לא היתי שם ולא באף אחד מהם

אבל במאיר יש חצי מהחדרים פרטיים

ויחסית שקט שם כמדומני

אני יכולה להמליץ ממש על האפס הפרדה במעייני הישועה-מחלקה חדשה משופצת ויפה. חדרים מרווחים. ברור שרותים בתוך החדר.

חדרים של 2 -אבל חצי מהזמן  היתי לבד בחדר.

ממש מממש דממה שם לאורך כל שעות היום.

י ש לובי למבקרים בחוץ ככה שיש שקט בחדרים. אפשר לנוח בכיף . אפשר מלווה.

האחיות מהממות אחת אחת -באופן מיוחד אפילו.וזאת מחלקה קטנה אז יש יחס אישי .עזרו לי גם תמיד עם התינוק כשביקשתי.

והאוכל מושקע ממש ולראשונה בחיי אכלתי בבית חולים בכיף.

גם בחדרי לידה ובמיון יולדות הצוות היה מקסים.

היתי צריכה פיטוצין והמיילדת שמעה אשני מעדיםה טבעי כמה נשיתן וזרמה איתי לחלוטין ועזרה לי לזרז טבעי בלעדיו..

אפשר מלווה בזמן אפידורל.

ובכללי זרמו על כל בקשה שלי.

יודעת שלא שאלת

אבל בכל זאת נידבתי מידע אם יועיל לך או למיהשי אחרת

המחלקה חודשה והכל פרטי

אבל אולי טעיתי

אני גיליתי את זה רק אחרי שילדתי. עשינו שם סיור והראו רק את המחלקה החדשה..

זה היה לפני 6 שנים.

6 שנים זה מזמן

מדברת על חידוש מהשנה-שנתיים האחרונותגג

צוות מדהים, בכל הלידות ובכל מיני מצבים

אפידורל- קיבלתי במהירות ובעלי היה איתי (בלידה אחת כן אמרו לו לצאת, בשאר לא)

הפרדה בין ערביות ליהודיות

כן היתה הקפדה על שעות הביקור אבל לא בהגזמה

וכשפתחו בחדר שלי זולה העבירו אותי חדר ברגע שהתפנה

יש יעוץ הנקה

שירותים ומקלחת בתוך החדר

אין לי ב"ה ניסיון עם קיסרי

אוכל היה ממש בסדר, לא מדהים בכל הארוחות אבל לא זכור לי שנשארתי רעבה

על האוכל אני לא יודעת (אני לא נוגעת באוכל של בית חולים, לא נסיתי להסתכל אפילו)

המחלקה יפה והצוות מדהים גם בחדרי לידה גם במחלקה

2 בחדר ויש חדרים פרטיים אם התמזלת

יש מלווה כל הזמן,

זמינות אפידורל לא יודעת, לא ניסיתי

כן אם זה קיסרי מתוכנן אז יש ידידותי ומקצועי וטוב

אם חירום- אז אין מלווים, לכאורה (יכול להיות שתלוי בדרגת החירום. לי היה בהרדמה מלאה ובלי מלווה)

יש יועצות הנקה והטיפול בתינוק לידך אם התינוק אצלך

לגבי ערביות זה לא מוחלט. משתדלים להפריד. בתקווה שמצליח (כן מקפידים על מילדת יהודיה ליהודיה)

והמחלקה שקטה ונעימה

וגם במיון- יש חדרים. כמובן. לא וילון.

הייתה לי חוויה ממש טובה שם ב"ה

להרגשתי מאוד מקצועיים.

המיילדת הייתה מאוד קשובה וגם האחיות במחלקה.

2 יולדות בחדר באפס הפרדה. 

שירותים ומקלחות בתוך החדר. 

לא ראיתי יולדות ערביות 

מותר לבעל להיות גם בלילה.

יש יעוץ הנקה

בלינסון ומעייני הישועה רחוקים לי מדיי, שעה נסיעה בלי פקקים...

אם יש עוד חוות דעת, אשמח לשמוע 🙏

וגם לגבי ההתייעצות בהמשך, אשמח לשמוע מבעלות נסיון בלידות חוזרות

אולי בשבת אפשר לשלוח אותו להורים לכתחילה

ושתהיה לכם שבת זוגית?

ולדעתי כן כדאי שכנים בכוננות ליתר ביטחון שעה וחצי זה יכול להיות הרבה זמן

שיכולות לבוא לשבתות בקרבת התל"מ?

שאם תצטרכו ללכת בית חולים תוכלו להשאיר איתה?

אולי מתאים לכם להזמין את ההורים אליכם?

אולי שכנה שתוכלי לדבר איתה שתעשו את זה בכסף? גם בלילה למקרה הצורך.

הוא אצל מטפלת? אם כן אולי לשאול את המטפלת שלו - בתשלום כמובן. יתרון כי הוא מכיר אותה.

בן כמה הוא?

תנו לו את כל הפרטים, ושיגיד לכם מה ההלכה בנושא.

לידה קלה ומהירה! ובידיים מלאות ובריאות!

יצא לי, כשהיינו זוג צעיר, להתארח אצל גיסה בחודש תשיעי למקרה שהיא תלד בשבת...

וביום חול אפשר מראש לבנות על ההורים, ואם אתם רואים שאתם כבר צריכים לצאת אז להכניס את הגדול לשכנים או- אם זה אופציה- לקחת אותו איתכם באוטו ולפגוש את ההורים בדרך או משהו...

בד"כ המיילדת מסבירה,

מבקרים בחדרי הלידה וגם במחלקות

את יכולה לשאול את כל השאלות

ולהתרשם בעצמך.

הייתי מאוד מרוצה!

צוות מקצועי ואנושי, הרגשתי שיש שיקול דעת ואכפתיות.

מאוד זרמו עם הרצונות שלי

נתנו למלווה להישאר כשקיבלתי אפידורל, לא יודעת אם זה הסדנרט או שהיה לי מזל..

באפס הפרדה תמיד מאםשרים למלווה להישאר, יש שעות ביקור בעיקרון אבל אפשר לחרוג כל עוד שומרים על שקט.. לא היתה שם המולה, היה שקט .

לא היו מאושפזות ערביות

יש יעוץ הנקה מאוד תדיר, כמעט תמיד יש משהי..

אוכל סבבה, לא משהו מיוחד אבל נקי ואכיל.

שירותים בתוך חדר אשפוז, במחלקת אפס הפרדה יש שתיים בחדר.

וגם בחדרים קיבלתי כבר 3 פעמים חדר לבד, נראה לי כי הייתי בביות.

האוכל- המהדרין מגעיל, מביאים חמגשיות...

פעמיים הייתי בסביבות פסח והיה בלתי אכיל, אבל גם במשך השנה לא להיט בכלל.

ילדתי שם פעמיים.

מאוד מאוד התחברתי לצוות גם למיילדות וגם לרופאות.

אווירה טובה, חדרים יפים ונעימים.

המיילדת שהייתה איתי בלידה השנייה ממש עזרה לי (לידה ראשונה הייתה נורא מהירה, נכנסתי בפתיחה מלאה לחדר לידה)

היה לי איזה עניין לפני והרופאה שטיפלה בי הייתה ממש קשובה ונעימה כמו חברה - לגבי השיקולים שעלו .הכל. באה אח''כ גם בלידה לראות שהכל טוב.

דיס המלצה על הלל יפה. הייתה לי שם חוויה לא נעימה בביקורת של הריון עודף - הרופאה שם ממש צעקה עליי שאני צריכה להתאשפז אצלם ואם לא למה בכלל באתי אליהם (ערבייה) יש שם הרבה ערביות.

ובהחלט אעשה סיור בע"ה, אבל נראה לי קצת מוגזם לעשות ב4 בתי חולים סיור.

מה דעתכן לגבי מרחק מהבית? כמה זה פקטור משמעותי?

לי זה היה בסדר אפילו נהגתי בעצמי ללידה האחרונה(אבל זה כי הצירים שהיו לי היו מוזרים ונשלחנו למיון בגלל האטות בדופק וכזה)

לק"י

אם יש בית חולים קרוב טוב.

בטח כשיש עוד ילדים. אם זו לידה ראשונה, זה פחות מפריע מבחינתי.

מבחינתי נסיעה בצירים זה עונש

אם מגיעים מסיבות אחרות זה לא נורא בכלל

אבל כשאני באמת בלידה פעילה אז הכי קרוב-הכי טוב

וזה שצריך לצאת מוקדם יותר, זה שיקול.

רוב הצוות (90%) היה מדהים, והרגשתי גם שהיו מקצועיים הייתה לי תחושה שאני בידיים טובות והייתי רגועה אבל זה מהתרשמות ולא מנסיון אישי כי ב"ה למעט האשפוז לפני הלידה, הלידה עצמה הייתה ללא סיבוכים. היא כן הייתה ארוכה וכבר התחילו להתלבט על ניתוח אבל לא דחפו לשם מאוד, על פקיעת מים כן קצת לחצו עליי בתקווה שיזרז...  בעלי נשאר איתי באפידורל והמרדימה הגיעה די מהר ממה שזכור לי אבל זה שלב שאני לא ככ זוכרת ממנו הרבה 😅 ונראה לי שזה גם עניין של מזל וכמה עמוס..

באפס הפרדה זה שתי יולדות בחדר ומותר לבעל להשאר לישון, יש ספה נפתחת יעודית (לא להיט אבל עדיף מכלום) וכמובן שירותים מקלחת בתוך החדר. יש ערביות אבל בחדר תמיד היו איתי יהודיות והייתי גם באישפוז באם ועובר כמה ימים לפני הלידה, לא יודעת אם זה בכוונה או ככה יצא... האוכל לא משהו, אבל אכיל וגם יש איפה לקנות אוכל נורמלי באזור.. במיון יש חדרים.

לגבי יועצות הנקה לא זוכרת וגם שעות ביקור לא זוכרת אם הקפידו אבל בגדול היה די שקט מבחינת מבקרים. הייתה איתי אחת סיוטית שלא הפסיקה לעשות שיחות וידאו קולניות + לבכות וזה היה סבל, אבל זה לא שהיא הביאה מיליון מבקרים אז לא יודעת מה היה אילו מבחינת הקפדה על השעות.

לגבי יעוץ הנקה אני לא יודעת לומר, אני זוכרת שבהתאוששות הייתה מישהי שעזרה לי עם ההנקה אבל לא חושבת שבמחלקה, אולי אני טועה וסתם לא נתקלתי.

אני חתמתי אחרי הבדיקה של ה36 ממש בקלות, אבל זה כן לקח קצת יותר כי משתחררים רק אחרי הבדיקה וזה כבר תלוי בשעות שיש רופא וכו.

בלניאדו היה מצוין במחלקה עצמה, צוות נעים ורגיש. בסיור לפני הלידה אמרו לי שהמילדות יודעות לקבל לידות טבעיות. בפועל אף מיילדת בשטח לא ידעה ויכלה לקבל את הלידה בתנוחה שרציתי והייתה לי נוחה עד ששלפו את המיילדת מחדר לידה הטבעית. וזה היה עבורי מלחיץ ומאד לא נעים.

בלידה אחרי ילדתי בעמק והייתה לי חוויה מעולה גם בלידה וגם במחלקה ב"ה. 

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

את יכולה לנסות לעשות הפסק ביום שבו שבוע אח"כ אין לך משהו מסויים.

כמובן, שהכל יכול להיות, ויש דברים שיכולים לשבש. אבל אפשר לנסות.

שזה לחכות עד יום ראשון

וזה מבאס

כי החתונה חמישי הבא אז אני לא אעשה היום

ואז שבת חתן

ואני צריכה לברר גם אם בראשון יש שבע ברכות של הצד שלנו 

ואז זה לחכות לשני

אוף

ופשוט מנסה לעשות הםסק

אח"כ תראו מה לעשות...

ומה שלומכם??

ביום של ארוע? או בשבת חתן?

מלחיץ אותי מידי

אנחנו בסדר ב"ה

חוזרים לשגרה לאט לאט

תודה💕

על שניכם

הרב שלנו דוקא אמר שאחרי לידה לעשות הפסק ברגע שאפשר

לבדוק שביעי

ואז אפשר גם לטבול יום אחרי

ועוד משו

האם יש איזשני בדיקה מאתמול שיכולה להחשב כהפסק?

או אחרי החתונה למצוא מקווה בסביבה שפתוח עד מאוחר

הייתי עושה מאמץ כדי לא להיות אסורים בשבת... לא כיף

(ומתי חופה? אולי אפשר להספיק לפני?)

לא ידעתי מה עדיף, לדחות את ההפסק או את הטבילה אחרי ההפסק

אני אשאל רב באמת

אתמול שכחתי לצערי הרב לעשות הפסק כי לא הייתי בבית

מלחיץ אותי מקווה ביום של החתונה

זה אחות של בעלי

זה אומר שאנחנו שם מוקדם לצילומי משפחה

עם איפור של ערב

ויוצאים אחרונים מהחתונה....

ונשמע לי מטורף אחרי האירוע להתחיל הכנות

גם ככה אף אחד לא מבטיח שה-7 נקיים ילכו חלק (בעז"ה שכן).

אחכ הייתי שוברת את הראש מה לעשות אם זה יוצא ביום פחות טוב.

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

זה דפוס התנהגות שדורש שינוי

ומי שמבין שותק בנימוס

לא מפריע לי שיבינו ויסתמו

מפריע לי שישאלו וידברו על זה

אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה

כשנרצה נספר

בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים

אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?

לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.

אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חחחחחחח

תודה אבל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.

אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אמאל'ה, סיוט.

חיבוק על מה שעברת.

בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.

אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון.