התייעצות, פריקה, התלבטויות על הפסקת מניעהאנונימית בהו"ל

לא יודעת כל כך איך להתחיל

רק רוצה להניח כאן כאב עצום שיש בי, לא בטוחה אפילו למה

ז"א, אני יודעת למה, אבל מרגיש לי שהעוצמות לא פורפורציונאליות למצב


אתחיל בזה שב"ה יש לנו ילדים מתוקים וזכינו ממש! באמת שבורכנו ב"ה.

עד עכשיו ב"ה בלי עין הרע נכנסנו להריון כשרצינו (אבל ההריונות היו קשים.)

אחרי ההריון האחרון החלטנו לקחת הפסקה ארוכה בגלל המון סיבות שלא אפרט כאן מחשש לאאוטינג.

החלטנו שננסה שוב לקראת פורים.

עד לפני כמה חודשים הייתי ממש שלמה עם זה אבל ככל שעובר הזמן הלב שלי פשוט בועררר לעוד ילד.

אף פעם לא הרגשתי כזאת בעירה

וזה ממש לא מתאים עכשיו בגלל כמה סיבות וצו 8 באופק של כמה חודשים.

וגם, אני מורה וזה אומר שאם ננסה בחודשים הקרובים ובע"ה נקלט אז חופשת הלידה תהיה בחופש הגדול.


רציתי להתייעץ עד כמה זה משמעותי?

כי אני רוצה לגדל את התינוק/ת בשמחה, בשלווה ולהינות לגמרי שלו, לפחות לכמה שעות ביום.

רוצה לחוות אימהות שמחה ומפחדת שתהיה חוויה קשה ומתסכלת לכל המשפחה אם זה יצא על החופש הגדול. מבחינת גידול הילדים יחד עם ניו בורן.

חשוב לי לדאוג להחלמה שלי אחרי לידה ובאמת לא להתאמץ 6 שבועות.

ולדאוג לצרכים של הבייבי הקטן וכמובן גם לילדים שכבר קיימים ולהינות איתם.

מצד שני, אחרי זה כבר חגים וזה גם קשה.

ואז אפשר לחכות עד כמעט פורים, שכנראה נהיה אז אחרי המילואים ועוד עניין שמחכים לעבור אותו וזה יהיה הזמן האידיאלי להריון.


מבחינה חיצונית

כי אני מוצאת את עצמי כל כך כל כך רוצה כבר!!

לא יכולה להסתכל על נשים בהריון, זה מטרגר אותי כל כך!

ואנשים מרגישים בנוח לרמוז יאללה שתביאי עוד אחד

כשהקודם שלך היה בגיל של הקטן אז כבר היית בהריון בחודש.../ אחרי לידה עם תינוק בגיל...

ואני חוזרת הביתה ומתפרקת


אני מרגישה לא בנוח אפילו לפרוק את זה, כי אני בעצמי מונעת וזה לא שאני עושה הכל והקב"ה מחליט שזה לא הזמן

מרגישה שאני כובלת את עצמי

ממש מרגישה במתח האם להקשיב לרצון שבוער בי כל כך או האם לחשוב בהיגיון מתי יהיה זמן מתאים באמת ואוכל לחוות אימהות רגועה יותר


היום הלכתי עם בעלי לסופר וראיתי שממש מתחשק לי כל מיני דברים שרציתי בהריון

אמרתי לו בתקווה אולי אני בהריון עכשיו למרות המניעה (לקראת מחזור, התקן לא הורמונלי)

והוא אמר שכואב לו עליי שאני מכניסה את עצמי לאשליות כי ברור שאני לא בהריון

ופשוט התחלתי לבכות ממש.. לא יודעת מה נסגר איתי

מועקה גדולה מאוד


כאילו, אם את רוצה אז תנסי, לא?

לא. זה כל כך מורכב

קשה לי ממש לחכות עוד יום ועוד יום, מרגישה שיש נשמה שמחכה לבוא לכאן וזה גומר עליי שאני לא נותנת לזה לקרות

אבל אני באמת רוצה להיות כל כולי שם בשבילה ושהיא תבוא בזמן הכי טוב


תודה גדולה לכל מי שקראה. עוקבת ומעריכה מאוד כל תגובה

חיבוק גדול גדול יקרה. אני אנסה לענות. אם לא מתאיםאמהלה

לך סגנון התגובה שלי פשוט תתעלמי ותמשיכי הלאה.

 

אני למדתי על בשרי שאין לנו מה לתכנן מתי ואיך זה יקרה

כי זה קורה בדיוק ברגע שהקב"ה רוצה.

אני אישית נכנסתי ל5 הריונות בצורה טבעית ופלאית

ולהריון השישי עברתי הרבה הרבה הרבה בשביל לזכות אליו.

זוכרת את עצמי בתחילת הטיפולים קובעת תור לרופא נשים לעוד כ8 שבועות כי ברור לי שעל הטיפול הראשון אני נקלטת.....

וזה לקח זמן ארוך וקשה מנשוא.

וגם שכבר ב"ה זכיתי להריון

ילדתי כ"כ הרבה זמן אחרי התאריך (הייתי אמורה ללדת באמצע החגים וילדתי קרוב לר"ח חשון)

וגם אח"כ התינוק היה זקוק לתמיכה נשימתית אז הברית נדחתה, בקיצור כל התוכניות שלנו התהפכו לחלוטין.

חלילה לא אומרת שלא תזכו שוב להכנס להריון מיד

אבל לכל נשמה יש את הרגע המדויק בו היא צריכה להגיע

ולנסות לחשבן מתי תצא החופשת לידה זה בגדר משאלה שהלוואי שכולן יכלו להגשים אותה.

לעניות דעתי אם את מרגישה שהגיע הזמן, תפסיקי מניעה ותני לקב"ה לנהל את העניינים הכי טוב בשבילכם

שתהיה שנה טובה ומבורכת

גמר חתימה טובה

שיתקבלו כל משאלות לבכם לטובה ולברכה

ותפקדו בזש"ק בדיוק ברגע שנכון וטוב לכם

בשורות טובות

מצטרפת לזה, בעדינות מרובהמתואמת

לא דוחים היריון בשביל לתכנן את זמן הלידה המושלם, אלא פשוט כי *כרגע* אין אפשרות להיות בהיריון.

פותחת יקרה, אם באמת כל הנתונים מראים עכשיו שהיריון לא מתאים - זה כמעט כמו היריון שלא מגיע כשרוצים, אף שאת מונעת אקטיבית. אז זה באמת שורף בלב, אבל העבודה שלך כרגע היא להחיל את השכל על הלב, ולהבין שזה פשוט לא שייך עכשיו (שוב, בלי קשר לתכנונים של הזמן המתאים ללדת בו).

אבל אולי אם באמת זה בוער בך כל כך - כדאי לערוך שיקולים מחדש, ולבדוק אם בכל זאת יכול להתאים לכם עכשיו היריון? (כמובן, רק ביחד עם בעלך, לא להחליט לבד)

רק טוב❤️ ובהצלחה רבה במילואים!

מתחברת לתגובה שלךפרח חדש

אני גם בהריון החמישי הייתי בטוחה שאקלט מהר והכל יהיה לפי החישובים שעשיתי (ועוד כל מיני שקשורים למין העובר)

בסוף עברתי הרבה עגמת נפש ורק אחרי כמעט שנתיים נקלטתי להריון תקין וילדתי עוד בן.. האושר של החיים שלי אני מאוהבת בו כל כך

והלידה יצאה בדיוק מתי שניסיתי בהתחלה שזה לא יהיה ובסוף זה היה מושלם העיתוי (גם כי הלידה התעכבה קצת מעבר למה שחשבתי ולפי מה שהיה פעמים קודמות) למדתי שלא עושה יותר בלי נדר כאלו חישובים ברמה כל כך מפורטת

כן באופן כללי מחכה שאני ארגיש רצון וכוחות ושבעלי זורם איתי

אבל לא נכנסת לרזולוציות כל כך קטנות

וואוסטודנטיתאמא
התגובה שלך ממש באה לי במקום, אני בהריון שממש רציתי לתזמן (הכל היה אמור להסתדר לפי כל החישובים) והקב"ה רצה אחרת ועדיין יש רגעים שקשה לי עם התזמון הצפוי של הלידה. אז זה ממש טוב לקרוא שוב ושוב על כמה שאין לנו שליטה על כלום. 
באהבה. העיקר שיהיה בבריאות,בשמחה ובדיוק ברגע הנכוןאמהלה
נשמה זה כך כל כךאורוש3

לא בידיים שלנו. לא הייתי מתכננת לפי חופש גדול ועניינים כאלה.

נראה לי תעשי הפרדה קצת בין עתיד להווה...

אם בהווה יש דברים שמונעים כמו נגיד באמת מילואים וקושי של תחילת הריון אז תפרקי אותם אחד אחד ותחשבי מה כן ניתן ולא ניתן לעשות ומתי.

ואם זה מסתדר אז יאללה ובהצלחה. ואם פחות אז תמתיני עוד קצת. בסוף זה רק כמה חודשים.

תנקיייי את רעשי הסביבה המיותרים כל כך. בחיים לא הבנתי את החוצפה להיכנס למישהי לרחם. שתיהי שלמה עם ההחלטה שלך אחרי שתפרקי אותה לגורמים זה פחות יפריע לך אני מניחה.

ואם החלטת לחכות תנסי להסיח את הדעת. לחשוב על דברים אחרים. לעשות דברים כיפיים שלא תוכלי בהריון ועם תינוק.

מצטרפת לקולות כאןהשקט הזה

אני מורה וילדתי לא מזמן, בעיצומו של החופש הגדול.


ויכולה להגיד שהפסקתי את המניעה בתכנון מדוקדק של להכנס להריון תוך חודשיים- שלושה וללדת בתזמון המושלם של חופשת לידה שמתחברת לחופש הגדול. ואז עבר עוד חודש, ועוד חודש ועוד חודש ועוד אחד ונכנסתי להריון אחרי 7 חודשים (שגם ב"ה זה לא ממש הרבה אבל לא תאם את התכנונים שלי)


ואז גיליתי שאם אלד בן במשוער הברית תהיה בתשעה באב. אז בלי לדעת בכלל מה מין העובר, הייתי לחוצה מזה כל ההריון של ברית בתשעה באב, או יום הולדת בתשעת הימים.

ואז ילדתי בשבת. והברית הפכה פתאום לסרט אחר לגמרי.


בקיצור- האדם מתכנן ואלוקים צוחק.


ואני אגיד גם עוד משהו. דווקא הלידה שיצאה לי בעיצומו של החופש הגדול וזה שלא יכלתי לנוח ולהנות מהבייבי, גרמה לי לבחור להאריך חופשת לידה, שלא עשיתי את זה בעבר (כרגע חושבת להאריך בחודש, אבל נראה בהמשך אולי נאריך בעוד) ובכלל התזמון גרם לי לחשוב על כל החזרה שלי למקום העבודה הנוכחי והגעתי לכמה מסקנות חשובות שאם לא התזמון הזה כנראה הייתי ממשיכה מכוח האנרציה בלי לעצור לחשוב.


אז שיקולים של האם מתאים כרגע הריון וכו'- זה חשוב ונצרך לעשות.


שיקולים של מתי הלידה תצא- תני לקב"ה לעשות את שלו. תסמכי עליו שהוא יודע מה הזמן המדוייק של הנשמה להגיע לעולם. 

מוסיפה על מה שכתבו לך בתור מורהרק טוב!
מורה שיולדת בחופש מקבלת משכורת כפולה (מקבלת חופשת לידה מבט"ל, ומקבלת על החופש הגדול כמו כל מורה). דווקא כשילדתי בחופש, הארכתי בלי מצפון את החל"ד, והכנסתי את התינוק למסגרת חינוכית רק לקראת גיל חצי שנה ולא 3 וחצי חודשים. שזה ממש הבדל משמעותי גם מבחינת הכוחות שלך וגם מבחינת התינוק. 
בתור מי שילדה בחופש הגדולאחרית דבר

ונכון לא היתה לי חופשת לידה כמו שהיתי רוצה

ויש לי תחושה של החמצה על השקט והנחת והכיף של ההתחלה בבית בשקט יחד עם הקטנה

ונכון נחתי הרבה פחות

ואצלי בעלי היה בבית בהתחלה אז עוד מצבי טוב


ואוטוטו חוזרת לעבודה ובאמת לא מרגישה שהיתה לי חופשת לידה כמו שרציתי


אבללל


אני לא מתחרטת לרגע שיש לי את האוצר הקטן הזה

כשהיא כבר פה.. לא יכולה לדמיין שהיתי דוחה את ההריון רק עבור זה

שמחה בה למרות הכל ואיזה כיף שהיא כבר פה לידי ..


אם לך לא היה בוער והיה לך סבבה לחכות חודש-חודשיים לתזמון יותר מוצלח

סבבה


אבל האמת שלא חושבת שיש טעם להיות בשליטה מלאה על הכל

למנוע כי לא נכון לכם הריון זה נכון

למנוע רק כדי לתזמן חופשת לידה כשיש רצון ומוכנות להריון-בעיני מיותר

את לא יודעת מתי תכנסי להריון..זה לא קסם..גם אם בעבר הכרת שמייד..

תסמכי על ה' שהתזמון יהיה מדוייק לזמן שבו הנשמה הזאת צריכה לרדת לעולם

וזה הכי חשוב

ואת תתמודדי גם אם יצא על החופש הגדול..אולי מבאס אבל יש לנו בחירה איך להתיחס ואיזו גישה לאמץ ולראות את זה לא רק דרך הקושי

רוצה להודות לכל אחת ואחת!אנונימית בהו"ל

באמת, על כל תגובה ותגובה

קראתי הכל כמה פעמים ואם מישהי רוצה להוסיף אשמח לשמוע


מעניין שכולכן באותו הדעה, לא חשבתי על הכיוון הזה

בשבת דיברתי על זה עם בעלי והתחברנו לכיוון.

הבעיה היא שהתחלתי רק לפני כחודש וחצי חומצה פולית אז צריכה לחכות עוד קצת אבל כבר הבוקר קבעתי תור להוצאת ההתקן בע"ה וזה מרגש אותי מאוד😃


הלידה הראשונה שלי היתה בחופש הגדול ותמיד הפחיד אותי ללדת בחופש כשיש ילדים נוספים

אבל באמת התחברתי לדברים שלכן

תודה גדולה על החיבוק העוטף כשהייתי כל כך צריכה את זה


ועכשיו איך אני מחזיקה עוד חודשיים עד להוצאת ההתקן:/

אני מעולם לא לקחתי חומצה פולית האמתאחרית דבר

לקחתי רק קצת בתחילת הריונות

לא מצליחה לקחת תוספים מאוד מאוד קשה לי הלבלוע כדורים והלזכור וכמה שמשתדלת לא מצליחה


אז סתם תפס לי את העין


לא היתי דוחה בגלל הכדור..זה חשוב ומומלץ אבל לא סיבה לדחות


ולא הבנתי למה לחכות חודשיים- בגלל התור לרופאה?

כנ"ל... לקחתי חומצה פולית רק בתחילת היריון, לא לפנמתואמת
גם אני. ואגב אפשר בבדיקת דם פשוטה לראות אם יש חוסרפרח חדש
את יכולה לעשות בדיקת דם לבדוק חומצה פוליתמצפה88
אני התייעצתי גם עם רופאת הנשים שלי ועוד לפני הבדיקת דם היא אמרה לא לדחות הריון בגלל שלא לקחתי, אבל להתחיל לקחת מיד
ואי תודה! זה ממש מעודדאנונימית בהו"ל

יש בדיקת דם מיוחדת לזה? או שזה בדיקת דם שגרתית שרואים בה?


יאאווו מתהפכת לי הבטן מהתרגשות שיש מצב שזה אוטוטו קורה

וואו כל כך שמחה שהתייעצתי איתכן

מצטרפת ומוסיפה שהרופא אמר ליהריון ולידה

בתחילת הריון לא מתוכנן כשלא לקחתי הרבה זמן והתחלתי על דעת עצמי חומצה פולית במינון גבוה

הוא אמר שאין צורך במינון גבוה ושהערכים בדם זה לא מה שמראה על חומצה פולית גבוהה או נמוכה או משהו כזה

טען שחומצה פולית נאגרת במקום אחר שהוא לא בדם.

סליחה שלא זוכרת יותר אבל הוא רופא נחשב יחסית

בדקו לי בבדיקת דם שגרתיתמצפה88אחרונה
רק אומרת שאין צורך רפואי לחכותשלומית.

בגלל חומצה פולית.

ובכלל לא בטוח שיש לך חוסרים.

כמובן מומלץ לקחת אבל זו לא סיבה לדחות כניסה להריון

וואו כתבת כל כך יפהממתקית

וכל כך מורגש שאת רוצה עוד, עזבי את כל התיכנונים את זה תשאירי לקב"ה.
את מרגישה שעכשיו זה הזמן?
יאללה צאי לדרך אהובה.
אני אספר עליי שרוב ילדיי נולדו בתחילת חופשת הקיץ...בקושי היו לי חופשות לידה נורמאליו. (מישהי גם הסבירה לי פעם שיש נשים עם חלון פויות מוגדר לפי תקופות) ואצלי זה ממש נכון כי רוב ילדיי נולדו בטווח של תמוז-אב ואלול.
אם הייתי מונעת אולי היה לי חופשת לידה חלומית מיד לאחר החגים
אולי לא
ואולי לא היה בכלל 
בע"ה ברבה כוחות ובעיתו ובזמנו
תסמכי על הקב"ה, לכל נשמה יש זמן שהיא צריכה לרדת.

וואו תודה❤️אנונימית בהו"ל

זהו אני גם שמעתי על זה

וגם אצלי כולם נולדו בקיץ

ממש מחזקת אותי ללכת על זה❤️

אם רוב ילדייך נולדו בקיץ, כמוני למשלממתקית

זה אומר שחלון הפוריות שלך פעיל יותר ממש עכשיו
אני נקלטת רק לאחר החגים תמיד, או בזמן סוכות.
לכן הלידות בהתאם- תמיד בתחילת החופש, על היום הראשון...מצחיק שזה ככה.

האמת שנראה לי לפי התאוריה הזועל הנס

שאני פוריה כל השנה כמעט🙈

יש לי ילדים בספטמבר,אוקטובר נובמבר,ינואר פבואר,מאי ואוגוסט.

ואין הבחנה בכלל בין בנים לבנות...

לפי זה אצלי הוא סופר ספציפיקפצתי לבקר
רוב מוחלט של הילדים חוגגים יום הולדת תוך שבועיים בדיוק..
מעניין אם יש נשים שאצלן חלון הפוריות משתנה לפימתואמת

המין של העובר🤔

כי אצלי כל הבנים נולדו בקיץ (באביב) וכל הבנות נולדו בסתיו-חורף (מתשרי ועד אדר)...

אצלי לא משתנה לפי מין העובר...ממתקית

ממש כל הלידות סביב חופשת הקיץ. ואחת יוצאת דופן באמצע השנה משום מה...

את בטוחה שאת ילדת אותו?🤔🤭😅מתואמת
חחחחחחחחחחח ענקממתקית
אני ילדתי את כולם סביב סוף אדר - תחילת סיוןפרח חדש

וכולם בנים

וואלה אולי עליתי פה על משהו חשוב 😃😃

יאללה, מי צריך שיטות לחישוב המיןמתואמת
יואו מעניין ממשאנונימיות

אין לי מספיק ילדים כדי להצביע על עקביות אבל זה מעניין.

הבנות שלי נולדו בטבת-אדר

הבן בסיוון.

אצלי רק ה3 שיש לי מפריכיםשלומית.

את כל התיאוריה

בת בתחילת החורף, בן בשיא החורף, ובת אחרי פסח. שום חוקיות...

ברור שזה לא אצל כולן.. תהיתי אם יש נשים כאלה שכן🙂מתואמת
אולי יש לך פשוט רווחים מוגדרים בין לידות?אני אמא

אצלי בשתי הפעמים חזר המחזור אחרי שנה בדיוק ובשתיהן לא נקלטתי מיד כשחזר. אם אצלך למשל נקלטת תמיד כשהקטן היה בן שלושה חודשים, או שנה ורבע או לא יודעת מה הרווחים אצלך, אז תמיד יצא שתלדי באותה תקופה של השנה, בלי קשר לעונות השנה אלא לרווחים בין הילדים.

זה כמו שאצלי אני יודעת שבעיקרוןפרח חדש

אני פוריה כל השנה

רק שיצא שתמיד הפסקתי מניעה באותה תקופה ומיד אחריה נכנסתי להריון (חוץ מהקטן שלא אבל בסוף כשנקלטתי זה כבר היה שוב אותה תקופה) כך יצא שכל הלידות סביב אותה תקופה בשנה.. לכן לא חושבת שבכלל אפשר לקשר בין פוריות לתקופה בשנה וגם לא לגבי המין

וואי אני גם שמעתי על זההשקט הזה

ובאמת יש לי בינתיים סיון, תמוז ואב.

אבל מצד שני יכול להיות שזה גם קשור להנקות כי נכנסתי להריון הבא כשההנקות ירדו לתדירות של הנקה- שתיים ביום שזה היה סביבות גיל שנה+ של היונק..


מעניין בקיצור

מחפשת רעיון לשם שני, כשהשם הראשון אמונהשלומית2

ודווקא בסדר הזה,

כי בסדר ההפוך כקאמונה שני יש לנו מלא רעיונוצ

לקרוא בשני השמות?השם שלי

כי אם לא מתכוונים לקרוא קבוע בשניהם, לא חייב שהשמות ממש יסתדרו.


צירופים ששמעתי עליהם:

אמונה יהודית

אמונה אסתר

אוליריבוזום

אמונה תמה

אמונה זכה

(מכירה תמה וזכה כשמות, אבל לא בצירוף)

מכירה מישהי באחד מהשמות האלה..😍ואילו פינו
גם אנישומשומונית

מעניין אם אותה אחת....

לאחת הבנות שלי קוראים אמונהמתיכון ועד מעון

והשם השני שלה לא קשור בכלל

בעיני זה שם עוצמתי גם בלי תוספת

סתם לסקרנות- למה אתם רוצים שם שני?יעל מהדרום
אמונה שרהנפש חיה.

אמונה חיה

אמונה יסכה

אמונה מעיין

אמונה תחיה

אמונה טל

אמונה תחיה, אמונה טליה, אבל האמת היתי מוותרתפה משתמש/תאחרונה
על שם שני אלא אם לא מאוד בישמוש כי זה ארוך בעיני ולא קל להגות

כמובן כשם שני יש אינסוף אפשרויות 

שם לבתאנונימית בהו"ל

אשמח לרעיונות לשמות לבת בסגנון של:

נעמה, אביגיל, תמר, יעל, מיכל

לא חייב להיות תנ"כי, אפשר גם קצת יותר מודרני אבל בסוף כן מחפשים שם יחסית שמרני

מעיין, אמונה, איילהיעל מהדרום
גפן, רותיעל מהדרום
מנסההשם שלי

אלישבע

אילה

הדסה

שירה

שני

אודיה, אמונהמתיכון ועד מעון
אביטלרקאני

אוריה

מרים

 

נעמי, אורה, שירה, רעות, רות, נעה, נגה, רינה, רננהטארקו
מה המשמעות שאתם רוצים? חשבתם?
רות אחינעם הדסשלומית2
ספיר, עדי, הלל, אורי, הילה, אוריה, הודיה, צופיהצפורה
מעין,שהר,עדן,עדי,תגל,הלל, גפן, תאיר, נהורא, שחר,טלפה משתמש/ת
אפרת, נוגה, אלישבע, רעות, שלומית, רחלרק טוב!אחרונה
טליה, רבקה, רות, נעמי, לאה, תהילה, הודיה, הלל, נועה
צריכה חיזוקיםהר הצופים

אז חזרתי אחרי הרבה זמן שלא הייתי פה..

בתחילת הריון, מתחילה שבוע 8. ויש לי בשבועיים האחרונים כתמים מוזרים בניגוב. לעיתים של הפרשות עם דם חום ולעיתים דם אדום בהיר. יש לי ביום רביעי תור לרופא נשים לאולטרסאונד ראשון וכל הסרטים הכי גרועים רצים לי בראש.

יש לציין שבשונה מההריונות האחרים (היו 3) כמעט ואין לי בחילות אבל יש רגישות לריחות. לא יודעת אם זה אומר משהו אבל בנתיים מתענגת על כל יום עם מעט בחילות (משתדלת לא להיות עם בטן ריקה בכלל אז אולי זה קשור..)

בנוסף לכך אין כאבים בבטן או תסמין אחר שיכול להעיד על הריון לא תקין.

ממש אשמח לסיפורים של הריונות שהיו בהם כתמים ונגמרו בידיים מלאות!

לי, בשבוע 6העומר

היו יום או יומיים עם כתמונים כאלה, בעיקר חום, אפילו קצת גרגירים קטנות בצבע חום, וקצת דם טרי

ב''ה נגמר בידיים מלאות

ליניק חדש2

בהיריון השני קמתי בוקר אחד לדימום כאילו מחזור ממש המון דם.

הוא היה חד פעמי אבל בכמות גדולה מאד.

ברוך השם הילדון בן 6.5


בהיריון השלישי סבלתי מדימומים בתחילת ההיריון שהיו באים לאחר יחסים (מעבר לדימום השתרשות). עשו לי כמה בדיקות כדי לוודא שזה לא משהו סרטני.

וברוך השם הילדון בן 4 עוד כמה ימים🩷


בע"ה שיהיה היריון תקין בידיים מלאות בבריאות ובשמחה!

קרה לי פעמייםמולהבולהאחרונה

גם עם דימומים ממש

קיבלתי משהו לתמיכה פעם אחת כשהדימום המשיך

בהצלחה!!!

אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

ייתכן שיש מישהי כזאתהמקורית

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית


יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה


לא נכון ולא יפהלפניו ברננה!

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.


ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

למה לא יפה?שירה_11

נכון יש

זה היה גוזמה, וכנראה לא היה ברור מספיק מחילה


אחלה🩷לפניו ברננה!

סליחה שלא הבנתי

וסליחה שכתבתי ככה נחרץ.

נפגעתי בשביל כמה נשים שאני מאוד אוהבת למרות שהבית שלהן תמיד מושלם 😉

את צודקת לגמרישירה_11

וגם אצלי הבית אוב הזמן נקי ומתוקתק בין היתר כי אני לא עובדת

וזו נקודה נגיד שאין לכולם


הייתי שמחה אגב למצוא עבודה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

אצלנוoo

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים


לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

הנה זאת דוגמה מעולהפרח חדש

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....


 

 

זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים...עכבר בלוטוס

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

 

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

 

 

מצטרפת לכל מי שאמרהמתיכון ועד מעון

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

אצל אף אחד לא הכל ורודעוד מעט פסח

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.


מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).


רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

הייתי שולחת תמונה של הררי כביסה שעל הספה.........נפש חיה.

וברצינות


אנחנו לא במרוץ


לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם


ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.



הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.


הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!


שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.


תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון


אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת


אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

 

תודה לכולן!אנונימית בהו"ל

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אחותיייהשקט הזה

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא


תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה


שייערב להן. אני לא שם

חיבוק יקרה. אומרים ש"מה טובו אוהליך יעקב" -קמה ש.

בס"ד


זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.


וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.


היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).


והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.


עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל


אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!


מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.


עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️


בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.


(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).


חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

חיבוק גדול, את אלופה!!!גלויה

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

אגיד לך מה עוזר לישוקולד פרה.

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.


הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.


אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.


אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

מהממת הרשתות זה מכהאורוש3

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

חיים לא כל מה שמציגים לך באינסטגרםעם ישראל חי🇮🇱

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

תרימי לעצמךואז את תראי

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים


ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

 

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

 

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

יש נשים שהכל מתוקתק אצלןמאמינה ומתאמנתאחרונה

אם יש להן ילדים קטנים ותינוקות זה בדרך כלל בא עם עזרה מהמשפחה/ עוזרת

קשה מאד לנקות, לסדר ולבשל בקצב הרגיל שלך כשאת צמודה לילדים קטנים. אי אפשר לעשות לבד את הכל.

לרוב כשהילדים גדלים זה יותר קל וגם אז לא תמיד.


ולגבי האינסטגרם- אחרי כל אחת שאת עוקבת תחשבי אם יש לך תחושה טובה אחרי שאת צופה בסטורי שלה או לא. אם זה גורם לך לתחושות מעצבנות תסירי עוקב. כמו שכדאי להקיף את עצמנו באנשים טובים שעושים לנו טוב ככה תנסי גם באינסטגרם😅


דיכאון ודכדוך הגיוניים במלחמה, אם עובר עוד שבועיים וזה נמשך אולי כדאי לבדוק את זה.


מקווה שאת יותר בטוב🩷

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

בעבר אמא שלימתיכון ועד מעון

אבל הייתי לטעמה רזה מדי, BMI מתחת לתקין.

היום גם אני לגבי חלק מהילדים שלי, מאותה הסיבה

ולשאלה הכללית שלך- שמן זה לא בריא, קשור למגוון מחלות בריאותיות שונות- כגון סכרת, אבל לא רק אז זו בהחלט סיבה חשובה למה אם הילדים שלי ישמינו אהיה מוטרדת מכך

אוף. זה לא קורה לי.אנונימית בהו"ל

צריכה לטבול בעז"ה ביום שני.

בעלי במילואים ויוצא ביום שני בבוקר❤️ יהיה כמה ימים בבית ושוב למילואים.


קשוח לי, אני ממש על הקצה כמו שבחיים לא הייתי (ואנחנו אחרי מאות ימי מילואים) מחכה שיגיע כמו אוויר לנשימה. צריכה חיבוק. צריכה את הביחד שלנו.


אנחנו נושאים ב"ה מעל עשור, וזכינו שמאז ומעולם ליל טבילה הוא ערב מיוחד רק שלנו. משקיעים בזה. לא קובעים שום דבר ליום הזה.

ועכשיו כמובן מחכה לזה יותר מתמיד.


מוצ"ש אחרי עוד שבת לבד עם הילדים (כמה זה קשה, לא מצליחה להתרגל💔) יושבת על הספה ומצליחה לדבר איתו קצת.

תוך כדי הוא עוצר שנייה את השיחה כדי להתייחס לחיילים (הוא מפקד)


אני בזמן הזה מרפרפת קצת בהודעות ורואה תזכורת שיש לאחד הגדולים שלי ערב אבות ובנים ביום שני😖😖😖😖😖 מי זכר את זה בכלל???


אמא'לה כמה שזה לא מתאים לי!! מתחיל יחסית מוקדם, כשהצעירים עוד ערים. ייגמר בטח מאוחר.

משאיר אותי עד פעם להתארגן למקווה לבד (ו-ה' יודע כמה פעמים עשיתי את זה לבד בשנתיים האחרונות), לחזור מהמקווה לבית ריק (יותר גרוע, לילדים ערים) ולא לקבל חיבוק. ושוב, פשוט לחכות. כי זה הסטטוס שלי בשנתיים האחרונות. מחכה ומצפה.


ואין לי שום טענות כלפיו. הוא יותר התבאס ממני (נראלי בכלל לא ידע על הערב הזה🫣 יש מצב שבכלל שכחתי להגיד לו כשפירסמו את זה, לפני מיליון שנה ומלחמה ופורים ופסח)


ואין שום סיכוי שהוא לא הולך עם הבן שלי. זה אירוע חד-פעמי. ועם כל הכבוד לנו, במצב הנתון טובת הבן שלנו עומדת לפנינו.


ואני גם לא צריכה טיפים איך לייעל את ההתארגנות וההליכה למקווה כשבעלי לא נמצא. יש לי כבר דוקטורט בנושא.


ואני יודעת שיש צרות גדולות יותר. ויש לילות טבילה בודדים יותר. ושאני צריכה להגיד תודה שלפחות יצא שהוא יהיה בבית בליל טבילה. ושאני מרוויחה אותו עוד כמה ימים אחרי.


אבל בכל זאת בא לי לשבור כרגע משהו.


ממש ממש מובןמתיכון ועד מעון

ואת מדהימה איך את מצליחה לראות את הצרכים של כולם במציאות כ"כ מאתגרת

נשמע לי שמה שחסר לך זה חיבוק, אז אני שולחת.

ולגמרי להרביץ לכרית או לזרוק כמה ביצים בזעם לכיור נשמע לי תואם סיטואציה

חיבוק גדול יקרהשמחה כפרוייקט

ותודה לכם. אין מילים.

הדבר היחיד שעולה לי זה להתפלל שהערב הזה יידחה. מסיבות טכניות למשל. הכל לא צפוי לאחרונה, במיוחד שקבעו את זה מזמן, לפני כל האקשן שהיה פה. לכי תדעי. תתפללי.

חיבוקקקקקקקקקדפני11אחרונה

מלכת העולם!!!❤️❤️❤️❤️❤️

רק חיבוק

אין באמת מילים

לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייט

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

לא נשמע לי סבירעלמא22
לשון בחוץ זה באמת תסמין של תסמונת דאון, אבל יש עוד הרבה סימנים פיזיים. אם זה היה תסמונת דאון אני מאמינה שהמיילדת ורופא הילדים בתינוקיה כבר היו רואים את זה. זה חלק מהנסיון שלהם אחרי שהם רואים כ"כ הרבה תינוקות.

לא רופאה, רק מהנסיון שלי כאמא לתינוקת עם תסמונת דאון 

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36
פחדתי שאין לו מספיק מקום בפה בשביל הלשון 😅

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

נראה לי כדאי לבדוק טונוס שריריםמתיכון ועד מעון

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

גם לי היה תינוק עם לשון בחוץ, לא חשבתי לבדוקשיפור
האמת לא שמתי לב בכלל, רק חמי שם לב ודאג שאולי יש לו תסמונת דאון. 
ובדקת את זה?דינהלה
מה שאני הייתי בודקת זהמקרמהאחרונה

אם היא נושמת מהאף או מהפה


המנח הטבעי של הלשון זה על החיך העליון והיא בעצם זו שמאפשרת נשימה מהאף/לא מאפשרת נשימה מהפה

יכול להיות שזה שריר רפוי או בכלל רק סימפטום של סינוסים לדוג או לסת צרה שאין בה מקום.


נשימה מהפה יש לה כל מיני השלכות - לא צריך להיבהל... כותבת לך אחת שנושמת מהפה ומנהלת חיים לגמרי תקינים

אבל אם כן - כדאי לטפל מגיל צעיר


הייתי פונה לרופא ילדים או קלינאית תקשורת(מתמחה בתינוקות)

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמת

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כשמדברים על חולצות מכופתרות כותנה124816

הכוונה כנראה לאריג כותנה,

זה מרגיש יותר אוורירי ופחות ניילוני מחולצות מכופתרות שאינן כותנה והרבה יותר מתקמט וקשה לגיהוץ.

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

תודה חברות עוברת על ההמלצות, יש מציאותשיח סוד

צריך לחפור אבל יש ;)


יודעת אם נקסט ישראל אתר אמין? משלוחים מגיעים כמו שצריך מה שהוזמן? תוך כמה זמן מגיע?

(בזמן שגרה כמובן)

נקסט מעולה. אצלינו מגיע תוך שבועיים או פחותיעל מהדרום
יש החזרות לנקסט? כל גך רגילה לשייןאנונימית בהו"ל

שמוזר לי להזמין בלי האפשרות להחזיר..

אנונימי כע לא מצליח לי ההתנתקות

יש אפשרות להחזיר. אבל לא יצא לייעל מהדרום
לק"י

ככה שאני לא יודעת איך בדיוק מחזירים.

אפשר להחזיר, מורידים נראה לי 25 שחריבוזום

מההחזר.

התהליך מאוד פשוט. מעדכנים על ההחזרה באתר, מדפיסים תווית, מכניסים לחבילה טופס החזרה. ומביאים לסניף דואר.

איכות של נקסט ממש טובהשושנושי

אני הזמנתי שבוע לפני פסח, קיבלתי בחמישי.

רק שימי לב למידות, תצמדי לטבלת מידות

בגלל המלחמה יש עיכובים. ברגיל זה זריזיעל מהדרום
עכשיו אני קולטת שזה שבועיים בערך....יעל מהדרום
לק"י

לא ידעתי שחזרו המשלוחים.

נקסט מצויין. איכות הרבה יותר טובה משיין בעיינירק טוב!אחרונה
שימי לב למידות. המידות שלהם גדולות מאוד בד"כ. 

אולי יעניין אותך