מאתגר, כן, אבל ממש לא אסון

בטוחה שתמצאו את הדרך ויש בזה משהו ממש מקסים

משהו לא רגיל

להיות יומיים עם כולם זה לא אפשרי.

להיות רק עם צד אחד יגרור ניתוק מהצד השני.

אז זה די סיוט

עם הבית כנסת הקרוב אליכם

ובלי קרובי משפחה....

 רק הורים שלי ושל בעלי.

לא חושבת שזה הגיוני לארח מעבר לזה כשאת אחרי לידה ובטח ובטח לא יותר מיום אחד.

ובטח ובטח ובטח אם זה גורם לך ללחץ ולבכי.

תנסי להתרכז עכשיו בלידה ובתפילה שהכל יעבור בשלום ובבריאות! 

שבצדק רוצים להיות בברית, זה הנכד שלהם.

רק לא מסוגלים להיות אחד עם השני ואנחנו צריכים להתמודד עם העניין

אתם יכולים לכתוב לשני הצדדים הודעה -הורים יקרים אנחנו אוהבים אתכם מאד ומבינים את הקושי שלכם עם הצד השני, אבל אחרי לידה אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם זה.

גם אנחנו היינו רוצים שתהיו חלק מהברית של התינוק, אבל לא רואים איך אנחנו יכולים להתמודד עם היחסים ביניכם בנוסף לקושי שאחרי לידה.

לכן נערוך את הברית רק עם חברי בית הכנסת ונשמח לחגוג במהלך חול המועד עם כל אחד מהצדדים.

זהו  

ריבות בין ההורים זה הדבר האחרון שהוא אחריותכם בשלב הזה

שבת שלמה הייתי בלחץ מה יקרה אם אלד בשבת ואיך נעשה את הברית ואת מי נזמין.

אבל

תכלס אין לך מה לעשות פה.. שיוולד בשעה טובה בבריאות לו ולך ואחר כך תשברו את הראש או שתתנו להורים לשבור את הראש..

הם אנשים גדולים ושיגידו מה הם מעדיפים. את לא יכולה לפני/אחרי לידה לפתור את כל הבעיות של אנשים אחרים

הכי חשוב אמא ותינוק בריאים ושלמים.

את צריכה את הכוחות שלך לעבור את הלידה בשלום.

ממילא מה שיהיה אח"כ, זה לא תלוי בך.

תחשבי על המשך החיים ובדיעבד תסתכלי אחורה ועל איפה היית מונחת ברגע יציאתו לאוויר העולם.

אני פתחתי פה שירשור אתמול על איך עוברים את היומיים האלו בלי ללדת בדיוק מהסיבה הזו...

כותבת לך בקטע הרוחני מה לי עזר להירגע קצת מול זה, אם לא מתאים לך את מוזמנת לדלג.. גילוי נאות: אני עוד לא בכיוון ללדת, עושה הכל כדי שזה לא יקרה. לא יודעת איך אני אגיב אם הלידה תתחיל פתאום בפועל.

מה שבעלי אמר לי ועזר לי טיפה לשחרר היה שבשבת מלים אחרי התפילה, ובראש השנה מלים אחרי שחרית אבל לפני תקיעות ומוסף כדי שברית המילה תעורר רחמים בשמיים. אז עם כל האתגר הטכני אותי מעודד לחשוב שבסוף אם זה כבר יוצא זה זכות ענקית ויש בזה הרבה עניין. הברית הזו עוזרת לתפילות של כל הציבור על כל השנה לעלות למעלה.

ואח"כ כל השאר

ואם זה מהשם גזר אז יש לנו את הכוחות לזה

זה קשה כשתוכניות משתנות וזה מאתגר ברית בר"ה. (לנו הייתה ברית בשבת וזה היה מאתגר)

אבל- זה לא בידיים שלנו והקב"ה מחליט מה הזמן המדוייק של הילד לצאת ולנו נשאר רק להרפות ולקבל את זה.

הכי חשוב שיהיה בקלות ובנחת, ובבריאות לך ולתינוק!

יושבת כרגע במיון יולדות ולא מפסיקה לבכות.

שיחכה עוד 24 שעות. מה דחוף לו?

שנה שעברה הייתי באותו מצב...

הייתי צריכה ללדת בתוך החגים. עם צירים מתחילת תשיעי

כל חג/שבת/ר"ה/יו"כ תכננו מחדש איפה תהיה הברית, את מי נזמין, איך נמצא סוכה וכו' וכו'

בסוף הוא נולד שבועיים אחרי התאריך

עם סיבוכים בלידה ולאחריה

וגם אז הברית לא הייתה  בזמנה כי היה עם תמיכה נשימתית כמה ימים

אז תני לעצמך לעכל את העניין

ורק להתפלל שיהיה בריא ושלם

שתהיה לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

ואם הברית תהיה בר"ה- זה אכן מורכב, אבל זו זכות עצומה!!!!!!

שנה טובה ומבורכת

בשורות טובות יקרה

❤️❤️❤️

תנצלי את הרגעים עכשיו לתפילה לה'.

תתרכזי במתוק שלך שמגיע לעולם..

זה באמת בלאגן שלם ברית בראש השנה אבל אני בטוחה שאם ה' דייק לך שזה יהיה עכשיו זה המסע שאתם צריכים לעבור ושהוא יגדל אתכם 💞

בעז"ה שיעבור בקלות ובשמחה!

אני בטוחה שאחרי הברית תגידי וואו איך ד' סובב לטובה שיצא ברית בראש השנה.

אנחנו רואים חלקיק מתמונה שלימה והקב"ה רואה את כל התמונה ויודע מה הכי טוב לנו.

תחזרי לספר לנו.

גם אצלנו שתי הצדדים לא מסתדרים בינהם,

והיה לנו 2 בריתות שיצאו בשבת.

להורים שלי היה ברור שהם עושים מאמץ אילעי שיהיה

נחמד לכולם.

וברוך השם עבר בסדר.

לא מכירה אותם,אבל דיי ברור שלארח לפחות 2 משפחות שבוע אחרי לידה ליומיים זה לא אחד גדול,פשוט לא מתאים בשום צורה והם יהיו חייבים להבין את זה.

אצלי זה ממש חסך להזמין את המשפחה של בעלי,

אז ספגתי שבת אבל חסכתי הרבה עוגמת נפש... 

זה מאתגר

אבל לא סיוט חייך. ממש לא

בעז"ה שתזכו לילד בריא, שהכל ילך חלק, ובלי צהבת ושות'

(מישהי שבדרך ללידה לא בנסיבות משמחות)

מנסה לעכל את ה"חוויה"

בוכה הרבה. המריבות כבר התחילו.

בעלי המתוק מנסה לסנן את זה, אבל רואה עליו כמה כולם משגעים אותו והוא כבר לא עומד בזה למרות שהחלטנו שעונים שאנחנו עושים בבית ומי שרוצה מגיע ודואג לעצמו למקום שינה ולארוחות, ואנחנו דואגים רק לסעודת מצווה כמו כל ברית רגילה.

כולם "מרחמים" עלינו שנהיה בבית ר"ה שבוע אחרי לידה אז מציעים שנבוא אליהם (למה כשחשבנו שהלידה תהיה מאוחר יותר זה כן היה סבבה?), קיבלנו טלפונים שאנחנו לא יודעים מה זה כיבוד הורים.

ובסוף ילדתי באמצע הלילה, לא עברו הרבה שעות.

אין לי מושג איך נעבור את השבוע הזה.

מבינה שלחלק פה צורם הביטוי סיוט חיי.

האמת שבחוויה של שנינו קשה לנו יותר מהלידה השקטה שעברנו כי שם היינו מאוד עטופים, ופה במקום לשמוח ולהתרגש מהנס הגדול שיש לנו בידיים אנחנו חוטפים אש מכל כיוון (שאפילו האחיות במחלקה התערבו. ואם אתן פה- אתן מתוקות ממש!! תודה לכן על החיבוק, הוא משמעותי!)

מזל טוב על הלידה

מקווה שתצליחו להתמודד עם ההורים.

אם יש אח או מישהו אחר שמודע למורכבות אולי כדאי לבקש ממנו לעמוד מולם. כשזה מישהו חיצוני גם אין מה להתווכח איתו כי זה לא יעזור, ואתם תוכלו לסנן אותם. פשוט ככה.. כמה שזה לא פשוט!❤

אם משגעים אתכם בטלפונים אולי לא לענות לטלפונים כמה ימים יעזור. אפשר גם לשלוח הודעה קצרה מראש שמבהירה.

מאחלת לך התאוששות קלה, לפחות אחרי הברית

והתאוששות קלה בכל המובנים🫂

מקווה שהרוחות יירגעו מהר, שבעלך יצליח לטפל בזה בלי שתשמעי כלום, ושתנוחי ותהני מהקטן🙏

שתזכו לגדלו בנחת ובשמחה לתורה ולחופה ולמעשים טובים!

ושתעברו את השבוע הזה כמה שאפשר בנחת ובקלות.. בהצלחה גדולה אהובה!

יש מישהו שאתם יכולים לשתףנאותו ויכול לגשר?

אח? דוד? רב?

שיכול להבהיר להם שזה לא לענין ולהציב גבולות ברורים?

ואתם- תכבו פלאפונים

תתנתקו

אני יגיד עוד משהו שאולי ברור לך אבל לפעמים צריך לשמוע עוד פעם

אתם בסדר!

מפעילים עליכם מניפולציות

וזה לא בסדר

גם בלי סיפור משפחתי מורכב- לעשות ברית ברה"ש בהרכב הכי מצומצם זה לגמרי לגמרי סביר

הלכתית- ולכיבוד הורים יש גדרים מאוד ברורים- ולא להזמין לברית או להזמין רק לסעודה- לא נופל תחת אי כיבוד הורים!

אתם בסדר!!!!!

----

ואם אין מישהו שיכול לתקשר ולגשר עבורכם

מה שלי עוזר במקרה של מניפולציות זה להכין 2-3 משפטים מוכנים מראש ולחזור עליהם כמו מנטרה

לדוג

'אני יולדת, אני לא מסוגלת כרגע להתעסק בזה'

'אני מבינה שנפגעת זה לא מכוונה לפגוע- זה מה שנכון לנו"

'זה מה שהחלנו- נביןנאם זה לא מתאים לכם ואנחנו לא כועסים'

וכו וכו

כלומר רק אתם בלי ההורים. אולי אפשר לשקר בשביל השלום ולומר שהקטן צריך להיות במעקב לפני הברית או משהו כזה..

(זה קצת נכון כי לדעתי כל התינוקות צריכים להיות במעקב צהבת, לא?) 

לגמרי תשאירי הכל לטיפולו של בעלך.

את תתאוששי ותהני מהקטן!

הרבה נחת ושמחה!

זנ הזמן זאנחנו הכי מעורבבות

הכי צריכות להתכנס ולנוח, להבין את השינוי ולהתחבר לתינוק

ממליצה לעצור שניה

לנשום עמוק

לשבת יחד

ולחשוב .

לחשוב מה נכון לכם, מה ההשתדלות שלכם בעיניין כיבוד הורים ומה לא בידיים שלכם.

תנסו לצאת רגע ממה שאתם חושבים שצריך/חייב

ולעשות מה שנכון

אפשר להתייעץ אם מתאים לכם

ולהתפלל שהשם יכוון אתכם

עוד שבוע פלוס יום תהיו אחרי זה.

את אחרי לידה

ההחלטות שלכם טובות!

את בסדר. אתם בסדר.

אל תתני שישכנעו אותך שאת אשמה.

מזל טוב 

הקושי ממש ממש מובן.

זה כל כך לא שייך להיות תחת 'אש' כזו רגע אחרי לידה...

יכול להיות שזה יעזור אם תחליטו לעשות 'אירוע' עם אוכל אולם והרבה מוזמנים וכו' אחרי ר"ה, שיהיה כביכול החגיגה של הברית (כמו שיש מי שעושים לכבוד הולדת בת, בלי ברית אלא רק כדי לחגוג ביחד), ואז יהיה להם פחות צורם אם בברית האמיתית תעשו מצומצם בלי מוזמנים בכלל?

רק כדי לרצות את ההורים, שלא מסוגלים להתעלות מעל עצמם 

זה מה שהיו עושים בכל מקרה, לא?

אז בר"ה לא יהיו הוצאות חריגות על הברית כי יעשו משהו בקטנה בקהילה. ואחר כך יעשו חגיגה גדולה כאילו של הברית, רק לא באמת במועד הברית.

כמובן זו רק הצעה, שיעשו מה שמתאים להם...

זה שונה לדעתי 

וגם, מי אמר שההורים יסתדרו כשזה באולם? הם לא מניחים ליולדת יום אחרי הלידה ומכניסים אותה לסרטים אז מה ההבדל ?  זה גם יכול להפוך לכאב ראש שלא בטוח כדאי 

הפותחת פתחה שרשור כי קשה לה עצם זה שהברית בראש השנה.

אז נשמע לי מזה שאם הברית היתה ביום חול זה כן היה בסדר איכשהו, למרות המתח המשפחתי.

ולכן הצעתי לחלק בין הברית - שאת העיתוי שלה אי אפשר לקבוע, לבין הסעודה והחגיגה - שאפשר להחליט לעשות בנפרד מהברית. אמנם זה לא מקובל, אבל יכול להיות שפה זה הפתרון שיעזור להם.
 

לגבי האם אנשים יבואו או לא - לבריתה אנשים באים? הרי גם שם אין ברית... בפועל כשיש אירוע - מי שחשוב לו מגיע. זה לא רק בשביל לנוכח ברגע של הברית עצמה.

ושוב - אני רק מציעה הצעה. בעיני זה עשוי לפתור את המורכבות.

אם זה לא מתאים לפותחת - אז לא. אין לי עניין לשכנע אותה בפתרון שלי. רק מנסה לעזור לחשוב על רעיונות מחוץ לקופסה, אולי זה דווקא כן יתאים להם ויפתור את הסיבוך שהם נקלעו אליו.

ואם לא - אז לא... ומקווה שימצאו פתרון שכן יתאים.

וגם לי היה חשש מעיתוי הברית (היה שבת ויו"ט מחוברים, כולל ליל הסדר, כולם כבר היו מתוכננים איפה הם יהיו ולא היתה אפשרות להזמין את ההורים משני הצדדים כי הם מארחים אצלם...).

ואחת האופציות שהיתה לי בראש היתה ככה - שנהיה בבית בלי משפחה בכלל, ונחגוג את הברית בקטנה עם השכנים, ובהמשך חוה"מ נעשה סעודה גדולה לחגוג עם המשפחה, למרות שזה בנפרד מהברית. בטוחה שהיו שמחים מאוד לבוא אם זה מה שהיינו עושים.

(אצלנו היתה בעיה נוספת, שלא בטוח שהיה לנו מוהל בישוב בחג. אז הייתי די לחוצה בגלל זה, כי לא ידעתי מה נעשה.. בסוף ב"ה בכל מקרה ילדתי אחרי, אז לא היינו צריכים להגיע לזה למעשה).

כך או אחרת... והתינוק המתוק שלך ישאר ויהה לכם נהדר

מצטרפת לעונות שלחגוג לבד עם השכנים בבית הכנסת עם עוגיות ושתייה וזה הכל

ולהורים הייתי עונה באסרטיביות שזה לא הזמן ושיריבו איתך עוד חודש

להניח את הטלפון בצד ולהפסיק לענות לאנשים

משפחה צריכה לתמוך ולא להיות מטרד

מי שרוצה לריב ולהיפגע שיעשה את זה עם עצמו

לא צריכים לשתף עם זה פעולה

מבאס ממש שזה מה שאתם צריכים לעבור

אבל

בעיניי זו גם הזדמנות לראות את הפרצוף האמיתי של כולם וללמוד מזה

ממי להתרחק

ובתקופה אחרת כשיש יותר כוחות לחפש סביבה של אנשים אחרים

תומכים מכילים ושאינם מטרידים 

האמת שחשבתי עלייך וממש התכווץ לי הלב,

אני זןכרת את ההרגשה שלי סביב כל הבלאגן הזה והגבולות שהיינו צריכים להציב.

וכן זה מציף ממש,

ובמקום שישמחו איתכם לכולם יש מה לומר ולחנך.

ולפעמים זה עוד יותר לא פשוט לעמוד על שלכם מול הלחץ הזה.וההרגשה שנותנים לכם סביב זה.

קחו אויר תנשמו ותחליטו שאתם ביחד בחזית מול כולם,

ומה שחשוב ששתיכם תשמרו על הכוחות שלכם גם פיזית וגם נפשית,כי מה לעשות לארגן יומיים לכולם בלי מריבות זה מאמץ ולא שייך אחרי לידה.

ואתם בהחלט יכולים לסנן ולא לענות ולהסביר שזה מה שהחלטתם ושיכבדו.

חיבוק ענק

זה סיוט אחרי לידה להתמודד עם כל דבר שהוא לא התינוק

ועוד כזה דבר..

אני בוכה רק מלקרוא אותך (עבר חודש מהלידה אבל הדמעות חופשי יורדות)

יש איזה דמות במשפחה שבעלך יכול לדבר איתה שירגיעו את הרוחות?

איזה מעצבן. באמת מבינה אותך כ"כ, משפחה זה דבר מורכב.

לצערי אין לי עצות טובות, רק חיבוק.

אמאלה הייתי מכבה טלפונים ויתמודדו לבד

הזיה להציק ככה ליולדת

שיכבדו

ומלא מלא מזל טוב!!!!!

רק נחת ובריאות!

בא לי להכין לכם ארוחה זוגית מפנקת,

ולקחת את הטלפונים ולענות לכל המעצבנים שבדרך.

וואי... תנסי כמה שיותר לחשוב חיובי, לחשוב על התינוק היפה שנולד, תנסי לא לחשוב עליהם שלא תפלי לדיכאון.

חיבוק גדול!

זה הזמן לא לרצות אףףףף אחד!! בדרכ אני נוטה כן לרצות את המשפחה אבל זה נשמע מקרה קיצוני ותדאגו רק לעצמכם. 

מתפללת בשבילכם שעיתוי של הברית יעשה לכם ולמשפחתכם רק טוב

ושתצליחו לראות את הטוב

בהצלחה יקרה

ו---לכבות פלאפונים!!!!!

ומי שיש לו מה לומר, להגיד חד משמעית אני אחרי לידה מקבלת רק ברכות והצעות לעזרה

בהצלחה יקרה

התאוששות קלה ונעימה

וממש ממש מסכימה עם העצה פה לכבות טלפונים ושלום על ישראל.
בהצלחה עם הברית יקרה.
ותהני מהתינוק, מהרגע. אל תתני לאף אחד לקחת לך את העונג הראשוני הזה, אלו רגעים מיוחדים, וברית בראש השנה זה סגולה וקדושה מיוחדת, תתמקדי בזה, ובתינוק הטהור שנולד לך, ותצברי רגעים יפים לספר לו אותם כשיגדל...
הרבה נחת, מההורים ומהתינוק!!
 

וכמובן מזל טוב גדול!

תדעי לך שההחלטה שלכם ממש הגיונית!

וסופר לגיטימית!

גם אני בברית בשבת (ובין לנו יותר מברית אחת בשבת חחח)

הכרזתי כמוך- מי שרוצה יכול להגיע לסעודת הברית, אך צריך לדאוג למצוא מקום שינה ולשאר הסעודות...

הכרתי את כוחותיו וידעתי שיתנ-ם בי אם איערל ליותר מזה.

התרגשתי מלידת הקשת

תגדלו אותו בנחת באור ובבריאות!!

מקווה שיסתדר הכל בסוף. 

כותבת מאנונימי כי יש פה הרבה פרטים שיכולים לזהות אותי ולא רוצה שיגיע לחמותי איכשהו 😏

אם תרצי לפרוק, לשתף, להתייעץ בפרטי אז בשמחה אפנה אלייך מהניק שלי ❤️

מבינה אותך ממש, אני ממש "עצרתי" את הלידה כדי לא ללדת בשבת, ובאמת ילדתי 5 דקות אחרי צאת שבת ב"ה ואין לי מושג מה הייתי עושה אם זה היה יוצא בשבת. אז ראש השנה עוד יותר קשוח!!!

גם על ברית ביום ראשון חטפנו ריקושטים... למה איפה שאמא שלי גרה? זה רחוק... למה בבוקר ולא בצהריים? יהיה קשה לאנשים להגיע... למה בצהריים המוקדמות ולא המאוחרות? זה ידפוק לאנשים יום עבודה שלם... למה חלבי ולא בשרי? אנשים מגיעים מרחוק וצריכים לצאת שבעים... למה ברית כל כך מצומצמת? אפשר להזמין חברים שלנו?

לצערי הרב זרמתי עם הרבה דברים. הזזנו את הברית למקום שיהיה להם נוח, ואני כיולדת עם ניובורן נסעתי שעה(!) נסיעה לכל כיוון בשבילם. שינינו את השעה של הברית, הקייטרינג היה בשרי ונתנו להם להזמין מעט חברים (מבחינה כלכלית הם שילמו את הקייטרינג כביכול למתנה, לדעתי תכלס כדי לדרבן אותנו לעשות מה שהם רוצים והאמת שגם לא היינו מרוצים מהאוכל שהם בחרו). האמת ככ כעסתי עליהם שהתחמקתי מהם בברית והשתדלתי לא לדבר איתם בכלל, כשחמותי התקרבה אליי ברחתי "להניק" ולא הגענו אליהם שבועות ארוכים אחכ.

אני מבינה אותך ממש לגבי זה שזה בלתי נסבל. וזה מאוד קשה לנתק את הטלפון!! כי את רק שומעת על מה עם כיבוד הורים? וזה לא הנכד שלנו?

קודם כל, אנחנו לא מגלים את מין הילוד כדי שלא ילחיצו אותנו כמה חודשים אלא רק כמה ימים.

דבר שני - כל אחד מתנהל מול המשפחה שלו!!! את מול ההורים שלך, הוא מול ההורים שלו וזהו! לא לערבב.

דבר נוסף - להגביל ולצמצם ביקורים ככל הניתן. אפשר לומר שאת לא מרגישה טוב. ששעות הביקור לא מתאימות וחוץ מזה לא מאפשרים במחלקה. לשמור על הגוף והנפש שלך.

אח''כ החלטה שלך ושל בעלך בלבד מה עושים, ולשלוח להם עדכון בווצאפ. פשוט הזמנה או הודעה עם ההחלטה שלכם וביי. מי שיש לו תלונות מדבר עם הילד שלו בלבד ולא מערבב את הכלה/ חתן, ואתם עונים במקסימום אדישות שלכם. אפשר להפיל את זה על אילוצים - לא מצאנו מקום לארח, המוהל אמר כך וכך.. לא היה קייטרינג זמין בשלב הזה, הם עמוסים לקראת ראש השנה... ככה החלטנו. להיות שלמים עם עצמכם ולהשתדל להכניס מאוזן אחת להוציא מאוזן שניה עם כל הקושי שבזה. וזה קשה!!! בטירוף!!! במיוחד עם כל הפיזי והנפשי וההורמונים של אחרי לידה. חיבוק 💓

אם אפשרות מבחינתכם, אפשר לעשות ברית ללא מוזמנים, רק עם הביכנס/ קהילה ואחכ לעשות מסיבת הודיה אפשר נניח בחוה"מ סוכות או בכל זמן אחר שיתאים לכם.

מזל טוב!!! בא לי לומר לך שזה עובר... אבל וואלה בשבילי זה זכרון מאוד קשה וטריגרי עד היום.

חיבוק גדול גדול 💓 בסוף באמת הכל עובר גם אם מאוד מאוד קשוח. תזכרי שאתם בסדר והם לא, והם סתם עושים מניפולציות זולות, ואנשים מהסוג הזה אף פעם לא יהיה מרוצים ותמיד תהיי להם ביקורת, אז פשוט תעשי מה שטוב *לך*.

מזל טוב!!! התאוששות טובה ומהירה 💓

לק"י

מילא גברים שלא ילדו לא מבינים מה זה להטרטר סתם אחרי לידה. אבל נשים?!...

(ואצליכם זה מעבר למקום, זה הכל. אנשים לא חושבים שיש לאנשים זכות להחליט על הברית שלהם?..)

פעמיים.

וגם אצלנו לא פשוט עם המשפחות... חס וחלילה לא סיוט חייך, אבל אולי דווקא זה הזדמנות לעשות ברית בלי אורחים כי לא מתאים לארח חג ארוך. וזה מובן ביותר. 

עושים ברית קטנה

ובאמת בעזרת ה' שתהיה לידה קלה בבריאות בידיים מלאות

זה לא מובן מאליו ברית בזמן... תתפללי על זה

מבינה אותך מאד!!! הייתי בסיטואציה דומה וזה לא קל.. הקב''ה לא יעמיד אותך בניסיון שאת לא יכולה לעמוד בו.

תשחררי ותאמיני שהקב''ה מסדר לך את הענינים הכי טוב בשבילך ובשביל הילד. 

העיקר שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

גם לנו יצא ברית בראש השנה.

אני ספרתי את הדקות עד השקיעה כדי ללדת אחרי השקיעה. העדפתי ברית קטנה בראש השנה ולא להטריח את כל המשפחה בערב חג... (לא יצאתי מהמקלחת בחדר לידה עד שהייתי בטוחה שהברית תהיה בראש השנה.

אנחנו עשינו ברית לבד. לא הזמנו אף אחד מהמשפחה. משני הצדדים. חגגנו לבד עם הקהילה הקטנה שלנו בלי אף אחד מהמשפחה. מספיק הטירחה להכין חג ולמצוא מוהל שיסכים לבוא בראש השנה.

במוצרי ראש השנה צילמנו את הבייבי עם הבגד של הברית ושלחנו למשפחה.

בקיצור אל תדאגי אפשר לא להזמין אף אחד.

(מה שמתאים לך לשתף...)

מקווה שעבר בשמחה ואת והתינוק מרגישים טוב...

מזל טוב  והרבה נחת ברוגע, בריאות ושמחה

ולפני התקיעות כשקראתי בסידור שעושים ברית לפני התקיעות...

מקווה שעבר בטוב ושיהיה לך הרבה זמן להתאושש בנחת עכשיו

חיבוק ענק בכל מקרה!!!!

בחנויות חרדיות מלא בגדים שלא צריך תוספות בכלל...

ומבדים נוחים

שזה שני דברים שאפשר למצוא בד"כ

ואז לוקחת לתופרת שתסגור בצוואר...

או קונה בשיין, יש שם שמלות ממש צנועות

וגרבי ניילון דקות, זה הכי פחות חם (למרות שפחות מ60-70 דנייר נקרע בשניות)

אשרייך צדיקה!!

אני מעדיפה סרפן וחולצת בסיס מבד נעים, מרגיש לי הכי מאוורר ככה. ומעדיפה סרפן ארוך, כדי שאוכל לגרוב גרביים קצרים יחסית (אני משתדלת שהרגל תהיה מכוסה תמיד).

וכשחוזרת מבחוץ בדרך כלל מחליפה בגדים

(בקשר לפסקי הלכה שאומרים אחרת - נראה לי שנכון לדבוק באותו רב/סגנון פסיקה בכל ההלכות, ולא לשנות פסיקה כשזה מגיע לנושא הצניעות...)

יש בגדים שאפשר להוסיף להם סיכה שנראית כמו כפתור, וזה סוגר. ראיתי חברה שקנתה בכמה גרושים בשיין, נראה ממש מתאים ומסתדר עם הבגד, היא אמרה שאפילו לא מורידה את הסיכה בכביסה, פשוט נשאר שם תפוס בבגד.  

זה לא כזה בעיה ( בהנחה שאת מתחברת לסגנון) כי יש חצאיות מבד ממש מאוורר ואז לא צריך גרביים ( אם את לא מקפידה שכף הרגל תהיה מכוסה)

פתח צוואר קצת יותר קשה למצוא אבל כן יש.

ואולי דווקא יותר בחנויות כלליות כאלה מאשר אצל מעצבות

לא צריך מאמץ בכלל

החולצה מגיעה לאן שצריך

גם החצאית

שום השלמה

החום הזה. ממש..

אני תמיד שמה גרביונים שלמים

לגבי חולצות - אני שמה חולצות קלילות מכותנה שהן רחבות . יש כאלה שלא צריך איתן

תסתכלי באתרים כמו c style ודומיהם

אני באופן אישי קונה הרבה בשיין

ואני כן שמה משו מתחת האמת הרבה פעמים אבל בגלל שאני אוהבת חולצות בסגנון מסוים שהוא יותר רחב ויותר פתוח, אז גופיית בסיס מתחת זורם לי באופן אישי

עם השלמות

שונאת את עצמי

מקללת את עצמי שיצאתי בגלל החוצה

ובכל פעם אומרת שזו הפעם האחרונה שאני מתלבשת ככה

לא קרה

לובשת בדרך כלל חולצה, חולצת בסיס וגופיה.

חצאית ארוכה וגרביים.

זה לא מאוד מפריע לי, וזה מה שאני רגילה.

אני גרה באזור חם, אבל בלי לחות.

ואני יחסית לא מזיעה הרבה.

בהנקה זה נח, כי אני מרימה את החולצה ומורידה את הגופה, ואז הכל מסביב נשאר מכוסה.

ובגלל שאני רזה, ולפעמים החצאית קצת גדולה עלי, אני צריכה משהו להכניס לתוך החצאית.

חצאית ארוכה זה די אורירי במיוחד אם זה לא סאטן

חולצה אני קונה פשוטות תכותנה הדקות עם שרוול ארוך זה ממש יפה (לא צמוד קצת אוברסייז כזה) או טטרה

אם צריך טיםה יותר כיסוי מרפק אני שמה שרוולון

סגירת פתח צוואר עם סיכת ביטחון מהצד הפנימי ככה שלא רואים

וזהו

וכמו שאת אומרת גם בחנויות של דתיות לא הכל צנוע 

ואצל חרדים אני לא מוצאת זה לא הסגנון שלי.

כשאני שמה חצאית ארוכה או מידי אני לא שמה גרביים. 

רוב החולצות אני קונה בסי סטייל פתח צוואר סגור אבל שרוולים זה בעיה, הם כל כך רחבים את מרימה יד רואים לך הכל.

וחצאיות בדרך כלל אני לובשת רחב.

אני גם קניתי חולצות אוברסייז מסי סטייל והם קצרים בשבילי (אני הולכת עם שרוולים שמכסים את המרפק) אז הזמנתי מאליאקפרס שרוולים שנראים כמו גרביים לידיים. עולה כ10 שח בערך..

לקחתי תחרה בכמה צבעים של החולצות שיש לי  וזה מגניב ממש .... אפילו יותר יפה מללכת בלי.

אם תרצו קישור אעלה בשמחה...

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:

שרוולים איסמליים מודאלי תחרה כפפות תחרה זרועות מתיחה מתיחה כיסוי סלאם שרוולים overlam abaya חיג 'אב האיסלאם שרוולים איסמתיים כיסוי חדש

שרוולים איסמליים מודאלי תחרה כפפות תחרה זרועות מתיחה מתיחה כיסוי סלאם שרוולים overlam abaya חיג 'אב האיסלאם שרוולים איסמתיים כיסוי חדש

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:

שרוולי זרוע להגנה מפני השמש לנשים, שרוולים דמויי תחרה לכיסוי קעקועים, שרוולים נושמים מבד רשת לחסימת קרינת השמש

שרוולי זרוע להגנה מפני השמש לנשים, שרוולים דמויי תחרה לכיסוי קעקועים, שרוולים נושמים מבד רשת לחסימת קרינת השמש

אני אוהבת לסגור עם חצי גופיה. לי לא כל כך מפריע (אבל אני לא גרה באזור הלחות... כשאני עוברת באזור המרכז גם אני סובלת).

ראיתי לאחרונה סטייליסטית דתייה שהמליצה על דבק דו צדדי מיוחד שאפשר להדביק איתו חולצות מכופתרות, אם אין כפתור עליון (או חולצות עם פתח וי קטן כזה רק כמחשוף).

לא ניסיתי ואין לי קישור, אבל היא כתבה שזה עולה 5 ש''ח בשיין.

בגדול- חם. אין מה לעשות.

ללבוש כמה שפחות בגדים ניילוניים...

חצאית- הרבה יותר נעים חצאית ארוכה מאשר חצאית וגרביים...אז מנסה למצוא כאלה, לא מבד חם כמובן...

אם אין לי אז גרבי ברך הניילון האלה...אין ברירה.

טייץ לא מסוגלת בקיץ אין מצב.

לגבי חולצה- אני שמה גופיה סגורה מתחת לחולצה... אין לי חולצה עם מפתח סגור ככ.. וסהכ זה נעים כי זה סופג את הזיעה..  

לובשים את זה מתחת לבגד ואת לא צריכה ללבוש שכבות.

אני קניתי מאליאקפרס וממש מרוצה.. אם תרצי קישור אעלה לך בשמחה...

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:

נשים כותנה תחרה מזויפת צווארון חולצה וינטאג' צווארון חולצה מזויפת צווארון לפל חולצה עליונה אביזרי לבוש לנשים

נשים כותנה תחרה מזויפת צווארון חולצה וינטאג' צווארון חולצה מזויפת צווארון לפל חולצה עליונה אביזרי לבוש לנשים

אם לא, אז אולי כדאי להתחיל.

יכול להיות שההנקה כבר לא מספיקה לה והיא צריכה גם מוצקים.

הבן שלי ממש פצפון. (הוא נולד פג, אבל לא מצליח להדביק את הפער).

הוא היה במעקב של כמה דיאטניות, ואף אחת מהן לא אמרה לי להפסיק להניק או להוסיף תמ"ל.

בעיקר כשהוא התחיל מוצקים, הנחו אותי לתת לו כמה שיותר שומנים בריאים ולדאוג לארוחות מסודרות.

כשהיא יונקת, זה מחזיק אותה לכמה שעות, או שכל קצת זמן היא יונקת שוב?

אולי אפשר שאת תאכלי דברים שמעשירים את החלב.

תינוקות לא חייבים להיות שמנים ולא חייבים לגדול לפי העקומה של טיפת חלב.

היא אוכלת, מתפתחת, מתקשרת, שמחה, לא מקיאה וכו

אז מה הבעיה?

אני ממד לא מתחברת להלחצות האלה ולניסיון להלים את הפער של העקומה של טיפת חלב.

בין תינוק שנמצא באחוזון נמוך, עולה לפי העקומה שלו.

לבין תינוק שיורד אחרונים בצורה משמעותית.

לא צריך להילחץ, ואם היא מתפתחת כמו שצריך זה מצוין.

אבל כן כדאי לעקוב לוודא שלא מפספסים משהו.

או שלא הבנתי את זה.

התינוקת יורדת בעקומות.

זאת לא ירידה במשקל עצמו, אלא באחוזון.

גילינו לשון קשורה שהפריעה בעליה במשקל. גם עלה תקין בהתחלה ובגיל 3 חודשים התחילה האטה עד שבגיל 5 חודשים לא עלה בכלל במשך שבועיים.

כדאי כן להתייעץ עם יועצת הנקה מומחית או בעל מקצוע שאת סומכת עליו

אמרה שלא רואה לשון קשורה... דברת טלפונית עם יועצת הנקה היא אמרה אולי בהתחלה  היה שפע חלב וזה הספיק ועכשיו אמור להתאזן וכנראה לא ינקה טוב אז הכמות לא מספיקה לה

גם @מתואמת כתבה בעבר על ילדה שגילו לה מאוחר על לשון קשורה.

אגב, יש עוד דברים שיכולים להשפיע כמו לסת אחורית. לכן המלצתי לפנות ליועצת הנקה מומחית.

היא יונקת בתדירות גבוהה?

העירו לי אז ניסיי לתגבר הנקות ולתת יותר זמן על השד ועכשיו זה.. לא יודעת אולי ההיפך בגלל שאני לא מרווחת כמו שצריך אז היא לא אוכלת טוב ?כאילו חלב אחורי וכו שהוא יותר שומני...

אם היא יונקת הרבה הנקות קטנות, יכול להיות שהיא מנשנשת ולא אוכלת ארוחות מלאות.

הרופאים בבית החולים ורופא הילדים לא ראו את זה. (אני לא בטוחה שרופא הילדים בכלל בדק את זה)

יועצת הנקה מומחית ראתה את זה, ואח"כ גם רופא כירורג שמומחה בנושא הזה.

כך או כך כדאי ללכת ליועצת הנקה טובה מאוד כדי שתיתן טיפים נכונים (לא נראה לי שבטיפת חלב מספיק מומחים לזה...)

@0544 - יש לי המלצה לשתי יועצות, אחת בירושלים ואחת בכוכב השחר, אם מתאים לך.

לק"י

אם זה עוזר לך.

(לא מניסיון אישי. רק שמעתי מנשים אחרות).

כולי צמרמורות

אני רוצה לתת לך את גביע העולם

איזה גיבורה שאת

כשקראתי על האחות שקיבלה אותך רציתי לבעוט במשהו

אוף איזה עצבים

ואז טלטלות

וטוויסטים

חתיכת סיפור יש לך

בה שיצאתם מזה בשלום

🩷

הןדו לה'  שהיה לך כזה שליח טוב.

החלמה מהירה וטובה

הרבה הרבה נחת!! 

ליבי עלייך שהיית שם לבד רק, נשמע לא פשוט…

וברוך ה' ששם שליח טוב בדרך שלקח אותך ברצינות

החלמה מהירה, גופנית ונפשית💖💖

גרמת לי לבכות (הורמונלית וזה).

תקשיבי חוויה ממש מלחיצה.

הכי חשוב ששניכם בסדר ב''ה.

אבל ממש ממליצה לך לעשות איזה עיבוד רגשי לאירוע הזה.

כל הכבוד לך שהלכת.

האחות היתה מתנשאת להחריד ומזל שלרופא היו חושים טובים. מה זה אין רופא לניתוח? הזוי משהו.

חיבוק גדול לך!! התאוששות מהירה ונחת מהמתוק!

אמאלה איזה סיפוררר

ותודה להשם שהיו שם שליחים טובים

מזל טוב והחלמה קלה

ממש שרשרת של ניסים! מרגש ממש

תודה ששיתפת אותנו

אני עם פה פעור

מטורףף

מלא מזל טוב

התאוששות קלה בגוף ונפש!

קראתי כמה פעמים בנשימה עצורה.

איזה ניסים! חסדי ד'

מקווה שהתאוששת ואת מרגישה יותר טוב גם את וגם הקטני.

עברת את זה כמו גיבורה. ברוך ה' שאתם בסדר.

אני חושבת שזה חשוב מאוד לשתף גם סיפור כזה כדי שנזכור שאנחנו בידי ה' ...

הרבה מזל טוב! בריאות ונחת

נס נס נס נס נס נס

מרגש ןמצמרררר

חיבוק ענקקקקקק

בע"ה שיהיה לכולכם מלא בריאות

מזל טוב!!!!!

הרבה כוחות ובעז"ה שתתאוששי בקלות.

איזה סיעתא דשמייא בכל רגע ורגע הייתה לך שם

וב"ה שאתם בריאים

שמחה שהיתה לי הזכות לדרבן אותך......

תבשרי לנו רק בשורות טובות

ותגדלו אותו ואת שאר ילדכם בנחת, בבריאות ובשמחה

ריגשת ממש!

המון מזל טוב ורק נחת!!

כמה ניסים, הכל מלמעלה
קראתי מההתחלה במתח רב, בד"כ אין לי סבלנות לסיפורי לידה.
אבל פה לא יכלתי להפסיק.
לא מבינה איך התינוק התהפת לרוחב, אם היה ראש?
כי זה שלב שהם כבר לא מתהפכים לא?
וטוב שהלכת להיבדק בבית חולים, ולא בקופת חולים.
ממש ניסי ניסים.

אבל יש עוברים אקרובטיים במיוחד (כנראה כי יש ריבוי מי שפיר), שמתהפכים עד הרגע האחרון...

(לי הייתה מתוקה גמישה כזו, שעשתה הרבה סלטות בסוף ההיריון. הלידה הסתיימה בקיסרי בגלל זה... בכל אופן, זה היה נס, כי בגלל כל ההתהפכויות נוצר לה קשר בחבל הטבור, ולידה רגילה מסוכנת במצב כזה)

הסיפור שלה הרבה יותר קשה ממה שהיה לי, כולל כל הלידות...

פותחת יקרה, שולחת לך חיבוק והערכה גדולה!

מזל טוב והתאוששות קלה🧡

חיבוק גדול אלופה!

ואת אלופה ומדהימה ששרדת את כל הלחץ הזה לבדך.. וואו. מלכה

התאוששות קלה ומהירה עד כמה שאפשר♥️

ואני בטוחה שזה עדיין צרוב בך. זו נשמעת חוויה מטלטלת.

ב"ה שאת והתינוק בריאים!

ואולי בהמשך תרצי לעשות עיבוד לידה, בכל מקרה אני בטוחה שהכתיבה עשתה לך טוב♡

הרבה נחת מהקטנטן!

להיבדק!

לא יודעת איך זה עם סימפי, וכנראה מי שיש לה יודעת לא ללכת על כל כאב שמקשה על הליכה, אבל כמובן שגם כדי לאבחן את זה צריך להיבדק.

כאב שגורם להגיד 'אני לא יכולה ללכת' הוא נורה אדומה מהבהבת לאפשרות שזו לידה פעילה גם אם לא מרגישים צירים.

כל הכבוד לבעלך, ולרופא ששמר על התור שלך ועליך ותודה לה' שאתם בריאים ושלמים 🤍

איזה גיבורה את!!! אמא לביאה💓

חיבוק ענק והתאוששות קלה

ובואי אין אלופות כמוך! איזה רוגע ושליטה במצב

אני אם היו מדברים אלי ככה זה היה מוציא אותי מאיזון

מקווה שהתאוששת והחלמת כמה שאפשר ונחת מכולם!

אם היא במשמרת והיא/את מבקשת שיבוץ אצלך - הייתי מסתפקת במתנה נחמדה.

אם היא נשארת לפני/אחרי משמרת אקסטרה בשבילך, או מגיעה במיוחד - כן הייתי משלמת בטווח של 500-2000₪. 

באמת חשבתי להביא משהו סביב 1500

היא גם מיילדת פרטית שזה המקצוע שלה?

אני לא בתחום בכלל, אבל באופן אישי אם חברה הייתה לי מציעה לי סכום כזה זה היה מביך אותי מאוד.

(ובאופן אישי אין סיכוי שהייתי מוציאה על מיילדת סכום כזה)

בעיקרון גם אני לא בעד להוציא סכומים כאלו...

אבל מצד שני לבקש ממנה לבוא במיוחד זה ממש מאמץ

מיילדת פרטית עולה בדכ 5 אלף

בבתי חולים שמאפשרים את זה..

בבית זה יותר 

לדעתי חשוב לסכם את הדברים האלו מולה מראש כדי למנוע אי נעימויות אחר כך.

אני עונה כעובדת בשרות הציבורי ואסור לנו לקבל מתנות ממטופלים, ז"א מתנה קטנה כן,אבל סכום כזה אסור

אני לא בטוחה שישלמו לה על העבודה,

ואז מהבחינה שכתבת אני לא חושבת שיש בעיה שהיא תקבל ממנה תשלום.

אבל אם היא לא במשמרת והיא לא מיילדת פרטית אז אולי זה בעייתי מבחינה ביטוחית..

אין לי מושג איך זה בד"כ, סתם מעלה נקודה

ולשלם 1500 זה סמלי ולא הרבה בכלל..

ומכבד אותה ואת המאמץ שעושה 

אלא אם כן המיילדת שתהיה איתך תזרום ותעלים עין. זה ממש בעייתי.

אני יודעת את זה בודאות ממקרה דומה,

ואגב מחיר של מיילדת פרטית נורא נורא יקר.

אני לא יודעת מה להציע לך חוץ מלוודא מה שחשוב לך ולדעת שיכול להיות שהיא תוכל רק ללוות אותך לאורך הלידה אבל בפועל את הלידה תקבל המיילדת שבמשמרת ושובצה להיות איתך.

שבת לפנות בוקר. 

4:00 בבוקר הבן שלי בוכה ומעיר אותנו. איכשהו אנחנו קמים, מדברים קצת וחוזרים לישון. 6 בבוקר אני מתעוררת מציר. לא חזק בכלל אבל עם התחלה אמצע וסוף. שבלידה הקודמת זה היה ממש הסימן שלי שזה לידה. אני מתעלמת, חוזרת לישון, ואחרי כמה דק מתעוררת מציר נוסף. ככה כל כמה דק ציר. אני מתעלמת וחוזרת לישון. לא מאמינה לצירים. בעלי הלך בזמן הזה להתפלל ותיקין ואני בכלל לא מספרת לו על זה. אחרי איזה שעה הצירים קצת מתחזקים אז אני מוסיפה נשימות ובשלב מסוים אני ממש קופצת מהמיטה מציר ועושה נשימות וסיבובי אגן. הבן שלי מתעורר. אני מטפלת בו תוך כדי צירים. ואז בעלי חוזר מהתפילה. אני מספרת לו ומציעה שנביא את הבן שלי לסבא וסבתא. אנחנו מארגנים לו בגדים ותיק בנחת. ובנתיים אני מנסה להכין לעצמי קפה. הצירים כואבים אבל אני בטוב ונהנית סך הכול. עוד מתלבטת אם זה לידה אבל לאט לאט מתחילה להפנים שהנה זה קורה. וב"ה בעלי איתי! כשבעלי חוזר מסבא וסבתא הצירים כבר חזקים ואני מתלבטת אם צריך כבר לצאת. רצינו לצאת מספיק מוקדם כי הייתי GBS חיובי ורצינו להספיק לקבל אנטיביוטיקה. אני מתלבטת ואומרת לבעלי שאם החילול שבת והכסף של האמבולנס אם אני לא יולדת עליו אז הייתי מזמינה. אבל בעיקרון לא באלי להזמין. הוא לקח אותי ברצינות והזמין אמבולנס. אחרי כמה דק דפיקות בדלת. בפתח עומד פרמדיק עם טלית ובגדי שבת שהגיע ישר מבית הכנסת (לא יודעת למה אותי זה ממש הצחיק). הוא נכנס ומתחיל לשאול אותי שאלות. ואז מתחיל לספר לבעלי על הלידות של אינלי שמץ מי. אני מרוכזת בצירים, כורעת ונשענת על משהו, ומציק לי 'רעשי הרקע' אז אני צועקת עליו 'שקט! די!' (אני בחיים לא מדברת ככה ביום יום). אחרי מס דקות נוספות, מגיע האמבולנס עם הנהג ואנחנו יוצאים מהבית לאמבולנס. אני הולכת ברגל וכל ציר עוצרת ונשענת על משהו. פתאום אמא שלי הגיעה והספיקה לתת לי חיבוק לפני שנסענו. וכל ציר שהיה בדרך היא לוחצת לי על הגב. 

אחרי הלידה ספרו לי שהתעצבנתי גם על נהג האמבולנס שדיבר ואמרתי לו שיסתום והוא היה ממש בהלם שמדברים אליו ככה. פדיחות! אני מכירה אותו. אבל לא זכרתי כלום.

מגיעים לאמבולנס ואני רואה את הכיסא שברכב. 'אתם יכולים להוציא אותו'? ביקשתי מהם. 'אין לי מקום לכרוע ככה'. הם מסתכלים עלי בשוק ומנסים להסביר לי שאין סיכוי שאני נוסעת בלי להיות חגורה עליו. 

איכשהו בלית ברירה אני מתיישבת עליו ונוסעים. המושב היה הרוס ולא הצליח להתיישב בצורה מלאה (כל פעם נשכב), אז בעלי כל הנסיעה מחזיק לי אותו ישר. הנסיעה סיוטית, למרות שהוא נוסע ממש מהר, אני מתרכזת בלנשום. מתאמצת להעביר צירים בנשימות. 

כשמגיעים הצירים כבר ממש צפופים. הם רוצים להסיע אותי בכיסא אבל אני לא מוכנה! מרגישה שהשתחררתי לחופשי סוף סוף! אני הולכת ברגל מהר וכל ציר עוצרת, מוצאת במה להאחז וכורעת. כשהפרמדיק רואה שהדרך מתארכת ומתארכת (כי הצירים מצטופפים) הוא אומר לאחת המעריות להביא את הכיסא, אבל אני לא מוכנה להתיישב עליו. אנשים בדרך מסתכלים עלי. כמה ניגשים להציע עזרה. אבל אני משתדלת להתעלם מהכול ולהתרכז בעצמי. 

יורדים במעלית. המעלית נפתחת בקומה שאנחנו צריכים לצאת, אבל אני באמצע ציר. כורעת שם ונושמת ומתעלמת מהמציאות. הם מחזיקים את המעלית ומחכים שיגמר הציר ואנחנו יוצאים למיון יולדות. בדיקת פתיחה מגלה שאני פתיחה 5. מוותרים על מוניטור וישר שולחים אותי לחדר לידה. אני מבקשת לידת מיים ונותנים לי חדר של לידת מים. 

ויאללה נכנסים לחדר לידה. 

וחייבת לומר לך שאת לא צריכה להתבייש, את בלידה וזכותך לצעוק ולבקש שקט

ומנסיון של קרוב משפחה שלי שהוא פרמדיק ונכח מספר פעמים בלידות שנגמרו בבית או בדרך, צעקות זה מהדברים הנחמדים.. כבר קרה שמישהי תפסה לו את היד ברמה של כאב שנשאר כמה ימים (כי היא לא יכולה לגעת בבעלה🫣)

המון מזל טוב והתאוששות מהירה

והרבה נחת מכולם

איזה יופי

ממש חסדי השם

תודה ששיתפת והמון מזל טוב 🩷🩷🩷🩷🩷

איזה כיף שהיתה לך כזאת חוויה טובה ועם שליחים טובים. נשמע שהיית ממש בשליטה.

מזל טוב!! 

התאוששות קלה ונעימה

איזה מדהים שהצלחת להיות ככה מחוברת פנימה וואו