שבוע 34
אני כבר שלושה ימים מרגישה צירים
ופתאום לראות במוניטור שני צירים ענקיים כמו בלידה ועוד שלל צירונים.
מלחיץ אותי שאני מפתחת לידהה
לחוצה נורא ואני לבד ולא תכננתי בדיקה וגינלית בכלל 🤐
למי שלא יודעת אני אחרי לידה בשבוע 26
שבוע 34
אני כבר שלושה ימים מרגישה צירים
ופתאום לראות במוניטור שני צירים ענקיים כמו בלידה ועוד שלל צירונים.
מלחיץ אותי שאני מפתחת לידהה
לחוצה נורא ואני לבד ולא תכננתי בדיקה וגינלית בכלל 🤐
למי שלא יודעת אני אחרי לידה בשבוע 26
ואולי כדאי באמת להתכונן לאפשרות שתלדי...
יש לך דולה? מלווה?
לא הלכתי אפילו להיבדק
מהבוקר הרגשתי סבבה אז לא רוצה לחשוב עם איזה צירים הייתי השבוע
אני בחרדה כי יש לי פשוט טראומה רצינית מהלידה האחרונה
כן חושבת שכדאי שלא תהיי לבד בזה
קצת קשה לעבוד על חרדה בשעת מעשה
אולי כשהכל יירגע ותחזירי לבית ואז שווה לנסות לחשוב מחשבות חיוביות שאפשר ללדת בקלות, אפשר ללדת בטוב, ברוגע, יכולים להיות שליחים טובים, הרגשה טובה וחוויה מדהימה
לק"י
פעם במעקב הריון עודף שלחו אותי מהקופה למיון כי הרופאה לא אהבה את המוניטור.
ונלחצתי מהאפשרות שירצו ליילד.
אז בשלב מוקדם זה יותר מלחיץ.
בעז"ה שתלדי בזמן הנכון והמתאים, בלידה קלה ומהירה, ובידיים מלאות ובריאות!
אבל כן זה קשוח, במיוחד שלא התכןננת נפשית לזה
תנוחי, תשתי הרבה מים
צירים יכולים גם להפסיק...
שבוע 34 זה מוקדם אבל כבר לא כזה נורא, תתקשרי למישהו- בעלך, שלא תהי לבד. זה גם יעזור לך להירגע
תקראי דחוף לבעלך שיבוא או לאמא, או אחות, מי שיכול רק שלא תהיי לבד
דבר שני, שבוע 34 זה מוקדם אבל זה ממש לא נוראי כמו שבוע 26, מקווה שבעז''ה תצליחי עוד לסחוב אבל גם אם לא, זה לא מצב חירום
בשורות טובות
אבל לא סוף העולם.
(הייתי מאושפזת בהריון, ככה ששמעתי לא מעט סיפורים ושמעתי המון מידע מאחיות ורופאות...)
מניחה שכן יתנו זריקה להבשלת ריאות אם עוד לא קיבלת, ובמקביל ינסו לעצור את הצירים.
אם יותר קל לך לעבור את זה עם מישהו אז זה הזמן לקרוא לבעלך/ אמא/ חברה טובה...
לפחות את במיון תחת השגחה, אמן שיצליחו לעצור את הלידה ויהיה טוב!
את גיבורה ואת חזקה ואת תצלחי את המסע,
בע"ה בזמן הנכון בידיים מלאות!!
אמא בריאה ותינוק בריא.
ותעשי מחר שאלת רב לגבי יו"כ..
שחררו אותי כי בדקו פתיחה והיה סגור ברוך ה'. היא התלבטה אם לתת לי נוזלים
בסוף החליטה שבגלל שאין שום פתיחה שלא צריך..
בפועל מאחה"צ זה קצת יותר צפוף.. לא חזק יותר אך יותר צפוף.
נשמע לכן כדאי ללכת שוב? מרגיש לי הזוי
במיוחד שאני כבר כמה ימים כך ולא גרם לפתיחה
אבל זה לא ברקסטונים אם רואים במוניטור ממה שידוע לי...
הרב שלנו אמר לשתות שיעורים
אבל נכנסתי לפידים שאחד
אולי מרוב סיפורים ששמעתי
אני קראתי איפה שהוא שבמקרה כזה צריך לשתות בשפע
אל תשכלי לשאול
זה מינימלי
בשבוע 33 במרפאה. אני לא ממש הרגשתי.
בסוף לא שלחו למיון, ולא התפתח מזה שום דבר.
שאצלי מלא פעמים ראו צירים בשבועות מוקדמים במוניטור, אבל הם לא הביאו לשום לידה.
הרופאים הסבירו לי שאי אפשר לראות אם הציר 'יעיל' או לא. יש צירים ממש חזקים, כואבים, ושנראים בבירור במוניטור- ובכל זאת הם לא עושים שום דבר מבחינת הלידה.
זה מבאס להסתובב ככה יותר מחודש (היה לי גם הריון שזה התחיל בשבוע 28, בסוף ילדתי ב-40), אבל רק רוצה להרגיע שזה שראו צירים במוניטור- לא מעיד על היעילות שלהם.
שאני שוב במיון כי כל הלילה הרגשתי רע וגם בחילות מטורפות
הצירים התחזקו בטירוף והמוניטור כבר ממש סוער 😰 ממש צירי לידה
לא רצו לתת נוזלים כי היה נראה שאני כבר בלידה
בפועל פתיחה חצי סנטימטר.. אתמול לא היה כלום ונכנסתי להתקף חרדה מטורף כי תוך כדי אולטראסאונד הרופאה אמרה שמרגישים את הצירים בבטן... החרדה היא כי אין לי כוחות לעוד פגיה
אבל היא הרגיעה אותי ממש אני לא שם. כרגע נשארת לעוד השגחה עם נוזלים ובדיקה עוד שעה בערך לראות אם מתקדמת ללידה והאם ממשיכים צירים
אני תוהה אם זה היה בקטע של להרגיע והאם זה שנהיה חצי מכלום ה' משמעותי... ה' רק מראה שהצירים עושים משהו
הקטע הוא שסיוט המוניטור אני כל הזמן צריכה להחזיק כי זה לא יושב טוב ועם כאבים זה בלתי נסבל
חיבוק ענק ענק!
כמה שזה קשוח ומלחיץ! בטח אחרי שיש לך היסטוריה של לידה ממש ממש מוקדמת!!!
מאחלת לך שבסוף יתברר גשום דבר, ולידה קלה בידיים מלאות ב''ה עם תינוק בריא 🩷
תנסי לאסוף את עצמך.
לנשום עמוק, הלחץ לא טוב לך כרגע...
תנשמי, תעשי הרפיה, תחשבי שאת והעובר בידיים של ה' .
הכל לפי הסדר האלוקי, והכל יקרה כמו שצריך.
בהצלחה יקרה
הפתיחה לא התקדמה והצירים נרגעו
כמובן שאשתה בשיעורים והרב אמר לי לא לזוז מהמיטה
מה שהכי כואב לי זה כשאת באה אחרי לידה מוקדמת אז בשבוע 34 הם אפילו לא חושבים על עצירת הלידה .או שזה דעות.. זה אכזב אותי מאוד
בלי קשר לאם הייתה לידה מוקדמת
אבל אני לא רופאה
אבל זה בדרך כלל פגעה
וממש אין חקר למי שהיה כל כך הרבה זמן בפגיה,להיות שוב
להגיד אחרת
רק שזה לא קשור לזה שהייתה לך לידה מוקדמת בעבר.
מקווה ממש שתלדי בזמן, בבריאות ובנחת.
ממש קשוחים כל המעקבים האלה
אבל רק רוצה להגיד שאין מה להשוות פגיה של 26 לפגיה של 34... זה שמים וארץ! הייתי בפגיה עם שלישיה של שבוע 34, כולל אחת שהיתה iugr (עיכוב הגדילה ברחם) ונולדה 1.650, קראתי להם פגים בלאי
כי בלי עין הרע טפו טפו - בלי חמצן (לשניים היו משקפיים ליום וחצי) נגמלו די מהר מזונדה, הגדולים השתחררו אחרי כמה ימים ברגע שעברו בחזרה את ה2 קילו. הכי ארוך היה עם הקטנה - שלושה שבועות, אבל רק בגלל המשקל, ואפילו שחררו טיפה לפני שהגיעה ל2 קילו כי בהכל היא היתה 200%. היה לי אפילו לא נעים מהאמהות האחרות עם כל הסיפורים המורכבים שהיו שם... אז בעזרת השם שלא תלדי מוקדם, אבל גם אם כן, אין סיבה שיהיה דומה למה שעברת כבר❤️
(יכולה להגיד גם שבשלושת ההריונות האחרונים כולל השלישיה היו לי צירים משמעותיים משבוע 27 בערך, שלא עשו כלום, אצל הבן שלי ילדתי עם זירוז ב42, וגם עם השלישיה שהיו נורא לחוצים כי זה סיכון גדול ללידה מוקדמת, הצירים לא קידמו פתיחה ולא כלום)
אני באמת מנסה להפנים את זה
למרות שחייבת לומר שהיינו הרבה חודשים בפגישה וראיתי גם שבועות מאוחרים יותר שהיו הרבה זמן עם חמצן
והסתבכו אחרי הלידה "המוקדמת" בשבוע 34 למשל 😓
אז סוג של טראומה....
אבל ברוך ה' אני כבר לקראת 35 🙂
הוא נולד קטן (iugr), והריאות לא היו בשלות.
אז הוא כן היה מונשם בהתחלה, ולקח יותר זמן עד שעלה במשקל.
אבל זה עדיין היה יותר פשוט מפגים שנולדו בשבוע מוקדם.
כל יום שאת עוברת, זה משמעותי.
לא בודקים כבר אורך צוואר, כן ינסו לתת נוזלים, הבשלת ריאות וכו' אבל לא מעבר
שאצלי היה חשש ללידה מוקדמת בשבוע כזה ביקשתי מגנזיום והסכימו למרות שלא נותנים כבר
כי הם חוששים שהעובר במצוקה ולכן התפתחה לידה, לכן לא עוצרים
מכירה את זה מאוד
ובלידה בשבוע 26 לא הרגשתי אפילו ציר אחד ורצו לעלות אותי למחלקה כי הצירים במוניטור נפסקו ופתאום הרגשתי שהוא פשוט יוצא ובלי ציר אחד במוניטור
מקווה בשבילך שהכל ירגע
וברור שאת בחרדה אחרי לידה ככ מוקדמת אבל אין מה להשוות לידה בשבוע 26 ל34. גם משערת שאם חושבים שזה באמת מתפתח יתנו זריקה להבשלת הראות.
לא יודעת אם זה עוזר אבל הייתי במיון לא מזמן וחשדתי בירידת מים ( ב"ה זה לא היה ) והרופא אמר לי שאם זה ירידת מיים זה השגחה עד שבוע 34 ואז מיילדים אז זה שבוע לא אידיאלי ללדת אבל לא נורא כמו שבועות מוקדמים יותר.
מקווה שהכל ימשיך תקין !
צירים לא מפסיקים
בצום הרגשתי מעולה
אני נשואה מעל 5 שנים.
נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.
יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.
זה מכעיס אותי כל כך כל כך.
אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.
אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).
אז עשיתי הפסק חדש.
ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.
וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.
אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??
מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.
אין לי כח למצווה הזאת.
נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.
מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?
כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.
אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?
אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.
אבל זה פוגע רק בי ובו.
ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.
אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.
בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.
והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.
ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.
מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.
ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.
וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.
וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)
מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.
שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"
פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות
יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..
ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...
(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)
האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...
שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?
ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?
ביות חלקי
החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר
ובצהריים איזה שעתיים
את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה
לפני 8 חודשים
יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי
אבל חדרים ממש יפים
הצוות, תלוי מחלקה
גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.
או
גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.
לי נושא הצהרון קריטי
לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני
בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?
נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר
עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)
קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.
אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..
בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)
אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.
גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס.
לק"י
זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.
השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.
(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).
להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר
אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה
א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה
ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב
לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..
בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.
הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים
ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה
ומפה אני לא יודעת להחליט.
בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח
מי שלא רואה בעיניים לא מבין
איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת
הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.
כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה
מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה
הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך
עדיין גני עירייה
אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?
מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל
ואז אול אפשר להתלונן
כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת
לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם
בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום
מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי
אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע
זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...
מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים
יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו
לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,
עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'
לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם.
תנסי לסדר הסעות.
אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.
תחשבי על השנים הבאות גם.
איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?
הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.
או מתניידת במוניות.
לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.
לק"י
השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.
בהצלחה בהחלטה!
כל יום? בהסעה כמובן
יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר
פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן
וואי איזה תסכול
אין צהרון בגן צמוד?
אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.
אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס
כדאי לך לשקול את זה
בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,
לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.
אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו
או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.
אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,
זה קריטי בחורף לא לעכשיו,
אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.
לא מפריע להם ההזנחה?
זה נשמע הזנחה קצת קיצונית
מתואמתאין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?
לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)
אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).
ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!
מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️
ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.
ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון
או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם
מתואמתנשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...
אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...
האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה
אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...
אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון
התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.
זה הון בשבילי.
זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.
אין לי כוח לזה
מה כתוב במכתב? על מה החוב?
האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?
תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע
ממש הזיה.
זה מבאס אותי כל כך.
אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי
ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!
המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.
והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.
אוף אוף אוף.
את עצמאית או שכירה?
לדעתי אל תילחצי,
בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח
ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל
תסדירי נשימה,
עבור מי המכתב? את או בעלך?
מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי
זה מה שהרו"ח שלי עשתה.
אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..
לכן את משלמת לו...
שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור
אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.
ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.
אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.
1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.
2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.
3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים
ועם סכום כפול
זה היה מלחיץ ממש
אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל
ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.
בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער
צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות
דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם
אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?
כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים
את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...
בהצלחה!
צריכה לבדוק את זה...
עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,
זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.
מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️
מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.
מה יכולות לספר עליו?
זה הזמן לקנות?
או שזה כבד מידי.
לא מאד, אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.
אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת.
יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.
אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.
ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅
מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.
לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.
וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.
ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה
כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה
לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים
שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)
בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..
אם אין לו, לא שווה.
זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.
אז מהניסיון שלי
הריונות עם בנות-
* חשק למתוק ולשטויות,
* הקאות בהריון,
* שיער צומח לאט אם בכלל
הריונות עם בנים-
* בחילות בקטנה, נסבל
* חשק לאוכל אמתי
* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)
לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל
חצקונים היו לי בשניהם בקטנה
וזהו;)
ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון
אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה
שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב
בן- כנל
שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה
והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)
חלק עם הקאות חלק בלי
בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭
צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן
בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום
ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת
לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון
התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי
אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת
אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
אצל כל אחת זה עובד אחרת.
בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.
תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.
בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.
הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.