לק"י

החזיקו מעמד יפה מאוד.

גם של פאפיה צעד ראשון היו טובות.

נראה לי שהייתי בודקת את שתי האופציות, וקונה מה שמצא חן בעיני ויותר זול.

הבדל שמיים וארץ. לגדול קניתי צעד ראשון בפפאיה בחודש פברואר בערך ועד עכשיו!! הם עליו, הם נוחות ולא נהרסות-עלה 140 שח

לפני כחודשיים קניתי בנמרוד לבת (צעד ראשון) וזה פשוט נהרס!! עזבו את המחיר 270 אבל איכות על הפנים

אולי נפלתי על סוג כזה אבל אני להבא יקנה רק בפפיאיה

הגיוני שתוך חודש יהיו כבר נעליים סגורות.

יש שם צעד ראשון סגור חתיך פחד

הם לא מביאים את אותם דגמים בחנויות בקניונים לעומת החנויות החרדיות

עולה שם כמו כל החנויות של פאפאיה

בערך 250 שקל, 270..

משהו כזה. 

נגיד בירושלים ברחוב גרוסברג יש חנות עם נעליים במחיר של איזה 400-50פ ש''ח

כנל גם באזור ירמיהו.

חנויות עם נעלי פאפאיה במחיר הגיוני אני מכירה בבית שמש וחנות אחת בביתר.

לא מכירה כל-כך מעבר לזה 

מעניין, תודה!

גיסות שלי גם קונות רק רק שם, אני בינתיים לא הצלחתי להבין מה מיוחד בהם.

אני גם יודעת משכנה ששולחת למעון שיקומי - הפיזיו במעון אמרו לאמא לקנות רק שם. 

וראיתי שם משפחות נכנסות עם כמה ילדים וקונות נעלי שבת ויום חול לכל אחד מהילדים, כל נעל בסכום כזה.

כנראה זה עניין של תרבות וסדרי עדיפויות, אבל זה היה לי הזוי.

טוב זהו סיימתי עם הניצלוש

אני גם בהלם מאנשים סביבי שקונים לכל ילד נעליים ובגגדים במחירים הזויים!!! וכל זה כשהאבא אברך

לא ברור איך.

וזהו גם אני חזל''ש חח

הכל..

קניתי 2 זוגות של חורף, כל אחד 49.90

קניתי בחנות של פאפאיה בקניון הדר - תלפיות.

נעליים מושלמות וממש כיף שככה זולות 

יש שם ארונית שלמה בתלפיות

מלא נעליים בסייל

ממש הופתעתי

מההתרגשות קניתי 2 זוגות 🥳

אשכרה 100 שקל לשתי זוגות נעליים של חורף

אין משמח כזה 

ואחרי 3 חודשים כבר עולים מידה. אז אם יש פער במחיר-הייתי הולכת על היותר זול. זה לא נעליים שקונים לשנה... כמובן שיהיה נח.

בהמשך כשיגדל כן עדיף משהו איכותי, שיחזיק כל העונה.

שקניתי לילד שהתחיל ללכת, צעד ראשון. משום מה שבועיים אחרי זה כבר היה קטן עליו (למרות שהעובדת בחנות היא זו שהתאימה את המידה)

קניתי לאחר מכן נעליים של פאפאיה אני לא יודעת מה בדיוק היה ההבדל אבל יותר התחברתי אליהן (גם המראה וגם לילד זה היה נראה שיותר נוח לו ללכת איתן)

אני קונה לילד בן 3 פאפאיה וממש מרוצה. בסוף עונה הנעל נראית כמעט חדשה.

ליום חול לגן הוא הולך על נייטיב - נראה לי עוד לא נמצאה הנעל שתדע לשרוד בימבות כמוהם. 

אין לי נסיון עם צעד ראשון של פאפאיה,

לגבי נעלי ספורט,

קניתי הרבה פעמים של נמרוד, בדרך כלל במבצעים, ולא היה מחזיק טוב, אחרי כמה חודשים נראה סמרטוט מתקלף וכו',

קראתי כאן הרבה פעמים שפאפיה יותר טוב, אז קניתי מתישהו פאפאיה, ולא ראיתי הבדל באיכות.

בקיצור, קונה איפה שיש מחיר טוב ודגם שמוצא חן בעיני. 

מצד אחד צעד ראשון זה גם ככה לא להרבה זמן ומצב שני מרגיש שעוד שניה הקיץ הולך...

מה דעתכן?

הייתי קונה סנדלים בעודפים/ מבצעים.

לק"י

אני מקסימום הייתי שמה גרביים, גם ככה סנדלי צעד ראשון הן כמעט סגורות..

ממש תלוי איפה גרים.

וכל עוד לא יורד גשם, אפשר סנדלים עם גרביים.

לא מכירה את הנעליים שלהם לצעד ראשון

יש לה נעלי טרום הליכה כאלה שהסקוצ שלהם כבר די דפוק

אבל מה, לקנות עכשיו סנדלים? עוד חודש כבר יהיה עדיף נעליים...

לק"י

מקסימום גורבים גרביים עם הסנדלים.

או שתנסי להדביק סקוצ' חדש בנעלי טרום הליכה.

הם סנדלים מאוד סגורות.

וגם ככה פעוט בגיל הזה לא הולך בגשם או בשלוליות, אלא בעגלה / ברכב ...

ואני לא מאמינה שיש הבדל מבחינת הקור (ומה הוא עשה עד עכשיו בלי נעליים בכלל?)

אז אני יותר אוהבת את האוורור הקליל של הסנדלים, וגם יותר אוהבת את המראה.

מה שכן, בחורף יצטרכו לגרוב גם גרביים, בין אם מדובר על סנדלים ובין אם נעליים. ועם גרביים זו יכולה להיות מידה יותר.

היא עם סנדלים פשוט הם טרום הליכה כאלה, עם סוליה מבד יציב כזה.. היא כן יכולה אולי למשוך איתם עוד קצת למרות שהם כבר לא משו..

ואנחנו גרים במקום קפוא ממש ממש. לא מקום שאפשר סנדלים בחורף, זו הזנחה🫣 גם עם גרביים..

וגם אני לא יכולה לסמוך על השובבה הזו שבאמת לא תקפוץ בשלוליות🤣

ממש מתלבטת מה לעשות

אצלי בד"כ הנעליים בגיל הזה נועדו לסיטואציות ספציפיות כמו גן שעשועים למשל, מה שלא רלוונטי כשיש גשם. למעון הולכים בלי נעליים בכלל...

וגם לא השתמשתי בסנדלי טרום הליכה.

אבל כנראה יש פער בין הגילאים, המזג אוויר, וההרגלים שלנו.

למעון כנראה נלך ברגל או בעגלה אבל היא יכולה באמצע הדרך להחליט שהיא בעצם יורדת מהעגלה.. עצמאית בשטח🤦‍♀️ וכן זה גם אם חגרתי אותה היא מתפתלת ויוצאת..

שנה עד שנה וחצי בערך?

לגמרי לא הולכים ברגל. רק בעגלה או ברכב, בעיקר ברכב בחורף. ואם יורד גשם, גם מהרכב למעון אני מרימה על הידיים...

גם בגן שעשועים רוצה להוריד מיד כמו כל האחים שלו

ועד לשם זה בעגלה

קיצר הוא פשוט יחף חח

הבן שלי כרגע עם סנדלי טרום הליכה, שכבר לא משהו.

הסקוץ' דווקא בסדר, אבל הסוליה הפנימית יצאה.

יש לו סנדלים שקניתי במידה יותר גדולה, אבל זה עדיין גדול עליו. נעלתי לו פעם אחת, והרגל יוצאת מהנעל.

הסגירה של הסנדל היא לא בכל הרגל, אלא רק בצד, אז אי אפשר לסגור יותר צמוד.

מקווה למצוא פיתרון לפני שהסנדלים הנוכחיות יהרסו לגמרי.

גם לי יש מידה גדולה יותר בשבילה אבל זה גדול עליה והיא נופלת..

אגב הייתה פה מכירת נעליים והיו עודפים של סנדלים ב50 ודווקא מדדתי לה מידה 20

אבל יכולתי להכניס לה שם רגל וחצי🤦‍♀️🤦‍♀️

לדעתי זה גם היה חברה עם מידות לא הכי קטנות

ועדיין היא צריכה 19 במקרה הטובבבבב

כרגע עם מידה 17.

18 עוד גדול עליו.

זה מידה 12 של טרום הליכה הספציפיים האלה

ה13 היה לה גדול..

את המלצת לי עליהם

הוא עם ההכי קטן, מידה 11.

כשקיבלנו את הנעליים היה כתוב על זה 17.

כבר לא ממש רותח אז אפשר ללכת עם זה עדיין

ואפשר למשוך עם נעליים סגורות גם עמוק ל.וך החורף

וגם סניקרס זה חתיכי וחמוד לילדים קטנים

יש בפפאיה סניקרס צעד ראשון מתוקות ממש

ממש חתיכיות וגם מתאימות לצעד ראשון

אני קניתי שנה שעברה בעונה בזו והספיק לי עד המבצעים של סוף החורף שקניתי כבר משהו יותר חורפי

כנראה באמת אקנה לה סנדלים

אבל עדיין קשה לי לקנות לה נעליים סגורות אוף.

אני אחשוב עוד טיפה אבל נוטה לקנות כבר סנדלים לחודש חודשיים ודי..

לפפאיה יש בבילו סנטר.. לנמרוד אין לי מושג.

אבל למה את צריכה דווקא חנות פיזית?

תעדכני אם ומה עוד יש שם.

כשאני הייתי לפני שבוע וחצי היה שם הרבה דגמים ומידות..

שימי לב שיש שם עמודון של השני ב 79 (וזה אומר שהראשון מחיר מלא)

ויש ליד הקופה ארון עם נעליים במחיר של 50-100. 

בפאפיה היא לא הבינה מה אני רוצה ממנה ואמרה שאין כלום ומה אני רוצה..

אבל קנינו בנמרוד עודפים סנדלים סגורות(שבאמת יתאימו לדעתי עם גרביים גם בתחילת החורף) של אלפנטן שזו חברה טובה, הם היו ב100 והייתה לנו עוד הנחה מסוימת אז יצא ממש אחלה.

תיקתקנו מהר ועפנו משם כי לאאאא היה לנו זמן היינו באיחור לאירוע משפחתי אבל הילדה הגיעה יחפה כי לא הייתה ברירה כבר..

אבל ממש סייעתא דשמיא הגענו ביקשנו מהמוכר למדוד לה את הרגל מצאנו מיד זוג שהיה נראה טוב מדדתי לה היא הלכה איתם לקצה החנות ובחזרה אלי שילמנו ועפנו🤣 (הוא אמר 21 ולדעתי היא 20 עדיין וזה קצת גדול.. אבל היא הולכת עם זה בסדר גמור ואתמול באירוע היא רקדה מלא וראו שסופסוף נוח לה!!!)

אני יוצאת עכשיו ממש שקרנית פדיחה היסטרית

ליד המוכרת לא היו מדפים של מבצעים? אני חייבת ללכת לבדוק לאן הם נעלמו

אולי נגמרו או שלקחו? איזה מעניין.

ב''ה שמצאת משהו אחר טוב ושנוח לה

היה איזור של מבצעים כן אבל היא אמרה שהכל שם ב100 ואין מידות קטנות🤷‍♀️ ישמצב שנגמר

תלוי כמה מקום עוד יש לה בנעל. אם יש עוד איזה סמ פנוי או לא.

אני במקומך הייתי עולה מידה אחת 

או בודקת עם הסרגל בחנות נעליים, אם היא נמצאת כבר במידה 19.5 אז אקח 20

אל תשכחי שבנעל סגורה גם הגרב תופסת קצת מקום.

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..