אז סיוט חיי כנראה מתגשםברית בר"ה

יש לנו בן, והתחילו לי צירים רציניים.

איך משחררים את הפחד מברית בר"ה?

זה לא סיוט חייךמקקה

מאתגר, כן, אבל ממש לא אסון

בטוחה שתמצאו את הדרך ויש בזה משהו ממש מקסים

לצערי המשפחות לא מסתדרות אחת עם השניהברית בר"ה

משהו לא רגיל

להיות יומיים עם כולם זה לא אפשרי.

להיות רק עם צד אחד יגרור ניתוק מהצד השני.

אז זה די סיוט

אולי זה הזדמנות לחגוג בשקט בהרכב מצומצם לחלוטיןחילזון 123

עם הבית כנסת הקרוב אליכם

ובלי קרובי משפחה....

לגמרי!פה לקצת
זה גם חג ארוך לארח הרבה אנשים אז הייתי משתמשת בתירוץ הזה ולא מזמינה אף אחד...
אני לא הייתי מזמינה אנשים גם אם יוצא בשבתשואלת12

 רק הורים שלי ושל בעלי.

לא חושבת שזה הגיוני לארח מעבר לזה כשאת אחרי לידה ובטח ובטח לא יותר מיום אחד.

ובטח ובטח ובטח אם זה גורם לך ללחץ ולבכי.

תנסי להתרכז עכשיו בלידה ובתפילה שהכל יעבור בשלום ובבריאות! 

מדובר על ההורים שלנו...ברית בר"ה

שבצדק רוצים להיות בברית, זה הנכד שלהם.

רק לא מסוגלים להיות אחד עם השני ואנחנו צריכים להתמודד עם העניין

אתם לא חייבים להתמודד עם העניןכורסא ירוקה

אתם יכולים לכתוב לשני הצדדים הודעה -הורים יקרים אנחנו אוהבים אתכם מאד ומבינים את הקושי שלכם עם הצד השני, אבל אחרי לידה אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם זה.

גם אנחנו היינו רוצים שתהיו חלק מהברית של התינוק, אבל לא רואים איך אנחנו יכולים להתמודד עם היחסים ביניכם בנוסף לקושי שאחרי לידה.

לכן נערוך את הברית רק עם חברי בית הכנסת ונשמח לחגוג במהלך חול המועד עם כל אחד מהצדדים.


 

זהו  

ריבות בין ההורים זה הדבר האחרון שהוא אחריותכם בשלב הזה

לגמריהמקורית
חיבוק על הסיטואציה הלא נעימה❤️
אני ממש מבינה אותךשואלת12

שבת שלמה הייתי בלחץ מה יקרה אם אלד בשבת ואיך נעשה את הברית ואת מי נזמין.

אבל

תכלס אין לך מה לעשות פה.. שיוולד בשעה טובה בבריאות לו ולך ואחר כך תשברו את הראש או שתתנו להורים לשבור את הראש..

הם אנשים גדולים ושיגידו מה הם מעדיפים. את לא יכולה לפני/אחרי לידה לפתור את כל הבעיות של אנשים אחרים

מתמקדים בכאן ועכשיואמאשוני

הכי חשוב אמא ותינוק בריאים ושלמים.

את צריכה את הכוחות שלך לעבור את הלידה בשלום.

ממילא מה שיהיה אח"כ, זה לא תלוי בך.

תחשבי על המשך החיים ובדיעבד תסתכלי אחורה ועל איפה היית מונחת ברגע יציאתו לאוויר העולם.

בשעה טובה לידה קלה ומהירה כתרנגולתממתקית
מזדהה ממש עם הלחץ הזהאנונימית בהו"ל

אני פתחתי פה שירשור אתמול על איך עוברים את היומיים האלו בלי ללדת בדיוק מהסיבה הזו...


כותבת לך בקטע הרוחני מה לי עזר להירגע קצת מול זה, אם לא מתאים לך את מוזמנת לדלג.. גילוי נאות: אני עוד לא בכיוון ללדת, עושה הכל כדי שזה לא יקרה. לא יודעת איך אני אגיב אם הלידה תתחיל פתאום בפועל.

מה שבעלי אמר לי ועזר לי טיפה לשחרר היה שבשבת מלים אחרי התפילה, ובראש השנה מלים אחרי שחרית אבל לפני תקיעות ומוסף כדי שברית המילה תעורר רחמים בשמיים. אז עם כל האתגר הטכני אותי מעודד לחשוב שבסוף אם זה כבר יוצא זה זכות ענקית ויש בזה הרבה עניין. הברית הזו עוזרת לתפילות של כל הציבור על כל השנה לעלות למעלה.

איזה מרגש!!לפניו ברננה!
ואו.
שקודם על מתרכזים לעבור את הלידה לשלוםאמ פי 5

ואח"כ כל השאר

 

ואם זה מהשם גזר אז יש לנו את הכוחות לזה

חיבוק השקט הזה

זה קשה כשתוכניות משתנות וזה מאתגר ברית בר"ה. (לנו הייתה ברית בשבת וזה היה מאתגר)

אבל- זה לא בידיים שלנו והקב"ה מחליט מה הזמן המדוייק של הילד לצאת ולנו נשאר רק להרפות ולקבל את זה.

הכי חשוב שיהיה בקלות ובנחת, ובבריאות לך ולתינוק!

תודה על התגובותברית בר"ה

יושבת כרגע במיון יולדות ולא מפסיקה לבכות.

שיחכה עוד 24 שעות. מה דחוף לו?

חיבוק גדול!!! מבינה אותך מאדאמהלה

שנה שעברה הייתי באותו מצב...

הייתי צריכה ללדת בתוך החגים. עם צירים מתחילת תשיעי

כל חג/שבת/ר"ה/יו"כ תכננו מחדש איפה תהיה הברית, את מי נזמין, איך נמצא סוכה וכו' וכו'

בסוף הוא נולד שבועיים אחרי התאריך

עם סיבוכים בלידה ולאחריה

וגם אז הברית לא הייתה  בזמנה כי היה עם תמיכה נשימתית כמה ימים

 

אז תני לעצמך לעכל את העניין

ורק להתפלל שיהיה בריא ושלם

 

שתהיה לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

ואם הברית תהיה בר"ה- זה אכן מורכב, אבל זו זכות עצומה!!!!!!

 

שנה טובה ומבורכת

בשורות טובות יקרה

חיבוק אהובה!!לפניו ברננה!

❤️❤️❤️

תנצלי את הרגעים עכשיו לתפילה לה'.

תתרכזי במתוק שלך שמגיע לעולם..

זה באמת בלאגן שלם ברית בראש השנה אבל אני בטוחה שאם ה' דייק לך שזה יהיה עכשיו זה המסע שאתם צריכים לעבור ושהוא יגדל אתכם 💞

וואו חיבוקק!!דיאן ד.

בעז"ה שיעבור בקלות ובשמחה!

 

אני בטוחה שאחרי הברית תגידי וואו איך ד' סובב לטובה שיצא ברית בראש השנה.

אנחנו רואים חלקיק מתמונה שלימה והקב"ה רואה את כל התמונה ויודע מה הכי טוב לנו.

 

תחזרי לספר לנו.

שיהיה בשעה טובה וידיים מלאותעל הנס

גם אצלנו שתי הצדדים לא מסתדרים בינהם,

והיה לנו 2 בריתות שיצאו בשבת.

להורים שלי היה ברור שהם עושים מאמץ אילעי שיהיה

נחמד לכולם.

וברוך השם עבר בסדר.

לא מכירה אותם,אבל דיי ברור שלארח לפחות 2 משפחות שבוע אחרי לידה ליומיים זה לא אחד גדול,פשוט לא מתאים בשום צורה והם יהיו חייבים להבין את זה.


אצלי זה ממש חסך להזמין את המשפחה של בעלי,

אז ספגתי שבת אבל חסכתי הרבה עוגמת נפש... 

מאחלת לך לידה קלה ושמחהאנונימית בהו"ל

זה מאתגר

אבל לא סיוט חייך. ממש לא

בעז"ה שתזכו לילד בריא, שהכל ילך חלק, ובלי צהבת ושות'


(מישהי שבדרך ללידה לא בנסיבות משמחות)

חיבוק גדול אהובה חושבת עלייך ומתפללתאמהלה
מה איתך???איזה יום שמח
מתאוששתברית בר"ה

מנסה לעכל את ה"חוויה"

בוכה הרבה. המריבות כבר התחילו.

בעלי המתוק מנסה לסנן את זה, אבל רואה עליו כמה כולם משגעים אותו והוא כבר לא עומד בזה למרות שהחלטנו שעונים שאנחנו עושים בבית ומי שרוצה מגיע ודואג לעצמו למקום שינה ולארוחות, ואנחנו דואגים רק לסעודת מצווה כמו כל ברית רגילה.

כולם "מרחמים" עלינו שנהיה בבית ר"ה שבוע אחרי לידה אז מציעים שנבוא אליהם (למה כשחשבנו שהלידה תהיה מאוחר יותר זה כן היה סבבה?), קיבלנו טלפונים שאנחנו לא יודעים מה זה כיבוד הורים.

ובסוף ילדתי באמצע הלילה, לא עברו הרבה שעות.

אין לי מושג איך נעבור את השבוע הזה.


מבינה שלחלק פה צורם הביטוי סיוט חיי.

האמת שבחוויה של שנינו קשה לנו יותר מהלידה השקטה שעברנו כי שם היינו מאוד עטופים, ופה במקום לשמוח ולהתרגש מהנס הגדול שיש לנו בידיים אנחנו חוטפים אש מכל כיוון (שאפילו האחיות במחלקה התערבו. ואם אתן פה- אתן מתוקות ממש!! תודה לכן על החיבוק, הוא משמעותי!)

חיבוק גדול גדולכורסא ירוקה

מזל טוב על הלידה

מקווה שתצליחו להתמודד עם ההורים.

אם יש אח או מישהו אחר שמודע למורכבות אולי כדאי לבקש ממנו לעמוד מולם. כשזה מישהו חיצוני גם אין מה להתווכח איתו כי זה לא יעזור, ואתם תוכלו לסנן אותם. פשוט ככה.. כמה שזה לא פשוט!❤

אם משגעים אתכם בטלפונים אולי לא לענות לטלפונים כמה ימים יעזור. אפשר גם לשלוח הודעה קצרה מראש שמבהירה.


מאחלת לך התאוששות קלה, לפחות אחרי הברית

קודם כל הרבה מזל טוב ונחת!יעל מהדרום
לק"י


והתאוששות קלה בכל המובנים🫂


מקווה שהרוחות יירגעו מהר, שבעלך יצליח לטפל בזה בלי שתשמעי כלום, ושתנוחי ותהני מהקטן🙏

מזל טוב!שואלת12

שתזכו לגדלו בנחת ובשמחה לתורה ולחופה ולמעשים טובים!

ושתעברו את השבוע הזה כמה שאפשר בנחת ובקלות.. בהצלחה גדולה אהובה!

קודם כל חיבוקמקרמה

יש מישהו שאתם יכולים לשתףנאותו ויכול לגשר?

אח? דוד? רב?


שיכול להבהיר להם שזה לא לענין ולהציב גבולות ברורים?

ואתם- תכבו פלאפונים

תתנתקו


אני יגיד עוד משהו שאולי ברור לך אבל לפעמים צריך לשמוע עוד פעם

אתם בסדר!

מפעילים עליכם מניפולציות

וזה לא בסדר


גם בלי סיפור משפחתי מורכב- לעשות ברית ברה"ש בהרכב הכי מצומצם זה לגמרי לגמרי סביר

הלכתית- ולכיבוד הורים יש גדרים מאוד ברורים- ולא להזמין לברית או להזמין רק לסעודה- לא נופל תחת אי כיבוד הורים!

אתם בסדר!!!!!


----

ואם אין מישהו שיכול לתקשר ולגשר עבורכם

מה שלי עוזר במקרה של מניפולציות זה להכין 2-3 משפטים מוכנים מראש ולחזור עליהם כמו מנטרה

לדוג


'אני יולדת, אני לא מסוגלת כרגע להתעסק בזה'


'אני מבינה שנפגעת זה לא מכוונה לפגוע- זה מה שנכון לנו"


'זה מה שהחלנו- נביןנאם זה לא מתאים לכם ואנחנו לא כועסים'


וכו וכו

יש אפשרות לעשות את החג בבית הבראה?אמאשוני

כלומר רק אתם בלי ההורים. אולי אפשר לשקר בשביל השלום ולומר שהקטן צריך להיות במעקב לפני הברית או משהו כזה..

(זה קצת נכון כי לדעתי כל התינוקות צריכים להיות במעקב צהבת, לא?) 

חיבוק 💞💞💞לפניו ברננה!
ומזל טוב גדול!!
מזל טוב!!דיאן ד.

לגמרי תשאירי הכל לטיפולו של בעלך.

 

את תתאוששי ותהני מהקטן!

הרבה נחת ושמחה!

אהובה, כל כך קשה שיש התמודדויות אחרי הלידהממשיכה לחלום

זנ הזמן זאנחנו הכי מעורבבות

הכי צריכות להתכנס ולנוח, להבין את השינוי ולהתחבר לתינוק

ממליצה לעצור שניה

לנשום עמוק

לשבת יחד

ולחשוב .

לחשוב מה נכון לכם, מה ההשתדלות שלכם בעיניין כיבוד הורים ומה לא בידיים שלכם.


תנסו לצאת רגע ממה שאתם חושבים שצריך/חייב

ולעשות מה שנכון

אפשר להתייעץ אם מתאים לכם

ולהתפלל שהשם יכוון אתכם

שלא יכניסו לך רגשות אשמה לראשנעומית

עוד שבוע פלוס יום תהיו אחרי זה.

את אחרי לידה

ההחלטות שלכם טובות!

את בסדר. אתם בסדר.

אל תתני שישכנעו אותך שאת אשמה.


מזל טוב 

חיבוק גדול❤️❤️❤️בארץ אהבתי

הקושי ממש ממש מובן.

זה כל כך לא שייך להיות תחת 'אש' כזו רגע אחרי לידה...


יכול להיות שזה יעזור אם תחליטו לעשות 'אירוע' עם אוכל אולם והרבה מוזמנים וכו' אחרי ר"ה, שיהיה כביכול החגיגה של הברית (כמו שיש מי שעושים לכבוד הולדת בת, בלי ברית אלא רק כדי לחגוג ביחד), ואז יהיה להם פחות צורם אם בברית האמיתית תעשו מצומצם בלי מוזמנים בכלל?

האמת שזה נראה לי כמו הוצאה לא פרופורציונליתהמקורית

רק כדי לרצות את ההורים, שלא מסוגלים להתעלות מעל עצמם 

 

 

למה? אם הברית היתה ביום חולבארץ אהבתי

זה מה שהיו עושים בכל מקרה, לא?

אז בר"ה לא יהיו הוצאות חריגות על הברית כי יעשו משהו בקטנה בקהילה. ואחר כך יעשו חגיגה גדולה כאילו של הברית, רק לא באמת במועד הברית.

כמובן זו רק הצעה, שיעשו מה שמתאים להם...

אנשים לא מגיעים בדרכ לברית ללא בריתהמקורית

זה שונה לדעתי 

וגם, מי אמר שההורים יסתדרו כשזה באולם? הם לא מניחים ליולדת יום אחרי הלידה ומכניסים אותה לסרטים אז מה ההבדל ?  זה גם יכול להפוך לכאב ראש שלא בטוח כדאי 

 

אני רק מציעהבארץ אהבתי

הפותחת פתחה שרשור כי קשה לה עצם זה שהברית בראש השנה.

אז נשמע לי מזה שאם הברית היתה ביום חול זה כן היה בסדר איכשהו, למרות המתח המשפחתי.

ולכן הצעתי לחלק בין הברית - שאת העיתוי שלה אי אפשר לקבוע, לבין הסעודה והחגיגה - שאפשר להחליט לעשות בנפרד מהברית. אמנם זה לא מקובל, אבל יכול להיות שפה זה הפתרון שיעזור להם.
 

לגבי האם אנשים יבואו או לא - לבריתה אנשים באים? הרי גם שם אין ברית... בפועל כשיש אירוע - מי שחשוב לו מגיע. זה לא רק בשביל לנוכח ברגע של הברית עצמה.


 

ושוב - אני רק מציעה הצעה. בעיני זה עשוי לפתור את המורכבות.

אם זה לא מתאים לפותחת - אז לא. אין לי עניין לשכנע אותה בפתרון שלי. רק מנסה לעזור לחשוב על רעיונות מחוץ לקופסה, אולי זה דווקא כן יתאים להם ויפתור את הסיבוך שהם נקלעו אליו.

ואם לא - אז לא... ומקווה שימצאו פתרון שכן יתאים.

אגב, אני ילדתי בן לפני פסחבארץ אהבתי

וגם לי היה חשש מעיתוי הברית (היה שבת ויו"ט מחוברים, כולל ליל הסדר, כולם כבר היו מתוכננים איפה הם יהיו ולא היתה אפשרות להזמין את ההורים משני הצדדים כי הם מארחים אצלם...).

ואחת האופציות שהיתה לי בראש היתה ככה - שנהיה בבית בלי משפחה בכלל, ונחגוג את הברית בקטנה עם השכנים, ובהמשך חוה"מ נעשה סעודה גדולה לחגוג עם המשפחה, למרות שזה בנפרד מהברית. בטוחה שהיו שמחים מאוד לבוא אם זה מה שהיינו עושים.


(אצלנו היתה בעיה נוספת, שלא בטוח שהיה לנו מוהל בישוב בחג. אז הייתי די לחוצה בגלל זה, כי לא ידעתי מה נעשה.. בסוף ב"ה בכל מקרה ילדתי אחרי, אז לא היינו צריכים להגיע לזה למעשה).

בסוף זה יעבורמקקה

כך או אחרת... והתינוק המתוק שלך ישאר ויהה לכם נהדר

מצטרפת לעונות שלחגוג לבד עם השכנים בבית הכנסת עם עוגיות ושתייה וזה הכל

ולהורים הייתי עונה באסרטיביות שזה לא הזמן ושיריבו איתך עוד חודש

זה הזמןoo

להניח את הטלפון בצד ולהפסיק לענות לאנשים

משפחה צריכה לתמוך ולא להיות מטרד


מי שרוצה לריב ולהיפגע שיעשה את זה עם עצמו

לא צריכים לשתף עם זה פעולה


מבאס ממש שזה מה שאתם צריכים לעבור

אבל

בעיניי זו גם הזדמנות לראות את הפרצוף האמיתי של כולם וללמוד מזה

ממי להתרחק


ובתקופה אחרת כשיש יותר כוחות לחפש סביבה של אנשים אחרים

תומכים מכילים ושאינם מטרידים 

איזה יופי,מזל טוב.על הנס

האמת שחשבתי עלייך וממש התכווץ לי הלב,

אני זןכרת את ההרגשה שלי סביב כל הבלאגן הזה והגבולות שהיינו צריכים להציב.

וכן זה מציף ממש,

ובמקום שישמחו איתכם לכולם יש מה לומר ולחנך.

ולפעמים זה עוד יותר לא פשוט לעמוד על שלכם מול הלחץ הזה.וההרגשה שנותנים לכם סביב זה.

קחו אויר תנשמו ותחליטו שאתם ביחד בחזית מול כולם,

ומה שחשוב ששתיכם תשמרו על הכוחות שלכם גם פיזית וגם נפשית,כי מה לעשות לארגן יומיים לכולם בלי מריבות זה מאמץ ולא שייך אחרי לידה.

ואתם בהחלט יכולים לסנן ולא לענות ולהסביר שזה מה שהחלטתם ושיכבדו.

וואוווואיזה יום שמח

חיבוק ענק

זה סיוט אחרי לידה להתמודד עם כל דבר שהוא לא התינוק

ועוד כזה דבר..

אני בוכה רק מלקרוא אותך (עבר חודש מהלידה אבל הדמעות חופשי יורדות)

יש איזה דמות במשפחה שבעלך יכול לדבר איתה שירגיעו את הרוחות?

 

מזל טוב!!הבוקר יעלה

איזה מעצבן. באמת מבינה אותך כ"כ, משפחה זה דבר מורכב.

לצערי אין לי עצות טובות, רק חיבוק.

חיבוק ענקרקאני

אמאלה הייתי מכבה טלפונים ויתמודדו לבד

הזיה להציק ככה ליולדת

שיכבדו

ומלא מלא מזל טוב!!!!!

רק נחת ובריאות!

אמאל'ה...באתי מפעם

בא לי להכין לכם ארוחה זוגית מפנקת,

ולקחת את הטלפונים ולענות לכל המעצבנים שבדרך.

וואי... תנסי כמה שיותר לחשוב חיובי, לחשוב על התינוק היפה שנולד, תנסי לא לחשוב עליהם שלא תפלי לדיכאון.

חיבוק גדול!

זה הזמן לא לרצות אףףףף אחד!! בדרכ אני נוטה כן לרצות את המשפחה אבל זה נשמע מקרה קיצוני ותדאגו רק לעצמכם. 

מזל טוב יקרה, גידול קל בבריאות בשמחה ובאהבהאמהלה

מתפללת בשבילכם שעיתוי של הברית יעשה לכם ולמשפחתכם רק טוב

ושתצליחו לראות את הטוב

 

בהצלחה יקרה

ו---לכבות פלאפונים!!!!!

ומי שיש לו מה לומר, להגיד חד משמעית אני אחרי לידה מקבלת רק ברכות והצעות לעזרה

בהצלחה יקרה

התאוששות קלה ונעימה

הרבה מזל טובממתקית

וממש ממש מסכימה עם העצה פה לכבות טלפונים ושלום על ישראל.
בהצלחה עם הברית יקרה.
ותהני מהתינוק, מהרגע. אל תתני לאף אחד לקחת לך את העונג הראשוני הזה, אלו רגעים מיוחדים, וברית בראש השנה זה סגולה וקדושה מיוחדת, תתמקדי בזה, ובתינוק הטהור שנולד לך, ותצברי רגעים יפים לספר לו אותם כשיגדל...
הרבה נחת, מההורים ומהתינוק!!
 

אוי!!!! זה נורא!!🥺😵‍💫🤕חיבוק ענק ובהצלחה רבה!שיפור
חיבוק ענק ענק!פייגא

וכמובן מזל טוב גדול!

תדעי לך שההחלטה שלכם ממש הגיונית!

וסופר לגיטימית!

גם אני בברית בשבת (ובין לנו יותר מברית אחת בשבת חחח)

הכרזתי כמוך- מי שרוצה יכול להגיע לסעודת הברית, אך צריך לדאוג למצוא מקום שינה ולשאר הסעודות...

הכרתי את כוחותיו וידעתי שיתנ-ם בי אם איערל ליותר מזה.

וואי וואי. קשוח מה נסגר. מלאאא מזל טוב!!אורוש3

התרגשתי מלידת הקשת

תגדלו אותו בנחת באור ובבריאות!!

מקווה שיסתדר הכל בסוף. 

חיבוק יקרה 💓אנונימית בהו"ל

כותבת מאנונימי כי יש פה הרבה פרטים שיכולים לזהות אותי ולא רוצה שיגיע לחמותי איכשהו 😏

אם תרצי לפרוק, לשתף, להתייעץ בפרטי אז בשמחה אפנה אלייך מהניק שלי ❤️

מבינה אותך ממש, אני ממש "עצרתי" את הלידה כדי לא ללדת בשבת, ובאמת ילדתי 5 דקות אחרי צאת שבת ב"ה ואין לי מושג מה הייתי עושה אם זה היה יוצא בשבת. אז ראש השנה עוד יותר קשוח!!!

גם על ברית ביום ראשון חטפנו ריקושטים... למה איפה שאמא שלי גרה? זה רחוק... למה בבוקר ולא בצהריים? יהיה קשה לאנשים להגיע... למה בצהריים המוקדמות ולא המאוחרות? זה ידפוק לאנשים יום עבודה שלם... למה חלבי ולא בשרי? אנשים מגיעים מרחוק וצריכים לצאת שבעים... למה ברית כל כך מצומצמת? אפשר להזמין חברים שלנו?

לצערי הרב זרמתי עם הרבה דברים. הזזנו את הברית למקום שיהיה להם נוח, ואני כיולדת עם ניובורן נסעתי שעה(!) נסיעה לכל כיוון בשבילם. שינינו את השעה של הברית, הקייטרינג היה בשרי ונתנו להם להזמין מעט חברים (מבחינה כלכלית הם שילמו את הקייטרינג כביכול למתנה, לדעתי תכלס כדי לדרבן אותנו לעשות מה שהם רוצים והאמת שגם לא היינו מרוצים מהאוכל שהם בחרו). האמת ככ כעסתי עליהם שהתחמקתי מהם בברית והשתדלתי לא לדבר איתם בכלל, כשחמותי התקרבה אליי ברחתי "להניק" ולא הגענו אליהם שבועות ארוכים אחכ.

אני מבינה אותך ממש לגבי זה שזה בלתי נסבל. וזה מאוד קשה לנתק את הטלפון!! כי את רק שומעת על מה עם כיבוד הורים? וזה לא הנכד שלנו?

קודם כל, אנחנו לא מגלים את מין הילוד כדי שלא ילחיצו אותנו כמה חודשים אלא רק כמה ימים.

דבר שני - כל אחד מתנהל מול המשפחה שלו!!! את מול ההורים שלך, הוא מול ההורים שלו וזהו! לא לערבב.

דבר נוסף - להגביל ולצמצם ביקורים ככל הניתן. אפשר לומר שאת לא מרגישה טוב. ששעות הביקור לא מתאימות וחוץ מזה לא מאפשרים במחלקה. לשמור על הגוף והנפש שלך.

אח''כ החלטה שלך ושל בעלך בלבד מה עושים, ולשלוח להם עדכון בווצאפ. פשוט הזמנה או הודעה עם ההחלטה שלכם וביי. מי שיש לו תלונות מדבר עם הילד שלו בלבד ולא מערבב את הכלה/ חתן, ואתם עונים במקסימום אדישות שלכם. אפשר להפיל את זה על אילוצים - לא מצאנו מקום לארח, המוהל אמר כך וכך.. לא היה קייטרינג זמין בשלב הזה, הם עמוסים לקראת ראש השנה... ככה החלטנו. להיות שלמים עם עצמכם ולהשתדל להכניס מאוזן אחת להוציא מאוזן שניה עם כל הקושי שבזה. וזה קשה!!! בטירוף!!! במיוחד עם כל הפיזי והנפשי וההורמונים של אחרי לידה. חיבוק 💓

אם אפשרות מבחינתכם, אפשר לעשות ברית ללא מוזמנים, רק עם הביכנס/ קהילה ואחכ לעשות מסיבת הודיה אפשר נניח בחוה"מ סוכות או בכל זמן אחר שיתאים לכם.

מזל טוב!!! בא לי לומר לך שזה עובר... אבל וואלה בשבילי זה זכרון מאוד קשה וטריגרי עד היום.

חיבוק גדול גדול 💓 בסוף באמת הכל עובר גם אם מאוד מאוד קשוח. תזכרי שאתם בסדר והם לא, והם סתם עושים מניפולציות זולות, ואנשים מהסוג הזה אף פעם לא יהיה מרוצים ותמיד תהיי להם ביקורת, אז פשוט תעשי מה שטוב *לך*.

מזל טוב!!! התאוששות טובה ומהירה 💓

אוף. זה מרגיז אפילו רק לקרוא את זה😶יעל מהדרום

לק"י


מילא גברים שלא ילדו לא מבינים מה זה להטרטר סתם אחרי לידה. אבל נשים?!...


(ואצליכם זה מעבר למקום, זה הכל. אנשים לא חושבים שיש לאנשים זכות להחליט על הברית שלהם?..)

מה איתך? איך את מרגישה? חושבת עלייךהילושש
מצטרפתבאתי מפעםאחרונה
אני כל כך מבינה אותך, הייתי שםבאתי מפעם

פעמיים.

וגם אצלנו לא פשוט עם המשפחות... חס וחלילה לא סיוט חייך, אבל אולי דווקא זה הזדמנות לעשות ברית בלי אורחים כי לא מתאים לארח חג ארוך. וזה מובן ביותר. 

אני חושבת שבמצב כזהרקאני

עושים ברית קטנה

ובאמת בעזרת ה' שתהיה לידה קלה בבריאות בידיים מלאות

זה לא מובן מאליו ברית בזמן... תתפללי על זה

בהצלחה יקרה!שמיכת פוך

מבינה אותך מאד!!! הייתי בסיטואציה דומה וזה לא קל.. הקב''ה לא יעמיד אותך בניסיון שאת לא יכולה לעמוד בו.

תשחררי ותאמיני שהקב''ה מסדר לך את הענינים הכי טוב בשבילך ובשביל הילד. 

העיקר שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

בדיוק כמוניגיטי

גם לנו יצא ברית בראש השנה.

אני ספרתי את הדקות עד השקיעה כדי ללדת אחרי השקיעה. העדפתי ברית קטנה בראש השנה ולא להטריח את כל המשפחה בערב חג... (לא יצאתי מהמקלחת בחדר לידה עד שהייתי בטוחה שהברית תהיה בראש השנה.

אנחנו עשינו ברית לבד. לא הזמנו אף אחד מהמשפחה. משני הצדדים. חגגנו לבד עם הקהילה הקטנה שלנו בלי אף אחד מהמשפחה. מספיק הטירחה להכין חג ולמצוא מוהל שיסכים לבוא בראש השנה.

במוצרי ראש השנה צילמנו את הבייבי עם הבגד של הברית ושלחנו למשפחה.

בקיצור אל תדאגי אפשר לא להזמין אף אחד.

מה שלומך? איך עבר בסוף?בארץ אהבתי

(מה שמתאים לך לשתף...)

מקווה שעבר בשמחה ואת והתינוק מרגישים טוב...

גם אני חשבתי עלייך בחג!לפניו ברננה!
@ברית בר"ה מה שלומך ומה שלום התינוק המתוק? 💗
מצטרפת... חשבתי עלייך בר"ה. מקווה שאתם בטובאמהלה

מזל טוב  והרבה נחת ברוגע, בריאות ושמחה

גם אני חשבתי עלייך, בכלליאוהבת את השבת

ולפני התקיעות כשקראתי בסידור שעושים ברית לפני התקיעות...


מקווה שעבר בטוב ושיהיה לך הרבה זמן להתאושש בנחת עכשיו

חיבוק ענק בכל מקרה!!!!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !