אבל לא חושבת שיעזור לך.

הוא ביקש ערכה ספציפית של אדרואינו

זה היומולדת שלו😃

עוד לא סגורה לגמרי מה

עוד מעט יולדת בעז''ה ואין לי כוח

אני רוצה אבל לקנות לו מתנה חמודה ללידה

אם יש לכן רעיון למשהו חמוד ומפנק אבל לא יקר זה יהיה מעולה

אבל רעיונות-

ספר

ספל

משטח הגבהה למחשב נייד

סדנה זוגית

מארז שוקולדים/ מגש פירות

אוזניות אם הוא צריך

ארנק

מגן לפלאפון

מחזיק מפתחות

זה מה שעולה לי😅

והוא קונה לי דברים סמליים כמו פרחים

אני מפתחת תמונה על משהו

לא עכשיו מתנות יום הולדת ונישואין אבל כן משהו סמלי

סה"כ נחמד

אולי באמת הגיע הזמן שנפנה זמן לעצמנו

כי אם לא אנחנו, מי ידאג לנו?

מקווה שאני מבינה נכון

לא הייתי כאן תקופה כדי להתעדכן

חיבוקים גדולים!!

לפי הת.ז יש לי אחד כזה 🤭, בפועל העובדה הזו לא קיימת ביומיום אפילו מסתבר לא ברמת הגעגוע או הדאגה אז באמת לקח לי זמן להבין את השאלה..

הוא לא פה כבר שלושה חודשים רצוף למעט פה ושם ואפילו לא היה מוזר כשיצא כי למעשה מוזר כשהוא כן פה (ודווקא יחסית לאחרים לא עשה המון)

אבל תודה על התזכורת זו בהחלט הזדמנות לבצע החייאה בזוגיות ולהזכיר למר בחור שבין כל האבק והלילות, יש לו משפחה אוהבת ומחבקת! 😍

תודה לך וסליחה 😔

אין מילים שיכולות לתאר את רמת הבושה שיש לי ליד נשים ואמהות כמוך

מי ייתן ויהיה שינוי. התורה שלו *לא* שווה פחות מהתורה של משהו אחר ❤️‍🩹

עורכת: רגע לפני שסוקלים אותי פה אני חרדית, שייכת לחסידות בה מרבית הגברים עושים שירות אזרחי וחלק קטן עושים שירות צבאי ככה שאני לא יוצאת נגד הרבנים שלי, חלילה. 

ויאללה נחשו לאיזה חסידות אני שייכת 🥳

לא יודעת מה אמשוני חושבת על זה אבל אני עכשו גם במילואים בלי צפי לסיום כבר חודשיים+ ונכון שקשה מאד! ובכלל החופש הגדול שובר אותך! אבל דווקא שם כ"כ קל לי לראות כמה הצבא לא רוצה חרדים ודתיים! זה מתחיל מהדברים הקטנים של שבת לדוגמא שבעלי לא יכול להשתמש כמעט בכלום ברמה שהוא פותח לו שקית זבל לשבת כי מבחינה הלכתית אסור לזרוק שקית זבל שיהודי חתך בכוונה בשבת וממשיך בזה שהוא לא יכול לישון בחדר שלו כי הדליקו וכיבו שם אור בשבת ואסור להנות מזה וכו.. ועד דברים מהותיים יותר בעיננו כמו שירות צמוד עם בנות+ שירת נשים כל הזמן ואין לך אפשרות לצאת כי זה התפקיד שלך לשבת שם מול המחשב וכו.. לא פשוט בכלל ולא חושבת שזה נקרא צבא שרוצה ומוכן ומסוגל לגייס אנשי תורה😮‍💨

לא נכנסת באמת לסוגיה של גיוס חרדים רק שמה את הזה שככ מהותי בעיני..

וזה בלי לדבר על ככ הרבה חברה מהסביבה שלנו ומהישיבה של בעלי שסגרו את היחידות שלהם לפני כמה שנים בגלל התיאוריה של צבא קטן וחכם והם לוחמים ומיומנים ולא מסכימים לגייס אותם למרות כל המאמצים ואחכ אומרים שחסר כוח אדם🙄 נשגב מבינתי לחלוטין!

ומעדיפהי פחות להיכנס לנושא של הגיוס.

ממילא לא משנה מה, את המילואים האלו הוא היה עושה בכל מקרה.

(איך אמרה לי מישהי, אצלכם זה לא משנה הגיל או כמה ילדים ממילא ממשיכים אצלכם)

וגם האמת שאני מרגישה זכות גדולה להיות חלק מהדברים הענק הזה שנקרא צבא ההגנה לישראל.

לא שזה פעם ראשונה,

הוא שירת במלחמת לבנון השנייה, ועופרת יצוקה, וצוק איתן ושלל צווי 8 נוספים (קצרים יותר)

בדיוק סיימתי בט' באב לקרוא את הספר אות מאבשלום על מחתרת נילי והבילויים.

אח"כ כשעמדתי בפקקים של תל אביב התרגשתי עד דמעות שהצרות שלנו היום הם עומס בכבישים כשהצרות שלהם היו ספקות ממשיים שמפעל ההתיישבות לא ישרוד!

והנה לא רק שרד, גם צמח והתרחב והיום הבעיה שצפוף פה, ולא שאין מי שיגור פה..

ואותו דבר לגבי השירות הצבאי.

גאה לראות אותו עם מדים ונשק, גאה על הזכות שחייל יהודי משרת בצבא של מדינה יהודית, על אף כל התחלואים (זה לא מעניין אותי כרגע לא כי הדיון לא חשוב, אלא אין לי אישית הפנאי והכוחות נפש להיכנס לזה)

איך אני אומרת לילדים שלי, עוד יוציא עלינו ספרים נוספים של מנהרת הזמן.. ואנחנו נהיה חלק מהסיפור!!

אותי אישית זה על באמת מרגש.

בתור ילדה קראתי על תקופת קום המדינה וקנאתי בהם ממש על הזכות להקים פה מדינה ולהילחם על העצמאות שלה.

קראתי בנביאים על תקופת יהושע, שופטים, שמואל.

ודמיינתי את עצמי חיה בתקופה של שמשון הגיבור, של דוד מול גליית, התפעמתי מאהבת הארץ של יהושע וכלב בן יפונה..

הערצתי את יהודה המכבי שנלחם על הזכות לחיות כאן כיהודים תחת עול מצוות ולא עול מלכויות..

כנראה שלא עבר לי 😅

ככה שגם אם היה תור ללשכת גיוס לא בטוח בכלל שהיינו מוותרים על הזכות לקחת חלק במערכה כזו חשובה לעתיד המדינה ותורת הלחימה.

אם כי הגיל עושה את שלו, עוד מעט הבן כבר מגיע לגיל גיוס 🫡 (סתם לא כזה מהר)

בכל מקרה, כל עוד אפשר, אנחנו ממשיכים.

בעזרת ה', הוא הנותן לנו כוח לעשות חיל.

(והתיקון האוטומטי תיקן לי לחיים. כנראה שהוא צודק. כי אנחנו נלחמים על הזכות לחיים פה)

הלוואי ויגיע אליו לפני שבת, אבל גם אם לא העיקר הכוונה!!

מלא חיבוקים וחיזוקים!!

מבינה לליבך לחלוטין

בתור מגויסת לבעל שעשה מעל 350 ימי מילואים..

את פשוט גיבורה ואמיצה!!

מקווה שאת ט"ו באב אתם זוכים לחגוג יחד, וכל הכבוד שאת מחזיקה ראש עם התאריכים!

ומקווה שגיבשת רעיון למתנה 🤑

שנזכה להרבות אהבה ושלום ונזכה לימים שמחים בבית הפרטי והלאומי 🩵

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

כלומר, לצאת לאיזה אטרקציה שלא דורשת הפקה הפעם,

עם שובר שמבטיח שכשתתפני קצת מהעומס תשלימי להפקה ברמה ראויה בעינכם.

ואם העומס לא יורד או את לא מוצאת בעתיד תקופה עם יותר כח כדי לארגן בכזו רמה, זה יהיה סימן להוריד את הרף. עד שהאינטנסיביות של יותר מ2 ילדים ולא מאוד גדולים תרגע קצת ויהיה אפשר לחזור לחגיגות הגרנדיוזיות..

(ואם הוא פחות מרגיש על עצמו את העומס הזה, אפשר אם מתאים לבקש ממנו שהמתנות שהוא מארגן לך הן בעצם של שני ימי ההולדת, שלך ושלו, עד שתרגישי יותר פנויה להשקיע שוב. ושיכללו דברים שהוא היה שמח לקבל ממך כמתנה).

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

בגיל הזה לא מובן מאליו בכלל..

ב"ה שיש פירות