אבל לא ברור לי בכלל מה אני רוצה. ומפריע לי שאני לא מחוברת לעצמי וללידה הקרבה.
לא ברור למה אבל התיק לידה עוד לא מאורגן. כל יום אני אומרת היום וזה לא קורה. נראלי זה קשור לנפש. איך עושים שזה יקרה??
בעלי במילואים. ואמור לצאת עוד שבועיים. אז מהבחינה הזאת אולי היה עדיף לחכות (אני 37+)
וגם, הילדון ירד לאחוזון 13 וממש לא באלי שהוא יהיה קטן מידי כמו אח שלו ויהיה לו בלגן עם העלייה במשקל. אני ממש מפחדת מזה.
מצד שני, כל יום של לסחוב, של ללכת לעבודה, של לטפל בילדים, לקחת לגנים, להחזיר, לתפקד על 200 קמש, זה כ"כ מתיש! וכבר כבד וכואב ולא נח. ולא, אין לי משהו שאני יכולה להוריד. אני עושה את המינימום, ויש קצת עזרה, אבל המינימום עם בעל מגויס הוא הרבה.
לא יודעת מה אני רוצה ממכם.
אולי לפרוק.
אולי טיפים איך לגמור להכין כבר את התיק לידה.
