ואולי כדאי באמת להתכונן לאפשרות שתלדי...

יש לך דולה? מלווה?

לא הלכתי אפילו להיבדק

מהבוקר הרגשתי סבבה אז לא רוצה לחשוב עם איזה צירים הייתי השבוע

אני בחרדה כי יש לי פשוט טראומה רצינית מהלידה האחרונה

כן חושבת שכדאי שלא תהיי לבד בזה

קצת קשה לעבוד על חרדה בשעת מעשה

אולי כשהכל יירגע ותחזירי לבית ואז שווה לנסות לחשוב מחשבות חיוביות שאפשר ללדת בקלות, אפשר ללדת בטוב, ברוגע, יכולים להיות שליחים טובים, הרגשה טובה וחוויה מדהימה

לק"י

פעם במעקב הריון עודף שלחו אותי מהקופה למיון כי הרופאה לא אהבה את המוניטור.

ונלחצתי מהאפשרות שירצו ליילד.

אז בשלב מוקדם זה יותר מלחיץ.

בעז"ה שתלדי בזמן הנכון והמתאים, בלידה קלה ומהירה, ובידיים מלאות ובריאות!

אבל כן זה קשוח, במיוחד שלא התכןננת נפשית לזה

תנוחי, תשתי הרבה מים

צירים יכולים גם להפסיק...
שבוע 34 זה מוקדם אבל כבר לא כזה נורא, תתקשרי למישהו- בעלך, שלא תהי לבד. זה גם יעזור לך להירגע

תקראי דחוף לבעלך שיבוא או לאמא, או אחות, מי שיכול רק שלא תהיי לבד

דבר שני, שבוע 34 זה מוקדם אבל זה ממש לא נוראי כמו שבוע 26, מקווה שבעז''ה תצליחי עוד לסחוב אבל גם אם לא, זה לא מצב חירום

בשורות טובות 

אבל לא סוף העולם.

(הייתי מאושפזת בהריון, ככה ששמעתי לא מעט סיפורים ושמעתי המון מידע מאחיות ורופאות...)

מניחה שכן יתנו זריקה להבשלת ריאות אם עוד לא קיבלת, ובמקביל ינסו לעצור את הצירים.

אם יותר קל לך לעבור את זה עם מישהו אז זה הזמן לקרוא לבעלך/ אמא/ חברה טובה...

לפחות את במיון תחת השגחה, אמן שיצליחו לעצור את הלידה ויהיה טוב!

את גיבורה ואת חזקה ואת תצלחי את המסע,

בע"ה בזמן הנכון בידיים מלאות!!

אמא בריאה ותינוק בריא.

ותעשי מחר שאלת רב לגבי יו"כ..

שחררו אותי כי בדקו פתיחה והיה סגור ברוך ה'. היא התלבטה אם לתת לי נוזלים

בסוף החליטה שבגלל שאין שום פתיחה שלא צריך..

בפועל מאחה"צ זה קצת יותר צפוף.. לא חזק יותר אך יותר צפוף.

נשמע לכן כדאי ללכת שוב? מרגיש לי הזוי

במיוחד שאני כבר כמה ימים כך ולא גרם לפתיחה

אבל זה לא ברקסטונים אם רואים במוניטור ממה שידוע לי...

הרב שלנו אמר לשתות שיעורים

אבל נכנסתי לפידים שאחד

אולי מרוב סיפורים ששמעתי 

אני קראתי איפה שהוא שבמקרה כזה צריך לשתות בשפע

אל תשכלי לשאול

זה מינימלי

בשבוע 33 במרפאה. אני לא ממש הרגשתי.

בסוף לא שלחו למיון, ולא התפתח מזה שום דבר.

שאצלי מלא פעמים ראו צירים בשבועות מוקדמים במוניטור, אבל הם לא הביאו לשום לידה.

הרופאים הסבירו לי שאי אפשר לראות אם הציר 'יעיל' או לא. יש צירים ממש חזקים, כואבים, ושנראים בבירור במוניטור- ובכל זאת הם לא עושים שום דבר מבחינת הלידה.

זה מבאס להסתובב ככה יותר מחודש (היה לי גם הריון שזה התחיל בשבוע 28, בסוף ילדתי ב-40), אבל רק רוצה להרגיע שזה שראו צירים במוניטור- לא מעיד על היעילות שלהם.

שאני שוב במיון כי כל הלילה הרגשתי רע וגם בחילות מטורפות

הצירים התחזקו בטירוף והמוניטור כבר ממש סוער 😰 ממש צירי לידה

לא רצו לתת נוזלים כי היה נראה שאני כבר בלידה

בפועל פתיחה חצי סנטימטר.. אתמול לא היה כלום ונכנסתי להתקף חרדה מטורף כי תוך כדי אולטראסאונד הרופאה אמרה שמרגישים את הצירים בבטן... החרדה היא כי אין לי כוחות לעוד פגיה

אבל היא הרגיעה אותי ממש אני לא שם. כרגע נשארת לעוד השגחה עם נוזלים ובדיקה עוד שעה בערך לראות אם מתקדמת ללידה  והאם ממשיכים צירים

אני תוהה אם זה היה בקטע של להרגיע והאם זה שנהיה חצי מכלום ה' משמעותי... ה' רק מראה שהצירים עושים משהו

הקטע הוא שסיוט המוניטור אני כל הזמן צריכה להחזיק כי זה לא יושב טוב ועם כאבים זה בלתי נסבל

חיבוק ענק ענק!

כמה שזה קשוח ומלחיץ! בטח אחרי שיש לך היסטוריה של לידה ממש ממש מוקדמת!!!

מאחלת לך שבסוף יתברר גשום דבר, ולידה קלה בידיים מלאות ב''ה עם תינוק בריא 🩷

תנסי לאסוף את עצמך.

לנשום עמוק, הלחץ לא טוב לך כרגע...

תנשמי, תעשי הרפיה, תחשבי שאת והעובר בידיים של ה' .

הכל לפי הסדר האלוקי, והכל יקרה כמו שצריך.

בהצלחה יקרה

הפתיחה לא התקדמה והצירים נרגעו

כמובן שאשתה בשיעורים והרב אמר לי לא לזוז מהמיטה

מה שהכי כואב לי זה כשאת באה אחרי לידה מוקדמת אז בשבוע 34 הם אפילו לא חושבים על עצירת הלידה .או שזה דעות.. זה אכזב אותי מאוד

בלי קשר לאם הייתה לידה מוקדמת

אבל אני לא רופאה 

אבל זה בדרך כלל פגעה

וממש אין חקר למי שהיה כל כך הרבה זמן בפגיה,להיות שוב

להגיד אחרת

רק שזה לא קשור לזה שהייתה לך לידה מוקדמת בעבר.

מקווה ממש שתלדי בזמן, בבריאות ובנחת.

ממש קשוחים כל המעקבים האלה

אבל רק רוצה להגיד שאין מה להשוות פגיה של 26 לפגיה של 34... זה שמים וארץ! הייתי בפגיה עם שלישיה של שבוע 34, כולל אחת שהיתה iugr (עיכוב הגדילה ברחם) ונולדה 1.650, קראתי להם פגים בלאי כי בלי עין הרע טפו טפו - בלי חמצן (לשניים היו משקפיים ליום וחצי) נגמלו די מהר מזונדה, הגדולים השתחררו אחרי כמה ימים ברגע שעברו בחזרה את ה2 קילו. הכי ארוך היה עם הקטנה - שלושה שבועות, אבל רק בגלל המשקל, ואפילו שחררו טיפה לפני שהגיעה ל2 קילו כי בהכל היא היתה 200%. היה לי אפילו לא נעים מהאמהות האחרות עם כל הסיפורים המורכבים שהיו שם... אז בעזרת השם שלא תלדי מוקדם, אבל גם אם כן, אין סיבה שיהיה דומה למה שעברת כבר❤️

(יכולה להגיד גם שבשלושת ההריונות האחרונים כולל השלישיה היו לי צירים משמעותיים משבוע 27 בערך, שלא עשו כלום, אצל הבן שלי ילדתי עם זירוז ב42, וגם עם השלישיה שהיו נורא לחוצים כי זה סיכון גדול ללידה מוקדמת, הצירים לא קידמו פתיחה ולא כלום)

אני באמת מנסה להפנים את זה

למרות שחייבת לומר שהיינו הרבה חודשים בפגישה וראיתי גם שבועות מאוחרים יותר שהיו הרבה זמן עם חמצן

והסתבכו אחרי הלידה "המוקדמת" בשבוע 34 למשל 😓

אז סוג של טראומה....

אבל ברוך ה' אני כבר לקראת 35 🙂

הוא נולד קטן (iugr), והריאות לא היו בשלות.

אז הוא כן היה מונשם בהתחלה, ולקח יותר זמן עד שעלה במשקל.

אבל זה עדיין היה יותר פשוט מפגים שנולדו בשבוע מוקדם.

כל יום שאת עוברת, זה משמעותי.

לא בודקים כבר אורך צוואר, כן ינסו לתת נוזלים, הבשלת ריאות וכו' אבל לא מעבר

שאצלי היה חשש ללידה מוקדמת בשבוע כזה ביקשתי מגנזיום והסכימו למרות שלא נותנים כבר

כי הם חוששים שהעובר במצוקה ולכן התפתחה לידה, לכן לא עוצרים

מכירה את זה מאוד

ובלידה בשבוע 26 לא הרגשתי אפילו ציר אחד ורצו לעלות אותי למחלקה כי הצירים במוניטור נפסקו ופתאום הרגשתי שהוא פשוט יוצא ובלי ציר אחד במוניטור

מקווה בשבילך שהכל ירגע

וברור שאת בחרדה אחרי לידה ככ מוקדמת אבל אין מה להשוות לידה בשבוע 26 ל34. גם משערת שאם חושבים שזה באמת מתפתח יתנו זריקה להבשלת הראות.

לא יודעת אם זה עוזר אבל הייתי במיון לא מזמן וחשדתי בירידת מים ( ב"ה זה לא היה ) והרופא אמר לי שאם זה ירידת מיים זה השגחה עד שבוע 34 ואז מיילדים אז זה  שבוע לא אידיאלי ללדת אבל לא נורא כמו שבועות מוקדמים יותר.

מקווה שהכל ימשיך תקין !

צירים לא מפסיקים

בצום הרגשתי מעולה

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

והרופא  נצנה לי ערכה לעשות בעצמי.

היא גם הסבירה לי שלא צריך דווקא את צוואר הרחם, אלא מכל איזור הנרתיק.

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

תנסי לבקש, אין דבר כזה שבכללית אין. כולם מחזיקים את זה למיטב ידיעתי.

הרופאה בעצמה אמרה לי שכדאי לי לעשות את הביתי כי היא הרבה פחות פולשנית מהבדיקה שהרופאים עושים.

בהצלחה!

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.

תראי גם לפי הצורך של התינוק.

יש איזו נוסחה לא?

הם עולים בהדרגה

בגלל שקשה להכין במדויק כמויות קטנות

הכנתי בהתחלה 30

והוא אכל כמה שהוא רצה

כשהתחיל לגמור את ה30 עברתי להכין 60 וכך הלאה

חשוב להאכיל בבקבוק עם פטמה מותאמת ולהחזיק את הבקבוק במאוזן

כדי שלא תהיה זרימה חזקה ואכילת יתר

אם נותנים בבית חולים 15

לפי מה שזכור לי שהגענו הביתה כבר אכלו 30 סיסי אפילו 40 סיסי  בכייף

נתקעו על 60 סיסי בחודש הראשון..

להפריד את המיטות

ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה

ולבעלי מאוד מציק

מבינה אותך ומבינה גם אותו.

מתסכל ממש!

חיבוק ❤️❤️

מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.

נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.

(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)

אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.

אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)

בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️

אבל אני עם בעלך

מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..

אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.

הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר 

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא