כל הכבוד לך שבדקת אפילו שזה משהו שלא בא לך בטבעיות!

מאחלת לך שהבת שלך תמיד תהיה עטופה רק באהבה

אני מאוד מתלבטת אם להקליט ואם כן איך.

הקטן שלי נמצא אצל מטפלת פרטית שאנחנו מכירים כבר שנים!

אני בעצמי הייתי אצלה, כל האחים שלי.

כל מי ששולח אליה זה רק כאלה שאחים של ההורים היו או אחים של הילדים.

והיא אישה מהממת ממש

אבל

אא לשאול אותה יותר מידי, היא ישר משדרת שכאילו מה זה אני לא סומכת עליה? היא תמיד תענה כמובן אבל מורגש שהיא לא מידי אוהבת את זה

וזה תמיד היה ככה, כל השנים

וגם אמהות אחרות מרגישות ככה

הילדים תמיד היו מאוד מבסוטים אצלה, עם תאבון בריא, שמחים, רגועים, נרדמים די בקלות, מתפתחים יפה, חוזרים עם טיטול נקי תמיד!

היא מאוד אחראית ומסורה וחמה ואוהבת

עברתי על העמוד של המטה למאבק למען הילדים ושום דבר מהדברים האדומים לא מתרחשים למעט מצלמות שאין אצלה.

אז למה לשלוח מקליט?

כי נתקלתי בקרוב משפחה שלה שאמר לי שהיא כבר גמורה מהעבודה וקשה לי כי היא בזה המון שנים אבל במצב שלה היא לא יכולה להרוויח יותר במקומות אחרים.

אמאלה

וזה ממש לא מורגש לי ביומיום.

הבעיה שאם חס חס וחלילה היא תופסת את המקליט היא תכעס מאוד מאוד.

היא מהדור של פעם, פעם אף אחד לא היה שולח מקליט, מבחינתה אנחנו סומכים עליה במאה אחוז, יש לה כל שנה בערך 400 אחוזי רישום. היא באמת משהו מיוחד.

ואני לא רוצה לוותר עליה

אז בבקשה בלי תגובות של שחור לבן כי לא הכל ככה בחיים.

היא חשובה לי ואני אוהבת אותה אבל את הילד שלי עוד יותר

מתלבטת אם יש דרך לבדוק את הדברים ולהרגיע את עצמי בדרך שהיא לא מקליט

מקווה שהצלחתי להעביר את הסיטואציה כמו שצריך ואת המורכבות.

(אני מידי פעם מגיעה באמצע היום בלי להודיע לה ומאוד שמחה ממה שאני רואה).

זה שהיא גמורה מהעבודה לא אומר בהכרח שזה מתבטא על הילדים. אבל כמובן שיכול להיות..

אפשר לבוא בזמנים היותר קשים - האכלה/הרדמה ולשמוע מה קורה מבחוץ.

אפשר לגלגל איתה שיחה ולשאול איך הולך לה ואם זה נהיה מעייף עם השנים ואם היא חושבת להכניס איתה עוד עובדות - ולראות איך היא מגיבה. הרבה פעמים מי שיש לה מה להסתיר או תתגונן או תבטל את החששות.

אם חשוב לך דוקא מקליט אפשר לחשוב על דרכים להסתיר.. יש היום גם הרבה מקליטים שממש לא נראים כמו מקליטים. מוזמנת לפרטי אם בא לך פירוט 

לפעמים היו בכיות (שזה בסדר בעיניי), אבל שמעתי אותה מרגיעה ומדברת ברכות לילד שבכה.

ולפעמים היה ממש רגוע וכשנכנסתי באמת הכל היה נראה שליו.

אולי אני צריכה לכוון להגיע בשעות הכי לחוצות באמת.

ולגבי שיחה, אני מדברת איתה הרבה. יכולות גם סתם להתכתב בוואצאפ לפעמים.

היא כן אומרת שכואב לה הגב ויותר קשה להרים את הילדים אבל נגיד בשטיפה שלהם אחרי ארוחה היא מצאה לעצמה שיטה ובמקום להרים כל ילד היא מביאה לכל אחד קערה והוא טובל את הידיים שלו ואז שוטפת להם פנים. מבחינתי אחלה שמצאה דרך להקל על עצמה ועדיין הילדים נקיים.

ואני יודעת שיש מקליטים שבקושי נראים, כבר דיברתי עם המטה למאבק אבל משהו מרגיש לי מאוד לא נח והפחד הזה שאולי איכשהו היא תגלה, מרגיש לי על גבול הבגידה🙈

יש בה משהו ממש מנרמל❤️

אני עוד במחשבות על זה, אבל עזרת לי

ו@אוהבת את השבת בעיקר בגלל המשפט ההוא של הקרוב משפחה על זה שהיא כבר מותשת וקשה לה...

אבל אני באמת לא יודעת כמה זה נצרך ואפ זה הדבר הנכון

רק כי היא לא אוהבת שאלות?

גם 4ני לא אוהבת שאלות שמנסים לבדוק אותי כזה..

להחביא אותם ברוך השם.

תתייעצי עם המטה.

אז מה אם היא תכעס? עדיף תמיד להיות בלב שקט

תמיד צריך לפתוח עיניים ובטח שיש חשד סביר

תמיד להיות עם יד על הדופק

במקרה כמו שלך הילדה לא היתה רגועה והיו סימנים כמו שיינת

אבל לשלוח מלכתחילה עם מקליט??

סוג של אמון בסיסי שאם אין אז לא היתי שמה בגן

הבת שלי לדוגמא העלו אותה לכתת האמצע של הגן מכיתת תנוקות

ולא היה יום שלא היתה בוכה

היה איזה יום שיא אחד שחזרה מוזנחת שיא ואמרתי למנהלת עד כאן או שחוזרת לתנוקות או שמחר היא לא בגן!

ולא היתי צריכה מקליט בשביל זה

ורק אז להקליט? על זה אני אוכלת את הלב

כמה סבל הייתי חוסכת ממנה

ובואי המצב היום במעונות לא מזהיר, ככה שעדיף להקליט מראש

אם כבר שמים מקליט, אז יש יותר היגיון לשים בתחילת שנה, כשעוד לא מכירים את המטפלת.

גם כדי לדעת כמה שיותר מוקדם אם יש התנהלות בעייתית.

וגם כי אחרי שמכירים יותר ונוצרים יחסי אמון, אז לשים מקליט עשוי להיות יותר פוגע.

אבל בתחילת שנה זה בעיני יותר מובן שאת באמת לא מכירה ולא יודעת איך המטפלת, ואת רוצה לשמוע קצת את הלך הרוח בגן ולהיות רגועה בהמשך השנה.

(דווקא תחילת שנה זה זמן שמן הסתם יהיה הרבה בכי כי זה זמן הסתגלות. אבל בכי זה לא מדד למשהו לא תקין. עיקר השאלה היא איך המטפלת מתייחסת לבכי).

כותבת לא מניסיון. באופן אישי ב"ה זכיתי למטפלות מדהימות לילדים שלי, שאני באמת סומכת עליהן בעיניים עצומות, ויודעת שטוב לילדים שלי אצלן.

לא מערער אותך השרשורים שנפתחו לאחרונה?

כאלה שסמכו על המטפלות אבל גילו דברים לא טובים עם המקליט?

אבל לא יודעת אם הייתי מרגישה ככה עם כל מטפלת.

ב"ה זכיתי למטפלות באמת מיוחדות. שולחת אליהן בלב שקט לגמרי...

יש נשים באמת מיוחדות, נשות קודש.

שהקב"ה ישלח להן שכרן

שרשורים כאלה

יש המון מטפלות שלא מתאימות לתפקיד

גם אני לא שמתי מקליט

אני יכולה להתרשם ממטפלת בשיחה פשוטה

מטפלת שמתאימה ואוהבת את העבודה

תעשה אותה כראוי

הילדה שלי אצל שכנה

שהיא חברה מאוד מאוד טובה

וגם כשיש ימים קשים היא משתפת אותי וואי היום אחד הילדים בכה מלא או הייתי רעבה ולא היה לי דקה לאכול

וכאלה שיתופים שאני יודעת שאם היה לה מה להסתיר היא לא הייתה משתפת....

וגם פעם ישבתי אצלה בזמן של הגן ולמדתי כי לא היה לי חשמל בבית

וראיתי את ההתנהלות

ואין לי שום עניין במקליט...

האמת כששמתי אותה תקופה אצל מישהי אחרת, לא אהבתי אותה, לא הייתה לי סיבה אמיתית ויכול להיות שהיא מהממת אבל לא הייתי רגועה ואחרי שבוע הוצאתי אותה

ואיך לעשות את זה?

באמת יש לי ילדה שבוכה המון בלילות. אבל השבוע מסיימת את המעון אז לא רלוונטי. אבל ממש אשמח לשמוע לשנה הבאה!

לא יודעת אם בעלי יהיה בעניין אבל אני אשכנע אותו.

בכל אופן אשמח ממי שעשתה שתגיד לי איפה שמה את התקליט ואיפה קנתה.

וכל מה שצריך לדעת. תודה!!

עם הימים שעברו עד שהחלטת לחתוך ולהחזיר לכיתת התינוקות? ימים שאין לך מושג מה עבר עליה ואין דרך לדעת איך התייחסו אליה?

ואיך את בטוחה שבכיתת התינוקות טוב לה? מדובר בסוף על אותה מנהלת. אולי בכיתת הבוגרים המצב ממש מזעזע ובכיתת התינוקות אין הזנחה אבל יש צעקות וחוסר סבלנות או דברים אחרים שאין לך דרך לראות? רוב הסיכויים שהכל בסדר אבל למה לקחת סיכון של אפילו יום אחד?

האמת שהדוגמאות שלך רק מחזקת אותי שצריך לשים מקליט בהתחלה. ברור שאם יש סימנים ברורים כמו בכי כל יום אז מוציאים, אבל למה להגיע לשם? זה אומר שהתינוק כבר למד והבין שזה מקום לא טוב, וזה לא קורה ממקרה אחד בודד.

אמון זה דבר חשוב. כמו שכתבתי כמה פעמים בשרשור הקודם- לדעתי אני יכולה לתת אמון ועדיין להיות עם יד על הדופק ולבדוק פעם-פעמיים. אגב באופי שלי הכי קל לי לתת אמון ולעצום עיניים... לא פשוט לי להקליט. אבל בשכל אני מבינה שזה יותר חשוב.

זה משהו שקשה נפשית להתמודד איתו

אין הרבה שיבחרו לעבוד במעון- אנשים שבאמת אוהבים ילדים קטנים ונהנים מהעבודה במעון...

ועם השנים זה שוחק

אז אולי קיבלתי המלצות ממשהי מעולה לפני 5 שנים, אבל היום היא כבר שחוקה נפשית וקשה להכיל בכי של 6 תינוקות במקביל

אפילו לאמא יש רגעי משבר, אבל אמא עדין תראה קודם את הילד

מה שמטפלת יכולה להרגיש שהתינוק תוקף אותה, היא מתחילה להרגיש את זה כדבר אישי נגדה

זה לא אומר שיגיע לכדי אלימות אבל כן שמים לב בהרגשה של התינוק

תינוק צריך את החום ואהבה, שקשובים לצרכים שלו. זה לא אידיאלי לשים תינוק במעון אבל כולנו צריכים את זה

אני למשל עם תאומים, לא יכולתי יותר. ברחתי לעבודה. אפילו עם אחת היה לי קשה בחופשת לידה. בסופו של דבר עשה לי טוב לחזור לעבודה.

אבל זה לא האידיאלי לתינוק

עם כל הרצון הטוב של המטפלות, אחת על 5-6 תינוקות זה מאוד לא פשוט. כשהתינוק לא בסביבה המוכרת לו, שמפתחים חרדת נטישה או תחושות שלא מקבלות מענה.

זה לא אומר שאני לא נותנת אמון, זה פשוט שאני מבינה שיש פה משהו די בעייתי גם אם מאוד נצרך לנו כאנשים עובדים

יותר נכון פחדתי לשים, שמא יגלו.

בסוף שמתי, ועכשיו אנחנו מנסים לתקן נזקים כדי שהילד שלי יוכל להתחיל שנה יותר בטוב ממה שהוא עכשיו.

אז אני הייתי חכמולוגית וחשבתי שאסתדר בלי, ואז כשהבנתי שמשהו קורה שמתי מקליט והוצאתי מהגן.

אם הייתי שמה מההתחלה הבן שלי לא היה ניזוק כנראה....

מאז לא מעניין אותי אם זה מוסרי או לא ומה יקרה אם יגלו כל הילדים שלי הולכים עם מקליט בגילאי הגן.

אני שומעת רק במקרה שרוצה לדעת מה קרה בגן באותו יום, אם לדוגמא הגננת אומרת שהתנהג לא יפה או שהילד מספר משהו שאני רוצה להבין מה באמת קרה.

ואגב הילד שאיתו זה קרה בן 4.

לשאלות שלי על הגן הוא לא התלהב לשתף אבל הוא בכללי אחד כזה שלא משתף (ככה חשבנו עד שנגמר הגן ואז גילינו שהילד מדבר יותר מהגובה שלו)

מראש והייתי מונעת ממנו את זה.

כבר קניתי מקליט ולא שמתי כי לא רציתי לפגוע בהן, בסוף פגעתי בילד שלי.

ועכשיו הלוואי שנצליח לתת לו כלים לבנות את האמון מחדש בצוות ולחזור לשחק יפה עם חברים, רק לא יודעת איך לגרום שהחברים יראו שהוא חזר להיות החבר הטוב ויתנהגו אליו יפה

מקווה שההפסקה הארוכה מהגן תעשה את שלה וגם החברים ישכחו איך הוא היה כשהציק להם

מבינה אותך מאד.

אם הצוות מתחלף והצוות יהיה טוב - גננת טובה יכולה לעשות קסמים. ממש ככה.

מבחינת הילדים אם יש לך דיבור עם אמהות של ילדים שהיו חברים שלו(והן לא חטטניות) אז אפשר להגיד שהיתה לו תקופה קצת קשה והיית רוצה שיחזור יותר לקשר עם החברים, להפגיש בבית ביחד, לתווך אם צריך, לפרק זמן קצר, אחכ להאריך וכו

חשבתי רק על גילאים צעירים יותר.

מה גרם ךך לחשוד?

שתמיד אמרו שהוא מצטיין ומקבל פרסים ורק שבחים פתאום הוא הפך להיות המופרע של הגן

ואז זה התחיל גם בבית וראיתי שממש ממש קשה להשתלט עליו אז שאלתי אותן איך מתמודדות ואמרו שמסתדרות ומוצאות דרכים להרגיע אותו

ולא הפסיקו לשאול מה השתנה בבית שגרם לזה

וכששאלתי את הילד לא הסכים לדבר על מה שקורה בגן

הסייעת פלטה לי משהו על דרך ההתמודדות ושאלתי את הילד על זה ולא הסכים לדבר.

אז שמתי מקליט וגיליתי שזה עוד יותר גרוע ממה שאמרה, ואחכ כשעימתתי אותה עם זה היא טענה שזה לא היה. (היא וכל שאר הצוות)

ואז כשאמרתי לילד שאני יודעת (לא כשאלה, אלא כעובדה) שזה מה שהסייעת עושה הוא כבר סיפר לי מעצמו

אבל - שלא תדעי חלילה, ילדים חזרו מתוקתקים הביתה,חיבקו את המטפלת בבוקר ומאחורי הדלת השם ישמור

אז כן מקליט לדעתי

שזה לא יתגלה

הבן שלי מרגיש לי ממש בטוב עם המטפלת שלו, ויש עוד המון אנשי צוות מסביב... עדיין ממליצות?
ועל מה שמות את המקליט? העלד מגיע רק הוא, עם בגדים וזהו....

וקשה להתמודד איתם

זה לא אומר שהגננות לא מספיק טובות

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

לק"י

הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.

(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

התקלחנו, שמנו פיג'מה

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה

לא יודעת מה מצבה

נראה מה יהיה מחר

במקום  להילחם שיירדמו כבר,

ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון

מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב

אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון

שישחקו עד שיפרשו לישון

אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,

כדי שיהיה חשוך מעט

בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.

אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה

אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.

הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים

כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס

לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו

זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...

התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון

הם כל רגע יבקשו משהו ירצו ועכשיו יקלו לעצמם כל הצומי

קיצר לא משהו שיש לי כוחות בערב אחרי כל היום

אני כן מגבילה לחדר אבל לא בצורת מאבק

פשוט הוא קורא לי..מגיעה ומביאה לוצערמת ספרים לחדר.. אחר גך כמה סובות.. אחר כך איזה מכונית

מתישהו הוא מתעייף מלשחק עם עצמו ונרדם

לפעמים מוצאת גם רעיון מקורי של ברור שבא לך ליושן עם פיל סגול!! מי לא רוצה ךיושן עם פיל סגול זה הכי מגניב בעולם

ואז שולפת בובה לשתפיל סגול שמלא זמן לא שיחק בה

והופ הילד מבסוט

ומשחק בה עד שנרדם חח

אם אחת ל הוא מנסה לצאת אני מסבירה שעכשיו לילה ובלילה הולכים למיטות ועוברת על הילדים במעון ושואלת איפה חיים איפה חנה ..? גם הם ינשים במיטה שלהם עכשיו איזנ כיף להם.. וכו

כגון אמהות לא אוגרות וכאלה..

אם פונים אלייך לא יהודים

את אומרת שזה כבר לא רלוונטי

ובכללי זכותך למסור למי שבא לך.

יכולה לפרסם ב'מרקט פלייס'.

פונים אלייך אנשים (דרך הפייסבוק, בלי המספר הישיר שלך), ואם הפונה לא יהודי את תמיד יכולה להגיד שיש לך מתעניין אחר, או אפילו לא להגיב בכלל.

את רוצה שאפנה אלייך באישי?

אני לא נמצאת בקבוצות שכונתיות ולא יודעת איך להגיע אליהם.

איך מגיעים לקבוצות של אמהות לא אוגרות?

ממש תודה!

0545707060

זה בוט של אמהות לא אוגרות ונותן קישורים לקבוצה המתאימה (יש לו שעות פעילות אז אולי תצטרכי לחכות לתשובה).

כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות

ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד

בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...

אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...

כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...

אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה

כדורים טבעיים כאלה

ועזר לי ממש

כי זה יכול לגרום להתמעטות

סתם זורקת רעיון

כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.

לא יודעת כמה הוא ינק אבל משהו כן יש שם... אז מקווה לטוב

זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים

סרטים וסדרות – Google Drive

אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,

אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.

וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..

ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!

אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.

אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב

תודה רבה

שהיה לי בתחילת ההריון.

שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.

מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-

ללכת לרופא לקבל כדורים.

להקפיד לקבל עירויים אם צריך.

ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.

להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.

גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.

מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.

(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)

יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)

אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')

מצרפת בהודעה הבאה את הקישור

עמותת אם הדרך

אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם. 

אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..

אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד

יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית

לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.

לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני

ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..

חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה

יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.

שימי פס על כולם אין להם מושגגגג

תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!

יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ

של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..

לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.

מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓

תודה רבה בכל אופן

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️

כתבת נכון כל מילה מדויקת.

וגם

את ובעלך מדברים בבית, לא?

הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?

(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים) 

שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....

מסכימה עם כל היתר. 

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

מה שעבר עלייך.

מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?

לא מגיע לך.

נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.

אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???

סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.

חיבוק על האירוע המורכב.

ממש מחבקת אותך את לא לבד

מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.

נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.

טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.

שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.

ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.

חיבוק ענק! שולחת כוחות.

אלוקים אדירים!!!!!

זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.

ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.

אני בהלם מוחלט

מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.

בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.

את ראויה לטוב ולשלווה.

אני פשוט המומה.

🩷

מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי

שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ

התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה

באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות

הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.

היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵‍💫

הצעתי לרווחה לבדוק אותם

אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת 

ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב 

זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני 

אני אחרי .. אני בבית

בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת

אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי

בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר

שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה

מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי

כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔

לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה

עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔

וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?

איך בעלך הגיב לזה?