השאלה אם הבת החמודה תשתמש בזה או לא.

היתה לי בת כזו שרק שהחזקנו אותה בצורה שתארת היא התקדמה ושקניתי לה הליכון הוא פשוט לא עניין אותה בשום צורה.

אבל משום מה נשמע לי שתינוקת בת 10 חודשים שעומדת ומרימה רגלים היא לא בעיכוב של התפתחות...

גם היא לא זוחלת בכלל.

אני מכירה כמה כאלו שלא זחלו בכלל.

אח שלי לא זחל בכלל וגם לא התאמן בהליכה ויום אחד הוא פשוט נעמד בלי להחזיק והלך...ככה בלי שום הכנה מראש.

טכנית היא בעיכוב, כי בגילה היא אמורה לזחול. (והיא עוד לא ממש נעמדת בעצמה, אף שאת זה היא כן כבר מנסה - בעיקר כשאני לידה על הספה והיא רוצה שאחזיק אותה...)

בפועל - זה ברור שהעיכוב לא נובע מחולשת שרירים, וגם הפיזיותרפיסטית שראתה אותה אמרה שיש לה כוח בשרירים.

את יודעת למה הבת שלך לא התעניינה בהליכון? לכאורה הוא אמור להיות ען משחקים מעניינים, לא?

למרות שיש הרבה זוגות ידיים ב"ה, כבר אין לנו כוח להחזיק אותה כל הזמן... ולצערי אנחנו מקרינים את העצבנות שלנו

אני חושבת שיש באמת משהו שמציק לה, שבגללו היא לא רוצה להיות על הרצפה/רוצה להיות על הידיים. אבל עוד לא הצלחתי לפענח מה...

אני שמה רק ארוך בזחילה

אם למשל יש מזגן או  אפילו בלי מזגן.

או שהרצפה עם מעט לכלוך ( מה שקורה אפילו בבית הכי נקי), זה בטח מציק לתינוק.

תמיד מוזר לי שאין מכנסיים ארוכות בחנות. יש מעט.

ואני לא רוצה לצאת קרציה, כי זה עבד אצלנו ולא בטוח יעבוד לכולם

אבל אני יודעת שזה שווה נסיון. והפיזיותרפסטית שלנו שולחת כמעט את כל התינוקות אליה.

פשוט ככה בדיוק היה הבן שלי, סבל בכל רגע על הרצפה והיה נראה שמשהו מציק לו.

בטיפול קצר הכל הסתדר והוא מאוהב ברצפה כמו שאף ילד אחר אצלי לא היה....

ומתפתח הכי מהר מכולם

הלוואי שתלכי למי שכתבתי לך

זה יכול לחסוך לכם הרבה שעות של עוגמת נפש, דמעות וכספים מיותרים.

אני מתקשרת אליה לקבוע תור... (מקווה שאכן אצליח, כי יש לנו מחר כמה תורים, טלפוניים, בזום ופיזיים)

כי באמת כשל סבל כוחי... וגם כוחו של בעלי... (היא כנראה גם קצת לא מרגישה טוב בימים האחרונים, כי הלילה היא ישנה ברצף לא יותר משלוש שעות... ואנחנו גמורים)

שלווה ונחת

שהמשחקים נמצאים ככה שהמשחק בהם הוא לא בעמידה.

כלומר כדי שיהיה לה מעניין ללכת כדאי להעמיד מישהו/משהו מעניין שהיא תרצה להגיע אליו.

עם משחקים על הפגוש העליון זה רק ההליכון ישיבה שלא מומלץ מבחינת בטיחות והתפתחות.

למעשה אם רוצים שהיא תלך, אז היא צריכה להסתכל קדימה לאן היא הולכת, אם היו משחקים על הפגוש כנראה היא היתה משחקת בהם בעמידה אבל לא מתקדמת.

היה לנו פעם הליכון שהיה בו מקום להושיב בובה, זה מדרבן להליכה, אבל לא בטוח שבגיל עשרה חודשים כבר תתעניין, השתמשנו בגיל יותר גדול.

לא יודעת אם עדיין אפשר להשיג כאלה.

בשביל ללכת יש הליכון, בשביל לעמוד יש שולחן פעילות שהיא יכולה להחזיק ולשחק במה שעליו.

בשביל לשבת אפשר לתלות משחקים על הקיר (כמו כאלה שיש בקופת חולים) באיזה גובה שאת רוצה שהיא תהיה- ישיבה או עמידה.

זה כמו שבשביל לגדל ילד צריך כפר שלם, אז בשביל לעודד ילד לעשות פעולות בסיסיות צריך חנות צעצועים שלמה ;)

ממש מקווה שזה יעבוד וילך בקלות.

ורק בהקשר הכללי שכתבת - ממש מקווה שהפיזיותרפיסטית תבין שילד חי בתוך סיטואציה נתונה שלא כולה מוכוונת רק אליו וההורים מתמודדים עם כמה דברים בחיים.

אני בטוחה שאתם עושים את המיטב שלכם עבור כל ההתמודדויות הקיימות אז אל תרגישי רע לגבי זה.

בהצלחה רבה!

תהיי גאה בעצמך שאת על זה ומטפלת בזה

הבן שלי עכשיו היה בריפוי בעיסוק בשביל חיזוק ודברים ספציפיים ותכלס הוא לא היה חייב את זה בכלל,

הוא בנורמה פשוט בצד הנמוך יותר. ובהתחלה התבאסתי על עצמי והרגשתי מזניחה כי היא עשתה איתו תרגילים מה זה בקטנה וזה ממש ממש קידם אותו, ומה אני אמא עצלנית שאוהבת רק לקרוא סיפורים ולשבת על הספה איתם ולא יכולתי לעשות איתו גם כאלה משחקים?

ואז הבנתי שזה פחות הצד שלי ואיזה יופי שהלכנו לפעילות משותפת עם אשת מקצוע שעזרה לי לקדם אותו בנושא הזה

אז מעולה שאת על זה ויהיה לך זמן קבוע שאת מקדישה לזה ועושה גם קצת שיעורי בית בבית איתה

והיא תלמד אותך טריקים קטנים 

את כבר יודעת מה זה.. את מנוסה יותר מכולנו 

הכל בסדר

לצערי אני גם כמעט לא סתם משחקת איתה כי אין לי כוח...

בכל אופן תודה! גם @שיפור

אני קוראת מהצד ונשמע שיש עליכם המון עומס...

עליך, על בעלך, על האחים הגדולים.

ובנוסף ליום-יום ולחוסר השינה יש דאגות וטרדות והמצב בארץ ובכלל...

מצדיעה לך שאת מחזיקה את הכל!!

האם מצאתם משהו שנותן לכם כוח?

יש היום כל מיני ארגונים ועמותות.

אבל אפשר גם חברים טובים או קרובי משפחה, מישהו שייתן לך (ואולי גם לשאר) לנוח לפעמים. לנשום. שיהיה כוח להמשיך

עוד לא מצליחים אפילו להרים את הראש מעל פני המים כדי למצוא איך להשיג הפוגות... (חוץ מהדרכת הורים שב"ה מצאנו די מהר ועוזרת לנו מאוד)

מקווה שכשתתחיל שנת הלימודים, והילדונת תתייצב במסגרת, גם אנחנו קצת נתחיל להתייצב...

תודה רבה❤️

הבנתי שזה בסדר גמור.

הבעיה עם אלה שמושיבים את התינוק בפנים והוא מזיז את הרגליים וזז אבל זה לא מלמד אותו לכת ומחליש את השרירים

תודה שחידדת לי את ההבדלים בין מה שקיים בשוק (לא הכרתי). אז אם נקנה - נחפש משהו שהוא ממש כמו הליכון של קשישים במבנה, ולא כמו מה שתיארת.

אם את מתכוונת להליכון כמו עגלת בובה אבל יותר יציב, אז הוא מומלץ.

הליכון שהתינוק יושב באמצע הוא בעייתי.

הבן המתוק שלי התחיל לזחול בגיל שנה וחודשיים בערך-זחילת גחון. אני חטאתי בזה ששמתי אותו בהליכון ישיבה ככה הוא היה משוחרר וכמובן משחרר אותי הייתי כבר עם תינוקת נוספת בבית כך שזה היה לי ממש הצלה. הפיזיותרפיסטית שלי הייתה ממש נחרצת שזה לא בריא בכלל אז כן הייתי שמה לזמנים קצרים אבל שוב, לא הייתי מסוגלת אחרת.

יש הליכון שעומדים ומחזיקים איתו שזה מצוין ועוזר להתקדם בהליכה. (שלי פשןט לא ידע לעשות את הפעולה של ההליכה לכן לא היה רלוונטי) בהמשך קניתי משילב הליכון עמידה שיש מעצורים בגלגלים ככה ההליכון לא היה רץ מהר  בעזרת המעצור הוא היה ממש איטי וזה די עזר לו בהמשך.

אצלינו הוא לא דילג על זחילת גחון וזחילת שש כך שבפועל התחיל ללכת בגיל שנה ו 11 חודשים, מקווה שאצלך החא תשלים מהר את הפער

כיום הוא בן שנתיים וחצי כן קיים פער עדיין אבל הןא מתקדם בקצב שלו ב"ה 

יש לי שני ילדים לפניה שלא זחלו (אבל למדו להתקדם בישיבה). אחד הלך בגיל שנה ותשעה חודשים והשנייה בגיל סביר - שנה וחמישה חודשים.

לא אכפת לי שתדלג על זחילה, רק שתמצא דרך להתנייד...

יש לך קישור להליכון ההוא משילב?

מרפאה בעיסוק אמרה לי שיש 2 בעיות-

1. זה לא מחזק את השרירים שחשובים בשביל עמידה.

2. דורש זהירות מבחינת בטיחות. לדוג' שלא יהיה אפשרות להגיע בטעות למדרגה.

האם היא מוכנה לשבת?

מתיישבת?

נשארת בישיבה כשמושיבים אותה?

לגבי ההליכון כבר ענו לך..

מצטרפת לדעות שהליכון שיושבים בו לא מומלץ והליכון שדוחפים בהחלט מומלץ

גילוי נאות- אני פיזיותרפיסטית, אך איני עובדת עם תינוקות ופעוטות

אבל לא מתיישבת לבד.

תודה רבה על התשובה המקצועית!

שלנו דווקא כן הנחתה לתת ללכת עם חפץ כלשהו למשל עגלת בובות/כיסא/הליכון(לא כזה שיושבים בו ו"כאילו" הולכים)

ובהתחלה צריך שהחפץ יהיה עם משקל כבד יחסית כדי שלא יהיה ח'ו מצב של חוסר איזון ונפילה לכיוון הפנים

עד שהילד רוחש איזון וביטחון ותוכלי ללמד אותה דיי מהר ללכת

בערך

פשוט היינו אצלה ממצב שהיא לא זחלה אפילו והכל קרה מהר מאוד

היא הספיקה גם לזחול גם להיעמד וגם ללכת 

אז כל העניין השלב הזה התחיל מאז בעצם שהיא התחילה להיאחז ולעמוד

יש לנו הכיסאות הפלסטיק של הילדים הקטנים או הכיסא אוכל שלה של איקאה היא פשוט גררה אותם בעיקר ממש לא השקעתי בהליכון מיותר לדעתי

ההליכון הזה מרעיש הגלגלים שלו פלסטיק

אותו דבר

אבל עגלת בובות זה רעיון טוב

הבן שלי היה בפיזיו בגלל התפתחות קצת מאוחרת (בדיעבד זה נראה לי שילוב של עקשנות עם בטטיות 😁)

והפיזיותרפיסטית המליצה לו ללכת עם הליכון. אבל כזה שסוחבים, לא זה שנמצאים בתוכו.

אני התקשיתי למצוא הליכון במחיר סביר, אז נתתי לו כסא קטן של איקאה שהוא ממש יציב ושהילדון ממש נהנה להתנייד איתו (אם תרצי אחפש קישור) במעון הוא היה הולך עם הליכון.

אגב, ניסיתי גם עגלה של בובה. הבעיה שעל ההתחלה שכחתי לשים משהו כבד, הוא נשען עליה ונפל, ומאז סירב בכל תוקף להסתכל עליה... (עקשן כבר אמרתי 😍) 

מעניין אם גם אצלה זו רק עקשנות...

זה באמת רעיון - לקנות עגלה יציבה ולהניח עליה בקביעות משהו כבד, במקום לקנות הליכון יקר...

זה עושה רעש אבל הוא מבסוט על היכולת שלו לטייל בבית.

יש לנו ארגז משחקים של מגנטים ושל כלי מטבח וכל פעם הוא הולך עם ארגז אחר ומטייל איתו בבית ובמרפסת.

זה לא נותן לו עדיין ביטחון לנסות לבד אבל זה עוזר לו להתנייד.

אולי פיזיותרפיסטים אומרים היום שזה לא קריטי.  אבל לא הייתי מוותרת... 

הבו שלי זחל מגיל חצי שנה ואפילו קצת לפני

והחגורת כתפיים שלו יחסית חלשה, בנורמה אבל חלשה. בדיוק סיימנו ריפוי בעיסוק על כל מה שכתבת

ותמיד יש יוצאים מהכלל..

עם הבת שלי ממש התעקשנו על השלב של הזחילה כשהייתה תינוקת, החגורת כתפיים שלה לא מאוד חזקה עכשיו, אבל אי אפשר לדעת לאיזה מצב הייתה מגיעה עכשיו בלי הזחילה..

שניהם כותבים יפה ויציב, ואחד מהם גם מוכשר מאוד בציור (מצייר אפילו במחשב בעזרת העכבר!).

כמובן, לא בטוח שהנס הזה יחזור על עצמו, אבל אני באמת פחות דואגת בכיוון הזה...

לדעתי הליכון עם גלגלים עלול להיות מחליק מידי ומסוכן לתינוק, קשה להעמד על זה וזה מחליק קדימה מהר מידי ואז צריך לרוץ או שנופלים על הפנים.

הרבה יותר קל להתחיל עם כסא קטן או שרפרף או משהו כזה, או הליכון שלא מחליק מהר מידי וצריך להפעיל קצת כוח כדי שיזוז.

מדובר בעיכוב התפתחותי קל לדעתן? אין מגבלות נוספות?

אם כן,אין שום בעיה בהליכון חזק, כך אמרה לי פיזיו אחת

את יכולה לקחת עגלה של בובה ולמלא אותה ספרים כבדים וכך לתת לה ללכת

או יחד איתה

בגדול הכי הכי חשוב שהפיזיו תראה את התינוקת במוחש,דרך הטלפון מאוד קשה לקבוע 

כן התחלתי לראות סרטונים לתרגילים שאפשר לעשות

וזה היה טוב כי את חלקם היא גם ממילא נתנה לי לעשות

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.