עוגיות קוואקר היה לי הכי נח.

עם אגוזים, שקדים וכו'.

לשתות המון. לפני ואחרי.

לשתות הרבה תירוש לפני ובכלל לאכול אוכל מזין.

להתייעץ עם רב לגבי שיעורים לשתיה.

ביום כיפור עצמו לא לעשות שום דבר חוץ מלהניק, לא לדאוג לילדים אחרים, לא ללכת לתפילה רק לשכב במזגן ולהניק.

בעלי לקח איתו את כל יתר הילדים לכל היום 

לא השמשתי אבל שמעתי שיש כאלה שזה עשה להן ממש טוב

אני אישית לאורך כל יוכ הנקתי בשכיבה, לשמור על הכוחות שלי

ולהתחיל לשתות המון הרבה לפני היום של הצום

אני גם שאבתי למקרה הצורך, תכלס לא השתמשתי

כן שמתי לב שיום יומיים אחרי הצום הרגשתי מיעוט אז לשים לב גם אחרי הצום להמשיך לשתות מלא

5 ימים לפני הצום הסתובבתי כבר עם בקבוק מים ביד כל הזמן ושתיתי כמויות..

הכנתי לי חיתוכיות קוואקר ועוד כל מיני דברים שהיו לי בבית אגוזים שקדים קוקוס טחינה ונשנשתי את זה 5 ימים לפני הצום עד הצום.

מעולם לא עברתי כזה צום קל בהנקה כמו ששנה שעברה.. תמיד הגעתי לעילפון ממש

והוא ינק כל הצום (הכוונה שלא נתתי שאוב או דילגתי על הנקות)

לא היה חסר חלב

בנעילה אפילו הלכתי לבית הכנסת.

יום למחרת היה קצת חוסר אבל השלמנו מהר ב"ה 

מיץ ענבים בסעודה מפסקת

הרבה ענבים ומים כבר כמה ימים לפני, רק לנוח ולא להתאמץ, לשאול רב מה שנכון לך, לשתות גם אחרי הצום הרבה ולנוח גם אחרי

ובעיקר לדאוג שיהיה איתך מישהו ותוכלי לנוח כי זה םשוט ממש מתיש

ואת עם קטנטן ועוד יולדת

ותשאלי רב מראש באיזה שלב צריך להתחיל שיעורים

הכנתי מראש בקבוק של חלב שאוב, ונתנו לו אותו מתישהו במהלך היום (בעיקר כי הלכתי לתפילה, לא כי נגמר החלב), שתיתי הרבה לפני, הנקתי הרבה אחרי, והיה אחלה. בסוף הצום קצת התמעט החלב ואז הייתי צמודה אליו אבל תוך יום כבר חזר לגמרי לכמויות הרגילות.

עם השני שהוא היה בן עשרה חודשים זה קצת שונה אבל גם קצת התמעט בסוף היום והרבה הנקה ביום שאחרי החזירה את הכמויות הרגילות.

פעם ראשונה שמניקה מלא בכיפור, ועוד כזה קרוב ללידה

לא חשבתי שצריך שבעלי ישאר איתי

הקושי הוא ההנקה הצפופה?

תיכננתי להישאר עם הילדים ושבעלי יילך לתפילות...

ולמה צריך לשאול רב? בטוח אצטרך לשתות שיעורים באיזשהוא שלב?

לא יודעת איך זה אצלך אבל אצלי קרוב ללידה דווקא יש הכי הרבה שפע חלב. אם זה מרגיע אז צמתי תשעה באב כמה ימים אחרי לידה (יותר משבוע) שברתי את הצום בשש בערב, שעתיים לפני הסוף בגלל קצת חולשה וכאב ראש (כי זה ט באב והייתי בתוך 30 יום מהלידה, אם היה יום כיפור הייתי ממשיכה לצום עוד שעתיים נראה לי), החלב לא התמעט לי בכלל בכלל, לא הורגש שינוי.

אבל לא חשבתי שזה נותן הקלות

בספר ראיתי שכתוב רק על 3/4 ימים שלפני כיפור

ואצלי זה היה תשעה באב ולא יום כיפור אז זה שונה, אבל בטוחה שבתוך 30 יום מהלידה יש יותר הקלות לעומת חודשיים מהלידה.

תשאלי פשוט כדי שתדעי מראש באיזה מצב את צריכה להתחיל לשתות שיעורים, באיזה מצב את צריכה לשבור וכו'. בעזרת ה' הכל יעבור בטוב ולא תצטרכי את ההקלות האלה, אבל בזמן אמת לא בטוח שיהיה לך את מי לשאול ולא בטוח שיהיה בדיוק בבית מי שילך וישאל בשבילך אז כדאי לדעת מראש.

בעלי לא נשאר איתי, אבל כן הבאתי נערה שעזרה לכמה שעות ואפשרה לי לנוח חלק מהזמן.

לא שתיתי שיעורים וההנקה לא נפגעה בכלל.

הקושי הוא שגם ככה חלשים מהצום. אז עוד יותר כשמניקים הרבה ולא יושנים טוב בלילה.

לק"י

כי לא בטוח שתצליחי להשיג רב בכיפור.

אם יש רב שאתם הולכים לפיו ופרסם פסיקה כללית בנושא, את יכולה להסתמך על זה.

אני צמתי תשעה באב עם תינוקת בת 5 שבועות שרק ינקה, וב"ה עבר בשלום.

כי במצב שתרצי לשאול רב, יהיה קשה להשיג.

אני התעלפתי עם תינוק בן 8 חודשים והוא נשאר למעשה ללא השגחה זמן רב.

בדיעבד ידעתי להגיד שהרגשתי חולשה גדולה לקראת סוף הצום אבל חשבתי שאשרוד את זה..

העניין עם כיפור שלפעמים עדיף לא להגיע לקצה שאז צריך לשבור את הצום ולשתות בבת אחת הרבה, או שיעורים לעיתים קרובות, ועדיף כמה שעות קודם להתחיל שיעורים עם מרווח מקסימלי (9 דקות אם אני לא טועה)

לגבי שמירה על הילדים, אז ילדים קטנים דורשים אנרגיה ואז הגוך נחלש.

כששוכבים במיטה כל היום, פחות מתאמצים.

לגבי התפילות, לנו הרבה שנים הסתדר תפילת ותיקין כשבעלי קפץ לוודא שהכל בשליטה והוא יכול להמשיך.

מנחה ביחידות אם אני זוכרת נכון, ונעילה הוא לקח את הקטנים איתו.

בהצלחה!

השאלת רב זה לא האם צריך לצום/ לא לצום,

אלא לבנות תרחישים מראש-

מה עושים במקרה ש.. מבינה?

יש קשת של אפשרויות מהבחינה של חולשה קלה ועד חולשה קשה ויש פסיקות שונות מתי לאפשר שיעורים לכן חשוב לשאול קודם כדי לקבל את הפסיקה.

ובכלל מקרה להכין כוסות מדידה של שיעורים.

ההנחיה העיקרית שהרב אמר לי שהצום שלי חשוב מהתפילה של בעלי, ושאם הוא ילך להתפלל אז אני אצטרך לשבור צום אז עדיף שלא יתפלל.

באותה השנה הוא לקח את כל הילדים לבית הכנסת לכל התפילה כולל את הקטן שהיה אז בן שנתיים וחצי הוא התפלל בערך אבל אני הצלחתי לצום את רוב הצום במצב סביר ורק בסוף התחלתי לשתות לשיעורים.

אני לא יודעת איך את צמה אבל בעיני חשוב שיהיה מבוגר שיהיה איתך ביום הזה אם גם הילדים האחרים איתך, או לפחות שבעלך יהיה זמין לקפוץ כל כמה זמן לראות שהכל בסדר.

צום בהנקה זה קשוח למדי בעיקר שאת עדיין במשכב לידה, אני ממליצה לך לנסות לא להתאמץ יותר מדי 

את שניה אחרי לידה. אני במקומך הייתי מסתגרת עם התינוק בחדר בשקט ושבעלך יסתדר עם האחרים.

הצום שלך חשוב יותר מהתפילה שלו, ואת עדיין יולדת! גם ביום רגיל הייתי עושה את זה😉, אז בטח בצום... אל תתני לעצמך להגיע לאפיסת כוחות, תשמרי על עצמך!💕.

וכדאי לשאול רב ולקבל הנחיות לכל מקרה שלא יבוא.

ולא תתלבטי אם את פתאום נהיית חלשה מאוד או שמתמעט החלב. כי ביום כיפור אין לך איך להשיג את הרב

צריך שמישהו יהיה איתך כי זה מאוד מחליש לתום ולהניק, לפחות כשקרובים ככה ללידה

אבל זאת דעתי

יכול להיות שאת שונה

בכל מקרה אפשר לנסות ולראות

הוא יכול ללכת לשחרית בבוקר ולחזור לראות איך את אחרי זמן מסוים

זה הקושי.

בלי צום את כן מצליחה לטפל בכולם לבד עכשיו? את ממש אחרי לידה! ברור שאת צריכה עזרה.

10 ימים אחרי לידה

צמתי רגיל ואז באיזשהו שלב בצהריים הרגשתי שהחלב מתמעט אז התחלתי שיעורים (שאלנו רב לפני)

לשתות המון המון.

הבעל לא הולך לתפילות בשנה הזו....

את שוכבת ורק מניקה ונחה. הוא כל היתר.

להיות בפוקוס אם את מרגישה כבר זוועה ובחילה או פחות חלב, היתר ושיעורים.

יום אח''כ גם מנוחה שתיה ואכילה והמון הנקה. 

דאגתי לכמה מנות מוכנות, שיהיה למקרה שארגיש שאין לי מספיק.

אכלתי טוב לפני, וכל היום נחתי...

תוסף שלוקחים יום קודם ולי עזר מאד

שאבתי גם מראש ובסוף השתמשתי אחרי הצום כי בלילה כבר הייתי מרוקנת לגמרי ואז המנה הזאת הצילה אותי

ולשתות המון המון, לפני ואחרי

היה בסדר לצום בהנקה.

גם עם תינוק קטן, וגם עם יונק יותר גדול.

יותר קשה לי לטפל גם בילדים האחרים.

מ10 חודשים לאחריה.

בהתחלה יש לי שפע חלב

ולא יודעת בדיוק להסביר את זה אבל הנקה תקופה ארוכה כנראה מחלישה את הגוף שצורה אחרת.

לי עוזר לשתות בימים שלפני כל חצי שעה כוס מים

לאכול עוגיות קוואקר

ובסעודה מפסקת אחרי שמסיימים את האוכל לשים 2 כדורי ויטמין B12 מתחת ללשון.

זה איזה נוסחת קסם שלמדתי משירי כהן שהיא מנחה לתזונה בריאה וזה ממש עובד טוב

אני מחלקת לכל הצמים....

יש גם קלי צום

ואני מתארגנת מראש עם שלוקים של שיעורים כדי שאם אצטרך לשתות שיעורים יהיה לי מוכן. וכמובן שואלת כל פעם לפני הצום רב....

גם עכשיו אני מניקה הנקה מלאה של תינוק בן 11 חודש שכמעט ולא אוכל דברים אחרים

בתשעה באב קבלתי פסיקה לא לצום אבל יום כיפור זה שונה.

אעדכן בעז"ה מה יהיה הפסק עכשיו כי עוד לא שאלנו הפעם.

לא זוכרת את כל הרכיבים, היה בזה דבש, ומיץ תפוזים או מיץ לימון (לא בטוחה איזה מהם), ומלח הימלאיה (שקניתי במיוחד. זה לא יקר אבל צריך לקנות בחנות טבע).

אחרי ששתיתי את זה, הצום היה לי יחסית קל. בנוסף גם התכוננתי עם המון שתיה כבר שלושה ימים לפני הצום, וגם ענבים ומיץ ענבים. אז לא יודעת אם וכמה זה באמת השפיע. אבל זה בטח לא מזיק...

אם מישהי יודעת על מה אני מדברת ויש לה את המתכון המדויק, אני אשמח...

אולי זה היה @מחי?

חצי כוס מיץ תפוזים

רבע כוס מיץ לימון

2 כוסות מים

2 כפות דבש אורגני

1/8 כפית מלח הימליה

זו כמות לאדם ליום אחד.

מומלץ להתחיל לשתות 3 ימים לפני הצום, כמות כזו כל יום. 

לי אישית ולאנשים שאני מכירה עזר מאוד.

זה עוזר גם לאחרי הצום, מחזיר לגוף את הסוכרים, מלחים ואלקטרוליטים שהוא איבד בצום. מאז שאני שותה את זה לפני הצום ואחרי הצום אין לי את ההרגשה המגעילה הזו אחרי הצום, לא יודעת אם אתן יודעות למה אני מתכוונת, בחילה כבדות ותשישות כזו אחרי שאוכלים

לי נתנו אישורים שתייה לשיעורים גם בהריון וגם בהנקה בכיפור כשאני לא מרגישה טוב…

ואת בכלל אחרי לידה, תשאלי כדאי! ואני אם לא טועה, מאותה פסיקה כמוך שזה די החמרות אז כדאי לשאול זה יכול להציל אותך.

זו בדיקת דם פשוטה, תבקשי הפניה.

וקשוח להיות עם מחסור קבוע של B12... מקווה שתצליחי לעלות אותו כמו שצריך במהרה...

תודה!! אבדוק את זה!

מטופל ויש כבר התקדמות? כי חוסר בb12 הוא גורם מובהק לעייפות

באופן אישי אחרי התקופה הכי עייפה בחיים שלי גיליתי שחסר לי b12, וכשהצלחתי להעלות משמעותית העייפות התמידית שהייתי בה נעלמה.

מההריונות בגלל ההיפראמזיס....

אז מקבלת די קבוע... מתישהו בקרוב אמורה להיות לי עוד בדיקה לראות מה המצב שלו

וראיתי עכשיו שמתואמת כתבה לך..

בדיקת דם פשוטה. Tsh זה מה שבודקים...

כל יום לאכול כף

בסלט, ביוגורט וכו...

חוץ מזה

יש גם תערובת פירות יבשים שממש עוזרת לאנרגיה

של דוד קאפח

ללא עצירות ותופעות לוואי...

100 גר´ שומשום לא קלוי-מלא,

100 גר´ צימוקים כהים,

100 גר´ תאנים יבשות,

100 גר´ שקדים קלופים,

100 גר´ תמרים,

8 אגוזי ברזיל.

לטחון את הכל טוב טוב (יש חנויות שמוכנות לטחון את הרכיבים הקשים)

ולאכול כף בבוקר וכף בערב.

(ד.א. זה גם ממש טעים=) )

בהצלחה ותרגישי טוב!

את בטח מכירה להיות בשמש, לעשות קצת התעמלות וכו....

אגיד, שבעיני זה כן הגיוני.

ברור שטוב לבדוק בדיקות דם וכאלו

אבל

א. שינה לא רציפה, ממש משפיעה על איכות השינה. פעם אחת (ובטח שלוש), לא באמת מאפשרות שינה טובה. ואז, גם אם יש לך פעם פעמיים בשבוע שאת כן ישנה לילה, זה לא מספיק. כי יש משמעות לרצף של ימים שבהם את ישנה טובה, וזה לא שיום אחד יכול לחפות על כל השאר.

ב. מה את עושה במהלך היום? אם את רוב הזמן יושבת או בעבודה עם מעט תנועה, ממליצה להוסיף ספורט ותזוזה. אני ראיתי אצלי שזה ממש משפיע. ישיבה לאורך זמן, מעייפת אותי מאוד, ברמה של להירדם. כשאני זזה, הגוף מתעורר

זאת גם היתה השאלה שלי

האם זה הגיוני פשוט..

כן נכון, תכלס כבר 5 שנים אני לא ישנה נורמלי וקמה מלא , לא היתה תקופה אחת ארוכה שישנתי שינה רציפה וטובה בלילות....

אשים לב , תודה🩷

היה לי פעמיים מונו וככה הרגשתי

פעם שניה הייתי עם זה חצי שנה!!! עד שטיפלתי אצל איזה רופא בירושלים שיש לו שיטה לטפל במונו טזה עבר ב"ה

אבל האמת שלא כזה משנה כי לא באמת מה יש מה לעשות.. וואלה עכשיו קוראת שכתבת שהיה משו שעזר, מעניין!! אנחנו ביקרנו ממש כולם אמרו לנו מטבעי ועד קונבנציונלי שאין מה לעשות חוץ מלחכות....

אם זה מונו אני אכתוב לך מה הטיפול

אנסה גם להיזכר בשם של הרופא

מקווה שהוא עדיין עובד כי אז לפני 5 שנים הוא כבר היה ממש מבוגר

אבדוק בלוטת התריס, אולי גם מונו למרות שלא יודעת אם יש עניין

גם ככה אמורות להיות לי בקרוב בדיקות דם מקיפות לבדוק את בעיית הb12..

אבל האמת האמת אני ממש מופתעת שרוב התגובות מנסות לחפש סיבות 🤭  הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר תגובות מנרמלות שלהיות אמא, בטח לקטנים, ותינוק יונק, זה פשוט מעייף 🙈🙈🙈

לכולן יש כוח תמיד? אתן לא עייפות ומרגישות צורך תמידי בשנצ?

אם אני לא ישנה את ה8 שעות מינימום ורצוף

-מה שבחיים לא קורה עם יונקים ןגם עם קטנים לא יונקים כמעט ולא) אני עייפהההה כל היום

ובדקתי- ברזל בלוטות התריס בי 12 הכל תקין

אה ואם הולכת לישון מאוחר אז גם- יותר עייפה מאשר אם נכנסת לישון מוקדם איזור 10 אפילו

שווה לך לנסות שבוע אם אפשרי לך

איזו גיבורה את!

כל כך קשה להיות עם קושי שקוף

את סוחבת ככ הרבה,

זה שאת קמה כל יום ודואגת למשפחה שלך

מגיע לך מחיאות כפיים!

נשמע ממש קשוח.

ומציעה בזהירות, אולי שווה לספר למשפחה או לחלקה? אפילו לספר חלקית? כמה שמתאים לך?

נשמע שזה הרבה עול וקושי, וחבל לשאת לבד אם יש אפשרות לתמיכה והבנה..

שיהיה בקלות בע"ה

חיבוק ענק, עצום

מקווה ממש שאת מלווה ומטופלת כמה שאפשר

קשוח ברמות ואכן שקוף לגמרי 

ושומעים את המורכבות והקושי.

מבאס לשמוע שיש מקומות ש'יורדים' על אשה שיש לה כמה ילדים והקטן שלה רק בן שלוש, שהיא מפונקת שרק עכשיו נכנסה להריון נוסף, ממש עולם הפוך בעיני.

חוץ מזה שזה באמת לא בסדר בעיני להכנס לשיקולי תכנון משפחה של מישהי אחרת, זה נראה שכמעט אין אפשרות לא לפגוע ככה.

ואם אפשר, אוסיף רק שהקושי הזה שקוף כי אנשים עובדים קשה לשמור עליו בלתי נראה. אולי דווקא אם כן תשתפי בכל זאת יוקל לך ולכם?

אנשים לא יוציאו בכזאת קלות את המילה "מפונקת".

שימי על כולם פס.

אומרת גם לעצמי, כי אני כמעט קורסת כי כולם חושבים שאני מתפקדת כרגיל אז אני מנסה לספק את זה. לכי תסבירי לכל אחד שאת ממש לא מרגישה טוב, ולא תמיד זה יהיה עם הסבר "רפואי"...

תני לעצמך צל"ש על ההצלחות הקטנות. זה ממש לא מובן מאליו שהגעת בכלל לארוע משפחתי. תראי כמה את עושה בשביל הילדים שלך, את אמא לביאה❤️

ותודה גדולה ממני ומכל עם ישראל על ההקרבה העצומה שלכם!

מזדהה עם המון ממה שכתבת.. קראתי והחזרת אותי למילואים האחרונים שהיו מאתגרים וממש כמו שאת מתארת..

שמחה בשבילך שהוא חוזר, שהצליח קרוא אותך מרחוק ושהתאפשר לו להגיע. מאחלת שיהיה זמן משמעותי וממלא יחד

שולחת לך מלא כוחות להמשך המילואים והמון הערכה ♥️♥️

אהבתי

זה כבר חצי ריפוי

ואיזה זוג מתוק אתם נשמעים

ותראי איך את חשובה לו

ואיך הוא הרגיש שאת צריכה אותו

איזו אינטואיציה חזקה היתה לו שנכון שיגיע הביתה היום

שיהיה לכם ערב קסום 

ושזה יתן לכם מלא כח להמשך

בשורות טובות

זה קשוח בטירוף. נשמע שאת קשובה למה שהלב שלך זקוק ויודעת גם להביא את זה לזוגיות וזה כל כך חשוב.

איזה כיף שהוא חזר, תספרי לו כמה זה מחיה אותך ❤️

כמה קשה. מבינה אותך כ"כ

שולחת חיבוק גדול.

ותודה לכם. 

לק"י

הבן שלי מחונן, והוא אומנם רגיש יחסית, ועם קצת רגישות תחושתית. אבל אני בכלל לא בטוחה שזה קשור אחד לשני. גם אני הייתי רגישה (מאלה שנעלבים ובוכים וכדומה), ואני לא מחוננת.

(והבן שלי לא אוטיסט. לפחות אין לנו סיבה לחשוד בזה🤷‍♀️).

לגבי אוטיזם- אוטיזם זה קודם כל קשיי תקשורת. שאר הדברים הם נלווים, אבל לא הבסיס. מה שאני חושבת לפחות.

אני חושבת שמחוננות קשור לתחום החברתי (קשה להבין מצבים חברתיים ויש פער בין השכל ליכולת הרגשית)

ואוטיזם קשור להפרעות/בעיות תקשורת (שזה גם קשור לתחום החברתי אולי בעקיפין)

ורמת התפקוד מצביעה על הטווח של רמת התקשורת

חחח מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי

שמחוננות זה מנת משכל גבוהה,

אבל יש מאפיינים של מחוננים שנובעים מהפער בין הרמה השכלית לבין הרמה הרגשית. כלומר, לרוב המחוננים יהיה בהכרח פער כזה, וההשלכות שלו (כמו שכתבת, רגשית וחברתית בעיקר) זה משהו שנראה אצל הרבה מחוננים.

מעבר לזה, לכל אדם אופי משלו ומאפיינים משלו בלי קשר למנת המשכל.

למיטב ידיעתי היא נטו עניין של איי קיו, כלומר ה3% העליונים במבחני איתור (מקווה שזכרתי נכון את מספר האחוזים, אפשר לוודא).

בין המחוננים, יש כאלה שהם גם על הרצף האוטיסטי, ויש כאלה שלא ובכלל לא, והם לגמרי חברתיים, חברותיים וכו'.

יש ילדים מחוננים שפחות בשלים רגשית או חברתית וזה יוצר אצלם גם פערים מסויימים, אבל זה לא מחייב שהם על הרצף.

כמו כל העורבים שחורים אבל לא כל השחורים עורבים

לק"י

נכון שהרבה פעמים גם יש להם גם קושי להתרכז לפרקי זמן ארוכים.

אבל זה שכל מי שעם לקויות קשב וריכוז יש לו גם קושי בתקשורת.

התקף חרדה בד"כ מתואר בצורה ממש שונה.

ובלבול זו תופעה שמצריכה בירור. (והיא קורית בנפילות סוכר...)

הייתי הולכת לרופא משפחה ומבקשת בדיקות דם מקיפות

ובהם בדיקת המוגלובין מסוכרר HBA1C בדיקה שמראה אם היו צניחות בסוכר לאחרונה.

אם את בכ"א חושבת שזה התקף חרדה הטיפול שמאד עוזר זה CBT 

לפעמים צריך גם  טיפול תרופתי.

אני ממש ממליצה ללכת לרופא משפחה בקרוב.

מעולם לא סבלתי מלחץ דם גבוה/נמוך ובעיות של סוכר

לפי הצאט כן נשמע שזה סוג של חרדה

לך לא נשמע? האמת שאת מעודדת אותי כי שקעתי לייאוש וקשה לי עם המצב ולהרגיש ככה

ונפילת סוכר ממש כן.

לכן זה הדבר הראשון שעלה לי.

אבל אם זה תופעה שמלווה אותך כבר זמן רב את חייבת לבדוק ביסודיות.

לכן חשוב קודם כל בדיקות.

ובבקשה אל תתני לצ'אט לתת לך עצות רפואיות. זה עלול להיות מסוכן.

בהצלחה יקרה

טוב שקבעת תור

תרגישי טוב

מציעה לקבל עזרה רגשית. הרבה פעמים סטרס ועומס יוצרים אצל נשים מצב כזה.

ולפעמים זה גם יוצר גלגל נוסף של חרדה מלא להירדם, שעוד יותר מקשה לישון, וחוזר חלילה...

הכי נכון זה לעשות עבודה רגשית ולהבין מה כבד עלייך❤️

תבקשי הפניה מהרופא ילדים, לא יאבחנו היפראקטיביות בגיל הזה, אבל תדגישי את הקשיים ואולי יתנו לך אבחון אצל מרפאה בעיסוק שתבדוק וויסות חושי ודברים נוספים...

אם המצב באמת כמו שאת מתארת-מרפאה בעיסוק ממש יכולה לעזור, ללמד אותו לווסת את הכוח שלו, ללמד אותך איך להתמודד איתו-יכול להיות שהוא ילד שזקוק לגירוי תחושתי גדול יותר, כי נשמע שהוא מתנהג בצורה טיפוסית לגיל שנתיים-אבל מפעיל המון כוח, הרבה ילדים בגיל שנתיים מרביצים או מפרקים משחקים לאחים שלהם, נשמע שהעניין אצלו שבכל פעולה שלו הוא מפעיל המון כוח...

בהצלחה! נשמע קשוח ממש

זה לא ילד ראשון שלי

קלאסי בגיל שנתיים להציק אבל הוא פשוט מנוע טורבו

זה בלי הפסקה ומתזז ואני לא מצליחה לעצור את זה

גם אין לו פחד

חופשי בגינה נניח

ילד בן ישר עוקף אותו בתור למגלשה

הוא מטפס מהצד על הסולם נוגס בו בברך

וואלה זה זר לי..

וגם מאש/כביש/כלבים שום דבר לא מפחיד אותו..

וזה כבר מפסיק להיות מעניין לעשות מה שעניין אותו בגיל שנתיים...
 

יש לי אחד כזה שבגיל יותר צעיר אפילו עלה לארון העליון במטבח ופתח ושפך את האקמולי... היה אלוף במתקנים בגינה...וכד'

ובכללי צריך כל הזמן אקשן ומשהו לעשות...

אחרת מפנה את המרץ להצקות ולצומי...

יש לאופי הזה גם יתרונות. זה אחד שתמיד ישיג מה שהוא רוצה, עצמאי מאד, אוהב אתגרים
 

חלק מהזמן קצת יותר חזקים, אבל רוב הזמן די חלשים.

יש נשים שיכולות להיות עם צירים גם שבועות, אבל אצלי זה התחלה של לידה.

איך היה לך בלידות הקודמות?

גם להיערך לתקופה עם צירים שלא מקדמים לידה.

וגם לשים לב אם משהו מתקדם, וללכת להיבדק.

(אני ילדתי עם צירים לא חזקים ולא סדירים).

ואפשר לנסות לקדם לידה בכל מיני דרכים, אבל לא בטוח שזה יעזור.

כמו רפלקסולוגיה, דיקור, שאיבות, קיום יחסים וכד'.

ואז גיליתי שאני בפתיחה 5.

אחרי 3 שעות בערך ילדתי.

אם לא היה לי את התור, יכול להיות שכן הייתי הולכת לבדוק, אבל לא בטוח, ואולי לא הייתי מספיקה להגיע לבית חולים.

למדתי להבא, שגם עם צירים לא סדירים, כדאי לי ללכת להיבדק, כי זה יכול להיות לידה. (בינתיים עוד לא קרה בפועל).

בסוף הוא נולד בלידה ארוכה וקשה....

כל פעם שהייתי יוצאת מהמוניטור בפוסט דייט היו אומרים לי עם כאלו צירים יפים את יולדת היום.....

והסוף באמת קשה

אני פשוט הורדתי פרופיל

יצאתי לחופשה

עשיתי בבית רק מה שהיה ביכולתי בקלות

נחתי

קראתי ספרים והילדים היו סביבי....

בסוף זה עבר

שיהיה בקלות, בבריאות ובידיים מלאות

כי זה גם מפריע לישון בלילה

ביקשתי מבעלי שיחזור היום מוקדם מהעבודה לעזור עם הילדודס..

קשה לי לדמיין עוד חודש שלם ככה

ולהקל בכל מה שרק אפשר.

לא שלחו למיון.

הלכתי איתו לרופאה, ואחרי כמה ימים שעדיין לא עבר לקחתי אותו שוב.

היה זמן שהוא לא הסכים לינוק, ואז טפטפתי לו חלב לפה, כדי שלא יתייבש, וב"ה הוא חזר לאכול.

אם זה היה ממשיך יותר זמן, היה צריך לבדוק את זה.

יש לי תור ראשוני שקבעתי ממזמן והייתי אמורה ללכת כדי לבדוק את הסיפור עם המרפס... על הדרך אבקש לבדוק אותו כמובן

אם יש לך גודש, את יכולה לשאוב ולשמור, או לתת לו את החלב השאוב (אם ככה הוא אוכל יותר טוב).

מצד אחד היינו אצל הרופא הבוקר

הוא קצת מתנשם מהרגיל הוא אמר שזה נראה לו מהצינון

אבל החום כבר כן 38 ויולה ממש כל כמה שעות והוא כולה בן חודשיים בדיוק!!! ממש פיצקי וזה מדאיג אותי

נראה שפוך אבל כן מתעורר בין לבין ויונק פחות

הרופא אמר שאם ימשיך חום מחר נעשה בדיקת שתן ואני תוהה מה הסימנים שאני אמורה לחשוש מהם כבר היום

אם כן אז מבצעת בדיקות בקופה. במיון יש מלא וירוסים וזה מאוד מסוכן.

מצד שני הוא פיצי אז אולי כן לבקש הפניה למיון? לבקש שם חדר צדדי שלא ידבק ממה שהולך שם

רפואה שלימה!

תעדכני איך אתם

שולחים למיון רק בחום יותר גבוה.

רפואה שלימה!

הענין שנולד עם אגן כליה אחד מורחב

ובאולטראסאונד שעשינו בקהילה לפני שבוע אמר שלא רואה את זה כבר

אבל מן הסתם הרופא זוכר יותר טוב ממני.

בכל אופן, נשמע כמו וירוס. למה את כ''כ מוטרדת? כנראה נדבק מאחד הילדים (יכול להיות שהביאו וירוס והם עצמם  לא חלו ב''ה).

רק להקפיד שהוא חיוני ולא אפאתי ומרטיב טיטולים. יעבור בע''ה. ואת בנתיים תשאבי שלא תהיי עם דלקת וגם זו הזדמנות לאגור חלב.