זה על זה שעם ילדים שעבדתי איתם בבית הספר ידעתי לפתור קונפליקטים מהסוג הזה

ושזה מגיע לילדה שלי????? אני לא מצליחה

אני מנסה לייתר חוויה חיובית .. ומרגישה ההפך שרק עמוס קשוח ומאתגר

לטווח הארוך הייתי מנסה להבין אם זה יושב על מקום רגשי של קושי בהתסגלות או על משהו טכני יותר.

לטווח הקצר הייתי מנסה לשבת איתה לשיחה בוגרת על השינוי ולחשוב מה יכול לעזור לה באחריות *שלה* של שיעורי הבית.

אפשר לתת לה כל מיני רעיונות שתבחר, ואם לא אז שהיא תציע.

נגיד -

שעון חול גדול של כמה דקות כדי לסיים משימה,

או טבלת מדבקות על כל מטלה שסיימה,

או פחות מעודד פרסים - חלוניות כאלה עם המטלות שהיא סוגרת כל פעם שמסיימת מטלה,

או שתדע שיש משהו כיף שמחכה לה בסוף המטלות,

או אפילו ברמה הטכנית - שמישהו יישב איתה בהתחלה כל יום על מה המשימות שיש מבחינת שיעורים והתארגנות למחר ויוודא שהיא מתחילה, ואז אפשר לעזוב אותה כשהיא נכנסת לזה,

או שהיא תדע שיש מישהו לעזרה במרחק קריאה, גם אם לא יושבים לידה

לי יש כרגע תאומות בא'. יש להן אולי חצי עמוד בספר קריאה ועוד עמוד בספר חשבון.

ונכון- זה דורש ממני לשבת איתן על שיעורי הבית בצהריים אבל זה לא לוקח יותר מ20 דקות שתיהן ביחד.

אפילו לבנות גדולות יותר אני (בתור מורה) לא מביאה 8 עמודים לש"ב. מקסימום 3 שגם בהם אני עושה איתן חלק מהתרגילים.

וגם מוזר שיש מערכת בא'. זה עדיין לא במסוגלות שלהם להכין מערכת בגיל הזה. צריך לזה בשלות

בד"כ מתחילים אצלנו מערכת מכיתה ג'.

הייתי מדברת עם המורה ומנסה להבין למה יש כ"כ הרבה ש"ב. איך היא בכיתה? האם בקצב של כל הילדות?

לגבי הכניסה למסגרת מחייבת- זה כבר שלך, ואני ממליצה על התארגנות מראש. אוכל אפשר להכין בלילה

בגדים בודאי שמכינים מהלילה.

ואז בבוקר לנסות למצוא פתרון לתינוקת- עגלה/מנשא. זה באמת קשוח אם את רצה איתה על הידיים. זה מעייף ומתסכל

וגומר לך את הכוחות. 

לק"י

לבת שלי בכיתה ב' יש יותר מקצועות ממספר השעות ביום. והיה יותר גרוע אם כל שעה היה מקצוע אחר, כי אז התיק היה כבד מאוד....

(זוכרת שכתבת שאצליכם משאירים ספרים בבית הספר. אצלינו כמעט ולא).

בכיתה א' יש בילקוט רק ספר חשבון, ספר קריאה ומחברות.

ולקרוא עמוד בספר וגם עמוד או שניים בספר חשבון (אבל בדרך כלל לא באותו יום). הבת הנוכחית שלי מסתדרת עם זה ב"ה, אבל היו לי לפניה ילדים שלא הסתדרו...

וגם מערכת הן צריכות לסדר. הבת שלי מצליחה לבד כי כבר יודעת קצת לקרוא, אבל לחלק מהילדים הקודמים שלי עזרתי לסדר מערכת.

@חדשה כאן 2 - יש ילדים שקשה להם יותר... ובאמת - מה שחשוב הוא שתשדרי לה רוגע, שהיא מסוגלת. אבל זה באמת קשה...

מציעה לך דבר ראשון לדבר עם המורה, לספר על הקושי של הילדה, לראות איפה אפשר להקל עליה. ותספרי לה שגם את בעצמך אמא שעלתה לראשונה לכיתה א', ובקשי ממנה טיפים להתמודדות קלה🙂

רוב בימים שהמחנכת איתן היה עברית, תורה וחשבון

ביום חופשי היו רוב המקצועות האחרים.

אצלנו הנחו להשאיר את כל המחברות זה גם הקל

והמחברות בילקוט.

ילדה בכיתה א' לא בשלה להכין מערכת לבד. גם לא ילדה בכיתה ב'.

בתור מורה אני למדתי שרק מכיתה ג' יש להם את היכולת הזו, וגם אז יש בנות שעדיין צריכות עזרה מהאמהות.

דווקא הבת בכיתה א' מסתדרת מצוין...אצלם אין ככ מקום לכל הספרים בכיתה אז לא נשארים שם כמעט דברים..

אבל היא מתוקתקת ועצמאית.

אבל לעומת זאת הגדולה שבכיתה ג' צריכה עזרה ... טוב זה אופי ועוד..

בכל מקרה אני חושבת שאפשר וכדאי להתחיל להרגיל להכין מערכת כבר בכיתה א', בהדרגה ולפי הילד והאופי ושאר המסביב (כן כשהגדולה היתה בא' היו הרבה פעמים שאני הכנתי לה מערכת פשוט... אין הרבה ברירה אחרת היא היתה אבודה ממש)

אגב אני מלמדת במקום שיש תאים/מגירות והן משאירות ספרים ובכל זאת! כל פעם לכמה ילדות חסר ספר או תיקיה או משהו... סתם כי פעם אחת לקחו הביתה. ואם לא עוברים על המערכת הילדה סתם מפסידה עוד שיעור ועוד שיעור בלי החוברת .. זה מאד מבאס אותם שכולם עושים והם לא.

רק מכיתה ג' והלאה.

ומבקשת שתתן פחות ש.ב או שתכוון אותך מה הכי דחוף.

הבת שלי בא' והמורה הודיעה שהיא החליטה השנה לא לתת כמעט ש.ב (ואם היא כבר נותנת חשוב מאד שנעשה). מודה שהופתעתי כי לדעתי בא' מאד חשוב לתרגל קריאה אבל נחיה ונראה איך זה הולך…

שיעורי בית - מצטרפת להמלצה לדבר עם המורה, לקבל הכוונה מה חשוב לה, על מה לשים לדגש. כמה עזרה אפשר לתת.

לגבי מערכת - האם יש תא בבית הספר? אם כן, הרוב צריך להישאר שם. שתביא בכל יום רק את מה שרלוונטי לשיעורי בית. ואז זה הרבה פחות להיסחב והכל חוזר למחרת.

תתלי מערכת על הדלת של הבית ותדגישי את הימים של ספורט, ככה תזכרו לגבי זה.

עוד לגבי איך לעשות שיעורי בית - לפעמים מקל לדעת מראש מה התכנון. זה יכול להיות או שמגדירים שעושים x תרגילים / עד עמוד x או שמגדירים מראש זמן.

לגבי לקחת ברגל - אולי יש עוד תלמידות מבית הספר שגרות קרוב? אולי לעשות תורנות ?

והאם לתינוקת יש עגלה? זה ממש יכול להקל עלייך

עמוד אחד פעם ביומיים שלושה

יכול להיות שיש ילדים שיש להם יותר כי זה גם בהלימה למה שהילד הספיק בכיתה

אבל בכל מקאה המורה אמרה שהכלל הוא כרבע שעה- והילד צריך להיות מסוגל לעשות לבד בלי הורה ליגו

ואם זה לא ככה- להגיד לה

לק"י

לבת שלי נשארים לפעמים יותר ש"ב, כי היא לא מסיימת בכיתה... ואז בנוסף למה שהמורה נתנה לבית, יש לה עוד השלמות.

אולי זה מה שקורה גם לבת שלך?

ותרגול קריאה זה ממש עול. עוד לא פיצחתי איך לעשות את זה נחמד ויעיל יותר. והבת שלי זקוקה לתרגול (היא כבר בכיתה ב').

בעיני הכי חשוב בכיתה א זה חדוות הלמידה

לשמור על הסקרנות

הייתי מודיעה למורה שאנינו לא עושים שיעורי בית יותר מ10-15 דק

הנזק לא שווה את התועלת

הייתי עוברת איתה בעפ לראות שהיא עומדת בקצב ומבינה

ומתרגלת כתיבה איפה שאת מרגישה שיש פער

לגבי להכין קופסאת אוכל וםיזורים- במה זה שונה לך מהגן?

בינינו, מה מספיקים תוך רבע שעה??

נשמע לי המון

זה בערך הזמן שיש מאז שאנחנו מגיעים הביתה לארוחת ערב

אצלנו יש בערך 3 פעמים בשבוע. כל פעם לוקח נגיד עשר-עשרים דקות (חוץ מפעם אחת שהילדה הפרפקציוניסטית עבדה על העתקה של כמה שורות מספרים במשך שעה)

גיל.(ביסודי כמובן) בוודאי לא בכיתה א'.

וד"א יש חוזר מנכ"ל על כמות הש"ב ומבחנים שמותר לעשות.

ושעה זה מלא!!!

אני מעולם לא הייתי מסוגלת לשבת על שיעורי בית שעה

גם לא בכיתה ד

אחרי כמה דק' כבר קשה.

שעה לשיעורי בית זה ממש ממש לא סביר
אני הייתי מודיעה למורה שאני לא מוכנה לשבת איתה על שיעורי בית יותר מ (כמה זמן שנראלך מתאים לה ולך וללו"ז שלכם כמשפחה), ושהמורה תתאים את עצמה או תקבל בהבנה שהיא לא תעשה את כל השיעורי בית.

אפילו מבקשת ממנה שתעדכן אותך כל יום מה חשוב ומה פחות ועושה רק את זה

זה לדאוג לסדר יום, תראי מה יותר קל לה קודם הפסקה ואז שיעורים, אן לתקתק שיעורים ואז לדעת שהיא חופשיה..  לשבת איתה על כוס שוקו רק את והיא ולהסביר לה שאת יודעת שזה מרגיש לה עמוס ואיך את גאה בה שהיא הולכת יפה לבית ספר ומסתדרת שם, ושעוד מעט את בטוחה שהיא תסתדר עם השיעורים, ושאם קשה לה או שהיא צריכב הפסקה או נשנוש ליד שתבקש ואת תוכלי לעזור לה..

לנסות לשדר לה שהיא יכולה ומסוגלת ושאת שם בשבילה, ולצ'פר בדברים שתרגיש שהיא גדולה..

אוכל אולי את יכולה להכין מה שאפשר מהערב, כנל בגדים..  אפשר להכין לוח משימות לערב אולי זה ידרבן אותה

או שזה כולל מה שלמדו בכיתה? (שזה גם המון...בדכ לומדים שניים שלושה עמודים בלחץ...במיוחד לא בשלב הזה של השנה).

אצל אחת הבנות שלי שהיתה בא' כל פעם היה מצטבר לה המון ש'ב. והייתי מתחרפנת וגם היא מכמות העמודים.

אבל היא רצתה ממש לעשות הכל וזה היה לה קשה!!

ממש הייתי צריכה לשכנע אותה שאפשר לדלג וזה בסדר ונגיד למורה וכו'.

בסוף דיברתי עם המורה והיא באמת שמה לב שהיא לא מספיקה אז היא פשוט סימנה לה מה לעשות ומה לא וזה מאד הקל.

הילדה עם תיק שיש בו גלגלים הולכת לבד ואת מלווה אותה עם עגלה..

וגם, אם תתכנני את הרוב מהערב יהיה לך יותר קל. גם לקום קצת יותר מוקדם עושה הבדל גדול

ו8 עמודים זה הרבה, אבל תמיד את החוברות האלה לתרגול בחגים שאף אחד לא מספיק אותם באמת. אני בוחנת הבנה ולא דורשת הספק האמת

היא עדיין קטנה וזה נראה לה עול גדול, גם כמות הש.ב..

כאמא ותיקה וכמורה לשעבר, עדיף לשמור להם על המוטיבציה ולא על הכמות אז תבדקי אם היא באמת צריכה את כל הכמות הזו...

אם יש לקרוא כמות אז תדחו את זה לזמן שאת יכולה לנוח איתה על הספה. תעשו שורה שורה.

בכתיבה אם את רואה שזה הרבה מדי אז תורידי לה ואם זה תשובות של הבנת הנקרא תכתבי לה אחרי כמות שנראית לך שהיא מספיקה לה.

יש לי ילד שאנחנו בודקים אם הוא דיסלקט והוא בסוף יסודי אני משוחחת עם הורים ואומרת להם שזה המצב, שאני רוצה שהוא ישמור על מוטיבציה וידע את החומר ואיך לענות ובנתיים עובדים על הקריאה והכתיבה אבל במנות שמותאמות לו

ולא מה המורה אמרה שצריך כי ככה המערכת בנויה.

לגבי סדר יום לאט לאט מתרגלים.

לגבי החזור תנסי לבדוק אם יש תלמידת בכיתה ה' או ו' שיכולה להחזיר אותה הביתה זה יקל עליך משמעותית.

והיא ממש ניסתה להבין

אמרה שיש לחץ כי היא לבד עם 30 ילדים

שכל אחד נמצא ברמה שונה מבחינה לימודית

הרוב זה להתחיל בכיתה ולסיים בבית וכמובן שהם לא מספיקים.. לא שה תכעס אם היא לא תעשה שיעורים אבל זה יותר פער בין הילדים שגם ככה קשה לה לגשר על זה ולכן יש את הלחץ עם העמודים

היא הבינה וניסתה להרגיע

לא אגיד שזה עוזר .. כי מבחינתה הפוש האמיתי יהיה אחרי החגים.. היא ממש מתחננת לסייעת בכיתה מקווה שזה יעזור

שאלתן אם היא צעירה .. יחסית היא לא צעירה ולכן מלמדת לפי הדור הישן .. אני עובדת בבית ספר ביישוב הסמוך ושאלתי אותה למה יש שוני היא אמרה שזה לפי תוכניות עבודה היא לפי הדור הישן ובבית הספר שלי לפי הדור החדש אין לי מושג אם כך 🤷🏻‍♀️ יש פער גילאים בין המורות.. אני ממש מקווה להסתדר עם הכל ביחד

בעיקר במשחקים וחידונים כיפיים.

יש גם משחקים ומצגות במחשב.

אפשר ורצוי גם להתקדם קצת בחומר שתבוא עם ביטחון לכיתה אחרי החגים.

אפשר לרשום 4 פעמים בשורה ולקלוט את האות, לא צריך למלא את כל השורה בהכרח.

הכי חשוב שהיא תאהב ללמוד, ואז היא תצליח לקלוט את החומר מהר.

אם היא תצבור תסכול, אז יקח לה שעות.

בהצלחה!

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..