ממש לא נעים

חיבוק מהממת ואלופה את על הניסיון להניק והריון ביחד.

לגבי החוסר תפקוד במהלך הצום אם תרגישי לא טוב אני חושבת שתוכלי לקבל היתר לשבור את הצום

אבל כל עוד לא התחלת לכי תדעי איך תרגישי.. 

אולי הרב התכוון שמבחינה הלכתית לא מתירים לא לצום תשעה באב בגלל הנקה לתינוק מעל גיל שנה, שרוב התזונה שלו כבר מתבססת על אוכל רגיל?

עכשיו אני ממש מתנצלת אם מה שאכתוב לא ישמע מאוד תומך, אם את חושבת שלא יעשה לך טוב מוזמנת לדלג,

אני פשוט קוראת את מה שאת כותבת על החולשה הקשה, הרגשה של עלפון וסחרחורות, ברזל ובי12 נמוכים... ובכנות המצב הזה ביחד עם הריון + ניסיון להמשיך להניק תינוק בן שנה נשמע שילוב לא מוצלח.

אני מבינה שההריון הפתיע אותך ושרצית להניק יותר וזה מאוד מובן, אבל לפעמים קורים דברים לא צפויים ואנחנו צריכים ללמוד לזרום עם התוכניות של ה' ולהתאים את עצמנו. הריון עם חולשה קשה, סחרחורות והרגשת עילפון זה תמרור אדום לעצור ולדאוג לעצמך. את רוצה להמשיך להניק ולתת לתינוק שלך את הכי טוב, אבל הכי טוב בשבילו זו אמא בריאה ומתפקדת. את חייבת לדאוג לחזק את עצמך, ולא נשמע שיש לך מספיק מאגרים בשביל הריון והנקה ביחד. בסוף זה לוקח ממך הכל, ואת נשארת בלי כלום. לא לכל אחת זה מסתדר להמשיך להניק בהריון, ולמרות מה שכותבים פה בפורום שהרבה בנות ממשיכות להניק גם בהריון, זה לא כל כך בריא ומעטות האמהות שמצליחות לעשות את זה ולהזין את עצמן, את התינוק והעובר בתזונה שמספיקה למלא את הצרכים של שלושתם. 

אלא גם נכונות להקשיב לכוחות ולגוף לשנו

אני גם

הנקתי בתחילת הריונות

סאבל צריך לא להיות נעולים

אלא בהקשבה

אם החלב מתמעט הגוף נחלש הברזל והבי 12 צונחים ואת על סף עלפון- מי אמר שמה שנכון זה להמשיך להניק?

בלי קשר לצום

ובמצב הנוכחי בצום-

חושבת שהרב ענה תושבה הגיונית-

תקשיבי לעצמך

אם תראי שאת חלשה ולא מצליחה לתפקד אז תשברי

זה בדר''כ מה שעונים

כשמתירים זה כי יש סכנה כלשהי או לעובר או להתייבושת אצל תינוק קטן או אצל האמא

בהתאם לנתונים

אני צמתי גם כהנקתי בתחילת הריון

לא פעם ולא פעמיים

והז ההנחיה שקיבלתי

ואגב- לפעמים אכן שברתי

הוא לא אמר לחכות עד שתתעלפי

אלא להקשיב לגוף ולכוחות

אם תרגייש מאוד חלשה או סחרחורות וכדומה א תשברי..

לזה לדעתי הוא התכוון

אני מאוד בעד הנקה עד גיל מאוחר, ובאופן אישי מניקה ההריונות (ולפעמים ממשיכה גם אחרי).

אבל אני מאוד מסכימה שצריך לשים לב איך זה משפיע עלייך, ואם את מגיעה לכזו חולשה - אז יש מקום לשקול שוב אם זה באמת נכון לגוף שלך. גם את חשובה, קודם כל בשביל עצמך, וגם הילדים שלך צריכים אמא שיש לה כוחות...

לגבי הצום - ממש מבאס שיצא לך שיחה כזו לא נעימה. ונשמח שבאמת חשוב להבין באיזה מצב נכון שתשברי את הצום. כי אם גם ככה בשגרה חלשה ועם סחרחורות, אז ברור שצום עשוי להיות קשה.

כן ממליצה כמו תמיד להתחיל לשתות בכמויות כמה ימים לפני הצום (לפחות מיום חמישי, אפשר גם להתחיל קודם, אף פעם לא מיותר..).

ואולי באמת למצוא עוד רב להתייעץ איתו.

אני מניקה בכל ההריונות ואני מרגישה הפעם מצויין לעומת שאר ההריונות למעט פטריה שצצה

יש ימים קשים כמו הבוקר שהיה קיצוני לעומת מה שאני מכירה וזה עוד חדש לי שזה ככה

החלב מתמעט תמיד בהריון אצלי אבל דווקא בגלל זה חשוב לי לשמור עליו

אם אראה שהמצב ממשיך כך אעשה חושבים מחדש אבל בינתיים זו הבחירה המושכלת שלי וחלק מהדרך שלי אישית להתמודד עם ההפתעה (בה)

בעיקר הופתעתי מהיחס של הרב להנקה שהרגיש לי שהוא מזלזל ואומר כמה שזה לא שווה כלום כאילו שזה ילד בן שש

את יודעת הכי טוב מה נכון לך.

מעריכה את ההשקעה שלך עבור ההנקה. בטוחה שזה נותן לתינוק המון!

והתירו לי לא לצום/רק לשתות.

נסי לחפש עוד רב... (אבל תאמרי לו שכבר שאלת במכון פועה) ובעיקר - באמת תתעקשי להבין בדיוק מה הכללים לשבירת צום (במקרה שהפסק יהיה להתחיל לצום ולשבור רק במקרה הצורך)

התקשרה למכון פועה בתשעה באב כשלא הרגישה טוב. הרב שאל אותה כמה ילדים יש בבית, אמרה ש4 וזה ההריון החמישי אבל יקר מאוד. אמר לה לא לשבור את הצום. זוכרת אותה בוכה ומתקשרתמאחר כך לסבא שלי ז"ל (שהיה רב), הוא כעס ואמר שברור שלשבור אם היא ככה מרגישה (מעבר לזה שזה היה הריון יקר בגיל מאוחר, לא הבין את הרציונל שאם יש כבר ילדים ההריון הזה פחות חשוב).

המוקד של מכון פועה הוא מדהים, ואני גל משתמשת בו לפעמים. הוא מביא המון ברכה לעולם, אבל עדיין בסוף בסוף המוקד של מכון פועה הוא אנונימי, הרב לא מכיר אותך ולא את כל סיפור חייך שגם לו יש קשר לפסיקה. ממליצה לשאול רב אחר שמכיר אותך.

הייתי בטוחה שארבעה ילדים בבית זו סיבה להפסיק לצום, כי הם דורשים יותר מאמץ מהאימא.

אבל שרב יגיד לאישה שההריון החמישי פחות חשוב בגלל שיש ילדים בבית?! ועוד ממכון פועה?!

הרב התחיל לתחקר אותי גם למה אני חלשה

כאילו שזה לא הגיוני בתחילת הריון

אבל זה באמת פחות אופייני להם מניסיון של שנים

דגם לנו היתה חוויה דומה, הלכנו להתייעץ עם רב במכון לגבי מניעת היריון חודש אחרי הלידה הראשונה.

הרב: כמה זמן אתם חושבים למנוע?

אנחנו: לא יודעים עדיין... אולי שנה

הרב: אני חושב שחצי שנה מספיק.

אנחנו: ???

ובגלל שחצי שנה מספיק אז הוא המליץ לנו להשתמש בנרות ולא בהתקן.

באמת מכון מבורך אבל בנושאים שתפיסות והשקפת עולם מאד משפיעות על הפסיקה, לא תמיד מתאים להתייעץ באנונימיות עם רב רנדומלי.

מה זאת אומרת ילד הוא ילד מה זה חשוב איזה מספר הוא

ואגב גם לנו הייתה חוויה ממש לא טובה כשהתייעצנו עם מכון פועה בענייני אישות כזוג צעיר. הרבה נזק הם עשו

חשוב לשתף בצורה פרטית, ולא בפורום כזה רחב... יש פה מאות קוראות... 

מהר מאד קיבלתי היתר מרב לא לצום (תארתי חולשה, קצת הקאות ובחילות) פחות ממה שתארת לרב הנ"ל, ומיד אמר לי לא לצום

הנרמול הזה חשוב

בינתיים פניתי לרב נוסף ממכון פועה וסיפרתי בקצרה ממש מה קרה ומה המקרה

היה לי עוד מה לפרט עלי אבל לא העזתי כי זה המספר האישי שלו.

מחכה ממנו לתשובה אחרי שאמר שיברר

שבירת צום בגלל שיש תמל

גם בלי קשר לגיל היונק, למעט אם מדובר בפג

ויש רבנים שכנראה מעל גיל שנה גם לא יתירו בגלל ההנקה עצמה

אולי כדאי שתתייעצי עם רב תומך הנקה

(אני מכירה פסיקה שאם הצום גורם לנפילה למשכב אז מותר לשבור)

מעבר לזה, את כמובן צריכה לדאוג לעצמך בלי קשר לצום. נשמע שאת מאוד רוצה להמשיך להניק. אם כך, לפחות שלא תקרסי לגמרי

שנה שעברה הנקתי ביו"כ אותו גיל ואמרו לי לכתחילה לשתות בשיעורים כי ידוע שמתמעט לי בצום.

הקטע שעכשיו הוא אפילו אמר שזה לא נורא אם תיפסק ההנקה מהצום.

שניהם מכון פועה

שמעל גיל שנה זה בסדר לא להניק ושמעל הגיל הזה זה לא גובר על הצום, הפסקת ההנקה

זה קטע שבאותו מקום הפסיקות שונות

אבל האמת היא שאם נפסק לך כך על כיפור שנה שעברה עם אותו גיל של יונק לא רואה סיבה לשאול שוב על תשעה באב. כי הוא ממילא יותר קל. לי לפחות זה ברור שהייתי מקישה מאחד לשני ומתירה לעצמי

אבל זו אני🤷

ולכן רציתי הבהרה ממנו

וגם השנה אני בהריון אז חשבתי שאולי יהיה אפילו ברור יותר. מה גם שיוכ זה שיעורים וט באב לא אז חשבתי שיש הבדל ברור יותר בהנחיה

ובמקום זה קיבלת כתף קרה

אני אומרת - תסמכי על הפסיקה שניתנה כבר

אני בכל אופן הייתי עושה כך. אני לא שואלת כל פעם על מצבים שחוזרים על עצמם כשכבר קיבלתי תשובה. רב בשבילי מתווה דרך, לא צריך אישור לכל פעולה שעושים.

אבל זו הגישה שלי כאמור בעניין. 

עכשיו זה גם הריון וגם הנקה, וזה ט באב ולא כיפור אז חשבתי שהפסיקה תהיה אפילו מקילה יותר מיוכ בלי הריון.

ט באב כל השנים האחרונות היה נדחה אז לא צמתי

בשנתיים האחרונות לא היה נדחה...

(לפני כמה שנים היו שנתיים רצופות של תשעה באב דחוי בתשע"ח-תשע"ט ועוד שנתיים רצופות בתשע"ה-תשע"ו. אז באמת היתה תחושה של הרבה שנים של צום דחוי. אבל דווקא בשנים האחרונות היו כמה צומות לא דחויים).

אבל בהחלט מובן שהשילוב של צום וגם הנקה, וגם ט' באב שיותר קל מיו"כ, יגרום לזה שתצפי לפסיקה מקלה יותר ממה שכבר קיבלת אז...

בפועל לא תמיד הגדירו את זה חד משמעי

ושאלתי את אותו רב תמיד

אני הבנתי ממנו 'בסופו 'ל דבר

ההגדרה היא אצלי

חלשה ביחס למה משכירה את עצמי

איפה שיש לי את התחושת בטן והזיהוי שיש פה חולשה מעבר לצום רגיל שתמיד מחליש

נכון קשה לתת הגדרה מראש מוחלטת

אבל בפועל היו פעמים ששבר יצוכי הרגשתי שזה מה שהרב התכוון..

איך הרגשתי

ככה

כמו שיש צירים מדומים וצירי לידה

וכשזה זה- מרגישים

אז היה הבדל

זה לא שנחתי ואז היתי בסדר

אלא היה משהו מעבר

והיוצפעמים שהיתי חלשה וצמתי עד הסוף כי הרגשתי שזה בגבול הסביר

שאם נחה זה מקל

ככה שבאמת נראה לי שהרב ענה לך תשובה הגיונית סה''כ..ולא בתכוון שתדרשי מה שמעבר לכוחותיך

אלא תלמדי להקשיב לעצמך

ולתת אמון

הוא רצה להבין מניין החולשה שלך

אם זה כללי בגלל ההנקה + ההריון

אולי כדאי לשקול בכלל את המשך ההנקה.

וברור שאם מאוד חלשים אז לא צריך לצום ב9 באב.

זה לא כמו יום כיפור

אני בהנקה מתחילה לצום ומפסיקה כשמרגישה חולשה גדולה. הספיק לקבל את ההנחיה הזאת מהרב לפני יותר מעשר שנים וזהו.

אני יכולה לצום אבל להרגיש נורא

אבל הרב הסביר לי שאין צורך.

והוא גרם לי להרגיש נורא עם עצם ההחלטה להניק יותר מגיל שנה

שאגב עוד לפני שאמרתי שאני גם בהריון הוא כבר אמר שאין עניין להניק אחרי גיל שנה

וסליחה אבל זה לא תפקידו וזה כבר עבר את התחום שלו לעניות דעתי

וזה ממש הכעיס אותי.

אולי הנקה לא הכרחית אחרי גיל שנה, אבל להגיד שאין בה שום תועלת בריאותית זה ממש מכעיס.

מאז לא פניתי אליו יותר למרות שהוא רב גדול וממש נחשב בתחומים רבים, הבנתי שהפסיקה שלו לא מתאימה לי. ב"ה מצאתי רב (מאותו זרם אגב) עם כתפיים רחבות שלא מפחד להקל כשצריך

שנשענת על מחקרים שהם עשו היא שלרוב צום לא פוגע בהנקה וזו הסיבה שהם פוסקים באופן בו הם פוסקים.

זו דעה הלכתית ונראה לי שלא ראוי לזלזל בה, אפשר לא לפסוק לפי הדעה הזו אבל היא לא מוזרה הלכתית, והרבה לא אטום או מוזר, אלא זו דעה קיימת בהחלט.

והוא אמר שגם אם ההנקה תיפסק בגלל הצום זה לא משנה. (מה שמזמן ראיתי שרבנים אחרים אומרים אחרת)

הטענה שלי בעיקר שהוא התעקש שאין עניין בריאותי להניק אחרי גיל שנה ושוב כאמור אמרתי לו שמניסיונות קודמים של חמש שנים בהנקה צום הפחית לי את החלב (בכל צום כזה אמרו לי לשבור כולל כיפור)

מניסיוני, הן מכירות הרבה פסיקות ועושות לפי זה, או מתייעצות נקודתית עם רב אחר. לא ממציאות את הגלגל.

יודעת שלא כולן זה מתאים להן הלכתית, אבל רק מניחה את זה פה אם זה משהו שמתאים לך.

(אני בעבר התייעצתי, גם בענייני נשים אבל לא לידה וכו עם רופאת נשים שהיא גם תלמידת חכם ויועצת הלכה. היא לא ככ הקלה, כן מעט, אבל היא גם לגמרי הבינה על מה אני מדברת ואמרה לפי זה, ולפי ההלכה כמובן. זה היה לי ניסיון חיובי…)

היא לא החשש מהפגיעה בהנקה, אלא מהחשש בפגיעה בהיריון וגם באישה, שחלשה נורא מהשילוב.

וגם אם יגידו לה - טוב, אז תפסיקי להיניק לגמרי לפני הצום - זה לא יעזור לה להספיק לחזור לכוחות שלה...

ההנחיה אלי תמיד הייתה להפסיק לצום כשמתמעט

ולעיתים להתחיל צום בשיעורים כדי שלא יתמעט 

כי באמת *לכאורה* מעל גיל שנה התינוק לא זקוק להנקה, אז כאילו לא נורא אם החלב יתמעט בגלל הצום. אבל השילוב של הנקה והיריון יכול להיות קשה מדי בשביל האישה...

גם אצלי החלב ב"ה לא מתמעט בגלל צומות, אז בשבילי ההנקה היא לא סיבה להתיר לא לצום...

אבל לא נכון להגיד שאין משמעות להנקה אחרי גיל שנה

בוודאי שיש. לכן יש נשים שממשיכות

הכוונה שמבחינה *תזונתית* כשהתינוק עם אכילה מבוססת מוצקים, הוא יכול לגמרי בלי.

אבל יש משמעות תזונתית (קטנה)

ומשמעות רגשית-נפשית - קשר בין האמא לתינוק שמחזק את הביטחון, החוסן...

בריאותית - קבלת נוגדנים מהאמא למערכת החיסון

ועוד ועוד.. 

שאני מניקה מעל גיל שנה תוך כדי הריון...

ככה שנשמע שיש שם פסיקות שונות בין רבנים

(אישית מתייעצת כמעט תמיד ישירות עם הרב בורשטיין מכל מיני סיבות)

דיברתי עם רב שמכירה אישית מהמכון והסברתי לו הכל אחרי שהוא ניסה למצוא מי הרב שדיבר איתי ולא הצליח.

הוא אמר לי שעם החולשה שלי וכולי כשאני מרגישה שזה חולשה שהיא מעבר לחולשה רגילה של צום אצל אדם רגיל,- לשבור.

הבהיר לי שלא צריך לחכות למצב שמרגישים מאוד לא טוב ומספיק כשאני חושבת שזה קצת מעבר לנורמלי מצום.בין אם זה כבר בערב ובין אם זה בבוקר

תודה לכולן 

חשוב לדעת בנושא של הקלות למניקות ומעוברות בתשעה באב ויום כיפור, שיש ממש גישות שונות בנושא.

יש רבנים שמחשיבים הנקה כסיבה לשבור צום. ויש רבנים שבכלל לא, אפילו אצל תינוק בן חודש.

יש רבנים שמקלים למעוברת שמרגישה קצת חלשה לא לצום, ויש כאלה שרק אם היא חולה ממש או שיש צירים. 

עדיין הופתעתי כי לא ציפיתי אחרי ששנים הולכת לפי רבנים במוקד של המכון

וגם מאוד רציתי שיסביר מה הכוונה חולשה מיוחדת והוא לא ממש הסביר בצורה שהבנתי

גם אני לא מצליחה להוציא משום רב (שונים חלק מפועה חלק לא) ממש תיאור של החולשה שממנה אני אמורה להסיק "עכשיו לשבור את הצום/להתחיל לשתות לשיעורים (בכיפור)"

זה כנראה בגלל שאשה יודעת על עצמה ולא משהו חיצוני שקובע... אצל מישהי סחרחורת זה הקיו ואצל אחרת שחור בעיניים למשל... 

לי רב אמר פעם כאב ראש חזק,

ואצלי זה לא מתבטא בכאב ראש אלא יכול להתבטא ברעד, סחרחורת, דפיקות לב מהירות, הזעה, קור חזק, שחור בעיניים כשנעמדת, הרגשה של נימול... כל פעם משהו אחר.

משהו שכן היה לי משמעותי ועזר לי להבדיל בין חולשה קלה וחולשה חזקה יותר זה הרגשה של צורך לשכב. כשאני מרגישה שאני כל כך חלשה זכבר לא יכולה לשבת והגוף דורש לשכב זה כבר סימן לחולשה שמתחזקת. 

הייתי חודש וחצי אחרי לידה והיה לי קשיים רציניים בהנקה.

ואמרו לי לצום רגיל. הרגשתי שזה לא נכון לי וחיפשתי היתר אחר

אני יודעת שהרבה כאן נגד הלחפש היתר.

אני חושבת שצמתי עד חצות? אולי לא לא יודעת זה היה מזמן ועבר בסדר

אבל ההתעלמות הזאת מחשיבות ההנקה שיגעה אותי.

אגב יש מישהי גם מפה אני זוכרת כי ילדנו ביחד שגם אמרו לה לצום

וזה ממש דפק לה את ההנקה היא לא הצליחה לחזור אחרי זה..

לדעתי מכון פועה בזה יותר מחמירים.. 

ובדיוק מה שהייתי צריכה.

בהמשך אולי אפתח שרשור של דוגמאות לדעתכם מה נחשב לחולשה מיוחדת בעיניכם

שאקבל פרופורציה וכיוון כמו שהתחילו פה לתת

ותודה למי שפספסתי, הרגעתם אותי כולן ואני מופתעת לטובה מההיענות המשמחת

צום של תשעה באב חייבת לצום גם מעוברת ומניקה. אבלללל אם צמה ומרגישה לא טוב יכולה לשבור. כנראה שלזה הוא התכוון.

הייתה שנה אחת שהנקתי ואמרו לי לצום, ומייד כשחשתי חולשה אותו רב אמר לי לשבור באותו רגע.

ומשהו כמו שאני לא יכולה לזוז מהמיטה

כאישה ואימא גם כשאת מתה את מתפקדת וניסיתי לקבל על זה מידע אבל אָין

אמר פשוט לשבור בלי לשאול שאלות, וזה רב מאד גדול. ממש הדגיש שלא יהיה לי מצפון 

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר