משהו רוחני?

בכל אופן אולי לא לזה התכוונת אבל החיזוק שלי בשבילך הוא תשמחי, יום כיפור הוא יום חג הוא יום של שמחה הוא יום של התחדשות. גם אם תשכבי במיטה ולא תעשי כלום, עיצומו של יום מכפר.

ה' רוצה להיטיב איתנו ובנה לנו כאן ממלכה שלימה שנועדה בסופו של דבר לגרום לנו כיף, עונג, ושמחה.

הצדיקים היו מחכים לכיפור ממש בהשתוקקות

אני כל כך מרוחקת

בחיים לא הגעתי ככה ליום כיפור

לא יודעת להסביר את זה אבל אני לא מסוגלת להתפלל בכלל, בתקופה האחרונה. כלום. גם בראש השנה

וזה ממש קשה לי

אני גם בהריון אז ממילא הצום יהיה במיטה..

מלא מחשבות ולאכול את עצמי בלי מלח

את לא מחויבת להתפלל את לא מחויבת להיות מי שהיית כל השנים או מי שאת רגילה להיות בכיפור או כל יום רוחני אבל זה באמת יכול להביא למחשבות לא חיוביות על עצמנו

תרגישי טוב, את עושה דבר ממש חשוב, מביאה נשמה לעולם, תשמחי... תנוחי. את נשמה טובה ויפה, הכל בסדר ❤️

מקסימום תקחי לך כמה שניות, מדגישה שניות כדי להגיד לקב"ה משהו קטן... בשביל ההרגשה שלך

את יכולה להרגיש נוח

כי אני בטוחה שיש עוד נשים עם הרגשה כזאת

שלא מצליחים להתחבר

וקשה להתפלל.

אז קודם כל

ביום כיפור המצווה היא צום.

לא חייבים את התפילות (מסכימה איתך שזה נותן הרגשה ואוירה יותר מחברת)

תהיי מי שאת.

איפה שאת נמצאת , הקב"ה קרוב אלייך באמת!

(הקב"ה שמע את תפילת ישמעאל

"באשר הוא שם" איפה שהוא- ולכן לא דנים אדם לחובה אף פעם, כי יכול להיות שעשה תשובה בסוף)

עיצומו של יום מכפר

זה כמו להיות במקווה

לא עושים כלום והקב"ה משפיע שפע טהרה!

גם בסוכות זה ככה, לשבת בסוכה - זה להיות מחובקים אצל הקב"ה בלי שנעשה משהו מיוחד

גם בפסח זה ככה .

בכלל

יום כיפור זה יום מיוחד

כמו מכונת כביסה

אנחנו לא צריכים לעשות משהו אקטיבי

"עיצומו של יום"- רק העוצמה שלו, מכפר.  

המיוחד ביום הזה - הוא מיוחד לעם ישראל

רק בגלל שהקב"ה אוהב אותנו

ורוצה לנקות אותנו מהלכלוכים שפוגמים בנשמה

לכן "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרים? ומי מטהר אתכם?- אביכם שבשמיים!"

בראש השנה לא ניעם לי לומר אבל ממש הציל אותי עלונים קלילים כאלה שעזרו לי להימלט מהלופים

ועכשיו שכחתי לדאוג לי

ופדיחה לבקש עכשיו משכנה?

בדיוק נכנסתי עכשיו בשביל לכתוב לכן תודה

קצת לפני יום כיפור היה לי איזה הצפה קטנה, אבל ב"ה אחרי שדברתי על זה ושחררתי מהלב היה יותר טוב

והילדים התנהגו יפה, ואני נחתי

והלב במקומו, וזה העיקר

עיצומו של יום מכפר.

גם אם לא תתפללי, לא תרגישי את הצום מי יודע מה, לא תעשי שום דבר- יש כח ליום עצמו.

אני באה לאבא שלי

ודבר ראשון מחזיקה בראש שהוא אוהב אותי

באמת

אפילו שאני לא מבינה איך וכמה

אני מאמינה חזק שהוא אוהב אותי יותר ממה שאני אוהבת את הילדים המתוקים שהוא נתן לי

ומתוך זה אני באה להתקרב אליו בחזרה

להצטער על מה שעשיתי לא טוב.

לבקש שיעזור לי לגדול מזה ולהיות טובה יותר

ולבקש חסד ורחמים עלי ועל בני ביתי לא כי מגיע לי משהו, אלא כי הוא אבא שלי.

ואבא תמיד רוצה את טובת הילדים שלו, במיוחד כשהם באים עם לב פתוח

כי אני עם הילדודס בבית

וקשה לי עם צומות

אז מניחה שלא אהיה הרבה בביץ הכנסת

זה תוך כדי הטיטולים, והאוכל של הילדים, והמשחקים וכזה

אבל משתפת במשהו שכתבתי, על בסיס לימוד מתוך הספר 'טללי חיים - אלול-תשרי', על מהות יוה"כ.

לי זה היה לימוד מאיר ומחדש.

יום כיפור הוא יום של כפרה. כל השנה אפשר לעשות תשובה, אבל ביום כיפור, עצם היום עצמו מכפר, כמו שכותב הרמב"ם - "וְעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר לַשָּׁבִים שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם'" (הלכות תשובה א', ג').

בגמרא מובאת גם דעתו של רבי (שאמנם לא נפסקה להלכה, אבל כן מבטאת רעיון שאפשר ללמוד ממנו) שעיצומו של יום הכיפורים מכפר אפילו בלי שנעשה תשובה - "רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר" (יומא פה, ע"ב).

איך אפשר לומר שהחטאים יכולים להתכפר אפילו ללא תשובה? מהי סגולתו המיוחדת של היום הזה?

בספר 'טללי חיים - אלול-תשרי' מוסבר שביום הזה מתגלה הפנימיות האמיתית של עמ"י. נשמות עם ישראל הן קדושות ועליונות, חצובות מכסא הכבוד, ומצד האמת משתוקקות להידבק בבורא. רק העכירות של עולם החומר מסמאת את האדם וגורמת לו להתרחק מהרצון הנשמתי שלו ולחטוא. וביום כיפור הפנימיות מתגלה יותר מאשר בשאר השנה, והנשמות מאירות ומגלות את רצונן להידבק בבורא, וממילא מתברר שהחטאים שהאדם חטא כל השנה הם רק בגלל הבלבול של עולם החומר, ומצד הנשמה זה כמו 'אונס'.

למרות הדעה של רבי, להלכה נפסק כי הכפרה היא רק אם האדם גם שב בתשובה. ירדנו לעולם הזה כדי לעבוד בתוך עולם החומר, ולכן כדי שהחטאים שלנו יתכפרו אנחנו צריכים לעשות מעשה. אבל עצם עבודת התשובה מתחברת גם היא למהות היום עליה למדנו.

לאורך יום כיפור אנחנו חוזרים בתשובה שוב ושוב על ידי 10 וידויים שאומרים לאורך התפילה (וגם מי שלא מתפללת את כל התפילות, ראוי שתשתדל להגיד לפחות פעם אחת וידוי).

כשאנחנו מתוודים על החטאים, אנחנו מגלים שהם בעצם חיצוניים אלינו. אנחנו מנתקים את החטא מאיתנו על ידי ההגדרה שלו כחטא, שמבטאת את זה שכשחטאנו זה לא היה מחובר לרצון האמיתי שלנו. "עקירת הרצון כעקירת המעשה" (מסילת ישרים ד').

וכך, דרך התפילה והוידויים, אנחנו מתחברים לנשמה הפנימית שלנו שמתגלה ומאירה ביום הזה באופן מיוחד, וכך מתכפרים לנו כל העוונות גם דרך העבודה שלנו, וגם דרך 'עיצומו של יום' שמכפר.

אבל קראתי משהו שממש חיזק אותי. ביום כיפור-עיצומו של יום מכפר! עצם זה שחיים ביום הזה, שמקיימים את ההלכות שלו(הבסיסיות, וידוי פעם אחת, צום וחמשת האיסורים)- עצם זה עושה את העבודה, מזיז בנו משהו ומזיז כלפי שמיא.

וכל התחושות האלה של אני לא מספיק מחוברת ולא מספיק התכוננתי או בכלל וכן הלאה, הן רק היצר הרע שרוצה לגרום לנו לשכוח את זה ולא להיות בתודעה שעיצומו של יום מכפר. בלי הקישוטים שמסביבו.

גם הייתי בהריון (יש לי נטיה לדכאון בהריונות, שלא תדעו על אף אחת!)

והיה די מורכב- זה היה בתחילת הריון וגם פיזית הרגשתי ממש ברע

וניחמתי את עצמי בכל הדיבורים האלו

ואז כשהגיע שמחת תורה היה לי מלא האשמה עצמית

שלא התפללתי

וקרו לנו כאלו דברים גרועים

אמנם זה היה אסון כללי אבל גם המשפחה שלי נפגעה, באופן אישי.

אלי עכשיו באמת השילוב של הכל, וזה שאנחנו עדיין במלחמה ועדיין יש שם מישהו שעוד לא חזר,

זה בלתי נתפס והכל ביחד ממש מציף

גם אם לא נתפלל ולא נעשה בו שום דבר.

אם את מרגישה צורך להיכנס לקונכיה ולא לחשוב כל היום הזה, זה גם בסדר,

הכל לפי הכוחות שלך.

אפשר להעביר את היום בקריאת ספר ועדיין לעצם היום עצמו יש משמעות בעולם.

אם את מסוגלת תלכי לבי"כ רק לתקיעת שופר של סוף הצום להרגיש חלק,

אם את מסוגלת בנוסף גם נעילה זה ממש מספיק.

שולחת חיבוק והלוואי שהיום יעבור לך בטוב 🧡

שיהיה צום קל ומועיל

תפילת ראש חודש עם הלל מוסף, אם יש לי אפשרות.

לא יותר מידי.

נוהגים לא לגזור ציפורניים.

קבוע בראש חודש אני נזכרת שצריך לגזור ציפורניים לילדים, ואז בעלי מזכיר לי שראש חודש.

לק"י

נראה לי שסריגה/ תפירה

זה מה שבעלי נוהג.

כי לא חטאו בחטא העגל

הלכה ז - מנהג נשים בהימנעות ממלאכה בראש חודש | פרק א - ראש חודש | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

לא על אי עשיית מלאכה לנשים.

בערך על מה זה עומד

תודה רבה על הפירוט🙏🙏

המנהג שלא לגזור ציפורניים בראש חודש מקורו בצוואת רבי יהודה החסיד, אחד מחכמי אשכנז שחי לפני כ־800 שנה.

בצוואתו, בסעיף מ"ח, הוא כתב:

> "לא יגלח אדם לא הראש ולא הזקן בראש חודש, וכן לא יטול הציפורניים בראש חודש".

אבל למה?

ההימנעות היא משום חשש סכנה, כלומר אזהרה שנמסרה בצוואתו של רבי יהודה החסיד. לא מדובר באיסור שמופיע בתורה או בגמרא, ואין לנו הסבר חד-משמעי לסיבת החשש. לימודי יהדות באור החסידות +1

האם זה מחייב את כולם?

* יש קהילות ומנהגים, בעיקר בקרב חלק מהאשכנזים והחסידים, שמקפידים שלא לגזור.

* מנהג הספרדים הוא בדרך כלל להקל ולגזור ציפורניים גם בראש חודש.

* מעיקר הדין אין איסור הלכתי מוסכם לגזור ציפורניים בראש חודש. אתר ישיבה +2

אגב, יש הבדל בין גזיזת ציפורניים לתספורת, ויש פוסקים שמחמירים בתספורת יותר מאשר בציפורניים.

כלומר, זו הנהגה שמקורה בצוואת רבי יהודה החסיד ולא איסור כללי לכל עם ישראל. ❤️

משתדלת להגיד הלל

אם זוכרת לא לכבס 😅

אם מצליחה אז ארוחה קצת יותר חגיגית ומושקעת מהרגיל (בתור ילדה זה היה אצלנו יום של צ'יפס ונקניקיות שאהבנו ממש, מקווה להצליח ליצור איזושהי מסורת כזאת גם בבית שלי)

וופל בלגי/ בלינצס.

אתמול הכנתי סופגניות היתה ממש חגיגה

מעדנים מיוחדים (דנונה , מילקי) בשגרה אנחנו לא קונים. רק בראש חודש

ממש מקפידים בזכות בעלי לעשות סעודת ראש חודש בשרית ואם לא בשרי אז חלבי שווה

ההפתעה לילדים

הפתעה טעימה בבוקר- לפעמים משהו מיוחד קנוי ולפעמים מכינה בלינצ'ס או משהו בסגנון..

סעודת ראש חודש- הולכים למסעדה או קונים אוכלים איפשהו בחוץ

לפעמים אם אין זמן לצאת מזמינים משהו טעים לבית

והיו פעמים שהכנתי משהו חגיגי בעצמי

לק"י

פעם פעם הייתי לובשת חולצה לבנה.

בדרך כלל לובשת חולצה לבנה.

נוהגת לא לעשות מלאכות מסויימות- לא מכבסת, סורגת, תופרת... (די דומה למלאכות שלא עושים בתשעת הימים)

למשל בחול המועד לא כותבים או כותבים בשינוי, בחול המועד לא עושים מלאכה שלא לצורך המועד, בראש חודש כולם הולכים לעבודה...

שנשים לא מכבסות

זה מתבטא בזה שבעלי לוחץ על כפתור ההפעלה חחחח

אבל תמיד אני שוכחת ולא שמה לב

ומשתדלים להתפנק באוכל טעים

כי מכונת כביסה זה לא טורח

החכמתי מקישור שהעלו פה

לא תופרת וסורגת,

לגבי כביסה פעם לא הייתי עושה בכלל, היום משתדלת להמעיט (עשיתי על זה התרת נדרים)

'הפתעת ראש חודש'- יכול להיות מעדן (לא אוכלים ברגיל) או משהו טעים אחר

לפעמים ארוחה חגיגית

היום הכנו ארוחת לביבות (וסלט ענק לרענן את כל המטוגן הזה) וקינחנו בשתיה חמה ועוגיה

לפעמים, כשמתאפשר, נוסעים בערב ראש חודש לסיבוב שערים.

ממליצה. מרגש מרגש ומחבר מאוד

וחוץ מזה רק חולצות לבנות לילדים..

והם יכולים מה שרוצים..

המון בריאות ונחת, התאוששות קלה ונעימה!❤️❤️

איזה מרגש. ממש חיכיתי איתך.

מקווה שעבר לך בטוב💓

הרבה נחת והתאוששות קלה

מזל טוב!!

הרבה נחת 💕💕

חיכית לזה כ"כ...

התאוששות קלה ❤️

התאוששות קלה ומלא נחת

תגדלו אותו בנחת

מרגש ממש!! הרבה נחת!

התאוששות מהירה וקלה!

התאוששות קלה ומהירה

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

זה גם תופעה של תחילת הריון.

תחושת זומבי כזה כמו שתיארת נרדמת בלי שליטה

בתחילת הריון אני כן עייפה וחלשה אבל לא כמו עם הכדור...

מבחינת איפה יהיה יותר טוב לתינוק, אז בעיני יחס אישי זה הכי טוב, עכשיו חברה לא מעניינת אותו בכלל, וגם בסוף שנה בגיל שנה הוא לא באמת יצטרך חברה, עוד תינוקת אחת זה נחמד אבל גם רק הוא ומבוגר זה אחלה בגיל הזה.

וגם מנסיון בגיל שנה וחצי כשכבר כן יותר מחפשים חברה היה לבן שלי מושלם עם חבר אחד (שמרתי עליהם יום בשבוע, אז ראיתי מקרוב, הוא ממש לא היה צריך יותר מזה)

וכשיש הרבה פיציים אצל מטפלת אחת אז יש לו פחות מענה, מכורח המציאות ולא כי היא יותר טובה או פחות, פשוט תינוקות בוכים במקביל והמטפלת לא יכולה לטפל בכולם במקביל.

יכול להיות שיקול לטובת המטפלת המנוסה שאולי יש לה נסיון בלהאכיל סרבני בקבוק. וגם העניין הכספי הוא שיקול...

שיהיה החלטות טובות!

עד גיל שנה חברה אחת זה בסדר

יש עם מי לשחק ולא צריך יותר מזה

ויהיה לו שם הרבה יותר יחס אישי

יחס אישי יותר שווה בהחלט את הפער. בכזה גיל חבר אחד זה מספיק בהחלט.

מחיר כפול המטפלת שהתחלתי איתה ולא מתחרטת בכלל

אם כבר מתחרטת שלא השארתי אותו גם השנה.

אם זה חברה שאת מכירה סומכת עליה הייתי הולכת על זה ( ברור שרק אם את יכולה כלכלית וכו' )

פעם ראשונה בערך חודשיים

פעם שניה - חודש

שבוע בהתחלה

לאחרונה היו לי כמה ימים מאוד הורמונליים וטיפה הכתמות, מניחה שזה סוג של מחזור.

בכולם הייתי על הנקה מלאה

והיו רק הכתמות קלות

(התקנתי אחרי מקווה- כך שלא נאסרנו אפילו)

ואז התחילו הכתמות תקופה מסויימת ועבר.

כל התקופה של ההכתמות לא נאסרנו, אבל כן היו פעמים של כמעט בגלל חוסר תשומת לב.

אם נאסרים לדעתי זה הסיפור הגדול עד שמצליחים לטבול כשכל הזמן יש הכתמות.

אקמול זה לא רק לחום. אם תינוק סובל אני בעד לתת, אין סיבה שיסבול סתם.

ויש גם משחה לחניכיים שעוזרת, טיג'ל או ג'נג'יג'ל, לא זוכרת בדיוק.

ולמה לך היום אפשר להביא נשכנים שהיו במקרר או במקפיא או דברים כמו חתיכות של גזר שאפשר לנשוך וזה יקל.

יש לנו משחה אבל היא לא מספיק עוזרת אולי פעם הבאה באמת אתן לה אקמול

ולשים קובית קרח בנגיסון סיליקון (זה ששמים בתוכו פירות)

יש משהו מומלץ? עוד לא יצא לי לקנות כזה

מנסיוני יותר יעיל ויותר נעים לתינוק למצוץ

אם דודה באמת את מכירה אותה ממש? רואה אותה בסיטואציות ממש מעצבנות? רואה איך היא מגיבה? כמה סבלנות יש לה? אם את רואה את כל זה רוב הזמן וסומכת עליה אז הייתי משאירה איתה.

סומכת עליה לגמרי

אבל שוב- בייביסיטר כזה

לאור המצב היום, הייתי שמה אצל בת דודה שאני יודעת שלא תתעלל

מנשים זרות שאינני יודעת מה טיבן

בייביסיטר זה מעולה. היא תשחק איתו, תצא מדי פעם לגינה, תלך איתו לסידורים. תהיה פנויה אליו, תיתן לו מענה בלי לחכות בתור של עוד 4 ילדים.

אני הייתי חותמת על זה בלי להסס

לי בגיל הזה פחות חשובים חוגים ומפגשים וכאלה. ואפילו קצת מרגישה שבמעון לפעמים מגזימים עם הדרישה מהילדים. בעיני תינוקות בגיל הזה יכולים להתפתח מצוין גם בבית עם תיווך מתאים... מה שהכי חשוב לי זה יד חמה אוהבת.

בעיני בגיל שנה וחצי ילד לא צריך חוגים, אם יהיו שם עוד ילדים והוא יקבל יחס אוהב זה ממש מספיק בעיני.

גם שתי מטפלות על 10 ילדים נשמע ממש אחלה, שתי האופציות נשמעות טובות

ש2 האופציות נשמעות טובות

2 מטפלות על 10 (אני מניחה שאם יגיעו עוד ילדים ה יהיה 12)

והגן חדש גדול ומרווח.

והשעות נוחות 7:30-16:00

אצל הבת דודה זה 8:00-15:30 שזה מאתגר אבל אפשרי כי בעלי זמין גם כשהוא עובד

יחס אוהב ומטפלת שהאמא סומכת עליה. אז לגמרי הייתי הולכת על הדודה

זה תינוק קטן ממנו בחודשיים

ועוד תינוקת הרבה יותר קטנה לא יודעת בת כמה

מניחה שבכל מקרה כנראה המעון יותר יקר בגלל החוגים..

הייתי הולכת על בת הדודה, שקט נפשי מובטח

עזר לי מאוד