מכיר אישית מישהו שהיה במקום הזה.

אומר לך מה הוא עשה, בחירה שלך אם לקחת או לא....

הוא סיכם איתה ששנה שלימה הם שומרים אמונים ואף אחד לא מנסה לצאת, אבל כרגע הם ב"פואוס" מבחינת הקשר (זאת אומרת לא נפגשים וכדו'), ועוד שנה חוזרים.

בכל מקרה כדאי להתייעץ עם דמות קרובה שתעזור לך בבחירה מה לעשות.

בהצלחה

(ואם זו אפשרות להתחתן עכשיו, אז למה לא....?)

אם בשלים, אפשר להתחתן בגיל 18

אבל יש כאן בעיה....

אגב, אני חושב שמראש לא צריך להיות בסניף מעורב, זו אחת הבעיות הגדולות שנוצרות....צריך לחשוב ומראש לא להיכנס לבעיה.

אי"ה במוצאי יום כיפור יוצאים לחופשה ארוכה. יהיו לכם די והותר ימים להיפגש.

ואז כמה שבועות של לימודים אינטנסיביים, בהם באמת תיפגשו פחות - בעיקר בשבתות חופשיות שלך.

תחשוב על המילואימניקים בעלי משפחות שכבר מאות ימים בשירות מילואים פעיל on and off … ועוד עם ילדים ומשפחות. הרבה הרבה יותר קשוח…

תקופה של חודשים בודדים שצריך לעבור אותם ואז שוב כל ניסן תהיה בחופשה ארוכה ארוכה ..

בהצלחה חבר!

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אתה לא יכול גם להיות בקשר בוסרי, גם להיות מרוחק, גם בישיבה. זה לא עובד ככה.

אז כן - התשובה היא להפרד. אם זה מתאים ונכון - תפגשו ותתחתנו בהמשך. אבל כאמור - מבחינתך התשובה שתקבל מכל בינייש מבוגר, רב וכל מי שהוא לא אתה כרגע היא "פתרון טיפשי". 

אתה חושב שהוא הראשון שהגיע עם ספיחי שביעית?

אתה חושב שזה רעיון טוב לבחור ישיבה( ובכלל) להתחתן בגיל 18 ו\או לסחוב ככה קשר?

תאמין לי שהשאלות האלו עולות כל שנה וזו התשובה שמקבלים. 

ציניות זה לא בדיחות וצחוק, ציניות זה התייחסות מקטינה שמתעלמת מרגשות או מדברים אחרים שהיא רוצה להתעלם מהם.

לא חושב שהוא הראשון, וכן, ראיתי כאלה שמתחתנים ככה.

רעיון טוב? זאת לא השאלה. השאלה מה עושים שיש כבר קשר.

התשובה שנתתי היא התשובה שתקבל ב99.99% אחוז מהמקרים.

אתה רוצה לתת תשובות חסרות אחריות - זכותך. אל תעיר למי שנותן תשובה אמיתית. 

אני לא רואה את עצמי כמשגיח של מישהו או אחראי על מישהו שאני זכאי להעיר לו

באתי להביע את דעתי בצורה עניינית, לכן הבאתי טענה וגם נימקתי אותה ואני מוכן לנמק אותה עוד, כמו שעושים בדיון ענייני

מכבד גם את הרצון שלך לא לדון בכך אם אינך מעוניין.

ממש לא כיוונתי שזה אישית כלפיך אלא כלפי תוכן דבריך וסליחה אם זה נשמע אישי ותודה על המשוב, אזהר להבא ביחס לכך.

בשיעור א' קשר כזה הוא מורכב יש רצון להתחתן ולהקים משפחה אבל עכשיו נכנסת למקום במטרה לעסוק בחיי עולם ובאופן טבעי חיי השעה קצת נדחקים הצידה. מציע לך להשקיע את שיעור א' בלימוד.  תתפתח תבנה את האישיות שלך. 

חבר טוב שלי מהשיעור התחתן בשיעור א' הוא ההתארס באמצע זמן חורף והתחתן בזמן קיץ. זה מה שנראה לי נכון לעשות אם סמוך ובטוח ששניכם יודעים שזה נכון לכם. 

אני אישית חושב ששיעור א' הוא מתנה להיות שנה שלמה בישיבה בתור בחור אבל כל אחד ומה שמתאים לו

אפשר לקבוע זמנים מסויימים מוגדרים.

כן אם אתם יוצאים חשוב מאוד.

ואם לגיטימי בשיעור ד' לא להיות בסדר ערב בשביל דייט אז ברור שלגיטימי בשיעור א' גם לקבוע זמנים שאפשר להפגש.

אפשר אולי ימי חמישי ודברים שכמה שפחות יפריעו לשהות בישיבה, ברור שיש איזון.

אתה עדיין חדש בישיבה אבל בכל זאת, אולי כדאי להתייעץ עם דמות חינוכית שנמצאת בישיבה?

אני מנסה לחשוב במה אני טועה ולא מצליח, מה ההבדל בין שיעור ד' לא'? 

ברור שבשיעור עיון אז אתה תהיה ובדברים המרכזיים תהיה ויהיה דברים שגם תפספס, עדיין לא יפלו השמיים.

בחיים יש סדרי עדיפויות, כל עוד אתה בחור רציני ואתה במעקב על הזמן שלך - הגיוני שיש דברים שיהיה שווה לשלם עליהם מחירים. הקמת בית הוא אחד מהם. 

ההבדל בין שיעור א' לשיעור ד' הוא גדול בכמה תחומים בקניין הלימוד  וגם בהתרגלות לישיבה. אם ניתן לכל בחור שיעור א' לצאת להרבה ישיבות יהיו רק אברכים או כמות גדולה מהם ויש מקומות שגם יהי בהם מעט בחורים.  

אם יש כבר קשר, אז אי אפשר להגיד בקלות, "מה בעיה? תפסיק לצאת.."

יש לי חבר שלמד בישיבה שמתנגדת לגיוס ברמה שבחור צריך להפסיק להיות בישיבה אם הוא מתחתן והר"מ שלו שם אמר לו שהוא יכול להתחתן במקרה שלו (ויעזוב את הישיבה).

קיצר, זה לא פשוט לא לעזוב קשר קיים ובמקרה שיש כזה אז הגיוני מאוד מאוד גם לסבור שבשיעור א' אפשר לשלם מחרים שמשלמים בדרך כלל בשיעור ד'

אני מכיר את זה אבל המרחק שלי הוא השירות הצבאי.

מבין אותך רצח זה קשה להתמקד בעיסוקים שלך כשיש מישהי שמחכה לך בבית, במיוחד כשלא נפגשים הרבה.

אני רק יש לי קו מחשבה לעידוד. אתה עכשיו בהתחלה אז עוד לא יצא לך לפגוש את זה, אבל כשאתה בנתק מהחברה לתקופות ארוכות אז המפגשים הרבה יותר משמעותיים ועוצמתיים, הן הופכים מסתם בילוי משותף למשהו הרבה יותר עמוק ולפי דעתי זה מאוד בונה.

זה לא הופך את זה לפחות קשה זה רק נותן תמורה לקושי שאתה חווה.

ואם יש לי עצה לתת לך זה לא לנסות לשנות את המציאות והלוז שלך בחיים בשביל הקשר, יעני לראות איך בונים את הקשר במציאות שנקלעה לכם.

בהצלחה רבה אחי 

אם מחזיקים קשר בשיעור א' - גם הוא לגיטימי רק לבדוק אפשרות להתאמה לנישואין, בהנחה שלא מתכוונים להתחתן בתקופה הקרובה - זה שונה מהותית מיציאות לצורך זה בשיעור ד'.

מה לעשות למעשה, כשכבר נוצר קשר? שאלה קשה. לא טוב למרוח אותו ולא תמיד שייך להקפיא אותו. יש לי חבר שהוא ואחת המדריכות בסניף הבינו שמתאימים - אז קבעו כללים מאוד נוקשים של כמה שיחות בשנה ולמרות ששניהם למדו בירושלים וגרו באותה עיר לא גדולה - לא דיברו מעבר לכך וכחבר חדר לא היה לי מושג על כך. לקראת סוף שיעור ג', נפגשו כמה פגישות לראות שהם עדיין באותו ראש והתארסו. זו גבורה גדולה ולא כולם מסוגלים לה.

כדאי להתייעץ עם ראש הישיבה/ר"מ, איך להתנהל הכי נכון בדיעבד שנמצאים בו.

אז מה הבעיה שיהיה שיחות רציפות?

זה לא אידיאלי לצאת שנה, 

אבל בהתאם לנסיבות אולי זה עדיף

ובאמת אולי קשר שמתארך מעבר על המידה לבנות אותו בצורה שונה שלא תזיק או שתצמצם את הסיכון בכך

ובעזרת ה' שתקבלו את ההחלטות הכי טובות עבורכם!!

אגב, חייל שמתגייס שאשתו בת שירות לאומי זכאי לתשמ"ש אם זה יהיה רלוונטי עבורכם ;) (תשאל את AI אם לא הבנת על מה אני מדבר)

לדעתי אפשר לוותר.

ואם הוא רואה אותה שאשתו לעתיד (והיא אותו) מומלץ שלא לוותר עליה

אין שום כוונה לכך.

(ואם את לא אוהבת לקרוא את ההודעות שלי.

אין חובה. מוזמנת לדלג.)

חברה לכיף???

בחור דתי לוקח אישה לחתונה אין דבר כזה לכיף..

ואז לשבור לה את הלב גועל נפש

זה לא התנהגות של אדם מאמין / דתי

שני הצדדים לא מתכוונים להתחתן.

אז זה חברה לכיף.

זה לא לשבור לאף אחד את הלב בכוונה.

למה לך לחשוב שכשאתה מדבר איתה אתה פוגע בלימוד שלך?

אני חושב שבמקרה שלך הקשר שהוא פחות אינטנסיבי מכורח מגבלות הלו"ז שלך, הוא הוא ה"אש הנמוכה" שכולם מדברים עליה.

ממליץ לך להתייעץ עם דמות מהישיבה שאתה סומך עליה או דמות חינוכית אחרת קרובה, והוא יוכל לכוון אותך לפי הצרכים והאופי שלך. זה יהיה הרבה יותר מדויק מתגובות כלליות כמו פה.

חוץ מזה מדהים שהיא דוחפת אותך למקומות טובים ושיש לכם קשר טוב! לא מבין מאיפה המחשבה להיפרד. חבל לפספס קשר כזה, וכל שכן כשיש לכם צפי של חתונה בהמשך.

תודה רבה על התגובה

אין שום מחשבה להיפרד באמת.

אני בישיבה בזכותה , הלימוד שלי בזכותה

בינתיים בערך שתי שיחות בשבוע, והודעות כל יום כזה..

תסתכל על הצד החיובי- שיש לך מישהי בלב. ולא על הקושי שבריחוק ממנה.

אח"כ תגיד לעצמך- אני מתחבר לה' ולומד תורה בשבילי ובשבילה ובשבילנו.

אתם מקטינים את הקשר בפועל, בשביל להעצים את הקשר הפנימי.

אני חושב שאחרי שתתרגלו זה כבר לא יהיה כזה קשה, זה פשוט להיכנס לראש אחר ביחס לקשר כרגע.

ושלב ה"המתקה"- מי שיש לו אהבה אמיתית, שמרימה אותו מעל העולם הרגיל נקרא לזה ונותנת לו אנרגיות ושמחה טבעית, יכול יותר בקלות להתחבר לה' ולהשקיע בתפילה, בתורה ובכללי בעבודת ה'. ככה אתה יכול להתקדם בשנה וחצי בישיבה הרבה יותר מאשר היית מתקדם אם לא היה לך אותה (ובעומק יותר- מתוך הרגשת האחדות הזוגית, קל להתחבר לעבודת ה' מתוך תפיסה אחדותית קוקניקית, וקל יותר להסתכל על מקצועות התורה בצורה אחדותית).

תדברו על זה. בטח חשוב גם לה שתתקדם בישיבה. אני חושב שבהחלט אפשר להגיע למצב שאתם מדברים רק בשישי, אחרי שהתפללת ולמדת טוב במשך השבוע ואתה מרוצה.

בוודאי שיש עניין להיות שקוע לגמרי בעבודת ה' בתחילת הדרך בישיבה. אבל זה יהיה לך יותר קשה, ויש גם יתרון במצב שלך כנ"ל.

שנה וחצי זה לא הרבה זמן לחכות. תשקיע ותנצל כל זמן שאתה יכול כדי להתעלות. זה ישפיע עליך ועליה ועליכם לכל החיים.

קשה לי רק בשישי..

שולח הודעות כל יום..

תודה רבה אבל על ההבנה, היא באמת עוזרת לי

לא יוצאים עם מישהי כי היא עוזרת..

יוצאים עם מישהי כי היא בעלת חסד לב טוב ..

ויש לכם מטרה משותפת להקים בית נאמן בישראל

תתחיל ללמוד איך להתנהג בדייטים נישואין וכו' ..

כדי שהנתינה הזו תהיה הדדית .. ותתחילו לקדם את הקשר .. בנחת לא בהלה.

לא משנה

התשובה רק אצלך...

אני מזדהה עם הקושי - בטירוף!

אבל אם הרגש לא יתן לכם להיפרד - אז כל עצה שבעולם, שכך כדאי לעשות, לא תעזור.

ולכן, אם כבר עצה רלוונטית, זה שאם הרגש מעמיק, הדבר הנכון הוא כן להתחתן.

נפגשתם? התחברתם? - רצון ה'!

להלחם בזה, לא יעזור.

לא מסכימה איתך.

זכותי

אני מאמינה בבן אדם ובדיבור של הנפש שלו.

יחד עם זאת

לא יודע כמה זה מתכון מוצלח לחתונה

שכאשר ילד בן 18 מתחתן עם ילדה בת 17

סיכוי גדול לחתונת בוסר

וגם אם לא. חתונה זה לא רק טבעת

ואני לא בטוח שזוג כ"כ צעיר יכול (ונכון לו) להכנס למחויבות הזאת.

אני לא מדבר על מחויבות זוגית אלא בעיקר כלכלית וכו'

גם כתוב במשנה בן 18 לחופה

מי אמר שהתנאים לא ידעו לפרגן??

אז חיו חיי חקלאות, המשפחה המורחבת ביחד, בצורה של חמולות, הזוג הצעיר חי עם המשפחה הגדולה סביבו.

כולם חיו מהמשק החקלאי.  

(:

יחד עם זאת,

אני מבין שאם אני לא אפעל. הדברים לא בטוח יקרו.

אני יוצא לעבודה כדי שיהיה לי משכורת

ואני הולך לסופר כדי שיהיה לי אוכל בבית

ה' המפרנס.

וה' נותן אוכל לכל בשר

אבל עדיין יש צורך בהשתדלות שלי כדי שהדברים יצאו לפועל.

אולי יש כאלה שמצליחים שיהיה להם כסף בחשבון

ואוכל בבית בלי לעשות את ההשתדלות הזאת.

אשריהם.

אצל רובם (לפחות כל מי שאני מכיר) זה לא המצב.

אבל כשהוא מזמן לך משהו, להגיד אני צעיר מידי, זה בעיני לדחות את ההתערבות שלו.

ההשתדלות פה היא לשמור על הקשר, להיות במעקב אחרי הרגשות והקשיים ולהתחתן כשמתאים...

אחמיניה זה עם ח'.

תתחתן עכשיו. או ניתוק מוחלט. להתחתן איתה, בעוד שנה וחצי. במצב כזה לא מעשי. אם אתה לומד בישיבה יש שם עם מי להתייעץ.

היא התחילה שמינית

זה לא גיל להתחתן עדיין, אפילו לא 18

המצב הנוכחי פי מאה לא אפשרי.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)