מכמה סיבות:

א. ללמוד נהיגה פירושו להפוך להיות נהג, כזה שיודע להסתדר בכל מצב בכביש. זה מה שאמרה לי המורה שלי כשאני למדתי נהיגה כשביקשתי במיוחד "להתאמן" על כביש ללא מוצא. מה שהיא עשתה זה הכניסה אותי לשם ואמרה לי "צא". זהו.

רוורסים, מראות, ביטחון בעצמי, ויצאתי משם.

מורה טוב הופך אותך לנהג/ת.

ב. למרות אמור לעול, מורים כן חוקחים בדרך כלל את התלמידים לכל המקומות שגם הטסטים מביאים אותך. למרות שהיום יש תוכנה שקובעת את המסלול והטסטר רק קובע איך נהגת ולא איפה לנהוג.

ג. לא מכיר אף אחד שהשתמש בסרטונים כאלה, וזה ממש לא נראה לי נחוץ. חבל על הכסף. יש דברים שלומדים רק מהתנסות, ולא מצפייה באחרים.

בנוסף, ממילא בשיעורי נהיגה מכינים אותך באופן *מעשי* לטסט. איך סרטון יכול לתרום יותר מאשר לשבת מאחורי ההגה?

לא צופה בחדשות

('צפו בתיעוד הירי' בחילה)

אני מרחמת על אנשים נורמטיביים בחברה הערבית

שצריכים לחיות בתרבות כזו

אף אחד לא שאל אותם לאן להוולד

וקשה מאד לצאת למקום ותרבות אחרת 

יש מספיק כותרות שתופסות לי את הרגש

אלה נדחקות לקצה

לא ממש מזיז לי

הייתי שמחה אם זה לא היה בתוך הארץ שלנו

התגובה הראשונה.

בדרך כלל, כבר התרגלנו לזה. לא חושבת על זה יותר מדי.

זו  ה"תרבות" שלהם. מאוד רוצה לקוות שיש שם באמת

אנשים נורמטיבים (שלא מריעים כשאצלנו קורים

דברים רעים).

ולפעמים אני חושבת "שיהרגו אחד את השני,

העיקר לא אותנו.."

אולי זו מידת אכזריות אבל הם עצמם מביאים

על עצמם את המחשבה הזו עליהם. 

עם מסורת רצחנית והרגלים רצחניים.

אגב, זה לא 'החברה הערבית', אלא כפי שדייק ראש מועצת בענאה בעצמו בסרטון שהסתובב בשבועות האחרונים בכל הוואצפים - החברה הערבית-מוסלמית דווקא.

כמה שיפי הנפש ינסו להרגיש מוסריים לפי הגדרות מערביות, להתעלם מההיסטוריה, מהסוציולוגיה, מהרגלים חברתיים ומהקשרים תרבותיים - זה המצב החברה המוסלמית היא אלימה ורצחנית.

זה המצב בארץ - לולי החברה המוסלמית הרצחנית, היינו אחת מחמשת המדינות האחרונות בעולם בשיעורי הרצח בחברה, הרצח בתוך המשפחה, האלימות במשפחה והפשע בכלל.

אגב, זה גם המצב בעולם כולו. צבי יחזקאלי ניסה לברר בצרפת, כמה אחוז מהפושעים הם מוסלמים. התשובה היתה שאין להם סטטיסטיקות על שאלות גזעניות. אז הוא הגיש בקשת חופש מידע, על כמה אחוזים מהבשר בבתי הכלא הוא 'חלאל' (ה'כשרות' המוסלמית)?

התשובה היתה 90%, כלומר 90% מהפושעים הם מוסלמים!

התגובה השניה היא שחייבים לטפל בזה דחוף, ולו כי נשק שמשמש להם, ביום פקודה יופנה כלפינו.

שמח על כל כלב שעובר לגיהנום

בגדול טוב שהם מחסלים את עצמם במה שאנחנו לא עושים מספיק-זה לא אומר שצריך שכולם ימותו אבל כרגע ככלל ככל שיש פחות ערבים יש יותר סיכוי לשלום ופות פיגועים

אז אין לי מספיק שעות שינה...

לאחרונה משתדלת ללכת לישון מוקדם

אבל בעיקרון יש לי בדרך כלל 5-6 שעות.

לפעמים גם פחות, לפעמים יותר. אבל זה בדרך כלל. 

ומוקדם אני מתכוונת 23:30~, בדרך כלל אחרי…

אבל קמה בלילה מיליון פעם

יש לי שינה קלה מאוד ולא איכותית

אם תבדקי את השעה עכשיו, תביני  לבד...וזו עוד שעה מוקדמת אצלי.

זה יצר הרע נורא גדול, אני צריכה להתפלל על זה יותר.

אגב, איך נהנית מאהרן אפלפלד. כבד ועצוב. נכון?

אם תרצי ספרים "קלים" יותר, אשמח לתת לך רשימה.

לילה טוב!

אבל אמרת לי מראש אז ידעתי 🙃

פלא  (פלסיו)

יהדות מעבר להרי הקרח (לא על רוסיה. ספר שמח חמוד, ישראל ובר)

אילן גדל בברוקלין - בטי סמית

זאת הפעם - תמר וייזר 

בקצה היער - אירית קופר

לבדו ימות אדם (לא עצוב כפי שנשמע)

יד (?) באפילה - אידה נודל

בין שני הרים

אל תיגע בזמיר - הרפר לי

משחקת באש - טובה מורדו

אם את אוהבת בעלי חיים ובני אדם - כל הספרים של ג'ימס הריוט, וטרינר בריטי (מקסים)

חברברי הסוונה -  גראלד דארל   (רק את שני הספרים האלה)

היער השיכור    -     "    "     "   שני הספרים הם על איסוף בעלי חיים במקומות מעניינים, אם את בעניין.

עץ המשי

יריד ההבלים - תומס הארדי

נפשות מתות - גוגול

כל הסדרה של לורה אינגלס ולדר (נוער ומבוגרים, המון טבע. מאוד יפה)

מספיק לבינתיים, נכון?

תיהני!

תודה 👌

בעוד ספר חמוד  - סיפור אמיתי מדהים.  

עריסת הבמבוק - אברהם שוורצברד (?)

קלאסיקה אהובה

פחות מ4 שעות לי לתפקד למחרת

וכן. אני יודע שזה לא בריא.

אני משתדלת להגיע ל6 שעות בלילה

מקום העבודה שלך צריך לשלם לאן שאתה בוחר, בעיקרון. אם אני זוכר הוא גם צריך להשלים אחורה ברגע שתפתח.

ואם לא אז כותבת פה.
מיד התנצלתי..

יכול להיות שההתנצלות לא היתה ממקום שרואה אותה ואת הפגיעה

"אני מבינה שפגעתי, גם אם לא התכוונתי, עדיין אמרתי משהו שכואב לך"

ויותר ממקום שמסיר אחריות ממך "וואי מה זה לא התכוונתי, מה יש לך, לא הבנת אותי נכון"

ויכול להיות שהתנצלת ממקום שנותן לה מקום והיא עדיין צריכה זמן.

הייתי משאירה הודעה שמתנצלת באמת  ונותנת לה זמן.

היא עדיין שומרת מרחק כדאי לכבד את זה

לפעמים קורים דברים שמרחיקים להרבה זמן/ לתמיד

(לי קרה עם כמה חברות

אני הייתי הצד המתרחק

לפעמים החברוּת כבר לא מתאימה

אחרי טריגר כזה או אחר)

כדאי לקנות לה מתנה מהלב שתשמח אותה עם מכתב של התנצלות כנה בלי להצדיק את עצמך. 

אם אחרי זה היא לא מתרצה תהיי נחמדה גם עם עצמך ותזכרי שאת בן אדם ואנשים עושים טעויות ואין מה לעשות, וכנראה ככה ה' רוצה שיהיה.ויש עוד דגים בים.

בהתאם לחברות שלי

בסוף זה משתנה בין חברויות

אני הייתי נותנת לה כמה ימים בלי לחפור אחרי התנצלות ראשונית כמובן

ואחרי כמה ימים מבקשת להיפגש ויושבת איתה ומתנצלת שוב ומסבירה את עצמי

ואומרת לה כמה הקשר איתה משמעותי לי וכמה היא תורמת לי וכו' 

מכאן זה שלה אם להמשיך להתרחק או לסלוח

לדעתי התנצלות פנים אל פנים ולא בטלפון או בהודעה

היא התנצלות יותר מתקבלת ומהלב

ובאמת צריך ללמוד לשחרר

לפעמים דווקא כשמשחררים מגיעה הישועה

קונה לה טבעת יהלום. או סינר. תלוי במצב הכלכלי

והייתי בטוח שאתה מציע ירוק😅

תכלס מתאים לך

וניסית להפגש שוב והיא פחות בעניין והיא יודעת שאת מודעת לפגיעה וביקשת סליחה יכול להיות שפשוט היא צריכה ספייס

ולנסות בהמשך

וכם יכול להיות שהחברות לא תחזור לכמו שהיא הייתה

זה גם קורה

וכך יש לך מעקב מאוד צמוד על ההוצאות החודשיות

(+ הטבות שנגזרות מהשימוש בכרטיס אשראי, כל חברת אשראי וההטבות שלה). 

החיסכון גדול בהרבה מהתשלום

אצלינו יש את הכרטיס שלי ויש את של אשתי ויש דברים שמכל מיני סיבות כן יורדים ישר מהחשבון. (לדוגמא צריך מזומן לתת לילדים).

חוץ מזה שהאפליקציה שאנחנו משתמשים בה, מחשבנת לנו גם את המאזן של ההכנסות (שאצלינו מגיעות ממקורות שונים, לא רק משכורת אחת) מול ההוצאות, כולל חלוקה לקטגרויות ועוד, מה שמאפשר מעכב הרבה יותר מדוייק. יכול להיות שמי שמספיק מסודר, לא זקוק לזה. אצלינו זה ממש שדרג את יכולת המעקב וממילא את ההתנהלות.

אפשר להשתמש בכלי בשם israeli-bank-scappers (קצת דורש הבנה מסביב) שיודע להמיר את המידע מתוך האפליקציות האלה לCSV או לאקסל או לJSON או למה שתרצה כדי לקרוא את המידע הזה.

אבל לא הייתי נותן לשום אפליקציה חינמית להתמשק עם כרטיסי אשראי שלי או עם הבנק

אם זה חינם. אני המוצר

ולא בא לי שהכרטיס אשראי שלי יהיה המוצר

אני משתמשת באקסל

לדעתי יש גם אפליקציה

לנו אין יותר מדי "שורות" כל חודש אז מכניסה ידנית בכיף

לא הכי נאה, אבל עובד מעולה.

תכנס לאתר שלהם תוריד משם 

שאני ואשתי מדווחים זה לזה בזמן אמת הוצאות והכנסות.

פעם בשבוע מעלה הכל למחברת נייר בדו"ח מאזן הוצאות הכנסות.

פעמיים בשנה (לקראת ראש השנה ולקראת השנה האזרחית) מעדכן יעדים, הצהרת הון לעצמי.

בעיקר - כמה זמן אני מנסה לא לסדר או לשטוף רצפה ביחס לזה שזה לוקח לי בדיוק עשר דקות

זו לא תחרות אבל אין לי ספק שאם היתה, אני הייתי זוכה במקום הראשון. בלי ספק!

אולי זה חשש מעשייה (עשיתי טוב או לא), אולי פשוט לא אוהבים את זה וזה משעמם

(לנקות אבק, לסדר את החדר, לסדר עניינים ביוקרטים למיניהם). אולי קושי

עם עשייה בכלל, אולי דמיון מפותח שמשווה לכל עשייה מימדים גדולים וקשים

יותר ממה שזה באמת, אולי עצלות...

זה לגבי דחיינות

במקרה שלך, אשר ברא, אולי הנפש רוצה להרפות קצת מהשליטה הזו,

למרות שאת אולי חושבת שמי יודע מה אז יקרה - התפרקות כללית

ואיבוד גבולות - אולי.

כמה אפשר לקפוץ שפתיים ולעשות? (אלא אם כן זה תחביב אצלך..)

אולי תרפי קצת. לא נורא אם החדר לא מסודר. מבטיחה לך שלא

יקרה שום דבר. תעשי משהו שאת אוהבת ואולי נסי להתעלם

מלראות ולחשוב על הבאלאגן. לכי לטייל קצת, קראי אולי

ספר שאת אוהבת. בלי שום רגשי אשמה ויסורי מצפון.

ואז, אולי תחזרי לסדר, אבל ממקום קצת אחר. פחות

"שומר" בכוח, פחות כפייתי.

אם הבנתי אותך נכון.

תתני לעצמך לחיות ולהרגיש לא מאויימת, למרות הבלאגן (הזמני).

בשל אי ויסות רגשי

אם יש לך בלאגן בראש ובלב - סביר להניח שגם היכולת לסדר בפועל נשחקת

חיפשתי עצות פרקטיות.. ולא ניתוח רגשי..

תפילה?

גם אותך! 🥰

תודה. אשרייך🙏🏻

והכל עובר חביבי. הכל עובר. ויש דברים כל כך יפים. נראה עכשיו

לא, אבל תראה משהו שמח תעשה משהו משמח. זה עוזר.

אולי תישאר צלקת קטנה, אבל היא תתקטן ותדהה

ועוד יבואו ימים טובים. הכל כל כך גמיש.

מנסיון.

בת, ראיתי בדף שלך, אז  במקום תראה, תראי, כמובן.

לדבר עם חברה טובה, לי זה עוזר.

אמן, בע"ה

תודה

👍🏻 יפה, תודה

מאחל רק טוב.

שבוע מקסים,

ובכיף

אבל לא זה מה שעוזר לי בדרך כלל, לצערי.

זה מוסיף, כמובן, אבל לא רק זה.

אצלי זה מלווה במוזיקה ובשיתוף לאנשים קרובים

זה דבר ששווה לכתוב אותו עד שהמוח והלב מתרוקנים. ממש לכתוב ולהבין מה באמת מכאיב לנו. לא תמיד זה הדבר הראשון שעולה בראש.

לעשות את זה