איך מחליטים מתי צריך רופא עור?פה לקצת

איך ממליטים מתי מספיק רופא ילדים ומתי צריך רופא עור?

על כל מה שקשור לעור לוקחת לרופא עור?

מבחינתי השיקול היחיד ללכת דווקא לרופא ילדים זה זמינות התורים לרופא עור.

 

בעבר היה לאחד הילדים שלי כתם אדום בפנים שרופא ילדים נתן משחה לכמה ימים, זה לא עזר אז נתן משחה אחרת לעוד כמה ימים ואז הגענו לרופאה בטיפת חלב שאמרה לי לקחת אותו לרופא עור דחוף באותו יום ובאמת היה צורך דחוף לטפל כי זה היה המנגיומה שגדלה וטיפול מהיר הכרחי במקרה הזה.

מאז אני כל פעם בחששות אם נכון ללכת לרןפא ילדים על בעיות בעור.

 

עכשין לבן שלי יש משהו בעור, כבר תקופה, הרופאה הביאה משחה לשבוע וכשאמרתי לה שזה כל פעם נעלם ואז מפסיקים את המשחה וזה חוזר אמרה שכל פעם שחוזר לשים את המשחה. (אמרה שזה אסטמה של העור שתעבור עם הגיל)

תוהה אם הייתי צריכה מלכתחילה ללכת לרופא עור (קבעתי תור, אבל רק לעוד חודשיים....)

ולבן השני גם התחיל משהו ושוב ההתלבטות לאיזה רןפא ללכת...

בקופה שלנועוד מעט פסח

יש אפשרות לשלוח תמונות ולקבל ייעוץ של רופא עור טלפוני תוך יומיים שלושה.

אולי גם אצלכם?

באיזה קופה את?נירה22

יש רופא עור אונליין עם זמינות מיידית.

אפשר גם לעקוב אחרי ביטולים

עונה לשתיכןפה לקצת

אני כל פעם מתלבטת אם לסמוך על זה.

בסוף תמונה זה לא כמו מראה עיניים


 

הם בכללית, יש את האופציה הזאת

עדיף מלחכות חודשייםנירה22
בעיני עדיף לנסות מאשר לחכות חודשייםיעל מהדרום
לק"י


ולאסטמה של העור יש עוד דרכי טיפול ומניעה מלבד משחה (איזו משחה קיבלתם? יש לי ניסיון בזה).

אפלומיציןפה לקצת
אני רואה שזו משחה עם סטרואידיםיעל מהדרום

לק"י


יש עוד דרכים למנוע התפרצויות של אסטמה של העור. כמו שכתבה לך אמהלה.

לא מומלץ לשים משחה עם סטרואידים לאורך זמן.


ואם זו ההמלצה היחידה של הרופאה, הייתי מציעה לפנות לרופא עור ולוודא שזה אכן אסטמה של העור.

(לנו יש 2 ילדים שהיתה להם אסטמה של העור בגיל קטן ועבר להם. אחת מהן אלרגית לחלב, כך שהיינו אצל אלרוגולוגית, שנראה לי שמבינה גם בזה, כי לפעמים זה קשור.

לא היינו אצל רופא עור).

בגלל זה חזרתי לרופאהפה לקצת

לבדוק אם זה תקין לשים לזמן ארוך, היא טענה שכן...
 

יש לנו תור לרופא עור לנובמבר...

אפתח פנייה אונליין וזהו. נראה לי עדיף מלהמשיך עם המשחה עד נובמבר

זה לא נכון. משחה עם סטרואידים ממש לא שמים רצוףאמהלה

ולמשך כ"כ הרבה זמן.

עדיף שתתייעצי עם רופא אונליין. הם חוזרים בד"כ עוד באותו היום.

כבר פעמיים שעשיתי את זה וזה ממש עזר.

וזה כמובן לא תחליף לרופא עור שיראה אותו פנים מול פנים.

אני לא חיכיתי לקופה והלכתי לרופא פרטי וקבלתי החזר

הרופא שלנו אמרבוקר אור

וגם רופאה אחרת שהלכנו כשהוא לא היה

*לא יותר מחמישה ימים*

🤦‍♀️עברנו אותם מזמןפה לקצת

היא אמרה שאם יש הפסקה של יום-יומיים בין פעם לפעם אז בסדר

במקרים בסגנון שכתבת הייתי ממש מרוצה מהאופציה הזויראת גאולה
אם המקרה השני זו אותה רופאת ילדים מהמקרה הראשון שכתבת - לא הייתי סומכת עליה בכלל בנושאי עור.
מהנסיון שלי, כשתמונה לא הספיקה הרופא אמרטארקו

וחושבת שזו בהחלט בעיה

צריך רופא עם הרבה ענווה שיגיד- זה כבר מצב שעדיף לפנות לרופא עם התמחות בתחום.

שלנו כזה אבל זה ממש לא מובן מאליו.

אף פעם לא לקחתי לרופא עורהשם שלי

ולגבי אסתמה של העור- היה לבן שלי לתקופה קצרה. הוא טופל אצל רופאת ילדים.


חוץ ממשחה לטיפול, עברתי לקלח אותו עם שמן אמבטיה ולמרוח לו קרם גוף.

אחר כך הורדתי את הקרם, ובהמשך הורדתי את השמן.

בינתיים לא חזר.

כרגע אני כן מקפידה לסבן אותו בסבון לתינוקות, ולא בסבון רגיל.

אם זה אסתמה של העורבוקר אור

יש דרכים למנוע..

אנחנו כרגע אצל רופא ילדים שהסביר לנו איך למנוע את ההתפרצות הבאה ובינתיים זה די עוזר ( קרם לחות פעמיים ביום, מקלחות עם שמן אמול, לייבש טוב אחרי מקלחות)

אני רק מצטרפת לתסכול מהתוריםרינת 35
ממש חסרים רופאי עור בארץ… זה מתחיל להיות מפחיד כי בהמשך זה יהיה ככה עם עוד ועוד תחומים ברפואה (ככל שהרופאים שעלו מרוסיה בשנות ה-90 יצאו לפנסיה).
משהו שחוזר על עצמושומשומ

הייתי הולכת לרופא עור

אצלינו הרופא ילדים יפנה לרופא עור כשזה חמור 

תודה לכולכן על התגובות!פה לקצת

הלכתי שוב לרופאת ילדים (לא מהמקרה הראשון, אןתה עזבתי ברגע שזה קרה כי הייתה לה עוד פאשלה קודם)

ואם מה שנתנה לא יעזור אז אפנה לרופא עור אונליין

אם בא לך, יש לי מלא המלצות שכתבתי כאן פעם על אטופיאמהלה

אם את מעוניינת אעתיק לכאן.

יש דרכים למנוע התפרצות כדי לא לחזור שוב ושוב על המשחות שבד"כ מכילות סטרואידים.

הבן שלי שאובחן בגיל חודשיים עם אטופיק ברמה חמורה כמעט חלק כיום. למעט 2/3 התלקחויות בשנה הוא פשוט נקי....

וד"א זה היה קצת יותר מפאשלה שהיא לא זיהתה המנגיומה והרופאה בטיפת חלב מדי הבינה שזה משהו חריג.

זה באמת לא בסדר וטוב שעזבת אותה.

אני אשמח שתעתיקיבוקר אור

אם זה קל לך

איפה מאבחנים? שני רופאי ילדים אמרו שזה כנראה זה, יש סיבה ללכת גם לרופא עור?

אני אשמחפה לקצת

היא הייתה לא משהו עוד קודם אבל רק אחרי כמה חודשים הבנתי מאנשים שזה לא היה תקין.

היא נתנה אנטיביוטיקה לבן שבוע בגלל דלקת בשתן במקום לשלוח אותי למיון.

על דלקץ בשתן חייבים לשלוח למיון?ממשיכה לחלום
בגיל שבוע, ככה אמרו ליפה לקצת

אני גם לא יודעת אם זה באמת היה דלקת בשתן בגיל כזה....

עד גיל חודשיים שולחים למיוןמתיכון ועד מעון
על כל חום 
אה פספסתי שהוא בן שבועממשיכה לחלום

וואי ממש ממש חריג

טוב שמצאת רוםאה אחרת

בבקשה. וה' ישמור איזה סיפור. נס שעזבת אותהאמהלה

בכזה גיל חייבים לשלוח לבית חולים מיד.

@בוקר אור (אני כן ממליצה ללכת לרופא עור לאבחון מקצועי, הרופא ילדים שלנו שהוא מאד מיומן ומקצועי אמר בענווה שזה לא בסמכותו לאבחן אבל כך זה נראה לו, והפנה לרופא מומחה)

 

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

 

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

תודה!בוקר אור

יש לך המלצה לרופא עור במאוחדת?מופנה לכל השאר גם

ועוד שאלה- עד עכשיו התפרצויות היו בפנים ובצוואר, זה עדיין קריטי הכותנה?

-הרופא אמר לנו דווקא כן לעשות אמבטיות עם אמול ונראה שזה עוזר, אבל אנחנו משתמשים גם בסבון לפני . עם שמן זה מספיק נקי?

-קרם לחות רק פעם אחת ביום? אנחנו שמים שלוש.. בשבת קצת חיפפנו ושוב היתה התפרצות

-המשחת אלידל זה במרשם? למה לא על כל הגוף?

-קרם הגנה שמים? משהו מיוחד?

- אם לא מגרד, יש סיבה לשים סטרואידים או לנסות להרגיע את ההתפרצות בדרכים אחרות? כמובן כשזה עוד בהתחלה וברמה קלה..

סליחה על ההצפה 😬

קרם לחות נראה לי שאפשר לשים כמה שרוציםיעל מהדרום
אנסה לענות. אני הלכתי לד"ר אפרים שגיאאמהלה

בזמנו כך המלית לי הרב בני פישר. הוא היה מקצועי ואדיב. לא יודעת באיזה קופה הוא מקבל כי הלכתי פרטי וקבלתי החזר.

* הכותנה מאד משמעותית לסובלים מאטופיק, ממליצה ממש להשתדל בעניין, אם יש בצוואר זה בהחלט יכול להיות הגורם.

* כל הרעיון זה לא להשתמש בסבון כי הוא מגרה את העור לאטופיים וממש יכול להזיק. השמן רחצה אמור להחליף את פעילות הסבון לא להיות כתוספת.

באופן אישי מהנסיון שלנו שמן אמול היה לא מוצלח, גם מאד שומני וגורם להחלקה באמבטיה, וגם לא תרם לאטופיק.

כמו שכתבתי אני משתמשת רק בליפקאר באום, לראש ולגוף ללא שום סבון אחר. מנקה ומשאיר ריח נעים ומרענן. בנות אחרות כאן כתבו שמשתמשות במוסטלה.

* אלידל זה במרשם, היא עוזרת במיוחד לאזור הפנים והצוואר שתמיד רגיש יותר משאר הגוף.

* קרם הגנה- לאחר כמה שנים שלא הבנתי למה בתקופת הקיץ יש התפרצויות ואז נפל לי האסימון שזה קורה לאחר שימוש בקרם הגנה, קניתי גם את הקרם הגנה של לה רוש פוזה, ומאז השקט חזר למחננו.

* אם יש התפרצות, גם אם לא מגרד צריך לטפל כדי שלא יהיה החמרה, החשש הוא שהילד יגרד והפצעים יזדהמו. כמובן שעם טיפול מונע יש פחות התפרצויות ואז יש פחות צורך בשימוש בסטרואידים.

אנחנו באופן אישי לא השתמשנו בסטרואידים כבר כמה שנים, אבל- לא מורידים את הרגל מהגז אף פעם. מקפידה מאד על השמן רחצה (גם בשטיפת ידיים יומיומית אחרי שירותים לדוגמא)

ובשניה שאני רואה שמשהו מתחיל מתגברים את מריחת הקרם וזה פשוט הולך כלעומת שבא.

* בעקרון אפשר לשים כמה שרוצים את הקרם, לדעתי אין צורך ביותר מפעמיים ביום.  שימי לב כשיש פצעים זה יכול לשרוף, אני למדתי את הילדון שנכון זה שורף שניה אבל זה מונע לו גרד וכאבים לימים שלמים.

ואם שורף לו אחרי המריחה אני מניחה על זה את היד שלי וזה קצת מרגיע, עצם ההבנה גם עוזרת....

אני לא שמה קרם לחות בשבת, שמים לפני ואחרי וכשיש התפרצות חלילה שמים משחה אם יש צורך. אם את רואה שבשבת יש התלקחויות תנסי לראות אם יש משהו שהוא אוכל / לובש שעלולים להחמיר את זה.

 

דבר נוסףפשוט אני..

לנשים יש הרבה דלקות בדרכי השתן, מסיבות אנטומיות...

 

לגברים לא אמורה להיות דלקת בדרכי השתן, זה אירוע חריג ובגדול הוא דורש בירור יסודי ולא סתם לקחת אנטיביוטיקה. הרבה רופאים ימליצו לכל גבר בכל גיל להגיע למיון אם מתגלה דלקת בדרכי השתן, במיוחד אם יש גם חום וכאבים (להבדיל מנשים שאצלן זאת מחלה הרבה יותר שכיחה שבדרך כלל לא דורשת בירור).

מדובר פה על תינוק שהיה בן שבוע... לכל הדעות הטיפולאמהלה

היה לא נכון.

לדעתי יש עניינים שבהם רופאי ילדים לא מספיק בקיאיםפשוט אני..

רפואת עור היא אחד מהם.

 

לכן הייתי הולך לרופא עור...

 

אכתוב הפוך:

אני סומך על רופאי ילדים רק בדברים הכי בנאליים. דלקת גרון, דלקת אוזניים, מחלת חום קלה וכאלה.

לצערי בגלל ניסיון לא טוב עם רופאי ילדים, בכל נושא קצת יותר מורכב אני מעדיף ללכת לרופא מקצועי שזו ההתמחות שלו.

הבעיה היא שללכת לרופא עור זה לפחות חודשיים קדימה..פה לקצת
אין תור זמין כמו רופא ילדים
גם דרך הביטוח הפרטי של קופת החולים?פשוט אני..

כמו כללים מושלם, מאוחדת שיא וכו'

שווה לבדוק כל לילה ובוקר מוקדםאן אליוט
יש הרבה פעמים תורים מהיום להיום, בייחוד אם מוכנים ליסוע מחוץ לעיר
אני לא יודעת על איזה רופאים אלה מדברמתיכון ועד מעון

אבל החוויה שלי מרופאי ילדים הפוכה ב180 מעלות.

אני פגשתי רופאי ילדים מעולים עם ידע נרחב בתחומים שונים (שניים מהם היו מנהלי מחלקות בבתי חולים שונים) שגם יודעים מה הם יכולים לטפל ובמה להפנות הלאה

בעיני רופא ילדים טוב הוא נכס ששווה בשבילו גם לסוע

אני לא חושב שזאת דוגמה מייצגתפשוט אני..

ברור שמנהל מחלקה בבית חולים יהיה מומחה עם ידע מטורף, אין מה להשוות לרופא ילדים ממוצע בקופת חולים שב-80% מהזמן מטפל בדלקות אוזניים בלבד.

 


 

ואני גם בטוח שיש רופאי ילדים ''רגילים'' בקופת חולים שהם אלופים ומצוינים בתחומם.


 

הדגשתי שהניסיון *שלי* לימד אותי פחות לסמוך עליהם, ולכן אני מעדיף ללכת לרופאים מקצועיים (שגם הם לא כולם מעולים כמובן, צריך לברר מראש).

שניים היו מנהלי מחלקותמתיכון ועד מעון

אחרים היו פשוט רופאים טובים

הם קיימים במגוון מרפאות בארץ, מנסיוני יותר במרפאות ייעודיות לילדים, אבל פגשתי גם רופאים מעולים במרפאות רגילות, ולכן אני ממליצה לחפש וללכת דווקא לרופא מעולה ולא לרופא קרוב

רופאת הילדים שלנועוד מעט פסחאחרונה

היא כזו מלכתחילה-

במה שהיא מבינה, היא מעולה.

אבל כל דבר שבו היא לא בטוחה היא שולחת הלאה.

ובעיניי זה בדיוק מה שמצופה ממנה.

לא הגיוני שתבין לעומק בכל סוגי המחלות הקיימות, אבל כן שתדע לזהות מתי התופעה רגילה ומתי חריגה, ולדעת מי הכתובת להמשך בירור כשהתופעה חריגה.


לא צריך בשביל זה מנהל מחלקה בבי''ח. מספיק רופא עם ענווה פשוטה.

בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

🛑✋️די לנצלש.טארקו

אנחנו לא רוצות לנעול כי הנושא חשוב

וההתנצחות הזו על גבי השרשור מסיתה את הדיון ופוגעת בפותחת.


אם ימשיך ככה נתחיל למחוק הודעות ללא התראה.


לילה טוב.

שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אני חושבתשומשומאחרונה

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


היא גם לא כתבה לא לאכולפשוט אני..
היא כתבה שצריך לסמוך על הגוף, ואם מרגישים פחות רעב אז באמת לא צריך לאכול.


הבאתי כדוגמה את עניין השתייה, שגם כאשר לא מרגישים צורך לשתות, זה לא אומר שהגוף ''צודק'' ובאמת אין צורך בשתייה.


ובמקום אחר הבאתי דוגמה לכך שגם מנגנון הרעב הוא לא מדויק ולא כדאי לסמוך עליו בעיניים עצומות.


לחי נפוחה ושן כואבתytrewq

לא קשור לפורום, אבל לא יודעת את מי לשאול...

שמתי לב שלבן ה4 אחת הלחיים נפוחה. שאלתי אותו אם כואב לו בשיניים הוא אמר שכן ושהיה לו כואב כשאכל ארוחת ערב (לא הייתי איתו בזמן הארוחה)


אני מה זה לא מבינה בזה... זה משהו שמחייב טיפול בימים הקרובים? או שאם זה עובר אז סבבה ופשוט להמשיך בביקורת קבועה? 

צריך לבדוקדיאט ספרייט
ללכת לרופא שיניים.מוריה

סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.

ללכת כמה שיותר מהראהבה.

לדעתי

אפילו פרטי אם יש אופציה 

קרה לי לאחרונה עם ילד..קיבל אנטיביוטיקהמולהבולה

חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש

אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב

הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת

רפואה שלמה!

צריך רופא שיניים דווקא?ytrewq
הייתי מתחילה בשיחת טלפוניתמולהבולה
אם את בטוחה שה משהו יתכן שילמו לך דרך הטלפון
אם את במכבי, יש להם שירות טלפוני במכבידנטמוריה
תבדקי באתר איך מגיעים אליהם.
כלליתytrewq
גם בכללית יש רופא שיניים אונליין124816
כן. כנראה דלקת שצריכה אנטיביוטיקההמקורית

ממה שאני מכירה

לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת

לבקש עזרה ראשונה של רופא שיניים דווקא?ytrewq
כן. יש דבר כזה שנקרא טיםול חירוםהמקוריתאחרונה

זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..

ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט

רעיון מה אפשר לקנות לבחור ישיבה חרדי?ואז את תראי

בן 26

רווק

בגדול הכי נשמע לי זה ספר אבל לא יודעת איזה ולא ממש רוצה לשאול אותו...


יש לכן רעיון?

נגן מוזיקהכורסא ירוקה

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

יש סט ספרים בשם 'המשודך המתוסבך'התברזל!
סדרה קומית, דתית-חרדית, הרבה ממליצים - אני לא קראתי אבל מכירה חומרים אחרים של המחבר.
אפשר שובר לחנות ספריםמתואמת
אלא אם כן חשוב לך להביא משהו פיזי, ואז אפשר לבחור ספר גנרי כלשהו בחנות ספרים ששייכת לרשת ולצרף פתק החלפה.
אהממ פחות מהיכרותי ספר..חנוקה

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

 

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

מעניין מה שכתבת בסוף...מתואמת

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

אצלנוoo

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים


והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

אז זה באמת שונה מאצלנו...מתואמת

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

יש הבדל גדול בין גיל ההתבגרות לגיל 261112
נכון, אבל אני מאמינה שזה יישאר להם גם בבגרות...מתואמת
זה פשוט עניין אישי כנראה. לא קשור למגזריעל מהדרום
חח אני גם מאדדד אוהבת לקראחנוקה

וגם בילדות

אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה

תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.

 

כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..

אני גם אוהבת לקרוא, ודוקא מעדיפה להחזיק בביתיעל מהדרום

לק"י


ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.

חבל רק שאין הרבה כאלה...


(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).

תלוי איזהחילזון 123
יש ספרים שכיף שיש אותם קרוב ואפשר לקרוא בהם שוב ושוב
הוא לא כזה...ואז את תראי

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

ארנק, עטשומשומ

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

אז משהו נחמד שקשור ללמידהמרגול

תלוי מה התקציב

אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.

תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.

משהו שלא מסובך גם לנקות.

כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.

את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.


או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:

תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)

סטנדר נוח ללמידה עצמה?

אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.


בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)

מתלבטת אם אפשר לעשות שידוך על סמךאהבה.
מה בחור יאהב לקבל מתנה חחחחחחח 
שעוןמחיאחרונה
אויש זה ממש אינדוודואלי... אצלנו יש חולשה איומהאמהלה

לספרים.

אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....

וזה ככה ברוב המשפחה שלי.

וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע

זה פשוט לא מספק אותנו...

אין  כמו ספר חדש טרי מהחנות

 

ולפותחת-

הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא

אם דווקא מתנה

אז:

ארנק

מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם

עט עם חריטה

צעיף

אוזניות בלוטוס

 

אולי סטנדר שולחן?אביגיל ##
ארנק או נגןמולהבולה
מה התחביבים שלו?דיאן ד.

מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי?

 

זה לא קשור רק למגזר, גם בתוך מגזרים לכל אינדיבידואל יש העדפות משלו.

מנסה מהיכרותי-אנונימיות

סוודר שווה

פיג'מה חורפית

סטנדר

השתנקות בזמן הנקהמולהבולה

התינוק שלי ממש נחנק בזמן הנקה..מניחה שזה מהזרם אבל זה ממש מלחיץ

ולא קרה לי עם אף אחד מהילדים כמו שאצלו כמעט בכל האכלה...

יש לכן רעיונות מה אפשר לעשות?

אולישירה_11

לשבת קצת אחורה לא לרכון אליו שהזרם יהיה איטי יותר?

ניסיתי וזה לא תמיד עוזר משום מהמולהבולה

אני בסרטיםנשיש לו בעיה כלשהי חלילה

למרות שכשאוכל בבקבוק זה לא קורה

אולי לשון קשורה?צלולה
נראה לי שזה יכול להיות קשור
וואלה? אני יכולה לראות את זה?מולהבולה
להניק כשאת שוכבתזברה ירוקה

ואז השד מקביל אלין ולא מעליו

והזרם פחות

היה גם אצלינוחרות
עזר כששמתי אותה עלי כשאני על הבטן והיא עלי (לבדוק כל הזמן שיש נתיב אויר פתוח, אולי זה מפחיד מידי עם ניו בורן ולוודא שלא נרדמים כי אז זה מסוכן)
להישען אחורה בזמן הנקהממשיכה לחלוםאחרונה
הנקה-- לנשים בלבדחולמת להצליח

בזמן האחרון אני מניקה ויש לי גושים ענקיים, יותר מעגבניית שרי. יש דרך לשחרר אותם?

התינוקת גם לפעמים רוצה לאכול ממש הרבה, כל חצי שעה, שעה.

(קבעתי גם תור לאולטראסאונד שד לבדוק שזה לא בעייתי)

תנסיבאתי מפעם

לעסות את הגושים תוך כדי הנקה, יתכן שזה סתימות , זה שהיא רוצה לינוק הרבה זה טוב לשחרר את הגושים.

אני עושה את זה וזה לא מספיק עוזרחולמת להצליח
חלק מהגושים נשארים..
זה מפחיד אותך כאילו שזה משהו בעייתי? או שסתם מציק?באתי מפעם
רק אומרת בהנקה יש הרבה פעמים תחושה של גושים וזה בסדר. בכל אופן תמיד עדיף לבדוק שתהיי רגועה. 
ממש תלכי לרופאת הנקהצמאה

להתייעץ

ושתראה איך את מניקה ואיך התינוק יונק

מה זה רופאת הנקה? התכוונת ליועצת?חולמת להצליחאחרונה
כן זה קצת מלחיץחולמת להצליח
כי זה גושים גדולים
תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

גם אנחיו ממש משתדלים להדליק בזמןאורי8
אבל לפי התורה יש עוד מצוות כמוו כיבוד הורים... ואם יש אחים שעובדים בבוקר ומסבך אותם להגיע מוקדם, ולא מסתדר בזאת חנוכה מכל מיני סיבות. וחשוב חהורים שיהיה מפגש משפחתי ערב אחד וחשוב גם לנו ,כי הגודל של המשפחה כבר כמעט ולא מאפשר שבתות של כולם יחד), וזה הקשר של הילדים עם הבני דודים. אז' מותר לפי דעתי ( ודעת בעלי שהדלקה בזמן חשובה לו מאוד) ערב אחד להדליק מאוחר . 

אולי יעניין אותך