איך עבר לכם הצום??דיאן ד.

משתפת מאצלנו שהצום עצמו ממש בסדר

אבל הייתי עייפה עייפה עייפה וישנתי הרבה (והיו לי נקיפות מצפון שזה מה שאני עושה ביום כיפור במקום להתפלל)

 

אחיינית שלי הצעירה הייתה אצלי ושמרה הרבה על הילדים

אומנם הצלחתי להתפלל בבית את כל התפילות אבל היה לי קשה כי הילדים בכו ברקע ונדנדו לי.

רצית לצאת קצת להתפלל בבית כנסת אבל הילדים ממש לא נתנו לי, בכו והלכו אחריי 

ובסוף השלמתי שזה לא תפקידי ללכת לבית כנסת ביום כיפור.

 

רק נעילה כשאחיינית שלי כבר היתה חלשה והלכה לנוח 

יצאתי עם הילדים לבית כנסת (לנעילה מגיעות אצלנו הרבה נשים עם ילדים אז זה די מקובל)

והילדים התנהגו יפה וסוף סוף גם אני בצלחתי קצת להתפלל ולהתחבר

גם אני הייתי עייפה מדי...מתואמת

אבל ב"ה הצלחתי להתפלל את כל התפילות (בבית) וגם ללמוד קצת. (תוך כדי אמנם נעצמו לי העיניים🤦‍♀️ אבל בסופו של דבר נמנמתי בין לבין על הספה, ליד הילדים)

בעלי הבטיח שיעזור לי, אבל למעשה לא הרגיש טוב😐 (ברמה שחשבתי שהוא יצטרך לשבור את הצום...)

אבל האמצעיים שלא צמו (או צמו חלקית) יחסית עזרו לי יפה עם הקטנות. ואמנם פעם אחת לצערי התרגזתי על הילדונת, אבל ב"ה יחסית הצלחתי לשמור על מצב רוח טוב מולה (וזה יפה - בהתחשב בזה שהיא הספיקה בין השאר למרוח על עצמה סבון וגואש ואף לגזור לעצמה שערות וגם לסרק את אחותה התינוקת מ"כינים"🤦‍♀️)


שמחה לשמוע שעבר לך טוב ושעוד הצלחת לצאת לנעילה! 

אוי לא...בתאל1

כל הכבוד על הסבלנות. בטח הייתי מאבדת את זה עוד בהתחלה...

נראה לי שהייתי חלשה מכדי להתעצבן🤭מתואמת
אוי... זה כ''כ מוכר לי...חחחבאתי מפעם
לפעמים אני כ''כ עייפה וחלשה חושבת בליבי שזה בא לטובת הילדים 🫣 אין לי אנרגיות להתעצבן.
וואי וואי כל הכבוד לך על הסבלנותדיאן ד.

ועוד בצום שגם ככה מביא אותנו לקצה.

 

מקווה שהתאוששתם מהצום ושאת מרגישה טוב וגם בעלך

תודה! אני התאוששתי מהר ב"ה. לבעלי לוקח זמן...מתואמת
אמאל'ה איך את עומדת בזה בלי להתעצבן? מלכהההרחלי:)
בדרך כלל אני בהחלט מתעצבנת🙈מתואמת

אבל השילוב של חולשת הצום ושל העובדה שנודעתי בדיעבד על רוב השטויות (כי היא הייתה עם האחים הגדולים), וגם זה שהשתדלתי יותר לרגל יום כיפורים - גרם לי להתעצבן פחות...


חוץ מזה - כבר עברתי סטאז' בבלגנים אצל התאומים שלי כשהיו קטנים😅 היא אמנם עולה על שניהם, אבל גם הם היו שובבים לא קטנים...

(ביום כיפור לפני שנים, כשהם היו בני חמש, הם גזרו את כ-ל השיער לאחותם הקטנה, השאירו אותה בלי קוקיות בכלל🤭😱 אז מה שהילדונת עשתה עכשיו קטן על זה... בכל אופן, הם ב"ה גדלו ובגרו והיום הם נערים מדהימים ועוזרים🥰 אצלה לא בטוח שזה יקרה...)

חחחח... אמל'ההה!!!באתי מפעם
אני רואה שזה קטע ביום כיפור לגזור שיער 😅
גם לכם זה קרה?🤭מתואמת
טוב, ילדים אצלנו גזרו את השיער בעוד הזדמנויות, אבל אף פעם לא כמות גדולה כמו שעשו אז התאומים... וזה לגמרי קשור לזה שצמתי והייתי עם יונק קטן וחלשה ומותשת, והגדולה דאז הייתה בת תשע וחצי בערך... (היא זאת ששמה לב לחורבן, ופלטה צווחה שהחרידה אותי ואותם... עד אז הם צחקקו בהנאה בחדר, ואני, ששמעתי את הצחקוקים, לא חשדתי בכלום🤦‍♀️)
אימאלה הייתי מתחילה לבכות אם היה קורה לי דבר כזהאחרית דבר

איזה סרט

לגזור פוני ופה ושם קורה לכולם

אבל ככה הכל יאבאלה

נכון שבסוף יגדל אבל עד אז.....


איזה סרטטט

האמת שמרוב הלם התחלתי לצחוקמתואמתאחרונה

אבל כן, בהחלט בכיתי אחר כך... וניסיתי קצת לשפר את המצב, בלי להועיל הרבה...

אבל ב"ה היום יש לה שיער מהמם! חלק וארוך, והיא לא מוכנה לספר אותו בשום אופן - בצדק...

ואי ואי ❤️❤️לפניו ברננה!
היה יחסית סבבהבתאל1

יחסית לצומות אחרים.

לא יודעת אם ההכנה לצום זה מה שעזר..בטח כן..

או זה שלא שתיתי קפה כבר חודשיים.. בטח גם.

איזה יופי ב"ה שעבר בטובדיאן ד.
היה ממש בסדרהשם שלי

בבוקר קמתי מאוחר (כי הקטן ישן עלי), ופחות הייתי עייפה במהלך היום. ישנתי גם בצהריים.

הילדים היו בסדר. הגדולה חלק מהזמן הייתה עם חברה, אז פחות רבה עם השאר.

התפללתי בבית שחרית, מוסף ומנחה.

לא יצאתי עם הילדים לסיום של נעילה, רק הגדולה הלכה לנעילה.


כשאכלנו אחרי הצום, הקטן היה סביבי, וגם בסעודה מפסקת הייתי צריכה לאכול כשהוא בוכה ברקע.

העיקר שעברבוקר אור

האמת חוץ מבערב בקטנה וסוף נעילה ממש לא העליתי בדעתי ללכת לתפילות

ישנתי המון

אפילו לא הספקתי להתפלל מנחה ונעילה

אבל אין לי מצפון בכלל😁זה בדיוק מה שהייתי צריכה לעשות כדי לעבור את הצום בשלום

להיפך, מפרגנת לעצמי שבעלי התפלל את כל התפילות

היה די קשוח. לקראת סוף הצום כבר הרגשתי ממש רע ואיכשהו סחבתי את הסוף (חיכיתי לבעלי להעלות את התינוק מרוב שלא היה לי כוח להעלות אותו במדרגות..בדיעבד אולי טעות שהלכתי לנעילה אבל הילדים מאוד רצו לשמוע את השופר)

ב"ה בסדרשמ"פ

עכשיו מרגישה חלשה

כל היום הייתי סביב השעון שותה בשיעורים.

ב"ה התפללתי את כל התפילות אמנם בבית ובישיבה אבל כן הצלחתי להתפלל

היה עזרה עם הילד וגם ישנו שנ"צ

בסוף היום יצאתי למרפסת ושמעתי את סוף הנעילה מישיבה קרובה אז זה היה יפה.


תמיד אחרי צומות אני מרגישה חלשה, לא קשור להריון 

את אלופה על הרצון והיישום!!רחלי:)

השתדלתי לנוח רוב היום כמה שיכלתי ולתת לילדים לחגוג, עשיתי בעצם כל מה שיכלתי כדי שלא אצטרך להתחיל לשתות שיעורים (זו ההנחיה שקיבלתי למקרה ו..)- אז ממש השתדלתי לעשות את המינימום ההכרחי.

תודה להשםם עבר בטובבב יחסית, יכולתי לאכול ולשתות כשיצא צום שזה הישג!! התפללתי שחרית הישג שניייי

עם כל החולשה- לא הגעתי למצב קצה


גם היה לי נס - אין דרך אחרת להסביר אתזה, הקב"ה עשה איתי חסד והבת שלי הסכימה לאכול מטרנה ביום כיפור כשלפני זה היא תמידדד סירבה, הפעם זרמה כאילו זה ברגיל שלה, ממש חסד של השם, הנקתי ממש מעט.


בט באב הנקתי והיה גרוע גרוע גרוע.

העיקר שהצלחתי לצוםתוהה לעצמי

לא חשבתי שאצליח לצום וקיבלתי גם היתר מראש לשתות שיעורים ברגע שאני מרגישה צורך, אבל ב"ה הצלחתי לשרוד את הצום עם מנוחה בלי סוף והמון המון עזרה.

הטעות היחידה הייתה שניסיתי ללכת לנעילה, שאב ממני מיליון כוחות לצאת, הרגשתי נורא ולא היה לי איפה לשבת אז פרשתי חזרה הביתה אחרי כמה דקות.

עבר מצוין ב”ה, חסד השם!Doughnut

התארגנתי על מלאי של ספרים, ממתקים, פרסים ומשחקים חדשים.

התכוננתי היטב מבחינה גופנית והצום עבר ממש בסדר והרגשתי טוב.

הצלחתי להתפלל את כל התפילות ואפילו להיות שעתיים בבית כנסת.

עבר עם הרבה סיפוק ב’’ה!

מוזר ואחרראשונית

אמא פעם ראשונה לילדון בן חודש

דרש מלא לינוק, הרבה יותר ממה שהתרגלתי ולא הסכים כל היום לישון

רוב היום הייתי לבד איתו אפילו שאני אצל ההורים כי כולם היו בבית הכנסת


לא התפללתי אפילו תפילה אחת, הזיה. פשוט כל הזמן סביבו (עד עכשיו אגב)

ומתפוצץ לי המוח מעייפות

וואי קשהDoughnut
אין מי שייקח אותו קצת ממך? בעלך אולי? איזה קשוח... חיבוק.
תודה!ראשונית

קצת אחרי שכתבתי הערתי את בעלי והוא שמר עליו ואחר כך הבנתי שאמא שלי שמרה גם עד איזה 4


אתמול הוא פשוט כל הזמן רצה לאכול ולא היה לי שאוב אז לא היה להם איך לעזור לי

היה ב"ה אחלה... עשיתי מה שיכולהלב אוהב

מבחינה רוחנית

מבחינתי הרגשתי שהטיפול בילדים בצום זה בהחלט כל מה שנדרש ממני...

והשתדלתי לשמור על הכוחות שלי

בסהכ היה בסדרהשקט הזה

בערב התבאסתי ממש על עצמי כי התפוצצתי על הבנות.. הן הרגישו חג ולא ממש הבינו למה אני רוצה שילכו לישון לפני שאבא חזר מביכנ"ס..

ולגדולה יש עכשיו קטעים שיכולים להוציא מהדעת. וכשהיא מתחילה להרביץ לאחותה סתם ככה ואני עם התינוק על הידיים זה מאתגר.


בכולופן בבוקר באה לפה חברה עם הבת שלה אז זה די העביר וב"ה בצהריים הצלחתי לגרום לכולם לישון באותו זמן וכשבעלי יצא למנחה ונעילה הוא הבטיח לבנות שאם יתנהגו יפה הוא יביא להם סוכריה כשיחזור וזה הצליח להחזיק אותן, אז גם אני הצלחתי להיות בשעות האלה קצת יותר על הספה וב"ה היה לקטני מספיק חלב ואני סיימתי את הצום יחסית על הרגליים, קצת חולשה וסחרחורת אבל בסדר. שרדנו כדי לספר.

אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

דווקא אצלנונעמי28

בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים

מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.


ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
🤣🤣🤣יהלומה..
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה

לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.

אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."

"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."

אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾‍♀️

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...


אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
אני נורא אוהבת תכניות בישולאבי גילאחרונה

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.


אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

מאמי זה לא תקיןDoughnutאחרונה

היא מניפולטיבית ואני במקומך הייתי תופסת רגע מרחק ומתייעצת עם איש מקצוע שמבין בדבר מה לעשות. היא משחקת בך ומתעללת בך  (לא לדבר אתך שבת שלמה שאת שם כי לא באת כשהיא רצתה זו ממש התעללות רגשית) ומעוד דברים שכתבת בעבר נשמע התנהלות לא תקינה בעליל! במיוחד שהיא מערבת את הילדים זה יכול ממש להשאיר חותם, אני במקומך ממש לא הייתי מניחה לדברים להמשיך להתנהל כך שלא תעשה גם נזק לילדים.

רק שתדעי אנשים כאלה ככל שתרצי אותם יותר כך הם ישחקו בך יותר, וככל שתציבי באסרטיביות את הגבולות שלך- שצריכים להיות ברורים מאד לך עצמך- כך הם יכבדו אותך יותר, וזה נכון גם מול בעלך. אין לך אחריות על הרגש שלה אם היא נעלבת- צריך להיות לך ברור מה את רוצה ולהתמיד בקיום הרצון שלך.

ממליצה לך בחום לקבל ליווי מקצועי לשינוי הזה ולעשות אותו בחכמה, ועדיף כמה שיותר מהר. אם את במרכז יש לי המלצה למישהי ממש טובה.

התקנת התקןניקזמני

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?

 

תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
שכחתי לשאול את הרופאה מה היא חושבת אם זה בן או בת מה אתן חושבות לפי התמונה

אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת ממתקית

חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.

אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר

של העובר אפשר לזהות את המין...

גם אני לא חושבת שאפשר ככהרק טוב!
אולי הצאט ידע?!
אומרים לפי הזווית כלפי מעלה יותר לכיוון בןעדן1000
וכלפי מטה יותר לכיוון בת
ככה מישהי אמרה לי גם והאמת צדקההלוואייי
אז לכאורה זה נראה בת אבל אני סתם אומרת אין לי שום ידע בתחום..
זה לא נראה כלפי מעלה?עדן1000
לא מבינה בזה..אולי..הלוואיייאחרונה
בדרך כלל אי אפשר לדעת בוודאות בשקיפותהלידה שלי

אולי יעניין אותך