מכיר אישית מישהו שהיה במקום הזה.

אומר לך מה הוא עשה, בחירה שלך אם לקחת או לא....

הוא סיכם איתה ששנה שלימה הם שומרים אמונים ואף אחד לא מנסה לצאת, אבל כרגע הם ב"פואוס" מבחינת הקשר (זאת אומרת לא נפגשים וכדו'), ועוד שנה חוזרים.

בכל מקרה כדאי להתייעץ עם דמות קרובה שתעזור לך בבחירה מה לעשות.

בהצלחה

(ואם זו אפשרות להתחתן עכשיו, אז למה לא....?)

אם בשלים, אפשר להתחתן בגיל 18

אבל יש כאן בעיה....

אגב, אני חושב שמראש לא צריך להיות בסניף מעורב, זו אחת הבעיות הגדולות שנוצרות....צריך לחשוב ומראש לא להיכנס לבעיה.

אי"ה במוצאי יום כיפור יוצאים לחופשה ארוכה. יהיו לכם די והותר ימים להיפגש.

ואז כמה שבועות של לימודים אינטנסיביים, בהם באמת תיפגשו פחות - בעיקר בשבתות חופשיות שלך.

תחשוב על המילואימניקים בעלי משפחות שכבר מאות ימים בשירות מילואים פעיל on and off … ועוד עם ילדים ומשפחות. הרבה הרבה יותר קשוח…

תקופה של חודשים בודדים שצריך לעבור אותם ואז שוב כל ניסן תהיה בחופשה ארוכה ארוכה ..

בהצלחה חבר!

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אתה לא יכול גם להיות בקשר בוסרי, גם להיות מרוחק, גם בישיבה. זה לא עובד ככה.

אז כן - התשובה היא להפרד. אם זה מתאים ונכון - תפגשו ותתחתנו בהמשך. אבל כאמור - מבחינתך התשובה שתקבל מכל בינייש מבוגר, רב וכל מי שהוא לא אתה כרגע היא "פתרון טיפשי". 

אתה חושב שהוא הראשון שהגיע עם ספיחי שביעית?

אתה חושב שזה רעיון טוב לבחור ישיבה( ובכלל) להתחתן בגיל 18 ו\או לסחוב ככה קשר?

תאמין לי שהשאלות האלו עולות כל שנה וזו התשובה שמקבלים. 

ציניות זה לא בדיחות וצחוק, ציניות זה התייחסות מקטינה שמתעלמת מרגשות או מדברים אחרים שהיא רוצה להתעלם מהם.

לא חושב שהוא הראשון, וכן, ראיתי כאלה שמתחתנים ככה.

רעיון טוב? זאת לא השאלה. השאלה מה עושים שיש כבר קשר.

התשובה שנתתי היא התשובה שתקבל ב99.99% אחוז מהמקרים.

אתה רוצה לתת תשובות חסרות אחריות - זכותך. אל תעיר למי שנותן תשובה אמיתית. 

אני לא רואה את עצמי כמשגיח של מישהו או אחראי על מישהו שאני זכאי להעיר לו

באתי להביע את דעתי בצורה עניינית, לכן הבאתי טענה וגם נימקתי אותה ואני מוכן לנמק אותה עוד, כמו שעושים בדיון ענייני

מכבד גם את הרצון שלך לא לדון בכך אם אינך מעוניין.

ממש לא כיוונתי שזה אישית כלפיך אלא כלפי תוכן דבריך וסליחה אם זה נשמע אישי ותודה על המשוב, אזהר להבא ביחס לכך.

בשיעור א' קשר כזה הוא מורכב יש רצון להתחתן ולהקים משפחה אבל עכשיו נכנסת למקום במטרה לעסוק בחיי עולם ובאופן טבעי חיי השעה קצת נדחקים הצידה. מציע לך להשקיע את שיעור א' בלימוד.  תתפתח תבנה את האישיות שלך. 

חבר טוב שלי מהשיעור התחתן בשיעור א' הוא ההתארס באמצע זמן חורף והתחתן בזמן קיץ. זה מה שנראה לי נכון לעשות אם סמוך ובטוח ששניכם יודעים שזה נכון לכם. 

אני אישית חושב ששיעור א' הוא מתנה להיות שנה שלמה בישיבה בתור בחור אבל כל אחד ומה שמתאים לו

אפשר לקבוע זמנים מסויימים מוגדרים.

כן אם אתם יוצאים חשוב מאוד.

ואם לגיטימי בשיעור ד' לא להיות בסדר ערב בשביל דייט אז ברור שלגיטימי בשיעור א' גם לקבוע זמנים שאפשר להפגש.

אפשר אולי ימי חמישי ודברים שכמה שפחות יפריעו לשהות בישיבה, ברור שיש איזון.

אתה עדיין חדש בישיבה אבל בכל זאת, אולי כדאי להתייעץ עם דמות חינוכית שנמצאת בישיבה?

אני מנסה לחשוב במה אני טועה ולא מצליח, מה ההבדל בין שיעור ד' לא'? 

ברור שבשיעור עיון אז אתה תהיה ובדברים המרכזיים תהיה ויהיה דברים שגם תפספס, עדיין לא יפלו השמיים.

בחיים יש סדרי עדיפויות, כל עוד אתה בחור רציני ואתה במעקב על הזמן שלך - הגיוני שיש דברים שיהיה שווה לשלם עליהם מחירים. הקמת בית הוא אחד מהם. 

ההבדל בין שיעור א' לשיעור ד' הוא גדול בכמה תחומים בקניין הלימוד  וגם בהתרגלות לישיבה. אם ניתן לכל בחור שיעור א' לצאת להרבה ישיבות יהיו רק אברכים או כמות גדולה מהם ויש מקומות שגם יהי בהם מעט בחורים.  

אם יש כבר קשר, אז אי אפשר להגיד בקלות, "מה בעיה? תפסיק לצאת.."

יש לי חבר שלמד בישיבה שמתנגדת לגיוס ברמה שבחור צריך להפסיק להיות בישיבה אם הוא מתחתן והר"מ שלו שם אמר לו שהוא יכול להתחתן במקרה שלו (ויעזוב את הישיבה).

קיצר, זה לא פשוט לא לעזוב קשר קיים ובמקרה שיש כזה אז הגיוני מאוד מאוד גם לסבור שבשיעור א' אפשר לשלם מחרים שמשלמים בדרך כלל בשיעור ד'

אני מכיר את זה אבל המרחק שלי הוא השירות הצבאי.

מבין אותך רצח זה קשה להתמקד בעיסוקים שלך כשיש מישהי שמחכה לך בבית, במיוחד כשלא נפגשים הרבה.

אני רק יש לי קו מחשבה לעידוד. אתה עכשיו בהתחלה אז עוד לא יצא לך לפגוש את זה, אבל כשאתה בנתק מהחברה לתקופות ארוכות אז המפגשים הרבה יותר משמעותיים ועוצמתיים, הן הופכים מסתם בילוי משותף למשהו הרבה יותר עמוק ולפי דעתי זה מאוד בונה.

זה לא הופך את זה לפחות קשה זה רק נותן תמורה לקושי שאתה חווה.

ואם יש לי עצה לתת לך זה לא לנסות לשנות את המציאות והלוז שלך בחיים בשביל הקשר, יעני לראות איך בונים את הקשר במציאות שנקלעה לכם.

בהצלחה רבה אחי 

אם מחזיקים קשר בשיעור א' - גם הוא לגיטימי רק לבדוק אפשרות להתאמה לנישואין, בהנחה שלא מתכוונים להתחתן בתקופה הקרובה - זה שונה מהותית מיציאות לצורך זה בשיעור ד'.

מה לעשות למעשה, כשכבר נוצר קשר? שאלה קשה. לא טוב למרוח אותו ולא תמיד שייך להקפיא אותו. יש לי חבר שהוא ואחת המדריכות בסניף הבינו שמתאימים - אז קבעו כללים מאוד נוקשים של כמה שיחות בשנה ולמרות ששניהם למדו בירושלים וגרו באותה עיר לא גדולה - לא דיברו מעבר לכך וכחבר חדר לא היה לי מושג על כך. לקראת סוף שיעור ג', נפגשו כמה פגישות לראות שהם עדיין באותו ראש והתארסו. זו גבורה גדולה ולא כולם מסוגלים לה.

כדאי להתייעץ עם ראש הישיבה/ר"מ, איך להתנהל הכי נכון בדיעבד שנמצאים בו.

אז מה הבעיה שיהיה שיחות רציפות?

זה לא אידיאלי לצאת שנה, 

אבל בהתאם לנסיבות אולי זה עדיף

ובאמת אולי קשר שמתארך מעבר על המידה לבנות אותו בצורה שונה שלא תזיק או שתצמצם את הסיכון בכך

ובעזרת ה' שתקבלו את ההחלטות הכי טובות עבורכם!!

אגב, חייל שמתגייס שאשתו בת שירות לאומי זכאי לתשמ"ש אם זה יהיה רלוונטי עבורכם ;) (תשאל את AI אם לא הבנת על מה אני מדבר)

לדעתי אפשר לוותר.

ואם הוא רואה אותה שאשתו לעתיד (והיא אותו) מומלץ שלא לוותר עליה

אין שום כוונה לכך.

(ואם את לא אוהבת לקרוא את ההודעות שלי.

אין חובה. מוזמנת לדלג.)

חברה לכיף???

בחור דתי לוקח אישה לחתונה אין דבר כזה לכיף..

ואז לשבור לה את הלב גועל נפש

זה לא התנהגות של אדם מאמין / דתי

שני הצדדים לא מתכוונים להתחתן.

אז זה חברה לכיף.

זה לא לשבור לאף אחד את הלב בכוונה.

למה לך לחשוב שכשאתה מדבר איתה אתה פוגע בלימוד שלך?

אני חושב שבמקרה שלך הקשר שהוא פחות אינטנסיבי מכורח מגבלות הלו"ז שלך, הוא הוא ה"אש הנמוכה" שכולם מדברים עליה.

ממליץ לך להתייעץ עם דמות מהישיבה שאתה סומך עליה או דמות חינוכית אחרת קרובה, והוא יוכל לכוון אותך לפי הצרכים והאופי שלך. זה יהיה הרבה יותר מדויק מתגובות כלליות כמו פה.

חוץ מזה מדהים שהיא דוחפת אותך למקומות טובים ושיש לכם קשר טוב! לא מבין מאיפה המחשבה להיפרד. חבל לפספס קשר כזה, וכל שכן כשיש לכם צפי של חתונה בהמשך.

תודה רבה על התגובה

אין שום מחשבה להיפרד באמת.

אני בישיבה בזכותה , הלימוד שלי בזכותה

בינתיים בערך שתי שיחות בשבוע, והודעות כל יום כזה..

תסתכל על הצד החיובי- שיש לך מישהי בלב. ולא על הקושי שבריחוק ממנה.

אח"כ תגיד לעצמך- אני מתחבר לה' ולומד תורה בשבילי ובשבילה ובשבילנו.

אתם מקטינים את הקשר בפועל, בשביל להעצים את הקשר הפנימי.

אני חושב שאחרי שתתרגלו זה כבר לא יהיה כזה קשה, זה פשוט להיכנס לראש אחר ביחס לקשר כרגע.

ושלב ה"המתקה"- מי שיש לו אהבה אמיתית, שמרימה אותו מעל העולם הרגיל נקרא לזה ונותנת לו אנרגיות ושמחה טבעית, יכול יותר בקלות להתחבר לה' ולהשקיע בתפילה, בתורה ובכללי בעבודת ה'. ככה אתה יכול להתקדם בשנה וחצי בישיבה הרבה יותר מאשר היית מתקדם אם לא היה לך אותה (ובעומק יותר- מתוך הרגשת האחדות הזוגית, קל להתחבר לעבודת ה' מתוך תפיסה אחדותית קוקניקית, וקל יותר להסתכל על מקצועות התורה בצורה אחדותית).

תדברו על זה. בטח חשוב גם לה שתתקדם בישיבה. אני חושב שבהחלט אפשר להגיע למצב שאתם מדברים רק בשישי, אחרי שהתפללת ולמדת טוב במשך השבוע ואתה מרוצה.

בוודאי שיש עניין להיות שקוע לגמרי בעבודת ה' בתחילת הדרך בישיבה. אבל זה יהיה לך יותר קשה, ויש גם יתרון במצב שלך כנ"ל.

שנה וחצי זה לא הרבה זמן לחכות. תשקיע ותנצל כל זמן שאתה יכול כדי להתעלות. זה ישפיע עליך ועליה ועליכם לכל החיים.

קשה לי רק בשישי..

שולח הודעות כל יום..

תודה רבה אבל על ההבנה, היא באמת עוזרת לי

לא יוצאים עם מישהי כי היא עוזרת..

יוצאים עם מישהי כי היא בעלת חסד לב טוב ..

ויש לכם מטרה משותפת להקים בית נאמן בישראל

תתחיל ללמוד איך להתנהג בדייטים נישואין וכו' ..

כדי שהנתינה הזו תהיה הדדית .. ותתחילו לקדם את הקשר .. בנחת לא בהלה.

לא משנה

התשובה רק אצלך...

אני מזדהה עם הקושי - בטירוף!

אבל אם הרגש לא יתן לכם להיפרד - אז כל עצה שבעולם, שכך כדאי לעשות, לא תעזור.

ולכן, אם כבר עצה רלוונטית, זה שאם הרגש מעמיק, הדבר הנכון הוא כן להתחתן.

נפגשתם? התחברתם? - רצון ה'!

להלחם בזה, לא יעזור.

לא מסכימה איתך.

זכותי

אני מאמינה בבן אדם ובדיבור של הנפש שלו.

יחד עם זאת

לא יודע כמה זה מתכון מוצלח לחתונה

שכאשר ילד בן 18 מתחתן עם ילדה בת 17

סיכוי גדול לחתונת בוסר

וגם אם לא. חתונה זה לא רק טבעת

ואני לא בטוח שזוג כ"כ צעיר יכול (ונכון לו) להכנס למחויבות הזאת.

אני לא מדבר על מחויבות זוגית אלא בעיקר כלכלית וכו'

גם כתוב במשנה בן 18 לחופה

מי אמר שהתנאים לא ידעו לפרגן??

אז חיו חיי חקלאות, המשפחה המורחבת ביחד, בצורה של חמולות, הזוג הצעיר חי עם המשפחה הגדולה סביבו.

כולם חיו מהמשק החקלאי.  

(:

יחד עם זאת,

אני מבין שאם אני לא אפעל. הדברים לא בטוח יקרו.

אני יוצא לעבודה כדי שיהיה לי משכורת

ואני הולך לסופר כדי שיהיה לי אוכל בבית

ה' המפרנס.

וה' נותן אוכל לכל בשר

אבל עדיין יש צורך בהשתדלות שלי כדי שהדברים יצאו לפועל.

אולי יש כאלה שמצליחים שיהיה להם כסף בחשבון

ואוכל בבית בלי לעשות את ההשתדלות הזאת.

אשריהם.

אצל רובם (לפחות כל מי שאני מכיר) זה לא המצב.

אבל כשהוא מזמן לך משהו, להגיד אני צעיר מידי, זה בעיני לדחות את ההתערבות שלו.

ההשתדלות פה היא לשמור על הקשר, להיות במעקב אחרי הרגשות והקשיים ולהתחתן כשמתאים...

אחמיניה זה עם ח'.

תתחתן עכשיו. או ניתוק מוחלט. להתחתן איתה, בעוד שנה וחצי. במצב כזה לא מעשי. אם אתה לומד בישיבה יש שם עם מי להתייעץ.

היא התחילה שמינית

זה לא גיל להתחתן עדיין, אפילו לא 18

המצב הנוכחי פי מאה לא אפשרי.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון