אף אחד לא יתפנה לחשוב על זה בכלל עד שהגברים לא יתגייסו. בינתיים את יכולה להיות רגועה גם עבור הבנות שלך..

ולמה מאנונימי?

בהנחה שאת מדברת על חיילות קרביות, כי להיות תצפיתנית זה לא נקרא סיכון חיים, עם כל הצער על מה שקרה בשמחת תורה שהיה ממש לא צפוי (כמו שמי שהולך למסיבה זה לא נקרא שמסכן את החיים שלו).

מסכימה עם אורי ששירות לאומי תורם המון ואולי יותר מרוב התפקידים של חיילות בצבא.

וספיצית על חיילות בקרבי יש טענות שזה רק מפריע (מוריד את רף המקצועיות של הצבא ועוד, אולי לא נכון לכל החיילות הקרביות, נניח למגב, אבל בהחלט נכון להרבה).

זה פשוט מגוחך לטעון שהציבור הדת"ל חי במנותק מהציבור החילוני ונותן לו לעשות עבורינו את העבוה השחורה.

(וחבל באמת שמאנונימי...)

גמר חתימה טובה לך ולכל עם ישראל

והחשוב באמת

וכרגע כנראה נורא משעמם להם ואין להם מספיק במה להתעסק

כל הגברים שהולכים זה המשים שנשארות לשמור על הבית

וזהו מיותר להוסיף בעניין בכלל

בנות 18 רווקות

בכל מקרה צודקת לגמרי שהזוי

לנתון הטכני

אז כן

נשים חילוניות מגויסות באחוזים גבוהים בעוד הנשים הדתיות באחוזים קטנים

ויש נשים גם בקרבי

כמובן שאפשר לקחת כל נתון ולעשות מניפולציות כדי להגיע למסקנות שרוצים להגיע אליהן

והמסקנות לא בהכרח נכונות גם אם הנתונים נכונים

שבנות חילוניות חייבות להתגייס ובנות דתיות לא.

אמנם חלקן עושות שנתיים שירות לאומי (חלקן רק שנה או בכלל לא) אבל הן יכולות לעזוב ברגע שבא להן, בניגוד לצבא.

מסכימה שכרגע הרבה יותר דחוף להתעסק בשירות של גברים.

לק"י

לא כתבת פה כלום אישי/ אינטימי/ מסגיר.

ודוקא בנושאים שעלולים להיות נפיצים, האנונימי עלול להיות מאוד בעייתי (בכללי. לאו דוקא לגבייך. אני לא יודעת מי את...).

אז או שתגיבי מהניק שלך או שתפתחי ניק חדש לזה.

את יודעת כמה גופים ואירגוני נישות קיימים?

אז הם אמרו.. 🤷‍♀️ 

כי הם מביאים נתונים שדתיים בישיבת הסדר עושים פחות שירות חובה

ודתיות פחות משרתות

מה שגורם שבפועל חילונים משרתים יותר

בחובה לפחות

מה שסותר את תפיסת העולם הדתית

הנתונים נכונים

אבל המניפולציה שעושים להם אחרי כל מה שהציבור הדתי הקריב ומקריב

מכוערת

אני שירתתי בתפקיד עורפי לא לא חשוב.. גם חלק מאחיותיי. אחות אחרת עושה שירות ועושה חיל. שתיים מאחיותיי עשו/ עושות מילואים גם עכשיו עם ילדים

בכלל לא הפריע לי שיש כאלה שלא. גם כשלא הייתי דתייה. גם הן אף פעם לא דיברו על זה

לא מבינה מה זה ככ מפריע לך האמת אבל. זה לא שלפתע פתאום יחליטו לגייס את כל הבנות. זו רק עוד דרך ליצור ולהגביר שנאת חינם.

לק"י

פעילות.

מקווה שאף אחת מהן לא קשורה לארגון שמטרתו סתם להתסיס (כך אני מבינה). וגם אם כן, אז לא דרך האנונימי.

כך שאני מניחה שהיא אנונימית מסיבות אחרות.

קודם כל, את לא מכירה אותי,

אני יכולה להיות מוטרדת מהארגון הזה ממיליון סיבות, אולי את מבוגרת ממני ואני צעירה?

אולי גדלתי במקום סגור/פתוח מדי והדברים מערערים אותי?

וכו' וכו'

ואומר שלי אישית יש רצון לדון על הדברים כי זה האופי שלי ולכן פתחתי את הדיון הזה, כי הדברים שהאירגון הזה מפרסם מערערים אותי ולכן רציתי לשמוע כאן תגובות..

כתבת יפה על הבת שלך ועל נשים שהבעל שלהן מגוייס ותודה על זה

ועדיין זה ערער אותי..

ברור לי בשכל מי אנחנו ומה אנחנו ואני בעצמי עשיתי שירות לאומי משמעותי, אבל מחשבות מבחוץ גורמות לי לחשוב שוב..

הם רואים תדברים מהעולם שלהם וזה מה שככ קשה..

יש כל מיני אנשים בחברה הישראלית. הרבה אנשים פגשו בנות ש"ל בכל מיני צמתים בחיהם. וגם הם יודעים שחלק גדול מהבנות בצבא לא מסכנות את חיהן. ורוב הציבור החילוני גם מודע לתרומה הגדולה של החילים הדתיים בצבא, הם פשוט שרתו איתם יחד. ולרוב האנשים אפשר גם להסביר.  יש קבוצה קטנה וקולנית שמנסה לפלג/ לסכסך/ לקרא לנו הזויים , ובעינהם הדעות שלנו ואורח חיינו פשוט מסוכנים, הזויים ולא לגיטים.  צורת הטענות נשמעת לי בסגנון הזה, זו טענה מניפולטיבית. טענות בסגנון הזה בעיקר מכעיסות אותי. כי הן מעוותות את האמת , בסגנון של טענות קורח ועדתו. בעיני אלו טענות.שצריך להזהר לא ליפול למלכודת שלהן. בציבור שלנו יש שאיפת אמת ורצון לתרום לעם ישראל וכשמישהו אומר שיש אצלנו משהו שהוא לא בסדר יש לנו לפעמים נטיה מיידית להכות על חטא ולחפש איפה טעינו, זה נובע ממקום אמיתי. אבל מי שרוצה לפלג קצת משתמש בזה . 

קל להבין מהדוגמה הזאת כמה זה עניין קטנוני של צרות עין לשמה, ולא למען איזה ערך או תועלת אמיתית.

במיוחד שברור שמטרה שלהם היא להתסיס ולגרום לפירוד בעם.

גם באזרחות לא הכל שווה, יש אנשים שהם מכבי אש שמסכנים את חיהם בשביל להציל אחרים, ויש הייטקיסטים שיושבים כל היום במזגן ומרוויחים סכומים שכולם היו חולמים עליהם. 

הבהרה- אני חושבת שבשירות הלאומי יש הרבה תפקידים משמעותיים (וגם הרבה שלא, אבל גם בצבא…)

תכלס אני עצמי התלבטתי לקראת סוף י"ב האם ללכת לתפקיד משמעותי שקרץ לי בשירות לאומי, או ללכת לשנה ואז צבא (ולא ידעתי באיזה תפקיד ישבצו אותי).

אין ספק שבשירות הלאומי יש דברים יותר נוחים, למשל העובדה שאת יכולה לעזוב על דעת עצמך, זה ש*את* בוחרת את התפקיד, וזה לא רק לפי צרכי צבא וכו וכו

(היה לי ברור שאני לא הולכת לקרבי, ככה שאצלי היה מדובר על תפקידים עורפיים בין אם בצבא ובין אם בשירות לאומי)

בסוף החלטתי שהקשיים שלי עם הצבא, הם לא דתיים, כלומר שאם אני בוחרת בשירות על פני הצבא, זה בגלל סיבות אחרות. ובעיניי הפטור משירות צבאי שניתן לבנות דתיות הוא ניתן מסיבות *דתיות*. ונכון, כל מה שצריך להצהיר עליו ברבנות הוא שאת שומרת שבת וכשרות. ועדיין… הרגיש לי לא אתי לקבל פטור על סמך זה שאני דתיה, למרות שאני לא רואה בעיה בלהיות חיילת דתיה… ואם ככה, אז מה ההבדל ביני לבין בחורה חילונית בת גילי שמעדיפה לעשות שירות לאומי בהדרכת טיולים במקום להיות בצבא? הרגיש לי לא נכון.

לדעתי, הקונספט של שירות לאומי חייב להישאר. ולו רק עבור האנשים שמקבלים פטור על סיבות רפואיות ונפשיות. שגם להם תהיה האופציה לשרת את המדינה ולסייע לחברה ככלל.

האם לאפשר לבנות דתיות לעשות שירות? לדעתי, אם כן, (בהנחה שאין איזה קושי פיזי/נפשי), אז לחייב אותן לעשות *שנתיים* שירות בצורה כזו או אחרת. ובנוסף, לא רואה סיבה להפריד בדבר הזה בין דתיות לחילוניות. אם מאפשרים לבנות לעשות שירות - אז שלכולן תהיה האופציה. ואז זאת שאלה עד כמה הצבא חייב את כוח האדם הזה…

וכן צרם לי מה שהוא אמר על "החילוניות ששומרות עליהן", כי קרבי לבנות זה התנדבותי בלבד (כלומר אי אפשר לשבץ חיילת להיות בקרבי אם היא לא מתנדבת לזה מרצונה), ואצל ג'ובניקים שאינם קצינים השמירות באמת מינימליות. זה כזה לשמור על הבסיס, זה ממש לא לתפוס קו… וגם זה, זה אחת ל… תלוי כמה הבסיס גדול וכו

והיה ראוי שגם בחורות חילוניות יוכלו לעשות שרות לאומי.

תכלס זה לא מאד שונה מתפקיד של מורה חיילת.

תפקידים חיוניים ומצילי חיים שחלקם רק בנות מוכשרות לעשות.

נכון שחיל חינוך זה לא התפקידים הכי חיוניים לצבא, אבל אולי צריך לבטל אותם ולא דווקא ללכת לשירות לאומי רק כי זה לא חיוני באותה מידה.

(לא נכנסת לכל הדיון הארוך כן או לא שירות לאומי ואם כהתנדבות או חובה. כותבת רק בשולי הדברים)

לעשות את השיקולים של הצבא. יש חוק ואם הוא מחייב להתגייס אלא אם יש שיקול דתי ספציפי שמונע ממך ברמה ההלכתית, אז במידה והסיבה שלך היא ערכית ולא הלכתית זה לא ממש המקום שלך להחליט.

שתיים חסרים אלפי לוחמים ואם יהיו יותר בנות, גם בתפקידים קריטיים שאינם לוחמה, בנים שכשירים לזה יוכלו להיות מופנים ללוחמה.

אבל לא יהיו יותר לוחמים אם יגייסו עוד בנות

נשמע לי כמו אנשים שמחפשים בעיות בכוח.

סרוגים יקרים, החגיגה שלכם על חשבון החילונים נגמרה/ תגובה
 

למדתי נהיגה כשהייתי בשירות לאומי, מורה הנהיגה היה פנסיונר של צה"ל. הוא שאל אותי מה דעתי על זה שאני עושה שירות ולא צבא או משהו כזה. אז אמרתי לו "תשמע, גם בצבא וגפ בשירות יש כאלה שעושים דברים מאד חשובים, ויש כאלה שמבזבזים את הזמן.. בסוף מה שחשוב זה להיות במקום שאת עושה משהו"

והוא הסכים איתי.

לא צריך לתת לקולות מבחוץ לבלבל אותנו. יש בנות בתפקידים מאד משמעותיים בצבא, זה נכון. אבל יש גם ים תפקידים שטותיים בצבא שמבזבזים את הזמן ואת הכסף של המדינה. אז אם באמת חשוב לאנשים האלה, שילכו וישקיעו בלייעל את המערכת במקום לבכות על בנות שלא מתגייסות אבל עושות דברים סופר משמעותיים בשירות.

וגם לגבי ההסדר- נכון, החבר'ה שלנו משרתים פחות. אבל השירות שלהם משמעותי והם הראשונים להתגייס למילואים לתקופות בלתי נגמרות. אז האם הם פריוולגייפ על חשבון אנשים שמשרתים יומיות בקריה בלשחק טאקי במחשב או בכאלה שהולכים ליחידות עורפיות שיקדמו אותם אחכ בחיי התעסוקה?

אפשר לנהל דיון ערכי על פטורים ועל הטבות שניתנו לציבור שלנו אבל דיונים כאלה מנהלים בצורה הוגנת, לא בפרובוקציות

ממש בנות השירות הדתיות המפחידות שמנסות להחזיק בתשובה ילדים חילונים תמימים. תראו לי באמת מקרה כזה של חוזר בתשובה שהסיבה העיקרית להתקרבות שלו הייתה שירה כהן בת ה19 שהוציאה אותו לפרטני אנגלית פעמים בשבוע בכיתה ד.

אני לא מתנצלת על כך שעשיתי שירות לאומי, גם לא שעשיתי רק שנה אחת. כי בשנה שחסכתי התחלתי לימודים ואני הולכת לסיים תואר מוקדם יותר מבחורה חילונית בת גילי שאחרי השירות גם תבזבז את כל כספי המענק הצבאי על טיול להודו ועד שתתחיל עבודה אמיתית שתתרום לכלכלה יעברו הרבה יותר שנים ממני.

ברור שזה לא כל המקרים של החילוניות, אבל אם אנשים מרגישים בנוח לשפוט אותי על הבחירות שעשיתי בחיים, אני יכולה לשפוט אותם.

לגופים האלו לא אמורות להיות שום טענות לחרדים כי הם בדיוק כמוהם: מסתגרים ומתים מפחד מכל מי שנראה שונה מהם. האמת שחרדים הרבה יותר פתוחים ומכילים מהם. כי לחרדי לא אכפת מה אתה מחוץ לשכונה שלו, אבל אלו חושבים שהם יכולים להגיד לדתיים לשבת בחושך בפינה וחס וחלילה לא להתקיים במרחב הציבורי שמתברר שייך רק לחילונים הקדושים. אף תנועת החזרה בתשובה לא פועלת מתוך השנאה היוקדת הזאת לכל מי שמעז ללא ללכת במסלול המאושר על ידם.

האמירה שלו כלפי הבייניש המסכן בן ה18 שרוצה לשמוע את מה שיש לתנועה המהוללה שלו לומר אבל הרבנים החשוכים אומרים לו לא לדבר איתם "אתה הולך להחזיק נשק בקרוב, תשיב לחוק ולא לרבנים." מראה כמה עצם זה שיש מישהו דתי ומקשיב לרבנים שהוא בעל השפעה מינימלית על העולם כמו החזקת נשק,  מפריע לאדון נרקיס הנאור ונכבד. אני בטוחה ש"החוק" בעיניו הוא אך ורק חוק שמקיים את הערכים הליברלים שהוא מאמין בהם, וכל חוק שעבר בבחירות דמוקרטיות ברוב קולות בכנסת אבל הוא לא אוהב זאת מעלה מוסרית קדושה לסרב לו פקודה.

ולגבי מסלול הסדר, אולי חיילים דתיים עושים שירות שנמשך פחות זמן, אבל אחוזי ההגעה שלהם למילואים עולים בפער על החילונים, גם אחוזי הגיוס לקרבי באופן כללי. כמו שאמרתי שייון מספרי מדוקדק כזה הוא אף פעם לא ערך בפני עצמו, ומי שמנונפף בו סתם מנסה ללבות שנאה.

להחזיר אנשים בשאלה.

בגלל זה קוראים לזה לחזור "בתבונה"

בכל אופן, שירות לאומי תורם בעורף. גם חשוב ביותר.

גם בצבא וגם בשירות לאומי, יש מי שתורם יותר ויש מי שתורם פחות.... מעטות הנשים גם בצבא שהולכות לתפקידי לחימה פשוט שזה דורש הרבה גם פיזי וגם נפשי.
כל הכבוד להן אבל זה לא טיעון נכון אלא נועד לשחק על רגישויות שונות. הרי הציבור הדתי לאומי כבר חי את הצבא ואת הצורך בשמירה וכו. 

אם יש בנות שרוצות ללכת למג"ב למשל אז מלא , אבל להיזהר מאוד מכל נושאי אג'נדות כאלה ואחרים שמציגים מצג שווא.
שיהיו נאמנות לעצמן ולדרכן

אני באופן אישי חושבת שגם שירות לאומי לנשים דתיות הוא לא חובה.

לא עשיתי שירות, התנדבתי אחרי תיכון (בצורה רצינית) שלא דרך שירות לאומי, אני לומדת מקצוע סופר חיוני למשק ותורמת בדרכים אחרות. אני אעז לומר יותר מזה, מטרתי היא לא לתרום למדינה אלא לתרום לעם ישראל, וזה לא חייב להיעשות דרך גופים רשמיים.

בעלי בצבא, ביחידה קרבית, אני משלמת יומיום את המחיר של החיים בארץ הזו ותורמת לא מעט.

באופן כללי בשנה האחרונה אני כואבת מאוד את האופן שבו הציונות הדתית מנהלת את המאבק מול החרדים. מאבק צודק מאין כמוהו, הם חייבים להתגייס, דחוף, אבל

המאבק, לעניות דעתי, התנהל בצורה שגויה של הטחת עלבונות וזלזול, אנחנו בסה"כ רואים את התוצאות של אופן המאבק חוזרות אלינו כמו בומרנג. כמובן שההתנהלות של ההנהגה החרדית הזמינה את זה בשיח שהם יצרו. אני במקביל ללימודים שלי עובדת, העבודה שלי היא בסביבה חילונית מאוד והשיח כלפי הנשים הדתיות וישיבות ההסדר הולך לצערי בדיוק לאותו כיוון כמו השיח כלפי החרדים. זה עצוב, זה כואב וזה באמת לא הוגן אבל הדרך שבה בחרנו להאבק (אני אדגיש ואומר מאבק צודק!) היא לדעתי לא הדרך הנכונה ואנחנו עוד נשלם עליה בריבית דריבית.

הלוואי שאתבדה, אבל היה חשוב לי לומר את הצד הזה גם. 

אלא תוצאה טבעית

אידאולוגיה לא משנים בכוח

אלא בהסכמה

ובהדרגה ארוכת שנים

הכעס של הציבור הדתי מובן

אבל הוא לא מביא ולא יביא תוצאות

דווקא ציבור שמתנהל מתוך אידאולוגיה

שמתנהל עם מסלולים מיוחדים לגברים ולנשים

יכול להבין צורך של ציבור אחר בדרך משלו

הרצון לשנות בבת אחת דברים שהתנהלו אחרת במשך שנים (בהסכמה שקטה של הציבור הדתי) מנותק מהמציאות 

אמרתי שזה התוצאות של הדרך שבה המאבק התנהל.

אני מסכימה איתך, אני חושבת שהתעוררנו מאוחר מידי ובגלל זה אנחנו מנסים לעשות מהפך ביום אחד, זה דברים שלוקחים שנים

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית

יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.

ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים

לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.

מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).

רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

וברצינות

אנחנו לא במרוץ

לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם

ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.

הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.

הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!

שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.

תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון

אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת

אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא

תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה

שייערב להן. אני לא שם

בס"ד

זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.

וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.

היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).

והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.

עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל

אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!

מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.

עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️

בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.

(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).

חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.

הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.

אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.

אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים

ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.

אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.

לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.

מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב! 

ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.

לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת. 

בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.

אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.

לק"י

לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.

יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).

לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות

אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.

בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול 

אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.

תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.

לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.

בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים

באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה

לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...

ותודה על העידוד 

לא יודעת אם כדאי או לא

מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.

מילא בחדר אחד עם חולה

אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה

אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת

כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק