קובעת איתו ואחרי כל הדיבורים כמה רוצה לראות אותי וכל זה מתקשר אלי בשעה שכבר היינו אמורים לשבת הבנאדם עוד לא יצא מהבית אומר שיקח לו עוד זמן להגיע ומה אני רוצה שיעשה...
האינסטינקט הראשוני שלי להגיד לו פשוט לעוף לקי...
אבל אמרתי שאחכה 40 ד גג. אני בחוץ כבר במקום המפגש.. מזה הזלזול הזה כאילו מה ציפית שאגיד לך??
זה נראה כמו נסיון התחמקות אתה לא רוצה אל תקבע דייט ראשון וכזה איחור מוציא את כל החשק.. אוף מצטערת עכשיו שאני יושבת ומחכה לו...לא יודעת מה יש לגברים היום...
לא יודעת לדעתי זלזול אף פעם לא איחרתי לדייט..לא מכבד בעליל
ממתי הבחורה צריכה לשבת ולהמתין לגבר?? ביטלתי מלא דברים חשובים כדי להיות בזמן
אני מבין את התסכול שלך אבל( ואני רחוק מלהיות מושלם בנושא) את רוצה זוגיות נכון?
אז תביני שיש מציאות שונה ממה שאת רואה, לא אומר שאת צריכה להסכים איתה אבל תחכי לשמוע פנים אל פנים ברוגע בלי שפיטה
לא מצדיק את זה שבזמן הקבוע לפגישה הבן אדם היה בבית.
אם זה חד פעמי וזה לא מתאים לו והוא אחלה בחור בכללי אז הייתי ממשיכה, אם לא זה בעיני אחלה סיבה להוריד.
אמר שמגיע תוך חצי שעה וחיכית שעה ורבע.
וגם לי הייתה חשבה ראשונה שילך.. אבל חיכיתי ובזמן הזה התפללתי על השידוך שלי.
אומנם לא המשכנו,
אבל הייתה פגישה טובה שחידדה לי דברים חשובים (:
באמת בשידוכים כלל ראשון זה עין טובה
שיש בחורים ש"בודקים" אצ המשודכת ככה, לראןת האם היא סבלנית או מתעצבנת מהר.
כמובן בגבול הטעם הטוב ולא עכשיו בכוונה ליצור איחורים משמעותיים.
איך הייתה הפגישה?
שככה בנות בוחנים בנים אם הם עצבניים.
קרה לי לא מעט שבנות איחרו לי, כולל איחורים רציניים. לא יודע אם זה היה מבחן או משהו אחר.
ובאופן כללי - בנות זה עם שמאחר.
ביטלנו את הפגישה וקבענו אחרת, ואחרי זה עשיתי חושבים וראיתי שזה דפוס התנהגותי כזה אצלו והורדתי.
היה בחור רחפן, הוא גם סיפר לי שפעם שכח מפגישה שקבע והשדכנית הייתה צריכה להתקשר ולשאול אותו איפה הוא כי הבחורה מחכה כבר הרבה זמן. כמו שאמרתי זה דפוס התנהגות אצלו.
לפגישה הראשונה בשעה וחצי
וגם הודיע ברגע האחרון
והיא גם התעצבנה מאוד
ופתחה מוחו ואמרה לו והוא התנצל והסביר את עצמו
היום יש להם ילד
אולי עדיין רלוונטי איכשהו, לי נשמע שהבנאדם לא בעניין או מזלזל.
לא הייתי מחכה לו.
והוא היה אחד החמודים ..
לפעמים קורה..
גברים לפעמים לא עושים בכוונה ..
בנתיים שתיתי שייק ..חכיתי לו בפנים.
אני ממליצה להסתכל על המכלול ..
ואיך הוא נותן לך להרגיש באופן כרוני ולא נקודתי.
אם הוא מאכזב קבוע ויש תחושה שהוא דוחה דייטים
לא להתעלם מזה .
דעי את הערך שלך.
היה דייט עם בחור אחר שהציע לי לפני שבת להיפגש במוצאש אמרתי לו שיש מצב שכן ונתעדכן מוצאש,איך שיצאה שבת כבר התארגנתי ..
ואז שאלתי אותו מה עם זה ואמר שהוא רוצה לקום מחר מוקדם בבוקר.. אז לא.
אמרתי לו אוקי באסה כבר התארגנתי..
וכלום..
ממש נעלבתי ובכיתי בגללו לא בגלל שנעלבתי בגלל שאז כבר הבנתי שהנתנהגות הזו לא מקובלת עלי
ואז הבנתי אני ממש לא רוצה גבר שעסוק בעצמו וכנראה שזה לא יחזיק.. כי התחברו לי כמה נקודות אדומות ממש שאי אפשר לעבור עליהן.. זה כבר היה דייט שישי
כל ההתנהגות שלו כמו של ילד ולא גבר
אם אתה קורא את זה
אני בטוחה שתמצא מישהי מספיק גברית כדי להתמודד עם החוסר בשלות שלך.
אז ככה תודה רבה על התגובות לכאן ולכאן היה חשוב לי לפתוח את הראש ובאמת להקשיב לכל מה שאמרתם.
ניצלתי את הזמן להתפלל שיבוא שידוך אמיתי קניתי לי שתיה וראיתי סרט בפלאפון בנחת, לא סבלתי .
לבסוף שהוא בא באיחור של חצי שעה והתברר כבחור ממש ממש חמוד אחד כזה עם לב ממש טוב ורך ..כן התנצל אמר שלא ידע אם אני רציתי לחכות או פשוט לחזור הבייתה..
אני עדיין קצת בספקות לגבי זה.
בינתיים עושה רושם שהוא מעוניין אני חושבת שאבדוק את זה ואתם צ'אנס למרות שבתחום הדתי אני הרבה יותר אדוקה ממנו .
כל החלטה נכונה
גם איך שהעסקת את עצמך עד הדייט, וגם הבחור עצמו.
לגבי רמה דתית, מציעה לחוות את זה בפתיחות. אולי תרגישי שהוא נותן לך השלמה מכיוונים שונים. אולי הוא יעניק לך דגש על אמונה או עבודת ה' פשוטה / בתמימות, ואולי סתם זה יתן לך נחת או מנוחה.
בעבר הרחוק למישהי בערך שעה ואחרי השעה הזו
היא עוברת לידי (פגישה ראשונה לא ידענו מי זה מי) ונכנסת לאנשהו
להתאפר.
היה לי אפשרות לדבר תוך כדי רק עם השדכנית והיא אמרה שכל רגע היא באה
וחבל ללכת עכשיו, מאון לאון בדיעבד הבנתי שיש קטע לדפוק איחור אופנתי
בפגישה הראשונה לראות איך תהיה התגובה.
(זה לא הצליח מין הסתם אך לא בגלל שהיא איחרה)
כנראה פרמטר חדש לבדוק את הסבלנות .
מאחלת שתבוא לך המיועדת בקרוב
וכמובן לכולם פה .❤️
תופעה הזויה ובזויה.
אדם שלא מכבד את הזמן שלי ועושה לי מבחנים עוד לפני שפגש אותי, לא גורם לי לכבד אותו.
יש הבדל משמעותי בין איחור כי הוא נתקע בפקק, העריך לא נכון את הזמן שצריך או משהו בסגנון, ואז אם אני אדם שמוכן להתגמש על זמנים זה בסדר, כי יכול להיות שזה מאחר כרוני ויכול להיות שזה חד פעמי.
ובין אדם שמאחר בכוונה, ואתם מדברים על שעה+!
זה בעיניי לא איחור אלא הברזה...
לא חושבת שהייתי מחכה יותר מ40 דקות גג וגם זה כי אני אדם סבלן שנוטה ללמד זכות...
זמן חשוב לי מאוד.
אם בחורה הייתה עושה לי את זה, הייתי מבריז לה ומשנה את מספר הטלפון ואת הכתובת במשרד הפנים.
עשית לי עין הרע.
איחרתי לדייט ראשון בשעה ורבע.
לא באשמתי וגם עדכנתי כל הזמן אבל פדאיחה מטורפת.
ואני הכי כזה שמגיע בזמן
יש סי מקום של חלל וחוסר שאני יודע שהוא יתמלא רק אחרי שאני ימצא את החצי השני שלי ויתחתן.
אבל יש בי חלל אחר שאני צריך למלכות אותו בעצמי ולא שאשתי תמלא אותו
אז איך אני יודע איזה אחד מנהל את הרצון שלי להתחתן? החוסר הנכון או בריחה מחוסר אישי
אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל
מרגישים את זה שונה
גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר
מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.
ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).
ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.
צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.
מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.
נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:
"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"
כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.
אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.
ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…
אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.
לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).
השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.
יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם
קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.
אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.
תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.
עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא 
אידך זיל גמור.
תודה לקב"ה שמכוון הכל מלמעלה
מאחלת פה לכולם שיזכו למצוא את זיווגם בקרוב!
הרמוניהמשמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓
שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!
שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה
יש 4 אופציות כולן טובות מאד
איזה באסה שאי אפשר עם כולן
תלוי בך
השני שך ושהו. לא מסובך
העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.
אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.
תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)
אבל בעצם אין לו כלום בלי אשה.
(נכון שזה יכול להתממש בעוצמה בהמשך, אבל כעת בהגדרה אין לו כלום.)
ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.
תובנה כואבת שכזו
לא יודעת אם זה המקום הנכון, אבל מחפשת בשביל חברה המלצה למטפלת להכנה לחתונה.
היא יוצאת עם מישהו ויש לה קושי בנוגע לעצם הרצון לזוגיות וכולי. מחפשת מישהי מקצועית, לא מורת אולפנה שעשתה קורס של חודשיים.
אם מישהו יודע על מאגרים שמהם אפשר להשיג נשות מקצוע מומלצות גם אשמח.
יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..
הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.
מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…
יעל אמיתי
שרה אלטר
צילי גיגי (מושב אורה)
כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים
וכן למר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הדוגמא שבכותרת - אני לא מחפש מישהי שאת רוצה ללכת לקנות איתה נעליים. זה ממש לא מה שיגרום לי לרצות להפגש עם החברה המהממת (עוד ביטוי חסר משמעות) שלך.
לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!
אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.
היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח
שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?
הייתה גם משפחה.
למה לרדד?
וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.
אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך?
שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.
תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא.
למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?
שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה
שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.
אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.
כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?
בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.
בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:
אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.
אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד
החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,
אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.
אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.
בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.
בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.
ארץ השוקולדאחרונהאם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.
אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?
אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...
ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת
מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.
לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה...
ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו
ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.
נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!
כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.
נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד.
"היא חיננית" "אסרטיבית"
וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"
בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.
ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..
וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו
מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.
תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.
אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד
כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.
זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה
ולא עושה כל כך טוב...
אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.
איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!
ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב
ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.
לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה
להיות העבודה.
ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...
אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות
לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק
לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים ביום, ובין לבין
לחיות כמו כל אדם בגלובוס.
מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?
רק הוא.
לא?
ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀
זה גורם לי לבכות ברגע
החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.
אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.
גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.
ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.
וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.
בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה
חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.
איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.
פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.
לאורך היומיום
שנותנים וודאות לנפש
1. תזונה נכונה
2. תעסוקה מעניינת ומעשירה
3. ספורט באופן קבוע
4. קשר עם אנשים שעושים טוב
5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי
6. לחיות בקצב מתאים ושלו
להשפיע.
חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.
שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.
