מותר להתאכזב ולהיות מבואסת,

נשמע שזו ממש לא פעם ראשונה שאת באה עם אפס ציפיות, נשמע שזו דרך חיים..

וקשה להחזיק ככה לאורך כ"כ הרבה זמן.

אנחנו בני אדם וזקוקים להכרה ופינוקים.

אני חושבת שכדאי שתקנה לעצמך משהו שאת אוהבת. אפשר באינטרנט ואפשר שוקולד או גלידה או איזה פינוק מסופר קרוב.

קודם כל כדי להרגיע את האכזבה

אח"כ יש מקום לבחון לאן התחושה הזאת לוקחת אותי.

הגבינה לא הייתה מונחת במקום אבל לא היתה לך עד עכשיו סיבה מספיק טובה להזיז אותה.

עכשיו קיבלתי את ההזדמנות. אחרי שהבאסה תירגע, תוכלי לישוב מה *את עושה* כדי שהגבינה תזוז.

זה יכול להיות צעדים קטנים ועקביים שאולי זמן יזיזו טת הגבינה.

יאללה יש לך עבודה לעשור הקרוב ובע"ה בפעם הבאה תזכי לחגוג ברוממות רוח כפי שהנפש שלך מבקשת.

זה באמת נשמע מבאס...

אני אחרי אירועים כאלה מתבאסת ואחרי זה מנסה להפיק לקחים.. וגם בסוף בסוף (אחרי שסיימתי להתבאס) מנסה להכנס לפורפורציה.

תנסי לפרק את מה שקרה ולחשוב מה אפשר ללמוד מזה לפעם הבאה.. אולי לתאם איתו מראש מה משמח אותך. והשוקולדים- למה הילדים אכלו מזה? אולי לשמור אותם לערב רק לך ולבעלך. אולי בעצם רצית את התשומת לב רק לעצמך ושתחגגו בפרטיות.

ודרך אגב- לבעלך יש הפרעות קשב וריכוז?

כי ההתנהלות שלו ממש מזכירה לי את בעלי... בעלי ממש עם לב טוב אבל עושה כל מיני דברים ולא חושב בצורה רחבה מה יהיו ההשלכות... חוסר תכנון כזה. אצלו זה בגלל ההפרעת קשב.

ואני בעצמי עם אחת כזו..

זה מין חוסר רגישות וחיבור לעולם אין לי איך להסביר את זה

הוא נפגע ונעלב שלא מעריכים וזה יגרום לפיצוץ.

כל שנה מחדש חושבת איך להימנע מזה, ובדכ זה עובר חלק, אבל פה זה היה משמעותי יוצא, ורציתי לשבת איתו יחד כמסקנה מפעמים קודמות, וגם אמרתי לו אל תקנה לי כלום כי אני לא צריכה כלום וחבל על הכסף והטרחה שגם ככה לא קולע

אני מאלו שמסתבכים עם קניית מתנה וזה ממש מכניס אותי ללחץ, בעלי בדיוק הפוך וגם חשוב לו שביום הולדת שלו אני אשקיע ואקנה.

במשך השנים מעולם לא קלעתי לטעמו והוא תמיד טרח להבהיר לי את זה, לאט לאט ירד לי החשק לגמרי לקנות לו מתנה כי ידעתי

שלעולם לא אצליח לקלוע לטעמו. 

אז בעיני, על מתנה תמיד תמיד להגיד תודה ולהביע שמחה אמיתית, בזמן אחר אפשר לדייק או להגיד מה אוהבים אבל כשמקבלים את המתנה

לא להגיד חבל על הטרחה ועל הכסף. אצלי זה ממש יושב ואני זוכרת חזק את כל המתנות שקניתי ולא אהב וזה כואב!

על מתנה צריך לאמר תודה.

הוא חשב עליך!

הוא יצא מהעבודה מוקדם במיוחד בשבילך!!

הוא התאמץ ונסע עד קצה העולם כדי לפנק אותך!

ולקנות לך שוקולדים כדי לשמח אותך!

כי הוא אוהב אותך ואת חשובה לו!

זה לא ברור מאליו.

הוא לא יודע לנחש מה ישמח אותך ומה לא.

תיאום ציפיות זה ממש קריטי.

ועכשיו תנשמי שתגידי לו מאמי תודה שחשבת עלי ותודה על כל ההשקעה הזו!! ואז לשבת ולאמר לו בדיוק בדיוק מה יכול לשמח אותך יותר פעם הבאה .

משהו ברור,

בלונים?

שירים?

שלט גדול?

לצאת לאיפשהו כולם יחד או אתם כזוג? 

באמת לא מצפה ממנו כי זה מסובך מדי אצלי ולכן אמרתי לו שאני לא רוצה כלום.

רציתי חגיגה משפחתית שמחה זה הכל לשבת כולנו יחד בבית או בחוץ.

בעלי גם היה יוצא פתאום באמצע היום, ומשאיר אותי להשתגע עם הילדים בשעות הכי עמוסות, יעני כדי לצאת לקנות לי מתנה בהפתעה.. אה, היו פעמים שהוא היה חוזר ואומר, סליחה, לא הצלחתי למצוא כלום. (אחרי שנשארתי עם הילדים כי הוא נזכר ברגע האחרון כן?) הם רואים ישר, ולא רואים מסביב.. מצחיקים,

שולחת לך חיבוק, ויומולדת שמח! בריאות, שמחה , ורק טוב ❤️🎁

לאישה זה תמיד יום מלא באכזבות (טוב אולי לא כולם),

יש איזו מחשבה שזה היום שבו נולדתי, אז עכשיו אנחנו בוחנות כמה אנחנו משמעותיות ליקרים לנו, ובעיקר-

כמה אני משמעותית לבן הזוג שלי?

כמובן שזו טעות, כי יומולדת זה עניין של תפיסה, יש כאלה שיום הולדת זה אירוע חגיגי, קישוטים, מתנות, אורחים, אווירה... ויש כאלה שזה רק אומר שהגיל שלהם השתנה כמו כל יום. אפשר להתבונן ולראות פערי תרבות מטורפים בין משפחות שונות ובין עדות שונות בימי הולדת.

לדעתי אל תעבירי ככה, כי זה לא באמת יעבור לך... תארגני לך מה שאת רוצה, איך שהיית רוצה שיראה, שלט, בלונים, תזמיני עוגה חלבית יפה, אל תחסכי, תשלחי לבעלך קישור לתכשיט שאת רוצה או ווטאבר ותגידי לו שיביא לך את זה עטוף יפה עם ברכה.

שולחת לך חיבוק, תדעי שאת לא לבד והמוני נשים איתך במערכה הזאת של ימי הולדת מבאסים.

ולסיום , בדיחה- איך יכול להיות שליצור הזה ששוכח ימי הולדת, שוכח לקחת את הילד מהגן ושוכח איפה שם את המפתחות נקרא "זכר"?! 

רצה לשמח אותך

אז מה אם התפקשש אחר כך, ילדים, הם ילדים
תנסי להסתכל על הטוב שיש לך

עם השנים למדתי לא לצפות.

להגנתו יאמר שגם כשעשה משהו וזה לא מה שרציתי התעצבנתי עליו.. 🤦

בתחילת הנישואין באתי עם ציפיות בשמיים והיום לאחר עשור פלוס אני אומרת כל מה שאני רוצה ברחל בתך הקטנה.

כן כן. ואז אני שמחה ושלום על ישראל..

אגב אם במהלך בשנה סתם ככה יש משהו שאני רוצה, נגיד בושם. או מטפחת, אני שולחת לו תמונה או קישור לווטסאפ. בלי שום הסבר והוא מבין וקונה לבד למאורע הקרוב, אחלה שיטה! 

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

כלומר, לצאת לאיזה אטרקציה שלא דורשת הפקה הפעם,

עם שובר שמבטיח שכשתתפני קצת מהעומס תשלימי להפקה ברמה ראויה בעינכם.

ואם העומס לא יורד או את לא מוצאת בעתיד תקופה עם יותר כח כדי לארגן בכזו רמה, זה יהיה סימן להוריד את הרף. עד שהאינטנסיביות של יותר מ2 ילדים ולא מאוד גדולים תרגע קצת ויהיה אפשר לחזור לחגיגות הגרנדיוזיות..

(ואם הוא פחות מרגיש על עצמו את העומס הזה, אפשר אם מתאים לבקש ממנו שהמתנות שהוא מארגן לך הן בעצם של שני ימי ההולדת, שלך ושלו, עד שתרגישי יותר פנויה להשקיע שוב. ושיכללו דברים שהוא היה שמח לקבל ממך כמתנה).

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

בגיל הזה לא מובן מאליו בכלל..

ב"ה שיש פירות