תיעוקת שעולה לאט במשקל- מה לעשות?חידניסטית

הבת שלי תשעה חודשים, ומההתחלה עלתה לאט במשקל. היא נולדה קטנה, 2830, ובמעקב בטיפת חלב יורדת באחוזון משקל בעקביות- התחילה ב15, עברה ל7, אחרך כך 4 ועכשו 1.2. באחוזוני הגובה והיקף ראש אין שינוי. בטיפת חלב שלחו אותי לרופאת ילדים בקופה למעקב גדילה, והיא עלתה עשרה גרמים בחודש! נכון לעכשו, היא שוקלת 6 ק"ג. עכשו הרופאה רוצה שנשקול שוב ונראה מה לעשות. במשפחה שלי כולנו נולדנו קטנים ורק בגיל שנתיים בערךהתחלנו לעלות במשקל בצורה משמעותית. היא יונקת שלוש פעמים ביום כמויות יפות, ואוכלת עוד שלוש ארוחות מוצקות, בדרך כלל יפה.

לפני שבוע היא נדבקה בווירוס ושילשלה והקיאה למשך יום וחצי, ועכשו יש לה כמה ימים שכואבות לה השיניים והיא לא רגועה ולא מסכימה לאכול מוצקים כמעט בכלל.

היא מתפתחת כמו שצריך, שמחה ורגועה בדרך כלל.

אני תוהה כמה להלחץ מהמשקל שלה, ומה הרופאה תגיד לי. מצד אחד, אני חושבת שהבת שלי יודעת כמה טוב לה לאכול, מצד שני, שלא נפספס משהו אמיתי שצריך לטפל בו.  

לי נשמע שהיא אוכלת טוב, ואת מעידה שהיא שמחה ורגועהכתבתנו

קודם כל, היא מקבלת ברזל? אם הבנתי נכון זה יכול להשפיע.

(אמנם נשמע שיש לה תאבון).

בכל אופן, נשמע לי שאני במקומך הייתי שומעת מה הרופאה מציעה, אם יש משהו שאולי פיספסתם וכדאי לבדוק, אבל הולכת עם האינטואיציה יחד עם הנתונים- שאם היא בסהכ עולה במשקל אפילו שבקצב שונה מהטבלאות, ואתם בטבע שלכם קטנים ועושים קפיצת גדילה בגיל קצת יותר בוגר, והכי חשוב- היא שמחה ורגועה, אז לא הייתי הולכת על כל מיני בדיקות לא נעימות או פולשניות לפני גיל שנתיים. דברים שיחסית בקלות ובלי לצער אותה הייתי שוקלת לבצע, ואם זה לא לכוחות שלכם ואת לא מרגישה שחוץ מהמשקל משהו לא תקין- אז אולי אפילו עם בדיקות פשוטות הייתי מחכה. ואל תתני למבטים ומשפטים של האחות או הרופאה לבלבל אותך אם את מרגישה שזה מה שנכון. את האחראית ואת קובעת מה כן או לא יעשו לבת שלך. רק בריאות!


לעניות דעתי זו תשובה מסוכנתפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"א באב תשפ"ה 13:06

להמליץ להורים להתעלם מהמלצות הרופאים על סמך אינטואיציה, 

להגיד להם שהאחות והרופאה "מבלבלים אותם", 

להגיד שאפילו על בדיקות פשוטות אפשר לוותר "אם את לא מרגישה שמשהו לא תקין" - זה פשוט מסוכן וחסר אחריות.

 

רופא ילדים טוב לא ישלח ילד ל"כל מיני בדיקות לא נעימות או פולשניות" אם אין סיבה טובה לכך.

 

כמובן כמובן הורים תמיד צריכים להפעיל שיקול דעת, אם הרופא אמר משהו שנשמע להם לא טוב אז עומדת להם הזכות והחובה לבדוק עם רופא אחר ועם עוד מאה רופאים אם צריך ולקרוא לבד חומר מקצועי ולהתקשר למומחים בארצות הברית אם רוצים,

אבל פשוט להתעלם? להזניח? אפילו לא לבדוק? 

 

אם למשל בעוד 3 שנים ההורים יגלו שיש לבת שלהם צליאק (ואני בטוח שזה מהדברים שהרופא ירצה לבדוק כבר בשלב הנוכחי), אנחנו לא נהיה שם בשביל לנחם אותם על 3 שנים של סבל...

 

מדגיש שהתגובה נכתבה לדברים שכתבת, לא אלייך אישית. אני חלילה לא פונה אלייך אישית אלא דן בעמדה שהצגת.

רק לגבי צליאקהשם שלי

יכול להיות שיבדקו בגיל הזה והיה תקין.

ובגיל יותר גדול יגלו צליאק.

לדעתי כדאי ללכת לרופאים מומחיםפשוט אני..

אנדוקרינולוג ילדים,

גסטרו ילדים.

 

כל אחד מהם יבדוק בתחומו האם יש בעיה שיכולה לגרום לירידה העקבית באחוזונים (כלומר העלייה האיטית במשקל).

 

אולי תגלו שיש בעיה ומיד גם תדעו איך לטפל בה,

ואולי תגלו שאין שום בעיה ופשוט צריך לחכות קצת עד שהיא תשמין מנחת.

 

בשתי האפשרויות - הרווחתם. WIN WIN.

שווה בדיקה כמובן אצל רופא. אבל רק להרגעהרחלי:)

הבת שלי ממש כמו שאת מתארת, ירדה וירדה באחוזונים של המשקל היקף ראש וגובה מעולה.

עכשיו היא 1.4 באחוזון של המשקל משהו כזה, בת חצי שנה.

שנינו אני ובעלי קטנים מאוד (אני נעה בין 39-40 ובעלי 53)

אתמול הייתי אצל רופא ילדים עם הנתונים והוא אמר שהמשקל זה הדבר האחרון שמדאיג אותו כל עוד הילדה מתפתחת יפה חיונית ושמחה והכי חשוב ההיקף ראש ואחכ הגובה.

הרגיע אותי.

אני כמובן לא מורידה בגלל זה רגל מהגז ושמה לב לארוחות שלה, פשוט עושה מה שאני יכולה הנקה, התחלת מוצקים. ברזל...

אם אראה עוד ירידה במשקל - בדגש על ירידה . כן אלך לבירור נוסף...

מכירה מישהיבארץ אהבתי

שהיא ובעלה נמוכים, וכשהבת שלה היתה נמוכה אני לא חשבתי שזה חריג בכלל.

אבל כנראה שהרופאים שראו שם דברים שבכל זאת היו חריגים הפנו לבדיקות שבסופן גילו לה צליאק.

לא הייתי מזלזלת הבדיקות.

אבל גם לא הייתי נלחצת יותר מידי. בעז"ה יהיה בסדר...

היא נמדדה בכל הפעמים באותו משקל?מנגואית

כי יש סטיות בין משקלים

ליתר ביטחון הייתי מודדת בעוד משקל אחר


אתם מקפידים על לתת לה ברזל?

עליה במשקליהושבעט7

תינוק /ילד שאוכל טוב.מתפתח יפה ורגוע,זה דבר מרגיע.

לגבי משקל כמובן שצריך מעקב .כמו שהפותחת עשתה.

אם הרופא ילדים ואחיות טיפת חלב רגועות .לא צריך להלחץ יותר מידי.

צריך ספירה ,להיות במעקב רופא ילדים .

לתת ברזל לפי ההמלצות.

לעיתים צריך להוסיף שומן או מזונות עשירים הקלוריות.

כל מקרה לגופו.

בד"כ מחלות חסר ,שמשפיעות על ספיגת מזון.

מלוות בכל מיני סימפטומים .

לא כאן המקרה לפי הפותחת.

צריך גם לשיב לב לגנטיקה במשפחה המורחבת.

אי אפשר לדעת מאיזו גנטיקה במשפחה המורחבת נובע קצב הגדילה.

יש לי ילדים כאלהמתיכון ועד מעון

קטנים ורזים שגדלים בקצב שלהם.

אני לא מזלזלת בבדיקות כי מעקב ובירור רפואי זה חשוב לשלול בעיות אמיתיות, אבל אם לאחר הבירור הכל תקין הייתי מניחה לזה.

השבוע אמר לי אנדוקרינולוג ילדים שהבן שלי אצלו במעקב (משקל מתחת לאחוזון 3) שלדעתו ילדים בריאים שאוכלים באופן תקין אין לרפואה מה להציע יותר מדי מבחינת עלייה במשקל ומודה שמהנסיון שלי העשרה קלורית מסייעת רק לילדים שלא אוכלים היטב.

אז מצד אחד אל תלחצי, סיכוי סביר שהכל תקין ומצד שני כדאי לעשות את הבדיקות המומלצות לוודא שבאמת הכל תקין

לא צריך להילחץהשם שלי

אבל כן כדאי לעקוב.


הבן שלי נמצא במעקב אצל דיאטנית.

ההנחיות בעיקר זה להקפיד על ארוחות מסודרות, להעשיר כמה שיותר בשומנים בריאים וחלבונים.


כדאי לעשות גם בדיקת דם, ומה שהרופא חושבת שצריך לבדוק.


גם אצלי הילדים קטנים, אבל הכל תקין.

עונה לכולןחידניסטיתאחרונה

אני אלך לרופאה ומה שהיא תגיד נעשה, אני סומכת עליה. פתחתי את השרשור בעיקר כדי להבין כמה זה נפוץ ולשמוע מכאלו שעברו את זה.

לילדה ב"ה יש תיאבון, והיא אוכלת יפה, גם בהנקה וגם מוצקים.

תינוקות חמודה מחפשת שםאנונימית בהו"ל

תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם

דרוש 

שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)

קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)

עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.

לא מדי קצר

 

היא הולכת ומזדקנת

הסביבה לוחצת

ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים

 

הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!

אביגיל , אביטל , אבישג , נועה, אלישבעצוףלבוב
אוריהאונמר
נועה תמר יעל אבישגהבוקר יעלה
נטע מיכל מעין רוני שחרבוקר אור
יש משמעויות ספציפיות שאתם מחפשים?מרגול

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי


שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה


בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):


ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'


ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

שרה, רבקה, רחל, לאה, מריםמתואמת

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

רק רוצה לעודד אותך לא להילחץכורסא ירוקהאחרונה

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

התייעצות: מיעוט תנועות. לא יודעת אם אכן מדאיגאחת כמוני

שבוע טוב


ב"ה בשבוע 28

אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.

היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.

אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.

תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.

מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?

מה זה פחות תנועות? פחות ממתי?יעל מהדרום
לק"י


לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

פחות מבדרך כללאחת כמוני
אם אני זוכרת נכון, הרופא שלי אומר לעקוב משבוע 26
עקרונית אמורים להרגיש פעמיים או שלוש ביוםיעל מהדרום
לק"י


3 תנועות בחצי שעה.


אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

הייתי באותה סיטואציה (גם שבוע 28)סטודנטית אלופה

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

תנסי לשתות קולהרקאני

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

תודה לכולןאחת כמוניאחרונה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

תותח! לגמרי כיףהשקט הזה
למישהי יש רעיון מה לשלוח לזוג שצריך להשאר שבת בביתקופצת רגע

חולים עם התינוקת?

בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.


בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח

עוגה/ עוגיות/ פיצוחים/ שוקו/ אייס קפה/ שוקולדיעל מהדרום

לק"י


אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

בתור מישהי שנשארת עכשיו לשבתאנונימית בהו"ל

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

גם אני חשבתי על זה. אבל אין לי כל כך איך לשלוח אתקופצת רגע

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

אולי יש חנות ספרים שם בלובי ואפשר לשלם ולהגיד להםלפניו ברננה!
שאחד מהם ילך לקחת?
אין שם סטימצקי או צומת ספרים או משהו?מרגול

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

וואי ממש!!!אין כמו טאטע!
כשהייתי מאושפזת בשבת זה היה חסר לי ממש. ולא היה מאיפה לקחת.זה ממש הצלה
כשאני הייתי באשפוז בשבת עם הבן שלי (במחלקת ילדים)בארץ אהבתי

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

 

 

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

ומה שלומך?? איך עבר?אחת כמוניאחרונה
מגש פירות אוליאחת כמוני
סלטים ולחמניות ביתיותאמאשוני

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה

אוהב אותי. או לפחות נראה לי...

הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!

"אימוש היקרה"

ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...

הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא  בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....

והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל

כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.

תודה לה'

וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
לק"י


פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית

וטוב שיש תמיד תקווה

וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
אני ממש דומעת מהתרגשות🥹
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתי
מרגש ממש.אנונימית בהו"ל

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

לא רואה סיבה לכתוב הודעה כזו מאנונימיבארץ אהבתי
עשית לי דמעות. בהחלט אמוש היקרה!באתי מפעם
איזה כיף! כמה מרגשהבוקר יעלהאחרונה

בגיל הזה לא מובן מאליו בכלל..

ב"ה שיש פירות 

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאני

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין


יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?


בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

גםoo

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים


יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי


מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)


גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)


אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

אני מאמינהסטודנטיתאמא

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

תודה לכולןמים כחולים
יש לי גם ליווי ויעוץ, אבל עזר לשמוע מהשיתופים שלכן..
לדעתיאורוש3אחרונה

לא נכון להתחתן בלי מציאת חן.

אבל אולי שווה להעמיק ולא לחשוב על זה תקופה ולחזור ולבחון אם זה עדיין שם אחרי העמקת הקשר.

כי לפעמים כשהלב נפתח גם מציאת החן קוראת. 

בא לי להתלהב ולהתגאות בעצמי (:רק רגע קט

השבוע התפללתי שחרית כל יום!

חלק מהימים תפילה מלאה, חלק קיצרתי.

אבל הקפדתי כל יום!

זה התחיל ממשהו אחד שמאוד רציתי להתפלל עליו, ובחלק מהימים הצלחתי גם לכוון, שזה ממש לא מובן מאליו, כי בדרך כלל המחשבות מטיילות למיליון ואחד דברים אחרים.

זהו😌

וואו אלופה!ראשונית

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

וואו מלכההרקאניאחרונה

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

אין מה להלחץ מזה.... כשזה יגיע יגיע ונלמדשיפור

אולי יעניין אותך