הבנתי שזה די אותו דבר

ילדת כבר בלי אפידורל? אם לא אז לא יתנו לך.

את צריכה להיות בפתיחה 5-6 בשביל המים, אני הגעתי ב4 והיה מאד כואב עד פתיחה 6

גם חיכיתי שינקו את החדר כי בדיוק מישהי ילדה

צריך מוניטור ארוך יותר שזה בעייני ממש לא קל בצירים האלה

הדולה שלי עזרה לי בעיקר להגיע לפתיחה 6 ע"י תרגילים שקידמו ממש

מאז שנכנסתי למים המיילדת יושבת ליד האמבטיה, לדולה לכאורה אין מה לעשות כ"כ

לי היא עזרה לקום ולעבור למיטה מיד אחרי הלידה כדי שהשיליה תצא

זו היתה חוויה, 40 דקות במים וילדתי

הפעם לא רציתי את המים כי לחכות לפתיחה 6 היה גדול עלי (צירים מהבוקר עד 22:00)

לגבי מתי נאסרים, תבדקו עם רב, לנו אמרו מפתיחה 2-3 ס"מ..

שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות

והרבה דברים לא כמו שכתבת.

זאת הייתה לידה שניה שלי, הראשונה עם אפידורל וואקום, צריך בסך הכל שזאת לא תהיה לידה וגינלית ראשונה.

הגעתי בפתיחה 7, החדר היה פנוי ולא חיכיתי בכלל, לא יודעת מה היה קורה אם הייתי מגיעה בפתיחה קטנה יותר.

המוניטור היה ממש רגיל, לא ארוך יותר מהרגיל בכלל, עשו לי מוניטור במיון יולדות, אחר כך ניסו מוניטור נייד והוא לא עבד טוב אז הייתי בלי מוניטור, רק עשו לכמה רגעים לפני שנכנסתי למים וזהו.

@שפוש 

לגבי מה ששאלת, יש בחדר גם מיטה רגילה ואפשרות לאפידורל אם רוצים. מהרגע שאת במים המיילת איך כל הזמן אז ממש בכיף את יכולה להיות בלי עוד מלווים.

ממש ממליצה על החוויה אבל ממליצה מאוד לא להיות נעולה על זה כי אם החדר ללידת מים תפוס אז אין. אז תבואי בראש פתוח, אולי תהיה לידת מים ואולי לא.

לא יתנו לי לידת מים?

וואי ממש חלמתי על זה

אין כזה תנאי

ויש מקומות שמאפשרים כבר בלידה ראשונה

אני שאלתי - אם את מחליטה באמצע הלידה לעבור לאפידורל את יכולה. יש ממש ליד האמבטיה מיטה ואפשר לצאת ולקבל אפידורל.

אפשר להכניס למים מפתיחה 6 או 6.5 לא זוכרת במדויק. מהרגע שאת נכנסת למים למיילדת אסור לצאת מהחדר.

המיילדת עשתה איתה תרגילים, בעלי התיז מים על הגב והדולה עשתה תרגילים

זה היה מאמן עבודת צוות משותפת של כולם. המיילדת בהדסה אחת אחת מושלמות!!!! גם בלישה הקודמת וגם בלידה הזאת.

אני לא מכירה בכלל את שערי צדק ככה שלא יכולה להשוות.

אם יש לך שאלות נוספות, שדרי אליי

לידה ראשונה שלי הייתה באורך 30 שעות

עם וואקום בחדר ניתוח ומלא דרמה

איבדתי 2 ליטר דם (pph)

כל אלה לא הפריעו ללידת מים, כן היה להם קצת קשה להסכים בגלל האיבוד דם

הרופאה נתנה לי לנסות להיכנס למים למשך פרק זמן מסוים, אמרה שאם לא אלד עד אז נצטרך לבדוק פתיחה ולראות כמה יתקדם

בפועל ב''ה ילדתי ממש תוך 45 דקות מכניסה למים

וואי אני מתגעגעת לחוויה (בלי ההריון לפני 😭 היה לי קשה)

בשביל לידת מים צריכים תנאים ממש ממש מיטביים והמון פעמים בסוף זה לא מתאפשר מכל מיני סיבות. אני גם לקראת הלידה השניה שלי וגם השלישית חשבתי על לידת מים אבל באחת היו טיפה ירידות הדופק במוניטור ובאחת הגעתי כבר בשלב מאוד מתקדם ככה שבשתיהן זה לא התאפשר למרות שהייתי ללא אפידורל וללא סיבוכים משמעותיים.

ככה שחשוב לבוא בראש פתוח לאופציה שאולי זה לא יסתדר ולהתכונן על תוכנית חלופית במקרה הצורך

הכניסו אותי לחדר של לידת מים ובסוף לא הרשו לי ללדת במים (כי הרופא שלי בקופה הגזים ממש עם הערכת המשקל והקודמים שלי היו יחסית קטנים)

אבל בכל מקרה היה מוניטור אלחוטי שלקחתי אותו למקלחת.

אחרי המון שעות של צירים וחוסר התקדמות הציעו לי אפידורל והמשכתי באותו חדר.

ומצטרפת- המיילדות שם מדהימות אחת אחת!!!! (חוץ מזו שלא הסכימה להכניס אותי למים חח), הן נמצאות כשצריך. אף פעם לא הרגשתי שצריך מיילדת והיא לא נמצאת (ילדתי שם 4 פעמים).

לגבי בעלך- מציעה לבדוק עם הרב לפני שמתחילה לידה. אצלנו נאסרים בדימום מסיבי או פתיחה מלאה ולכן בעלי יכול להיות שותף מלא והיה בכל הלידות (וגם דולה).

בהצלחה ענקית!!!!!

מעניין אותי. תכלס יכלתי בתנאים האלה ללדת את כולם במים, מעניין אם הייתי מעיזה.

מחליפים מים מיולדת ליולדת?
כשהתינוק יוצא, הוא באמת שוחה במים? כמו בסרטים? כי הוא מגיע ישר ממי השפיר למי הבריכה? ומחובר לשיליה אז זה סבבה לו? עד שמנתקים. 

החוויה טובה יותר גם לתינוק? שיוצא ישר למים? נותנים לו קצת לשחות? הוא בוכה אחרי שלוקחים אותו? ((כמו בלידה רגילה שכשהם יוצאים מיד בוכים.)

מרגיש לי קמת חוסר שליטה ללדת במים, כי את באוויר כזה, איך המיילדת רואה התקדמות? איך היא יודעת מתי לאמר "להשתעל" ולא ללחוץ שלא יהיו תפרים? 

ברור שמחליפים מים. זו לא בריכה אלא יותר אמבטיה ממש גדולה - ככה לפחות בעין כרם. מאין רמבטיית ג'קוזי ענקית.

הבייבי לא שוחה, הוא יותר ומייד האמא אוספת אותו אליה. ביחד האמא והילד נחים קצת במין החמימים.

אני חושבת שהתחושה נעימה לילד (או כמו שאומרים מה שנעים לאמא נעים גם לילד).

באמבטיה התינוק עדיין מחובר לשלייה, חותכים חבל טבור ורק אחר כך יוצאים מהמים. האבא לקח את התינוק החזיק אותו קצת. אני יצאתי מהמים ורק בחוץ על המיטה ילדתי את השלייה.

המיילדת הסבירה לדולה במהלך הלידה שאםשר לראות סימנים סגולים על הגב וזה מעיד על העובר שנכנס ללידה. היא לא בדקה לי פתיחה תוך כדי הלידה. נתנה לטבע לעשות את שלו.

כשהרגשתי צורך ללחוץ לחצתי. אחרי כמה לחיצות הוא היה בחוץ. לא הרגשתי לרגע חוסר שליטה

הכל הרגיש לי מצוין. 

ולמי יש סימנים סגולים על הגב? לך?וזה מסמל לידה?

מה שהמיילדת התייחסה אליו נקרא לעיתים “סימן הלידה על הגב” או “purple line”. זה לא כתם קבוע, אלא שינוי צבע עור באזור מסוים בגב התחתון, שנחשב אצל חלק מהמיילדות כאינדיקציה להתקדמות הלידה.

🔍 מה זה בעצם?

•מדובר בקו או אזור סגלגל-כחלחל שמופיע לעיתים בין הישבן לגב התחתון.

•הסברה היא שזה קשור לעליית הלחץ באגן ולמילוי כלי הדם בזמן ירידת ראש העובר.

•ככל שהפתיחה מתקדמת, יש עדויות שהקו הזה עולה למעלה.

•זה אינו סימן רפואי רשמי, אבל יש מיילדות שמשתמשות בו כהערכה לא פולשנית להתקדמות הלידה.

⚠️ חשוב לדעת:

•לא אצל כל יולדת ניתן לראות את הסימן.

•הוא לא מחליף בדיקה פנימית, אלא לכל היותר משמש כתוספת להתרשמות.

•אין לו משמעות פתולוגית – זה לא חבורה, לא דימום פנימי, ולא כואב

של כמה לחיצות והוא בחוץ?

אם זה מלא זמן לחיצות המים כבר לא עוזרים או שזה עדיין משפיע?

סתם תוהה

אני בכל אופן הייתי עם מים חמים..

אני לא יודעת איך זה בלידה ארוכה יותר, אצלי זה בה היה זריז.

בלי קשר ללחיצות עצמן, המין הקלו גם על הצירים, ככה שגם אם הייתי יוצאת ללידה עצמה כל הצירים עברו יותר בטוב בפנים

עשו לי מוניטור של 15-20 דקות לפני הכניסה למים. הוא היה תקין ועל סמך זה הסכימו להיכנס.

בתוך המים לא היה, כן המיילדת מידי פעם שמה מוניטור אלחוטי אבל בלי לקשור אותו. רק הניחה כדי לשמוע את הדופק. 

בלידה השנייה רציתי בשערי צדק, הגעתי במיוחד לפגישה מיוחד עם מיילדת לפני כדי להתכוונן ללידת מים. כשהגעתי אז ביקשתי והם ישר אמרו לאאאא, אין סיכוי.. בלי באמת לבדוק פרטים ועוד. ישר שללו. וזה עיצבן אותי ממש. כנראה לא היה חדר לידה פנוי, כי למרות הייתי בפתיחה 4 לא הכניסו לחדר לידה כי לא היה פנוי.. רק שעה וקצת אחרי כשהייתי בפתיחה 8 והבינו שאני הולכת ללדת הכניסו לחדר לידה..

בקיצור.. לא ממליצה..

בלידה שלישית הגעתי לעין כרם ביקשתי לידת מים וישר אמרו וואי איזה כיף, בטח..

בדקו דברים טכניים של סקירה תקינה, והעמסת סוכר תקינה ונכנסתי.

בלי דולה, רק אני ובעלי.

למים נכנסים החל מפתיחה 6

הייתי בפתיחה 4 כשהגעתי אז נכנסתי למקלחת. אחרי 20 דקות יצאתי והייתי בפתיחה 8.. בנתיים מילאו את האמבטיה

נכנסתי למים, עם החלוק של הבית חולים.

המיילדת הייתה איתי כל הזמן מהרגע שנכנסתי. הייתה גם תומכת עזר שעשתה לי עיסויים בגב (הייתי על הברכיים ונשענתי קדימה על קצה האמבטיה

המיילדת אמרה לי להגיד לה כשאני מרגישה צורך ללחוץ

כשהגיע הצורך לחיצה אחת פקעו לי המים, עוד לחיצה שתיים והראש יצא. המיילדת הכניסה יד והרגישה את הראש והרגישה גם יד, לכן ביקשה ממני להסתובב למין שכיבה כדי שתוכל לראות טוב יותר, הסתובבתי, עוד לחיצה והוא היה בחוץ.

הרמתי אותו אלי והתחיל לבכות..

המים לא מאוד מתלכלכים. יש למיילדת מסננת והיא מוציאה מה שצריך תוך כדי. התמלא דם רק אחרי שחתכו את חבל הטבור.

בעלי החזיק את התינוק ועזרו לי לצאת כדי ללדת את השלייה מחוץ למים על המיטה.

זה לא משנה אם לידה קודמת הייתה עם אפידורל.  העיקר שלא ניתוח קיסרי, קרעים משמעותיים או דימום מוגבר אחרי לידה..

אם יש עוד שאלות בכיף..

כשאת בתוך המים? 

למה בעצם צריכה לראות? 

היא לא ראתה בהתחלה בגלל התנוחה שהייתי. אלא מיששה.

אחכ ביקשה ממני להסתובב כדי שתוכל לראות.. הייתי בסוג של שכיבה אז יכלה לראות מלמעלה

אצלי הייתה צריכה לראות כי היד של התינוק הייתה על הפנים, אז לוודא שיוצא כמו שצריך ולא נתקע חלילה. בדרכ יוצא ראש ואז כתפיים ואז ידיים עם הגוף

אבל רק מציינצ שכשהייתי במיון בעין כרם, הגיעה יולדת ואמרה שאולי תרצה ללדת במים אז אמרו לה שהם צריכים לבדוק אפ יש מיילדת מתאימה לזה.

אז לקחת בחשבון גם שלא כל המיילדות יכולות ליילד במים וצריך שתהיה מישהי כזו פנויה.

כי כשילדתי שם במים לפני כמעט 3 שנים אמרו לי שכל המיילדות שלהם עברו הכשרה ללידת מים. ויש להם גם 2 חדרים כך שהסיכוי די טוב לקבל.

באמת לפני 7 שנים רציתי גם לידת מים בבית חולים אחר והייתה רק מיילדת אחת שיודעת לילד במים וזה לא היה במשמרת שלה אז לא התאפשר.

אני הייתי מתאימה ללידת מים, נורא נורא רציתי. המים הם המשכך כאבים עבורי בלידה.

כשנרשמתי ללידה, ביקשתי לידת מים, כשהגעתי אמרתי שארצה לידת מים, ועדיין כשהייתי בחדר לידה בפתיחה מתקדמת וביקשתי לעבור לאמבטיה-

המיילדת אמרה לי: "עכשיו כניסת שבת, תוציאי את המיילדת ללילת מים מהבית שלה בשביל זה?? ובכלל, עד שהיא תגיע את כבר תלדי"

היה לי כאבי איוב מאז שיצאתי מהים, הייתי עם סימפי חמור, לקח לי יותר מרבע שעה להצליח לעלות למיטה. היה לי ממש מממש ממש סבל.

הייתי מאוד מאוכזבת. לא אלך ללדת שם יותר בעז"ה.

זה נורא ואיום

בשביל יולדת מותר לחלל שבת

מה זה השטויות האלה

בשערי צדק יש מיילדת למים כל הזמן, לא מגיעה במיוחד @שפוש 

ממש חוצפה להכניס אותך בכלל לשיקולים של המשמרות שלהן .. זה אופי העבודה אז כן מוציאים מי שצריך מהבית ואת לא אמורה להתעסק בזה בכלל כיולדת.

לי הייתה שם חוויה אחרת אבל ממש מצטערת שזה מה שאת חווית

שזה לא היה בהדסה עין כרם!

בכוונה לא ציינתי באיזה בית חולים זה כן היה...

אבל שלא תבינו לא נכון, זה לא היה בעין כרם...

למה? סתם כי היה כתוב שסרבתי להעמסה של מאה והילד הקודם היה גדול.

והקונה לשי עכשיו היתה עם הערכה רגילה ונולדה 3 קילו

טסתם לא הסכימו

במעייני הישועה סרבו כי לא מסכימים מלידה שמינית והלאה

למה לא יודעת

וגם בכל מקום יש טולי חדר או שניים .. אולי יותר בחלק

אז מציעה לא לבנות על זה

למרות שגם אני ממש ממש רציתי

ילדתי שם כמה וכמה פעמים, גם לאחרונה...

לא ידעתי...
אם לא מכאן, איך אמורים לדעת על אפשרות כזו? שיש דבר כזה?
בתי החולים לא מפרסמים את האפשרות הזו שיש אצלם

עכשיו לא עשיתי כי העובר היה קון ולא היה שום סיבה בעיני לעשות גם של 100 כשה50 תקינה ועובר קטן ומעולם לא היתה לי סכרת

בשבת יש אפשרות ללידת מים?

מה צריך להביא? (נגיד שמן שקדים לא צריך, נכון?, ובגד שנוח למים?)

הבנתי שצריך לעשות בהריון סקירה והעמסת סוכר, עוד משהו? להביא את הטפסים של זה או רק שואלים אם עשיתי?

והאמת שזה נשמע סיפורי לידה וואו. פשוט מדהים. הלוואי שזה יכנס להיות נורמה בכל מקום

אני לא יודעת אם יש בעיה או לא.

שמן שקדים הבאתי אבל באמת לא השתמשנו

להביא את הטפסים חובה תמיד (גם בלידה רגילה, אם שוכחים זה עניין אחר).

אני עשיתי בנוסף שקיפות וסקירה מוקדמת - לא יודעת אם זה חובה

חשוב לי לציין שאצלי המים מקלים על הכאב ולכן היה לי כלכך טוב בלידה מהסוג הזה

אני משערת שיש יולדות שהמים לא מקלים ועבורן זה לא יקל

ואולי אפילו יעדיפו לצאת ולדדת על המיטה

לק"י

אצלי בלידה אחת לא הרגשתי שהמקלחת עוזרת לי (אבל אולי בלי זה, היה כואב יותר).

ובלידה שאחרי המקלחת ממש עשתה לי טוב.

אני שאלתי רב והוא אמר שמותר.

אני נכנסתי עם החלוק של הבית חולים - לא הזה שפתוח מאחורה אלא כמו של האשפוז.

תמיד כדאי להביא טפסים.

צריך לדעת גם כמה ההמוגלובין שלך

(בלניאדו היה צריך שיהיה לפחות המוגלובין 10 כדי שיהיה מותר ללדת במים.

בלניאדו - הם אמרו שצריך להגיש טפסים מראש - אני לא ידעתי , והריצו את הטפסים שלי לרופא ואישרו לי ב"ה)

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..