השאלה אם הבת החמודה תשתמש בזה או לא.

היתה לי בת כזו שרק שהחזקנו אותה בצורה שתארת היא התקדמה ושקניתי לה הליכון הוא פשוט לא עניין אותה בשום צורה.

אבל משום מה נשמע לי שתינוקת בת 10 חודשים שעומדת ומרימה רגלים היא לא בעיכוב של התפתחות...

גם היא לא זוחלת בכלל.

אני מכירה כמה כאלו שלא זחלו בכלל.

אח שלי לא זחל בכלל וגם לא התאמן בהליכה ויום אחד הוא פשוט נעמד בלי להחזיק והלך...ככה בלי שום הכנה מראש.

טכנית היא בעיכוב, כי בגילה היא אמורה לזחול. (והיא עוד לא ממש נעמדת בעצמה, אף שאת זה היא כן כבר מנסה - בעיקר כשאני לידה על הספה והיא רוצה שאחזיק אותה...)

בפועל - זה ברור שהעיכוב לא נובע מחולשת שרירים, וגם הפיזיותרפיסטית שראתה אותה אמרה שיש לה כוח בשרירים.

את יודעת למה הבת שלך לא התעניינה בהליכון? לכאורה הוא אמור להיות ען משחקים מעניינים, לא?

למרות שיש הרבה זוגות ידיים ב"ה, כבר אין לנו כוח להחזיק אותה כל הזמן... ולצערי אנחנו מקרינים את העצבנות שלנו

אני חושבת שיש באמת משהו שמציק לה, שבגללו היא לא רוצה להיות על הרצפה/רוצה להיות על הידיים. אבל עוד לא הצלחתי לפענח מה...

אני שמה רק ארוך בזחילה

אם למשל יש מזגן או  אפילו בלי מזגן.

או שהרצפה עם מעט לכלוך ( מה שקורה אפילו בבית הכי נקי), זה בטח מציק לתינוק.

תמיד מוזר לי שאין מכנסיים ארוכות בחנות. יש מעט.

ואני לא רוצה לצאת קרציה, כי זה עבד אצלנו ולא בטוח יעבוד לכולם

אבל אני יודעת שזה שווה נסיון. והפיזיותרפסטית שלנו שולחת כמעט את כל התינוקות אליה.

פשוט ככה בדיוק היה הבן שלי, סבל בכל רגע על הרצפה והיה נראה שמשהו מציק לו.

בטיפול קצר הכל הסתדר והוא מאוהב ברצפה כמו שאף ילד אחר אצלי לא היה....

ומתפתח הכי מהר מכולם

הלוואי שתלכי למי שכתבתי לך

זה יכול לחסוך לכם הרבה שעות של עוגמת נפש, דמעות וכספים מיותרים.

אני מתקשרת אליה לקבוע תור... (מקווה שאכן אצליח, כי יש לנו מחר כמה תורים, טלפוניים, בזום ופיזיים)

כי באמת כשל סבל כוחי... וגם כוחו של בעלי... (היא כנראה גם קצת לא מרגישה טוב בימים האחרונים, כי הלילה היא ישנה ברצף לא יותר משלוש שעות... ואנחנו גמורים)

שלווה ונחת

שהמשחקים נמצאים ככה שהמשחק בהם הוא לא בעמידה.

כלומר כדי שיהיה לה מעניין ללכת כדאי להעמיד מישהו/משהו מעניין שהיא תרצה להגיע אליו.

עם משחקים על הפגוש העליון זה רק ההליכון ישיבה שלא מומלץ מבחינת בטיחות והתפתחות.

למעשה אם רוצים שהיא תלך, אז היא צריכה להסתכל קדימה לאן היא הולכת, אם היו משחקים על הפגוש כנראה היא היתה משחקת בהם בעמידה אבל לא מתקדמת.

היה לנו פעם הליכון שהיה בו מקום להושיב בובה, זה מדרבן להליכה, אבל לא בטוח שבגיל עשרה חודשים כבר תתעניין, השתמשנו בגיל יותר גדול.

לא יודעת אם עדיין אפשר להשיג כאלה.

בשביל ללכת יש הליכון, בשביל לעמוד יש שולחן פעילות שהיא יכולה להחזיק ולשחק במה שעליו.

בשביל לשבת אפשר לתלות משחקים על הקיר (כמו כאלה שיש בקופת חולים) באיזה גובה שאת רוצה שהיא תהיה- ישיבה או עמידה.

זה כמו שבשביל לגדל ילד צריך כפר שלם, אז בשביל לעודד ילד לעשות פעולות בסיסיות צריך חנות צעצועים שלמה ;)

ממש מקווה שזה יעבוד וילך בקלות.

ורק בהקשר הכללי שכתבת - ממש מקווה שהפיזיותרפיסטית תבין שילד חי בתוך סיטואציה נתונה שלא כולה מוכוונת רק אליו וההורים מתמודדים עם כמה דברים בחיים.

אני בטוחה שאתם עושים את המיטב שלכם עבור כל ההתמודדויות הקיימות אז אל תרגישי רע לגבי זה.

בהצלחה רבה!

תהיי גאה בעצמך שאת על זה ומטפלת בזה

הבן שלי עכשיו היה בריפוי בעיסוק בשביל חיזוק ודברים ספציפיים ותכלס הוא לא היה חייב את זה בכלל,

הוא בנורמה פשוט בצד הנמוך יותר. ובהתחלה התבאסתי על עצמי והרגשתי מזניחה כי היא עשתה איתו תרגילים מה זה בקטנה וזה ממש ממש קידם אותו, ומה אני אמא עצלנית שאוהבת רק לקרוא סיפורים ולשבת על הספה איתם ולא יכולתי לעשות איתו גם כאלה משחקים?

ואז הבנתי שזה פחות הצד שלי ואיזה יופי שהלכנו לפעילות משותפת עם אשת מקצוע שעזרה לי לקדם אותו בנושא הזה

אז מעולה שאת על זה ויהיה לך זמן קבוע שאת מקדישה לזה ועושה גם קצת שיעורי בית בבית איתה

והיא תלמד אותך טריקים קטנים 

את כבר יודעת מה זה.. את מנוסה יותר מכולנו 

הכל בסדר

לצערי אני גם כמעט לא סתם משחקת איתה כי אין לי כוח...

בכל אופן תודה! גם @שיפור

אני קוראת מהצד ונשמע שיש עליכם המון עומס...

עליך, על בעלך, על האחים הגדולים.

ובנוסף ליום-יום ולחוסר השינה יש דאגות וטרדות והמצב בארץ ובכלל...

מצדיעה לך שאת מחזיקה את הכל!!

האם מצאתם משהו שנותן לכם כוח?

יש היום כל מיני ארגונים ועמותות.

אבל אפשר גם חברים טובים או קרובי משפחה, מישהו שייתן לך (ואולי גם לשאר) לנוח לפעמים. לנשום. שיהיה כוח להמשיך

עוד לא מצליחים אפילו להרים את הראש מעל פני המים כדי למצוא איך להשיג הפוגות... (חוץ מהדרכת הורים שב"ה מצאנו די מהר ועוזרת לנו מאוד)

מקווה שכשתתחיל שנת הלימודים, והילדונת תתייצב במסגרת, גם אנחנו קצת נתחיל להתייצב...

תודה רבה❤️

הבנתי שזה בסדר גמור.

הבעיה עם אלה שמושיבים את התינוק בפנים והוא מזיז את הרגליים וזז אבל זה לא מלמד אותו לכת ומחליש את השרירים

תודה שחידדת לי את ההבדלים בין מה שקיים בשוק (לא הכרתי). אז אם נקנה - נחפש משהו שהוא ממש כמו הליכון של קשישים במבנה, ולא כמו מה שתיארת.

אם את מתכוונת להליכון כמו עגלת בובה אבל יותר יציב, אז הוא מומלץ.

הליכון שהתינוק יושב באמצע הוא בעייתי.

הבן המתוק שלי התחיל לזחול בגיל שנה וחודשיים בערך-זחילת גחון. אני חטאתי בזה ששמתי אותו בהליכון ישיבה ככה הוא היה משוחרר וכמובן משחרר אותי הייתי כבר עם תינוקת נוספת בבית כך שזה היה לי ממש הצלה. הפיזיותרפיסטית שלי הייתה ממש נחרצת שזה לא בריא בכלל אז כן הייתי שמה לזמנים קצרים אבל שוב, לא הייתי מסוגלת אחרת.

יש הליכון שעומדים ומחזיקים איתו שזה מצוין ועוזר להתקדם בהליכה. (שלי פשןט לא ידע לעשות את הפעולה של ההליכה לכן לא היה רלוונטי) בהמשך קניתי משילב הליכון עמידה שיש מעצורים בגלגלים ככה ההליכון לא היה רץ מהר  בעזרת המעצור הוא היה ממש איטי וזה די עזר לו בהמשך.

אצלינו הוא לא דילג על זחילת גחון וזחילת שש כך שבפועל התחיל ללכת בגיל שנה ו 11 חודשים, מקווה שאצלך החא תשלים מהר את הפער

כיום הוא בן שנתיים וחצי כן קיים פער עדיין אבל הןא מתקדם בקצב שלו ב"ה 

יש לי שני ילדים לפניה שלא זחלו (אבל למדו להתקדם בישיבה). אחד הלך בגיל שנה ותשעה חודשים והשנייה בגיל סביר - שנה וחמישה חודשים.

לא אכפת לי שתדלג על זחילה, רק שתמצא דרך להתנייד...

יש לך קישור להליכון ההוא משילב?

מרפאה בעיסוק אמרה לי שיש 2 בעיות-

1. זה לא מחזק את השרירים שחשובים בשביל עמידה.

2. דורש זהירות מבחינת בטיחות. לדוג' שלא יהיה אפשרות להגיע בטעות למדרגה.

האם היא מוכנה לשבת?

מתיישבת?

נשארת בישיבה כשמושיבים אותה?

לגבי ההליכון כבר ענו לך..

מצטרפת לדעות שהליכון שיושבים בו לא מומלץ והליכון שדוחפים בהחלט מומלץ

גילוי נאות- אני פיזיותרפיסטית, אך איני עובדת עם תינוקות ופעוטות

אבל לא מתיישבת לבד.

תודה רבה על התשובה המקצועית!

שלנו דווקא כן הנחתה לתת ללכת עם חפץ כלשהו למשל עגלת בובות/כיסא/הליכון(לא כזה שיושבים בו ו"כאילו" הולכים)

ובהתחלה צריך שהחפץ יהיה עם משקל כבד יחסית כדי שלא יהיה ח'ו מצב של חוסר איזון ונפילה לכיוון הפנים

עד שהילד רוחש איזון וביטחון ותוכלי ללמד אותה דיי מהר ללכת

בערך

פשוט היינו אצלה ממצב שהיא לא זחלה אפילו והכל קרה מהר מאוד

היא הספיקה גם לזחול גם להיעמד וגם ללכת 

אז כל העניין השלב הזה התחיל מאז בעצם שהיא התחילה להיאחז ולעמוד

יש לנו הכיסאות הפלסטיק של הילדים הקטנים או הכיסא אוכל שלה של איקאה היא פשוט גררה אותם בעיקר ממש לא השקעתי בהליכון מיותר לדעתי

ההליכון הזה מרעיש הגלגלים שלו פלסטיק

אותו דבר

אבל עגלת בובות זה רעיון טוב

הבן שלי היה בפיזיו בגלל התפתחות קצת מאוחרת (בדיעבד זה נראה לי שילוב של עקשנות עם בטטיות 😁)

והפיזיותרפיסטית המליצה לו ללכת עם הליכון. אבל כזה שסוחבים, לא זה שנמצאים בתוכו.

אני התקשיתי למצוא הליכון במחיר סביר, אז נתתי לו כסא קטן של איקאה שהוא ממש יציב ושהילדון ממש נהנה להתנייד איתו (אם תרצי אחפש קישור) במעון הוא היה הולך עם הליכון.

אגב, ניסיתי גם עגלה של בובה. הבעיה שעל ההתחלה שכחתי לשים משהו כבד, הוא נשען עליה ונפל, ומאז סירב בכל תוקף להסתכל עליה... (עקשן כבר אמרתי 😍) 

מעניין אם גם אצלה זו רק עקשנות...

זה באמת רעיון - לקנות עגלה יציבה ולהניח עליה בקביעות משהו כבד, במקום לקנות הליכון יקר...

זה עושה רעש אבל הוא מבסוט על היכולת שלו לטייל בבית.

יש לנו ארגז משחקים של מגנטים ושל כלי מטבח וכל פעם הוא הולך עם ארגז אחר ומטייל איתו בבית ובמרפסת.

זה לא נותן לו עדיין ביטחון לנסות לבד אבל זה עוזר לו להתנייד.

אולי פיזיותרפיסטים אומרים היום שזה לא קריטי.  אבל לא הייתי מוותרת... 

הבו שלי זחל מגיל חצי שנה ואפילו קצת לפני

והחגורת כתפיים שלו יחסית חלשה, בנורמה אבל חלשה. בדיוק סיימנו ריפוי בעיסוק על כל מה שכתבת

ותמיד יש יוצאים מהכלל..

עם הבת שלי ממש התעקשנו על השלב של הזחילה כשהייתה תינוקת, החגורת כתפיים שלה לא מאוד חזקה עכשיו, אבל אי אפשר לדעת לאיזה מצב הייתה מגיעה עכשיו בלי הזחילה..

שניהם כותבים יפה ויציב, ואחד מהם גם מוכשר מאוד בציור (מצייר אפילו במחשב בעזרת העכבר!).

כמובן, לא בטוח שהנס הזה יחזור על עצמו, אבל אני באמת פחות דואגת בכיוון הזה...

לדעתי הליכון עם גלגלים עלול להיות מחליק מידי ומסוכן לתינוק, קשה להעמד על זה וזה מחליק קדימה מהר מידי ואז צריך לרוץ או שנופלים על הפנים.

הרבה יותר קל להתחיל עם כסא קטן או שרפרף או משהו כזה, או הליכון שלא מחליק מהר מידי וצריך להפעיל קצת כוח כדי שיזוז.

מדובר בעיכוב התפתחותי קל לדעתן? אין מגבלות נוספות?

אם כן,אין שום בעיה בהליכון חזק, כך אמרה לי פיזיו אחת

את יכולה לקחת עגלה של בובה ולמלא אותה ספרים כבדים וכך לתת לה ללכת

או יחד איתה

בגדול הכי הכי חשוב שהפיזיו תראה את התינוקת במוחש,דרך הטלפון מאוד קשה לקבוע 

כן התחלתי לראות סרטונים לתרגילים שאפשר לעשות

וזה היה טוב כי את חלקם היא גם ממילא נתנה לי לעשות

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

לק"י

הבן שלי בגיל הזה בערך ודוקא אוכל מעוך, וגם מוצץ ונוגס באוכל חתוך לרצועות.

אבל מבחינת אוכל, חי בעיקר על הנקה בבית ומטרנה אצל המטפלת. ובערך פעם- פעמיים ביום אוכל מוצקים, ולא בכמות ענקית.

חתיכות בגודל אצבע שהוא ימצוץ או ינגוס ולאט לאט ילמד מה הגודל המתאים לו.

אפשר אצבעות טוסט עם ממרח

אצבעות בטטה

ואז זה רך ומתפרק לו בפה

לק"י

אני נותנת לבן שלי רצועות של ה"קשה" לכרסם.

אבל זה בגדר התנסות ותעסוקה.

לאכול לחם ממש זה ביסים קטנים עם משהו.

הכי טוב לנסות ולראות איך הילד מסתדר.

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש