כי זה מאוד אופייני.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי איך להגיב/להפסיק. אבל בגדול תדעי שזו תופעה מוכרת ומותאמת גיל.

מי הגורם המקצועי שעליי לפנות אליו?

אני מאוד מתביישת, לא רוצה לערב יועצת או מורה כדי שלא תהיה לה אי נעימות או ידביקו עליה סטיגמה של גנבת. 

פשוט לומר שאת רואה קושי בריכוז והטמעה של כללים, ויכול להיות שזה תואם גיל אבל כדי שלא תצבור פערים תשמחו לאבחן.

ובתהליך האבחון זה חיצוני ויש גם חסיון אז תוכלו להעלות גם את הנושא הזה

קשב וריכוז ממש לא מתחיל ונגמר בקושי בריכוז.

כדאי לקרוא טיפה ולנסות להבין אם זה מתחבר לך.

שימי לב שישילדים עם היפראקטיביות ויש ילדים בלי, יש ילדים שהתופעות יותר נובהקות אצלם ופחות, אבל עדיין זה יכול להיות קשב וריכוז ברמה מסוימת

את המורה - אם היא לא בעלת ניסיון רב, באמת פחות הייתי מערבת.

היועצת - תראי. זו באמת תופעה מוכרת. אל תדאגי. ילד בכיתה א שגונב, זה לא מה שאת חושבת. זו לא אותה התייחסות כמו ילד בכיתה י. וב99.9 אחוז זו תופעה שתעבור, רק צריך לדעת איך להגיב לה - קודם כל כדי שהיא תבין שזה אסור, מצד שני שלא תיכנס לה על עצמה סטיגמה של גנבת.

יכולה לומר לך בתור מי שבעבר הייתה מורה של כיתה א - שזו תופעה מאוד מוכרת בגיל הזה. כמעט בכל כיתה תהיה תלמידה אחת או יותר שתיקח חפצים שלא שלה.

סביר להניח שהמקור שם.

(יכולת השיפוט ודחיית הסיפוקים של ילדי קש"ר היא נמוכה. ועם עזרה - הם יגדלו לתפארת בעזרת השם).

את עושה הכל נכון, זה יכול לקרות פשוט

בעלי החזיר אותו לחנות והם שילמו על הפריט ודיברנו על זה. זה קרה יותר מפעם אחת

זה גם היה כשהוא היה בן 6 בכיתה א

מאז ב"ה לא חזר על עצמו

ואני לא מרשה לה כי זה מזיק לשיניים.

מה זה אומר? שאני חייבת להרשות, אחרת היא תגנוב???

הילד היה גונב מלא!

גנב גם דברים יקרים מחנויות משחקים

כדי להתגבר על התופעה, כמובן לאחר התייעצות עם המטפלת שלהם

למרות שהיא ממש לא בעד ממתקים היא קנתה צנצנת ומילאה אותו בסוכריות ושוקלדים. החברה טוענת שכמה ימים הילד היה בהתנפלות על זה ולאחר מכן פשוט נמאס לו.

כשאני מגיעה אליה אני תמיד עומדת ליד הצנצנת וטוחנת. הילדים שלה עומדים ליד ולא מבינים ממה אני מתלהבת.

לגניבה של המשחקים היא עושה לו מבצעים, לא מבצע של יום יומיים אלא ממש של תקופה - ואחרי שמסיים מקבל משחק חדש שהוא בוחר.

ממה שהחברה מתארת, נשמע שהם התגברו על הבעיה הזאת.

לק"י

נעלמו אצלן בכיתה ממתקים.

המורה דיברה איתן, וגם בקשה מאיתנו, ההורים, לדבר, ואמרה שבגיל הזה זה לפעמים נובע מתמימות, ולא תמיד מבינים את חומרת העניין.

אז אני מבינה שזה קורה בגיל הזה. לא משהו חריג.

כן צריך לחנך, אבל בלי לחץ שמא זה מעיד על משהו.

וחיבוק! כי זה באמת לא נעים שזה קורה.

זה ממש נורמלי!

גם לנו קרה (משהו קצת יותר גרוע🙃)

תנסי רגע לראות אותה מבפנים, ילדה מוצפת דחפים, חשקים וגירועים, שהמח שלה עוד לא מספיק מפותח כדי לבסס משמעת עצמית וכללים בנוגע לאיך עובד העולם, מה המשמעות של כסף ושל בעלות הם עדיין קצת אמורפיים.

תדמייני איך זה מרגיש לשמור על הסוד, מה אם יגלו מה שעשיתי...

עכשיו יש לך הזדמנות פז להושיט לה יד ולעזור לה, ועל הדרך לחזק את הקשר ביניכן ולתת לה יותר כח לעמוד בהתמודדויות.

מה שאני עשיתי בזמנו (אותו גיל) -

אחרי שנרגעתי ודיברתי עם כמה אנשים שעזרו לי לחזור לפרופורציות...

אמרתי לה שהיום היא לא לא הולכת לבית הספר בבוקר אלא אנחנו יוצאות לפגישה. הכנתי לנו משהו טעים וישבנו בטבע.

בשיחה אמרתי לה שילדים הרבה פעמים יש להם דחפים חזקים - כמו למשל להשתולל, או לאכול משהו טעים, וכו'

וקשה להם יותר ממבוגרים לרסן את עצמם כי הם ילדים והמח שלהם עדיין לא בשל.

אז קודם כל שתדע שהרבה ילדים מתמודדים עם מה שהיא מתמודדת, שמתחשק להם ממתק ולוקחים בלי רשות או בלי לשלם. ואני יודעת שהיא עשתה את המעשה האסור מתוך דחף ויצר ולא כי היא רעה חלילה.

אבל המעשה הוא אסור, צריך לתקן את מה שנעשה ולעשוצ מה שצריך כדי שזה לא יקרה יותר.

עכשיו הצבתי את זה כעובדה. לא תיחקרתי אותה כדי שלא יהיה לה פתח לשקר.

אמרתי לה שאני כל כך שמחה שאנחנו מדברות על זה, כי בטח היה לה מאד כבד לסחוב את הסוד בלב. וידאתי שהיא מרגישה את ההקלה שבלפרוק את הסוד.

ואז הסברתי שהקב"ה נתן לנו מתנה שקוראים לה תשובה, ואפשר לתקן איתה אם עשינו משהו לא טוב. עברנו את השלבים של התשובה, הכרת החטא (לדעת שעשיתי משהו אסור), וידוי (צער חרטה) וקבלה לעתיד.

אז לגבי הקבלה לעתיד, הצעתי לה את עזרתי. שכל פעם שהיא מרגישה דחף לעשות משהו שאסור, שתבוא לספר לי. ואני לא אכעס עליה. אני אעזור לה , עם שכל של מבוגרת, להתגבר על הדחף או להחליף אותו במשהו שמותר (בעצם נתתי לה מקום להשען עלי בתהליך).

ולגבי התיקון גם עזרנו לה להחזיר את מה שלקחה (השתתפנו איתה בתהליך מורכב שדרש ממנה לאורך זמן לקחת אחריות ולשלם מחיר).

הכי בעדינות ונעימות.

החזרנו וביקשנו סליחה אבל זה חוזר על עצמו.

זה מה שמפחיד אותי

את יכולה לדייק?

לכי הכי רחוק שלך

היא ילדה.

היא מתנהגת כמו ילדה

הרבה ילדים (נזהרת ולא כותבת "רוב") עשות ועודים דברים כאלה,

די נדיר שמבוגר יעשה דבר כזה.

היא לא תתרגל לגנוב, היא תפסיק עם זה בכל מקרה באיזשהו שלב.

כמה זמן זה יקח עד שהיא תפסיק?

מה יהיו ההשלכות בדרך?

זה דברים שאין לך שליטה עליהם.

חוסר שליטה מייצר חרדה

וחרדה לא מאפשרת לך לעזור לה.

להיפך - סיכוי גבוה יותר שתיכנסו למעגל של כעס ואשמה, בהלה ותסכול ולא תומך ביכולת לדחות סיפוקים.

הדבר היחיד שיש לך שליטה עליו זה איזו אמא את בוחרת להיות בדרך.

האם את בוחרת להיות לצידה או לנגדה

האם את שמה במוקד את המעשה או את הכוונה

האם את מסוגלת להיות איתה במקומות החלשים שלה

לפני שאת מתקנת אותה

או את המעשים שלה.

זה באמת מורכב ולא פשוט בכלל אבל זו הדרך הארוכה שהיא קצרה.

ובגלל שזה באמת לא פשוט מזל שיש אנשי מקצוע כמו מדריכות הורים שיכולים ללוות בדרך.

1. הלך בעצמו להחזיר

2. הסברתי לו שיכל לצער מאד את המוכר בקופה שיכלו לחשוד בו שגב

3. הסברתי לו שיכל להיתפס

4. לא נתתי הזדמנויות ללכת לבד למכולת, או לחברים שיכול להיות שיקפצו יחד למכולת

מניסיון עם הבת שלי (4) עשיתי לה אבחון כי חשבתי שהיא צריכה ריפוי בעיסוק

באבחון יצא שיש לה בעיות קשב, היא באמת הייתה לוקחת כל יום חפצים וממתקים מתיקים של ילדות בגן

הגננת הביאה לי ספר של מנוחה פוקס "דוני לא נוגע בחפצים שלא שלו" וזה עזר להסביר לה בלי להאשים אותה

עשיתי לה מבצע כל יום שהיא לא לוקחת דברים בלי רשות בגן היא קבלה ממתק ודברתי איתה המון

בינתיים זה עבר, מקווה שלא יחזור...

מבינה אותך ממש, זה הרגשה נוראית, בהצלחה!

שעשיתי דברים כאלה בגיל הזה. אולי אפילו קצת יותר חמור.

בראש שלי זה היה משהו שאף אחד לא יגלה אף פעם למרות שזה לא הגיוני בכלל, אבל ילדים בגיל הזה לא לגמרי מבינים הכל... ולא הבנתי את המשמעות וההשלכות.

אני זוכרת כשאמא שלי גילתה היא הייתה בטוחה שאני פושעת ושמשהו לא בסדר איתי. אני היום בן אדם נורמלי לחלוטין בלי שום בעיות ומעולם לא היו לי גם בעיות - אז זה יכול להיות גם פשוט תמימות של ילדים 

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.

אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.

אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.

הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

היא מניפולטיבית ואני במקומך הייתי תופסת רגע מרחק ומתייעצת עם איש מקצוע שמבין בדבר מה לעשות. היא משחקת בך ומתעללת בך  (לא לדבר אתך שבת שלמה שאת שם כי לא באת כשהיא רצתה זו ממש התעללות רגשית) ומעוד דברים שכתבת בעבר נשמע התנהלות לא תקינה בעליל! במיוחד שהיא מערבת את הילדים זה יכול ממש להשאיר חותם, אני במקומך ממש לא הייתי מניחה לדברים להמשיך להתנהל כך שלא תעשה גם נזק לילדים.

רק שתדעי אנשים כאלה ככל שתרצי אותם יותר כך הם ישחקו בך יותר, וככל שתציבי באסרטיביות את הגבולות שלך- שצריכים להיות ברורים מאד לך עצמך- כך הם יכבדו אותך יותר, וזה נכון גם מול בעלך. אין לך אחריות על הרגש שלה אם היא נעלבת- צריך להיות לך ברור מה את רוצה ולהתמיד בקיום הרצון שלך.

ממליצה לך בחום לקבל ליווי מקצועי לשינוי הזה ולעשות אותו בחכמה, ועדיף כמה שיותר מהר. אם את במרכז יש לי המלצה למישהי ממש טובה.

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.

של העובר אפשר לזהות את המין...