תצליח בעז"ה הרבה מתיקות השנה! 

ותשמור על עצמך שם

אתה רוצה לשנות זאת? רוצה וחושש או שלא רוצה?

אם אתה רוצה וחושש, אולי שווה למצוא דמות מקצועית שתעזור להתמודד עם זה. אחרת, זה שיקול שלך ואני לא במקום להעיר מה נכון או לא בין השאר כי אני לא יודע....

אני לא צריך להתמודד גם עם צפי לעוד גל של גוסטינג, וגם עם נפילה בקרב אפשרית בעתיד הקרוב של חברים קרובים 

יאללה למה אתה מחכהה

יש בעיה קונקרטית תעלה אותה ותשים אותה מול העינים

אבל אם לא - יאללה תזוז, חבל כפרההה חבלל נסייךךךך

בנות ישראל מחכותתת

מחשבות כאלה לא עוזרות לך

יצא לך גם לצאת עם בנות שלא עשו לך גוסטינג פה ושם?

תחזור ותקבע גבולות מאוד ברורים איך מנהלים איתך קשר ומה הדדליין שאליו אתה מוכן לחכות בכל שלב. גבולות זה דבר הכי חשוב בקשר. בראש ובראשונה כדי שתשמור על עצמך.

יש יועצות נישואין ברשת. אינני יודעת אם הן עובדות עם גברים. הן מצוינות (דתיות).

אבל הן לבטח מכירות יועצים טובים. אנו מצטרפים לתגובות הממליצות על יעוץ מקצועי.

החיים כל כך קצרים, בן אדם. קום ועשה!

זה דבר ראשון

דבר שני- 6 שנים? אח שלו

בגלל כמה לא מחונכות שעשו לך גוסטינג

אתה עושה גוסטינג לכל הרווקות שעדיין לא פגשו אותך?

(לא יודע אם זה נחשב לגוסטינג אך הבנת את הרעיון)

והכי חשוב לרווקה שאמורה להיות אשתך?!

תחזור לפגישות, מי יודע אולי הפגישה הראשונה

שתהיה לך היא זו שתתחתן איתה.

אני מבינה וברור לי שיש מניעות נוספות והכל.

אם אתה באמת לא רוצה לצאת- בחירה שלך כמובן. תתעלם מההמשך.

אבל תחשוב אם אתה לא מתרץ לעצמך תירוצים, אתה מאשים את הבנות האחרות (ואח"כ את שאר המצבים) ותכלס אתה היחיד שנדפק כאן. אתה יכול להאשים את מי שאתה רוצה, אבל *להם* זה לא מזיז. אתה היחיד שממשיך להינזק מזה.

ונראה שיש לך דעה מאד שלילית לגבי בחורות בגלל מה שחווית. הגיוני, אבל אתה מכניס לעצמך פחדים לראש בגלל מה שהיה, כשבפועל באמת שהמון בנות לא ככה.

בכל אופן, בהצלחה

הצעות שמגיעות מחברים לדעתי פחות סיכוי לתופעות שתארת

וגם אולי לא להתכתב המון לפני..לבקש לדבר בשיחה לקבוע פגישה ולהיםגש. כמו אצל דוסים..ואז שוב, פחות סיכוי להעלמות

בהצלחה!.

  אני לא בעד  לנהל שיחות ארוכות. לא בפלאפון, ולא במחשב. זה לא משקף. הכי קל

זה בכתיבה. מנסיוני, זה רק גורם לאכזבות. אפילו עוד לפני שנפגשים.

כדאי להיפגש. אם חשובה לך  תמונה, תבקש. אגב, גם זה לא בדיוק משקף. אבל ניהול קשר באמצעות שיחות

טלפוניות או תכתובת - זה לא זה. זו אשלייה.

יעוץ מקצועי - אני בעד במאה אחוז! ולא להמתין יותר. החיים עוברים צ'יק צאק.....   חבל להמתין.

וכמובן, תפילה. תפילה ועד פעם,תפילה. לבקש על הכל ולדבר איתו על כל מה שאתה מרגיש, חושש,

מקווה, בוכה...

יחד עם זאת, כן כדאי לגשת ליעוץ. האם אנו רק מתפללים כשאנו מחפשים עבודה, או עושים גם השתדלות?!

אבל זה מאוד אינדיבידואלי. אם אתה אדם שיודע להתפלל נכון ומתפלל המון, השם יראה לך את הדרך.

אבל בהחלט שהדרך תהיה ללכת לסדרה של שיחות עם איש מקצוע. בהחלט השתדלות טובה ונכונה.

השם כבר יתן לך את התשובה הנכונה. בעזרת השם.

וחוץ מזה, רב נחמן לא מרשה להתייאש! אז.....אסור!

לכתיבה יש איכויות שלדיבור אין. בעיקר בתפעול של הנפש עצמה מול עצמה אבל גם מול אחרים. יכולת להביע מסר מורכב בלי ליפול לחיצוניות, למשל. יכולת לערוך טקסט לפני שהוא נשלח, יכולת לעקוף את המחסומים בפה ולעבור דרך הידיים. ועוד הרבה.

וגם יכולת לקרוא את זה בדיעבד. אחרי זמן. אחרי שהיה.

קודם כל, שה' ישמור אותך ואת חבריך יחד עם שאר חיילינו, ושתצליחו במשימותיכם וננצח את המלחמה בקרוב בעז"ה

לא חוויתי בדיוק את מה שחווית, אבל ממשהו אחר שכן חוויתי אני ממליץ לך להתפלל חזק לה' שיזמן לך להכיר מישהי (לאו דווקא כמדוייטת) שתיצור לך חוויה חיובית שתפתח לך את הרצון. חוויה מתקנת. זה לפעמים יעיל יותר ומהיר יותר וכמובן כיפי יותר מאיש מקצוע, ובלי כל הקושי וחוסר הרצון של להתחיל לחפור בנפש ולמצוא זמן ומישהו מתאים וכל זה.

בסופו של דבר חוויה רגשית טובה שנוגעת בפנים חזקה יותר מדיבורים, עמוקים וחכמים ככל שיהיו..

זה נכון גם בכללי בהרבה תחומים. צריך לשאוף ולחפש חווית טובות שמכוונות את הרצון של הנפש למקום נכון. לדוג' לפגוש אדם חכם באמת שמעורר בנו את הרצון להחכים.

ובהקשר של עבודת ה'- שיעור טוב, ניגון, תפילה מהלב.

אבל פה בא"י זה יותר מזה. בשיר שירת העשבים יש שלוש פסקאות מרבי נחמן שנעמי שמר חיברה ביניהן, כנראה מתוך אינטואציה פנימית.

שירת העשבים מחברת לה' ויוצרת ניגון אצל הרועה. ואז הלב שמתמלא מהשירה לא מסתפק בחיבור לעשבים, הוא מחפש חיבור לקרקע שהולידה את העשבים האלו, ומבין שהכל נמשך מארץ ישראל ומשתוקק אליה ואור גדול אזי נמשך ועולה מקדושתה של הארץ עליו. אז ק"ו שמי שנמצא בא"י ממש, יכול לזכות לקדושה גדולה ושלמה, אם רק ינסה להגיע אל הקדושה הזו ולא יחשוב שהקדושה נמצאת במקומות אחרים, נפשיים, רגשיים או פיזיים.

הקדושה הזו פשוט נמצאת, לא צריך להתאמץ יותר מדי להשיג אותה, צריך רק להתחבר אליה. לסלק את ההבנות הלא נכונות/שלמות לגבי מהי קדושה ולהיפתח להרגיש. זה לא רק שאנחנו תמיד מקיימים באופן תמידי מצווה- מצוות ישוב א"י, אלא זה שהקרקע עצמה של א"י קדושה. וזו קדושה מיוחדת- אנחנו דורכים עליה והיא קדושה. כלומר זו קדושה של החומר הבסיסי הפשוט.

אם נפנים באמת שתחת רגלינו יש קדושה, חוויית החיים תהיה אחרת. זה חיבור יסודי לה', הרבה יותר מרק ללמוד תורה, להתרגש בתפילה או מאיזה שיר. זה חיבור של הקיום הטבעי לה'. זה נכון כמובן גם בלי קשר לא"י, אבל החידוש הוא שפה זה הרבה יותר מורגש כי זה טבע המקום.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים