אני הייתי צריכה להזריק כל ההריון ו6 שבועות אחרי החידה מודה שלא עמדתי בזה

תנסי לצבוט ולתפוס את העור ואז להזריק 

הזריקות במהלך טיפולים הרבה פחות כואבות, גם אני קיבלתי אחרי הלידה את הזריקות של הקלקסן (לזה התכוונת?)

וזה כואבב נורא, והזריקות שעשיתי לפני ההפריה, כמעט לא הורגשו (אבל אולי זה רק אצלי כך)

את ממש גיבורה! אנ לא...

אני צובטת ומזריקה לשומן, אבל האחות בביה"ח כנראה לא הזריקה טוב וצד אחד שלי כחול וכואב

אולי יש לך עם מי להתייעץ כמה זה באמת נצרך?

ושכנראה גם לי יביאו.

מפחדת מזה ממש, איך טפשר להזריק לעצמך??

ואפילו אי אפשר להיעזר בבעל.

יש רגעים שאני מפחדת מזה יותר מהלידה 🫣

אני נגד פרוטוקלים רפואיים שלא מסתמכים על רפואה אישית אלא המלצות גורפות כלליות זה לא נכון ולא מדויק. 

אבל אני גם לא בעד להסתכן.

ברזל אני לא לוקחת אף פעם לא בהריון ולא אחריו כי לא צריכה אבל זה כי אני בודקת ויודעת שלא צריכה.

כאן לא ביררתי עדיין על הנושא אז כרגע לא ברור לי מה אעשה.

אם יציעו לי אז אברר.

@יעל מהדרום זה באמת רעיון לברר מראש.

הבעיה שהרופא שלי הוא לגמרי לפי הספר ולא זז ימין ושמאל אז צריכה לחשוב עם מי עוד יכולה להתייעץ. אין לי רעיון כרגע.

או בפורומים שונים של רפואה

בכל אופן אני לא הייתי לוקחת אם לא היה סיכון וודאי שנשקף בגלל רקע רפוא ספציפי

גיל ומספר הריון זה עדיין לא מספיק מבחינתי

אבל מציעה להזהר עם המלצות רפואיות גורפות בפורום פתוח, זה לא סיכון שאת רוצה לקחת.

הרפואה מסתמכת על המון מקרים והמטרה היא מניעת סיבוכים קשים. 

אז מי שרוצה באופן פרטי להמנע- זו זכותה, אבל לכתוב המלצה כזאת בפורום, קצת מסוכן

יש כאן הרבה שאלות

עצם זה שלא נותנים באופן גורף בכל בית חולים לכולן קלקסן אחרי הלידה מגיל מסוים ומלידה מסוימת

כבר מראה שזה לא בהכרח מהווה סכנה

אם זה היה סכנה וודאית אז הפרוטוקל היה אחיד וזהה בכל בית חולים. 

יכול להיות (סתם מעלה השערה) שהיום היו יודעים איך לטפל בה.

שנית - את יודעת מה הרקע הרפואי שהיה לה אז? (כפי שאמרתי - לי היו את כל הפרמטרים האפשריים שדורשים קלקסן, כולל משקל די גבוה, ובכל זאת קיבלתי רק בלידה האחרונה ורק לחמישה ימים... הפותחת רחוקה לגמרי מהמצב שלי. אני לא רוצה לקחת אחריות, כמובן, אבל במקומה הייתי בהחלט מפסיקה עכשיו...)

לשמוע מה דעתו, אם מומלץ ומה הסיבות לזה.

הלוואי ויגידו לך מראש שזה מיותר לך🙏

התייעצתי עם הרופא שלי פרופ' משערי צדק ובהסתמך על הנתונים שלי הוא אמר שאני יכולה לוותר על זה אם אני קמה  אחרי הלידה ומסתובבת.

אישה שלא קמה היא בסיכון לקרישי דם ולכן מעדיפים לתת כדי להמנע מבעיות.

תתתיעצי עם הרופא שלך לפני הלידה לגבי הזריקה הזו ...

להשלים עם ההזרקה מאשר הזריקה עצמה.

חוץ מהכאב הפיזי זה גם כאב פסיכולוגי וגם קצת שורף אחרי זה...

סליחה שאני לא נעודדת. לי זה הגיע בהפתעה. הייתי מעדיפה לדעת קודם.

ואני מעל גיל 30

ילדתי באסף הרופא

לדעתי לא...

אני קיבלתי קלקסן רק אחרי הלידה האחרונה - לידה שמינית, קיסרי רביעי, גיל 38 - ורק בחמשת הימים שהייתי מאושפזת, האחיות הזריקו לי. כך אמרה לי לעשות הרופאה שלי, רופאה מומחית מאוד.

תרגישי טוב!

את ד"ר תמר שלם, אם תצליחי להגיע אליה.

או פשוט לנסות להגיע לרופא הכי בכיר שיש בסביבתך. (זה לא פשוט כל כך, בעצם... לי היה את היתרון של רופאה פרטית)

זה היה לי סיוט ( ביום של הברית אמרתי לבעלי שהדבר שהכי קשה לי ביום הזה - זה הזריקה שאני עושה)

בכלל לא תכננתי לעשות לעצמי, אבל כשדיברתי עם האחות בקופה, היא זלזלה ולא הבינה מה אני רוצה - ואמרה שהיא לא יכולה לעשות אלא אן כן תהיה לי הפניה מהרופא - שלוקח זמן להשיג.. אז ויתרתי והיה לי ממש קשוח.

אחת הסיבות שלא רוצה ללדת עוד פעם - זה בגלל זה. 

אמרתי לבעלי שזה עוד שיקול להריון נוסף..

האחות הזריקה
ורק אחרי גיל 35
ההנחיות הוחמרו למה?
מעניין
אולי זה לא כזה קריטי. אני ילדתי כמה פעמים לאחר גיל 35, ולא הייתי צריכה להזריק 10 ימים... ואני מלאה בורידים.
רק 3 פעמים ואחות הזריקה לי.(אגב, יש שיטה שזה לא יכאב, היו אחיות שהזריקו כואבבב והיו שלא, כנראה תלוי בשיטה...)

וגם לי השריקות עשו כחול וכואב, אבל לא בכל הפעמים.
אולי תתיעצי עם רופא? אם אין משהו רפואי אולי זה מיותר?
לא רופאה, סתם תוההה....

לידה רגילה?

את מסתובבת?

עודף משקל?

לפני שנה הייתי מעל 35, עם קרישות

וההמטולוג רשם 10 ימים

מפתיע אותי שמי שלא בקבוצת סיכון עם אותן מינונים

מה שלי עזר

קרח. לנשום עמוק. לעמוד זקוף ולהרפות שרירים, דקירה תוך כדי נשימה 

אה... ובעלי מזריק לי

לכל ה-3...

אנ בת 32 בלי שום רקע רפואי לזה. זו פשוט המלצה גורפת.

מה שמפחיד שאחרי שלקחתי לבד פעם ראשונה יצא לי גוש גדול- ולעומת זאת צבע הדם נהיה ממש בהיר

מה זאת אומרת קרח? להקפיא את האזור של הזריקה??

אבל לא משנה...

זה כבר נעשה

החלמה והתאוששות מהירה

🩷🩷

ואז לפעמים לא מרגישים בכלל או שזה מפחית את הכאב. אם אני לא טועה קראתי פעם שלעסות (מלשון עיסוי) את מקום ההזרקה גם עוזר, אבל לא זוכרת איפה קראתי ועל איזה זריקה, כמעט בטוחה שזה יהיה על קלקסן..

זה ממש מעניין, אני קיבלתי בשליש ראשון של ההריון ועוד 10 ימים אחרי הלידה כי זה היה קיסרי, ובכלל לא זכור לי שזה היה כואב עומר מזריקות אחרות, והרבה פעמים אני קוראת בנות שזה ממש כואב להם.. (הזריקות תמיכה שקיבלתי מתחילת ההריון נגיד ממש זכורות לי כסיוט)

את צובטת את האיזור לפני הזריקה?

ותבררי

אני יודעת שמעל גיל 35 או מילד חמישי וגם לא מחייב

רופאה בבית חולים אמרה לך? 

אוף

סתם כי את מעל גיל 30?

זה לא זריקות שסתם נותנים... יש לך היסטוריה שתלויה על זה?

כדאי לברר יותר מול הרופאה על סמך מה היא נתנה לך לקחת את הזריקות האלו

לא מחלקים אותם למי שאין עניין של קרישיות בדרכ

מסתבר שיש המלצה גורפת מגיל 30 ומלידה חמישית לקבל את הזריקה.

אין לי שום רקע מובן חוץ מזה.

 הרופאה בביה"ח נתנה לי את ההוראה, אז אני עושה. אבל לא נהנית מזה בכלל...

זה הגיע לי ממש בהפתעה, פתאום בשחרור הייתי צריכה להתעכב כדי לקבל את הזריקה.

ואני בת 34, ולא אמרו לי על זה שום דבר...

(אני מאוד רזה, אולי זה קשור? אבל את אומרת שזה לא בגלל משקל, אז אולי באמת זה גישות שונות?)

ולפי מה שהוא כותב, גיל לבד זה לא סיבה לתת קלקסן.

ChatGPT - הזרקת קלקסן לאחר לידה

(תמיד צריך לקחת את מה שהוא כותב בעירבון מוגבל. לפעמים הוא גם ממציא מידע. אבל זה כן אמור להיות מבוסס על דברים שכתובים באינטרנט... וזה גם תואם את הניסיון שלי ושל עוד נשים)

אני אחרי לידה חמישית ומעל גיל 30, לא אמרו לי הנחיה כזו.

אם זה הוראה גורםת כנראה יש בתי חולים מסויימים שנותנים את זה.

למעשה 2 האחיות הזריקו לי

ואחת נתנו לי- לא הצלחתי להזריק ובטעות נשפך הנוזל חח..אז ויתרתי וזהו גם לא ידעתי מאיפה אשיג עוד זריקה..ולא ידעתי מי חשאול

ואני בטוח יותר מבוגרת ממך אז אם לי אמרו 3 לא היתי משתגעת על 10

וגם לא בטוחה שהיתי מסכימה אם היה לי מח לברר יותר כמה זה נצרך

לצערי קרישי דם יכולים ליצור סיבוכים נוראיים גם אצל נשים צעירות בהריון ובעיקר אחרי לידה. ממליצה לכל אישה לחפש על זה מידע ולקרוא את התסמינים (כמובן מאתר אמין)

לא לעסות את המקום אחרי- זה מגדיל את הכחול ואת הסימנים

עדיף לסבול עשרה ימים סיוטיים של קלקסן מאשר אשפוז בגלל קרישי דם כשיש לך תינוק קטן

מצד שני, לא בטוח שכל המלצה של רופאים היא בגלל סיכון אמיתי.

אפשר לומר את זה גם אחרי לידה ראשונה בגיל 20 ולתת לכל יולדת את הזריקה.

זה כמו ברזל, הרופאים ממליצים אוטומטית בלי להעיף מבט לבדיקות בכלל.

כשאני שואלת למה ברזל אם הבדיקות שלי תקינות אז אומרים לי שזה הנוהל, כל אישה בהריון ואחרי לידה לוקחת ברזל.

אז באמת חייב? הרופא טוען שכן, השיקול דעת שלי אומר שלא.

ב"ה אני לקראת לידה חמישית ולא לקחתי ברזל אפילו פעם אחת מאז החתונה והוא תקין.

(ההשוואה היא להנחייה הגורפת בלי לשים לב לאדם הפרטי ולנתונים שלו)

אבל שכל אחת תעשה עם עצמה את השיקולים שלה

יש לי הרבה מה לאמר בנושא הזה אבל אני אכתוב את דעתי ואת את דעתך וכנראה שלא נגיע לעמק השווה ורק יהיו פה עוד ועוד הודעות.

ממליצה לכל אחת לקרוא על זה

שיהיה בשורות טובות ובריאות לכולם🙏🏽

היא עלולה להזיק?

מנגד, לא לקחת בכלל, זה סיכון מסויים של נזק חמור מאוד.

כנראה שהרופאים ראו כמה דברים בחיים שלהם כתוצאה מקרישי דם..

יש בלי סוף סיפורים

זה לא כזה דבר נדיר

או שעדיף לברר לעומק את מידת הנצרכות לזריקה אם בכלל...

אני חושבת שהתשובה השניה היא הנכונה.

וזה לא רק הזריקה, זה גישה.

האם לתת תרופות כי כנראה זה יעזור אבל לא בדקנו לעומק את שאר תפקוד מערכות הגוף ולא בדקנו איך ההשפעה של התרופה/זריקה/כדור/תוספי תזונה על כל הגוף... 

וגם למה כן לקחת את הזריקה.

כאמור; עוד לא בדקתי את הנושא.

אבל אני כן רואה שיש גישה של רופאים לתת לכולם בלי לבדןק רגע אם באמת זה הכרחי. בדיוק כמו עם הברזל.

בכללות, לא טוב סתם לקחת תרופות.

גם לזה יש השלכות.

אז כשיש המלצה גורפת אני חושבת שכן כדאי לברר ולשאול ולנסות להבין כמה שאפשר.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)