ממליצה לקרוא באתר של אמב"י, יש שם מידע חשוב שעושה סדר.

מידע להורים לילדים שמגמגמים - אמב"י עמותת המגמגמים בישראל. גמגום ילדים בני נוער ומבוגרים.

הכי חשוב זה לתת לו את הזמן לדבר בלי להלחיץ אותו, בלי לתקן אותו, בלי להשלים לו מילים, לתת לו ביטחון שיש לו את כל הזמן שהוא צריך כדי לדבר.

כדאי גם להסביר לאחים הגדולים, שלא יצחקו עליו, ויתנו לו את הזמן לדבר.

אם את מרגישה שהוא מודע לזה וזה מעצבן אותו, אז כדאי להתייחס לזה ולא להתעלם, להגיד לו משהו כמו 'אני רואה שלפעמים המילים קצת נתקעות לך וקשה לך להגיד מה שאתה רוצה, זה בסדר וזה קורה לפעמים לילדים, אנחנו תמיד מקשיבים לך עד שתסיים להגיד מה שרצית'.

הרבה פעמים גמגום מתאפיין בגלים, גם אחרי שיש שיפור, או שאפילו נראה שעבר לגמרי, יכול להיות שוב חזרה של הגמגום. אז לא להיבהל, ככה זה הרבה פעמים, וזה עדיין יכול לעבור בהמשך.

מכירה את התחום גם מהלימודים (אני קלינאית תקשורת, אבל אף פעם לא טיפלתי בגמגום), וגם מניסיון עם שני בנים שלי שהיה להם גמגום בגיל 2-3 שעבר ב"ה (אז קיבלתי קצת הדרכה מחברה שמטפלת בגמגום).

אם יש לך עוד שאלות מוזמנת בשמחה, פה או בפרטי...

בגדול כן, פשוט להתעלם.

מה שכן יכול לעזור זה לתת לו דגם של דיבור איטי. צריך קצת ללמוד איך לעשות את זה נכון (קלינאית תדע להדריך איך לעשות את זה).

אם את רוצה שאני אסביר יותר, מוזמנת בפרטי.

זה לא פתרון קסם. לאחד הבנים שלי לקח בערך שנה עד שהגמגום עבר לגמרי (היו תקופות תוך כדי שהיה נראה שעבר, ואחר כך חזר שוב בגלים). אבל זה כן לפעמים עוזר לראות שיפור.

יש לי נסיון עם ילד שגמגם בילדות ועבר לו,

ועם ילדה עם גמגום כרוני.

בגדול בארץ אהבתי כתבה את הנקודות החשובות,

אבל רוצה להתייחס לכאב שלך.

צריך לשים לב לא לכאוב על הנקודה הזאת יותר מדי.

הכוונה הוא צריך להתאמץ זה נכון אבל גם בפיזיותרפיה צריך להתאמץ. זה כואב לנו בבטן הרכה לא רק בגלל המאמץ אלא גם בגלל חוסר וודאות וסטיגמה שלילית וכל מיני דברים מסביב שעלולים להשפיע על הפגיעות שלנו כהורים לילד שמתמודד עם גמגום.

לכן חשוב שאת תבואי בגישה נכונה ומכילה כלפי זה כי הסביבה בד"כ מאוד לא מכירה את הנושא ויש הרבה בהלה סביב העניין וככה מתופעה פיזיולוגית חולפת עלול להפוך לבעיה רגשית ודימוי עצמי נמוך לטווח ארוך יותר.

בשבילך כדאי לדבר עם קלינאית מתמחה בגמגום ספציפית כדי לקבל תמונה ופרספקטיבה על הנושא וכלים להתמודדות מול הילד אבל לא פחות חשוב, מול הסביבה.

אני מבינה ששנה הבאה הוא ממשיך במעון ולא הולך כדיין לגן שפתי? אם כן צריך לוודא שהמטפלת יודעת איך לעבוד עם ילדים מגמגמים ולא שהיא תעשה דברים לפי שיקול דעתה אלא לפי הדרכה. (יש הדרכה  למורים וגננות באתר של אמבי שאפשר לתת בבוא העת)

אם לא מסתדר לך לקבל הדרכה מקלינאית עבורך, את מוזמנת להצטרף בפייסבוק לקבוצת הורים לילדים שמגמגמים. יש הרבה שאלות דומות לשלך ותשובות מפורטות שיכולות להסביר ולכוון אבל לא פחות חשוב, להרגיע באמת מתוך הזדהות וניסיון.

יוכל להיות שאני טועה כי לא זוכרת דברים שכתבת בעבר

כתבת שהוא יצטרך גן חנ''מ או סל אישי. את מניחה או שאת יודעת את זה?

מנסיון שלי בוועדות זכאות ילדים עם עיכוב שפתי שלא קיבלו סיוע של קל''ת הרבה פעמים לא מקבלים זכאות לחנ''מ ונשלחים לקבל קודם לפחות שתי סדרות טיפול לפני שיקבלו זכאות לשירותי חנ''מ 

יש לו עיכוב בכל התחומים, לא רק בשפה , גם מוטורי , הבנה בהכל. יש לו בערך 10 חודשים של עיכוב

מתפללת שנקבל, אם יש ילד שזכאי לגן חנ"מ זה הוא...

בוועדות בהן אני יושבת, אבל אני חושבת שזה גישה שקיימת.

שלפני שמאשרים זכאות, גם אצל ילדים שיש להם קושי רוצים לראות האם היה שיפור על ידי טיפולים שמקדמים את הילד.

אני מסכימה לגמרי שילד עם מגוון קשיים זקוק למענה תומך נרחב, אבל לא פעם בעיקר אצל ילדים צעירים רוצים לראות אם הילד מתקדם ע"י טיפול בקהילה לפני שמכניסים למערכת של החינוך המיוחד.

יש לך המלצה מהניסיון שלך איך כן יהיה ניתן להתקבל לגן שפתי? אני יודעת שאצלו זה קריטי, שוב בשילוב של העיכובים האחרים שיש לו

כתבת שיש גם עיכוב מוטורי? הוא טופל בזה?

אולי לנסות ללכת לקלינאית שמקבלים החזרים מהקופה? אם תגיעו לועדה ותראו שהתחלתם ושהוא לא התקדם כ''כ יש יותר סיכוי מאשר אם יש קושי אבל לא התחיל טיפול בשום תחום 

הקופה לא מביאה לכם תורים? הם חייבים בגיל הזה מקסימום תוך 3 חודשים להביא תור!! לא הגיוני שאתם צריכים אבחון חדש, זה ממש מחדל.

את צריכה לשבת עליהם ולא לרדת עד שהם מביאים לך תור. הם מחויבים לכך חוקית.

אני בגיל יותר גדול לא נתתי להם להמשיך למרוח אותי ואז הם הבינו שאין להם ברירה אלא לאשר לי ללכת לפרטי והם הביאו החזר.

ואם אין לך אופציה לפרטי הם מחוייבים להביא לך תור מיידי. אין שום אפשרות להמשיך ככה. בגיל הזה זה פשוט קריטי

אל תוותרי

בבקשה 

בשביל הילד שלכם

מהכיס שלי עוד 150 שח לטיפול? אחרי ההחזר שלהם זה מה שהיה בזמנו שבדקתי, כל שבוע 150 שח זה חתיכת כסף אמרתי שאני לא מןכנה , לא ידעתי מראש שככ זה יסחב והמצב שלו רק ילך אחורנית

ועכשיו שאני רוצה אמרו לי זה נגמר וצריך אבחון חדש

הזוי, אנסה לבדוק מחר שוב

ועכשיו.

זה פשוט מחדל 

ואני במקומך הייתי מבקשת לדבר עם מנהלת הסניף או מנהלת קשרי לקוחות

הם חייבים לך!!!!!!

זה לא לפנים משורת הדין, זה בדיוק מה שצריך להיות

ואת צריכה להבהיר להם שההמתנה הלא הגיונית הזו גרמה לרגרסיה

וזה עילה לתביעה!!!!

לא מבינה בהיבט המשפטי, אבל לא חושבת שמבחינה מקצועית גמגום נחשב כרגרסיה. על אף שזה בהחלט מרגיש כמו נסיגה, כי זה ללא ספק פוגע ביכולת הדיבור וההתבטאות. אבל זה לא נחשב שיכולות השפתיות שלו נפגעו, אלא שנוסף עוד קושי שגם הוא צריך טיפול, אבל זה ככל הנראה לא נגרם מזה שהוא לא טופל עד עכשיו.

[יש הרבה ילדים שדווקא כשהשפה שלהם מתפתחת יותר אז מופיע גמגום, כי יש פער בין היכולות השפתיות לבין היכולות המוטוריות של ההגייה, והפער הזה עשוי לגרום לגמגום. זה לא נחשב כנסיגה מבחינה שפתית...]

(@shiran30005 אני מבינה נכון שהרגרסיה שאת מתארת זה הגמגום? או שמעבר לזה יש גם נסיגה ביכולות השפתיות עצמו - אוצר מילים, בניית משפטים וכדו'?).

אבל חוץ מזה מסכימה עם @אמהלה שממש כדאי לנסות ללחוץ כמה שיותר שיתנו להתחיל טיפול כמה שיותר מהר. בגילאים האלו זה ממש קריטי, וזה ממש לא לעניין שזה מתעכב כל כך הרבה.

 אין התקדמות בחצי שנה האחרונה בכלל, ועכשיו נכנס הגמגום הזה וזה מטריד אותי מאוד

חוץ מזה שהוא שואל כל היום "מה זה" 😅

שללנו לגמרי (לפני כשנה) אוטיזים או משהו אחר, אמרו לנו שזה רק עיכוב התפתחותי בכל המישורים וזהו.

בגלל שזה ילד ככ יקר לי קשה לי לראות אותו ככה

בכל אופן מחר אנסה לבדוק שוב

וזה שאין התקדמות חצי שנה זה באמת חבל ומתסכל מאוד.

מקווה שתצליחי להזיז שם משהו סוף סוף ותקבלו את הטיפול שמגיע לו...

אולי כי את בקופה אחרת/במיקום אחר. אבל במכבי במרכז - פשוט אין להם. זה לא משנה אם הם חייבים או לא, כי פשוט אין. אפשר ללחוץ, תוך יום באמת יתקשרו ויציעו לך תור במיקום לא רלוונטי/שעה הזויה לקטנטנים. למה הדבר דומה? שלהבנתי, גם לא בכל הגני שפה יש קלינאית תקשורת!

לגבי החזרים מלאים - בררתי את זה. יש איזשהוא מחירון של משרד הבריאות שמציין כמה עולה מפגש מבחינתם (אגב, להבנתי זה באמת מה שנותנים במגזר הציבורי וקופות החולים לצוות פרא רפואי ולכן יש מחסור). באזור המרכז, צריך להוסיף בין 150 ל 200 שח על ההחזר המלא הזה שאת מדברת עליו.

ולגבי השאלה למה לך? כי זה הבן שלך. כי יש לך אינטרס שהוא יתקדם. כי התערבות מוקדמת יותר מועילה יותר. כי לחכות עכשיו עוד שנה עד שהוא ילך לגן שפתי זה לחכות שנה. אם אין אפשרות בכלל אז כמובן שאין. ועדין הייתי מעדיפה ללכת אפילו פעם בשבועיים או בחודש לקבל הנחיה איך לעבוד איתו בבית, גם אם את משלמת מכיסך.

האחריות שלך

אל תצפי מאחרים להילחם בעבורו

או להיות הוגנים

בעיקרון את צודקת

במציאות הוא בלי טיפול

תלחמי כמה שאת יכולה

אבל במקביל הייתי מתחיחה טיפול כבר אתמול

שהיה אצל קלינאית במצטבר 3 שנים

שנתיים בקופה

ושנה פרטי

בשנתיים שהיינו בקופה אמנם שלמתי השתתפות עצמית נמוכה

אבל התור היה תקוע באמצע היום ככה שהפסדתי חצי יום עבודה או יום שלם אם לא היה לי כוח לפרפר מעבודה לקלינאית

וזו היתה עבודה שלא קבלו בה חצי יום מחלה או תשלום על יום בודד של מחלה

ככה שבפועל הפסדתי יותר כסף על ימי עבודה מאשר כמה שעולה טיפול פרטי

לכן כשהוא היה צריך עוד תקופה עם קלינאית

העדפתי לקחת פרטית

שנתנה אבחון וטיפול בשעות אחה"צ בלי המתנה וגם בפועל עלתה פחות כסף

והטיפול בגילאים האלה הוא קריטי

לחכות יותר משנה זה פספוס עצום

שווה כל שקל ההשקעה הזו בילדים

ומסכימה עם התגובות מעלי 

הקופה חייבת לממן לך מזמן 

ודאי לא להסכים לחכות כעת לאבחון נוסף 

הרבה ילדים מגמגמים בגיל הזה. בדרך כלל זה עובר לבד.

צריך להקשיב בסבלנות ולתת לו לסיים את המשפט.

לא לזרז אותו ולא להשלים לו מילים.

כדאי גם ליידע את הסביבה כדי שגם הם יתנהגו איתו בהתאם.

אם זה מפריע לו, אפשר להסביר שלפעמים כשמדברים המילים נתקעות, וזה קורה להרבה ילדים.

לבן שלי היה בגיל שלוש +. עבר אחרי כמה חודשים.

בגלל ששהבן שלך עם עיכוב התפתחותי, נראה לי כדאי להתייעץ גם עם הרופא התפתחות.

אני יסביר- זה לא שהוא עם 0 התקדמות הוא פשוט בקצב שלו כמו בכל התחומים- איטי מאוד. הגמגום כאילו "תקע" הכל ככה מרגיש לי.

שוחחתי הבוקר עם המכון אמרו לנו להמתין לבדיקת רופא התפתחות עוד שבועיים בע"ה וביחד נחליט

במידה והוא ימליץ להתחיל במיידי נלך לפרטי

דברתי עם הפיזיו שלו שהיינו אתמול אמרה לא להתרגש מזה בכלל לרוב זה עובר לבד, זה חלק מבניית שטף של הדיבור, היא גם מכירה אותו מגיל 0 כמעט אז לא התרגשה בכלל

אז תודה רבה לכן, נתתן כיווני חשיבה!! 

גמגום מגיע בשלב התפתחותי מסויים, והילד הגיע לשלב הזה והתחיל לגמגם, ובע"ה גם יעבור אותו.

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

בערב

במהלך היום אני בסדר

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר