הלידה הראשונה הייתה ממש טראומטית מכל הבחינות. לא דמיינתי שיכול להיות דבר כזה טראומטי.

בלידות הבאות היה לידות תיקון. טובות ממש ב"ה.. תודה לקב"ה.

אני חושבת שפשוט צריך להתפלל על זה. לידה זה דבר כל כך לא צפוי ויכול להתהפך בשניה. זה ממש להיות בידיים של הקב"ה. לא סתם אישה יולדת אומרת הגומל. אני בלידות פשוט בתפילה. מרגישה בידיים של הקב"ה ומתפללת שיעזור לי.

הייתה בלי אפידורל ורק עם בעלי

מהקודמות שמחה שעברו בשלום ובטוב אבל פחות היו נקודות שפחות הייתי מרוצה מהן.

בעיני חלק מההכנה ללידה זה מצד אחד לתכנן מה את רוצה ולהכין כלים לזה (נניח דולה, או כל מיני אביזרים בתיק לידה שיכולים לעזור לך) ומצד שני גם להזכיר לעצמי כל הזמן שזה לא בידיים שלי.

ונראה לי גם להבין מה ברגש, או בנפש חשוב לי בלידה ועל זה לנסות להתעקש גם אפ הלידה לא הולכת כמתוכנן.

נניח להבין שמה שחשוב לי זה אווירה טובה, אז אפשר לשמור על אווירה טובה עפ מוסיקה וכו גם אם בסוף הייתי צריכה זירוז נגיד

או אם חשוב לי השליטה בלידה, אז להקפיד שאני מעורבת בהחלטות ולא מקבלים אותם מעל הראש שלי

אבל לדייק בדברים שהם יחסית בידיים שלנו כי נניח לחלום על לידת מים או לחלום על לידה שתהיה קצרה ומהירה זה לא באמת בידיים שלנו. אבל להחליט על רגשות או אווירה זה יותר בשליטתנו

כי באמת שמתי את כל הדגש על השתדלויות פיזיות לאיך הלידה תהיה

לא על האוירה

תודה לך!

שהכי מלמדים אותנו לשחרר שליטה, לתת לקב"ה להוביל את המהלך.

וזה לימוד לכל החיים. כי תמיד הקב"ה הוא זה שמחליט מה באמת יקרה לנו. רק שבדרך כלל יש לנו אשליה שהדברים באמת בידיים שלנו, ובלידה זה הכי מוחשי שזה באמת לא בשליטתנו.

אבל באמת איפה שיש לנו שליטה זה בהתמודדות שלנו עם מה שקורה, בבחירה שלנו איך לראות את מה שקורה, אילו מחשבות אנחנו רוצות לחשוב, באיזה כלים אני רוצה להשתמש שיעזרו לי. וגם - בתפילה לקב"ה, שיוביל את הלידה בצורה הכי טובה והכי מתאימה, ובקלות.

אני סה"כ יצאתי בתחושה טובה מכל הלידות שלי, ב"ה. לא באתי עם תסריט של מה אני מצפה שיהיה, אבל כן באתי די מוכנה מבחינת ההתמודדות שלי, וב"ה לא חוויתי סיבוכים מיוחדים.

קורה?

כי אני לא מצליחה ואני כבר אחרי סך לידות ואחרי שניסיתי בכולן לשחרר שליטה

גם לי זה אחד הדברים שקשים לי בלידות.

אבל עזר לי להבין ש*על זה אני צריכה לעבוד עכשיו*. שזה לא סתם 'תקלה' שאין לי אפשרות לתכנן מראש, אלא שזה עצם העניין. ולעבוד על התפילה והאמונה שהקב"ה איתי בסיפור...

זו ממש עבודה, לגמרי לא משהו שפשוט מחליטים וזה קורה...

מסוגלת לעשות שום עבודה מחשבתית שהכל מה' וה' איתי

פשוט כואב לי ומציף לי מידי מידי

האמת שאצלי הרבה מהקושי הוא להרפות לגבי התזמון של הלידה.

למרות שבפועל רוב הלידות שלי היו בזירוז מתוכנן מראש (לפני התאריך, מסיבות רפואיות), אז בסוף זה יצא די נוח. אבל בגולן היה את השלב של החוסר וודאות, שדרש ממני עבודה על ההרפיה הזו.

בלידות עצמן, כמו שכתבתי, ב"ה לא היו לי סיפורים מיוחדים, סה"כ כולן עברו יחסית בטוב, כל אחת עם המסלול שלה. אז פחות חוויתי את זה בתור ניסיון.

משהו שהיא אמרה בפודקאסט שעזר *לה* באחת הלידות זה להפוך את הכאב לצעקה ותפילה לה' שיעזור לך ויוציא אותך מהמיצר. עם מילים או לא, לא כלכך משנה. העיקר שזה מה שעומד בראש.

זה ליווה אותי בלידה האחרונה (שהייתה ממש לפני שבוע ;)) וכשצעקתי בצירי לחץ ממש חשבתי על השופר... 

לא הייתי מרוצה בכלל

אחת הסתבכה לניתוח חירום

בשניה הכניסו אותי לחדר לידה רק בפתיחה 8

בשלישית לא לקחת אפידורל וזו היתה טעות

לפני הלידה הרביעית עשיתי הכנה עם עצמי

חשבתי על כל האופציות

אם ומתי לקחת אפידורל

מה לעשות אם משהו מסתבך

וגם באתי עם ציפיות נמוכות

עם הבנה שיהיו דברים שפחות יזרמו לי

ההכנה הזו ותיאום הציפיות עם עצמי עשה לי טוב וזו היתה לידה טובה

היא גם גורמת לך להיות שלמה עם עצמך לגמרי כי החלטת כל דבר מתוך הבנה שלמה ולא מתוך לחץ או רצון לא אפשרי

מרוצה מאוד מהלידות שלי.(חוץ מהראשונה)
לידות טבעיות (רק האחרון עם אפידורל)- מדגישה שילדתי כצעירה ממש מזמן את הראשונים, לי כשאת היית עוד תינוקת... )

לא הייתה דולה(כשילדתי את הראשונים לא היה כזה דבר...באחרונים, כבר הכרתי מה זה לידה ולא הייתי צריכה דולה), היה איתי בעלי.

באתי בלי שום הכנה ושום הכוונה ובלי ציפיות, כי לא ידעתי למה לצפות,

נראה לי אני יותר גדולה ממה שאת חושבת אבל אולי באמת

יפה לך שהצלחת כל כך הרבה טבעי בלי אפידורל ובלי דולה

אני מרגישה שבלי עידוד של דולה יש הרבה פחות כח להתמודד עם הפיזי ועם הנפשי בלידה...

לא נזקקתי לדולה ולא הרגשתי צורך.

עבורי דולה לא הייתה הכרחית למרות שילדתי את מרבית הלידות שלי ללא אפידורל. הלידות שלי קצרות מאוד ומעבר לזה בעלי מאוד מחובר לתהליך, מכיר אותי היטב ויודע לטווח את הצרכים שלי לצוות ולעודד אותי.

ולשאלה הפותחת (מקווה שבלי אווטינג)

לידה ראשונה, הגעתי עם פתיחה 8 אבל כאובה ברמות ניסו לעודד אותי לא לקחת אפידורל, וזה היה הרצון הראשוני שלי, אבל הייתי כ''כ כאובה ולחוצה שבעידוד בעלי לקחתי, היה מוצלח. לידה קצרה יחסית ללידה ראשונה.

לידה שניה הייתי בלחץ מהכאבים בלידה הראשונה שאיך שהגעתי ביקשתי אפידורל, לקח מלא זמן עד שנכנסתי, כי זה היה בלבנון השניה (זקנה שכמותי) ולא היה צוות והיה עומס מטורף, היה ארוך ומייגע, באותו יום גם היה את האסון בכפר גלעדי וזה מה שראיתי כל הזמן, הייתה לידה יחסית קשה בגלל מצג פנים ומיילדת פחות חביבה אבל בסדר

לידה שלישית לא הספקתי להיכנס לחדר לידה והיא נולדה בכניסה, היה קצר וקולע

לידה רביעית, פעם ראשונה שבחרתי ללדת בלי אפידורל בעקבות הלידה השלישית, קראתי והתכוננתי, ילדתי בישיבה והיה קצת קשה בגלל עובר גדול אבל הייתה מיילדת מדהימה וילדתי כמו שרציתי

לידה חמישית גם לא הספקתי להגיע לבי''ח ובעלי ילד אותי בבית בהנחיית מד''א, היה מדהים, הילדים חיבקו את התינוק 5 דקות אחרי שנולד. אני הייתי רוצה לחזור על זה, בעלי סרב בגלל כובד האחריות שהיה עליו

לידה שישית, מיילדת מדהימה, יחסית הייתה לידה ארוכה וקשה בגלל מצג פנים, אבל בעידוד בעלי והמיילדת התגברתי שוב ילדתי בתנוחה זקופה וזה היה אחלה

לידה שביעית נפלתי על מיילדת שממש לא בקטע של לידות טבעיות, היא הייתה אנושית מאוד אבל לא ידעה לילד בתנוחה זקופה, מזל שבעלי עודד אותי לראות את החוויה באופן רגוע.

לידה תשיעית התחילה בירידת מים בעבודה, התעלמתי מזה וחזרתי הביתה, שזה היה טעות כמובן.. הגעתי לבי''ח באמבולנס בפתיחה 10 ומיד נכנסתי לחדר לידה וכעבור דקה הייתי אחרי

אני מאוד מאמינה שלידה בתנוחה זקופה עם תנועתיות אגן יכולה לסייע ללדת באופן מיטבי וללא אפידורל.

הרווח בלידה בלי אפידורל זו ההתאוששות הקלה באופן משמעותי אחרי.

וואו חפרתי

לק"י

לא בטוחה שההתאוששות אחרי היתה שונה כ"כ.

חוץ מזה שבלי אפידוראל בעיקרון קל יותר לקום אחרי מהר יותר. אבל כבר לא זוכרת מתי קמתי אחרי כל לידה.

אבל אחרי שעה הוא הפסיק להשפיע

אז גם האחרי היה רגיל לחלוטין..יכלתי להזיז רגלים והכל ..לא הרגשתי שום הבדל

רק הכאב המקומי בגב

יצאתי מכולם עם חוויה טובה למרות שלא הכל הלך כמו שרציתי וחלמתי.

אבל האנשים שהיו סביבי היו טובים ונעימים - הצוות הרפואי וכמובן כמובן אמא שלי ובעלי (לא לקחתי דולה)

ואולי בכללי אני טיפוס שעושה מהלימון לימונדה..

ילדתי פעמיים עם אפידורל, בפעם השלישית בלי.

שלוש חוויות מדהימות כל אחת בצורה שלה.

תודה לה' 

בגדול הייתי מרוצה משתי הלידות הראשונות שלי (יחסית קצרות ובלי אפידורל), אבל לאחריהן נחשפתי לרעיון של תנועתיות בלידה, וחלמתי ליישם אותו.

אבל הלידה השלישית שלי הייתה לידת תאומים מלחיצה שהסתיימה בקיסרי - וזהו, מאז הלידות כבר לא יכלו ללכת כמו שחלמתי...

עדיין חלמתי לפני שלוש הלידות אחר כך ללידת חלומות שכזו, אבל זה לא קרה... (אחת אמנם הייתה יחסית מהירה אבל הייתי עם כאבים שחייבו אפידורל, אחת הייתה גם ארוכה מאוד וגם כואבת מאוד, ואחת הייתה ירידת מים בלי צירים שהסתיימה שוב בקיסרי)

לפני הלידה השביעית בעיקר חלמתי שלא יהיה שוב קיסרי, אבל כן ניסיתי קצת לקרוא על שיטות טבעיות ללידה וחשבתי להירשם לקורס. טוב שלא עשיתי את זה, כי גם היא הייתה בדיוק כמו הלידה הקודמת, וכאן התנפצו כל התקוות על לידה רגילה בכלל...

לפני הלידה השמינית התמקדתי בדרכים לעבור את הניתוח בטוב. סך הכול זה יחסית הלך לפי התכנונים, אבל מהחלום שהתנפץ לא הצלחתי להתאושש...

עכשיו יחסית השלמתי עם זה (פניתי לאתגרים הבאים בחיים🤭), אבל עדיין לפעמים האבל על התנפצות החלום ללידה מושלמת מטלטל אותי בפנים...

כל כך חשוב לנו לחוות איזו לידה מושלמת כזאת (אם אפשר שתהיה במים מה טוב)

חיבוק גדול

פתחתי את השרשור גם מתוך איזשהו אבל כזה שאני מרגישה בכל פעם אחרי תשעה חודשים של חלומות על לידות מדהימות ומושלמות ואז לצערי מה שציפיתי וקוויתי לא קורה למרות ההשתדלות

אבל התחזקתי ממש ממש על @השקט הזה שכתבה שאין לנו אחריות על איך יקרה אלא רק על איך נחווה. מה המחשבות שירוצו לנו בראש והאוירה שתהיה סביב

אין לי מושג איך אפשר לקחת את זה לסיטואציה של ניתוח

אבל מאמינה שזה נכון תמיד

ולידה היא משהו מהותי בנו כנשים❤️ ולכן החוויה שלה חשובה לנו כל כך...

כשאני מדמיינת לידה טובה אני מדמיינת

לא מה בדיוק המהלך שיקרה בפועל

כי בזה אין לי שליטה

אני יכולה להתפלל

אבל לבא עם ציפיה -יאכזב אותי אולי כמו שתארת..

כשאני מדמיינת לידה טובה אני שואלת את עצמי -

מי אני רוצה להיות שם

באיזה אופן אני אשמח לזכור את איך שהתמודדתי,

מה ישאיר בי רושם חיובי אם אבחר להתנהל ...

ואז בכל תרחיש לידה אני מסוגלת להזכר מה ישאיר בי חוויה טובה

ולבחור בזמן אמת לפי מה שרציתי

והיא הייתה לא משהו בכלל

עם אפידורל ועם דולה מהממת

כן יצאתי קצת בטראומה

וכן מקווה להפיק לקחים במידה מסוימת במה שגי בשליטה שלי

נראה לי לידה ראשונה טראומטית להרבה נשים בעיקר כי זו פעם ראשונה ולא מכירים את הסיטואציה...

אני שמחה שהכל עבר בטוב

אחרי הלידה הראשונה הייתי בטראומה ממש

טחרי האחרות החלמתי ממש מהר

חושבת שהן היו בסדר גמור

ברור שהיו דברים שביאסו אותי בכל לידה

(למשל שלא מצליחים לבדוק אותי בגלל ווסטיבוליטיס ולא תמיד הצוות היה רגיש לנושא)

ארבע לידות, בכולן לקחתי דולה

חושבת שלידה זו חוויה מטורפת, לטוב ולמוטב

לא הייתי מוותרת על חווית הלידה, למרות הכאב והקושי והטראומה

אין חלום או ציפיות מיוחדות... רק לסיים עם אמא ברירה ותינוק בריא בעזרת השם

ההקשר בין המושגים זר לי האמת.

לידה היא חוויה לא פשוטה. לא משנה אם זה עם אפידורל או בלי או מי נכח שם

בעיניי מרוצה או לא זו לא שאלה שאני יודעת לענות עליה בכלל ולא דשתי בה ביני לבין עצמי. חווית לידה טובה אגב לא קשורה לדרך בה יולדים גם בעיניי, אלא לכמה את מתמסרת לתהליך בהבנה שזה מצב שבו השליטה שלך מוגבלת ואת מוכנה מנטלית לכך שזה לא יילך כמו שציפית כי ככה זה, למרות שטוב להתכוונן מראש לאופציה רצויה

ילדתי פעמיים בלי אפידורל ובלי דולה

אבל כן בפנים יש איזשהו מקום של האם הלידה הייתה טובה בעיני או שלא

זה באמת לא משנה אפידורל או שלא (ילדתי בלי ולא הייתי מרוצה, ילדתי בלי והייתי מרוצה וכו' גם האפידורל בלידות אחרות לפעמים הייתי מרוצה לפעמים לא)

אוף לא יודעת להסביר

אני מרגישה שאני לא מצליחה לחיות באמונה מספיק אחרי הלידה שככה היה צריך להיות

כמו אכזבה כזאת מעצמי מהסיטואציה מאיך שקרה

אולי באמת כמו שכתבו כאן הרבה להנמיך ציפיות ולבוא בראש של מינימום רצונות והבנה שאין לי שליטה יעזור 

בכללי כל הלידות שלי הן היו ללא אפידורל וללא דולה.

לידה ראשונה מהירה מאד,ההרגשה שלי שהצוות היה לא מאפשר ולא נחמד הייתי בהלם ולא הבנתי מה קורה איתי בכלל,בסופו של דבר יצאתי לא מרוצה מהביח מהצוות ומהמחלקה,לא דברים שקשורים אליי אז לא חזרתי לשם.

לידה בהפתעה שבוע 29 מלא דרמה סביב הלידה אבל מרוצה מהצוות ומהביח,מהיחס.

לידה שלישית יחסית ארוכה ללידות שלפניה,אבל החויה היתה מושלמת.

לידה רביעית מושלמת,

לידה חמישית טובה ממש חלומית

לידה שישית גם

לידה שביעית מלאת דרמה,אבל לא קרתה בביח אז אי אפשר להיות מרוצים או לא מרוצים.

לידה שמינית חזרה על החוויה של הלידה הראשונה צוות

נוראי בלתי מתחשב,השתלט על הלידה למרות שהיה יכול להיות סימפטי ומתחשב לפחות האישפוז היה סביר.

לידה שביעית באמבולנס?

זה ממש קשה עם הצוות זה גם הרבה מהקושי שלי בלידות. יש בתי חולים שצריך לא לחזור אליהם...

 לי היה אחד ספציפי שכל הלידות הפחות טובות היו בו ויש קטע שמכח ההרגל כי זה מה שבעיקר מכירים חוזרים למקום המוכר גם אם היה גרוע כי הוא מרגיש בטוח

ורק לא מזמן נפל לי על זה האסימון

ורק 3 מהם נולדו בחדר לידה,

האמבולנס ממש לא היה הכי אקזוטי.

ילדתי את באחת הלידות על הרצפה במסדרון,כן איפהנשכל עם ישראל עובר לפי מרפי🤣

ועדיין היחס של הצוות זה מה שקבע לי את החוויה

ןשתי הלידות שלא הייתי מרוצה מהצוות היו בשתי ביח שונים

אלא יותר ביחס ללידה.

את יכולה להגיע עם ציפיות ללידה מסוימת.

אבל צריך גם את היכולת לשחרר ולקבל שינויים שיכולים לקרות.

אולי אפשר למקד את ההכנה בקבלה של מה שמתפתח, גם אם זה שונה לגמרי ממה שתכננו ורצית.

אני יכולה להגיד שבסך הכל אני מרוצה מהלידות שלי, ויצאתי עם חוויה טובה.

כולל לידה בניתוח חירום לא צפוי בכלל בשבוע מוקדם.

ילדתי 3 לידות טבעיות בלי אפידורל ובלי דולה. אחת מהן התחילה בזירוז.

ועוד לידה בניתוח.

הלידות שלי מתקדמות מהר, אבל לא היה לי מהר מידיי.

נורא.

לידה ראשונה הכנתי את עצמי רגשית ללידה מאוד מאוד ארוכה וכואבת.

בפועל היתה לידה ארוכה, כואבת עד האפידורל ובסוף ניתוח.

ניתוח חירום זה לא כייף בכלל אבל ב"ה לא יצאתי בטראומה.

במהלך הלידה הרגשתי שעוד שניה אני מאבדת את התינוק

וכבר לא היה לי אכפת מה ואיך העיקר שאני אזכה להחזיק תינוק בריא ושלם.

ובאמת אני בהשלמה מלאה עם הניתוח הזה.

לידה שניה התכוננתי מלא, קראתי המון על לידת ויב"ק

לקחתי דולה ששמעתי עליה המון המלצות.

והיתה לידה מדהימה בחוויה שלי. לידה טבעית בלי אפידורל.

אבל הכל יחסי כי הלידה היתה ארוכה בטירוף 

וצירים התחילו 3 ימים מלאים לפני הלידה בפועל.

אני מרגישה שזו קצת הסתכלות.

אנחנו עושות השתדלות, ומשם זה כבר לא בידיים שלנו.

בגדול

חשבתי שאפידורל ישפיע ואהנה מהתהליך

תכלס- לא השפיע. הרגשתי יופי כאבים וצרחתי יפה מאוד

את כולם העפתי מעבר לדלת מהפדיחות. אני כולי קטנה ועדינה וצרחתי כמו אריה

בדיעבד הסתבר שהצירים שכבר לא התאפקתי וצרחתי היו צירי לחץ

וזה היה תוך 3 לחיצות וכולו בחוץ ברוך השם

לא באתי מוכנה לסבול פשוט ואז שרצו לשים לי אפידורל חדש החמוד כבר היה צריך לצאת

זה היה עם בעלי ואמא וגם אחות כי לא לקחתי בחשבון את הכאבים

בתכלס העפתי את כולם מאחורי הדלת

שום דבר הלידות שלי לא הלך איך שתכננתי.

למדתי על בשרי שהעיקר שאני והילוד נצא בריאים ושלמים.

היו לי חלומות? כן. שום דבר מזה לא התחבר למציאות..

וניסיתי מאוד לחבר..

לידה ראשונה מכשירנית בלי אפידורל.

אחריה כולם קיסרי

מרגיש כואב
את נשמעת גיבורה ממש!!!!!!

זוועת עולמים.

לא מאחלת לאף אחת..

מאמינה שזה מזמן טוב וזה גם מייצר ציפיה והתרגשות לקראת הלידה.

מה שכן, אחרי שאחת הלידות שלי הלכה ממש ממש לא לפי התוכניות שלי, היה לי מאוד קשה להשלים עם זה ולכן לקראת הלידה הבאה התכוננתי מראש לכל האפשרויות וכן הרצתי לי תרחישים איך אני אתנהל יותר טוב אם זה יקרה שוב וזה נורא הרגיע אותי.

בפועל ב"ה היתה לידה מושלמת!

אולי פשוט לחלום על התינוק לא על הלידה עצמה..

כי יש מלא מלא הסתעפויות לאיך לידה יכולה להיות

בחוויה שלי הלידות היו טובות, זה הסיפור שאני מספר לעצמי עכשיו.

ז"א זה מאוד משנה איך מעבדים את הלידות, באיזה עין רואים אותן. מה זוכרים מהן.

ילדתי בלי אפידורל ובלי דולה.

אחת הלידות בשיא הקורונה עם מסיכה כל הלידה(!!) בקושי נשמתי עם זה וזה לא זכור לי כזה נורא בדיעבד. לידה אחת הייתה מצוקה נשימתית ומיד אחרי הלידה התינוק הועבר לפגיה. זה היה מפחיד מיד אחרי הלידה להיפרד מהתינוק ולדעת שהוא מחובר לצינורות, כ"כ לא התאים לרצון שלי אבל נניח את הלילה הזה ישנתי טוב.. . הלידה הייתה ממש בסדר והאשפוז בגלל הפגיה דווקא יותר מאתגר. אבל הזיכרון שלי בסה"כ שהייתה לידה מהירה וטובה.

בכללי לדעתי ההתאוששות לא פחות קשה לפעמים מהלידה. הלידה כאב חולף והשבוע שבועיים אח"כ במידה מסוימת קשים יותר עם כל ההתכווצויות, עצירות, כאבים בהנקה, עייפות, הורמונים וכדו. אולי יש שיחלקו עליי.. אבל זו הרגשתי.

לדעתי חשוב להתכונן מבחינה מנטלית, לבוא עם תפילות ותחינות ללידה קלה למלווים טובים בכל הדרך.

ובגשמיות להשתדל שהמלווה המועדף יגיע ללידה וידע מה חשוב לנו ושכל מה שיכול להיות בשליטה שלנו יהיה. כל השאר, פתיחות לקבל את המציאות כמו שהיא ולהאמין שהיא מדוייקת לי מאת ד'. 

תודה!

נתת לי כיוון לעבודה

לידה ראשונה- מרוצה מאוד. מדהים. חיבור לאורך כמעט כל הלידה. היתה דולה. בדיעבד יש מצב שזה עזר. לידה ללא אפידורל

לידה שניה- חוויה קשה, לא נעימה, לא הצלחתי להיות קשובה, וזה מאוד תלוי בגורמים שהיו סביבי, לא היתה דולה, ללא אפידורל. והיא היתה הרבה יותר מהירה בפער ועדיין...

הדבר היחיד שהיה לי חשוב שיהיה מינימום כאב (פחדנית שכמוני)

וכמובן שאני והתינןק נצא שלמים בלי שום נזק חלילה.

עם אפידורל, בלי אפידורל, לא ממש התייחסתי לזה, במים, מהר, קצר... זה לא משנה, העיקר שלא יכאבבבב...חחח

ומאוד היה לי חשוב, ותמיד התפללתי על זה, צוות נעים, וצוות נשי. והאמת ב''ה תפילתי נענתה, למרות האפידורל. 

לא הרגשתי כזה הבדל משמעותי בין שאר הלידות...

גם הזריקה של האפידורל והתאוששות ממנו זה לא סוכריות..

לק"י

בלידה מהירה לא מספיקים להתענג על שעות של צירים. לכן הצורך באפידוראל קטן.

אבל בלידות איטיות יש את כל הזמן להנות מזה. ואז עם אפידוראל שעובד טוב, כואב פחות או לא כואב.

בשתי הלידות יצאתי עם תחושה מאוד מרוממת שעשיתי משהו ענק, תחושה של סיפוק ומשמעות, תחושה שהייתי גיבורה ואמיצה ויכולתי, רצון לחזור שוב על החוויה הזאת (טוב, לא דקה אחרי הלידה אבל כמה שבועות אחר כך כבר כן).

מההתנהלות בלידה הראשונה יש דברים שהייתי לא מרוצה, ויש דברים ששיניתי בלידה השניה בעקבותיה. יש דברים שרק בדיעבד הסתכלתי על הלידה ואמרתי למה? היה אפשר שתהיה יותר קלה, יותר מהירה וכו'. אבל זה לא פגם בכלל בתחושה המרוממת של אחרי. אפילו אפשר לומר שאחרי הלידה הראשונה שהייתה הקשה והפחות מוצלחת מביניהן יצאתי עם תחושה יותר מרוממת לעומת הלידה השניה שבאמת הייתה לידה קלה (כואבת זוועה, כן? בכל זאת לידה, אבל מהיר ונסבל)

בלידה ראשונה הייתי עם אפידורל, לדעתי הוא מאוד עיכב את הלידה. בלידה השניה הייתי בלי והשאיפה גם בפעם הבאה להיות בלי אם אצליח.

מצד שני האפידורל נתן לי לישון בלידה הראשונה וזה היה מאוד משמעותי אחרי לילה שלם עם צירים ויום שלם עם לידה שלא מתקדמת.

אבל לא הייתי מרוצה בלשון המעטה

יצאתי בטראומה

לידה ארוכה וקשה

היא לצאת עם תינוק בידיים

לא חשבתי על הלידה יותר מידי.

ידעתי שיהיה כואב מאוד לזמן מסוים ויעבור.

וככה היה🙌🏼

הלידה הראשונה שלי הייתה לידה שקטה טראומטית מאוד - ילדונת בת 20 שלא מבינה כלום מהחיים שלה...

השנייה הייתה טובה אמרתי לעצמי העיקר שנצא עם תינוק חי בידיים וזהו.

השלישית-קיסרי חירום , החלמה שמסתבכת פגייה ממושכת וצלקת ענקית שעד היום אני כואבת אותה

רביעית- וואו - לידת ויבק אומנם לאחר שנים אבל אני כבר לא צעירה וילדה קטנה, יודעת מה אני רוצה , יודעת לעמוד על שלי יופי יופי וב"ה הקב"ה היה בעזרי וילדתי תינוק מהמם ומושלם -אפידורל כמובן כי הייתי עם זירוז בשבוע מוקדם -35+ לידה ארוכה של כ 17 שעות

לידה חמישית- התחלנו כלידה רגילה ועברנו די מהר לקיסרי בהול-בהתחלה הייתי בטראומה ובפחד בגלל הקיסרי הקודם אבל עשיתי לעצמי הרבה מנטרות שהכי חשוב תינוק בריא ושלם , קומי מהר על הרגליים יש ילדים ותינוקת שצריכה אותך-ב"ה החלמה טובה ומהירה אפילו הפתעתי את עצמי.

אממה- היום שנה וחצי אחרי הלידה האחרונה אני שומעת מנשים שילדו שממש נהנו מהלידה ויצאו עם חיוויות טובות וממש ממש בא לי לחוות שוב לידה טובה, חיובית, לידה רגילה מרגישה פספוס אחד ענקק , *אם* נחליט להביא עוד 1 זה כמובן יהיה בקיסרי ויש לי לא מעט גורמי סיכון אז כנראה שנצטרך לגנוז את החלומות שלי

סה"כ זה משה שאנחנו משדרים לעצמנו , כי בסוף הרי חשוב זה אמא בריאה ותינוק בריא לזה אנחנו מייחלים כל ההריון , אבל כן חשוב לצאת עם חוויות והרגשות טובות 

בימבה ג'וק- מצאים יותר לשנה וחצי, תלוי בגובה של הילד

חיות קופצות

שטיח פעילות לחדר

מצעים

ספר מנגן

בן או בת?

ספרים

המשחק הזה של חיות קופצות כשלוחצים

כולם אומרים מטבח

וואלה אני הרגשתי בגיל שנה שכלום לא מעניין במיוחד וזה בעיקר מתנה שנותנת יחס לנו 😅

מה שלא תבחרו תקחו בחשבון שזה יותר להמשך...

לא יודעת מה התקציב אולי מנוי לאטרקציה כמו גימבורי/גן חיות

אותו אחרי כמה ימים, אז מה הקטע לקנות?

מצד שני טוב שיהיה לו הרבה מגוון, אין לנו כל-כך הרבה

גם אם עכשיו נראה לך שמשעמם אותו. למשל מגנטים זה לגמרי משחק למלא שנים שמשחקים אצלנו כמעט כל יום.

מגנטים

משחקי התפתחות כמו הך פטיש ומגדל כדורים

בובה עם או בלי עגלה

תכלס גיל שנה זה עוד לא ממש אבל בגיל שנה וחצי זה כיף שיש את המשחקים שנקנו לגיל שנה..

תופס המון נקום ומתאים למעט מאוד זמן

ממליצה על בימבה רגילה, לא בימבה גוק, משהו שתינוק בן שנה יכול לשבת עליו יציב.

לק"י

אני גם חושבת מה לקנות לו מתנה.

גם ספרים גדולים עם תמונות זה ממש כייף בגיל הזה.

יכול להעסיק המון זמן וגם בגיל גדול יותר נהנים ממנו (תלוי כמובן בגודל ובמגוון.. )

קוביות כאלה בצורות שיש חורים במכסה וצריך להשחיל

היא מאוד אהבה את זה

בהתחלה הסתבכה קצת ולאט לאט למדה להשחיל נכון

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

של עוד מי שפיר

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

את מרגישה עייפות וחולשה, או שאת מרגישה בסדר?

בכל מקרה כדאי לקחת ברזל, ואם את כבר לוקחת, אז להעלות את המינון או להחליף סוג.

אם את מרגישה עייפות וחולשה גדולות, אפשר לבקש גם עירוי ברזל.

בדקת בי 12?

אם לא, אז כדאי לבדוק גם את זה.

200

עייפות ,בלבול . חולשות. הרבה תסמינים . חשבתי שאולי זה בגלל הסוכר.היום אקבל תשובות לעמסה של 100.

העמסה של 50 יצא לי 156

תקחי בי 12 בכדורים למציצה מתחת ללשון, וגם ברזל.

גם אם היית לוקחת פרנטל, הברזל שם לא מספיק וכדאי לקחת בנפרד אם יש צורך.

תבקשי גם עירוי. אבל אם בינתיים לא לקחת ברזל, יכול להיות שהרופא יעדיף שתתחילי בברזל דרך הפה.

הנחייה לקחת כמות כפולה של פרנטל.

ואת חייבת רופא הריון בסיכון נגיש, במיוחד אם אכן יש סכרת.

בשביל ההתחלה ממליצה לך להתייעץ עם מוקד הריון ולידה אם יש לכם בקופה, בלאומית למשל יש מוקד טלפוני נפרד והן ממש עוזרות.

יש שם מרכיב שהוא בעייתי בשבילי

הגעתי לפרטין 2 עם המוגלובין זהה ואחר כך עלה לי ל170

כחודש אחרי שסיימתי את העירוניים הרגשתי הרבה יותר טוב

הגעתי ללידה עם המוגלובין ופרטין מצוינים

זה חשוב ממש

עשיתי עירוי פרנגיקס נראה לי ( עשיתי 3)

אף פעם לא היה לי חסר . לא הייתי צריכה אף פעם לקחת כדורי ברזל.

שייקח חודשים לעלות מכזה מספר

אמנם העירוי עצמו לא היה לי נחמד ממש אבל לא מתחרטת לרגע

גם עכשיו כמעט שנה אחרי לידה עם הנקה הפרטין שלי אחלה ( שנים שאני על כדורים )

שאמצא רופא

הם שואבים את הכל מהאמא.

אם את לא יכולה פרנטל.

חשוב מאד לקחת ברזל- עירוי לדעתי הכי נכון בשבילך כרגע.

B12 גם מאד מומלץ

וויטמין D- מאד מאד חשוב

זה גם מונע לידה מוקדמת שנפוצה מאד בתאומים.

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תפני לחריגים

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

ומשתנה בין קבוצות גיל

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

ואם זאת תקינה מורחבת

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

משפחתון או מעון פרטי עולה בערך 3,000

ויש גם באיזור ה2,000

ויש חצי יום ב1,000+ לא יודעת מה המטפלת נותנת שם שזה הסכום שהיא מבקשת

איפה שאנחנו הפרטי עולה עוד יותר וגם אין הבדלי גיל אז שילמתי בגיל 3 3800 לחודש לפני שנה, וזה הזול באזור שלנו

למה אף אחד לא עוצר את זה זה מזעזע

והם עוד קוראים לעצמם אגף לעידוד תעסוקת הורים

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

מבאס ממש

משתדלת להאמין שהכל משמים לטובה אבל קשוח

בגלל הפרש של 5 ימים.

אין מה לעשות, הגבול צריך לעבור איפשהו ומי שעל הגבול נדפק🙄

אבל אנחנו שילמנו על שנה שלמה במעון במקום להעלות לגן עירייה בגלל 5 ימים..

(והתשלום זו לא הצרה היחידה שהייתה עם זה, השנצ למשל הרג אותנו 🤪

אנחנו קיבלנו דרגה ממש מהר ואז תדעי בוודאות אם אתם זכאים או לא.

פחות משבוע. ועוד חברות שהגישו איתי

אני כבר צריכה להחזיר תשובה למישהי אחרת אני ממש בדילמה רצינית

אם גם ככה את משלמת על החודש הזה

שחסר מסמך

השלמתי ולא קיבלתי מייל שהבקשה הועברה לטיפול אחרי השלמת המסמך

ידוע לך אוליי??

כל יום קריטי לי

התעדכנה לי דרגה בלי שביקשו השלמת מסמכים אבל לא קיבלתי מייל שיש לי דרגה כמו בשנים קודמות.

אולי תבדקי במערכת אם התעדכנה לך דרגה?

כשאני קיבלתי מייל על השלמת מסמכים

אני באמת לא נושמת טוב כבר מהלחץ הזה, אני במירוץ נגד הזמן.

צריכה לעדכן את המעון אם אני ממשיכה או לא ובכלל אין למ תשובה

ומשפחתון אחר רוצה תשובה עוד היום

דייייי אוף זה קשה ההחלטות האלה

לא שווה כבר להעביר למשפחתון וזהו?ללכת על הכי בטוח.

יש עליו המווןןן המלצות טובות

וכשבאתי המטפלות לא ראו אותי ומזה צעקו את השם של אחד הילדים "שמעוון שמעוןןןןן וואייי לא ראיתי דבר כזה שמעווןןןןן"

כשהן היו בחצר, מניחה שזה ילד שהן התעצלו לקום אליו שהרביץ או משו, אבל הצעקות וואייי הגזימו

וזה הוריד לי ממששש

אני לא מצליחה להבין

תנסי להתקשר ולשאול מה בדיוק חסר.

אני יודעת שזה סיוט לתפוס אותם בטלפון, אבל לפעמים רק ככה משהו מתקדם.

הוספתי היום כמה וכמה פעמים ובסוף ככה זה נראה

שאין התאמה במספר ת"ז.

דבר ראשון תבדקי שבאמת אין טעות בתעודת הזהות.

אולי צריך להוסיף 0 לפני המספר או משהו כזה.

ואם הכל תקין, כנראה זה בעיה של ה ai.

קרה לנו גם בעבודה שהכניסו ai, והוא סתם דחה דברים בלי סיבה.

אם זה ככה, זה ממש מעצבן שנכנסים ai ובסוף הוא רק מסבך את הדברים.

ואני עכשיו גם לא יכולה להוסיף מסמכים, אין לי אופציה כזאת

אמאלה ואם הם לא ייענו לי מחר??? לחץץץץץץץ

להיות הטעות

וגם אין לי אופציה להשלים מסמכים

אבל יש בשיין בהלבשה תחתונה מידות גדולות, הייתי מחפשת שם דברים שנראים טוב ועם ביקורות טובות (ותראי תמונות שנשים מעלות!), מזמינה אחד מכל סוג, ומחליטה מה מתאים לי. בעיקרון אפשר להחזיר אבל תבדקי כל מוצר בנפרד שבאמת אפשר.

בדרך כלל מזמינה 2-3 סוגים ותמיד הכל יוצא טוב!

מחירים מעולים

ואיכותי

לק"י

ואני קונה בלי ברזלים.

מבחינתי זה בסדר, אבל לא לוקחת אחריות על מה שאת תחשבי....

הדגם נקרא מוניקה 8487.

אני הפכתי חזיות טובות וחזקות לחזיות הנקה

אני מידה גדולה מאוד ( 34H )... אחרת המראה לא נחמד בכלל 😅

הכי טוב שיש.

אבל אין כמו ללכת לקנות ולמדוד. אין לזה תחליף.

ועדיף מינימייזר.

אני קונה ונראה מעולה ומחזיק טוב.

הזמנתי מהם ובהזמנה הראשונה היא התקשרה לפני המשלוח ושאלה כמה שאלות בשביל לדייק לי את המידה. יצא לה מידה מסויימת שונה ממה שהזמנתי זה היה נראה לי מוזר אבל כשהגיע זה ישב עלי בול. אני משתמשת בהן עד היום לא נעים אבל נראה לי שזה מאז שהבכורה שלי נולדה לפני כמעט 12 שנה...

שיש לה מידה גדולה מאוד, מידות גדולות, ואני לא מדברת על D אלא יותר לכיוון גדול בהרבה חייבים למדוד ולראות על הגוף איך זה נראה ולקנות פיזית אחרת זה הרבה פחות מוצלח.

אנחנו קונות באישית בקרני שומרון אם רלוונטי, המחירים סבירים ביחס למידה

קחי סרט מדידה ולפי הוראות באינטרנט.

אם אין סרט מדידה- איזשהו שרוך ארוך גם יעשה את העבודה (ואז למדוד עם מטר, זה יותר יש בבית בימינו חחח)

ומציעה רעיון- להזמין את הרגילות שלך, ולהביא לתופרת באיזור שתהפוך לך אותן להנקה

בדיוק ניסיתי חזיות חדשות באינטרנט שראיתי עליהם המלצה...

אני אעדכן אם מוצלח

בדכ קונה בסייפיש בירושלים והם מתאימים להנקה

וזה הדבר היחיד שפשוט לא עובד לי

בזבזתי מאות שקלים לחינם, כי לרוב א"א להחזיר.

קניתי גם מהמלצות שקבלתי פה בפורום המהמם הזה- לי אישית זה לא היה טוב

אני הולכת לחנות טובה וקונה חזייה רגילה והופכת להנקה

יש את השרות הזה בסייפש בהר נוף- שהן המומחיות להתאמה ויש להם מגוון ענק של דגמים ומחירים

בישוב שלי יש אישה שמוכרת את אותם חזיות בדיוק והיא גם מתקנת לי להנקה.

ממליצה מאד להטריח את עצמך ולהשקיע בך זמן כדי שיהיה לך באמת נח וטוב.

השירות שלה מצוין והיא יכולה להתאים לך