אני לא מבינה מה קורה לשינה של הילדים שליפה לקצת

נראה לי זה התחיל מהמלחמה עם איראן, לא זכור לנו שזה היה ככה קודם.

 

4 ילדים, גילאי כמעט 5, 3 וחצי, 2 וחצי, שנה וחצי.

ישנים יחד באותו חדר.

 

פעם היו הולכים לישון ב5 וחצי-6, נרדמים בקלות ובלי בעיות.

קמים בין 5 וחצי ל6 וחצי, לרוב עד 6 הם כבר ערים.

אחרי המלחמה איחרנו את שעת השינה ל7 כדי לראות אם זה יגרום להם לקום קצת יותר מאוחר. (בימים הראשונים קמו ב7 ואז חזרו לקום ב6)

בהתחלה נרדמו מהר ואז לשני הגדולים בעיקר לקח כשעה-שעה וחצי להירדם.

אחרי חודש+ החלטנו לחזור ל6 במטרה להקל עליהם את ההרדמות וכדי שיהיו פחות עייפים ביום. כי גם ישנו מאוחר וגם קמו מוקדם.

וגם מתוך מחשבה שאולי אנחנו מפספסים את הזמן שהם עייפים ואז קשה להם להרדם.

אבל זה לא עוזר, עדיין הם לא נרדמים במשך שעה-שעה וחצי.

 

מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?

מה אני מפספסת?

אין לי כח לזה. הם משגעים אותי כל פעם עד שנרדמים.

 

(כל הנ"ל לא כולל את הקטן שנרדם)

הם כולם לא ישנים בכלל במהלך היום?פרח חדש
רק הקטן ישן, אבל הוא גם נרדם בקלות בערבפה לקצת
תראי, אני רואה אצל חלק מהילדים שליפרח חדש

שלפעמים לוקח להם יותר זמן להרדם

ולא מאיזשהו סיבה באמת

זה חלק מההתפתחות.

הבעיה מתחילה כשאחד משפיע על השני ואז כולם יחד לא נרדמים.

במקומך נראה לי הייתי מנסה להרדים את 2 הקטנים יחד, קודם (אולי אפילו את השלושה)

וקצת יותר מאוחר את 2 הגדולים יותר (או רק את הגדול בסוף)

נכון שהגילאים שלהם צמודים

אבל כן יכול להיות הבדלים בצרכים שלהם.


וואי ועשית לי נוסטלגיה להיזכר איך היה כשב 7 וחצי הבית היה דממה 🥹😁

זה מה שאני מנסה להבין, אם הגדולים צריכים פחות שעותפה לקצת

שינה?

כי גם כשהלכו לישון ב7 אז הקטנים נרדמו ושני הגדולים לא.

לשני הכי קשה להרדם, לא יודעת למה. תמיד נרדם אחרון

לאו דווקא פחות שעות שינהפרח חדש

אבל כן עייפים בשעה יותר מאוחרת.

תנסי להפריד את ההשכבות ותראי אם הולך יותר טוב.

ואני עד גיל הרבה יותר גגול שוכבת לידם.. אפילו בתור פינוק

מבחינתי אין לי עם זה בעיה

ככה היום מסתיים בטוב

וגם אני נהנית מחצי שעה- שעה של מנוחה

אולי זה יעזור להם להרדם יותר בקלות


אם אני שוכבת לידם אני נרדמת לפניהםפה לקצת
ואז יילך לי הלילה


אם ישנים יותר מאוחר אז זה פחות שעות שינה כי בכל מקרה קמים ב6

לא חייב להיות שאת ממש שוכבת ונרדמתפרח חדש

עכשיו אני כותבת פה

ונמצאת בחדר עם 2 ילדים.

מידי פעם עונה לכמה שאלות

מהנהנת

עוד כמה דקות יירדמו ואז אני אקום.

מבחינתי זה פסק זמן נחמד 

אני יושבת לידם, זה לא עוזר...פה לקצת

למרות שאני ממש לא מתחברת לזה, אבל אמרתי ננסה אולי יגרום להם להרדם יותר מהר

בסוף יוצא שאני יושבת לידם שעה וחצי (ואני עוד מתלבטת אם זה גם מפריע להם להרדם)

אצלי אף פעם לא היה שקט בשעות האלההשם שלי
הגדולה לא הלכה לישון לפני 8.
אצלנו מאז המלחמה עם איראןוואלה באלה

הם ממש מתקשים להירדם.

כשאנחנו שוכבים איתם הם נרדמים משמעותית יותר בקלות, אני חושבת שזה פשוט חלק מההשפעות..

אבל עכשיו אני כבר לא יודעת באיזה שעה נכון להרדיםפה לקצת

אותם

מבינה אותך...וואלה באלה

הייתי מנסה לשמור על השעת שינה שעבדה טוב.

אצלנו התהליכים הכי ארוכים תמיד היו סביב השינה, כאילו לוקח למערכת שלהם יותר זמן לקלוט או משהו😅

מה שעבד לפני המלחמה?פה לקצת
כי אחריה כלום לא עובד
כן ... וחיבוק. איזה מתסכל זהוואלה באלה
אני ככ מזדהה
אולי תעשי שינויים פחות דרסטייםשם משתמשת חדש

הכוונה-

קחי את השעה בה הם נרדמים עכשיו

ותקדימי נגיד ברבע שעה

אחרי כמה זמן

בעוד רבע שעה


ואז הגוף מתרגל להקדים אבל בלי ששם לב

וואי הייתי מתחלפת איתך עכשיודיאן ד.

אמאל'ה איזה סרטים אנחנו עוברים עם השינה של הגדול בן 3.5

 

נגיד אתמול נרדם רק בתשע, וזה ממש סביר, כל יום נרדם בשעה הזאת.

 

התעורר הבוקר ברבע לשש בבוקר!!!!

מה הקשר לקום כל כך מוקדם כשנרדמים כל כך מאוחר?? 

אוףף אני קרועה מעייפות.

וואי זה קשהפה לקצת
למרות שאני חייבת לומר שלא היה אכפת לי שיילכו לישון ב8 ויקומו ב6 אם היו רגועים במשך היום ולא גמורים מעייפות
האמת שזה נשמע לי ממש מוקדםרק לרגע9
אצלי הולכים לישון הרבה יותר מאוחר. גם בגילאים קטנים אף פעם לא הלכו לישון בחמש וחצי שש...
ומתי קמים?פה לקצת

בכל אופן, אצלנו זה היה מוצלח עד המלחמה עם איראן.

הילדים שלי כנראה זקוקים לשינה הזאת, להשאיר אותם אחרי זה ילדים עייפים ולא רגועים

וכמובן שהם גם מתחילים את היום מוקדם

קמים באיזור שבערק לרגע9
אצלי נגיד הולכים לישון ב7-7וחצישם משתמשת חדש
וקמים בסביבות 6וחצי-7


5וחצי מרגי ש לי מממממש מוקדם


חוץ מהשנה וחצי,שיח סוד

נשמע שעת הרדמה ממש מוקדמת לדעתי

הייתי מעבירה לשעה 7

ככה יירדמו יותר מהר כי יותר עייפים (לפחות ככה אצלנו)

ויקומו גם שעה אחרי, קשוח ילדים שקמים בחמש.

ניסינו מעל חודש, אז נרדמו ב8 וחצי וקמו ב6פה לקצת
מה קורה בזמן עד שנרדמיםשם משתמשת חדש

אם אתם מרגיים שאו רים קריאת שמע ויוצאים מהלדר ואחרי זה לא קמים ולא צדברים

ילד שלא נרדם יש לו בובה או ספר לידו והוא מתעסק בהם בשקט עד שנרדם


אז קשה לי להאמין שישארו ערים שעה וחצי לבד עם עצמם בחושך


והם קמים עייפים?יעל מהדרום
לדעתי זו שעת השכבה מוקדמת...ממתקית

חוץ מלבן השנה וחצי...

עוד נקודה- הם בקייטנות או בבית?
אם הם בבית או פחות בפעילות ייתכן ובשעה הזו הם פחות עייפים, מה שלא קורה כשהם במסגרות...

הייתי בכל אופן, מאחרת להם את השעה.

יכול להיות שעכשיו בחופש הם פחות פעילים?כבת שבעים

ולכן פחות עייפים...


חוץ מזה, את אומרת שהם ישנים כולם באותו חדר ובאותה שעה. הייתי מנסה להשכיב אותם אחד אחרי השני ולא כולם ביחד. מחכה שאחד ירדם ואז מכניסה עוד אחד.

בהנחה שבאמת ירדמו מהר ולא יעכבו את השאר... 

עכשיו הם במיטה מ19:40פה לקצת

שומעים סיפורים מוקלטים ועדיין ערים...

רק שני הגדולים, שהם בדכ אלה שלא נרדמים

כולם קמו ב6:20 הבוקר


והיה להם כמה התקפי בכי לפני 7 וחצי ואני תוהה אם זה לא היה התקף עייפות שפיספסנו...


לשאלתכן, הם בבית ולא בקייטנה

זאת אחת מהסיבות שאיחרנו את שעת השינה מ6 ל7 אבל זה לא עזר להם להרדם יותר טוב


ננסה עוד כמה ימים להרדים ב7 וחצי-8 נראה אם יעזור במשהו

עונה לך בתור אחת שמשכיבה מוקדם באופן קבועאמהלה

אני הכי בעד ליצור שגרה קבועה גם בזמני כאוס/חופשה וכד'

ורואה שיוצא מזה רק טוב

כמובן לא אשכיב אותם ב6 וחצי כהרגלי כשאנחנו בנופש בצימר עם כל השבט

אבל בבית, בזמן המלחמה עם איראן, וגם כעת בחופש,כולם הולכים לישון בזמן וקמים מוקדם.

אני הייתי ממליצה לך להתמיד בשעה הרגילה.

אני משכיבה תאומות בנות +6 ב6 וחצי. הן קמות ב6-6 וחצי ולי זה מושלם.

אולי להשכיב ב5 וחצי זה קצת מוקדם כי לא מספיק התעייפו

אבל 6 וחצי-מקסימום 7 זה שעה מצוינת בגילאים האלו.

תודה!פה לקצת
אז אתמול זה היה מאוד לא מוצלח נראה לי.


הבוקר הם קמו ברבע ל6 ולא הפסיקו לבכות עד 8 וחצי....

אצלינו אני רואה שסיפורים מוקלטים מפריעים להם להירדלפניו ברננה!

מרגישה שמספיק 1 של 10 דקות כדי להרגיע את המערכת ואחר כך צריך שקט. או מוזיקה רגועה.

העניין בסיפור גורם להם להתאמץ לא להירדם.

הייתה תקופה שהקטנה שלי הייתה נרדמת תוך כדי הסיפור - עבר לה 😅

חשבתי על זהפה לקצת

אחד מאוד רוצה עוד סיפור, השני רוצה ניגונים שקטים

אולי אנסה להשמיע סיפור אחד ואז ניגונים

חושבת גם שהעניין זה לא השעה אלא האופן הרדמהשם משתמשת חדש

נגיד להשמיע סיפור זה בעיני מתאים לךפני- כהכנה לינה

ומוסכם שרק סיפור אחד כל ףעם

ואז קריאת שמע וזהו..


לפעמים יש סיפור אחד ואז ניגוניםפה לקצת

לא ראיתי הבדל, גם לא בלי שום דבר ברקע

אבל ננסה שוב

זה לא מוקדם להם מאד?ילד בכור

הילדים שלי בני 4 ושנתיים והולכים לישון ב8 וחצי

מרבע ל8 נכנסת איתם למיטה וסיפור וחיבוקים ועד 8 וחצי כבר עוצמים עיניים

עוזר להם שאני יושבת לידם וקוראת כמה סיפורים קצרים שאני ממציאה או הצאט גיפיטי ובזמן הזה הם עוצמים עיניים ומנסים לישון

אחרי זה לפעמים מלטפת קצת עד שנרדמים

 

לא. עד לא מזמן לא הייתה שום בעיה עם השעהפה לקצת
בכל מקרה גם שעה מאוחרת יותר לא מועילה...
משכבים גם מוקדםכי כל פה

הגדולה טיפה יותר גדולה והקטנה קצת יותר קטנה.. נכנסים בערך ברבע ל6 למיטה לצחצוח שינים וקריאת שמע וסיפור..

גם מרגישה שמשהו קצת יותר מבולגן לאחרונה ויותר קשה להם להרדם אבל החלטתי להתחיל כאילו מחדש ולהאמין שהם מסוגלים..

נכנסים למיטה אחרי שמשתדלת שסוף היום רגוע ואז כל יום מישהי אחרת בוחרת סיפור (יודעות שאם מפריעות אז אין סיפור היום והתור עובר למחר ואז הסיפור שלהם מתרחק.. קרה כמה פעמים כדי לבדוק אותי אבל החלטתי שמתחילים איפוס מחדש אז עומדת על זה) מתחילים בקריאת שמע עם אותו תנאי מלמעלה ואז הסיפור הנבחר ואני משתדלת להשאר לידם או ליד הדלת כמה דקות ולהכנס כל כמה דקות להגיד לילה טוב בטון רגוע ולהשכיב מי שצריכה בנעימות ולא מתייחסת לשטויות..

ב"ה עולים שוב על הגל ומקווה שימשיך ככה גם בחופש🙃

ומתי הם קמים?פה לקצת

אני באמת חושבת לחזור ל6 ולראות מה יהיה.

אם הם ישנים מאוחר זה לא כייף איתם כל היום למחרת...


אין לי בעיה לא להתייחס לשטויות, אני מתייחסת כשהם מתחילים להציק אחד לשני...

באזןר 6כי כל פה

ולא משנה כמה ניסנו להזיז את השעת שינה גם לתקופות ארוכות המשיכו לקום באותה שעה בערך..

אין לי בעיה עם זה שיילכו לישון ב6 ויקומו ב6פה לקצתאחרונה

זה מה שהיה עד לא מזמן וזה היה אחלה.

לא יודעת מה השתבש.

ננסה שוב בעז"ה.

תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

אין מה להלחץ מזה.... כשזה יגיע יגיע ונלמדשיפור
רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

טוב אז ממשיכה את תוצאות השחרור שלי-השקט הזה

מצאתי עוד תחתונים שלי במגירה של הבת הקטנה יותר😅


הייתי צריכה לסדר מחדש את הארונות של הילדים


יש כמה גרביים שכבר לא יחזרו להיות לבנות או ורודות.. ויצטרכו להתרגל לצבע הכחול/אפור החדש שלהן..


ולמבאסים יותר- סט פוטר של הבת שלי שכנראה יצטרך ללכת לפח בגלל הצבע שקיבל


מכנס שבת של בעלי שגם כן ימצא את עצמו בפח כנראה


וחזייה בצבע גוף שלי שתוכל להמשיך לשמש אותי, אבל כבר לא תהיה בצבע גוף.. וכולנו יודעות כמה חשוב שתהיה חזייה כזו😉


מה עוד בהספקים שלו?


שבת שמוכנה ללא מעורבות שלי (אלא אם כן להפשיר עוף שאני הכנתי לפני כמה שבתות זה נחשב שלי😅.. אבל סתם, הוא לגמרי יודע לבשל, פשוט אמרתי לו שחבל כי יש קפוא מוכן)


שירותים שנוקו בדרכו שלו (שזה אומר נראה לי רק הבפנים של האסלה, אבל גם זה יותר ממה שאני הייתי מסוגלת כרגע)


חלות קנויות שזה לא קורה כמעט אף פעם אבל מה לעשות

ותכלס שבת מוכנה כבר- כשאני אף פעם לא מצליחה בשעה הזאת לסיים😅 אולי אתן לו כל שבת לתקתק ככה

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאני

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין


יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?


בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

גםoo

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים


יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי


מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)


גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)


אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

אני מאמינהסטודנטיתאמאאחרונה

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11

בת עוד שניה שלוש

בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!

כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?

וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים

התעייפתייי

מזה הדבר הזה?

היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה

תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??

יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11

ואני מכסה בשמיכה ופוך

תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
מזה לחישות לילה? 
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

אצל הבת שלימקלדתי פתח

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.


היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?


פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לא הבנתישירה_11

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?


איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
אצלי גם ילד בן 5 שכבר היה יבש שנתיים פעם אחת פיספס כמה ימים ברצף, נתתי וורמוקס ועבר
סליחהמקלדתי פתח
שהיא לא צמאה
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11
אבל היא שוכבת אז זה עדיין מרטיב את המיטה לא? 
זה אמור לספוג כמו טיטולשיפור
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.


לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

כן קמה יבשהשירה_11

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לגמרי😵‍💫אחת כמוניאחרונה
תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
למישהי יש רעיון מה לשלוח לזוג שצריך להשאר שבת בביתקופצת רגע

חולים עם התינוקת?

בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.


בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח

עוגה/ עוגיות/ פיצוחים/ שוקו/ אייס קפה/ שוקולדיעל מהדרום

לק"י


אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

בתור מישהי שנשארת עכשיו לשבתאנונימית בהו"ל

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

גם אני חשבתי על זה. אבל אין לי כל כך איך לשלוח אתקופצת רגע

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

מגש פירות אוליאחת כמוני
סלטים ולחמניות ביתיותאמאשוניאחרונה

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

יומולדת חגיגה נחמדתשמחה כפרוייקט

ימי הולדת זה קטע אצלנו. הרמנו רף רציני של השקעות.

הוא עושה לי הפקות וגם אני משקיעה בו ממש. והכל בהפתעה כמובן.

קיצר, אני בתקופה עמוסה בהיסטריה. פשוט שחוקה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי קודם. האמת שאין לי טיפת אנרגיה לזה וגם המוח שלי לגמרי סתום.

אני יודעת שזה לא אמור להיות מתוך לחץ אבל לא רוצה שהוא ייפגע. למען האמת גם אני באה עם ציפיות ואוהבת שהוא משקיע כי זה רק פעם בשנה אז כל השאר תירוצים…

בואו לעזרתי

מציעה רעיוןאיזמרגד1

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

הלוואיישמחה כפרוייקט

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

אפשר לעשות יציאה זוגית שווהמתואמת

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

מצטרפת להצעהואני שר

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)


סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה


לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

אולי בריכה זוגית?שיפור
תודה חברותשמחה כפרוייקט

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

ניווט זוגי- ראיתי המלצות של חוויה מתוכננתיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


תחפשי בגוגל.


ובהצלחה!

איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה

אוהב אותי. או לפחות נראה לי...

הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!

"אימוש היקרה"

ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...

הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא  בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....

והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל

כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.

תודה לה'

וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
לק"י


פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית

וטוב שיש תמיד תקווה

וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
אני ממש דומעת מהתרגשות🥹
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתיאחרונה
נכון זה בסדר פשוט להתרסק בבכי במיטה?הריון ולידה

גם אם זה היום נישואין שלנו?

הוא לא פה

אני עם כמה וכמה שחלקם חולים

ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד

הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה

הורמונלית ונפשית בכלל

ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה

צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי

אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו

גם בתשלום

הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות  וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.

למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים

ונמאס לי!

ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי 

ועכשיו אני פשוט בוכה

וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר! 

אויש... בטח שזה בסדר! חיבוק לבינתיים...ירושלמית במקור
ברורררר. אמאל'ה. חיבוק גדול מותקאורוש3
אני בדרך להביא לך תעודת התרסקות מוצדקתSeven

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

את החייםהריון ולידה
תודה אהובה 
😘Seven
וואו חיבוק ענקקקרקאני

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

אפשר לבכות גם מהתמיכה הזאת?הריון ולידה

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וואי בטח שמותר להתפרקנעומית

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.


מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

מותק בא לי לתת לך מדליהממשיכה לחלום

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

שולחת הרבה כוחותממתקית

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

🫂יעל מהדרוםאחרונה

אולי יעניין אותך