כל הכבוד לך שבדקת אפילו שזה משהו שלא בא לך בטבעיות!

מאחלת לך שהבת שלך תמיד תהיה עטופה רק באהבה

אני מאוד מתלבטת אם להקליט ואם כן איך.

הקטן שלי נמצא אצל מטפלת פרטית שאנחנו מכירים כבר שנים!

אני בעצמי הייתי אצלה, כל האחים שלי.

כל מי ששולח אליה זה רק כאלה שאחים של ההורים היו או אחים של הילדים.

והיא אישה מהממת ממש

אבל

אא לשאול אותה יותר מידי, היא ישר משדרת שכאילו מה זה אני לא סומכת עליה? היא תמיד תענה כמובן אבל מורגש שהיא לא מידי אוהבת את זה

וזה תמיד היה ככה, כל השנים

וגם אמהות אחרות מרגישות ככה

הילדים תמיד היו מאוד מבסוטים אצלה, עם תאבון בריא, שמחים, רגועים, נרדמים די בקלות, מתפתחים יפה, חוזרים עם טיטול נקי תמיד!

היא מאוד אחראית ומסורה וחמה ואוהבת

עברתי על העמוד של המטה למאבק למען הילדים ושום דבר מהדברים האדומים לא מתרחשים למעט מצלמות שאין אצלה.

אז למה לשלוח מקליט?

כי נתקלתי בקרוב משפחה שלה שאמר לי שהיא כבר גמורה מהעבודה וקשה לי כי היא בזה המון שנים אבל במצב שלה היא לא יכולה להרוויח יותר במקומות אחרים.

אמאלה

וזה ממש לא מורגש לי ביומיום.

הבעיה שאם חס חס וחלילה היא תופסת את המקליט היא תכעס מאוד מאוד.

היא מהדור של פעם, פעם אף אחד לא היה שולח מקליט, מבחינתה אנחנו סומכים עליה במאה אחוז, יש לה כל שנה בערך 400 אחוזי רישום. היא באמת משהו מיוחד.

ואני לא רוצה לוותר עליה

אז בבקשה בלי תגובות של שחור לבן כי לא הכל ככה בחיים.

היא חשובה לי ואני אוהבת אותה אבל את הילד שלי עוד יותר

מתלבטת אם יש דרך לבדוק את הדברים ולהרגיע את עצמי בדרך שהיא לא מקליט

מקווה שהצלחתי להעביר את הסיטואציה כמו שצריך ואת המורכבות.

(אני מידי פעם מגיעה באמצע היום בלי להודיע לה ומאוד שמחה ממה שאני רואה).

זה שהיא גמורה מהעבודה לא אומר בהכרח שזה מתבטא על הילדים. אבל כמובן שיכול להיות..

אפשר לבוא בזמנים היותר קשים - האכלה/הרדמה ולשמוע מה קורה מבחוץ.

אפשר לגלגל איתה שיחה ולשאול איך הולך לה ואם זה נהיה מעייף עם השנים ואם היא חושבת להכניס איתה עוד עובדות - ולראות איך היא מגיבה. הרבה פעמים מי שיש לה מה להסתיר או תתגונן או תבטל את החששות.

אם חשוב לך דוקא מקליט אפשר לחשוב על דרכים להסתיר.. יש היום גם הרבה מקליטים שממש לא נראים כמו מקליטים. מוזמנת לפרטי אם בא לך פירוט 

לפעמים היו בכיות (שזה בסדר בעיניי), אבל שמעתי אותה מרגיעה ומדברת ברכות לילד שבכה.

ולפעמים היה ממש רגוע וכשנכנסתי באמת הכל היה נראה שליו.

אולי אני צריכה לכוון להגיע בשעות הכי לחוצות באמת.

ולגבי שיחה, אני מדברת איתה הרבה. יכולות גם סתם להתכתב בוואצאפ לפעמים.

היא כן אומרת שכואב לה הגב ויותר קשה להרים את הילדים אבל נגיד בשטיפה שלהם אחרי ארוחה היא מצאה לעצמה שיטה ובמקום להרים כל ילד היא מביאה לכל אחד קערה והוא טובל את הידיים שלו ואז שוטפת להם פנים. מבחינתי אחלה שמצאה דרך להקל על עצמה ועדיין הילדים נקיים.

ואני יודעת שיש מקליטים שבקושי נראים, כבר דיברתי עם המטה למאבק אבל משהו מרגיש לי מאוד לא נח והפחד הזה שאולי איכשהו היא תגלה, מרגיש לי על גבול הבגידה🙈

יש בה משהו ממש מנרמל❤️

אני עוד במחשבות על זה, אבל עזרת לי

ו@אוהבת את השבת בעיקר בגלל המשפט ההוא של הקרוב משפחה על זה שהיא כבר מותשת וקשה לה...

אבל אני באמת לא יודעת כמה זה נצרך ואפ זה הדבר הנכון

רק כי היא לא אוהבת שאלות?

גם 4ני לא אוהבת שאלות שמנסים לבדוק אותי כזה..

להחביא אותם ברוך השם.

תתייעצי עם המטה.

אז מה אם היא תכעס? עדיף תמיד להיות בלב שקט

תמיד צריך לפתוח עיניים ובטח שיש חשד סביר

תמיד להיות עם יד על הדופק

במקרה כמו שלך הילדה לא היתה רגועה והיו סימנים כמו שיינת

אבל לשלוח מלכתחילה עם מקליט??

סוג של אמון בסיסי שאם אין אז לא היתי שמה בגן

הבת שלי לדוגמא העלו אותה לכתת האמצע של הגן מכיתת תנוקות

ולא היה יום שלא היתה בוכה

היה איזה יום שיא אחד שחזרה מוזנחת שיא ואמרתי למנהלת עד כאן או שחוזרת לתנוקות או שמחר היא לא בגן!

ולא היתי צריכה מקליט בשביל זה

ורק אז להקליט? על זה אני אוכלת את הלב

כמה סבל הייתי חוסכת ממנה

ובואי המצב היום במעונות לא מזהיר, ככה שעדיף להקליט מראש

אם כבר שמים מקליט, אז יש יותר היגיון לשים בתחילת שנה, כשעוד לא מכירים את המטפלת.

גם כדי לדעת כמה שיותר מוקדם אם יש התנהלות בעייתית.

וגם כי אחרי שמכירים יותר ונוצרים יחסי אמון, אז לשים מקליט עשוי להיות יותר פוגע.

אבל בתחילת שנה זה בעיני יותר מובן שאת באמת לא מכירה ולא יודעת איך המטפלת, ואת רוצה לשמוע קצת את הלך הרוח בגן ולהיות רגועה בהמשך השנה.

(דווקא תחילת שנה זה זמן שמן הסתם יהיה הרבה בכי כי זה זמן הסתגלות. אבל בכי זה לא מדד למשהו לא תקין. עיקר השאלה היא איך המטפלת מתייחסת לבכי).

כותבת לא מניסיון. באופן אישי ב"ה זכיתי למטפלות מדהימות לילדים שלי, שאני באמת סומכת עליהן בעיניים עצומות, ויודעת שטוב לילדים שלי אצלן.

לא מערער אותך השרשורים שנפתחו לאחרונה?

כאלה שסמכו על המטפלות אבל גילו דברים לא טובים עם המקליט?

אבל לא יודעת אם הייתי מרגישה ככה עם כל מטפלת.

ב"ה זכיתי למטפלות באמת מיוחדות. שולחת אליהן בלב שקט לגמרי...

יש נשים באמת מיוחדות, נשות קודש.

שהקב"ה ישלח להן שכרן

שרשורים כאלה

יש המון מטפלות שלא מתאימות לתפקיד

גם אני לא שמתי מקליט

אני יכולה להתרשם ממטפלת בשיחה פשוטה

מטפלת שמתאימה ואוהבת את העבודה

תעשה אותה כראוי

הילדה שלי אצל שכנה

שהיא חברה מאוד מאוד טובה

וגם כשיש ימים קשים היא משתפת אותי וואי היום אחד הילדים בכה מלא או הייתי רעבה ולא היה לי דקה לאכול

וכאלה שיתופים שאני יודעת שאם היה לה מה להסתיר היא לא הייתה משתפת....

וגם פעם ישבתי אצלה בזמן של הגן ולמדתי כי לא היה לי חשמל בבית

וראיתי את ההתנהלות

ואין לי שום עניין במקליט...

האמת כששמתי אותה תקופה אצל מישהי אחרת, לא אהבתי אותה, לא הייתה לי סיבה אמיתית ויכול להיות שהיא מהממת אבל לא הייתי רגועה ואחרי שבוע הוצאתי אותה

ואיך לעשות את זה?

באמת יש לי ילדה שבוכה המון בלילות. אבל השבוע מסיימת את המעון אז לא רלוונטי. אבל ממש אשמח לשמוע לשנה הבאה!

לא יודעת אם בעלי יהיה בעניין אבל אני אשכנע אותו.

בכל אופן אשמח ממי שעשתה שתגיד לי איפה שמה את התקליט ואיפה קנתה.

וכל מה שצריך לדעת. תודה!!

עם הימים שעברו עד שהחלטת לחתוך ולהחזיר לכיתת התינוקות? ימים שאין לך מושג מה עבר עליה ואין דרך לדעת איך התייחסו אליה?

ואיך את בטוחה שבכיתת התינוקות טוב לה? מדובר בסוף על אותה מנהלת. אולי בכיתת הבוגרים המצב ממש מזעזע ובכיתת התינוקות אין הזנחה אבל יש צעקות וחוסר סבלנות או דברים אחרים שאין לך דרך לראות? רוב הסיכויים שהכל בסדר אבל למה לקחת סיכון של אפילו יום אחד?

האמת שהדוגמאות שלך רק מחזקת אותי שצריך לשים מקליט בהתחלה. ברור שאם יש סימנים ברורים כמו בכי כל יום אז מוציאים, אבל למה להגיע לשם? זה אומר שהתינוק כבר למד והבין שזה מקום לא טוב, וזה לא קורה ממקרה אחד בודד.

אמון זה דבר חשוב. כמו שכתבתי כמה פעמים בשרשור הקודם- לדעתי אני יכולה לתת אמון ועדיין להיות עם יד על הדופק ולבדוק פעם-פעמיים. אגב באופי שלי הכי קל לי לתת אמון ולעצום עיניים... לא פשוט לי להקליט. אבל בשכל אני מבינה שזה יותר חשוב.

זה משהו שקשה נפשית להתמודד איתו

אין הרבה שיבחרו לעבוד במעון- אנשים שבאמת אוהבים ילדים קטנים ונהנים מהעבודה במעון...

ועם השנים זה שוחק

אז אולי קיבלתי המלצות ממשהי מעולה לפני 5 שנים, אבל היום היא כבר שחוקה נפשית וקשה להכיל בכי של 6 תינוקות במקביל

אפילו לאמא יש רגעי משבר, אבל אמא עדין תראה קודם את הילד

מה שמטפלת יכולה להרגיש שהתינוק תוקף אותה, היא מתחילה להרגיש את זה כדבר אישי נגדה

זה לא אומר שיגיע לכדי אלימות אבל כן שמים לב בהרגשה של התינוק

תינוק צריך את החום ואהבה, שקשובים לצרכים שלו. זה לא אידיאלי לשים תינוק במעון אבל כולנו צריכים את זה

אני למשל עם תאומים, לא יכולתי יותר. ברחתי לעבודה. אפילו עם אחת היה לי קשה בחופשת לידה. בסופו של דבר עשה לי טוב לחזור לעבודה.

אבל זה לא האידיאלי לתינוק

עם כל הרצון הטוב של המטפלות, אחת על 5-6 תינוקות זה מאוד לא פשוט. כשהתינוק לא בסביבה המוכרת לו, שמפתחים חרדת נטישה או תחושות שלא מקבלות מענה.

זה לא אומר שאני לא נותנת אמון, זה פשוט שאני מבינה שיש פה משהו די בעייתי גם אם מאוד נצרך לנו כאנשים עובדים

יותר נכון פחדתי לשים, שמא יגלו.

בסוף שמתי, ועכשיו אנחנו מנסים לתקן נזקים כדי שהילד שלי יוכל להתחיל שנה יותר בטוב ממה שהוא עכשיו.

אז אני הייתי חכמולוגית וחשבתי שאסתדר בלי, ואז כשהבנתי שמשהו קורה שמתי מקליט והוצאתי מהגן.

אם הייתי שמה מההתחלה הבן שלי לא היה ניזוק כנראה....

מאז לא מעניין אותי אם זה מוסרי או לא ומה יקרה אם יגלו כל הילדים שלי הולכים עם מקליט בגילאי הגן.

אני שומעת רק במקרה שרוצה לדעת מה קרה בגן באותו יום, אם לדוגמא הגננת אומרת שהתנהג לא יפה או שהילד מספר משהו שאני רוצה להבין מה באמת קרה.

ואגב הילד שאיתו זה קרה בן 4.

לשאלות שלי על הגן הוא לא התלהב לשתף אבל הוא בכללי אחד כזה שלא משתף (ככה חשבנו עד שנגמר הגן ואז גילינו שהילד מדבר יותר מהגובה שלו)

מראש והייתי מונעת ממנו את זה.

כבר קניתי מקליט ולא שמתי כי לא רציתי לפגוע בהן, בסוף פגעתי בילד שלי.

ועכשיו הלוואי שנצליח לתת לו כלים לבנות את האמון מחדש בצוות ולחזור לשחק יפה עם חברים, רק לא יודעת איך לגרום שהחברים יראו שהוא חזר להיות החבר הטוב ויתנהגו אליו יפה

מקווה שההפסקה הארוכה מהגן תעשה את שלה וגם החברים ישכחו איך הוא היה כשהציק להם

מבינה אותך מאד.

אם הצוות מתחלף והצוות יהיה טוב - גננת טובה יכולה לעשות קסמים. ממש ככה.

מבחינת הילדים אם יש לך דיבור עם אמהות של ילדים שהיו חברים שלו(והן לא חטטניות) אז אפשר להגיד שהיתה לו תקופה קצת קשה והיית רוצה שיחזור יותר לקשר עם החברים, להפגיש בבית ביחד, לתווך אם צריך, לפרק זמן קצר, אחכ להאריך וכו

חשבתי רק על גילאים צעירים יותר.

מה גרם ךך לחשוד?

שתמיד אמרו שהוא מצטיין ומקבל פרסים ורק שבחים פתאום הוא הפך להיות המופרע של הגן

ואז זה התחיל גם בבית וראיתי שממש ממש קשה להשתלט עליו אז שאלתי אותן איך מתמודדות ואמרו שמסתדרות ומוצאות דרכים להרגיע אותו

ולא הפסיקו לשאול מה השתנה בבית שגרם לזה

וכששאלתי את הילד לא הסכים לדבר על מה שקורה בגן

הסייעת פלטה לי משהו על דרך ההתמודדות ושאלתי את הילד על זה ולא הסכים לדבר.

אז שמתי מקליט וגיליתי שזה עוד יותר גרוע ממה שאמרה, ואחכ כשעימתתי אותה עם זה היא טענה שזה לא היה. (היא וכל שאר הצוות)

ואז כשאמרתי לילד שאני יודעת (לא כשאלה, אלא כעובדה) שזה מה שהסייעת עושה הוא כבר סיפר לי מעצמו

אבל - שלא תדעי חלילה, ילדים חזרו מתוקתקים הביתה,חיבקו את המטפלת בבוקר ומאחורי הדלת השם ישמור

אז כן מקליט לדעתי

שזה לא יתגלה

הבן שלי מרגיש לי ממש בטוב עם המטפלת שלו, ויש עוד המון אנשי צוות מסביב... עדיין ממליצות?
ועל מה שמות את המקליט? העלד מגיע רק הוא, עם בגדים וזהו....

וקשה להתמודד איתם

זה לא אומר שהגננות לא מספיק טובות

וזה בדיוק מה שגורם לו להרביץ.

תחשבי שהוא רוצה לתקשר, לקחת משהו, או כל דבר. אבל אין לו את השפה וזה יוצר תסכולים אז הדרך שלו להביע את עצמו זה להרביץ.

תנסי לעבוד חזק על תמלול. הוא בבית אוכל בננה תגידי לו הרבה פעמים - ב נ נ ה . תוך כדי שהוא רואה, נוגע, טועם. לשבח כמה שיותר חושים.

לכל פעולה לתת תמלול, לחזור על זה המון.

להראות לו בספרים תמונות של חיות, אוכל וכד'.

זה שלב מאוד מתסכל אבל פתאום יתחיל להגיד עוד מילה ועוד אחת... זה ממש מתוק. גם שיום אברי גוף עם שירים ותנועות. 

אני גם לא בטוחה מה תינוק בן שנה וחצי מרגיש

אבל כן הכאיב לי ההתעלמות

זוכרת בעבר כשילד אמר לי שרוצה מאוד להיות משהו

גם כשהיה נראה לא הגיוני

פניתי לגננת ושאלתי אם אפשרי

תמיד היו נענות בשמחה

פה זה היה ככ מוזר

בדיוק הדבר הראשון שאמרתי להם

שאולי זה בגלל שלא מדבר וכן רוצה ליזום קשר או להביע משהו

ומגיע לתסכול

אמרו לי שהוא לא היחיד שלא מדבר בקבוצה 

ואפחד לא מרביץ כמוהו מיוזמתו

כן מחזירים אבל לא יוזמים

(במאמר מוסגר מרגישה שהוא קצת שקוף שם

ואולי גם הוא מרגיש ככה ורוצה יותר תשל 

במיוחד שבבית מצליח לקבל הרבה

אבל אולי הרגשה שלי...)

האמת שלא יודעת מה לעשות

לק"י

מציעה לשוחח איתה ולראות מה יש לה להציע.

וגם לקבל את זה שזה הגיל, וצריך להשגיח כמה שאפשר. אבל לא תמיד אפשר למנוע...

בקשר לקבלת שבת- זה באמת מוזר. לא בטוחה שזה מפריע לו אבל...

אולי כמו שהציעו לך תבקשי תאריך, ותגידי שאת רוצה לקנות מראש מה שצריך.

אמרה שהיא תלך לבדוק מה קורה שם..

יש עוד מישהי מעבר?

אני גם לא רוצה שיצא לו שם של "המרביץ"

לגבי המילים שלו - אולי כדאי לפנות לרופא ילדים להתייעץ או לפנות להתפתחות הילד. ברור שילד שמתקשה לדבר הוא ילד מתוסכל. זה לא בהכרח מתבטא במכות לאחרים, יכול להיות הרבה בכי וצרחות. אבל כשידבר בטח יהיה קל יותר בלי קשר.

לגבי המעון, זה כבר סוף שנה, לא יודעת אם הייתי מוציאה עכשיו, אבל לשנה הבאה הייתי מחפשת אולי מקום אחר. הקטע עם האבא של שבת מאד מוזר, זה שאין שקיפות, מתנהלות בהתחמקויות, לא סיפרו לך בכלל שהוא מרביץ בצורה מסודרת עד לא מזמן. אם זה ככ משמעותי כמו שהן מתארות למה זה לא שוקף לך עד עכשיו? ומה עושים כשזה קורה? מעבר לזה שילדים מחזירים לו.

גם מצידי

חשבתי לעצמי שמה נטפלתי לדבר ככ שולי

ואולי רק לי זה מפריע ולתינוק לא

ומצד שני

גם אני לא קיבלתי תשובה מה הן עושות הוא מרביץ

רק חזרו על זה שאני חייבת לדבר איתו...

ומצד שלישי והכי חשוב

כשמגיע בבוקר

וכשאני מגיעה  נראה שטוב לו שם

אז אולי אין כינים?

הבת שלי הייתה מעל 3 שנים עם כינים...כן כן....

מה לא ניסינו?

כל מקלחת טיפול, עם ובלי חומרים, אספנו לצמה, שלחנו עם תרסיסים . מציינת שיש לה שער ביסלי מסולס  שזה עוד יותר מקשה על ההוצאה של הכינים והביצים. 

עד שעשיתי קצת בירור והגענו למסרק ,שיבורך מי שהמציא אותו.

זה כלל לא קשור לאיזה חומר את שמה.

את פשוט צריכה להשתמש במסרק הזה ובגלל צפיפותו, הוא גורם לסילוק כל ביצי הכינים (שזה למעשה הגורם המכריע להמשכיות שלהם!)

קניתי את המסרק הזה ,בתוספת חומר ששלחתי אותו לפני לבית ספר ללא שטיפה.

תקשיבי, אחרי שבוע של שימוש, אין כינים ברוך השם כבר שנה וחצי !!!!!!!!

קוראים למסרק ASSY 2000

אני חפפתי לה עם שמפו רגיל, אחר כך מרחתי את החומר וסירקת עם מברשת רגילה כדי להתיר קשרים ולמנוע כאב לילדה, אחרי כך מסרקת עם המסרק כינים וזה וואווו.

טיפול שמרני אחר כך פעם פעמיים בשבוע עם המסרק לא חייב עם חומר אפשר מרכך שיער ואז לעבור עם המסרק ולוודא שאין ביצים... 

בהצלחה !

אבל עדיין לא מוצאת כינים, אולי אני לא בודקת טוב

כי כשאחות שלי בדקה לה בעבר היא כן מצאה כינים.

יש חומר שגורם לשיער להיות יותר קל לסירוק?

לק"י

את מסרקת מכל הכיוונים?

צריך גם הפוך, גם מאחורי האוזניים.

לא שוטפת שיער

ומסרקת עם המסרק ככה

ואחר כך שוטפת

מוציאה על גבי מגבון את כל מה שיצא מהשיעור במשיכה 

היה אצל אחד הילדים שלי. השתמשתי בשמן אמבטיה של לה רוש פוזה, עזר מאוד.

אצלי רגישים במיוחד בעונות מעבר

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

דר אינה ויינשטיין -אלעד

דר שיר גרובר-פתח תקוה

מהממות סבלניות ורגישות מקסימום.

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

השתמשתי בערך 4 שנים ,לא מכירה.

אולי דלקת בשתן? או פטריה?

תתייעצי שיחת טלפון עם רופאת נשים שלך .

לגבי המניעה ממש מבינה .  אסור לי הורמונים מכל מיני סיבות אז משתמשת בנרות לא בזמן ביוץ ומתפללת להשם שהכל יהיה בסדר..

אין לי ברירה הכל לא עושה לי טוב 🫣

בהצלחה (:

ללכת פיזית זה לא יקרה

אני ממש מפחדת וחוששת

בטלפון הם פחות יכולות להזיק

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

אבל כן תנצלי את הזמן שהקטנה ישנה, כדי לישון גם.

שעליו מקפידים באדיקות.

הכי טוב שזה יהיה חדר השינה שלכם - להקפיד שהוא יהיה תמיד סגור, בצורה כזו שהילדון לא יוכל להיכנס.

(אצלנו אם אנחנו שוכחים לסגור - אנחנו מגלים אחר כך מזכרות בכל הבית, שהקטנה פילחה מהחדר... אבל היא עוד יחסית סבירה - כשהתאומים היו בסביבות גיל שנתיים הם היו משאירים חורבן בחדר... היו חודרים אליו עם הבימבות שלהם, מקשקשים, הופכים דברים, ואז כשהייתי נכנסת ומגלה אותם - הם היו מיד עולים על הבימבות ובורחים משם כמו אופנוברים🤭)

זה מבאס ששאר הבית לא יהיה נקי ומסודר, אבל לפחות יהיה לך מקום לנוח בו...

שתחילת הריון זה זמן להרגלים חדשים... אולי זמן להביא עוזרת או משהו שתסדר, או שבעלך יעשה את זה.

ולגבי הילד- יש לו משחקים שמותאמים לגיל שלו, בסוג ובכמות?

אצלי כשהיה עודף משחקים, או כשהם היו מבולגנים מדי ולא כל אחד בקופסה משלו או לא מתאימים לגיל הילדה בילגנה הרבה יותר, וכשהמשחקים מותאמים משחקים הרבה יותר זמן ובכיף.

ואפשר גם לתת לו דברים להפוך שיתאימו לך- קופסה מלאה בחפצים גדולים, ארון של פסטות וכאלה נניח לי לא אכפת שהילדים יהפכו כי זה קל לסדר. כאלו דברים.

ואז את הולכת לטכנאית שזה מה שהיא עושה ואין לה מושג למה א צריכה את זה,

היא עושה בדיקה ומביאה לך תוצאות להביא לרופא,

ואז אין את הפדיחה..

אבל באמת שלא חושבת שיש מה להתפדח. הגיוני ונראלי שהם רגילים לקבל בקשות כאלה.

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

אנחנו קנינו ביד2 מיטת יחיד פשוטה מעץ ושמנו אותה בין המיטה הזוגית לקיר. אפשר לקנות מעקה לצד השני אם אין אפשרות להצמיד לקיר. אצלנו לא היה צורך לחבר את המיטות עם איזשהו חיבור כי היה ממש צמוד אבל אולי אפשר עם אזיקונים לחבר בין הרגליים של המיטות כדי שיהיה יותר בטיחותי.

היה מאד נוח לשכב לידו, להניק ואז לחזור למיטה שלי. 

לא יודעת אם בטיחותי או לא, אבל עשינו את זה תקופה.

מידה 2-2-