גם את הקישור תודה!❤

ובשמחה ממש 🙏

ב"ה

תוהה לעצמי איפה הדברים פוגשים אותי

זה בהחלט חשוב וטוב להזכר בכך. בכללי מרגיש לי שכל המסע הזה הוא עבודה ישירה על כוח הדמיון. הרבה עבודה ב"ה חח וכן, מי שעובד בתחום הזה גם לא מן הנמנע שיראה התקדמות. ההתקדמות בודאי תעזור לכל נושא שקשור בחיים, גם לתחום הזוגיות שהוא מאוד מרכזי.

ביחס לשיתוף האישי שלך -

מעניין אותי להתייחס לעניין החברתי בהתמודדות עם הרווקות.

זוגיות, חתונה ונישואין הן סוג של סטנדרט בחברה האנושית. בחברה דתית שמקדשת את ערך המשפחה אז הסטנדט יותר גבוה ויותר מורגש.

לפיכך, יש גיל נישואין מסויים שכל מי שסוטה ממנו יחשב לחריג. ככה זה העניין הזה וככה זה ביחס לכל נורמה חברתית בכל נושא אשר יהיה.

אבל מה שאף נורמה חברתית לא תראה - את צפונות לב האדם. כל הנורמות החברתיות רואות תיוג בעניין חיצוניים.

אפשר לתייג בנאדם על פי סטטוס (רווק/נשוי/גרוש/אלמן), לפי השכלה אקדמית, לפי רקע סוציואקונומי וכו' אבל אי אפשר לתייג אדם לפי רמת טיב הזוגיות, כי זה רק בינו לבין אשתו.

לכן מרגיש לי הרבה פעמים הנורמה החברתית מאוד מדגישה את הגיל, כי זה מה שאפשר למדוד ולתייג על פיו. וזה בסדר, כי זאת דרכה של נורמה כאמור.

מתי מתחילה להיות בעיה? כאשר אותו תיוג חיצוני נכנס ללב שלנו בצורה רצינית מדי. 

בתור רווק, פחות מטריד אותי באיזה גיל אתחתן. זאת האמת. 

חוסר הודאות הוא מטריד אותי. מאוד מטריד אותי.

יותר אכפת לי שאכנס למערכת יחסים טובה ובריאה מאשר אם זה יקרה שנתיים לפה שנתיים לשם.

לכן ששתפת את הסיפור של ההורים שלך שהתחתנו בגיל שנחשב למתקדם, זה עורר בי תופעה שאני רואה הרבה -

יש רווקים מאוד מוטרדים מהגיל שלהם. מסתבר לי שזה בעיקר בגלל התיוג החברתי, שזאת סיבה טובה מאוד להרגיש חוסר נוחות, רק כדאי להבין אותה כדי שלא תצא מגובולת הגזרה שלה.

למען האמת, הגיל זה בין הדברים האחרונים בעיני צריכים להטריד אותנו בהקשר הזה. 

אין אפס, הגיל בסוף קובע את היחס שלנו בחברה, השנים של הבדידות לא קלות בכלל וככל שהן מתארכות זה ממש לא פשוט, אך מה שאני בא לומר - הגיל הוא בעיקרו ביטוי של דברים אחרים שמפריעים.

אם היה מסר שהייתי אומר לרווקים הוא - תסתכלו על הדברים שמטרידים ומפריעים לכם באופן אישי ותתמודדו איתם. אל תתנו לסטטוס החברתי למעוך אתכם בלי שאתם שמים לב לזה.

מראש ההסתכלות האישית האידיאלית היא שהגיל לא אומר שום דבר על טיב האישיות או על טיב הזוגיות, תחושת חוסר הלגיטימציה ביחס לכך היא חברתית. 

לצערי ראיתי ואני רואה רווקים ורווקות נפלאים עם חוסר בטחון רק בגלל זה.

גם לי זה מחלחל, ב"ה אני לא חסין מפני זה. חשוב להזכר בגורם לזה.

כל מילה ומילה

כמה חשוב, עמוק ונכון

ישר כוח גדול

אכן החוכמה היא לא רק להתחתן, שאת זה יכלו לעשות כל אנשי ונשות העולם,

אלא גם להישאר נשוי

וגם להישאר נשוי בשמחה ובאהבה

וזו החוכמה והתורה השלמה

ולזה אנו מקווים ומייחלים

לבית

אמיתי

שלם

לאחד או לאחת שאיתם נבנה אותו

וזה יהיה נכון ומדויק ומאיר ואוהב

ואכן הגיל הוא כלל לא פקטור שאומר מי זכה או יזכה בכך,

וכל עוד אנו חותרים לשלמות האמיתית והעמוקה הזו זה באמת מה שחשוב.

והיטבת לתאר במילותיך את כל העניין.

ובהחלט, חוסר הוודאות

וחוסר הידיעה

הם אלה שאולי הכי קשים במסע

כי אף אחד בעצם לא אומר לנו "תקשיבי בעוד X שנים את תתחתני עם אהבת חייך ותהיו מאושרים"

שהרי אם היו אומרים זאת היה הרבה יותר קל לעבור את ההווה...

ואנחנו צריכים בעצם להמשיך בכל הכוח גם בלי זה

בלי הידיעה הזו

בלי הוודאות הזו

וזה יכול לפעמים פשוט לחרפן 

להציף

לשגע

להכאיב עד מאוד

כי מתי?

ואם חס וחלילה אף פעם לא?

מי מבטיח לי?

ומה אעשה?

ומה עם הלבד?

ומה עם הזמן שעובר?

ומה עם החצי השני שלי?

ומה עם הילדים שמחכים לי להיות אמא או אבא שלהם?

אבא רחמן מה עם כל אלה?

אני רוצה לדעת!

אז האמונה הזו גם בתוך אי הוודאות היא מצרך חשוב מאוד מאוד

וגם אם נופלים ומתייאשים - לא להיבהל

כי תמיד נוכל לקום מחדש

ומותר לפעמים להישבר

זה באמת באמת קשה

זה לא אומר עלינו כלום חוץ מזה שאנחנו אנושיים ואנושיות

אז גם אם נפלתי - קמתי

וכי אשב בחושך - ה' אור לי!

וב"ה נמשיך להתחזק

שזה יגיע!

כן כן כן

הוודאות הפנימית הזו

אנחנו ניצור לעצמנו אותה

ב"ה 🙏

כוח הדמיון, וואו

או יותר נכון בראש במקרה הזה

ובאמת הרבנית ימימה מזרחי היא אור עצום לעולם הזה

כשמה כן היא - כ"כ מאירה כמו שמש באור יום

כמה שהיא חיזקה אותי ועוד המון המון המון

זוכרת שדיברה גם על אמא רחל, רחל אימנו, שהיא האמא של כל המחכות (מקווה שמדייקת כמה שאפשר בדברייה) והמצפות,

שקבורה בדרך דווקא ולא במערת המכפלה כמו שאר האמהות והאבות,

כדי להזכיר לכל אחת ואחת,

וכמובן לכל אחד ואחד

שגם בדרך 

גם בהמתנה

גם בלחכות

יש אור

יש מי ששומע

ואמא רחל גם מתפללת איתנו ועלינו לקב"ה שיושיע כל אחת ואחת וכל אחד ואחד

והרי בידיו הכל

ושלו הכל

וממנו הכל

והוא אוהב אותנו אהבת עולם

וזה יגיע!!!

ב"ה במתיקות ובטוב גלוי זה יגיע

ישועת ה' כהרף עין

❤

להזכירה.

תודה רבה, אני אף פעם לא מתייאש כי בטוחים בה'  ובטובו האינוספי משפיע עלינו תמיד, לפעמים זה גלוי ומוחשי ולפעמים צריך לבטוח שהטוב שם, אז תודה כי עכשיו אני קצת בטוב נסתר, טוב שצריך להתגלות, ובעז"ה יתגלה בקרוב, ובהחלט שידוכים דייטים וכו' זו תקופה קשה מאוד של בירור נפשי, אז תודה!

שולחת חיזוק והמון כוחות

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.