מישהי שמעה על התנועה "חוזרים בתבונה"?אנונימית בהו"ל

פתאום הם מתחילים לדבר על בנות דתיות וחרדיות שצריכות גם להתגייס ושבזמן שהן מזמרות זמירות שבת הלא דתיות שומרות עליהן ומסכנות את החיים.

מה דעתכן על זה?

הרבה אנשים אומרים הרבה דבריםכורסא ירוקה

אף אחד לא יתפנה לחשוב על זה בכלל עד שהגברים לא יתגייסו. בינתיים את יכולה להיות רגועה גם עבור הבנות שלך..

ולמה מאנונימי?

גם שרות לאומי תורם מאודאורי8
בת שעשתה שרות לאומי תרמה לא פחות מבת שעשתה צבא. גם בצבא לא כל הבנות מסכנות את חיהן. זה שיש אנשים שאומרים את זה זה בעיקר קנטרני ונועד לפגע ולסכסך כי מבחינת עובדות: בנות בשרות לאומי עושות עבודה משמעותית ותורמות לא פחות ולפעמים יןתר מחילות( תלוי בתפקיד ולא בהגדרת השרות). וגם, תסתכלי כמה חילי מילואים דתיים ממשיכים לשרת כבר שנתים ומסכנים את חיהם כדי לשמור עלינו כשנשותיהם( הבנות הדתיות... ) בינתים מגדלות לבד את הילדים. ותבדקי את כמות החילים הדתים בבתי העלמין, האלמנות מהציבור  דתי, נשות פצועים( חלקן כלות טריות...  אס לומר אמירות כאלה זה סתם לחפש מריבות וקנטרנות במקום שבו , אם כבר ההפך הוא נכון. 
כמה חיילות חילוניות מסכנות את החיים שלהן?רחללי

בהנחה שאת מדברת על חיילות קרביות, כי להיות תצפיתנית זה לא נקרא סיכון חיים, עם כל הצער על מה שקרה בשמחת תורה שהיה ממש לא צפוי (כמו שמי שהולך למסיבה זה לא נקרא שמסכן את החיים שלו).

מסכימה עם אורי ששירות לאומי תורם המון ואולי יותר מרוב התפקידים של חיילות בצבא.

וספיצית על חיילות בקרבי יש טענות שזה רק מפריע (מוריד את רף המקצועיות של הצבא ועוד, אולי לא נכון לכל החיילות הקרביות, נניח למגב, אבל בהחלט נכון להרבה).

זה פשוט מגוחך לטעון שהציבור הדת"ל חי במנותק מהציבור החילוני ונותן לו לעשות עבורינו את העבוה השחורה.

בעיניי לא שווה תגובהשלומית.
סתם ניסיון קטנוני ללבות מריבות בעם
שמעתי עליהםאיזמרגד1
אנשים שאין להם שום דבר בחיים חוץ מלנסות לגרום לפרובוקציות...
בוקר טוב, האנונימי לא מיועד להודעות כאלהיעל מהדרום
גם אני שבעד גיוס חלק מהבנות לא חושבת שהטיעון נכוןירושלמית במקור
אבל גם טיעון שגוי לא מוריד מחובת הגיוס לבנים...


(וחבל באמת שמאנונימי...)


גמר חתימה טובה לך ולכל עם ישראל

שהם איבדו את העניין המרכזישירה_11

והחשוב באמת

וכרגע כנראה נורא משעמם להם ואין להם מספיק במה להתעסק

כל הגברים שהולכים זה המשים שנשארות לשמור על הבית

וזהו מיותר להוסיף בעניין בכלל

אני מניחה שלא מדובר על מילואים לנשים אלא בחורותPandi99

בנות 18 רווקות

בכל מקרה צודקת לגמרי שהזוי

אם נתייחסoo

לנתון הטכני

אז כן

נשים חילוניות מגויסות באחוזים גבוהים בעוד הנשים הדתיות באחוזים קטנים

ויש נשים גם בקרבי


כמובן שאפשר לקחת כל נתון ולעשות מניפולציות כדי להגיע למסקנות שרוצים להגיע אליהן

והמסקנות לא בהכרח נכונות גם אם הנתונים נכונים

זה באמת חוסר שוויוןרינת 35

שבנות חילוניות חייבות להתגייס ובנות דתיות לא.

אמנם חלקן עושות שנתיים שירות לאומי (חלקן רק שנה או בכלל לא) אבל הן יכולות לעזוב ברגע שבא להן, בניגוד לצבא.


מסכימה שכרגע הרבה יותר דחוף להתעסק בשירות של גברים.

אני מוסיפה שזה גם נגד גברים דתייים וחרדיםאנונימית בהו"ל
לטענתם ההסדר זה מעלה מכובסת לשירות מקוצר בעוד שהחילונים עושים שירות מלא.
סליחה שאני שוב מעירה, אבל האנונימי לא נועד לזהיעל מהדרום

לק"י


לא כתבת פה כלום אישי/ אינטימי/ מסגיר.

ודוקא בנושאים שעלולים להיות נפיצים, האנונימי עלול להיות מאוד בעייתי (בכללי. לאו דוקא לגבייך. אני לא יודעת מי את...).


אז או שתגיבי מהניק שלך או שתפתחי ניק חדש לזה.

מתנצלת ממש. פשוט דיברתי על זה בעוד מקום..אנונימית בהו"ל
אני מוטרדת מזה ולכן פתחתי שרשור, לא ממניע אחר
למה זה כל כך מטריד אותך?לפניו ברננה!

את יודעת כמה גופים ואירגוני נישות קיימים?

אז הם אמרו.. 🤷‍♀️ 

מה שיותר מטריד אותי זה האג'נדה הכללית והמטרות שלהםלפניו ברננה!
אני מבינה למה זה מטריד אותךoo

כי הם מביאים נתונים שדתיים בישיבת הסדר עושים פחות שירות חובה

ודתיות פחות משרתות

מה שגורם שבפועל חילונים משרתים יותר

בחובה לפחות

מה שסותר את תפיסת העולם הדתית


הנתונים נכונים

אבל המניפולציה שעושים להם אחרי כל מה שהציבור הדתי הקריב ומקריב

מכוערת

לי דווקא היה נשמע שזו חרדיה שמנסה להוכיח נקודהירושלמית במקור
אבל שוין
התרסה מיותרתהמקורית

אני שירתתי בתפקיד עורפי לא לא חשוב.. גם חלק מאחיותיי. אחות אחרת עושה שירות ועושה חיל. שתיים מאחיותיי עשו/ עושות מילואים גם עכשיו עם ילדים

בכלל לא הפריע לי שיש כאלה שלא. גם כשלא הייתי דתייה. גם הן אף פעם לא דיברו על זה


לא מבינה מה זה ככ מפריע לך האמת אבל. זה לא שלפתע פתאום יחליטו לגייס את כל הבנות. זו רק עוד דרך ליצור ולהגביר שנאת חינם.

יכולה לומר מה הבת שלי עשתה בשרות לאומי...אורי8
היא עבדה עם ילדים עם צרכים מיוחדים, לפעמים גם החליפה להם.... מדובר בבנות בגילאי 16-21. והיו לה גם תורניות בשבתות לפעמים. אז בזמן שכל בנות ישראל שרו  זמירות שבת היא טיפלה בילדים עם צרכים מיוחדים, החליפה להם , שימחה אותם...  מספרת רק כדי להראות כמה התלונה הזו קנטרנית... וחסרת בסיס. גם בצבא יש בנות שלא עושות תפקידים משמעותיים( הרוב לא מסכנות את חיהן....) ובשרות לאומי גם יש הרבה תפקידים משמעותים . והחברה הנשואה שלה עושה שבתות לבד כי בעלה מסכן את חייו בשבילנו. אני מעל גיל 40 ויש לי חברות ששרות זמירות שבת לבד עם הילדים הרבה שבתות כי הבעל מסכן את חייו בשביל כולנו... ואם תבדקי את אחוזי המילואימניקים שעדין מגיעים למילואים אחרי שנתיים במסירות, אחוז הדתיים לאומים שם עצום( ומאחורי גל מיחואימניק יש אשה ). אז אני חא כל כך מבינה מה מטריד אותך , בטענות כל כך קנטרניות , חסרות בסיס ואפילו מקוממות ומגעילות שכל מטרתן לפלג ולעורר שנאה. אלא אם כן , את מהארכון שטוען אותן ומנסה לבדק מה נאמר עליהן. ואני קצת חושדת שזה הענין ולכן האנונימי , כי אפילו לא פרטת מה כל כך מטריד אותך בטענות המגוחכות האלה. 
אנחנו נותנות את הסיסמא לאנונימי לניקיות ותיקות/יעל מהדרום

לק"י


פעילות.

מקווה שאף אחת מהן לא קשורה לארגון שמטרתו סתם להתסיס (כך אני מבינה). וגם אם כן, אז לא דרך האנונימי.


כך שאני מניחה שהיא אנונימית מסיבות אחרות.

תודה יעל🙏אנונימית בהו"ל
עונה בפניםאנונימית בהו"ל

קודם כל, את לא מכירה אותי,

אני יכולה להיות מוטרדת מהארגון הזה ממיליון סיבות, אולי את מבוגרת ממני ואני צעירה?

אולי גדלתי במקום סגור/פתוח מדי והדברים מערערים אותי?

וכו' וכו'

ואומר שלי אישית יש רצון לדון על הדברים כי זה האופי שלי ולכן פתחתי את הדיון הזה, כי הדברים שהאירגון הזה מפרסם מערערים אותי ולכן רציתי לשמוע כאן תגובות..

כתבת יפה על הבת שלך ועל נשים שהבעל שלהן מגוייס ותודה על זה

סליחה שחשדתי ...אורי8
פשוט לא הבנתי איל טענות כאלה יכולות לערער מישהי שחיה בתוך הציבור הדתי לאומי וחווה את מה שאנחנו עוברים בשנתים האחרונות. ומכירה בנות בשרות לאומי ומה הן עושות . וגם לפני השרות המון בנות דתיות מתנדבות בעמותות שונות של ילדים עם צרכים מיוחדים כולל שבתות שהן צמודות לילד עם כל מה שמשתמע מזה. יש לי כמה מתבגרים בבית בסגנונות שונים. של החברה הדתית... וב"ה אני חווה את החברה שלהם כחברה מאוד ערכית. השיח הוא המון סביב התנדבות בכח מיני מקומות, כל אחד לפי מה שמתאים לו, הדרכה, סיוע בחוות ביוש, עמותות. 
אני חיה מאוד מאוד בתוככי הציבור הדתי לאומיאנונימית בהו"ל

ועדיין זה ערער אותי..

ברור לי בשכל מי אנחנו ומה אנחנו ואני בעצמי עשיתי שירות לאומי משמעותי, אבל מחשבות מבחוץ גורמות לי לחשוב שוב..

הם רואים תדברים מהעולם שלהם וזה מה שככ קשה..

השאלה מי זה הם?אורי8

יש כל מיני אנשים בחברה הישראלית. הרבה אנשים פגשו בנות ש"ל בכל מיני צמתים בחיהם. וגם הם יודעים שחלק גדול מהבנות בצבא לא מסכנות את חיהן. ורוב הציבור החילוני גם מודע לתרומה הגדולה של החילים הדתיים בצבא, הם פשוט שרתו איתם יחד. ולרוב האנשים אפשר גם להסביר.  יש קבוצה קטנה וקולנית שמנסה לפלג/ לסכסך/ לקרא לנו הזויים , ובעינהם הדעות שלנו ואורח חיינו פשוט מסוכנים, הזויים ולא לגיטים.  צורת הטענות נשמעת לי בסגנון הזה, זו טענה מניפולטיבית. טענות בסגנון הזה בעיקר מכעיסות אותי. כי הן מעוותות את האמת , בסגנון של טענות קורח ועדתו. בעיני אלו טענות.שצריך להזהר לא ליפול למלכודת שלהן. בציבור שלנו יש שאיפת אמת ורצון לתרום לעם ישראל וכשמישהו אומר שיש אצלנו משהו שהוא לא בסדר יש לנו לפעמים נטיה מיידית להכות על חטא ולחפש איפה טעינו, זה נובע ממקום אמיתי. אבל מי שרוצה לפלג קצת משתמש בזה . 

פשוט צריך להבין ששויון זה לא ערך בפני עצמוחושבת בקופסא

קל להבין מהדוגמה הזאת כמה זה עניין קטנוני של צרות עין לשמה, ולא למען איזה ערך או תועלת אמיתית.

במיוחד שברור שמטרה שלהם היא להתסיס ולגרום לפירוד בעם.


גם באזרחות לא הכל שווה, יש אנשים שהם מכבי אש שמסכנים את חיהם בשביל להציל אחרים, ויש הייטקיסטים שיושבים כל היום במזגן ומרוויחים סכומים שכולם היו חולמים עליהם. 

הרבה מהסיבה שהתגייסתי היא בגלל זה…מרגול

הבהרה- אני חושבת שבשירות הלאומי יש הרבה תפקידים משמעותיים (וגם הרבה שלא, אבל גם בצבא…)


תכלס אני עצמי התלבטתי לקראת סוף י"ב האם ללכת לתפקיד משמעותי שקרץ לי בשירות לאומי, או ללכת לשנה ואז צבא (ולא ידעתי באיזה תפקיד ישבצו אותי).

אין ספק שבשירות הלאומי יש דברים יותר נוחים, למשל העובדה שאת יכולה לעזוב על דעת עצמך, זה ש*את* בוחרת את התפקיד, וזה לא רק לפי צרכי צבא וכו וכו


(היה לי ברור שאני לא הולכת לקרבי, ככה שאצלי היה מדובר על תפקידים עורפיים בין אם בצבא ובין אם בשירות לאומי)


בסוף החלטתי שהקשיים שלי עם הצבא, הם לא דתיים, כלומר שאם אני בוחרת בשירות על פני הצבא, זה בגלל סיבות אחרות. ובעיניי הפטור משירות צבאי שניתן לבנות דתיות הוא ניתן מסיבות *דתיות*. ונכון, כל מה שצריך להצהיר עליו ברבנות הוא שאת שומרת שבת וכשרות. ועדיין… הרגיש לי לא אתי לקבל פטור על סמך זה שאני דתיה, למרות שאני לא רואה בעיה בלהיות חיילת דתיה… ואם ככה, אז מה ההבדל ביני לבין בחורה חילונית בת גילי שמעדיפה לעשות שירות לאומי בהדרכת טיולים במקום להיות בצבא? הרגיש לי לא נכון.


לדעתי, הקונספט של שירות לאומי חייב להישאר. ולו רק עבור האנשים שמקבלים פטור על סיבות רפואיות ונפשיות. שגם להם תהיה האופציה לשרת את המדינה ולסייע לחברה ככלל.

האם לאפשר לבנות דתיות לעשות שירות? לדעתי, אם כן, (בהנחה שאין איזה קושי פיזי/נפשי), אז לחייב אותן לעשות *שנתיים* שירות בצורה כזו או אחרת. ובנוסף, לא רואה סיבה להפריד בדבר הזה בין דתיות לחילוניות. אם מאפשרים לבנות לעשות שירות - אז שלכולן תהיה האופציה. ואז זאת שאלה עד כמה הצבא חייב את כוח האדם הזה…


וכן צרם לי מה שהוא אמר על "החילוניות ששומרות עליהן", כי קרבי לבנות זה התנדבותי בלבד (כלומר אי אפשר לשבץ חיילת להיות בקרבי אם היא לא מתנדבת לזה מרצונה), ואצל ג'ובניקים שאינם קצינים השמירות באמת מינימליות. זה כזה לשמור על הבסיס, זה ממש לא לתפוס קו… וגם זה, זה אחת ל… תלוי כמה הבסיס גדול וכו

באמת אין הבדל בינך לבין בחורה לא דתיהחילזון 123

והיה ראוי שגם בחורות חילוניות יוכלו לעשות שרות לאומי.

תכלס זה לא מאד שונה מתפקיד של מורה חיילת.

יש המון תפקידים לבנות בצבא מחוץ לחיל חינוךכורסא ירוקה

תפקידים חיוניים ומצילי חיים שחלקם רק בנות מוכשרות לעשות.

נכון שחיל חינוך זה לא התפקידים הכי חיוניים לצבא, אבל אולי צריך לבטל אותם ולא דווקא ללכת לשירות לאומי רק כי זה לא חיוני באותה מידה.

(לא נכנסת לכל הדיון הארוך כן או לא שירות לאומי ואם כהתנדבות או חובה. כותבת רק בשולי הדברים)

בשביל התפקידים האלו לא צריך את כ ל הבנות שמגייסותחילזון 123
יש מספיק שיתנדבו לזה
קודם כל זה לא התפקיד שלנוכורסא ירוקה

לעשות את השיקולים של הצבא. יש חוק ואם הוא מחייב להתגייס אלא אם יש שיקול דתי ספציפי שמונע ממך ברמה ההלכתית, אז במידה והסיבה שלך היא ערכית ולא הלכתית זה לא ממש המקום שלך להחליט.


שתיים חסרים אלפי לוחמים ואם יהיו יותר בנות, גם בתפקידים קריטיים שאינם לוחמה, בנים שכשירים לזה יוכלו להיות מופנים ללוחמה.

טוב הסוף ממש לא נכון. חסר לוחמיםחילזון 123

אבל לא יהיו יותר לוחמים אם יגייסו עוד בנות

איך את יודעת? את באכא?כורסא ירוקהאחרונה
יש אנשים עם פרופיל 97 שכשירים נפשית להיות לוחמים אבל בגלל שיש צורך גם בתפקידים קריטיים שהם לא לוחמה וגם בלוחמה - מווסתים אותם לתפקידים שונים ולא כולם ללוחמה. כבר היום אאלט אגף המודיעין הוא היחיד שיכול לשלוף אנשים כאלה למיונים למרות שהם כשירים ללחימה. אם יהיו מספיק אנשים שכשירים לתפקידי המודיעין הרלוונטיים לא בהכרח ימשיכו לאפשר את השליפה הזו וממילא הם ימוינו ללחימה
יש בשרות לאומי החון תפקידים חלקם דומים לתפקידים בצאורי8
יש שרות לאומי במשרד הבטחון, בשבכ, במשטרה( לא תפקידי לוחמה) במערכת  הבריאות. בסייבר( יש שרות כמו 8200 בצבא , הבנות נותנות שרות לעמותות אזרחיות בתחום הסייבר) ממש לא רק כמו תפקידים של מורה חיילת . 
ממה שראיתי עליהם, הם מנסים 'לחן' חרדיםאולי בקרוב
אני חושבת שזה פונה בעיקר לציבור החרדי, כי מה שראיתי על האירגון הזה הם מצהירים שהמטרה שלהם זה לחלן חרדים ולגרום להם להאמין במדע. ואז זה מגוחך, ידעתי אין מה להתעסק עם גיוס בנות דתיות/חרדיות עד שממצים את הגברים
בדיוק קראתי איזה תגובה שנכתבה ע"י מקים הארגוןהשקט הזה

נשמע לי כמו אנשים שמחפשים בעיות בכוח.

סרוגים יקרים, החגיגה שלכם על חשבון החילונים נגמרה/ תגובה
 

למדתי נהיגה כשהייתי בשירות לאומי, מורה הנהיגה היה פנסיונר של צה"ל. הוא שאל אותי מה דעתי על זה שאני עושה שירות ולא צבא או משהו כזה. אז אמרתי לו "תשמע, גם בצבא וגפ בשירות יש כאלה שעושים דברים מאד חשובים, ויש כאלה שמבזבזים את הזמן.. בסוף מה שחשוב זה להיות במקום שאת עושה משהו"

והוא הסכים איתי.


 

לא צריך לתת לקולות מבחוץ לבלבל אותנו. יש בנות בתפקידים מאד משמעותיים בצבא, זה נכון. אבל יש גם ים תפקידים שטותיים בצבא שמבזבזים את הזמן ואת הכסף של המדינה. אז אם באמת חשוב לאנשים האלה, שילכו וישקיעו בלייעל את המערכת במקום לבכות על בנות שלא מתגייסות אבל עושות דברים סופר משמעותיים בשירות.


 

וגם לגבי ההסדר- נכון, החבר'ה שלנו משרתים פחות. אבל השירות שלהם משמעותי והם הראשונים להתגייס למילואים לתקופות בלתי נגמרות. אז האם הם פריוולגייפ על חשבון אנשים שמשרתים יומיות בקריה בלשחק טאקי במחשב או בכאלה שהולכים ליחידות עורפיות שיקדמו אותם אחכ בחיי התעסוקה?


 

אפשר לנהל דיון ערכי על פטורים ועל הטבות שניתנו לציבור שלנו אבל דיונים כאלה מנהלים בצורה הוגנת, לא בפרובוקציות

 

בדיוק מה שחשבתיחושבת בקופסא

ממש בנות השירות הדתיות המפחידות שמנסות להחזיק בתשובה ילדים חילונים תמימים. תראו לי באמת מקרה כזה של חוזר בתשובה שהסיבה העיקרית להתקרבות שלו הייתה שירה כהן בת ה19 שהוציאה אותו לפרטני אנגלית פעמים בשבוע בכיתה ד.


אני לא מתנצלת על כך שעשיתי שירות לאומי, גם לא שעשיתי רק שנה אחת. כי בשנה שחסכתי התחלתי לימודים ואני הולכת לסיים תואר מוקדם יותר מבחורה חילונית בת גילי שאחרי השירות גם תבזבז את כל כספי המענק הצבאי על טיול להודו ועד שתתחיל עבודה אמיתית שתתרום לכלכלה יעברו הרבה יותר שנים ממני.

ברור שזה לא כל המקרים של החילוניות, אבל אם אנשים מרגישים בנוח לשפוט אותי על הבחירות שעשיתי בחיים, אני יכולה לשפוט אותם.


לגופים האלו לא אמורות להיות שום טענות לחרדים כי הם בדיוק כמוהם: מסתגרים ומתים מפחד מכל מי שנראה שונה מהם. האמת שחרדים הרבה יותר פתוחים ומכילים מהם. כי לחרדי לא אכפת מה אתה מחוץ לשכונה שלו, אבל אלו חושבים שהם יכולים להגיד לדתיים לשבת בחושך בפינה וחס וחלילה לא להתקיים במרחב הציבורי שמתברר שייך רק לחילונים הקדושים. אף תנועת החזרה בתשובה לא פועלת מתוך השנאה היוקדת הזאת לכל מי שמעז ללא ללכת במסלול המאושר על ידם.


האמירה שלו כלפי הבייניש המסכן בן ה18 שרוצה לשמוע את מה שיש לתנועה המהוללה שלו לומר אבל הרבנים החשוכים אומרים לו לא לדבר איתם "אתה הולך להחזיק נשק בקרוב, תשיב לחוק ולא לרבנים." מראה כמה עצם זה שיש מישהו דתי ומקשיב לרבנים שהוא בעל השפעה מינימלית על העולם כמו החזקת נשק,  מפריע לאדון נרקיס הנאור ונכבד. אני בטוחה ש"החוק" בעיניו הוא אך ורק חוק שמקיים את הערכים הליברלים שהוא מאמין בהם, וכל חוק שעבר בבחירות דמוקרטיות ברוב קולות בכנסת אבל הוא לא אוהב זאת מעלה מוסרית קדושה לסרב לו פקודה.


ולגבי מסלול הסדר, אולי חיילים דתיים עושים שירות שנמשך פחות זמן, אבל אחוזי ההגעה שלהם למילואים עולים בפער על החילונים, גם אחוזי הגיוס לקרבי באופן כללי. כמו שאמרתי שייון מספרי מדוקדק כזה הוא אף פעם לא ערך בפני עצמו, ומי שמנונפף בו סתם מנסה ללבות שנאה.

אאל"ט זה אירגון ששם לעצמוים...

להחזיר אנשים בשאלה.

בגלל זה קוראים לזה לחזור "בתבונה"

בכל אופן, שירות לאומי תורם בעורף. גם חשוב ביותר.

גם בצבא וגם בשירות לאומי, יש מי שתורם יותר ויש מי שתורם פחות.... מעטות הנשים גם בצבא שהולכות לתפקידי לחימה פשוט שזה דורש הרבה גם פיזי וגם נפשי.
כל הכבוד להן אבל זה לא טיעון נכון אלא נועד לשחק על רגישויות שונות. הרי הציבור הדתי לאומי כבר חי את הצבא ואת הצורך בשמירה וכו. 

אם יש בנות שרוצות ללכת למג"ב למשל אז מלא , אבל להיזהר מאוד מכל נושאי אג'נדות כאלה ואחרים שמציגים מצג שווא.
שיהיו נאמנות לעצמן ולדרכן

דל"פסטודנטיתאמא

אני באופן אישי חושבת שגם שירות לאומי לנשים דתיות הוא לא חובה.

לא עשיתי שירות, התנדבתי אחרי תיכון (בצורה רצינית) שלא דרך שירות לאומי, אני לומדת מקצוע סופר חיוני למשק ותורמת בדרכים אחרות. אני אעז לומר יותר מזה, מטרתי היא לא לתרום למדינה אלא לתרום לעם ישראל, וזה לא חייב להיעשות דרך גופים רשמיים.

בעלי בצבא, ביחידה קרבית, אני משלמת יומיום את המחיר של החיים בארץ הזו ותורמת לא מעט.

באופן כללי בשנה האחרונה אני כואבת מאוד את האופן שבו הציונות הדתית מנהלת את המאבק מול החרדים. מאבק צודק מאין כמוהו, הם חייבים להתגייס, דחוף, אבל

המאבק, לעניות דעתי, התנהל בצורה שגויה של הטחת עלבונות וזלזול, אנחנו בסה"כ רואים את התוצאות של אופן המאבק חוזרות אלינו כמו בומרנג. כמובן שההתנהלות של ההנהגה החרדית הזמינה את זה בשיח שהם יצרו. אני במקביל ללימודים שלי עובדת, העבודה שלי היא בסביבה חילונית מאוד והשיח כלפי הנשים הדתיות וישיבות ההסדר הולך לצערי בדיוק לאותו כיוון כמו השיח כלפי החרדים. זה עצוב, זה כואב וזה באמת לא הוגן אבל הדרך שבה בחרנו להאבק (אני אדגיש ואומר מאבק צודק!) היא לדעתי לא הדרך הנכונה ואנחנו עוד נשלם עליה בריבית דריבית.

הלוואי שאתבדה, אבל היה חשוב לי לומר את הצד הזה גם. 

אלה לא תוצאות המאבקoo

אלא תוצאה טבעית

אידאולוגיה לא משנים בכוח

אלא בהסכמה

ובהדרגה ארוכת שנים


הכעס של הציבור הדתי מובן

אבל הוא לא מביא ולא יביא תוצאות

דווקא ציבור שמתנהל מתוך אידאולוגיה

שמתנהל עם מסלולים מיוחדים לגברים ולנשים

יכול להבין צורך של ציבור אחר בדרך משלו


הרצון לשנות בבת אחת דברים שהתנהלו אחרת במשך שנים (בהסכמה שקטה של הציבור הדתי) מנותק מהמציאות 

לא אמרתי שזה תוצאות המאבקסטודנטיתאמא

אמרתי שזה התוצאות של הדרך שבה המאבק התנהל.

אני מסכימה איתך, אני חושבת שהתעוררנו מאוחר מידי ובגלל זה אנחנו מנסים לעשות מהפך ביום אחד, זה דברים שלוקחים שנים

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !