תצליח בעז"ה הרבה מתיקות השנה! 

ותשמור על עצמך שם

אתה רוצה לשנות זאת? רוצה וחושש או שלא רוצה?

אם אתה רוצה וחושש, אולי שווה למצוא דמות מקצועית שתעזור להתמודד עם זה. אחרת, זה שיקול שלך ואני לא במקום להעיר מה נכון או לא בין השאר כי אני לא יודע....

אני לא צריך להתמודד גם עם צפי לעוד גל של גוסטינג, וגם עם נפילה בקרב אפשרית בעתיד הקרוב של חברים קרובים 

יאללה למה אתה מחכהה

יש בעיה קונקרטית תעלה אותה ותשים אותה מול העינים

אבל אם לא - יאללה תזוז, חבל כפרההה חבלל נסייךךךך

בנות ישראל מחכותתת

מחשבות כאלה לא עוזרות לך

יצא לך גם לצאת עם בנות שלא עשו לך גוסטינג פה ושם?

תחזור ותקבע גבולות מאוד ברורים איך מנהלים איתך קשר ומה הדדליין שאליו אתה מוכן לחכות בכל שלב. גבולות זה דבר הכי חשוב בקשר. בראש ובראשונה כדי שתשמור על עצמך.

יש יועצות נישואין ברשת. אינני יודעת אם הן עובדות עם גברים. הן מצוינות (דתיות).

אבל הן לבטח מכירות יועצים טובים. אנו מצטרפים לתגובות הממליצות על יעוץ מקצועי.

החיים כל כך קצרים, בן אדם. קום ועשה!

זה דבר ראשון

דבר שני- 6 שנים? אח שלו

בגלל כמה לא מחונכות שעשו לך גוסטינג

אתה עושה גוסטינג לכל הרווקות שעדיין לא פגשו אותך?

(לא יודע אם זה נחשב לגוסטינג אך הבנת את הרעיון)

והכי חשוב לרווקה שאמורה להיות אשתך?!

תחזור לפגישות, מי יודע אולי הפגישה הראשונה

שתהיה לך היא זו שתתחתן איתה.

אני מבינה וברור לי שיש מניעות נוספות והכל.

אם אתה באמת לא רוצה לצאת- בחירה שלך כמובן. תתעלם מההמשך.

אבל תחשוב אם אתה לא מתרץ לעצמך תירוצים, אתה מאשים את הבנות האחרות (ואח"כ את שאר המצבים) ותכלס אתה היחיד שנדפק כאן. אתה יכול להאשים את מי שאתה רוצה, אבל *להם* זה לא מזיז. אתה היחיד שממשיך להינזק מזה.

ונראה שיש לך דעה מאד שלילית לגבי בחורות בגלל מה שחווית. הגיוני, אבל אתה מכניס לעצמך פחדים לראש בגלל מה שהיה, כשבפועל באמת שהמון בנות לא ככה.

בכל אופן, בהצלחה

הצעות שמגיעות מחברים לדעתי פחות סיכוי לתופעות שתארת

וגם אולי לא להתכתב המון לפני..לבקש לדבר בשיחה לקבוע פגישה ולהיםגש. כמו אצל דוסים..ואז שוב, פחות סיכוי להעלמות

בהצלחה!.

  אני לא בעד  לנהל שיחות ארוכות. לא בפלאפון, ולא במחשב. זה לא משקף. הכי קל

זה בכתיבה. מנסיוני, זה רק גורם לאכזבות. אפילו עוד לפני שנפגשים.

כדאי להיפגש. אם חשובה לך  תמונה, תבקש. אגב, גם זה לא בדיוק משקף. אבל ניהול קשר באמצעות שיחות

טלפוניות או תכתובת - זה לא זה. זו אשלייה.

יעוץ מקצועי - אני בעד במאה אחוז! ולא להמתין יותר. החיים עוברים צ'יק צאק.....   חבל להמתין.

וכמובן, תפילה. תפילה ועד פעם,תפילה. לבקש על הכל ולדבר איתו על כל מה שאתה מרגיש, חושש,

מקווה, בוכה...

יחד עם זאת, כן כדאי לגשת ליעוץ. האם אנו רק מתפללים כשאנו מחפשים עבודה, או עושים גם השתדלות?!

אבל זה מאוד אינדיבידואלי. אם אתה אדם שיודע להתפלל נכון ומתפלל המון, השם יראה לך את הדרך.

אבל בהחלט שהדרך תהיה ללכת לסדרה של שיחות עם איש מקצוע. בהחלט השתדלות טובה ונכונה.

השם כבר יתן לך את התשובה הנכונה. בעזרת השם.

וחוץ מזה, רב נחמן לא מרשה להתייאש! אז.....אסור!

לכתיבה יש איכויות שלדיבור אין. בעיקר בתפעול של הנפש עצמה מול עצמה אבל גם מול אחרים. יכולת להביע מסר מורכב בלי ליפול לחיצוניות, למשל. יכולת לערוך טקסט לפני שהוא נשלח, יכולת לעקוף את המחסומים בפה ולעבור דרך הידיים. ועוד הרבה.

וגם יכולת לקרוא את זה בדיעבד. אחרי זמן. אחרי שהיה.

קודם כל, שה' ישמור אותך ואת חבריך יחד עם שאר חיילינו, ושתצליחו במשימותיכם וננצח את המלחמה בקרוב בעז"ה

לא חוויתי בדיוק את מה שחווית, אבל ממשהו אחר שכן חוויתי אני ממליץ לך להתפלל חזק לה' שיזמן לך להכיר מישהי (לאו דווקא כמדוייטת) שתיצור לך חוויה חיובית שתפתח לך את הרצון. חוויה מתקנת. זה לפעמים יעיל יותר ומהיר יותר וכמובן כיפי יותר מאיש מקצוע, ובלי כל הקושי וחוסר הרצון של להתחיל לחפור בנפש ולמצוא זמן ומישהו מתאים וכל זה.

בסופו של דבר חוויה רגשית טובה שנוגעת בפנים חזקה יותר מדיבורים, עמוקים וחכמים ככל שיהיו..

זה נכון גם בכללי בהרבה תחומים. צריך לשאוף ולחפש חווית טובות שמכוונות את הרצון של הנפש למקום נכון. לדוג' לפגוש אדם חכם באמת שמעורר בנו את הרצון להחכים.

ובהקשר של עבודת ה'- שיעור טוב, ניגון, תפילה מהלב.

אבל פה בא"י זה יותר מזה. בשיר שירת העשבים יש שלוש פסקאות מרבי נחמן שנעמי שמר חיברה ביניהן, כנראה מתוך אינטואציה פנימית.

שירת העשבים מחברת לה' ויוצרת ניגון אצל הרועה. ואז הלב שמתמלא מהשירה לא מסתפק בחיבור לעשבים, הוא מחפש חיבור לקרקע שהולידה את העשבים האלו, ומבין שהכל נמשך מארץ ישראל ומשתוקק אליה ואור גדול אזי נמשך ועולה מקדושתה של הארץ עליו. אז ק"ו שמי שנמצא בא"י ממש, יכול לזכות לקדושה גדולה ושלמה, אם רק ינסה להגיע אל הקדושה הזו ולא יחשוב שהקדושה נמצאת במקומות אחרים, נפשיים, רגשיים או פיזיים.

הקדושה הזו פשוט נמצאת, לא צריך להתאמץ יותר מדי להשיג אותה, צריך רק להתחבר אליה. לסלק את ההבנות הלא נכונות/שלמות לגבי מהי קדושה ולהיפתח להרגיש. זה לא רק שאנחנו תמיד מקיימים באופן תמידי מצווה- מצוות ישוב א"י, אלא זה שהקרקע עצמה של א"י קדושה. וזו קדושה מיוחדת- אנחנו דורכים עליה והיא קדושה. כלומר זו קדושה של החומר הבסיסי הפשוט.

אם נפנים באמת שתחת רגלינו יש קדושה, חוויית החיים תהיה אחרת. זה חיבור יסודי לה', הרבה יותר מרק ללמוד תורה, להתרגש בתפילה או מאיזה שיר. זה חיבור של הקיום הטבעי לה'. זה נכון כמובן גם בלי קשר לא"י, אבל החידוש הוא שפה זה הרבה יותר מורגש כי זה טבע המקום.

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.