאין בה קרבה אהבה שותפות וקבלה, אלא כאבים ל2 הצדדים, היא גם הזדמנות לתיקון, למציאה של כל אחד מבני הזוג את המקום המתוקן שלו.

לגבר להיות אחראי ועוזר לאשתו, לך להשען ולקבל תמיכה ואהבה שהרבה פעמים דווקא הדפוסיל של להפוך למבוגר האחראי של הבית כולל על האיש, מונעים אותם.

 

שינויים גם מצד אחד, למשל שלך, יכולים ליצור הבדל משמעיתי מאד מאד, ולהתחיל ליצור תיקון בדינמיקה שלכם.


 

נשמע שלבעלך יש רצון טוב לתת, והוא בוודאי אדם טוב במקור, ומשהו אבד פה בדרך, והוא לא מנתב את הכוחות שלו למי שהוא התחייב לה ולמי שהכי חשוב לתת אותם, וזה באמת לא צריך להיחת ככה, אלא לחזור למקומו.


באמת שחבל לחיות חיים בודדים ועצובים, את אישה מיוחדת ומשקיעה וראויה לגבר תומך אוהב ומעריך.


 

ממש ממש ממליצה, בנקודת הכאב והתסכול הזאת, להחליט שאת מבקשת שינוי ולא מתפשרת על להשאר במקום הזה, אלא הולכת למצוא את העזרה שאת ואתם צריכים כדי ליצור אותו. בעיות שלא מטפלים בהם בדרך כלל מתעצמות ומתפרצות עוד יותר, וכבר עכשיו מספיק כואב❤️


 

מאחלת לך ולכם חיים משמחים ולידה קלה טובה ועטופה בע"ה


 

 


 

 


 

 

 

מצטרפת לעוד שכתבו לךשלומית.

קודם כל תראי את את עצמך!

כשאת נותנת לעצמך להתרוצץ ולעבוד מעבר ליכולתך, גם הוא נותן לך.

את צריכה לנוח? תנוחי. אין לך כח לצאת עם הילדים? תשארי בבית. אין לך כח לנקות? ששאר מלוכלך או תקיים מישהי בתשלום? אין לך כח לבשל? תאכלו מה שיש גם אם זה לחם.

הכי חשוב ש תציבי גבולות ותעשי רק מה שמתאים לך.

אם הוא יצטרף ויעזור לך- מה טוב. אם לא, לפחות את ראית את עצמך ונתת לך את רוב מה שא. צריכה.

אמנם זה עדיין לא פותר את הבדידות והריחוק, אבל לפחות בתור. בסיס דאגת לעצמך ואת מרגישה קצת יותר טוב.

אחרי שיש לך את הצרכים הפיזיים שלך יותר שרי לדאוג גם לצרכים הרגשיים

כאב לי לקראאורוש3

בעיקר את האמא צעירה ועצובה.

באמת קורע לב.

אז קודם כל חיבוק ענק ענק.

אני חושבת שיש פה משהו בדינמיקה שצריך לעשות איתו עבודת עומק כולל בניית אמון מחדש ושבירת דפוסים שהתקבעו.

ואני גם חושבת שבסוף הריון עם הורמונים בשמיים וגוף מפורק וגם אחרי לידה זה לא זמנים לקבלת החלטות מרחיקות לכת. זה זמנים שגם שהכל תותים הכל מרגיש שחור משהו.

אני הייתי מציעה לך כרגע להתחיל בלדאוג לעצמך! להביא נערה בתשלום להכיר את הילדים. שתמצא איתם קצת אח''צ, תבוא אחרי הלידה לעזור לך עם אוכל ומקלחות וכו'. פלוס קובעת מהר מהר עם דולה. חברה שלי הלכה ללדת עם בעל שמסיבות שונות לא היה יכול לתמוך מספיק ומאוד הצטערה. לכי עם דמות שזה המקצוע שלה לתת לך תמיכה מקסימלית.

יכול להיות גם שאם תדאגי לעצמך משהו ישתנה בדינמיקה. וגם אם לא אז לפחות תוכלי להכיל את החיים קצת יותר בטוב.

ואחרי השלב הראשון הזה שהוא באמת סופר דחוף במיידי. מניחה שכבר אמרו, אבל טיפול זוגי, עמוק וטוב. לפרק את הדברים מול איש מקצוע. ולפעמים לא מוצאים מיד את האיש הנכון. ולבנות את הבית שלכם. אל תפרקי. תנסו לתקן ולבנות. זה אפשרי.

חיבוק ענק! 

ונקודה נוספת, אישית הייתי לוקחת מניעה אח''כ עד שדברים מתייצבים פלוס חזרה לכוחות ולשמחה שלך. 

איזו תגובה יפה❤️תקומה
יש כאן המון דברים. קשה להתייחס להכללב אוהב

אבל שווה להתחיל טיפול אישי.

יש כאן גם הרבה את המקום הזוגי.

צריך להתעורר

לא יודעת איך את יכולה לחיות ככה ועוד עם כמה ילדים.

לפעמים זה עניין של נתנו לדברים להיות וזה פשוט התגלגל עם הזמן...

והכדור שלג הזה הפך למימדים דיי גדולים.

כי זה לא הגיוני בחום בחוץ לקראת לידה להסתובב באוטובוסים. אפילו פחות מזה זה לא הגיוני בעיניי

זה לא תקין שהבעל אדיש לקושי של אשתו.

זה פשוט לא תקין, כל מה שתיארת.

זה לא משהו נקודתי וזה לא רק להציב גבול שלך

זה ממש אבני יסוד את מול עצמך ואת בקשר שלך מול בעלך.

אבני יסוד שממש צריך לשבת ולברר אותם ולחשוב מה עושים ולא להמשיך לחיות בצורה כזאת זה לא הגיוני.

ממש כואב לקרוא. ממש... 

תשחררי איפה שאת יכולהשוקולד פרה.

לאט לאט.

אבל מאוד חשוב שתדאגי לך לעזרה אחרי הלידה. לי הרבה יותר עמוס אחרי הלידה מאשר בהריון. ההנקות, הקימות, זה משבש אותי לגמרי.

אז ממש חשוב שיהיה לך כמה שיותר קל.


אמרת שאת חושדת בו שהוא כותב שטויות בוואצאפ... את חטשדת שהוא מתכתב עם נשים? שווה לדבר אתו על זה או לבדוק. גם אותי זה היה מערבב, ואולי גם זה יושב עלייך ברקע.


בקשר לחינוך של הילדים- פה באמת תרפי. גם בעלי נותן מסכים. אם הייתי משגעת אותו על זה הוא לא היה שומר עליהם בכלל.

אולי תתחיחי לשחרר בכיוון הזה? הרי בכל מקרה אחרי הלידה הוא יהיה איתם יותר.


לגבי האינטימיות ביניכם- את מרגישה שהוא לא רוצה? אולי הוא מפחד לגרום לך ללידה מהירה? את מרגישה בכללי שהוא כן חושק בך?


את נשמעת אישה יפהיחפיה מבפנים ומבחוץ.

אבל נשמע גם שמשהו שם חסר ביטחון או חסר ערך עצמי חזק.

ממליצה לך ממש על קאוצ'ינג.

נשמע שסשן קצר יכול חהביא לך תוצאות טובות.

וואו כואב ממש. חיבוק ענקאונמר

לא כל כך מוצאת מילים.

בטוחה שיש פה נקודה קריטית לעצור ולתת לו להבין שזה לא החיים שאת מתכוונת לחיות.

אני הייתי מכוונת לטיפול.

לא יודעת מה באמת נכון.


חיבוק ענק ותאמיני בעצמך

בעיקר בעיקר תדאגי לעצמך

כשלא דואגים לך מבחוץ זה הזמן לדאוג לעצמך

לא לצאת כדי שיהיה לו שקט. את בסוף היריון וזה קשה ברמות.

מינימום שאת מסוגלת ולפנק את עצמך לתחושה נעימה.


חיבוקקק

חיבוק! לדעתי טיפול זוגי כי שניכם במצוקהירושלמית במקור
אני חושבת שיש פה נדנדה ששניכם מגבירים אחד לשנירקלתשוהנ

את ההתנהגויות


 

קודם כל, שמת לב שאת מתוסכלת שבעלך מגזים עם עזרה ואז נשאר בלי זמן לעצמו, כשאת עוש ה בדיוק את אותו דבר?


 

כשקוראים את מה שכתבת זה פשוט צועק שאתם לא סתם מתנהגים ומתנהלים, אתם מגיבים חזק מאד למתחת ללפני השטח.

את עוזרת לו יותר ממה שצריך, לכאורה זה יפה מאד מצידך, אבל מתחת לפני השטח את צוברת. הוא יודע את זה.


 

את מבקשת ממנו עזרה, מתחת לפני השטח את לא משחררת בכלל, אלא משאירה הוראות מדוייקות איך צריך להתנהל עם הילדים - למרית שהם שלו כמו שהם שלך - והוא יודע את זה, והוא מגיב בחוסר אחריות.


 

את מתקשרת אליו לשאול מה שלומו כשלא צריך, מתחת לפני השטח את צוברת עליי שהוא לא מתקשר, והוא יודע את זה. אולי הוא חושב שאת משגיחה עליו, כי הוא יודע שכשאת מתאמצת לפנות לו את הזמן לעבוד בשקט, מתחת לפני השטח את כועסת שהוא עוזר למישהו אחר...


 

אני חושבת שאת כנראה אישה חרוצה באופן יוצא דופן ועם לב רחב מאד, והברירת מחדל שלך היא לתת ולתת ולתת.

וגם לקחת אחריות, אולי כי את רגילה לזה שאת עושה הכי טוב.

אבל המציאות צועקת לך סטופ.!

אני חושבת שקל להגיד לך לשחרר, וגם את יכולה להגיד את זה אם תקראי ותיראי כמה חוסר איזון יש במשימות ביניכם. אבל אם היית יודעת לשחרר כבר היית עושה את זה

אז אני חושבת שאת צריכה לשאול את עצמך, למה את חייבת לתת כל כך הרבה מעבר לגבול שלך? תשובות כמו כי אין על מי לסמוך או כי אחרת לא יהיה - זה פרשנויות שלך שיגרמו להגביר את אותה התנהלות.


 

תשאלי את עצמך מה את מקבלת מזה, שאת מגזימה ומגזימה ואז נסחטת ונגמרת?

מה את מרוייחה מזה?

אולי פשוט להיות הצודקת...

אולח ככה את רגילה שאמהות מתנהלות?

אולח יש לך תפיסה שרק ככה את ראויה לאהבה? שרק התמסרות טוטאלית ראויה לאהבה, ואם את חושבת על עצמך זה פסול?

אולי ככה את לא חייבת לבעלך יחסים כי הוא לא ראוי לזה?

אולי ככה את מוכיחה לעצמך שאת חשובה ונצרכת?


 

אני כמובן לא מכירה אותך, אני סתם זורקת אפשרויות. אבל כשהמציאות צועקת לך כל כך חזק שזה לא אפשרי ככה, כנראה שזה לא אפשרי ככה. אבל קשה להפסיק להתנהג בדרך היחידה שמכירים. אז צריך לנסות להבין מה קורה לך, למה את מגבירה ומגבירה על חשבונך ולא מצליחה להגיד - זהו, מכאן והלאה אני לא מסןגלת, ומותר לי לגמרי לנוח, וזה בסדר גם ככה.


 

כי את צריכה לשים לב, שאת לא סתם מוציאה את עצמך מהתמונה (על פני השטח...מתחת לפני השטח את זועמת על זה שאת לא נספרת בתמונה), את גם ממשיכה לתת מעצמך אחרי זה במקומןת שלא נדרש. למה ללכת עם בעלך לקניות, משימה לא מורכבת, כשזה החלק שלו בבית ואת בסוף הריון? איזה סיבה יש לזה? תשאלי את עצמך.


 

אני יודעת שמה זה קל להגיד, מקווה שלא פגעתי אני כמובן לא מכירה אותך ורוצה הכי טוב בשבילך❤️


 

ודבר אחרון

ברור שבעלך לא בסדר שהוא לא יותר עוזר בזמן של סוף הריון. אבל הרגלים לא משתנים בגלל שהמציאות משתנה, תיראי גם את לא שינית את ההרגלים שלך למרות שאת במצב גופני הרבה יותר דןרש.

את צריכה להבין מה עובר עלייך שגורם לך להתנהל ככה, וכשתוכלי את לשנות את מה שאת צריכה לשנןת, אני בטוחה שהמציאות תגיב בהתאם❤️

איזה תגובה יפה!!!לב אוהב
הי תודה ! רקלתשוהנ
בא לי פשוט לחבק אותך 🥺 וזהו. שולחת לך כוחעדינה אבל בשטח

אבל אני רוצה להגיד לך על עצמי, כי אין לי מושג עליך, שדברים שנראו לי איומים בהריון , כמה חודשים אחרי לידה כבר נראו אחרת..

אבל אני שולחת לך חיבוק , והלוואי והייתי לידך להחזיק לך תיד ולהגיד לך שיהיה יותר טוב. בטוח יהיה יותר טוב , אל תורידי דמעות , תמשיכי להיות אמא מדהימה לילדים שלך, זה ממש לא פייר שככה את מרגישה , לא מגיע לך. הכל יעבור , תמשיכי לחייך, להיות מדהימה ויפה! אל תיפלי לעצבות! ❤️

בעינייoo

במצב שאת לא מרגישה טוב לא חייבים להמשיך סידור שהיה בנוגע לעבודה שלו

‏את יכולה להגיד לו שאת לא יכולה לשמור לבד על הילדים ושימצא פתרון לזה

הגיוני שהוא לא רוצה שתיגעי לו בטלפון גם אני לא מוכנה שיגעו לי בטלפון


‏מבאס מאוד לא לקבל יחס אבל אי אפשר לקבל יחס בכח


‏ההורים לא קשורים לפה הם לא חלק מהקשר שלכם

אם יש בעיות שלא מצליחים לפתור אותם לבד אפשר לפנות לעזרה מקצועית

האמתאמאשוני

בכנות, נשמע שמרוב שאת צריכה אותו נוכח רגשית בעולמך, את רודפת אחריו באופן שמרחיק אותו.

בנוסף, מהכתיבה שלך עולה שאת מרגישה מאוד צודקת.

אין בן אדם שעושה הכל נכון וכל האשמה בדינמיקה שנוצרה היא על צד אחד.

לא יודעת איך נכון לפתור את זה כרגע, רק מציעה להגיע עם מעט סימני שאלה על ההתנהלות שלך סביב האירועים,

לא כי הרצון שלך אינו לגיטימי, אלא הדרך שבה הדברים באים לידי ביטוי בפועל, משיגה תוצאה הפוכה.

בנוסף, אם החלטתם שהחלוקה היא כזו שהוא המפרנס העיקרי ואת עם ילדים בבית,

אז סוף הריון זה משהו שמקשה עלייך בתפקיד שלך, הוא לכאורה יכול למלא את התפקיד שלו כרגיל.

האם דיברתם על זה בעת ההחלטה על ההריון שזה אומר שינוי מסויים בתפקידים והוא הסכים לכך?

בנוסף, את שולחת לו הודעות ווידאו כדי לשתף אותו ונפגעת מכתף קרה שאת מקבלת ממנו. אולי את מנסה לתת לו מה שאת זקוקה לו,

והוא מנסה לתת לך מה שהוא זקוק לו?

זה טעות מאוד מאוד נפוצה.

מי שרוצה התעניינות, מתעניין בשני,

ומי שרוצה שקט נותן שקט לצד השני וכך נוצר מצב שמי שרוצה שקט מקבל וידאו וחפירות,

ומי שרוצה התעניינות מקבל התעלמות.

במובן הזה שניכם עושים את אותה טעות בדיוק, את לא צודקת יותר ממנו בקטע הזה.

לא פירטת על הצבא, אבל מאוד הגיוני שהצבא גרם לו להקצין לאופי "הגברי"

והריון גרם לך להקצין לאופי "הנשי"

ולכן מה שמלכתחילה שם אתכם בחלוקה של מפרנס- מטפלת בילדים, די מתפוצץ עכשיו.

הקיצוניות הזו לא נכונה לכם, אבל אף אחד לא אשם בזה, אלא מה שצריך זה לקרוא את המפה מחדש ולהבין איך גורמים לו להיות יותר מעורב במה שקורה בבית ולך להיות יותר מפרגנת כלפי ההצלחות שלו בעבודה ופחות צרת עין כלפי העזרה שלו לאחרים (שמביאה לו ככל הנראה תחושת ערך עצמי גבוהה)

ועוד מילה על זה, גבר לא מרגיש הערכה כשעוזרים לו בקניות, זה אישה מרגישה ככה,

גבר מרגיש הערכה שאומרים לו ונותנים לו להרגיש וואו איזה גבר אתה!

איך הצלחת לפתור בעצמך את זה ואת זה.. כשמתקשרים לבקש ממנו עזרה בעבודה זה חתיכת סיפוק לאגו הגברי. והוא חי על זה.

אז נגיד במקום לעזור לו בקניות, שהואניעשה קניות לבד, יהיה לו שקט ומרחב בחירה איך לפעול במשימה הזו, וכשהוא חוזר להגיד לו יא תותח!! איך עשית את זה לדבר וואו!


בקיצור למרות שאת סובלת מהמצב, למטבע יש שני צדדים וכדי לעלות חזרה על דרך המלך צריך את שניכם ולא רק צד אחד.

אולי לפני לידה עם חופש גדול לא תהיה לכם הפניות לראות באמת אחד את השני, לבינתיים מה שאת צריכה עזרה פיזית, תגידי אותה במפורש.

אני יוצאת עם הילדים לפה ולשם, נסיים בשעה כך וכך ואתה תחזיר אותנו משם.

תינוק בן שנה וחצי שמרביץ במעוןקו אדום

מה ההמלצה להורים לעשות???

קצת רקע

בהמשך לאשכול קודם שפתחתי

כן הוא מעדיף ילדים קטנים לחברה

וגם אז מי שמושך אותו יותר מדי לא מוצא חן בעיניו ומעדיף  להתפנק אצלינו...

חשדן...

 מהתמונות במעון  שהוא לא מעורבב תמיד עם כולם..

 מאחור ונראה כ"צופה"

לא מדבר (3 מילים )

פניתי פעמיים למטפלות לשאול איך הוא ביחס לחברים

אמרו שלא רואות בכלל בעיה

נראה בחברה כמו כולם

ואחת זרקה לי "להרביץ הוא יודע טוב"...

לאחרונה אחרי שהעליתי את הנושא שוב כן נראה מקדימה

 

בסופש אמרו לי שהוא מרביץ הרבה במעון

ממה שהבנתי מהן אין ילד מסוים כלפיו

או סטואציה מסוימת שזה קורה

וכשילדים מחזירים לו כמובן בכי גדול

האמת.. לא ידעתי מה להגיב

זה ככ שונה ממה שנראה בבית

תינוקי שמתחפר אצל מי שמוכר לו

ולא כזה בעל שליטה שמחטיף חופשי

באמת שאני לא מכירה כזו סטואציה ומה כדאי לעשות

התחלנו לדבר איתו שוב ושוב שלא מרביצים ומלטפים

אני בטוחה שהוא מבין

אבל השאלה עד כמה זה יעזור

כן 2 דברים שאולי קשורים

אחיו הגדול ממנו מתעלל בו לפעמים (כנראה מקנאה)

בעיטה, לוקח ממנו משחקים..

 

וגם משהו שהיה נראה לי טיפשי אבל אולי לא

מתחילת שנה הוא לא היה אבא של שבת (היה פעם אחת בתחילת שנה)

כל הילדים התחלפו כבר פעמיים ושלוש (כבר התחלתי לזהות מהתמונות)

בהתחלה הערתי בעדינות ושאלתי אם יש מצב שנפלט מהרשימה

אמרו שמה פתאום יגמר סבב יהיה

אחכ שוב בערך אותה תשובה

חיכיתי בין לבין הרבה

עד שאמרתי להן שאני מבקשת שיהיה  וזהו

גם אז התעלמות

לא היה 

קצת מפתיע אותי... וכמובן יושב עלי

לא יודעת יך זה משפיע או נוגע לילד...

 

אז עם ובלי הרקע מה העצות עם תינוק שמרביץ??

 

 

 

 

 

 

הוא לא יודע לדברבאתי מפעם

וזה בדיוק מה שגורם לו להרביץ.

תחשבי שהוא רוצה לתקשר, לקחת משהו, או כל דבר. אבל אין לו את השפה וזה יוצר תסכולים אז הדרך שלו להביע את עצמו זה להרביץ.

תנסי לעבוד חזק על תמלול. הוא בבית אוכל בננה תגידי לו הרבה פעמים - ב נ נ ה . תוך כדי שהוא רואה, נוגע, טועם. לשבח כמה שיותר חושים.

לכל פעולה לתת תמלול, לחזור על זה המון.

להראות לו בספרים תמונות של חיות, אוכל וכד'.

זה שלב מאוד מתסכל אבל פתאום יתחיל להגיד עוד מילה ועוד אחת... זה ממש מתוק. גם שיום אברי גוף עם שירים ותנועות. 

ולגבי האבא של שבת. מוזר מאוד. תבקשי תאריךבאתי מפעם
האמת הרגשתי ככ מפגרת כל פעם שהעליתי את זהקו אדום

אני גם לא בטוחה מה תינוק בן שנה וחצי מרגיש

אבל כן הכאיב לי ההתעלמות

זוכרת בעבר כשילד אמר לי שרוצה מאוד להיות משהו

גם כשהיה נראה לא הגיוני

פניתי לגננת ושאלתי אם אפשרי

תמיד היו נענות בשמחה

פה זה היה ככ מוזר

 

חשבנו גם שבגלל שלא מדברקו אדום

בדיוק הדבר הראשון שאמרתי להם

שאולי זה בגלל שלא מדבר וכן רוצה ליזום קשר או להביע משהו

ומגיע לתסכול

אמרו לי שהוא לא היחיד שלא מדבר בקבוצה 

ואפחד לא מרביץ כמוהו מיוזמתו

כן מחזירים אבל לא יוזמים

 

(במאמר מוסגר מרגישה שהוא קצת שקוף שם

ואולי גם הוא מרגיש ככה ורוצה יותר תשל 

במיוחד שבבית מצליח לקבל הרבה

אבל אולי הרגשה שלי...)

 

האמת שלא יודעת מה לעשות

 

זכור לי שלכל מעון אמורה להיות מדריכהיעל מהדרום

לק"י


מציעה לשוחח איתה ולראות מה יש לה להציע.

וגם לקבל את זה שזה הגיל, וצריך להשגיח כמה שאפשר. אבל לא תמיד אפשר למנוע...


בקשר לקבלת שבת- זה באמת מוזר. לא בטוחה שזה מפריע לו אבל...

אולי כמו שהציעו לך תבקשי תאריך, ותגידי שאת רוצה לקנות מראש מה שצריך.

ניגשתי למנהלת המעון והתיעצתי איתה מה לעשותקו אדום

אמרה שהיא תלך לבדוק מה קורה שם..

יש עוד מישהי מעבר?

אני גם לא רוצה שיצא לו שם של "המרביץ"

כן. אמורה להיות מדריכהיעל מהדרום
בביתכורסא ירוקה
הייתי ממליצה ללכת להדרכת הורים איך להפסיק את ההרבצות של האח הגדול. זה קלאסי שהוא יעתיק את ההתנהגות הזאת ויוציא את הקושי שלו על אחרים, בדיוק כמו שהוא מקבל אותו.

לגבי המילים שלו - אולי כדאי לפנות לרופא ילדים להתייעץ או לפנות להתפתחות הילד. ברור שילד שמתקשה לדבר הוא ילד מתוסכל. זה לא בהכרח מתבטא במכות לאחרים, יכול להיות הרבה בכי וצרחות. אבל כשידבר בטח יהיה קל יותר בלי קשר.


לגבי המעון, זה כבר סוף שנה, לא יודעת אם הייתי מוציאה עכשיו, אבל לשנה הבאה הייתי מחפשת אולי מקום אחר. הקטע עם האבא של שבת מאד מוזר, זה שאין שקיפות, מתנהלות בהתחמקויות, לא סיפרו לך בכלל שהוא מרביץ בצורה מסודרת עד לא מזמן. אם זה ככ משמעותי כמו שהן מתארות למה זה לא שוקף לך עד עכשיו? ומה עושים כשזה קורה? מעבר לזה שילדים מחזירים לו.


מצד אחד נשמע לי קטנוני ככ הקטע זהקו אדוםאחרונה

גם מצידי

חשבתי לעצמי שמה נטפלתי לדבר ככ שולי

ואולי רק לי זה מפריע ולתינוק לא

ומצד שני

גם אני לא קיבלתי תשובה מה הן עושות הוא מרביץ

רק חזרו על זה שאני חייבת לדבר איתו...

ומצד שלישי והכי חשוב

כשמגיע בבוקר

וכשאני מגיעה  נראה שטוב לו שם

 

 

יש לכן המלצה לחומר לכינים?חולמת להצליח

הבת שלי ממש מגרדת את השיער, שמתי לה הדרין אבל לא הצלחתי למצוא אח''כ כינים.

מה עוד יכול לעזור?

אציין שיש לה שיער מתולתל..

תודה 

אם לא מצאת כינים אולי זה משו אחר?המקורית
קמומילובתאל1
עשיתי לבת שלי לפני שבוע או שבועיים. ב"ה טפו טפו לא חזרו עדיין...
אה אבל אם לא מצאת כיניםבתאל1

אז אולי אין כינים?

היא מגרדת הרבה את השיערחולמת להצליח
לכן חשבתי
באיזה מסרק סמיך את משתמשת?מישהי מאיפשהו
אסי 2000 הכי טוב
כן משתמשת בוחולמת להצליח
לבדוק אם זה זיעה/קשקשים/יובש.מוריה
לא בהיכרח שיש כינים.
המלצהעם ישראל חי🇮🇱

הבת שלי הייתה מעל 3 שנים עם כינים...כן כן....

מה לא ניסינו?

כל מקלחת טיפול, עם ובלי חומרים, אספנו לצמה, שלחנו עם תרסיסים . מציינת שיש לה שער ביסלי מסולס  שזה עוד יותר מקשה על ההוצאה של הכינים והביצים. 

עד שעשיתי קצת בירור והגענו למסרק ,שיבורך מי שהמציא אותו.

זה כלל לא קשור לאיזה חומר את שמה.

את פשוט צריכה להשתמש במסרק הזה ובגלל צפיפותו, הוא גורם לסילוק כל ביצי הכינים (שזה למעשה הגורם המכריע להמשכיות שלהם!)

קניתי את המסרק הזה ,בתוספת חומר ששלחתי אותו לפני לבית ספר ללא שטיפה.

תקשיבי, אחרי שבוע של שימוש, אין כינים ברוך השם כבר שנה וחצי !!!!!!!!

קוראים למסרק ASSY 2000

אני חפפתי לה עם שמפו רגיל, אחר כך מרחתי את החומר וסירקת עם מברשת רגילה כדי להתיר קשרים ולמנוע כאב לילדה, אחרי כך מסרקת עם המסרק כינים וזה וואווו.

טיפול שמרני אחר כך פעם פעמיים בשבוע עם המסרק לא חייב עם חומר אפשר מרכך שיער ואז לעבור עם המסרק ולוודא שאין ביצים... 

בהצלחה !

תודה, אנחנו משתמשים במסרק הזהחולמת להצליח

אבל עדיין לא מוצאת כינים, אולי אני לא בודקת טוב

כי כשאחות שלי בדקה לה בעבר היא כן מצאה כינים.

יש חומר שגורם לשיער להיות יותר קל לסירוק?

אז אולי תנסי דוקא מסרק רגיל...יעל מהדרום

לק"י


את מסרקת מכל הכיוונים?

צריך גם הפוך, גם מאחורי האוזניים.

שמה מרכךעם ישראל חי🇮🇱

לא שוטפת שיער

ומסרקת עם המסרק ככה

ואחר כך שוטפת

מוציאה על גבי מגבון את כל מה שיצא מהשיעור במשיכה 

זה יכול להיות גם יובשnikאחרונה

היה אצל אחד הילדים שלי. השתמשתי בשמן אמבטיה של לה רוש פוזה, עזר מאוד.

אצלי רגישים במיוחד בעונות מעבר

תופעת לוואי של נוברינג- מוכר? יש מה לעשות?בית שלי

בזמן אישות שורף בנרתיק נוראאא

ואחרי שיש זרע.. בכלל מרגישה כאילו שפכתי לשם בקבוק אלכוהול..

חוץ מזה אין שום דרך להנות ככה וגם לא מגיעה לשיא בכלל.

מבאס ממש.

שילכו לעזאזל כל המניעות האלו

לא מבינה מה הרעיון

לסרס את הנשים

לקלקל את הגוף שלהן

הכל כדי שהגברים יוכלו להנות בכיף שלהם בלי השלכות בשטח ( הריון..)

לפני שתתנו לי רעיונות לגבי התקנים

לא יכולה

ניסיתי כבר כמה סוגים כל אחד והבעיה שלו (המשותף לכולם = פגיעה בגוף שלי).


תפני לרופא נשיםרקאני
לצערי גם לא מסוגלת ללכת לרופאת נשיםבית שלי

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

יש רופאים ורופאות מצוייניםרקאני

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

 

אשמח להמליץ לך על רופאה מדהימהתותית11

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

אני לא סובלת כאבים בדכבית שלי

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

שלי גם רגישה, גם סבלנית וגם נראית לי מקצועיתיעל מהדרום
לק"י

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

תודה. אני בכלליתבית שלי

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

יש לי להמליץ לךעם ישראל חי🇮🇱

דר אינה ויינשטיין -אלעד

דר שיר גרובר-פתח תקוה

מהממות סבלניות ורגישות מקסימום.

תחפשי אחת עם המלצותבתאל1

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

חיבוק♥️המקורית

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

מוזר,לא מכירהעם ישראל חי🇮🇱

השתמשתי בערך 4 שנים ,לא מכירה.

אולי דלקת בשתן? או פטריה?

תתייעצי שיחת טלפון עם רופאת נשים שלך .

לגבי המניעה ממש מבינה .  אסור לי הורמונים מכל מיני סיבות אז משתמשת בנרות לא בזמן ביוץ ומתפללת להשם שהכל יהיה בסדר..

אין לי ברירה הכל לא עושה לי טוב 🫣

בהצלחה (:

הצלחתי לקבוע תור טלפוני לרופאה להיוםבית שליאחרונה

ללכת פיזית זה לא יקרה

אני ממש מפחדת וחוששת

בטלפון הם פחות יכולות להזיק

טהרה אחרי לידהסטודנטית אלופה

שלושה שבועות אחרי לידה וכבר קשוח קשוח עם ההרחקות, דייייי מיציתי😑

כבר קרוב לשבוע יש לי רק כתמים ורודים כאלה לסירוגין, אבל כל בדיקה יוצאת עם כתם.

יש לכן טיפים איך לקצר את הכתמים??

לי מאוד עזר בלידה האחרונהחולמת להצליח

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אנסה, תודה❤️סטודנטית אלופה
זה די לא אמור להיות קשור...יעל...

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.


בהצלחה ממש!!

האמת נכוןסטודנטית אלופה

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מנוחה מוחלטתאפונה
או כמה שיותר קרוב לזה.
וואי לא מסוגלת לשבתסטודנטית אלופה
ב"ה כן מאפשרים לי לנוח, אבל האופי שלי פחות מאפשר🫣
תעשי דברים בישיבהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אבל כן תנצלי את הזמן שהקטנה ישנה, כדי לישון גם.

להתייעץ עם רבהשקט הזה
לא כל כתם הוא צבע אסור, אחרי לידה יש מקום להקלות מסויימות בכמות הבדיקות, באופן ביצוע הבדיקה
טוב אז עוד שרשור על סדר וניקיוןשאלת היריון

הבן שנתיים שיהיה בריא הופך כל חלק בבית, רב הארונות שבהישג ידו נעולים אבל יש כמה שלא, וגם איכשהו אם הכל נעול הוא מוצא מה להפוך (כיסאות, נעליים, מטאטא) והרבה אוכל מתפזר.

המצב כזה, אני מאבדת שליטהה על הסדר בבית ועל הניקיון.

אני גם עובדת משרה כמעט מלאה, וגם בצהריים ערב איתו אי אפשר לסדר, ובלילה אני גמורה

ועכשיו תחילת היריון חמסה חמסה ברוך ה אין לי כח לכלוםםםםםם

אז אני מזניחה

עכשיו חזרתי מהעבודה ולא באלי להכנס הביתה עם איך שהוא נראה. באלי שטיפה כל יום. שהמיטה שלי לא תהיה מלאה בבגדים וחפצים שבורים.

איך חוזרים לאיזון, איך מכניסים הרגלים חדשים. (פעם היה לנו) 

עוקבתדיאט ספרייט
כי אני עצמי אובדת עצות 🙄
הפתרון היחיד בשלב כזה הוא ליצור אי של שקטמתואמת

שעליו מקפידים באדיקות.

הכי טוב שזה יהיה חדר השינה שלכם - להקפיד שהוא יהיה תמיד סגור, בצורה כזו שהילדון לא יוכל להיכנס.

(אצלנו אם אנחנו שוכחים לסגור - אנחנו מגלים אחר כך מזכרות בכל הבית, שהקטנה פילחה מהחדר... אבל היא עוד יחסית סבירה - כשהתאומים היו בסביבות גיל שנתיים הם היו משאירים חורבן בחדר... היו חודרים אליו עם הבימבות שלהם, מקשקשים, הופכים דברים, ואז כשהייתי נכנסת ומגלה אותם - הם היו מיד עולים על הבימבות ובורחים משם כמו אופנוברים🤭)

זה מבאס ששאר הבית לא יהיה נקי ומסודר, אבל לפחות יהיה לך מקום לנוח בו...

האמת שלא בטוחהאיזמרגד1אחרונה

שתחילת הריון זה זמן להרגלים חדשים... אולי זמן להביא עוזרת או משהו שתסדר, או שבעלך יעשה את זה.

ולגבי הילד- יש לו משחקים שמותאמים לגיל שלו, בסוג ובכמות?

אצלי כשהיה עודף משחקים, או כשהם היו מבולגנים מדי ולא כל אחד בקופסה משלו או לא מתאימים לגיל הילדה בילגנה הרבה יותר, וכשהמשחקים מותאמים משחקים הרבה יותר זמן ובכיף.

ואפשר גם לתת לו דברים להפוך שיתאימו לך- קופסה מלאה בחפצים גדולים, ארון של פסטות וכאלה נניח לי לא אכפת שהילדים יהפכו כי זה קל לסדר. כאלו דברים.

פתאום התסמינים הפסיקו. ללכת לבדוק דופק?הרמה
מה אני מסבירה לרופא בלי שיחשוב שאני משוגעת ויסכים לקבל אותי?
שאת דואגת ובא לך לבדוק שהכל בסדראחת כמוני
חיבוק
את לא משוגעת, זכותך לקבוע תורים ולברר את מצבךנפש חיה.
לא משנה מה חושב הרופא או כל בעל תפקיד אחר
נראלי את יכולה לבקש באפליקציה הפניה לאולטרסאונדאונמראחרונה

ואז את הולכת לטכנאית שזה מה שהיא עושה ואין לה מושג למה א צריכה את זה,

היא עושה בדיקה ומביאה לך תוצאות להביא לרופא,

ואז אין את הפדיחה..

אבל באמת שלא חושבת שיש מה להתפדח. הגיוני ונראלי שהם רגילים לקבל בקשות כאלה.

 

מיטה מתחברתשירה28

יש למישהי המלצה?

לא עריסה, מיטה שתתאים עד לפחות גיל שנתיים

ראיתי ממש יקרות ב2000 לפחות , אשמח אם יש למישהי רעיון אפילו מאולתר כמו נגיד מיטת איקאה כמובן בצורה שיהיה בטיחותי 

יש מיטה מודולרית של איקאההתברזל!

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

יש ביד2/מרקטפלייס מלא מוצרים במחירים טוביםכבתחילה
אנחנו השכרנו ממיטחברתזוית חדשה
מיטת יחיד פשוטהדריאל

אנחנו קנינו ביד2 מיטת יחיד פשוטה מעץ ושמנו אותה בין המיטה הזוגית לקיר. אפשר לקנות מעקה לצד השני אם אין אפשרות להצמיד לקיר. אצלנו לא היה צורך לחבר את המיטות עם איזשהו חיבור כי היה ממש צמוד אבל אולי אפשר עם אזיקונים לחבר בין הרגליים של המיטות כדי שיהיה יותר בטיחותי.

היה מאד נוח לשכב לידו, להניק ואז לחזור למיטה שלי. 

לנו יש עריסת מטר מעץמוריהאחרונה
שאפשר להוריד לה דופן. ואז לשים אותה צמוד למיטה.

לא יודעת אם בטיחותי או לא, אבל עשינו את זה תקופה.

מוצץ לסרבנית.. היו על זה כמה שרשורים ולא מוצאתאחת כמוני

בת 3 שבועות. כל מוצץ גורם לה לרפלקס הקאה. האצבע שלי והנקה זה הדבר היחיד שמרגיע.

יש לכן המלצות למוצץ שסיכוי סביר שיעזור?

ניסיתי את הקטן של בית חולים, מוצץ של מאמ, ופטמת בקבוק של בית חולים.

המתוק שלי ממש אוהב את הסובינקססטודנטית אלופה

מידה 2-2-

וניסית גם אחרים ?אחת כמוני
ניסיתי את מאמסטודנטית אלופה
👍אחת כמוניאחרונה

אולי יעניין אותך