לא שאני רוצה לסכסך עכשיו. 

וטוב שכך!! .. בלי עין הרע. 

חשבתי כשכתבת "כלשון מורתי היקרה", התכוונת לעלמה.

רק תסביר לי, על-מה ולמה "טוב שכך"?

שיחגגו באיזה קונספט שבא להם, מה שעושה להם טוב 😉

מפרגנת להם. 

זה שההורים באופן כללי אוהבים ומרוצים מהילדעם שלהם, כל עוד הם חיים באיזושהי רמה נורמלית ולא הופכים לקניבלים וכדו 😅

באופן אישי, אני די עשיתי את המוות להורים שלי ותכלס חזרתי לכל המקומות בחיים שלהם שהם ראו בהם סוג של טעות. כיום אנחנו בקשר מאוד טוב ויש שיחה משותפת מצוינת!

אני חושב שההורים מספיק גדולים ובוגרים כדי לאהוב ולהבין, אבל כשצעירים הם רואים זכות ו/או חובה להעיר ולהאיר וזה מאפיל על האהבה והגוואה וכו. ככל שגדלים וההורים פחות מרגישים חובה להעיר ולהיות שותפים, הם יכולים לבטא את האהבה שלהם בצורה פשוטה יותר.

דווקא חלק מהאחים שלי שכביכול יישרו קו עם כל שגעונות ההורים ומאידך לא למדו לצאת מהסינר של אמא, וגם כשיש להם ילדים בגיל חתונה והם עדיין חיים על חשבון ההורים, נראה לי שזה יותר מעצבן את ההורים.

ככה זה כשגורמים להם להנמיך ציפיות, יותר קל אחר כך 🤭 

בגדול מרוצים

יש דברים שאנחנו חלוקים בהם אבל משתדלת לרצות כל עוד זה לא סותר את האני מאמין שלי.

אבל לוחצים שאתחתן

זוכר פעם שמעתי את אמא שלי אומרת לכמה אנשים כשהייתי בתיכון, שאני יצא מיוחד מאוד.

בסך הכל הם מאוד מרוצים, אבל הם תמיד דוחפים קדימה, לא בצורה מעיקה.

אני מניחה שהם שמחים וגאים בי.

אם מרוצים? לא בהכרח. אני עושה הרבה דברים שהם לא היו רוצים שאני אעשה, אבל מכבדים את המקום שלי והבחירות שלי.

אבל אני חושבת שהם כן שמחים באיך שיצאתי. 

זה לא סותר את זה שאני גורמת להם הרבה כאב לב

כך רפול מספר בספרו 

היום אני בן 30 - נשואים טריים

אני מניח שאפשר לראות פה שממש אבל ממש לא אכפת לי מה ההורים שלי חושבים על המצב שלי.

בגדול, יש עוד הרבה תחומים שבהם נחשפתי להרבה עמדות ולא ראיתי לנכון לייחס חשיבות דווקא לעמדה של ההורים שלי.

אמנם הם הכינו לי אוכל, אבל אם זה היה שיקול מרכזי, הייתי צריך לאמץ בכל תחום את הגישה של המנהלת של המאפייה שליד הבית שלי.

וזה שאמא שלי אמרה לי שאין הצלחה בלי עבודה קשה, זה לא כזה מיוחד, שמעתי את זה הרבה פעמים מהרבה מקומות.

למדתי כל מיני דברים חשובים מכל מיני אנשים, ואין להורים שלי משהו מיוחד בתחום.

רק בכל הנוגע לאינטראקציה ביני לבין ההורים שלי.

אם ההורים שלי לא אוהבים איפה אני גר, במה אני עובד או איך אני מתלבש, זה בעיה שלהם.

אף פעם לא עשיתי מרד מוצהר, אבל יש הרבה דברים בהתנהלות שלהם מבחינה רגשית- בין אישית שאף פעם לא אהבתי, וגם הסגנון הדתי שלנו שונה מאוד מבחינתי. אני לא חושבת שהם בקיאים מספיק כדי לעמוד על ההבדל.

אחת הסיבות שאני מאוד שמחה שהתחתנתי זאת היציאה מהבית שלהם. אז כנראה שאני כן מרוצה מהמצב היום.

זה מצחיק, כל אחד מאיתנו אוהב ללכת להורים של השני ולא ממש להורים שלו.

הם אומרים מה שהם חושבים, בלי פילטרים, ישר בפרצוף.

מורה רוסיה בודקת מבחנים לכולם ובאמצע הכיתה מכריזה את השמות של התלמידים עם הציונים הכי נמוכים, כמה קיבלו, ומוסיפה הצהרה שאם הייתי יכולה היית עף מבית הספר. (אלה הדוגמאות המוגזמות של התופעה.)

היתה לי טבעונית במחלקה שמבלבלת את המח מה פרה עוברת כשחולבים אותה,צועקת עלינו, ורק חייל רוסי דרש ממנה להפסיק לבלבל לנו את המח, זה לא מעניין אותנו, נמשיך לאכול בשר כמה שאנחנו רוצים.

קניתי סמרטפון ראשון ב400₪ בתחנה מרכזית.

הלך לאיבוד, בפינת אבדות בחור רוסי אמר לי שאף אחד לא יקח פלאפון כזה לעצמו.

אחרי שהוא נמצא, התקלקל לו הרמקול, לקחתי אותו למעבדה, בחור רוסי ראה את הפלאפון ודרש ממני לצבוע אותו בכחול ולזרוק לים.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.