כיסוי ביטוחי מובנה-  קרן הפנסיה כוללת כיסויים ביטוחיים למקרי נכות ופטירה, המספקים ביטחון כלכלי לחוסך ולבני משפחתו.

(אובדן כושר עבודה, קצבה לשארים אחרי פטירת החוסך)

הבטחת תשואה על ידי המדינה- המדינה מבטיחה תשואה של 30% מהכספים המושקעים בקרן, בנוסף להשקעה בשוק ההון.

משיכה כקצבה חודשית- בגיל הפרישה, המשיכה היא כקצבה חודשית, המבטיחה הכנסה קבועה להמשך החיים, ולכל החיים.

כולל לבן/בת הזוג לכל חייהם אחרי פטירת בעל/ת הפוליסה.

רווק, יכול לוותר על המרכיב של ביטוח שארים בפנסיה - וכך יותר כספים ילכו להגדלת החיסכון הפנסיוני שלו.  

ביטוח שאירים במסגרת הביטוח הפנסיוני

הבטחת תשואה על ידי המדינה- המדינה מבטיחה תשואה של 30% מהכספים המושקעים בקרן, בנוסף להשקעה בשוק ההון.

זה לא מדויק.

המדינה מבטיחה שעל 30% מהכספים בקרן תקבל תשואה שנתית של 5% ריאלי (כלומר 5% + הצמדה למדד), אבל אותם 30% לא מושקעים בשום צורה במקום אחר, כלומר זה במקום השקעה בשוק ההון ולא בנוסף.

במילים אחרות:

נניח בחרת במסלול מחקה SP500.

אז 70% מהקרן שלך תקבל תשואה לפי SP500 (בתוספת הפרשי שער כמובן),

ו-30% מהקרן שלך תקבל תשואה של 5% + הצמדה.

האם זה טוב?

תלוי, בשנה שבה sp500 הפסידה זה טוב, בשנה שבה sp500 עולה ב-10% (או יותר) זה לא טוב.

וכמובן התשואה היא לא של 30%... אף גוף ואף מדינה לא יכולים להבטיח תשואה של 30%...

לסיכום, 

המדינה לא מבטיחה תשואה של 30%, אלא מבטיחה תשואה של 5% ריאלי על 30% מהסכום.
שזה כמובן דבר שונה לחלוטין.

כאשר לפעמים אותה השורה ממש היא גם יתרון וגם חסרון, תלוי בנקודת המבט.

למשל:

תשואה מובטחת של 5% ריאלי על 30% מהקרן - יש בזה יתרון כי חלק מהכסף תמיד מרוויח, אבל גם חיסרון כי אולי בשוק ההון אותם 30% היו מרוויחים יותר מ-5%.

קצבה קבועה עד יום מותך אפילו אם זה יהיה בגיל 200, כלומר הכסף מבחינתך "אף פעם לא נגמר", אבל זה גם חיסרון כי מי שמת שנה אחרי היציאה לפנסיה, בהרבה מקרים כל הכסף שהוא חסך "הולך לאיבוד" ולא מגיע ליורשים שלו (אלא החברה שמנהלת את הכסף משתמשת בזה בשביל לשלם לאותם אנשים שחיים עד גיל 200 - זה עיקרון הערבות ההדדית של קרנות הפנסיה, לפיו מי שמת מוקדם מממן את מי שמת מאוחר).

עם זאת יש דברים שהם יתרון באופן מובהק, כמו למשל הכיסוי הביטוחי ש-פ.א. דיבר עליו, שהוא כיסוי ביטוחי מאוד מאוד זול שלא תוכלי לקבל בשום מקום אחר תמורת אותה הפרמיה.

ויש גם דברים שהם חסרון מובהק, כמו שעל קצבת פנסיה צריך לשלם מס הכנסה לעומת קרן השתלמות שפטורה ממס אפילו אם נצברו שם מאות מיליוני ש"ח.

(אני לא מדבר על מיסוי בעת ההפקדה לקרן, שם יש פטור עד תקרה מסוימת גם לקרן השתלמות וגם לקרן פנסיה, אלא על פטור בעת משיכת הכספים).

וזה על קצה המזלג, יש עוד הרבה פרטים.

בגדול לדעתי הכי טוב לעשות את מה שכולם עושים - להפקיד לכל אחד מהם את המקסימום שאפשר בהתאם לשכר. ליהנות גם מהיציבות והביטחון של קרן פנסיה (עם ביטוחים זולים וערבות הדדית למקרה של אריכות ימים), וגם מהגמישות והפטור ממס של קרן השתלמות. כאמור בהתחלה לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות, ולכן עדיף לשלב.

דבר נוסף, זה חובה בניגוד לקרן השתלמות, מדינת ישראל מחייבת את אזרחיה לדאוג לעצמם ולא להיות אידיוטים גמורים כדי שלא תצטרך לדאוג לרווחה שלהם בגיל פרישה.

ויש מס הכנסה במשיכה כקצבה,

ויש מס של 35% אם מושכים לפני הזמן,

אז מה היתרון?

אני חושב שאם רוצים להפקיד עצמאית, יש כלים מתאימים יותר.

ככה לא תיקח לפני הזמן.

ככה ישאר לך לפנסיה, זה הרעיון.

למה שבנאדם יעשה את זה לעצמו?

ובכל מקרה, התעלמת מזה שגם אם לא אמשוך לפני הזמן, אשלם מס הכנסה כאשר אקבל את הכסף כקצבה

זו בעיה עולמית שמנסים לפתור בכל מיני טריקים ושטיקים אבל בשורה התחתונה, רוב האנושות לא תצליח לחסוך סכום שיספיק לחיות בסטנדרט החיים שאליהם התרגללו האנשים.

בפועל כנראה שרוב האנשים לא יפרשו עד שיהיו סיעודיים, או לא יפרשו לעולם, רוב האנשים פשוט יורידו הילוך בעבודה.

תהיה דרישה כנראה להעלות מיסים לרפד את הביטוח הלאומי ואת קצבאות הזיקנה, נצטרך גם להעלות את גיל הפרישה.

כנראה שגם הטכנולוגיה והרפואה תעזור אבל כרגע הם בעיקר מאריכים את שנות העבודה שזה יוצר דווקא בעיה לעניין זה.

יש עוד דרכים כמו חוק קופות פנסיה ברירת מחדל שעובד חצי כח, עוד פתרון יקר במיוחד הוא משכנתא הפוכה, עדיין עצם זה שאפשר למשוך מקרן הפנסיה בכלל, ופיצויי פיטורין בפרט זה מצב נורא בעייתי.

עצמאים אגב חייבים לדאוג לעצמם ולהפקיד עצמאית, אמנם איש לא אוכף את זה כרגע אבל אם הם לא יעשו זאת הם יהיו נטל על הציבור או יעבדו עד שיהיו סיעודיים ואז יהיו נטל על הציבור.

ישראל היא עוד מדינה שהמצב בטטה הזה יחסית פוגע בה פחות כי ישראל היא מדינה מערבית שיש לה הרבה ילדים שיכולים לתמוך במיסיהם (זאת מתוך הנחה שהילדים יעבדו בכלל) אבל גם כאן, הרבה מהילדים מתחילים לעבוד הרבה יותר מאוחר מהוריהם, ועל כן תקופת העבודה שלהם מתקצרת ואין מספיק זמן לצבירת ריבית דריבית בפנסיה, מה גם שמחליפים מקומות עבודה הרבה יותר מהוריהם וגם חופשות לידה רבות ולפעמים משיכת כספי פיטורין רבים מהפנסיה כל זאת ועוד גורם שלאנשים לא יהיה די כסף לפרישה אף פעם.

מעבר לזה אין מודעות מספקת לדמי ניהול ולמסלולים מומלצים לצעירים (סנופי/מנייתי) והרבה מהיושבים כאן נמצאים בברירת המחדל "מסלול כללי" שאומר שיהיה להם קצת יותר מחצי ממה שהיה יכול להיות להם לו היו בוחרים במסלול עם סיכון גבוה בשנות העשרים שלהם.

כך או אחרת זו בעיה עולמית בכל מדינות המערב, מה נצטרך לעשות כשנרצה לפרוש, רובינו נג'נגל בין כל האפשרויות, חלק רק יורידו הילוך, חלק ידרשו להצביע למפלגות סוציאליסטיות שיעלו את דמי הביטוח הלאומי וקצבאות הזיקנה, חלק יחיו מהירושה שתיפול עליהם מהשמיים,חלק יגורו אצל ילדיהם וייתלו בהם כלכלית, חלק גם ימשכנו את הדירה שלהם במשכנתא הפוכה.

זו בעיה עולמית אגב צרפת עכשיו בכותרות כאשר החוב הלאומי שלהם דורש העלאת מיסים ופגיעה ברווחה ובפנסיות שלהם וזה גורם לממשלה החמישית שלהם ליפול אחרי 26 ימים ובלגן, צרפת לא לבד, כל המערב בכיוון הזה, למיטב ידיעתי לאף אחד אין פתרון לבעיית הפנסייה העולמית המתקרבת.

האחרון שניסה לפתור חלק מהבעיה הזו בישראל הוא אורי אורבך המנוח השר לענייני אזרחים ותיקים לשעבר, משרד שדווקא חבל שנסגר, הבעיה בישראל כאמור לא אקוטית כמו ברוב אירופה וארה"ב כי לנו יש ילדים ש(אולי) ישלמו מיסים כאשר נפרוש מה שאין להם אבל הבעיה בעודה עומדת והיא מתקרבת, היא תהיה משמעותית יותר כאשר אנחנו נגיע לגיל פרישה אם לא יימצא פיתרון.

אז מה הכי טוב? לדאוג לעצמך שתהיה לך קופה גדולה ושמנה לנוח עליה כשתתעייף, לדאוג להפקיד עצמאית ולתכנן פרישה עם איש מקצוע.

וזה למה עדיף להפקיד לפנסיה עצמאית.

כמובן אם אתה מעדיף לחדש את הרכב אחרי 6 שנים מאשר לדאוג לזה שהילדים שלך יצטרכו לפרנס אותך אז זו העדפה שלך אז עדיף כנראה קרן השתלמות או חשבון מסחר אפילו.

שים לב, אני מתערב שאם תשאל את רוב באי הפורום הזה כמה כסף יש להם בפנסיה וכמה הם צפויים לקבל בפרישה הם לא ידעו, לא זו בלבד יש פה כנראה אנשים שאפילו לא יודעים באיזה חברה הקרן שלהם נמצאת והאם הם חוסכים בקרן פנסיה, ביטוח מנהלים, או קופת גמל ומה ההבדל ביניהם, שלא לדבר על דמי ניהול ומסלול השקעה שזה בכלל...

מלבד הבעיה האקוטית של צמצום הילודה בעולם המערבי - בצרפת יוצאים לפנסיה בגיל 60 עד 62. תלוי מגזר.  

וכל ניסיונות הממשלות בצרפת בשנים האחרונות להעלות את גיל הפרישה נכשלו מול האיגודים המקצועיים 

אלא לדאוג לבעיות של @פשוט אני...

ובשביל לדאוג לעצמי, אין סיכוי שאכניס כסף במודע למסלול שבו אני דופק את עצמי בכל מקרה: אם אמשוך מוקדם אשלם 35% מס, אם אמשוך בזמן אז אשלם מס הכנסה.

בדיוק בשביל זה יש כלים אחרים, כמו קרן השתלמות ואם הגעת לתקרה אז קופת גמל להשקעה.

בשני הכלים האלה אין מס על משיכה, בקרן השתלמות זה לאחר 6 שנים ובקופ''ג זה מגיל 60 במשיכה כקצבה.

אני לא צריך שמישהו יחזיק לי את היד בכוח וימנע ממני להשתמש בכסף שלי, אני ילד גדול עם ראש על הכתפיים ורק אני אחליט אם ומתי להשתמש בכסף שלי.

אתה דואג לעצמך, יהיה לך כסף לפנסיה ולאחרים לא, תוכל לצאת לפנסיה ואחרים לא, תוכל להשאר באותה רמת חיים ואחרים לא, תוכל לא להתעלק על חשבון הילדים שלך ואחרים לא, תוכל להוריש את הבית שלך לילדיך ואחרים לא, איך בכל זה אתה דופק את עצמך עדיין לא הבנתי.

אבל כרצונך, אתה לא רוצה את כל הטוב הזה אז שיבושם לך.

אתה הרי רוצה נזילות כי אתה לא דואג למה שיקרה לך בגיל פרישה ואתה רוצה להוציא את הכסף לפני בלי שיחזיקו לך את היד, פה לדעתי אתה טועה ומה שהמדינה מחייבת הוא לא מספיק בפועל בשביל הדור שלנו עם הפנסיה הצוברת, לא נספיק לצבור מספיק לפרישה שאנחנו מדמיינים אם לא יחזיקו לנו את היד מאוד מאוד חזק.

אתה ילד גדול, אתה מודע לכמה יהיה לך בפנסיה? כמה תקבל כקיצבה? אל תשכח להוריד חצי מזה בגלל האינפלציה, זה רמת החיים שאתה רוצה? אני רוצה לחיות ממש טוב כשאתעייף ולכן אני משקיע בפנסיה בכל הכח.

החלטות פיננסיות.

לא עבורי ולא עבור אחרים.

לכן תמיד אבחר במסלול שבו המיסוי הוא הנמוך ביותר, יועץ השקעות שימליץ לך להשקיע בכוונה במקום עם מיסוי גבוה צריך להיות מפוטר.

והכי חשוב:

אם אתה רוצה לחיות ממש טוב כשתתעייף, למה להשקיע בפנסיה ולא בכלי עם פטור מלא ממס?

למה להתנדב לשלם מס?

אני הרי לא אמרתי בשום מקום לא לחסוך לעתיד, רק אמרתי לא לחסוך בכלי שבו המדינה נוגסת בחיסכון, בשעה שיש אלטרנטיבות.

אתה חושב שהמקסימום שהמדינה תפקיד לך כשכיר יספיק לך אני יודע שזה לא יספיק לי לכן אני דואג לעצמי.

אין מיסוי גבוה אם תדע לפרוש לפי התכנון שלך, למעשה אין מיסוי בכלל אם תחליט לקבל קצבה עד גובה מסוים ואתה יכול לבחור בזה, 0 מס הכנסה וישאר לך מה להוריש.

אני לא מבין מה הקשר להתנדב לשלם מס? אני מתכוון לשלם 0 מס בפנסיה ולעשות את זה עם מתכנן פיננסי, אני לא מבים איך הגעת למסקנה שאשלם יותר מס ממך? אני פשוט תהיה לי האופציה לפרוש בניגוד לאחרים, זה הכול.

המדינה לא נוגעת לך בפנסיה אם תדע לעשות את זה חכם, המדינה פשוט שומרת עליך שזה לא יהיה נזיל, זה הכל וזה הסוד.

כיום כדי להתחיל לשלם מס הכנסה על קצבת פנסיה אתה צריך שהקצבה שלך תהיה בגובה 8480 שקל, שזה די הרבה, צריך כמה מליונים טובים בצוברת בשביל זה אבל הקטע שאתה יכול לבחור מה יהיה גובה הקצבה שלך וכמה לחלק וכך אתה יכול לקבוע אם תשלם מס בכלל, אני מאמין שעד שאפרוש זה יעלה הסכום הזה גם בפרישה שלי וגם של אשתי ואם תשאר פנסיה צוברת כשאמות זה יעבור לשארים וכך בדיוק יהיה לי אפס עגול של מס.

אם תרצה להפגש ללבן את העניין אסביר לך בפשטות זה לא כזה מסובך ואני לא מבין איך הגעת לטעון נגדי טענות נגד מה שלא טענתי מעולם.

אגיב לטענות האחרונות שלך:

אתה חושב שהמקסימום שהמדינה תפקיד לך כשכיר יספיק לך -

המדינה לא מפקידה לי כלום. ובכל מקרה כתבתי שאני בעד לחסוך יותר ממה שהחוק מחייב, פשוט לא דרך הפנסיה אלא דרך כלים אחרים משתלמים יותר.

אין מיסוי גבוה אם תדע לפרוש לפי התכנון שלך, למעשה אין מיסוי בכלל אם תחליט לקבל קצבה עד גובה מסוים ואתה יכול לבחור בזה, 0 מס הכנסה וישאר לך מה להוריש -

אתה בעצמך כתבת בהמשך שיש מס אם הקצבה גבוהה יותר מכ-8.5 אלף ש''ח. זה בכלל לא הרבה, למה שאני אתנדב להגדיל את הקצבה שלי אם כבר עברתי את רף המס? למה שאחיה ממשכורת של 7 אלף בחודש רק בשביל להוריש לילדים שלי יותר?

במקום זה אפשר להפקיד לקופת גמל להשקעה, למשוך כקצבה עם פטור מלא ממס רווחי הון וממס הכנסה, בלי שצריך לצמצם את הקצבה רק בשביל להתחמק ממס. מושכים כל חודש כמה שיש וכמה שאפשר, אין מס, אם לא השתמשת בכסף שמשכת אז ממילא הוא יעבור ליורשים בלי מס.

המדינה פשוט שומרת עליך שזה לא יהיה נזיל -

אני לא רוצה שהמדינה תשמור עלי (מלבד בהיבט הבטחוני וכיוצ''ב), בטח לא על ידי מיסוי דרקוני של 35%.

אני לא בונה שהמדינה תפקיד לי שקל, אני מפקיד לעצמי, יחד עם זאת אני *משער* בסבירות גבוהה שתקציבי הביטוח הלאומי וקצבאו. הזיקנה יגדלו כי לאנשים לא יהיה כסף לפרישה ויהיה לחץ על הממשלה לעשות את זה, אני לא חושב שזה מה שנכון לעשות אבל אני משער שזה מה שיקרה כי הילדים של אנשים שלא חסכו מספיק יקרסו תחת הנטל כפי שכבר קורה במדינות מסויימות.

כדי להגיג למס הכנסה על הפנסיה זה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר ממה שיש לחוסך הממוצע, אנשים בקושי מגיעים למליון, מליון וחצי שקל, רוב החוסכים לא יגיעו לקצבה של 8480 שקל (ושוב אני מעריך שהמספר הזה עוד יעלה מאוד עד שאני אפרוש) למעשה כבר עכשיו אנשים לא יכולים לפרוש כי אין להם די בפנסיה בשביל זה והם נאלצים לג'נגל.

קופת גמל להשקעה יש לה שתי מגרעות:

1. היא יקרה בדמי ניהול

2. היא נזילה מידי

מה שאין כן בקרנות הפנסיה.

יתר על כן, יש יתרון נוסף בקרן פנסיה שלא דיברתי עליו הוא המרכיב הביטוחי, קרן פנסיה מספקת את הביטוח הזול ביותר שקיים בשוק הישראלי בפער, אני כמשקיע עצמאית בקרן פנסיה חודשית אם מחר אני מאבד את כושר העבודה שלי חלילה אני מתחיל לקבל 60 אלף שקל חודשית, אם הייתי עושה את ביטוח אובדן כושר עבודה רגיל בסכום הזה זה היה עולה לי הון תועפות אם בכלל היו מאשרים לי את זה.

המדינה לא שומרת עלי שזה לא יהיה נזיל, אני בחרתי להשקיע כך, אני בחרתי לקשור את ידיי כדי לא לעשות שטויות כדי שלא אתפתה לקנות אוטו חדש, כדי שלא אצא לחופשה ובכללי שאפנה את הכסף לדבר החשוב באמת- לא להיות תלוי בילדים שלי לעת זיקנה, זה לא המדינה שמחיּיבת אותי להשקיע אלפי שקלים בחודש בקרן הפנסיה שלי, המדינה מחייבת אותי הרבה פחות ולא מספיק, מי שדואג לי זה אני בעצמי ולא המדינה, אני בוחר לקשור את ידיי בדיוק כמו שיש לי נטספארק, אותו רעיון.

שרוב החוסכים לא יגיעו לקצבה של 8480 שקל?

זה שהיום יש אנשים שאין להם מספיק כסף לפרוש לא מעיד על כלום, כי החובה להפריש לפנסיה התחילה רק ב 2008

בוא נניח אדם ממוצע.

מקבל משכורת קבועה של 10k כל חייו עובד שכיר

מפריש לפנסיה לפי חוק

הפרשה שלו+מעסיק+ פיצוי פיטורין

מביא אותך לסביב הפקדה חודשית של 2000 שח חודשי

התחיל לעבוד רק בגיל 30

עבד 37 שנים עד הפנסיה (בהנחה וגיל הפנסיה לא יגדל)

קרן הפנסיה היתה סולדית. הצליחה להשיג רק 5% תשואה שנתית ממוצעת (עם ד.נ של 0.2)

יוצא סביב 2.4 מיליון שח ערב פרישה לפנסיה.

נגיד ותוחלת החיים הוא 87 שנים

2.4 מיליון לחלק ל18 שנים

יוצא כ11 אלף

אם תעשה את החישוב הזה על מישהו שעבד ב6500 כל חייו אבל התחיל לעבוד בגיל 23 יצא לך סכום דומה

אנשים לא מגיעים לגיל פרישה אפילו עם מליון אחד, 

גם אנשים שהתחילו לחסוך בפנסית חובה מ2008 והיום בערך בני 40 אז הם בסביבות 200 אלף.

אפילו אם הרוויח מינימום.

כמו שכבר נכתב על ידי @ברגוע, בעבר לא הייתה חובה להפריש לפנסיה ולכן מה שאתה כותב עליו כבר לא רלוונטי...

בדור שלנו כולם מפרישים כבר מגיל צעיר.

ואם הם בני 40 אז יש להם עוד 27 שנים להפריש.

אדם שמרוויח למשל 20 אלף ש''ח, אבל מפקיד לפנסיה פי 4 ממה שהחוק דורש (כך שבסוף הוא מפריש כמו אדם שמרוויח 80 אלף), עדיין יקבל קצבת אובדן כושר עבודה בסך 15 אלף ש''ח בלבד.

אתה יכול לראות בדוח הרבעוני של קרן הפנסיה שלך מה הסכום החודשי במקרה של אובדן כושר עבודה.

הדרך היחידה להגדיל את הכיסוי לאובדן כושר עבודה, היא להפריש לפנסיה עבור הכנסות שאינן חייבות בהפרשה לפנסיה, כמו למשל החזר נסיעות או אחזקת רכב או דמי ההבראה שהמעסיק משלם לך, ולא מפריש לך עבורן לפנסיה.

לא הסכום של הביטוח, כי הסכום של הביטוח תלוי בשכר הקובע ולא ביתרת החיסכון.

ואם מופיע באתר שלהם אחרת, זה כי ההפקדות שלך מבלבלות את המחשבון האוטומטי שלהם והם לא יודעים מה השכר האמיתי שלך.

אם חלילה חלילה יבוא יום והם יצטרכו לשלם לך אובדן כושר עבודה, הם כבר יעשו את הבדיקות שלהם ויראו מה השכר האמיתי שלך, וישלמו 75% בלבד. שקל לא יותר.

בשרשור הזה. שימושי מאוד.

למשל, לא עדיף לעשות ביטוח תאנות אישיות בנוסף  כדי להגדיל את ההכנסה במקרה של חלילה אכע? יש ביטוח נוסף שאתה מכיר שיכסה אכע במקרה של חולי או שיש הגבלה על מספר הביטוחים שניתן לעשות במקרה הזה?

התשובה הקצרה: כן, אפשר, אבל יש מגבלות והיגיון מאחורי זה.

הנה פירוט ברור:

🧾 1. אפשר לעשות כמה פוליסות פרטיות

באופן עקרוני, אתה יכול לרכוש כמה ביטוחים פרטיים לנכות ואובדן כושר עבודה — מחברות שונות או אפילו מאותה חברה. אין חוק שמונע זאת.

אבל…

⚖️ 2. סכום הפיצוי הכולל מוגבל

מטרת ביטוח אובדן כושר עבודה היא לפצות על הכנסה שאבדה, לא לייצר רווח. לכן, אם יש כמה פוליסות, לא תקבל פיצוי מלא מכל אחת במצטבר אם הסכום הכולל עובר את ההכנסה שלך לפני הפגיעה.

בדרך כלל חברות הביטוח מגבילות את הפיצוי ל־עד 75% מההכנסה החודשית (לפעמים פחות).

לכן אם תרצה כמה פוליסות, הן יתחשבו זו בזו בעת תביעה.

🧍‍♂️ 3. ביטוח נכות (חד־פעמי) – זה שונה

אם מדובר ב־ביטוח נכות מתאונה או מחלה (שמעניק פיצוי חד־פעמי לפי אחוזי נכות), אז כן — אפשר להחזיק כמה כאלה ולקבל מכל אחת פיצוי מלא, בלי תלות בפוליסות אחרות.

הסיבה: כאן זה לא פיצוי על אובדן הכנסה אלא תגמול על נזק גופני.

🏦 4. ביטוחים קיימים שצריך לקחת בחשבון

לפני שמוסיפים ביטוחים פרטיים, כדאי לבדוק:

•האם יש כבר כיסוי דרך קרן הפנסיה (כוללת רכיב לאובדן כושר עבודה).

•האם יש ביטוח דרך המעסיק או ביטוח קולקטיבי.

•האם יש ביטוח לאומי (קצבת נכות) — לא קשור לביטוחים פרטיים, אבל חשוב להבין את התמונה הכוללת.

✅ לסיכום

•אובדן כושר עבודה – אפשר כמה פוליסות, אבל הפיצוי הכולל מוגבל להכנסה.

•נכות מתאונה / מחלה (חד-פעמי) – אפשר כמה, וכל אחת משלמת במלואה.

•חשוב לתאם מול סוכן ביטוח או יועץ אובייקטיבי כדי להימנע מתשלום כפול על כיסויים חופפים.

בכל מקרה אכע מוגבל ל75 אחוז מהשכר אלא אם עושים ביטוח אחר

האמת שאצלנו בעבודה יש ביטוח קולקטיבי שלא הצטרפתי אליו ומתלבטת אם כן. צריכה לקרוא את הפוליסה האמת

אין הגבלה חוקית על כמה קרנות

פעילות מחזיקים וכמה אפשר להפקיד לקרן השתלמות, אבל על הסכומים שמעבר לתקרה:

•לא תקבלי ניכוי או זיכוי ממס (אם עצמאי).

•לא תקבלי פטור ממס רווח הון על הרווחים שנצברו מעל התקרה.

כלומר, מותר להפקיד יותר, אבל זה כבר לא משתלם מבחינת מס

השאירים הזכאים לקבלת הכסף (פנסיית שארים) במקרה שהמבוטח בקרן פנסיה הלך לעולמו:

- בן/בת זוג של המבוטח וילדיו שהם בני פחות מ-21.

- הוריו של המבוטח (רק אם המבוטח רווק ללא ילדים).

סכומי הקצבה משתנים בהתאם לשיעור הכיסוי הביטוחי שנבחר, המשכורת הקובעת של הנפטר ומספר השאירים הזכאים

- רווק שאין לו בן זוג ואין לו ילדים רשאי לוותר על ביטוח שאירים ולהגדיל את גובה החיסכון ואת גובה קצבת הפנסיה שתשולם לו לאחר הפרישה לגמלאות)  כפי שהבאתי לעיל בתגובה קודמת. 

יש אפשריות שונות, לפי התקנון של קרן הפנסיה בה העובד מבוטח. 

כשאדם יוצא לפנסיה הוא יכול לבחור בין אפשרויות שונות.

על קצה המזלג ובפשטות ורק לשם הדוגמה:

הוא יכול לבחור לקבל את הקצבה עד גיל 80, ואז אם הוא ימות לפני - הקצבה תגיע ליורשיו, אך אם הוא ימות אחרי - הוא יפסיק לקבל קצבה בגיל 80.

הוא גם יכול לקבל את הקצבה לכל חייו, אפילו אם יאריך עד 120, אבל אז אם הוא ימות בגיל 70 הכסף הולך לאיבוד.

בין שתי האפשרויות האלה יש עוד הרבה אפשרויות ביניים, למשל כסף לכל החיים אבל בסכום נמוך יותר, ובתמורה להפחתה הזאת השארים כן יקבלו כסף אם האדם נפטר לפני הזמן.

סתם זורק רעיון.

מישהו הגיע לפנסיה. יודע שעכשיו יכנס לו כל החיים 6000 שח מהקופ"ג להשקעה.

יכול למשכן את הדירה ויהיה לו הון זמין

הופך להיות כמו כסף שנצבר בקופת פנסיה. כלומר לאחר מוות בני משפחה מקבלים קצבה ולא את הכסף עצמו

כאמור קודם יש הרבה מסלולים של קצבה, אבל אני לא בקיא הזה במאה אחוז. אני יודע שהיורשים כן מקבלים את היתרה בירושה במכה אחת במסלולים מסוימים, אבל פחות בקיא במנגנון.

יש מסלולים שאם אדם קיבל קצבה אחת ומת, משפחתו לא תקבל כלום, ויש מסלולים שתקבל 20 שנה קצבאות או עד 120 של בן/בת הזוג.

לכן, לפני שבוחרים מסלול, צריך לחשוב ולהתייעץ מה הכי מתאים לכם.. (לא דומה אלמן לנשוי לדוגמא)

למיטב ידיעתי - בכל המסלולים בפנסיה שניתן לבחור בעת הפרישה- הקצבה לעמית/מבוטח היא לכל החיים.

הבחירה היא האם להבטיח לבן/בת הזוג קצבה עד סוף ימיו\ ימיה, או עד 120 קצבאות וכדומה.

הערה נוספת היא זו שהפקדה מעבר לתקרה מסויימת גם בקרן פנסיה הופכת לקצבה מוכרת שפטורה ממס בעת שמקבלים אותה, בדומה לגמל להשקעה. (אבל, עדיין יש הבדלים בין המוצרים, ויש עדיין עדיפות מסויימת לחסוך בגמל להשקעה ולא בפנסיה מעבר לתקרות בהיבטי הנזילות)  

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)

בגלל שזה פורום ולא לוח מודעות, עדיף לכתוב כאן את הדברים ולא להסתפק בקישור חיצוני שלא יוביל לשום דבר...

ולא שאחת יודע הכל ומסתכל בעליונות על השני

צריך כמה שיותר החלטות משותפות.

שלושה *שותפים* באדם.

הוא לדבר ב"אנחנו", להתייעץ, להחליט יחד, להסתכל על השני להרגיש אותו.

יש תמיד שתי תנועות במקביל, אחת היא האנחנו, לראות את המשותף, לראות את השני ולהעניק לו, להחליט יחד, להתמסר זה לזה. לא לתת לאגו להיות מעל הזוגיות, כי אנחנו אחד.

השנייה היא אני - מי אני בתוך האנחנו הזה. איפה הצורך והרצון שלי. לא לתת לו להירמס.

וכמובן כל אחד צריך לדייק איפה הוא צריך להיות כרגע בשתי התנועות האלה. ולהגיע בלב פתוח ועם אמון...