עוגיות קוואקר היה לי הכי נח.

עם אגוזים, שקדים וכו'.

לשתות המון. לפני ואחרי.

לשתות הרבה תירוש לפני ובכלל לאכול אוכל מזין.

להתייעץ עם רב לגבי שיעורים לשתיה.

ביום כיפור עצמו לא לעשות שום דבר חוץ מלהניק, לא לדאוג לילדים אחרים, לא ללכת לתפילה רק לשכב במזגן ולהניק.

בעלי לקח איתו את כל יתר הילדים לכל היום 

לא השמשתי אבל שמעתי שיש כאלה שזה עשה להן ממש טוב

אני אישית לאורך כל יוכ הנקתי בשכיבה, לשמור על הכוחות שלי

ולהתחיל לשתות המון הרבה לפני היום של הצום

אני גם שאבתי למקרה הצורך, תכלס לא השתמשתי

כן שמתי לב שיום יומיים אחרי הצום הרגשתי מיעוט אז לשים לב גם אחרי הצום להמשיך לשתות מלא

5 ימים לפני הצום הסתובבתי כבר עם בקבוק מים ביד כל הזמן ושתיתי כמויות..

הכנתי לי חיתוכיות קוואקר ועוד כל מיני דברים שהיו לי בבית אגוזים שקדים קוקוס טחינה ונשנשתי את זה 5 ימים לפני הצום עד הצום.

מעולם לא עברתי כזה צום קל בהנקה כמו ששנה שעברה.. תמיד הגעתי לעילפון ממש

והוא ינק כל הצום (הכוונה שלא נתתי שאוב או דילגתי על הנקות)

לא היה חסר חלב

בנעילה אפילו הלכתי לבית הכנסת.

יום למחרת היה קצת חוסר אבל השלמנו מהר ב"ה 

מיץ ענבים בסעודה מפסקת

הרבה ענבים ומים כבר כמה ימים לפני, רק לנוח ולא להתאמץ, לשאול רב מה שנכון לך, לשתות גם אחרי הצום הרבה ולנוח גם אחרי

ובעיקר לדאוג שיהיה איתך מישהו ותוכלי לנוח כי זה םשוט ממש מתיש

ואת עם קטנטן ועוד יולדת

ותשאלי רב מראש באיזה שלב צריך להתחיל שיעורים

הכנתי מראש בקבוק של חלב שאוב, ונתנו לו אותו מתישהו במהלך היום (בעיקר כי הלכתי לתפילה, לא כי נגמר החלב), שתיתי הרבה לפני, הנקתי הרבה אחרי, והיה אחלה. בסוף הצום קצת התמעט החלב ואז הייתי צמודה אליו אבל תוך יום כבר חזר לגמרי לכמויות הרגילות.

עם השני שהוא היה בן עשרה חודשים זה קצת שונה אבל גם קצת התמעט בסוף היום והרבה הנקה ביום שאחרי החזירה את הכמויות הרגילות.

פעם ראשונה שמניקה מלא בכיפור, ועוד כזה קרוב ללידה

לא חשבתי שצריך שבעלי ישאר איתי

הקושי הוא ההנקה הצפופה?

תיכננתי להישאר עם הילדים ושבעלי יילך לתפילות...

ולמה צריך לשאול רב? בטוח אצטרך לשתות שיעורים באיזשהוא שלב?

לא יודעת איך זה אצלך אבל אצלי קרוב ללידה דווקא יש הכי הרבה שפע חלב. אם זה מרגיע אז צמתי תשעה באב כמה ימים אחרי לידה (יותר משבוע) שברתי את הצום בשש בערב, שעתיים לפני הסוף בגלל קצת חולשה וכאב ראש (כי זה ט באב והייתי בתוך 30 יום מהלידה, אם היה יום כיפור הייתי ממשיכה לצום עוד שעתיים נראה לי), החלב לא התמעט לי בכלל בכלל, לא הורגש שינוי.

אבל לא חשבתי שזה נותן הקלות

בספר ראיתי שכתוב רק על 3/4 ימים שלפני כיפור

ואצלי זה היה תשעה באב ולא יום כיפור אז זה שונה, אבל בטוחה שבתוך 30 יום מהלידה יש יותר הקלות לעומת חודשיים מהלידה.

תשאלי פשוט כדי שתדעי מראש באיזה מצב את צריכה להתחיל לשתות שיעורים, באיזה מצב את צריכה לשבור וכו'. בעזרת ה' הכל יעבור בטוב ולא תצטרכי את ההקלות האלה, אבל בזמן אמת לא בטוח שיהיה לך את מי לשאול ולא בטוח שיהיה בדיוק בבית מי שילך וישאל בשבילך אז כדאי לדעת מראש.

בעלי לא נשאר איתי, אבל כן הבאתי נערה שעזרה לכמה שעות ואפשרה לי לנוח חלק מהזמן.

לא שתיתי שיעורים וההנקה לא נפגעה בכלל.

הקושי הוא שגם ככה חלשים מהצום. אז עוד יותר כשמניקים הרבה ולא יושנים טוב בלילה.

לק"י

כי לא בטוח שתצליחי להשיג רב בכיפור.

אם יש רב שאתם הולכים לפיו ופרסם פסיקה כללית בנושא, את יכולה להסתמך על זה.

אני צמתי תשעה באב עם תינוקת בת 5 שבועות שרק ינקה, וב"ה עבר בשלום.

כי במצב שתרצי לשאול רב, יהיה קשה להשיג.

אני התעלפתי עם תינוק בן 8 חודשים והוא נשאר למעשה ללא השגחה זמן רב.

בדיעבד ידעתי להגיד שהרגשתי חולשה גדולה לקראת סוף הצום אבל חשבתי שאשרוד את זה..

העניין עם כיפור שלפעמים עדיף לא להגיע לקצה שאז צריך לשבור את הצום ולשתות בבת אחת הרבה, או שיעורים לעיתים קרובות, ועדיף כמה שעות קודם להתחיל שיעורים עם מרווח מקסימלי (9 דקות אם אני לא טועה)

לגבי שמירה על הילדים, אז ילדים קטנים דורשים אנרגיה ואז הגוך נחלש.

כששוכבים במיטה כל היום, פחות מתאמצים.

לגבי התפילות, לנו הרבה שנים הסתדר תפילת ותיקין כשבעלי קפץ לוודא שהכל בשליטה והוא יכול להמשיך.

מנחה ביחידות אם אני זוכרת נכון, ונעילה הוא לקח את הקטנים איתו.

בהצלחה!

השאלת רב זה לא האם צריך לצום/ לא לצום,

אלא לבנות תרחישים מראש-

מה עושים במקרה ש.. מבינה?

יש קשת של אפשרויות מהבחינה של חולשה קלה ועד חולשה קשה ויש פסיקות שונות מתי לאפשר שיעורים לכן חשוב לשאול קודם כדי לקבל את הפסיקה.

ובכלל מקרה להכין כוסות מדידה של שיעורים.

ההנחיה העיקרית שהרב אמר לי שהצום שלי חשוב מהתפילה של בעלי, ושאם הוא ילך להתפלל אז אני אצטרך לשבור צום אז עדיף שלא יתפלל.

באותה השנה הוא לקח את כל הילדים לבית הכנסת לכל התפילה כולל את הקטן שהיה אז בן שנתיים וחצי הוא התפלל בערך אבל אני הצלחתי לצום את רוב הצום במצב סביר ורק בסוף התחלתי לשתות לשיעורים.

אני לא יודעת איך את צמה אבל בעיני חשוב שיהיה מבוגר שיהיה איתך ביום הזה אם גם הילדים האחרים איתך, או לפחות שבעלך יהיה זמין לקפוץ כל כמה זמן לראות שהכל בסדר.

צום בהנקה זה קשוח למדי בעיקר שאת עדיין במשכב לידה, אני ממליצה לך לנסות לא להתאמץ יותר מדי 

את שניה אחרי לידה. אני במקומך הייתי מסתגרת עם התינוק בחדר בשקט ושבעלך יסתדר עם האחרים.

הצום שלך חשוב יותר מהתפילה שלו, ואת עדיין יולדת! גם ביום רגיל הייתי עושה את זה😉, אז בטח בצום... אל תתני לעצמך להגיע לאפיסת כוחות, תשמרי על עצמך!💕.

וכדאי לשאול רב ולקבל הנחיות לכל מקרה שלא יבוא.

ולא תתלבטי אם את פתאום נהיית חלשה מאוד או שמתמעט החלב. כי ביום כיפור אין לך איך להשיג את הרב

צריך שמישהו יהיה איתך כי זה מאוד מחליש לתום ולהניק, לפחות כשקרובים ככה ללידה

אבל זאת דעתי

יכול להיות שאת שונה

בכל מקרה אפשר לנסות ולראות

הוא יכול ללכת לשחרית בבוקר ולחזור לראות איך את אחרי זמן מסוים

זה הקושי.

בלי צום את כן מצליחה לטפל בכולם לבד עכשיו? את ממש אחרי לידה! ברור שאת צריכה עזרה.

10 ימים אחרי לידה

צמתי רגיל ואז באיזשהו שלב בצהריים הרגשתי שהחלב מתמעט אז התחלתי שיעורים (שאלנו רב לפני)

לשתות המון המון.

הבעל לא הולך לתפילות בשנה הזו....

את שוכבת ורק מניקה ונחה. הוא כל היתר.

להיות בפוקוס אם את מרגישה כבר זוועה ובחילה או פחות חלב, היתר ושיעורים.

יום אח''כ גם מנוחה שתיה ואכילה והמון הנקה. 

דאגתי לכמה מנות מוכנות, שיהיה למקרה שארגיש שאין לי מספיק.

אכלתי טוב לפני, וכל היום נחתי...

תוסף שלוקחים יום קודם ולי עזר מאד

שאבתי גם מראש ובסוף השתמשתי אחרי הצום כי בלילה כבר הייתי מרוקנת לגמרי ואז המנה הזאת הצילה אותי

ולשתות המון המון, לפני ואחרי

היה בסדר לצום בהנקה.

גם עם תינוק קטן, וגם עם יונק יותר גדול.

יותר קשה לי לטפל גם בילדים האחרים.

מ10 חודשים לאחריה.

בהתחלה יש לי שפע חלב

ולא יודעת בדיוק להסביר את זה אבל הנקה תקופה ארוכה כנראה מחלישה את הגוף שצורה אחרת.

לי עוזר לשתות בימים שלפני כל חצי שעה כוס מים

לאכול עוגיות קוואקר

ובסעודה מפסקת אחרי שמסיימים את האוכל לשים 2 כדורי ויטמין B12 מתחת ללשון.

זה איזה נוסחת קסם שלמדתי משירי כהן שהיא מנחה לתזונה בריאה וזה ממש עובד טוב

אני מחלקת לכל הצמים....

יש גם קלי צום

ואני מתארגנת מראש עם שלוקים של שיעורים כדי שאם אצטרך לשתות שיעורים יהיה לי מוכן. וכמובן שואלת כל פעם לפני הצום רב....

גם עכשיו אני מניקה הנקה מלאה של תינוק בן 11 חודש שכמעט ולא אוכל דברים אחרים

בתשעה באב קבלתי פסיקה לא לצום אבל יום כיפור זה שונה.

אעדכן בעז"ה מה יהיה הפסק עכשיו כי עוד לא שאלנו הפעם.

לא זוכרת את כל הרכיבים, היה בזה דבש, ומיץ תפוזים או מיץ לימון (לא בטוחה איזה מהם), ומלח הימלאיה (שקניתי במיוחד. זה לא יקר אבל צריך לקנות בחנות טבע).

אחרי ששתיתי את זה, הצום היה לי יחסית קל. בנוסף גם התכוננתי עם המון שתיה כבר שלושה ימים לפני הצום, וגם ענבים ומיץ ענבים. אז לא יודעת אם וכמה זה באמת השפיע. אבל זה בטח לא מזיק...

אם מישהי יודעת על מה אני מדברת ויש לה את המתכון המדויק, אני אשמח...

אולי זה היה @מחי?

חצי כוס מיץ תפוזים

רבע כוס מיץ לימון

2 כוסות מים

2 כפות דבש אורגני

1/8 כפית מלח הימליה

זו כמות לאדם ליום אחד.

מומלץ להתחיל לשתות 3 ימים לפני הצום, כמות כזו כל יום. 

לי אישית ולאנשים שאני מכירה עזר מאוד.

זה עוזר גם לאחרי הצום, מחזיר לגוף את הסוכרים, מלחים ואלקטרוליטים שהוא איבד בצום. מאז שאני שותה את זה לפני הצום ואחרי הצום אין לי את ההרגשה המגעילה הזו אחרי הצום, לא יודעת אם אתן יודעות למה אני מתכוונת, בחילה כבדות ותשישות כזו אחרי שאוכלים

לי נתנו אישורים שתייה לשיעורים גם בהריון וגם בהנקה בכיפור כשאני לא מרגישה טוב…

ואת בכלל אחרי לידה, תשאלי כדאי! ואני אם לא טועה, מאותה פסיקה כמוך שזה די החמרות אז כדאי לשאול זה יכול להציל אותך.

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..