זה ממש משמח

(וגם זמן סכנה, ממש לא כדאי)

אבל בוודאי שיש גם דעות שונות,

למשל הרב אבינר:

בילויים מותרים בתשעת הימים ובכלל (מאמר)

מה מותר בילוי בתשעת הימים? כמובן זו לא שאלה בשבילנו הרי אנחנו יושבים ולומדים. אבל הנוער הוא בחופש ואין לו מה לעשות. תשובה: כל מה שלא אסור- מותר. זה כלל שנמצא בתפארת ישראל. אפשר כלל הפוך- כל מה שלא מותר- אסור. כלומר, כל מה שלא כתוב בפירוש שהוא מותר אז הוא אסור. אבל הוא מוכיח שהכל מותר, וכדי לאסור אתה צריך להוכיח שזה אסור. וכך הבאתי באחת התשובות.

ולכן מותר לטייל בתשעת הימים כי לא כתוב שאסור. אולי חכמים לא ידעו את המילה טיול? בוודאי ידעו. יש הלכות שכתוב לעניין גילוח אם הוא בא מעסקים, אך לא אם בא מטיול. וכן לפרנסה והרווחה מותר אך לשוט לא. ולכן מותר לטייל.

שמא תאמרו נכון שמותר לטייל אבל אהה? זה טיעון נכון ולכן המחמיר לא יטייל. כמובן אני אומר לאדם- אולי תמצא זמן אחר לטייל, אבל אין בזה איסור.

הנה הקישור למאמר:

בילויים מותרים בתשעת הימים ובכלל (מאמר) – שיעורי הרב שלמה אבינר

אני לא בא לפסוק הלכה לכאן או לכאן, רק לא אהבתי את התשובה הכ"כ חד משמעית כאילו אין עוד דעות בעולם...

אני עצמי לא מטייל בתשעת הימים, ומעולם אפילו לא חשבתי לבדוק אם זה מותר. זה פשוט לא נראה לי שייך לתקופה. 

לכן למשל כשאני שומע שירים ווקאליים, אלה לא שירים עם 700 קולות שמנסים לחקות תופים וחצוצרות וכו', אלא שירים שקטים ועצובים מעניין בית המקדש והחורבן והגאולה וכו'.

בדיוק אתמול שמעתי את השיר "מהפכה של שמחה" ברדיו של תחנה המקפידה על קלה כחמורה... כמובן ללא כלי נגינה.

האם זו הייתה כוונת המשורר? שנשמע את השיר "מהפכה של שמחה" בימים של עצב? נשמע לי אבסורד.

גם מהרב אבינר שהבאת אפשר להבין מה נכון לדעתו. אם תתעקש יאמר לך מותר, אם תחפש מה ראוי יאמר לך שלא.

זה בדיוק כמו ההבדל בין לשאול בפורום ''האם מותר לקחת רוקסט כי אני משתעל המון'', לבין לשאול רופא/רוקח.

כי בפורום יענו שמותר, לזה בדיוק מיועדת התרופה.

אבל איש מקצוע יצעק ''את בהריון גברת! את רוצה ילד נרקומן?! תזרקי את התרופה מהיד לפני שאני מביא לך לאטמה''. או שהוא יהיה יותר נחמד, גם יכול להיות, אבל מה שבטוח זה שהוא לא יענה ''כן'' או ''לא'' בלי להבין את המצב.

הוא גם יברר האם יש היסטוריה של שימוש בכדורים אופיאטים, כדי למנוע מצב של התמכרות (מכת מדינה בארצות הברית שמחלחלת גם אלינו).

בסופו של דבר לא מדובר באיסור דאורייתא ואף לא דרבנן, אם איני טועה אפילו ''מנהג'' אי אפשר לקרוא לזה בלי לראות שעשרות דורות אחורה יהודים נמנעו מכך (למשל הימנעות מבשר בערב תשעה באב היא דרבנן, אבל בכל שאר תשעת הימים היא מנהג).

לאדם רגיל אסור להפר איסור דרבנן וגם לא מנהג, אבל ככל שסיבת האיסור קלה יותר כך יהיה אפשר להקל יותר במקרים חריגים.

למשל איסורי תורה בשבת לא נדחים אלא מפני פיקוח נפש, אבל איסורי דרבנן בשבת נדחים במידה מסוימת גם מפני צער גדול וחולי שאינו פיקוח נפש.

או ההבדל בין איסור חמץ בפסח לבין מנהג האשכנזים בעיקר שלא לאכול קטניות, שקל יותר להקל בו במקרים מסוימים (למשל חולי צליאק, חיילים במלחמה וכו').

בקיצור,

זה הרבה יותר מורכב מ''לא''.

הבאתי תשובה של רב אחד, ואז הבאת תשובה של רב אחר, ואמרתי שגם מתשובת הרב השני עולה שראוי שלא.

עכשיו גם זה לא טוב לך ואתה ממשיל משלים. בשביל מה ללכת סחור סחור? תגיד ישר שדעתך היא שאין בעיה וזהו.

או לחילופין, תשלח את השואלת לשאול רב ולעשות כהוראתו.

אבל התשובה הפשוטה היא שהמנהג המקובל הוא לא לטייל בתשעת הימים.

ודווקא כתבתי שאני עצמי לא מטייל בימים האלה, ובאופן כללי לא עושה הרבה דברים למרות שהם לא אסורים.

הרב אבינר לא כתב שאסור, אם זה מה שהבנת ממנו אז חבל.

זה בדיוק ההבדל בין לכתוב ''לא'' לבין לכתוב תשובה מלאה.

ואכן הרב אבינר לא כתב שאסור, אבל הוא כתב במפורש שראוי להחמיר.

"שמא תאמרו נכון שמותר לטייל אבל אהה? זה טיעון נכון ולכן המחמיר לא יטייל. כמובן אני אומר לאדם- אולי תמצא זמן אחר לטייל"

זה טירוף פתאום אני קולטת כמה כל היום שלי זה מוזיקה .. וכמה זה קשה הווקל

תודה

המרגלים. קשור לפרשה ולתקופה.

תקבעי עובדות בשטח ש'טובה הארץ' לכולי עלמא כמו שרואים בפרשה.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡