הגיעו אחרי מלא שנים של ניסיונות, בבית 4 ילדים מתבגרים ותינוקות. הקטנה בת שנה וחצי ופשוט בא לי עוד תינוק, יש בי רצון עז להרחיב את המשפחה, כנ"ל בעלי

אבל אני ריאלית למציאות שלי. כל הריון שלי זה שמירה מלאה , אישפוזים, פגיה ומלא בדיקות

הילדים שלי מאתגרים כיוןן שנולדים מוקדם אז יש גם עיכוב התפתחות , אסטמה וכו'

אני כבר עייפה, עייפה מהכל, מהעבודה, מהבית, מהילדים הגדולנם והקטנים ועדיין? בא לי. אי אפשר להסביר את.זה. אני רק יגיד לבעלי כן הוא יחליט ישר שאלך להוריד את ההתקן

אבל אני מציאותית למצב שלי. לא שייך ככ מכל הסיבות הנ"ל אז כנראה שנצטרך לוותר על החלום הזה.

אני אומרת אם בורא עולם יחליט לתת לנו עוד אחד אז הוא יביא עם המניעה והכל (ל 2 הקטנים שלי נכנסתי עם מניעה אז כך היה רצון ה'😊)

בהצלחה בכל בחירה שלך ❤️

זה רצון בסיסי שטבוע בכל אישה כמעט...

אבל את באמת מתארת מגוון של קשיים שמבחינת השכל אמורים למנוע היריון נוסף כעת (ואולי לתמיד).

ואולי זה הזמן לעבור שלב, גם אם הוא קורה מוקדם מדי בחיים, ולהגיע לשלב של אחרי שנות הילודה (שלב שמגיע לכל אישה מתישהו) - ולמצוא איך את יולדת דברים אחרים מלבד תינוקות.

אולי השקעה מיוחדת בילדים הקיימים (את משקיעה בהם כמובן, אבל אפשר משהו מיוחד בעבר) - כמו ללדת אותם מחדש.

אולי ללדת תחום יצירתי כלשהו שמפעם בך.

אולי לעזור (כמיטב האפשר) לנשים אחרות במצבי ילדוה כאלה ואחרים.

אולי ללדת את עצמך מחדש בפן הרוחני.

וכן הלאה...

להטות את הרצון העז שפועם בך לכיוון אחר של ילודה...

בגיל 40 גם חשקה נפשי בתינוק, אבל לא באמת, זה היה חשק להתחלה לא להמשך...(קימה בלילה, גמילה, רדיפות בגיל שנתיים, אוכל וכו)

נקלטתי מהר, שניה לפני ששמתי התקן

היה לי קשה עם זה רק בהתחלה, נפשית ובטח שפיזית עם היפרמאזיס קשה שהקב"ה עשה איתי חסד ועבר לי מוקדם מהרגיל.

נולד תינוק מתוק, אבל נהנים ממנו ואוהבים והוא אוהב ושמח.

היום קצת יותר זקנה, והאמת? בא לי עוד, אבל ממש!
אין מצב שכלית, פיזית- יכולה, אבל יודעת שאין מצב. חשבתי לעצמי שגם אם אלד עכשיו עוד, בעוד שנתיים יקונן בי הרצון שוב, זה כנראה לא עובר...כשחושבת לעומק מבינה שרוצה תינוק בונבון לצאת איתו,לקלח אותו לשחק איתו ושלום- בקיצור- נכד!!!

אז קחי בחשבון שזו הרגשה שיכולה להמשיך ללות גם אם תלדי עכשיו עוד תינוק...

אז תחשבי עם עצמך כמה באמת את רוצה ואם יש לך רצון אמיתי.

האמת אולי באמת הגיע הזמן להשקיע בדברים אחרים מאשר להמשיך לפנטז על משפחה גדולה. צריך להיות ריאליים. המצב שלי בהיריונות קטסטרופה... אני כרגע לא מצליחה להשתלט על הנעשה בבית. וזה רק מהלידה האחרונה שהיתה לפני  שנה וחצי כבר.. עד אז הייתי בשליטה. אני מותשת. גמורה. מתי יגיע הרגע שהכל ירגע...? אז להביא עוד ילד עכשיו נראה לי לא מתאים נחכה לנכדים ;)

חח

לק"י

ואפילו לא בכיוון של להרגיש מבוגרת מכדי ללדת.

כלומר לא מרגישה מבוגרת בכלל...על אף שגיל 40 כבר נשמע לי ממש מבוגר😅 ואני לא רחוקה משם.

רק עניתי על השאלה ששאלת בסוף ההודעה.

פשוט אצלי, כי לבייבי חיכינו 6 שנים.....

וההריונות שלי נוראיים

אבל הרצון מכרסם עמוק בבטן

מבינה שכנראה אצטרך להמתין כבר לחיבוק של הנכד הראשון בעז"ה.....

ואחכ עוד שנה שנתיים של עבודה אינטנסיבית ואחכ הרבה נחת שמחה צחוק ואולי גם הוא יהיה ילד/ה מושלם ומתוק בלי קשיים ורק יביא טוב ומרפא ואור למשפחה

שאני חושבת שככה חשבתי פעם.. הקושי הגדול שהם קטנים וזה לא לישון בלילה וגזים ושיניים.... ואז הם התחילו לגדול תודה לה' וגיליתי שמה שאומרים ילדים קטנים אתגרים קטנים ילדים גדולים אתגרים גדולים זה כל כך נכוןןןןןןן

תודה לה' יש אתגרים

מורכבויות

ותמונה יפה בליל הסדר שכולם יחד - זה חשוב ומרגש ומיוחד אבל צריך לזכור שהדרך רצופה בהמוןןןן התמודדויות. זה ממש לא עובר אחרי שנתיים שלוש. 

שהם גדלים... נהיה קל הרבה יותר. מה עברתי עם אחד מהם שלא נדע. הוא כל כך התיישר סוףסוף. התבגר. וגם הבת מתבגרת ויש לנו שיחות. ועוד בן גדל לי מול העיניים ונהיה משהו מיוחד... אז דווקא אצלי המשפט ילדים גדולים צרות גדולות. בכלל בכלל לא. בקטנה בקטנה לעומת שהיו קטנים. הקטנים הם ממש הקושי שלי .. אחד מהם עם בעית קשב. מתפללת לה' שכמו שעם הגדול זה יסתדר והוא היום נער מדהים..גם עם הילד הזה אמן.

תודה לכל הנותנות טיפים

שלפעמים התשוקה הזאת לעוד הריון ועוד ילד

בא ממקום כזה שבא לך להיות משמעותית

ולעשות משהו מאוד גדול

ומכיון שיש לך את האופציה ללדת אז זה הדבר שהכי נשמע הגיוני לעשות

ואז פתאום את קולטת שבאמת מה שמסתתר מאחורי הרצון הזה זה הדברים הנלווים

כמו להרגיש משמעותית, להרגיש שעושה משהו חשוב. ובעצם עוד ילד במצב הנוכחי לא ממש מתאים. או שמעתי על נשים עם קשיי פוריות וגם אחרי כמה לידות קשה להן לשחרר מזה וממשיכות לנסות עוד ועוד.

כשאת מבינה שזה בעצם העניין

אפשר לחשוב על דברים אחרים שיכולים לתת לך את ההרגשה הזאת.

הרי לא תוכלי ללדת לתמיד

ואת חייבת למצוא לעצמך משמעות גם בעוד תחומים

כמו שכתבה @מתואמת

ללדת משהו

ולאו דווקא תינוק

בהצלחה יקרה ❤️

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!