אז זה לא ממש מייצג סגנון 

איך אם האליטה האשכנזית היתה כל כך גזענית כלפי תימנים, הם כל כך רצו לאמץ ילדים תימנים.

עד היום לא הבנתי את זה.

ונתנו לזוגות ללא ילדים. ואמרו להם שההורים שלהם מתו. ולהורים הבילוגיים אמרו שהתינוק מת באחרי הלידה

וזאת הבעיה, לחיות על 4-5 שעות שינה ביממה.

סתם מעניין אותי, אם באמת השינה עשתה את זה, כי אומרים שהגביהה מתרחשת דווקא בלילה.

תשובת ג'ימיני, להלן:

הפרשת הורמון הגדילה (GH) והשפעת השינה על תהליך הצמיחה אצל ילדים מבוססות על מחזורים ביולוגיים קבועים. להלן הפרטים המדויקים:

מתי מתרחשת הגרסתו העיקרית של הורמון הגדילה?

הורמון הגדילה מופרש בפעימות (פולסים) לאורך כל היממה, אך הגביהה והפרשת השיא של ההורמון מתרחשות בעיקר במהלך הלילה.

חלון הזמן המרכזי: הפרשת השיא מתרחשת לרוב בין השעות 22:00 בלילה ל-02:00 לפנות בוקר.

התנאי המרכזי: ההפרשה המסיבית אינה תלויה בשעה ספציפית על השעון בלבד, אלא בעיקר בשלב השינה העמוקה (Slow-Wave Sleep). פעימת ההורמון הגדולה ביותר מתרחשת כ-60 עד 90 דקות לאחר ההירדמות, בתנאי שהילד הגיע לשינה עמוקה ואיכותית.

האם שנת צהריים (שנ"צ) משפיעה על תהליך הגדילה?

לשנת צהריים יש השפעה עקיפה וישירה על התהליך, והיא משתנה בהתאם לגיל הילד:

1. השפעה ישירה (הפרשת הורמון בזמן השנ"צ)

בכל פעם שילד נכנס לשינה עמוקה, גם אם מדובר בצהריים, הגוף עשוי להפריש כמות מסוימת של הורמון גדילה. אצל תינוקות ופעוטות הזקוקים לשנת צהריים כחלק מסך השעות היומי שלהם, שינה זו חיונית ומסייעת לתהליך ההתפתחות התקין.

2. השפעה עקיפה (הפגיעה האפשרית בשורש הצמיחה)

אצל ילדים בוגרים יותר (לרוב מגיל 4-5 ומעלה), שנת צהריים ארוכה או מאוחרת מדי עלולה לפגוע בתהליך הגדילה באופן עקיף:

דחיית שעת השינה: שנ"צ ממושך גורם לילד לא להיות עייף בשעות הערב, מה שמוביל להירדמות מאוחרת (אחרי 23:00).

פספוס חלון ההזדמנויות: כאשר הילד נרדם מאוחר, הוא מחמיץ את שעות השיא הטבעיות של הפרשת ההורמון (לפני חצות) ומקצר את משך השינה העמוקה והרציפה שלו בלילה.

שורה תחתונה: שנת צהריים היא מצוינת לפעוטות. עבור ילדים גדולים יותר, עדיף לוותר עליה או לקצר אותה, כדי להבטיח שינה רציפה, מוקדמת ועמוקה בלילה – שם מתרחשת הגדילה האמיתית.

לכן הגוף שלהם לא גבה כי הם חשבו שצהריים

ההורים אומרים שיש התאמה בין דפוסי השינה בצהרים ובין הגבהים שלנו, האחים הבנים. מי שהפסיק לישון בצהריים בגיל ½2 בערך, הוא הנמוך מהאחים הבנים. עדיין בגובה נורמלי לגבר.  מעט פחות מאבא שלנו. אני גבוה מאבא. אני ישנתי צהריים  גם שכבר הייתי בתחילת היסודי - כי הייתי עם מטפלת בבית. ככה אומרים ההורים.  והאחים הגדולים היו בצהרון.

לפני, מבין האחים, יש בת, והיא בגובה כמו של אמא. 

ולגבי מה שציטטת, ששינה בצהריים עלולה דווקא לפגוע בגדילה, בילדים מעל גיל 4-5, כי הילדים עשויים ללכת לישון מאוד מאוחר, אצלי זה לא קרה ולא רלוונטי.  לא הלכתי לישון מאוד מאוחר בתור ילד. 

הלילה עוד צעיר 🫡

הוא רמש

כבר יצאת מגדר התחום ב"ה

הוללים נגד עיניך, תאבד דוברי כזב.

ואני ברוב חסדך אבוא ביתיך אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך"

עכשיו כשאתה אומר יש לי השערה חדשה, שבהקשר לצעירים אפשר להגיד שהם היו פחות עם מסכים.

אני בטוחה שלתקשר פיזית עם אנשים מפתח את היכולות הנכונות לשימוש בשפה, ביטוי של רעיונות ותקשורת עם אנשים שונים. ביחס למי שמגיל צעיר מבלה הרבה זמן מול מסך.

אבל כמובן שזה יכול להיות שטויות מההתחלה ועד לסוף.

אגב מי שאמר את זה היה חילוני, להתרשמותי שמאלן ממוצע שלא חשוד על סימפתיה יתרה לדתיים.

ומה אתה אומר על הנושא? האם אינך דתי מספיק כדי שתהיה לך את היכולת לכתוב לנו תשובה?
 

<צ>

לא כותב טוב, לא יודע להסביר את עצמו.

בקיצור, מיותר לחברה הדתית.

אני חושש שבדיחתי המינימליסטית לא הובנה כראוי

סרסהו ופרשהו:

ביום של קרבן נחשון בן עמינדב. נראה לי הם מתחילם לצאת באביב כבר

אל תיתנו להם רובים.

ועומד עליי האיש עם הכף הגדולה,

ואומר כל הזמן: בלע בלע בלע, בלע בלע בלע

שבאוסלו היה שלום, והרי צריך לשמור על השלום - אזי נתנו לערבים נשק שיוכלו לשמור על יונת השלום (ואין מה לתמוהה על שהביאו להם נשק כדי לשמור אף למאבטחי אנשים כאלה וארחים מספקים כלי משחית כאלה ואחרים) ישבו הערבים (שכידוע הם מאוד מפותחים קוגנטיבית) וחשב "הכיצד נשמור על יונת השלום?" חשבו וחשבו, חשבו וחשבו - ומיד הגיעו למקנה, "הבה, נלכה יחדיו ונהרוג את יונת השלום, כך היא לא תילך ותישאר עימנו" מיד שלפו קלאצ'ניקוביהם (הו וובוי) וירו ביונת השלום...