אף אחד לא יתפנה לחשוב על זה בכלל עד שהגברים לא יתגייסו. בינתיים את יכולה להיות רגועה גם עבור הבנות שלך..

ולמה מאנונימי?

בהנחה שאת מדברת על חיילות קרביות, כי להיות תצפיתנית זה לא נקרא סיכון חיים, עם כל הצער על מה שקרה בשמחת תורה שהיה ממש לא צפוי (כמו שמי שהולך למסיבה זה לא נקרא שמסכן את החיים שלו).

מסכימה עם אורי ששירות לאומי תורם המון ואולי יותר מרוב התפקידים של חיילות בצבא.

וספיצית על חיילות בקרבי יש טענות שזה רק מפריע (מוריד את רף המקצועיות של הצבא ועוד, אולי לא נכון לכל החיילות הקרביות, נניח למגב, אבל בהחלט נכון להרבה).

זה פשוט מגוחך לטעון שהציבור הדת"ל חי במנותק מהציבור החילוני ונותן לו לעשות עבורינו את העבוה השחורה.

(וחבל באמת שמאנונימי...)

גמר חתימה טובה לך ולכל עם ישראל

והחשוב באמת

וכרגע כנראה נורא משעמם להם ואין להם מספיק במה להתעסק

כל הגברים שהולכים זה המשים שנשארות לשמור על הבית

וזהו מיותר להוסיף בעניין בכלל

בנות 18 רווקות

בכל מקרה צודקת לגמרי שהזוי

לנתון הטכני

אז כן

נשים חילוניות מגויסות באחוזים גבוהים בעוד הנשים הדתיות באחוזים קטנים

ויש נשים גם בקרבי

כמובן שאפשר לקחת כל נתון ולעשות מניפולציות כדי להגיע למסקנות שרוצים להגיע אליהן

והמסקנות לא בהכרח נכונות גם אם הנתונים נכונים

שבנות חילוניות חייבות להתגייס ובנות דתיות לא.

אמנם חלקן עושות שנתיים שירות לאומי (חלקן רק שנה או בכלל לא) אבל הן יכולות לעזוב ברגע שבא להן, בניגוד לצבא.

מסכימה שכרגע הרבה יותר דחוף להתעסק בשירות של גברים.

לק"י

לא כתבת פה כלום אישי/ אינטימי/ מסגיר.

ודוקא בנושאים שעלולים להיות נפיצים, האנונימי עלול להיות מאוד בעייתי (בכללי. לאו דוקא לגבייך. אני לא יודעת מי את...).

אז או שתגיבי מהניק שלך או שתפתחי ניק חדש לזה.

את יודעת כמה גופים ואירגוני נישות קיימים?

אז הם אמרו.. 🤷‍♀️ 

כי הם מביאים נתונים שדתיים בישיבת הסדר עושים פחות שירות חובה

ודתיות פחות משרתות

מה שגורם שבפועל חילונים משרתים יותר

בחובה לפחות

מה שסותר את תפיסת העולם הדתית

הנתונים נכונים

אבל המניפולציה שעושים להם אחרי כל מה שהציבור הדתי הקריב ומקריב

מכוערת

אני שירתתי בתפקיד עורפי לא לא חשוב.. גם חלק מאחיותיי. אחות אחרת עושה שירות ועושה חיל. שתיים מאחיותיי עשו/ עושות מילואים גם עכשיו עם ילדים

בכלל לא הפריע לי שיש כאלה שלא. גם כשלא הייתי דתייה. גם הן אף פעם לא דיברו על זה

לא מבינה מה זה ככ מפריע לך האמת אבל. זה לא שלפתע פתאום יחליטו לגייס את כל הבנות. זו רק עוד דרך ליצור ולהגביר שנאת חינם.

לק"י

פעילות.

מקווה שאף אחת מהן לא קשורה לארגון שמטרתו סתם להתסיס (כך אני מבינה). וגם אם כן, אז לא דרך האנונימי.

כך שאני מניחה שהיא אנונימית מסיבות אחרות.

קודם כל, את לא מכירה אותי,

אני יכולה להיות מוטרדת מהארגון הזה ממיליון סיבות, אולי את מבוגרת ממני ואני צעירה?

אולי גדלתי במקום סגור/פתוח מדי והדברים מערערים אותי?

וכו' וכו'

ואומר שלי אישית יש רצון לדון על הדברים כי זה האופי שלי ולכן פתחתי את הדיון הזה, כי הדברים שהאירגון הזה מפרסם מערערים אותי ולכן רציתי לשמוע כאן תגובות..

כתבת יפה על הבת שלך ועל נשים שהבעל שלהן מגוייס ותודה על זה

ועדיין זה ערער אותי..

ברור לי בשכל מי אנחנו ומה אנחנו ואני בעצמי עשיתי שירות לאומי משמעותי, אבל מחשבות מבחוץ גורמות לי לחשוב שוב..

הם רואים תדברים מהעולם שלהם וזה מה שככ קשה..

יש כל מיני אנשים בחברה הישראלית. הרבה אנשים פגשו בנות ש"ל בכל מיני צמתים בחיהם. וגם הם יודעים שחלק גדול מהבנות בצבא לא מסכנות את חיהן. ורוב הציבור החילוני גם מודע לתרומה הגדולה של החילים הדתיים בצבא, הם פשוט שרתו איתם יחד. ולרוב האנשים אפשר גם להסביר.  יש קבוצה קטנה וקולנית שמנסה לפלג/ לסכסך/ לקרא לנו הזויים , ובעינהם הדעות שלנו ואורח חיינו פשוט מסוכנים, הזויים ולא לגיטים.  צורת הטענות נשמעת לי בסגנון הזה, זו טענה מניפולטיבית. טענות בסגנון הזה בעיקר מכעיסות אותי. כי הן מעוותות את האמת , בסגנון של טענות קורח ועדתו. בעיני אלו טענות.שצריך להזהר לא ליפול למלכודת שלהן. בציבור שלנו יש שאיפת אמת ורצון לתרום לעם ישראל וכשמישהו אומר שיש אצלנו משהו שהוא לא בסדר יש לנו לפעמים נטיה מיידית להכות על חטא ולחפש איפה טעינו, זה נובע ממקום אמיתי. אבל מי שרוצה לפלג קצת משתמש בזה . 

קל להבין מהדוגמה הזאת כמה זה עניין קטנוני של צרות עין לשמה, ולא למען איזה ערך או תועלת אמיתית.

במיוחד שברור שמטרה שלהם היא להתסיס ולגרום לפירוד בעם.

גם באזרחות לא הכל שווה, יש אנשים שהם מכבי אש שמסכנים את חיהם בשביל להציל אחרים, ויש הייטקיסטים שיושבים כל היום במזגן ומרוויחים סכומים שכולם היו חולמים עליהם. 

הבהרה- אני חושבת שבשירות הלאומי יש הרבה תפקידים משמעותיים (וגם הרבה שלא, אבל גם בצבא…)

תכלס אני עצמי התלבטתי לקראת סוף י"ב האם ללכת לתפקיד משמעותי שקרץ לי בשירות לאומי, או ללכת לשנה ואז צבא (ולא ידעתי באיזה תפקיד ישבצו אותי).

אין ספק שבשירות הלאומי יש דברים יותר נוחים, למשל העובדה שאת יכולה לעזוב על דעת עצמך, זה ש*את* בוחרת את התפקיד, וזה לא רק לפי צרכי צבא וכו וכו

(היה לי ברור שאני לא הולכת לקרבי, ככה שאצלי היה מדובר על תפקידים עורפיים בין אם בצבא ובין אם בשירות לאומי)

בסוף החלטתי שהקשיים שלי עם הצבא, הם לא דתיים, כלומר שאם אני בוחרת בשירות על פני הצבא, זה בגלל סיבות אחרות. ובעיניי הפטור משירות צבאי שניתן לבנות דתיות הוא ניתן מסיבות *דתיות*. ונכון, כל מה שצריך להצהיר עליו ברבנות הוא שאת שומרת שבת וכשרות. ועדיין… הרגיש לי לא אתי לקבל פטור על סמך זה שאני דתיה, למרות שאני לא רואה בעיה בלהיות חיילת דתיה… ואם ככה, אז מה ההבדל ביני לבין בחורה חילונית בת גילי שמעדיפה לעשות שירות לאומי בהדרכת טיולים במקום להיות בצבא? הרגיש לי לא נכון.

לדעתי, הקונספט של שירות לאומי חייב להישאר. ולו רק עבור האנשים שמקבלים פטור על סיבות רפואיות ונפשיות. שגם להם תהיה האופציה לשרת את המדינה ולסייע לחברה ככלל.

האם לאפשר לבנות דתיות לעשות שירות? לדעתי, אם כן, (בהנחה שאין איזה קושי פיזי/נפשי), אז לחייב אותן לעשות *שנתיים* שירות בצורה כזו או אחרת. ובנוסף, לא רואה סיבה להפריד בדבר הזה בין דתיות לחילוניות. אם מאפשרים לבנות לעשות שירות - אז שלכולן תהיה האופציה. ואז זאת שאלה עד כמה הצבא חייב את כוח האדם הזה…

וכן צרם לי מה שהוא אמר על "החילוניות ששומרות עליהן", כי קרבי לבנות זה התנדבותי בלבד (כלומר אי אפשר לשבץ חיילת להיות בקרבי אם היא לא מתנדבת לזה מרצונה), ואצל ג'ובניקים שאינם קצינים השמירות באמת מינימליות. זה כזה לשמור על הבסיס, זה ממש לא לתפוס קו… וגם זה, זה אחת ל… תלוי כמה הבסיס גדול וכו

והיה ראוי שגם בחורות חילוניות יוכלו לעשות שרות לאומי.

תכלס זה לא מאד שונה מתפקיד של מורה חיילת.

תפקידים חיוניים ומצילי חיים שחלקם רק בנות מוכשרות לעשות.

נכון שחיל חינוך זה לא התפקידים הכי חיוניים לצבא, אבל אולי צריך לבטל אותם ולא דווקא ללכת לשירות לאומי רק כי זה לא חיוני באותה מידה.

(לא נכנסת לכל הדיון הארוך כן או לא שירות לאומי ואם כהתנדבות או חובה. כותבת רק בשולי הדברים)

לעשות את השיקולים של הצבא. יש חוק ואם הוא מחייב להתגייס אלא אם יש שיקול דתי ספציפי שמונע ממך ברמה ההלכתית, אז במידה והסיבה שלך היא ערכית ולא הלכתית זה לא ממש המקום שלך להחליט.

שתיים חסרים אלפי לוחמים ואם יהיו יותר בנות, גם בתפקידים קריטיים שאינם לוחמה, בנים שכשירים לזה יוכלו להיות מופנים ללוחמה.

אבל לא יהיו יותר לוחמים אם יגייסו עוד בנות

נשמע לי כמו אנשים שמחפשים בעיות בכוח.

סרוגים יקרים, החגיגה שלכם על חשבון החילונים נגמרה/ תגובה
 

למדתי נהיגה כשהייתי בשירות לאומי, מורה הנהיגה היה פנסיונר של צה"ל. הוא שאל אותי מה דעתי על זה שאני עושה שירות ולא צבא או משהו כזה. אז אמרתי לו "תשמע, גם בצבא וגפ בשירות יש כאלה שעושים דברים מאד חשובים, ויש כאלה שמבזבזים את הזמן.. בסוף מה שחשוב זה להיות במקום שאת עושה משהו"

והוא הסכים איתי.

לא צריך לתת לקולות מבחוץ לבלבל אותנו. יש בנות בתפקידים מאד משמעותיים בצבא, זה נכון. אבל יש גם ים תפקידים שטותיים בצבא שמבזבזים את הזמן ואת הכסף של המדינה. אז אם באמת חשוב לאנשים האלה, שילכו וישקיעו בלייעל את המערכת במקום לבכות על בנות שלא מתגייסות אבל עושות דברים סופר משמעותיים בשירות.

וגם לגבי ההסדר- נכון, החבר'ה שלנו משרתים פחות. אבל השירות שלהם משמעותי והם הראשונים להתגייס למילואים לתקופות בלתי נגמרות. אז האם הם פריוולגייפ על חשבון אנשים שמשרתים יומיות בקריה בלשחק טאקי במחשב או בכאלה שהולכים ליחידות עורפיות שיקדמו אותם אחכ בחיי התעסוקה?

אפשר לנהל דיון ערכי על פטורים ועל הטבות שניתנו לציבור שלנו אבל דיונים כאלה מנהלים בצורה הוגנת, לא בפרובוקציות

ממש בנות השירות הדתיות המפחידות שמנסות להחזיק בתשובה ילדים חילונים תמימים. תראו לי באמת מקרה כזה של חוזר בתשובה שהסיבה העיקרית להתקרבות שלו הייתה שירה כהן בת ה19 שהוציאה אותו לפרטני אנגלית פעמים בשבוע בכיתה ד.

אני לא מתנצלת על כך שעשיתי שירות לאומי, גם לא שעשיתי רק שנה אחת. כי בשנה שחסכתי התחלתי לימודים ואני הולכת לסיים תואר מוקדם יותר מבחורה חילונית בת גילי שאחרי השירות גם תבזבז את כל כספי המענק הצבאי על טיול להודו ועד שתתחיל עבודה אמיתית שתתרום לכלכלה יעברו הרבה יותר שנים ממני.

ברור שזה לא כל המקרים של החילוניות, אבל אם אנשים מרגישים בנוח לשפוט אותי על הבחירות שעשיתי בחיים, אני יכולה לשפוט אותם.

לגופים האלו לא אמורות להיות שום טענות לחרדים כי הם בדיוק כמוהם: מסתגרים ומתים מפחד מכל מי שנראה שונה מהם. האמת שחרדים הרבה יותר פתוחים ומכילים מהם. כי לחרדי לא אכפת מה אתה מחוץ לשכונה שלו, אבל אלו חושבים שהם יכולים להגיד לדתיים לשבת בחושך בפינה וחס וחלילה לא להתקיים במרחב הציבורי שמתברר שייך רק לחילונים הקדושים. אף תנועת החזרה בתשובה לא פועלת מתוך השנאה היוקדת הזאת לכל מי שמעז ללא ללכת במסלול המאושר על ידם.

האמירה שלו כלפי הבייניש המסכן בן ה18 שרוצה לשמוע את מה שיש לתנועה המהוללה שלו לומר אבל הרבנים החשוכים אומרים לו לא לדבר איתם "אתה הולך להחזיק נשק בקרוב, תשיב לחוק ולא לרבנים." מראה כמה עצם זה שיש מישהו דתי ומקשיב לרבנים שהוא בעל השפעה מינימלית על העולם כמו החזקת נשק,  מפריע לאדון נרקיס הנאור ונכבד. אני בטוחה ש"החוק" בעיניו הוא אך ורק חוק שמקיים את הערכים הליברלים שהוא מאמין בהם, וכל חוק שעבר בבחירות דמוקרטיות ברוב קולות בכנסת אבל הוא לא אוהב זאת מעלה מוסרית קדושה לסרב לו פקודה.

ולגבי מסלול הסדר, אולי חיילים דתיים עושים שירות שנמשך פחות זמן, אבל אחוזי ההגעה שלהם למילואים עולים בפער על החילונים, גם אחוזי הגיוס לקרבי באופן כללי. כמו שאמרתי שייון מספרי מדוקדק כזה הוא אף פעם לא ערך בפני עצמו, ומי שמנונפף בו סתם מנסה ללבות שנאה.

להחזיר אנשים בשאלה.

בגלל זה קוראים לזה לחזור "בתבונה"

בכל אופן, שירות לאומי תורם בעורף. גם חשוב ביותר.

גם בצבא וגם בשירות לאומי, יש מי שתורם יותר ויש מי שתורם פחות.... מעטות הנשים גם בצבא שהולכות לתפקידי לחימה פשוט שזה דורש הרבה גם פיזי וגם נפשי.
כל הכבוד להן אבל זה לא טיעון נכון אלא נועד לשחק על רגישויות שונות. הרי הציבור הדתי לאומי כבר חי את הצבא ואת הצורך בשמירה וכו. 

אם יש בנות שרוצות ללכת למג"ב למשל אז מלא , אבל להיזהר מאוד מכל נושאי אג'נדות כאלה ואחרים שמציגים מצג שווא.
שיהיו נאמנות לעצמן ולדרכן

אני באופן אישי חושבת שגם שירות לאומי לנשים דתיות הוא לא חובה.

לא עשיתי שירות, התנדבתי אחרי תיכון (בצורה רצינית) שלא דרך שירות לאומי, אני לומדת מקצוע סופר חיוני למשק ותורמת בדרכים אחרות. אני אעז לומר יותר מזה, מטרתי היא לא לתרום למדינה אלא לתרום לעם ישראל, וזה לא חייב להיעשות דרך גופים רשמיים.

בעלי בצבא, ביחידה קרבית, אני משלמת יומיום את המחיר של החיים בארץ הזו ותורמת לא מעט.

באופן כללי בשנה האחרונה אני כואבת מאוד את האופן שבו הציונות הדתית מנהלת את המאבק מול החרדים. מאבק צודק מאין כמוהו, הם חייבים להתגייס, דחוף, אבל

המאבק, לעניות דעתי, התנהל בצורה שגויה של הטחת עלבונות וזלזול, אנחנו בסה"כ רואים את התוצאות של אופן המאבק חוזרות אלינו כמו בומרנג. כמובן שההתנהלות של ההנהגה החרדית הזמינה את זה בשיח שהם יצרו. אני במקביל ללימודים שלי עובדת, העבודה שלי היא בסביבה חילונית מאוד והשיח כלפי הנשים הדתיות וישיבות ההסדר הולך לצערי בדיוק לאותו כיוון כמו השיח כלפי החרדים. זה עצוב, זה כואב וזה באמת לא הוגן אבל הדרך שבה בחרנו להאבק (אני אדגיש ואומר מאבק צודק!) היא לדעתי לא הדרך הנכונה ואנחנו עוד נשלם עליה בריבית דריבית.

הלוואי שאתבדה, אבל היה חשוב לי לומר את הצד הזה גם. 

אלא תוצאה טבעית

אידאולוגיה לא משנים בכוח

אלא בהסכמה

ובהדרגה ארוכת שנים

הכעס של הציבור הדתי מובן

אבל הוא לא מביא ולא יביא תוצאות

דווקא ציבור שמתנהל מתוך אידאולוגיה

שמתנהל עם מסלולים מיוחדים לגברים ולנשים

יכול להבין צורך של ציבור אחר בדרך משלו

הרצון לשנות בבת אחת דברים שהתנהלו אחרת במשך שנים (בהסכמה שקטה של הציבור הדתי) מנותק מהמציאות 

אמרתי שזה התוצאות של הדרך שבה המאבק התנהל.

אני מסכימה איתך, אני חושבת שהתעוררנו מאוחר מידי ובגלל זה אנחנו מנסים לעשות מהפך ביום אחד, זה דברים שלוקחים שנים

חוץ מזה - הוא רגוע? יש לו זמן ערות רגוע ביום? איך העליה במשקל? פשוט לוודא שאין משהו אחר שמפריע לו...

יש לו מעט מאוד זמנים רגועים.

עליה במשקל מעולה.

היינו כבר אצל רופא ששלל כל סיבה אחרת לכאבים או משהו בסגנון..

לא עבר מעצמו. הייתי ישנה איתו בעיקול המרפק, בלי יכולת לזוז כי אחרת הוא התעורר. אפילו על בעלי הוא ישן פחות טוב. התחלנו איתו תהליך ללמד אותו לישון לא עלי בגיל חודשיים בערך. התחלנו מלהניח בעגלה תוך כדי נדנוד, מגע בגב והמהום קבוע. ככה הוא שרד לפעמים חמש דקות שלימות. לאט לאט הזמן התארך. אח"כ עברנו לרק נדנוד ואז לנדנוד אבל רק בהתחלה ופעם בדקה וכו'. בסוף הגענו למצב שהוא הצליח לישון על מזרון אחרי שנרדם עליו בזמן שישבו לידו. זה קרה כשהיה בן חצי שנה בערך.

בדיעבד יש דברים שיכול להיות שהשפיעו ושווה לך לבדוק. יש לו לשון מעט קשורה. לא הפריע לינוק עד שהיה בן 3 חודשים, אבל מאוד יכול להיות שהשפיע על חוסר השקט. היו פה כמה סיפורים דומים בערך באותה תקופה.

יש לו רגישות תחושתית גבוהה. קשה לבדוק את זה אצל תינוק, אבל בגיל שנתיים הוא כבר הסכים ללבוש רק בגדים מאוד מסויימים כי השאר "מגרד".

בהצלחה ומקווה שאצליכם יהיה פשוט יותר.

וממליצה מאד על הספר של הלוחשת לתינוקות, לי מאד עזר.

למרות ששיטות ההרדמה שלה דווקא לא עזרו לי... אבל סדר היום ממש עזר לי.

תודה! אנסה לקרוא

אבל אצלי דווקא כן ישנו במנשא.. ניסית מנשא קשירה מבד? אצלי הכי אוהבים אותו בגיל הזה...

זה לא הסתדר לבד... רק כשעבדתי על הרדמה עצמאית. היו תינוקות שעבדתי כבר בגיל הזה אבל אז התקלקל במשבר 4 חודשים... אז התחלתי לעבוד על זה רק אחרי 4 חודשים. שוקלת לקנות ערסל ניע-נוח לפעם הבאה, אומרים שהוא ממש עוזר לבעיה הזאת.

וואי באסה לשמוע שלא עובר לבד..

זה מציל את החיים שלי בשלב הזה. עוזר גם לכאבי בטן כי קצת לוחץ את הבטן של התינוק על הבטן שלי וגם עוזר להרדים

יכול להיות שזה סתם ולא קשור אליכם אבל משתפת לסיכויי שזה יועיל...

גם אצלי הקטנה היתה ישנה רק רק עלי עד שהתרנו לה את הלשון. היתה לה לשון קשורה אחורית, שלושה רופאים אמרו שהלשון לא קשורה (והיא גם עלתה במשקל ולא פצעה אותי בהנקה) ורק כשלקחתי למומחית היא אמרה שכדאי להתיר והיה שינוי משמעותי. כנראה מה שהיה זה שהלשון הקשורה גרמה בליעה מטורפת של אוויר בהנקה (בנוסף למאמץ גדול בהנקה אז ההנקות היו קצרות ותכופות) וכל האוויר גרם גם לריפלוקס.

אחרי ההתרה היא לא נהייתה פתאום תינוקת רגועה אבל לגמרי הרבה יותר רגועה מלפני, והצליחה לישון גם בשכיבה בעגלה (למיטה לקח עוד זמן להרגיל.. אבל לפחות היא לא היתה עלי).

שבשבועיים הראשונים הוא לא היה ככה בכלל!

הוא היה ישן מעולה, אפילו רק הייתי מניחה ונרדם ל 3-4 שעות בכיף..

אז אני פשוט לא יודעת מה השתנה..

ואולי זה שכן היה ככה בהתחלה מראה שזה ען נקודתי ויוכל לחלוף אחרי תקופת גזים וכד'?

אצלי בשבועות הראשונים היו ימים כאלה וימים כאלה. ממש היו ימים שהייתי מניחה והיא היתה נרדמת, ואז יום אחרי צרחות בלתי פוסקות. לא יודעת מה היה שונה שם.. (אולי הרפלוקס התחיל רק אחרי הצטברות של האוויר?).

אגב אני זוכרת שגם עם הגדול שלי היה כמו שאת מתארת- בשבוע הראשון היה תותים ואז בגיל שבוע וחצי התחיל להיות ממש לא רגוע. תמיד ייחסתי רק לגזים, אבל בדיעבד אני יודעת שכנראה יש לו לשון קשורה ובאסה שלא היתה לנו מודעות לזה. מניחה שזה היה שילוב של הלשון הקשורה וההשלכות שלה, והגזים הרגילים.

אם כי התינוק שלי שהיה הכי קשה להרדים אותו התקשה כבר באשפוז אחרי הלידה.

אני חזרתי גם אחרי 4 חודשים,

וכן ניסיתי בתקופה הראשונה שאיבות תוך כדי ואם היה צריך היה גם תמל.

אחרי 9 חודשים נשברתי והפסקתי שאיבות והמשכתי עוד קצת הנקה אחרי ובלילה אבל זה מחזיק מעמד הרבה פחות טוב ודיי מהר הפסקתי פשוט לגמרי.

אז קחי בחשבון שלפעמים כשלא שואבים בעבודה זה משפיע גם על האחרי...

בהצלחה!!!

בעבודה וזה גמר אותי פיזית

חוסרת אחרי החגים משלבת מעכשיו תמל בבית

ח

ואחרי זה רק בקבוק.

לשלב גם וגם לא הצלחתי. ברגע שעברתי לבקבוק עברתי לגמרי

אם את רוצה להביא תמל הייתי כן שואבת בהתחלה ומורידה שאיבות לאט לאט שלא יהיה גודש.

הסתגלות לעצמי

להסתגל לפרידה מהתינוק

מהשינוי בסדר יום

וגם בשבילו

למרות שלא הייתי בטוחה אם הוא צריך

גם אם הוא לא יודע להביע את הקושי שלו פוחד מפרידה, עדיין הוא היה רגיל להיות 24/7 עם אמא ופתאום לעבור ל8 שעות רצופות במקום אחר עם מלא רעש וילדים ובלי אמא נראה לי ממש יותר מדי

כדאי לעשות בהדרגה של כמה ימים...

והגדולה שלי (שנה ו9) אצלה ואם אוציא את התינוקת מה עם הגדולה? זה יהיה לי קשה להוציא את שניהן מוקדם או שהגדולה תשאר ותבכה

אין יותר מלחיץ מ"אני מתלבטת אם להגיד לך משהו"...

אוף.

חיבוק גדול!

חוויה של טבילה מעורבבת עם כ"כ הרבה רגשות, אני תמיד מדמיינת שיש נשים (סליחה) שמנות ממני/ מכןערות ממני/ מבוגרות ממני/ מוזרות ממני שטבלו פה .. אז... לא יזכרו אותי...

מעולם לא נתקלתי באמירה כזו של בלנית, נשואה מעל 20 שנה, ההפך אני ממש מרגישה שהן מנסות להיות בלתי נראות, לא מסתכלות עלי , מסתובבות לצד השני , ומסתכלות רק על הטבילה כשאני בתוך המים( בעיקר באחד המקוואות בעיר שלי, אבל גם בשני הן בסדר). אני חושבת שאת יכולה לבקש שהבלנית לא תסתכל, שתסתובב ותסתכל רק אם כל בראש במיים, והטבילה כשרה, זה בעצם התפקיד,שלה. לא דום דבר מעבר.

ולנסוע למקווה איר זה יותר זמן, וכמו שאני מכירה את עצמי אני פשוט רוצה לגמור עם זה כמה שיותר מהר

אצלנו בזמן שהטובלת יורדת לבור הטבילה הבלנית עומדת עם הגב אליה או מרימה את המגבת למעלה שתחצוץ.

יש רק בלנית אחת?

אצלנו יש כמה

את המשפט הנ"ל היא אמרה לי כשחזרתי לחדר להתארגן

אם כן תבקשי מהאחראית שלא ישבצו אותה אצלך, ומקווה שיהיה לך בלנית נעימה ורגישה יותר

זה זמן כזה רגיש, שצריך להיות אובר ואקסטרה רגישים

אצלנו אני בכלל לא רואה את הפנים של הבלנית... היא דופקת על הדלת שלי ומיד מסתובבת לחדר של הבור ואני הולכת אחריה ואז נכנסת למים ורק אז היא מסתכלת על הטבילה ומיד יוצאת ומחכה עד שאני אכנס לחדר שלי חזרה.... גם ככה כל הקטע של הטבילה לא נחמד להרבה נשים!

ומה זה המשפט הזה לא הבנתי, לא משנה מה היא רצתה להגיד זה ודאי לא עניינה!!

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

אז זה כן ערב פסח...

זו כבר לא השנה הבאה אלא השנה... (לרגע ניסיתי להבין מה הסיכוי שהיא תלד באדר של שנה הבאה🤦🏻‍♀️😅)

שנה הבאה בשנה הלועזית...

אגב, שאלתי אותה את זה כי היה לי את זה בהריון קודם

איך שגיליתי על ההריון חישבנתי שאני אמורה ללדת בפסח וכמעט התעלפתי

ואחרי כמה זמן אחזתי שבעצם אמורה להיות שנה מעוברת

ובאמת ילדתי בסוף בליל פורים.

אם לא היתה שנה מעוברת כנראה שהייתי יולדת בערב בדיקת חמץ...

כי השנה הלועזית בכלל לא מושפעת מעוד אדר... אדר ב' הוא רק בשנה העברית שכבר התחלנו😀

והסיפור שלך באמת מצחיק.. איזה הקלה זה בטח היה...

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

בר מצווה חול המועד פסח יותר מסובך...

מי תביא דירה לשבת הגדול?

אני פעם הבאתי דירה לשבת בר מצוה בפסח אבל רק אחרי שהם התחייבו לי שהם לא מכניסים לבית אוכל. (יש אצלנו הקפדות מאוד גדולות בפסח ולא התאים לי החשש שנכנס משהו שיפסול לי את הכלים). כן השארתי להם כיבוד מפנק.

אבל דירה לשבת הגדול? עם כל הטירוף של אמצע הניסיונות.. וגם בדר'כ הרוב בבית שלהם בשבת כזו כי ההורים/החמות לא ששים לארח..

אבל באמת הרחקתי ממש(;

והכל שטויות

הכי חשוב בבריאות בע'ה

ברית בשבת הגדול (יומיים לפני החג) ואחכ בר מצוה שבוע וחצי לפני פסח. היה מאתגר, אבל מוצלח ביותר. לא השגנו דירות לכולם אז לפי הדירות- הגיעו האורחים.

ולא ידעתי בהריון שזה בן, אז לא הייתי לחוצה כל ההריון.

ביקום

(גילוי נאות, אני הייתי השפית )

אלופה!

בטח היתה חוויה מיוחדת..

ובעלי והבת שלי עבדו. (לברית האחרונה, לא זו שהיתה אי אז מיד אחרי פסח )

פשוט עשינו חשבון שיש ממש מעט אנשים שישארו לסעודה ושום קייטרניג לא הסכים בכמות כזו

גם זה היה מושלם כמובן

אין כמו שמחות ביתיות....

אני חושבת על האופציה של ברית בפסח😂 אנחנו לא אוכלים בפסח מחוץ לבית (שזה אגב חלק ממה שמלחיץ אותי באופציה של להיות מאושפזת בפסח) אז זה יהיה מורכב ממש

אני חושבת שאני רוצה בת רק כדי לחסוך לי את הלחץ מזה😂

כשאסור עדיין לאכול מצות וכבר אי אפשר חמץ. אכלו שם בערך גפילטע פיש וזהו. אבל זה היה לפני המון שנים.

כיום באמת שיש כ''כ הרבה דברים שאפשר לקנות בכשרויות הכי גבוהות ובלי שרויה ובלי כל מיני בעיות.. בע'ה שיעבור בשלום ובטוב!

אבל אצלנו קבעו אותה בשחרית של ותיקין כדי שיהיה אפשר עדיין לעשות המוציא על חמץ.

היה ערב חג מטורף אפילו יותר משנה רגילה...

שאחרי 4 בנות נולד להן בן, והברית היתה בדיוק בערב פסח🙂

אצלנו היתה אמורה להיות ברית בפסח, הקייטרינג כבר התחיל להכין (ללא קטניות, ללא שרויה, ככה זה בכשרות מהדרין בפסח..) וקנינו כבר הרבה מצות לכבוד הברית, ואז יום לפני הברית התברר שצריך לדחות בגלל צהבת... אז בסוף היתה ברית אחרי פסח עם אוכל של פסח (ולחמניות, ומהמצות נשאר לנו עד החופש בערך...).

אני איתך אחותי

המשוער שלי ביום האחרון של פסח

ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!

יום הולדת בפסח זה מיוחד, אז יש במה להתעודד😅

אז בלי

לחץ אחותי, הכל אפשרי😉

סתם כדי להירגע🙂

הספקתי להילחץ ולהתחיל לנקות לפסח.

חחחח......

משוגעת

עכשיו רק עצוב לי שלא זכיתי.

בעיני לא להילחץ אבל כן לחשוב על זה בשעשוע ואתגר במובן החיובי,

חלק מהחוויה של הריון, להיות במחשה על התלמ ועל המשמעות שלו (היה לי תלמ ביום כיפור לפני 8 שנים, חוויה עצומה היה להתלהב מזה.)

היה בסדר גמור. ממש דאגתי מהאוכל בבית חולים האמת (והייתי שם ארבעה ימים) והיה ממש לא נורא

אחת במעייני הישועה והיה סיוט כי לא נתנו שם בפסח להכניס אוכל, ואני איסטניסטית ולא נוגעת באוכל של הבית חולים אז היו צריכים לעבוד קשה להכניס לי אוכל🤦🏻‍♀️ היה סיוט. הייתי מאושפזת מלמחרת החג הראשון וילדתי רק בערב שביעי של פסח אחרי שבת חול המועד בבי"ח... אז השתחררתי רק אחרי החג. זה היה לפני הרבה שנים והמחלקה היתה ישנה והיתה לי חוויה על הפנים.

הלידה האחרונה שוב היתה בפסח אבל הפעם ילדתי באיכילוב והיה מושלם! זה חדרים פרטיים אז לא היה כ"כ משנה לי מבחינת האוכל וכו כי בכל מקרה כל אחת אוכלת בחדר שלה ואני אכלתי אוכל מהבית בנחת בלי להחביא😉.

מבחינת התארגנות לחג- רק הוצאתי חמץ מינימום בלי פרויקטים של ארגון ומיון שלא קשורים לחמץ, הכל בנחת ורגוע. דווקא היה נוח שחול המועד וכולם בחופש ועזרו עם הילדים בבית בשמחה, אבל יש לי משפחה מדהימה שגרים קרוב אז זה באמת מאד הקל. אחרי החג בעלי טיפל בכלי פסח והחמץ (ואחרי שהתאוששתי מהלידה סידרתי את הארונות מחדש😉). אם יש לך עוד שאלות- בכיף.

הייתי בטוחה שאלד בחג ראשון ואז הברית תהיה בחג שני שהיה יומיים ופחדתי מזה ממש

בסוף ילדתי לפני וככ שמחתי שלא היה לי אכפת מכלום חח

הברית הייתה בחול המועד, עשינו בבית הכנסת, הזמנו קייטרינג, היה מעולה.

חייבים להתחיל לחסוך לשבת בר מצווה באיזה מקום כי אף אחד לא ייתן את הבית שלו בשבת הגדול חח

ואולי השנה מראש תקפידו יותר בנושא חמץ כדי שיהיה יותר קל לנקות

לדוגמה לא לאכול חמץ בחדרים

כי לנקות בית עם בטן של חודש 9 לא סימפטי גם בלי קשר לתל"מ שניה לפני פסח

אני חששתי הריון שלם מברית בתשעה באב בלי לדעת בכלל מה מין העובר.

בסוף יצאה ברית בשבת והיה יותר כאב ראש אפילו😂

אל תחשבי על זה ככה

תהיי בראש שאת לא קובעת את המציאות והכל יסתדר לטובה גם אם זה בתוך החג וכו' זה כבר מוריד מהלחץ

גם הייתי בתקופה הזו לקראת לידה ואנשים יותר נלחצו ואמרו לי שלא תלדי ביום הזה ולא ביום הזה...

כאילו מי אנחנו ומה הבחירה שלנו בדברים האלה בכלל??

ב"ה ותודה על מה שיש מתי אני אלד זה לא משנה העיקר שהחוויה תהיה טובה בבריאות ובידיים מלאות

תכלס אי אפשר לצפות כלום.. ובעז"ה ה' יתן לנו חוויה שמחה וטובה וידיים מלאות

אבל רק אומרת שגם אני באחת הלידות הייתי צריכה ללדת בסביבות פסח, בסוף ילדתי חודשיים לפני , אז תשמחי, תנשמי, וכשתגיעי לגשר תחצי אותו ותעשי אך ורק מה שצריך מבחינת הלכה ..

ילדתי בן 4 ימים לפני פסח, צירים תוך כדי נקיונות... , ברית בחול המועד, בחדר לידה, המיילדת שאלה אותי מה תעשי בבר מצוה? 13 שנה שברנו את הראש, בסוף ארגננו בר מצוה בשבת הגדול בארוח במקום כלשהו( ממי תבקשי דירה בערב פסח)(. ו.... הגיע הסגר הראשון של הקורונה... חגגנו משפחה מצומצמת בבית, עליה לתורה במרפסת ( אאוטינג מטורף למי שמכירה אותי, הי...).אז למדנו שכל התוכניות שלנו בערבון מוגבל בשנים האחרונות... בכל אופן מבינה את הלחץ מלידה בערב פסח, זה דורש התארגנות ומחשבה מראש, במיוחד אם יש עוד ילדים. אחר כך זה דוקא תאריך נחמד ליום הולדת, בשיא הנקיונות של פסח אנחנו עוצרים וחוגגים לו. לרוב כולם בבית( יש לנו כבר גדולים ובשגרה לא כולם כל יום בבית).

הייתה ברית בפסח, אחד המוצלחים!!!

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות!

זה קודם כל להניח מסך בצד, לשכב רבע שעה ולעצום עיניים. זה מרגיע. אחרי זה מסדרת מחשבות (אפשר על דף גם)

מה אני רוצה לעשות

מה אני צריכה לעשות

מה חייב לעשות

בסדר הזה

מתחילה ממה שאני רוצה בדרכ אחרת זה יידחק לפינה (כל עוד הלוז הגיוני כן?)

ואז מה שאני לא מתחילה - אני עושה אותו לאט. זה מרגיע את הגוף. רק אחרי שאני מסיימת, מתקדמת הלאה.

לי יש מגנט של לוח מחיק על הדלת, וכשיש לי עומס בראש אני כותבת שם הכל וזה ממש מוריד את הלחץ

ואז אני מסננת לי מה חייב ומה כדאי שיהיה, ומתנהלת לפי זה

וכמובן שאין כיף יותר מלמחוק כל דבר שעשית כבר🙂

ונושאים לרשימות

מתבלבל לי הכל

רשימה להערב איפוס בית כביסה וכו

רשימה לשבת הקרובה הבעל"ט

רשימה לערב יוה"כ

רשימה ליוה"כ עצמו, משחקים חדשים אוכל לילדים וכו

רשימה לסוכות, חוה"מ ושמחת תורה...

אני למשל עשיתי רשימת קניות כללית לחגי תשרי. התפריטים אצלנו די קבועים ולכן הלכתי על המוכר, הרכבתי רשימה, הגדלתי אותה 🤭( בכמויות) וסיימתי. מה שיישאר אם כבר זה השלמות, ובאמת לשבוע הבא יש לי רשימה של ירקות בעיקר והשבוע קניתי דברים יותר בסיסיים כמו ביצים חלב קוטג וכו. גמככה החגים מתפרשים על פני שבועיים וחצי סהכ. אז הכל ביחד רוחבי יותר קל לי וגם פחות יציאות לקניות.

אני מכניסה בפנים הכל - מבגדים עד לקישוטי סוכה ומפיות מיוחדות. גם משחקים ליוםכיפור הייתי מכניסה בפנים. בעדיפות שלי זה תמיד שיהיה הכל מראש. מצדי עוד מאוגוסט😅

איפוס בית אני לא עושה רשימה. לדעתי לא חייב. זו רוטינה קבועה. רק דברים ספציפיים שאני לא רגילה לעשות רושמת כדי לא לשכוח

גם לכאלו שלא נראות הנקה יש ריצרצים בצדדים שהופכים אותם למתאימות

חגיגיות עם רוכסן

ובכללי אני לא קונה "שמלות הנקה" אלא שמלות עם כפתורים/וי/ רוכסן וכו'

לתאירי יש דברים מהממים אבל הסטודיו שלה בקרית מלאכי

מורידה את הכתפיה מהכתף ואז ממש נוח לי להניק, ויש סרפנים ממש יפים וחגיגיים (כי כבר נמאס לי שכל השמלות שבת שלי הן מעטפת או כפתורים)

שהפתח מרובע גדול עם גומי כזה

יש לי חולצת בסיס ואני פשוט שולפת את השרוול

יש לך רעיונות למקומות ספציפיים בהם אוכל למצוא?

אני מאוד אוהבת את הסגנון והגזרות

וגם היה לי ממש נוח.

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

אל דאגה...

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

ויותר מזה-

בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.

ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.

אין ערובה לשום דבר.

תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.

בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.

קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.

מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:

לא הייתי שמה לב לטעות.

שוק העבודה יראה שונה לגמרי

דווקא חשמלאים (כן אלה שעובדים עם הידיים) כנראה ירוויחו יותר ממנהדסי תוכנה

אבל יש עוד לפחות 20 שנה עד שהוא יגיע לשם

והחוג לא באמת ישפיע על מה שהוא יהיה בעתיד

קרקע.

היום אין קשר ביני לבין התעמלות ;)

אבל ברצינות, זו אמורה להיות שעה של כיף בלי דרישות לוחצות, בלי הסללה לכיוון מסוים, פשוט לעשות משהו כיף לשם הכיף...

לקריירה יש עוד מספיק זמן לדאוג בעיני...

רק חייבת להגיד שחוג רובוטיקה לא תמיד כזה מפתח לכיוון של הייטק, בטח לא בגיל הזה😅

הבן שלי היה ברובוטיקה והם בעיקר בנו רובוטים לפי הוראות ונהנו לראות אותם עושים דברים. בעלי תקופה היה מדריך בחוג רובוטיקה וגם כן, למדו לתפעל איזה שהוא רובוט מוכן מראש.

אז אין לי מושג איך החוגים אצלכם אבל אצלנו זה ממש לא משהו שנראה שישפיע על העתיד🤭

בה עושה היום משהו רחוק מאווווד מתכנות

שרואים שאתם רוסים? 🤭 (סתם, זוכרת שציינת את זה פעם. אלא אם כן התבלבלתי עם מישהי אחרת)

זה מאוד רוסי לרשום את הילד לחוג מתוך מחשבה על העתיד המקצועי שלו ולדחוף אותו לשם, אבל זו טעות. הילד לא נועד למלא את הציפיות שלנו ואנחנו לא אמורים להחליט בשבילו מה יהיה המקצוע שלו.

תנו לו להיות ילד ולהנות מהחוג. איזה כייף שהוא נהנה ומתלהב! חסכתם מאבק אחד

יש עוד המון שנים עד שתוכלו לראות איזה מקצוע מתאים לו, ובסוף הוא יבחר את מה שהוא נמשך אליו, ויכול להיות שזה יהיה שונה מאוד ממה שאתם מתכננים לו...

זה גם קטע של בורגנים