מרגש  ומשמח!

אני רק - אם את מפרסמת הרבה בסטטוס וכל הצופות שלך יידעו שאת בהריון ורק המצפות לא יידעו ויום אחד יגלו את זה - אמאל'ה כואב לי עליהן על תחושת ההסתרה כשכל העולם ידע. אני לא בטוחה שזה צעד נכון.

כמובן הכי בעולם תעשי מה שמרגיש לך נכון. בתור מאותגרת פוריות לשעבר כואב לי לחשוב על זה.

לא הייתי חוסמת. כן הייתי חושבת פעמיים האם ועד כמה לשתף על ההריון בקרב הצופות. עד כמה להיות מולהבת מהמתנה הזאת ולנקר עיניים לאחרות סביב ההריון.

אבל לחסום - לא הייתי רוצה לגלות את זה, זה כואב מידי. גם לא להיות בהריון וגם לחשוב על זה שחסמו אותי מלדעת ולשמוח עם חברה על ההריון שלה.

תזכרי תמיד שלא גנבת את ההריון מאף אחת. הוא שלך ישירות מבורא עולם.

סליחה שהתפרצתי ככה בלי רשות,

אם לא מתאים לך תתעלמי. 

ומכירה אושיות רשת חרדיות שפרסמו את ההריון שלהן

קחי למשל את גיטי וינר

ברגע הזה שהיא פרסמה את תמונת ההריון שלה היא העלתה סרטון ממש בדמעות וסיפרה כמה דווקא ביום כזה היא מתפללת על כל מי שרוצה ומצפה לישועה. על כל הצופות שלה שתמיד יהיה להן רק טוב. זה היה ממש נוגע ללב. זה היה מכבד

היא לא התעלמה מהכאב של המצפות, היא ממש הראתה להן כמה היא מבינה את הקושי והכאב אבל ממש ממש לא חסמה.

את יכולה ללכת בגישה אחרת כמו של נעמה אוישי שלא סיפרה על ההריון והבטן הייתה מוסתרת עד אחרי הלידה.  

למה לקבוע מראש בשביל הצד השני שקשה לו ולפי זה לחסום לו גישה לאנשהו?

בטוחה שכתבת מתוך מקום ורצון טוב

אבל לא חושבת שזו הדרך הנכונה.

גם מי שמצפה מתמודד בדרך שונה מחבירו

כשהייתי רווקה לא מעט שנים ממש לא הפריע לי לראות משפחות וילדים, להפך זה חיזק אותי שיש טוב בעולם

ונתן לי תקווה שהזמן שלי גם יגיע.

מי שכואב לה יכולה להחליט לא להכנס לסטטוסים באותו יום...

מחר ה1.9, לא יודעת מה איתכן, אבל הסטטוסים שלי מפוצצים בתמונות של ילדים חמודים ויפים של כל החברות שלי ביום הראשון של הלימודים.

וכך גם אני, מפרסמת את ילדי החמודים❤️

ויש לי חברות רווקות ויש לי חברות ושכנות שלפי דעתי מצפות להריון, ואני בטוחה שהיום הזה קצת מכאיב להן (הלוואי ואני טועה, אבל הרשת מלאה בשיתופים כואבים)

מצד אחד, עושה לי טוב לפרסם את האושר שלי (וגם למשפחה שלי כיף לראות אותם בלי שהקבוצה המשפחתית קורסת מתמונות🙄🤣)

אבל ברור לי שיש כאלה שזה יכול להכאיב, אז אותם אני חוסמת. הם לא יודעים, וזה רק לכמה שעות, אח"כ משחררת והם יכולים להמשיך לעקוב אחרי החפירות שלי.

רק שב1.9 הם ייראו קצת פחות ילדים על המסך, קצת פחות נעיצות בלב. לא מאמינה שהם אפילו יישמו לב, סה"כ גם הגיוני שלא העליתי כלום, הם לא יילכו ויבררו אצל מישהי אחרת, אני לא באמת עד כדי כך מעניינת אותם🫣

זהו, המלצה קטנה ורגישה ממני אליכן😘

שבעיניי זה דווקא פחות רגיש להחליט לצד השני מה יכאיב לו יותר או פחות.

ואם את תמיד מפרסמת את הילדים שלך, אז לא משמעותי גם ככה הכמה שעות האלה

ודווקא לחשוב שכאילו אדם מתמודד הוא אדם חלש שלא יכול לעמוד בפני תמונות בסטטוס ולכן כדאי לחסום את האפשרות הזו בפניו,

בעיניי זה... פחות 

בשנים הקודמות לא חשבתי על זה, השנה ראיתי פוסט כואב של מישהי שנגע בי, אז ראיתי לנכון להעלות את המודעות הזו בקול.

מצויין שהעלת גם את הקול של הצד השני! ושכל אחת תלך אחרי ליבה🩷

לק"י

אנשים שאני מניחה שנהנים מזה או שמשתפים אותי גם.

בעיני זה עדיף.

וגם אין סיבה שכל רשימת אנשי הקשר יראו את הילדים שלי....

וואיייי סליחההה חשבתי מדובר החסימה בגלל הריון.

חסימה של כמה שעות זה כבר יותר הגיוני

אני לא זוכרת במדויק איך הרגשתי ביום כזה,

כן זכור לי שבפורים למשל השיתופים המוגזמים של התחםושו  הילדים וכל זה - כאבו לי ככה שאולי יש בזה משהו

באמת אין סיבה להכאיב בכח.

סליחה שהתפרצתי עלייך בלי להבין את עומק העניין. 

כלומר מה זה נותן לך? לצופים?

נגיד לשמח ולשלוח לסבתא, לדודה...

אבל למה צריך לשלוח כך שכל מי שרוצה יראה?
אני קצת מיושנת, אז סליחה אם לא קשורה. אין לי סטטוס, אבל אוהבת לצפות בסטטוסים של חברות שמספרות ומראות את החיים שלהן, אבל באמת תמיד תהיתי לעצמי, למה הן צריכות לצלם הכל ולהעלות? חוץ ממני שנהנית לצפות, לא יודעת אם יש עוד...חחחח

את לא רוצה לשמור על מעט הפרטיות של ילדייך?

למשל, תינוק או פעוט. למה כולם צריכים לראות אותו?

וכשנמאס לי מסטטוסים מסויימים אני משתיקה אותם (ומציצה בהם אם בא לי).

באמת נמנעת משליחת תמונות של הילדים ושל עצמי - עין הרע, הוצאת עיניים, צניעות, שמירה על פרטיות... (הפעם היחידה ששלחתי הייתה כשהתאומים שלנו חגגו בר מצווה תחת אש המבצע עם כלביא. גם כתבתי משהו יחד עם התמונה וגם רציתי לחזק את הציבור)

אולי גם אני מיושנת🙂 אבל כך חושבת שנכון יותר לנהוג...

אם יש לי יצר גדול לפרסם תמונות של הילדים (ואני לא רוצה להעמיס על הקבוצה המשפחתית) - אני שולחת לסבתות. הן תמיד שמחות😇

יש להן עוד חיים מלאים חוץ מלראות ילדים של אחרים ולחשוב עליהם מחשבות, יש להן משפחה ועבודה, וחברות, ולימודים וחיים וכו'.. הן יכולות לבחור אם לצפות בזה או לא, אל תשימי אותן במקום כזה מסכן.. ה01.09 זה לא יום כזה משמח ואת הילדים החמודים של כולם רואים גם ביום , יום, בחגים , בחופש. אני לא ממעיטה חלילה מהצער שלהם, אבל יש לי הרגשה שהן יסכימו איתי, ושאם הן ידעו שמישהו חסם אותם כי הן מסכנות, זה יהיה הרבה יותר כואב. אני מתפללת עליהן , עליהם, ועל כולם. כל מי שיש לו חסר, ולכולנו יש איזה חסר שבורא עולם התאים במיוחד בשבילנו, אף אחד לק מלקק דבש, אני מכירה את המקום של העקרות (משנית אמנם אז אין מה להשוות). אני מכירה מקרוב את הצער של הרווקים, אבל הדבר האחרון שהם היו רוצים, זה הדרה.

מבינה שבאת ממקום חומל וחושב, אז פשוט תעלי פחות.. לא חושבת שלחסום זה הפתרון.

בכלל , לדעתי להעלות סטטוסים זה דבר שלילי, ומיותר אבל זו דעתי הפרטית והלא חשובה.. 

לדעתי זה כן רעיון טוב

אם בנוסף להתמודדות שלי עם עצמי כרווקה כשהחברות שלי נשואות עם ילדים, עוד הייתי מגלה שטורחים להסתיר ממני דברים....

אני ציפיתי שחברות שלי יסמכו עליי שאם יש מקום שעלול להיות לי בו קשה מידי אז פשוט לא אהיה ולא שמראש יסתירו ממני דברים.

כנ"ל לגבי הסטטוס, מי שקשה לה ברמה שלא מסוגלת לראות כנראה תמצא פתרונות בעצמה...

ואני יכולה לשתף שבתור רווקה, אחד הדברים שהיו עושים לי הכי טוב על הלב זה דווקא שהיו משתפים אותי ומתייעצים איתי גם לגבי הבעל והילדים. זה נתן לי להרגיש חלק ושאני עדיין משמעותית לחברות שלי אפילו שאני בסטטוס שונה.

ולא הייתי חוסמת אף אחת.

ביננו יש לי אחות רווקה ואני יודעת שאם אעלה סטטוס עם הילדים ואחסום אותה ספציפית, יש מצב שתדע על זה איכשהו 

(מספיק שמישהי תגיד לי לידה וואי איזה תמונה מתוקה העלית)

וזה הרבה הרבה יותר פוגע לדעת שהחלטתי בשבילה שזה יכאב לה

וחוץ ממנה יש לי חברות רווקות, ללא ילדים וכו'

ובגלל זה אני בקושי בקושי משתפת תמונות וכמעט ולא משתפת בקבוצה של המשפחה חוכמות של הילדים

לפעמים כן אבל משתדלת שלא מידי.

בהרגשה שלי זה יותר מכבד ורגיש מאשר לסנן רק אותן

לק"י

מי יראה את הסטטוסים.

יש אפשרות לבחור בין לחסום אנשים מסויימים שלא יראו את הסטטוסים, לבין לבחור אנשים מסויימים שיראו את הסטטוסים.

לי יש רשימה של אנשים ספציפיים שאני חושבת שיהנו לראות את הילדים שלי. מראש אני לא אכניס לשם אנשים שזה בטוח לא יעניין אותם/ לא קשורים (המנהלת שלי למשל)/ שזה יכול להכאיב להם.

זה לא לחסום מהווצאפ או משהו.

לגיטימי מאוד בעיני להתנהל כמו שכתבתי.

(אלא אם כן, מישהי מפרסמת סטטוסים מידי יום לכולם, ופתאום כמה חברות יראו שאין סטטוס ויבינו שהיא חסמה להן את האפשרות.

אבל זה נראה לי קצת מוגזם לחשוש מזה. מותר לה יום אחד להחליט שבעצם היא לא רוצה לפרסם הכל לכולן. זה לא שמישהי יודעת שכולם רואים חוץ ממנה).

לסטטוס לתפילה על כל המצפים והמצפות..

ורק אז מעלה את תמונות הילדים שלי.

ובאמת מתפללת על כל מי שמצפה.

וברשתות חברתיות.

(ואין לי ילדים).

זה לא זהיר מבחינת שיתוף תמונות וdata. לא סתם יש מדי פעם כתבות על זה שמארק צוקרברג לא מפרסם תמונות של הילדים שלו בפייסבוק.

וזה מנקר עיניים למי שאין לה (מניסיון של מישהי שקשה לה מאוד להשאיר סימן "לא נקרא" בסטטוס, והפתרון שלי הוא למחוק אנשי קשר שמפרסמים את הילדים שלהם במינון גבוה.

ולכן המלצתי היא - תשלחו תמונות בקבוצות משפחתיות, לא בסטטוס.

לק"י

ואז הם מופיעים לך בנפרד, ולא מפריעים.

הפומו עובד גם על המושתקים.

ובאופן עקרוני אני חושבת שזה לא טוב לפרסם את הילדים בסטטוסים.

וטוב שמצאת פתרון.

ללמוד לא להסתכל בכלל על הסימנים הללו

לא לתת לטכנולוגיה לנהל לך את החיים

(וגם כל אימון ולמידה על שליטה עצמית בתחום אחד עוזר לשליטה עצמית בתחומים נוספים)

אני בכלל לא מסתכלת על השורה התחתונה של הווצאפ שמסמנת מה וכמה לא נקרא

וגם לא נכנסת בכלל ללשונית של סטטוס

לא צריכה לראות תמונות של אחרים וכמובן לא לפרסם תמונות אישיות שלי

וואלה, גם לי קל להגיד את זה לעצמי. קשה לבצע.

כמה שנים ראיתי כתבה שדברה על קבלת עדכונים מאפליקציות

והייתה המלצה לכבות את כל העדכונים כולל מהווצאפ (לפני שהיה סטטוס)

לקחתי את ההמלצה ומאותו רגע הסמארטפון הפסיק לנהל אותי

הוא לא מצפצף כל הזמן ולא קופצות שום התראות

(לא חדשות/הודעות/ מיילים כלום לא קופץ)

ככה שלי זה טבעי לנהל את השימוש ולא קשה לי ליישם

אני לפעמים יושבת עם אנשים והטלפון שלהם כל רגע מצפצף/ שולח עדכון והם כל הזמן בודקים אותו

זה מוזר ומטריד שאנשים לא מצליחים להתרכז שהטלפון לידם

ממש לא חייב להתנהל ככה

ממליצה לכבות את כל העדכונים

להיכנס לאפליקציות רק באופן יזום ורק לאחר מחשבה

ולקחת את ניהול החיים בחזרה לידים

אני אפילו אגדיל ואומר שאני רואה בזה קצת התנשאות. הנה אני מעלה את הילדים החמודים שלי, ולך אין אז את לא תראי. יכול להיות שאני מגזימה, אבל ככה מרגיש לי. הנה אני מעלה את הבית הגדול שקניתי, אבל חסמתי כמה בנות 'עניות' שלא יראו ויצאו להן העיניים ויעשו לי עין הרע, הנה אני מעלה את הרכב החדש מהניילונים, מקווה שכל המסכנות שנוסעות באוטובוס לא יקנאו.

כל תרבות פרסום החיים הפרטיים שלי , באה קצת כדי להוציא לאנשים אחרים את העיניים, או כדי לקבל מחמאות, אז אין שום עניין להדיר אנשים אחרים. נכון שיש פלטפורמה של פרסום העסק, מכירה כאלו שזה אך ורק מה שהן עושות בסטטוסים, ומסכימה גם שלהעלות תמונה של ילדים עם ילקוטים, ולציין שאת שמחה שחזרה השגרה, כולם יכולים לראות. אבל להפוך את זה לכלי שאני מפרסמת בו כל דבר שקורה לי , יומולדת, חופשה, פרחים מהבעל (למשל, זה חסר שקיים אצלי, אבל אני ילדה מספיק גדולה כדי לדעת שלא כל הנוצץ זהב ולהעריך את מה שיש לי) וכו', זה בעיני לא לעניין, אבל שוב, בעיני, וזה לא שמישהו שאל לדעתי, אבל קפץ לי אולי מהמקום החסר שלי,

את התמונות של הילדים , אני שולחת אך ורק לאמא שלי ולחמותי, מי שבטוח שמח לראות אותם, מי שזה מעניין אותו, ומי שזה עושה לו נחת..

מוצאת את עצמי מהנהנת בכל הודעה כאן בשרשור, כולן ממש צודקות

יש פה מלא גישות נשאר רק לבחור באיזה מהן כל אחת בוחרת

אני אישית גם לא מפרסמת, אף פעם  מקסימום שולחת בשתי קבוצות וואצאפ של המשפחה, צד שלי וצד בעלי ונגמר הסיפור. מי שצריך להנות נהנה. 

לראשונה.

תודה שכתבת בצורה ככ מדויקת. היה לי קשה לפצח את הנקודה שהפריעה לי

אחת המעלות שלנו זה "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" שהפתחים של האוהלים לא היו מכוונים אחד כלפי השני כדי לשמור על הצניעות והפרטיות.

היום זה מרגיש כאילו הכל ככ נפרץ לכל הכיוונים, כמה צריך לשמור עלזה. 

אני מסכימה מאוד שיש בעייתיות בלהעלות תמונות שעלולות לנקר עיניים או סתם לעורר השוואות באופן כללי,ויש לחשוב על זה . אבל מי שממילא מעלה , מכירה למשל משפחות מורחבות גדולות,  שכנראה זו צורת השיתוף בינהן ,או לא יודעת מה הסיבה, חושבת שראוי לחשוב ברגישות . מה זה משנה הרי הצד השני אין לו מושג שהעלת אז למה זו התנשאות? לא הצלחתי להבין את תחושתכן אבל מעריכה את דעתכן בכל מקרה.

רק אדייק שמעולם לא העלתי תמונה משפחתית לסטטוס , אבל הורדתי צופים במקרה אחר שבו העלתי פרסום שפחות נוח לאנשים מסוימים מסיבות שונות.   

כאילו מה הרעיון לפרסם את החיים שלך?

שואלת באמת, כי רואה את זה לא מעט

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣