ילדה שלישית. עם השניים הקודמים לא היה את זה כלל היו רק גזים שחלפו בגיל 3 חודשים ואז היה יותר רגןע! איתה פשוט סיוט וגם בגלל זה אין לי זמן לילדים כי היא על בידיים רוב היום . צורחת בנסיעות.
שעות הערב סיוט שלא נגמר
התחלנו את התרופה לפני 5 ימים בנתיים אין שופ שינוי!!
יש לכן טיפים המלצות? האם רלוונטי לתת נובימול בשעות הערב שזה הכי קשה??
שניהם לפי המשקל
אני חושבת 2מג ל1 קילו ליום (אפשר לחלק ל2 מנות)
לדעתי 2 מ"ג זה 1 מ"ל אז לשים לב
אני לא רופאה והמינונים לא מולי אז מקווה לא להטעות
יש שתי בעיות בטיפול בנובימול:
1. זה לא מאוד יעיל. כשחומצה מהקיבה עולה לוושט זה מאוד שורף, ותרופה כללית לשיכוך כאב כמעט לא תהיה מורגשת. להבדיל, זה כמו שאקמול לא יעזור לאדם שידחוף יד לתוך דלי מלא בחומצה. התרופה פשוט לא מסוגלת ולא מיועדת לשכך את תחושת הצריבה.
2. ריפלוקס זאת בעיה כרונית שיכולה להימשך חודשים ארוכים, ולא כאב זמני כתוצאה ממחלה של מספר ימים. השימוש בפרצטמול לתקופה ממושכת עלול להיות מסוכן, במיוחד בתינוקות. ההמלצות הן לא לקחת את התרופה מעל 3-5 ימים ברציפות.
ואת זה אני כותב לך כאחד שמעריץ תרופות היכן שהן יכולות להקל...
זו לא עצה רפואית, יש לפנות לרופא כמו שכתבתי קודם.
זו עצה של אדם זר ויש לקחת אותה בערבון מוגבל מאוד.
ובת כמה היא?
אצלנו עכשיו הקטנה נראה לי עם ריפלוקס (פולטת המון ובקשת) וקיבלנו גביסקון. לא הבנתי אם אמורים לראות השפעה מיידית או שצריך לקחת תקופה עד שרואים שיפור..
אני די בטוחה שהיא סובלת גם מגזים ולא ראיתי שהיא היתה הרבה יותר רגועה אחרי התרופה אז לא נתתי הרבה פעמים... מתלבטת אם להשקיע בלתת לה לאורך זמן אחרי כל ארוחה
גם אצלי היא רוצה הזמן בתנוחה ישרה... לדעתי אני יכולה לספור על יד אחת את כמות השעות שהיא לא עלי ביממה.
מצטרפת להמלצות על מנשא, אם אין לך... אצלי היא רוב היום במנשא, זה לא מושלם (נגיד אני לא יכולה להתכופף, זה משנה את המנח שלה) אבל לפחות הידיים פנויות לדברים בגובה נורמאלי ולילדים
רצופים.
לא מכירה גביסקון.
הוא בעצם מסמיך את האוכל בקיבה כדי שיעלה פחות.
אומפרזול עוזר להוריד את החומציות כדי שלא יכאב לה, וזה יכול לקחת כמה ימים עד שישפיע.
(הבן שלי קיבל את 2 התרופות האלו ביחד, הבנתי מהרופאה שעדיף להתחיל עם גביסקון ורק אם לא עוזר להוסיף את האומפרזול)
והאמת שאני כן נתתי נובימול, לא תמיד הוא עוזר, אבל אם כן - כל דבר שמועיל לשפיות של כולנו הוא חשוב.
ואם זה ממשיך עוד כמה ימים, לחזור לרופא ולנסות אופציה אחרת של טיפול תרופתי.
גם לילדה שלי היתה כנראה ריפלוקס סמוי
עזר כמו קסם!
הייתי עם הבת שלי אצל אוסטאופת כי היא לא ינקה טוב
היא טיפלה לה באשור הפה והלסת ומאותו רגע התחילה לפתוח פה גדול ולינוק בלי להכאיב לי+ נהיה לי גודש כמו אחרי לידה וחזר לי החלב שזה כנראה כי התחילה לעשות גירוי טוב אז הגוף קיבל איתות לייצר מה שלא היה עד אז
ספציפית אוסטיאופטיה הרבה יותר מבוססת מחקרית.
אפשר בקלות לראות שיש דברים של רפואה טבעית שכן עברו מחקרים וכן הוכחו כיעילים במקרים מסוימים
ויש שלא.
לא הכל אותו הדבר ואני חייבת להגיד שלכרוך את כל המגוון העצום של הסוגים בכפיפה אחת מוריד מהאמינות.
וזה למרות שאני הכי בעניין של רפואה קונבנציונלית ומאוד סקפטית. עדיין יש דברים שהם מוכחים. וכמו שברפואה קונבנציונלית צריך ללכת למומחה שיאבחן ויטפל, ככה גם ברפואות אחרות יש מקצוענים ויש פחות, יש שיטות אמינות יותר מאחרות וגם בתוך השיטות זה תלוי למי הולכים ולאיזה צורך.
אם הוא גרם לבת שלי להפסיק לצרוח 24/7
ולהתחיל לעשות קקי 10 פעמים ביממה במקום פעם ביומיים (בהמשך זה התאזן ב"ה)
מחקרים לא מעניינים אותי כשמשהו עוזר לי בוודאות.
(ויש לי תואר שני מחקרי, אגב. אני יודעת מה זה מחקר).
לא מתרגשת יותר מדי
מאחר ובפועל במבחן המציאות
לכל כך הרבה דברים לא קבלתי אף מענה אפילו לא פלצבו ברפואה המערבית הרדילה
לא ידעו לתת הסבר מיני לי
מקסימום תקעו משחה/תרופה שלרגע העלימה ואז הכל חזר בגדול
מחקרים לא מרשימים אותי
כמו פשוט להיות עם רא ש פתוח
יכל להיות שאלך לטיפול ויעזור ויכלתלהיות שלא
אבל אין פה אמת מוחלטת
אי אפשר לבטל הכל בכזאת קלות
לשום כיוון
עוד רגע כבר חוגגת בת מצווה 
הי לכן בנות
קצת עזרה אם מישהי מבינה
תינוק בן 4 חודשים על הנקה מלאה , בקושי ישן ביום גג כל פעם 45 50 ד'ק , קם עייף כמובןןון מקטר בלי סוף
לפי מה דהבברנו לרטפאה שקורה אמרה יתכן שמדובר בריפלוקס סמוי. התחלנו טיפול האומפרזול
שעות הערב והלילה קטסטרופההההה בימים האחרונים בקושי ישן על אף שעייף ממש בקושי לוקח מוצץ ישן מגיל לידה רק על הבטן
היה אוהב מנשא עד לפני חודש שלא מוכן בכללל
כל הלילה פינג פונג אין 3 שעות שינה רצופות ואני כבר מותשת. האם זה בגלל הריפלוקס ??
זה בעצם כאבים כמו צרבת...האוכל עולה לה ויורד חזרה .
מה שאצלנו מאד עזר זה להגביה את המזרון בראש בעריסה ובעגלה.
אחרי האוכל להשאיר בטרמפולינה או עליך... להזהר לא ללחוץ על הבטן.
הריונית אשמח שתעדכנימאן יש שיפור
אותו סיפור אצלי והלילות קרנבל, מאז שבן 4 חודשים לא זוכרת שישן יותר מ59 ד'ק או שעה ביום ובלילה כל שעה מתעורר מידי פעם ישן דעתייים זהוווו...
האם התופעה של הריפלוקס הזה מוכרת לכל מי שיש לילד שלה ריפלוקס סמוי ??? לפי מה שהבנתי החודש ה4 הכי קשוח כי יש ביחד עם הקושי הזה קפיצה התפתחותית גם למערכת העיכול
התרופה עזרה קצת אבל לא באמת עד בסוף... צריכה יותר להקפיד ולראות
היינו ב4 טיפולים אצל אוסתואפת מאוד מומלץ בירושלים- לא עזר בכלל
שמעתי מהרבה להתחיל מוצקים אז לפני שבוע היא נהייתה בת 5 חודשים והתחלנו קצת מוצקים.. לדעתי עוזר קצת. מה איתכם?? איך שלך?
משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג
היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית
בגלל איזה ריב בין הבני דודים
אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע
חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים
חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.
והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?
אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד
בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות
אני בהלםםםםםם
כועסת כל כך
לא מצליחה לעכל את זה
מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי
בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה
היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה
אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר
ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???
יש לי אורחים בליל הסדר (ולפעמים בעוד חגים) שכוללים גם ילדים
וכשהם עייפים הם עושים כל מני
וההורים לא תמיד מגיבים לטעמי
אז מה
אז היו פה אירועים יותר דרמטיים מעוגיות מעופפות
אז מה
כולנו נשארנו בחיים
בשפיות ובהתנהגות נורמטיבית כלפי ילדים ומבוגרים
אף אחד לא צריך לסבול מהתנהלות לא נורמטיבית
לא ילדים
ולא ההורים שלהם
לא חייבים להתארח אצל הורים/ חמות שלא עומדים בסטנדרטים של נורמטיביות
למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)
למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??
יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל
אבל בשביל שהיא תהיה בריאה יותר, ושיהיה לה קל יותר חברתית - הגיוני שכן יהיה פה רצון של האמא שהבת שלה לא תשמעו באופן משמעותי. כי אכפת לה ממנה.
כמובן צריך המון חכמה איך לעזור לבת שלה (או לבן, זה לא משנה פה המין) בצורה נכונה. שבאמת תעזור ולא תגרום לדימוי עצמי נמוך וכדו'. ולא בהכרח שהתערבות ישירה תהיה נכונה.
אבל כן, יש פה מקום לרצון של האמא כלפי הילדים שלה. כמו שאמא רוצה שהילד שלה לא יאכל אוכל שמזיק לגוף שלו (בלי קשר להשפעה על המשקל), וכמו שאמא רוצה שיהיו לילד שלה חברים בכיתה, כך היא גם רוצה שהוא לא יהיה במשקל יתר שיפגע בו גם בריאותית ואולי גם חברתית.
אני בהלם
לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?
אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.
איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?
אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?
ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?
חצי שנה אחרי.
והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.
אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי
והמוח עובר למקום אחר
והמחשבות
והגוף מתנתק
וזה כואב כל פעם
ומעייף
אוף
בס"ד
לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️🩹
בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.
מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.
מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.
חיבוק גדול שוב!
בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!
לידה שקטה.
בעקבות הפסקת הריון.
ועכשיו צריכים טיפולים.
והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...
זה נחשב טראומה? לא יודעת
בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.
אמן!!!
לגמרי טראומתי
וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור
שולחת מלא כוחות
חיבוק על זה🩷
אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.
ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷
יש לנו בן מתוק בן שש.
המדיניות בבית שלנו כרגע היא שמותר עשרים דקות ביום לשחק במשחקי מחשב.
הבעיה היא שנראה שזה נהיה מוקד ההתעניינות שלו, ואם משהו שם לא מסתדר יהיו בכיות וצעקות שאנחנו לא נתקלים בהן בשום סיטואציה אחרת.
למשל, הבוקר, הערתי אותו עשר דקות מאוחר יותר ממה שהוא ביקש (מבעלי, הבקשה לא עברה אליי. אבל בכל מקרה זה היה עלול לקרות גם אם כן), וכל הבוקר היה מלווה בבכי וצעקות. כי הוא לא יכול להספיק לשחק לפני בית הספר. אני יודעת שהיום יום יוצא דופן, אבל דבר דומה היה יכול לקרות גם ביום רגיל באמצע השגרה.
יש לי כמה רעיונות ומחשבות אבל אשמח מאוד לשמוע את המחשבות שלכם בעניין, כי תמיד יש כאן תובנות חכמות ומועילות.
בלי ועם קשר אשמח גם לשמוע על רעיונות לעיסוקים מושכים אבל פחות ממכרים ויותר בונים לילד בגיל הזה, מאוד חכם וסקרן אבל עדיין לא קורא שוטף. דברים שלא דורשים ליווי צמוד של הורה לכל אורך הפעילות.
לק"י
בבוקר- לא.
(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.
אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).
ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.
מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...
לא בתור התנצלות או משהו...
תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי.
ספרים עם ציורים
כמו של מדע
לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד
משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?
אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה
אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.
אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת
ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל
בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.
אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.
אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.
רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.
אין מסך, הטלפון אצלך.
הפרקים עוברים ברצף.
אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.
או פשוט לשבת ולהקשיב.
תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.
תקני את הערכות לגיל 5+
בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.
אפשר גם פאזלים.
חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.
מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.
יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.
אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.
לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי
מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)
שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)
ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)
כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר
הוא בן 7.5
גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה
וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.
בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-
1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן
2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.
מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו
הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.
בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:
1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.
2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.
רעיונות לתעסוקות אחרות:
משחקי דמיון (פליימוביל וכו')
ערכות מדע ויצירה
יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים
פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)
אולי גידול בעל חיים
ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...
-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)
-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...
-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.
-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.
-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם
-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו
אין הגבלת זמן על מסך
גם לבן ה6
אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר
ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך
בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי
בעיניי זה מאד הגיוני
חופש ארוך נטול מטרה
עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי
אצלנו התעסוקות שלו הן:
ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים
בכל מיני צבעים,
שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי
ובארץ…
ילד לא נער
?
צבעוני יש להם יפה ממש!
נדמה לי שגם לבן.
ונעימות מאד.
אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.
חולצה משבצות צבעונית,
יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים
איזה סוג חומר את צריכה?
לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...
יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.
בהדס מינילאב יש בטוח
לדעתי גם בתמנון
גם חולצות פולו
אולי אפילו באורבניקה
ובקשה לעידוד- מתישהו זה נגמר והם מתחילים לינוק נורמלי נכון? כי כרגע הוא יכול לינוק חמש דקות ושעה, ומרווחים בין הנקות של בין חצי שעה ליותר משלוש שעות
אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר
זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)
תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.
מקווה שתעברו את זה מהר...
ומזל טוב!
זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו
השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק
וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות
הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל
לק"י
את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.
אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי
לק"י
ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.
פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.
ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.
נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.
מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו
וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.
וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון
מנסיון עם פגות, זה אפשרי
הרבה נחת
שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה
מזל טוב!!
לא לשון, שפה.
אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.
בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.
אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..
זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום.
ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד
אשמח לכל רעיון יצירתי אחר איך להתמודד עם הבחילות
שפשוט לא פוסקות אף רגע ביום 😔
אשמח לכל כיוון
עם פראמין/ לבקש זופרן
והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.
תמשיכי
אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית
בסוף זה מתאפס
