כיסוי ביטוחי מובנה-  קרן הפנסיה כוללת כיסויים ביטוחיים למקרי נכות ופטירה, המספקים ביטחון כלכלי לחוסך ולבני משפחתו.

(אובדן כושר עבודה, קצבה לשארים אחרי פטירת החוסך)

הבטחת תשואה על ידי המדינה- המדינה מבטיחה תשואה של 30% מהכספים המושקעים בקרן, בנוסף להשקעה בשוק ההון.

משיכה כקצבה חודשית- בגיל הפרישה, המשיכה היא כקצבה חודשית, המבטיחה הכנסה קבועה להמשך החיים, ולכל החיים.

כולל לבן/בת הזוג לכל חייהם אחרי פטירת בעל/ת הפוליסה.

רווק, יכול לוותר על המרכיב של ביטוח שארים בפנסיה - וכך יותר כספים ילכו להגדלת החיסכון הפנסיוני שלו.  

ביטוח שאירים במסגרת הביטוח הפנסיוני

הבטחת תשואה על ידי המדינה- המדינה מבטיחה תשואה של 30% מהכספים המושקעים בקרן, בנוסף להשקעה בשוק ההון.

זה לא מדויק.

המדינה מבטיחה שעל 30% מהכספים בקרן תקבל תשואה שנתית של 5% ריאלי (כלומר 5% + הצמדה למדד), אבל אותם 30% לא מושקעים בשום צורה במקום אחר, כלומר זה במקום השקעה בשוק ההון ולא בנוסף.

במילים אחרות:

נניח בחרת במסלול מחקה SP500.

אז 70% מהקרן שלך תקבל תשואה לפי SP500 (בתוספת הפרשי שער כמובן),

ו-30% מהקרן שלך תקבל תשואה של 5% + הצמדה.

האם זה טוב?

תלוי, בשנה שבה sp500 הפסידה זה טוב, בשנה שבה sp500 עולה ב-10% (או יותר) זה לא טוב.

וכמובן התשואה היא לא של 30%... אף גוף ואף מדינה לא יכולים להבטיח תשואה של 30%...

לסיכום, 

המדינה לא מבטיחה תשואה של 30%, אלא מבטיחה תשואה של 5% ריאלי על 30% מהסכום.
שזה כמובן דבר שונה לחלוטין.

כאשר לפעמים אותה השורה ממש היא גם יתרון וגם חסרון, תלוי בנקודת המבט.

למשל:

תשואה מובטחת של 5% ריאלי על 30% מהקרן - יש בזה יתרון כי חלק מהכסף תמיד מרוויח, אבל גם חיסרון כי אולי בשוק ההון אותם 30% היו מרוויחים יותר מ-5%.

קצבה קבועה עד יום מותך אפילו אם זה יהיה בגיל 200, כלומר הכסף מבחינתך "אף פעם לא נגמר", אבל זה גם חיסרון כי מי שמת שנה אחרי היציאה לפנסיה, בהרבה מקרים כל הכסף שהוא חסך "הולך לאיבוד" ולא מגיע ליורשים שלו (אלא החברה שמנהלת את הכסף משתמשת בזה בשביל לשלם לאותם אנשים שחיים עד גיל 200 - זה עיקרון הערבות ההדדית של קרנות הפנסיה, לפיו מי שמת מוקדם מממן את מי שמת מאוחר).

עם זאת יש דברים שהם יתרון באופן מובהק, כמו למשל הכיסוי הביטוחי ש-פ.א. דיבר עליו, שהוא כיסוי ביטוחי מאוד מאוד זול שלא תוכלי לקבל בשום מקום אחר תמורת אותה הפרמיה.

ויש גם דברים שהם חסרון מובהק, כמו שעל קצבת פנסיה צריך לשלם מס הכנסה לעומת קרן השתלמות שפטורה ממס אפילו אם נצברו שם מאות מיליוני ש"ח.

(אני לא מדבר על מיסוי בעת ההפקדה לקרן, שם יש פטור עד תקרה מסוימת גם לקרן השתלמות וגם לקרן פנסיה, אלא על פטור בעת משיכת הכספים).

וזה על קצה המזלג, יש עוד הרבה פרטים.

בגדול לדעתי הכי טוב לעשות את מה שכולם עושים - להפקיד לכל אחד מהם את המקסימום שאפשר בהתאם לשכר. ליהנות גם מהיציבות והביטחון של קרן פנסיה (עם ביטוחים זולים וערבות הדדית למקרה של אריכות ימים), וגם מהגמישות והפטור ממס של קרן השתלמות. כאמור בהתחלה לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות, ולכן עדיף לשלב.

דבר נוסף, זה חובה בניגוד לקרן השתלמות, מדינת ישראל מחייבת את אזרחיה לדאוג לעצמם ולא להיות אידיוטים גמורים כדי שלא תצטרך לדאוג לרווחה שלהם בגיל פרישה.

ויש מס הכנסה במשיכה כקצבה,

ויש מס של 35% אם מושכים לפני הזמן,

אז מה היתרון?

אני חושב שאם רוצים להפקיד עצמאית, יש כלים מתאימים יותר.

ככה לא תיקח לפני הזמן.

ככה ישאר לך לפנסיה, זה הרעיון.

למה שבנאדם יעשה את זה לעצמו?

ובכל מקרה, התעלמת מזה שגם אם לא אמשוך לפני הזמן, אשלם מס הכנסה כאשר אקבל את הכסף כקצבה

זו בעיה עולמית שמנסים לפתור בכל מיני טריקים ושטיקים אבל בשורה התחתונה, רוב האנושות לא תצליח לחסוך סכום שיספיק לחיות בסטנדרט החיים שאליהם התרגללו האנשים.

בפועל כנראה שרוב האנשים לא יפרשו עד שיהיו סיעודיים, או לא יפרשו לעולם, רוב האנשים פשוט יורידו הילוך בעבודה.

תהיה דרישה כנראה להעלות מיסים לרפד את הביטוח הלאומי ואת קצבאות הזיקנה, נצטרך גם להעלות את גיל הפרישה.

כנראה שגם הטכנולוגיה והרפואה תעזור אבל כרגע הם בעיקר מאריכים את שנות העבודה שזה יוצר דווקא בעיה לעניין זה.

יש עוד דרכים כמו חוק קופות פנסיה ברירת מחדל שעובד חצי כח, עוד פתרון יקר במיוחד הוא משכנתא הפוכה, עדיין עצם זה שאפשר למשוך מקרן הפנסיה בכלל, ופיצויי פיטורין בפרט זה מצב נורא בעייתי.

עצמאים אגב חייבים לדאוג לעצמם ולהפקיד עצמאית, אמנם איש לא אוכף את זה כרגע אבל אם הם לא יעשו זאת הם יהיו נטל על הציבור או יעבדו עד שיהיו סיעודיים ואז יהיו נטל על הציבור.

ישראל היא עוד מדינה שהמצב בטטה הזה יחסית פוגע בה פחות כי ישראל היא מדינה מערבית שיש לה הרבה ילדים שיכולים לתמוך במיסיהם (זאת מתוך הנחה שהילדים יעבדו בכלל) אבל גם כאן, הרבה מהילדים מתחילים לעבוד הרבה יותר מאוחר מהוריהם, ועל כן תקופת העבודה שלהם מתקצרת ואין מספיק זמן לצבירת ריבית דריבית בפנסיה, מה גם שמחליפים מקומות עבודה הרבה יותר מהוריהם וגם חופשות לידה רבות ולפעמים משיכת כספי פיטורין רבים מהפנסיה כל זאת ועוד גורם שלאנשים לא יהיה די כסף לפרישה אף פעם.

מעבר לזה אין מודעות מספקת לדמי ניהול ולמסלולים מומלצים לצעירים (סנופי/מנייתי) והרבה מהיושבים כאן נמצאים בברירת המחדל "מסלול כללי" שאומר שיהיה להם קצת יותר מחצי ממה שהיה יכול להיות להם לו היו בוחרים במסלול עם סיכון גבוה בשנות העשרים שלהם.

כך או אחרת זו בעיה עולמית בכל מדינות המערב, מה נצטרך לעשות כשנרצה לפרוש, רובינו נג'נגל בין כל האפשרויות, חלק רק יורידו הילוך, חלק ידרשו להצביע למפלגות סוציאליסטיות שיעלו את דמי הביטוח הלאומי וקצבאות הזיקנה, חלק יחיו מהירושה שתיפול עליהם מהשמיים,חלק יגורו אצל ילדיהם וייתלו בהם כלכלית, חלק גם ימשכנו את הדירה שלהם במשכנתא הפוכה.

זו בעיה עולמית אגב צרפת עכשיו בכותרות כאשר החוב הלאומי שלהם דורש העלאת מיסים ופגיעה ברווחה ובפנסיות שלהם וזה גורם לממשלה החמישית שלהם ליפול אחרי 26 ימים ובלגן, צרפת לא לבד, כל המערב בכיוון הזה, למיטב ידיעתי לאף אחד אין פתרון לבעיית הפנסייה העולמית המתקרבת.

האחרון שניסה לפתור חלק מהבעיה הזו בישראל הוא אורי אורבך המנוח השר לענייני אזרחים ותיקים לשעבר, משרד שדווקא חבל שנסגר, הבעיה בישראל כאמור לא אקוטית כמו ברוב אירופה וארה"ב כי לנו יש ילדים ש(אולי) ישלמו מיסים כאשר נפרוש מה שאין להם אבל הבעיה בעודה עומדת והיא מתקרבת, היא תהיה משמעותית יותר כאשר אנחנו נגיע לגיל פרישה אם לא יימצא פיתרון.

אז מה הכי טוב? לדאוג לעצמך שתהיה לך קופה גדולה ושמנה לנוח עליה כשתתעייף, לדאוג להפקיד עצמאית ולתכנן פרישה עם איש מקצוע.

וזה למה עדיף להפקיד לפנסיה עצמאית.

כמובן אם אתה מעדיף לחדש את הרכב אחרי 6 שנים מאשר לדאוג לזה שהילדים שלך יצטרכו לפרנס אותך אז זו העדפה שלך אז עדיף כנראה קרן השתלמות או חשבון מסחר אפילו.

שים לב, אני מתערב שאם תשאל את רוב באי הפורום הזה כמה כסף יש להם בפנסיה וכמה הם צפויים לקבל בפרישה הם לא ידעו, לא זו בלבד יש פה כנראה אנשים שאפילו לא יודעים באיזה חברה הקרן שלהם נמצאת והאם הם חוסכים בקרן פנסיה, ביטוח מנהלים, או קופת גמל ומה ההבדל ביניהם, שלא לדבר על דמי ניהול ומסלול השקעה שזה בכלל...

מלבד הבעיה האקוטית של צמצום הילודה בעולם המערבי - בצרפת יוצאים לפנסיה בגיל 60 עד 62. תלוי מגזר.  

וכל ניסיונות הממשלות בצרפת בשנים האחרונות להעלות את גיל הפרישה נכשלו מול האיגודים המקצועיים 

אלא לדאוג לבעיות של @פשוט אני...

ובשביל לדאוג לעצמי, אין סיכוי שאכניס כסף במודע למסלול שבו אני דופק את עצמי בכל מקרה: אם אמשוך מוקדם אשלם 35% מס, אם אמשוך בזמן אז אשלם מס הכנסה.

בדיוק בשביל זה יש כלים אחרים, כמו קרן השתלמות ואם הגעת לתקרה אז קופת גמל להשקעה.

בשני הכלים האלה אין מס על משיכה, בקרן השתלמות זה לאחר 6 שנים ובקופ''ג זה מגיל 60 במשיכה כקצבה.

אני לא צריך שמישהו יחזיק לי את היד בכוח וימנע ממני להשתמש בכסף שלי, אני ילד גדול עם ראש על הכתפיים ורק אני אחליט אם ומתי להשתמש בכסף שלי.

אתה דואג לעצמך, יהיה לך כסף לפנסיה ולאחרים לא, תוכל לצאת לפנסיה ואחרים לא, תוכל להשאר באותה רמת חיים ואחרים לא, תוכל לא להתעלק על חשבון הילדים שלך ואחרים לא, תוכל להוריש את הבית שלך לילדיך ואחרים לא, איך בכל זה אתה דופק את עצמך עדיין לא הבנתי.

אבל כרצונך, אתה לא רוצה את כל הטוב הזה אז שיבושם לך.

אתה הרי רוצה נזילות כי אתה לא דואג למה שיקרה לך בגיל פרישה ואתה רוצה להוציא את הכסף לפני בלי שיחזיקו לך את היד, פה לדעתי אתה טועה ומה שהמדינה מחייבת הוא לא מספיק בפועל בשביל הדור שלנו עם הפנסיה הצוברת, לא נספיק לצבור מספיק לפרישה שאנחנו מדמיינים אם לא יחזיקו לנו את היד מאוד מאוד חזק.

אתה ילד גדול, אתה מודע לכמה יהיה לך בפנסיה? כמה תקבל כקיצבה? אל תשכח להוריד חצי מזה בגלל האינפלציה, זה רמת החיים שאתה רוצה? אני רוצה לחיות ממש טוב כשאתעייף ולכן אני משקיע בפנסיה בכל הכח.

החלטות פיננסיות.

לא עבורי ולא עבור אחרים.

לכן תמיד אבחר במסלול שבו המיסוי הוא הנמוך ביותר, יועץ השקעות שימליץ לך להשקיע בכוונה במקום עם מיסוי גבוה צריך להיות מפוטר.

והכי חשוב:

אם אתה רוצה לחיות ממש טוב כשתתעייף, למה להשקיע בפנסיה ולא בכלי עם פטור מלא ממס?

למה להתנדב לשלם מס?

אני הרי לא אמרתי בשום מקום לא לחסוך לעתיד, רק אמרתי לא לחסוך בכלי שבו המדינה נוגסת בחיסכון, בשעה שיש אלטרנטיבות.

אתה חושב שהמקסימום שהמדינה תפקיד לך כשכיר יספיק לך אני יודע שזה לא יספיק לי לכן אני דואג לעצמי.

אין מיסוי גבוה אם תדע לפרוש לפי התכנון שלך, למעשה אין מיסוי בכלל אם תחליט לקבל קצבה עד גובה מסוים ואתה יכול לבחור בזה, 0 מס הכנסה וישאר לך מה להוריש.

אני לא מבין מה הקשר להתנדב לשלם מס? אני מתכוון לשלם 0 מס בפנסיה ולעשות את זה עם מתכנן פיננסי, אני לא מבים איך הגעת למסקנה שאשלם יותר מס ממך? אני פשוט תהיה לי האופציה לפרוש בניגוד לאחרים, זה הכול.

המדינה לא נוגעת לך בפנסיה אם תדע לעשות את זה חכם, המדינה פשוט שומרת עליך שזה לא יהיה נזיל, זה הכל וזה הסוד.

כיום כדי להתחיל לשלם מס הכנסה על קצבת פנסיה אתה צריך שהקצבה שלך תהיה בגובה 8480 שקל, שזה די הרבה, צריך כמה מליונים טובים בצוברת בשביל זה אבל הקטע שאתה יכול לבחור מה יהיה גובה הקצבה שלך וכמה לחלק וכך אתה יכול לקבוע אם תשלם מס בכלל, אני מאמין שעד שאפרוש זה יעלה הסכום הזה גם בפרישה שלי וגם של אשתי ואם תשאר פנסיה צוברת כשאמות זה יעבור לשארים וכך בדיוק יהיה לי אפס עגול של מס.

אם תרצה להפגש ללבן את העניין אסביר לך בפשטות זה לא כזה מסובך ואני לא מבין איך הגעת לטעון נגדי טענות נגד מה שלא טענתי מעולם.

אגיב לטענות האחרונות שלך:

אתה חושב שהמקסימום שהמדינה תפקיד לך כשכיר יספיק לך -

המדינה לא מפקידה לי כלום. ובכל מקרה כתבתי שאני בעד לחסוך יותר ממה שהחוק מחייב, פשוט לא דרך הפנסיה אלא דרך כלים אחרים משתלמים יותר.

אין מיסוי גבוה אם תדע לפרוש לפי התכנון שלך, למעשה אין מיסוי בכלל אם תחליט לקבל קצבה עד גובה מסוים ואתה יכול לבחור בזה, 0 מס הכנסה וישאר לך מה להוריש -

אתה בעצמך כתבת בהמשך שיש מס אם הקצבה גבוהה יותר מכ-8.5 אלף ש''ח. זה בכלל לא הרבה, למה שאני אתנדב להגדיל את הקצבה שלי אם כבר עברתי את רף המס? למה שאחיה ממשכורת של 7 אלף בחודש רק בשביל להוריש לילדים שלי יותר?

במקום זה אפשר להפקיד לקופת גמל להשקעה, למשוך כקצבה עם פטור מלא ממס רווחי הון וממס הכנסה, בלי שצריך לצמצם את הקצבה רק בשביל להתחמק ממס. מושכים כל חודש כמה שיש וכמה שאפשר, אין מס, אם לא השתמשת בכסף שמשכת אז ממילא הוא יעבור ליורשים בלי מס.

המדינה פשוט שומרת עליך שזה לא יהיה נזיל -

אני לא רוצה שהמדינה תשמור עלי (מלבד בהיבט הבטחוני וכיוצ''ב), בטח לא על ידי מיסוי דרקוני של 35%.

אני לא בונה שהמדינה תפקיד לי שקל, אני מפקיד לעצמי, יחד עם זאת אני *משער* בסבירות גבוהה שתקציבי הביטוח הלאומי וקצבאו. הזיקנה יגדלו כי לאנשים לא יהיה כסף לפרישה ויהיה לחץ על הממשלה לעשות את זה, אני לא חושב שזה מה שנכון לעשות אבל אני משער שזה מה שיקרה כי הילדים של אנשים שלא חסכו מספיק יקרסו תחת הנטל כפי שכבר קורה במדינות מסויימות.

כדי להגיג למס הכנסה על הפנסיה זה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר ממה שיש לחוסך הממוצע, אנשים בקושי מגיעים למליון, מליון וחצי שקל, רוב החוסכים לא יגיעו לקצבה של 8480 שקל (ושוב אני מעריך שהמספר הזה עוד יעלה מאוד עד שאני אפרוש) למעשה כבר עכשיו אנשים לא יכולים לפרוש כי אין להם די בפנסיה בשביל זה והם נאלצים לג'נגל.

קופת גמל להשקעה יש לה שתי מגרעות:

1. היא יקרה בדמי ניהול

2. היא נזילה מידי

מה שאין כן בקרנות הפנסיה.

יתר על כן, יש יתרון נוסף בקרן פנסיה שלא דיברתי עליו הוא המרכיב הביטוחי, קרן פנסיה מספקת את הביטוח הזול ביותר שקיים בשוק הישראלי בפער, אני כמשקיע עצמאית בקרן פנסיה חודשית אם מחר אני מאבד את כושר העבודה שלי חלילה אני מתחיל לקבל 60 אלף שקל חודשית, אם הייתי עושה את ביטוח אובדן כושר עבודה רגיל בסכום הזה זה היה עולה לי הון תועפות אם בכלל היו מאשרים לי את זה.

המדינה לא שומרת עלי שזה לא יהיה נזיל, אני בחרתי להשקיע כך, אני בחרתי לקשור את ידיי כדי לא לעשות שטויות כדי שלא אתפתה לקנות אוטו חדש, כדי שלא אצא לחופשה ובכללי שאפנה את הכסף לדבר החשוב באמת- לא להיות תלוי בילדים שלי לעת זיקנה, זה לא המדינה שמחיּיבת אותי להשקיע אלפי שקלים בחודש בקרן הפנסיה שלי, המדינה מחייבת אותי הרבה פחות ולא מספיק, מי שדואג לי זה אני בעצמי ולא המדינה, אני בוחר לקשור את ידיי בדיוק כמו שיש לי נטספארק, אותו רעיון.

שרוב החוסכים לא יגיעו לקצבה של 8480 שקל?

זה שהיום יש אנשים שאין להם מספיק כסף לפרוש לא מעיד על כלום, כי החובה להפריש לפנסיה התחילה רק ב 2008

בוא נניח אדם ממוצע.

מקבל משכורת קבועה של 10k כל חייו עובד שכיר

מפריש לפנסיה לפי חוק

הפרשה שלו+מעסיק+ פיצוי פיטורין

מביא אותך לסביב הפקדה חודשית של 2000 שח חודשי

התחיל לעבוד רק בגיל 30

עבד 37 שנים עד הפנסיה (בהנחה וגיל הפנסיה לא יגדל)

קרן הפנסיה היתה סולדית. הצליחה להשיג רק 5% תשואה שנתית ממוצעת (עם ד.נ של 0.2)

יוצא סביב 2.4 מיליון שח ערב פרישה לפנסיה.

נגיד ותוחלת החיים הוא 87 שנים

2.4 מיליון לחלק ל18 שנים

יוצא כ11 אלף

אם תעשה את החישוב הזה על מישהו שעבד ב6500 כל חייו אבל התחיל לעבוד בגיל 23 יצא לך סכום דומה

אנשים לא מגיעים לגיל פרישה אפילו עם מליון אחד, 

גם אנשים שהתחילו לחסוך בפנסית חובה מ2008 והיום בערך בני 40 אז הם בסביבות 200 אלף.

אפילו אם הרוויח מינימום.

כמו שכבר נכתב על ידי @ברגוע, בעבר לא הייתה חובה להפריש לפנסיה ולכן מה שאתה כותב עליו כבר לא רלוונטי...

בדור שלנו כולם מפרישים כבר מגיל צעיר.

ואם הם בני 40 אז יש להם עוד 27 שנים להפריש.

אדם שמרוויח למשל 20 אלף ש''ח, אבל מפקיד לפנסיה פי 4 ממה שהחוק דורש (כך שבסוף הוא מפריש כמו אדם שמרוויח 80 אלף), עדיין יקבל קצבת אובדן כושר עבודה בסך 15 אלף ש''ח בלבד.

אתה יכול לראות בדוח הרבעוני של קרן הפנסיה שלך מה הסכום החודשי במקרה של אובדן כושר עבודה.

הדרך היחידה להגדיל את הכיסוי לאובדן כושר עבודה, היא להפריש לפנסיה עבור הכנסות שאינן חייבות בהפרשה לפנסיה, כמו למשל החזר נסיעות או אחזקת רכב או דמי ההבראה שהמעסיק משלם לך, ולא מפריש לך עבורן לפנסיה.

לא הסכום של הביטוח, כי הסכום של הביטוח תלוי בשכר הקובע ולא ביתרת החיסכון.

ואם מופיע באתר שלהם אחרת, זה כי ההפקדות שלך מבלבלות את המחשבון האוטומטי שלהם והם לא יודעים מה השכר האמיתי שלך.

אם חלילה חלילה יבוא יום והם יצטרכו לשלם לך אובדן כושר עבודה, הם כבר יעשו את הבדיקות שלהם ויראו מה השכר האמיתי שלך, וישלמו 75% בלבד. שקל לא יותר.

בשרשור הזה. שימושי מאוד.

למשל, לא עדיף לעשות ביטוח תאנות אישיות בנוסף  כדי להגדיל את ההכנסה במקרה של חלילה אכע? יש ביטוח נוסף שאתה מכיר שיכסה אכע במקרה של חולי או שיש הגבלה על מספר הביטוחים שניתן לעשות במקרה הזה?

התשובה הקצרה: כן, אפשר, אבל יש מגבלות והיגיון מאחורי זה.

הנה פירוט ברור:

🧾 1. אפשר לעשות כמה פוליסות פרטיות

באופן עקרוני, אתה יכול לרכוש כמה ביטוחים פרטיים לנכות ואובדן כושר עבודה — מחברות שונות או אפילו מאותה חברה. אין חוק שמונע זאת.

אבל…

⚖️ 2. סכום הפיצוי הכולל מוגבל

מטרת ביטוח אובדן כושר עבודה היא לפצות על הכנסה שאבדה, לא לייצר רווח. לכן, אם יש כמה פוליסות, לא תקבל פיצוי מלא מכל אחת במצטבר אם הסכום הכולל עובר את ההכנסה שלך לפני הפגיעה.

בדרך כלל חברות הביטוח מגבילות את הפיצוי ל־עד 75% מההכנסה החודשית (לפעמים פחות).

לכן אם תרצה כמה פוליסות, הן יתחשבו זו בזו בעת תביעה.

🧍‍♂️ 3. ביטוח נכות (חד־פעמי) – זה שונה

אם מדובר ב־ביטוח נכות מתאונה או מחלה (שמעניק פיצוי חד־פעמי לפי אחוזי נכות), אז כן — אפשר להחזיק כמה כאלה ולקבל מכל אחת פיצוי מלא, בלי תלות בפוליסות אחרות.

הסיבה: כאן זה לא פיצוי על אובדן הכנסה אלא תגמול על נזק גופני.

🏦 4. ביטוחים קיימים שצריך לקחת בחשבון

לפני שמוסיפים ביטוחים פרטיים, כדאי לבדוק:

•האם יש כבר כיסוי דרך קרן הפנסיה (כוללת רכיב לאובדן כושר עבודה).

•האם יש ביטוח דרך המעסיק או ביטוח קולקטיבי.

•האם יש ביטוח לאומי (קצבת נכות) — לא קשור לביטוחים פרטיים, אבל חשוב להבין את התמונה הכוללת.

✅ לסיכום

•אובדן כושר עבודה – אפשר כמה פוליסות, אבל הפיצוי הכולל מוגבל להכנסה.

•נכות מתאונה / מחלה (חד-פעמי) – אפשר כמה, וכל אחת משלמת במלואה.

•חשוב לתאם מול סוכן ביטוח או יועץ אובייקטיבי כדי להימנע מתשלום כפול על כיסויים חופפים.

בכל מקרה אכע מוגבל ל75 אחוז מהשכר אלא אם עושים ביטוח אחר

האמת שאצלנו בעבודה יש ביטוח קולקטיבי שלא הצטרפתי אליו ומתלבטת אם כן. צריכה לקרוא את הפוליסה האמת

אין הגבלה חוקית על כמה קרנות

פעילות מחזיקים וכמה אפשר להפקיד לקרן השתלמות, אבל על הסכומים שמעבר לתקרה:

•לא תקבלי ניכוי או זיכוי ממס (אם עצמאי).

•לא תקבלי פטור ממס רווח הון על הרווחים שנצברו מעל התקרה.

כלומר, מותר להפקיד יותר, אבל זה כבר לא משתלם מבחינת מס

השאירים הזכאים לקבלת הכסף (פנסיית שארים) במקרה שהמבוטח בקרן פנסיה הלך לעולמו:

- בן/בת זוג של המבוטח וילדיו שהם בני פחות מ-21.

- הוריו של המבוטח (רק אם המבוטח רווק ללא ילדים).

סכומי הקצבה משתנים בהתאם לשיעור הכיסוי הביטוחי שנבחר, המשכורת הקובעת של הנפטר ומספר השאירים הזכאים

- רווק שאין לו בן זוג ואין לו ילדים רשאי לוותר על ביטוח שאירים ולהגדיל את גובה החיסכון ואת גובה קצבת הפנסיה שתשולם לו לאחר הפרישה לגמלאות)  כפי שהבאתי לעיל בתגובה קודמת. 

יש אפשריות שונות, לפי התקנון של קרן הפנסיה בה העובד מבוטח. 

כשאדם יוצא לפנסיה הוא יכול לבחור בין אפשרויות שונות.

על קצה המזלג ובפשטות ורק לשם הדוגמה:

הוא יכול לבחור לקבל את הקצבה עד גיל 80, ואז אם הוא ימות לפני - הקצבה תגיע ליורשיו, אך אם הוא ימות אחרי - הוא יפסיק לקבל קצבה בגיל 80.

הוא גם יכול לקבל את הקצבה לכל חייו, אפילו אם יאריך עד 120, אבל אז אם הוא ימות בגיל 70 הכסף הולך לאיבוד.

בין שתי האפשרויות האלה יש עוד הרבה אפשרויות ביניים, למשל כסף לכל החיים אבל בסכום נמוך יותר, ובתמורה להפחתה הזאת השארים כן יקבלו כסף אם האדם נפטר לפני הזמן.

סתם זורק רעיון.

מישהו הגיע לפנסיה. יודע שעכשיו יכנס לו כל החיים 6000 שח מהקופ"ג להשקעה.

יכול למשכן את הדירה ויהיה לו הון זמין

הופך להיות כמו כסף שנצבר בקופת פנסיה. כלומר לאחר מוות בני משפחה מקבלים קצבה ולא את הכסף עצמו

כאמור קודם יש הרבה מסלולים של קצבה, אבל אני לא בקיא הזה במאה אחוז. אני יודע שהיורשים כן מקבלים את היתרה בירושה במכה אחת במסלולים מסוימים, אבל פחות בקיא במנגנון.

יש מסלולים שאם אדם קיבל קצבה אחת ומת, משפחתו לא תקבל כלום, ויש מסלולים שתקבל 20 שנה קצבאות או עד 120 של בן/בת הזוג.

לכן, לפני שבוחרים מסלול, צריך לחשוב ולהתייעץ מה הכי מתאים לכם.. (לא דומה אלמן לנשוי לדוגמא)

למיטב ידיעתי - בכל המסלולים בפנסיה שניתן לבחור בעת הפרישה- הקצבה לעמית/מבוטח היא לכל החיים.

הבחירה היא האם להבטיח לבן/בת הזוג קצבה עד סוף ימיו\ ימיה, או עד 120 קצבאות וכדומה.

הערה נוספת היא זו שהפקדה מעבר לתקרה מסויימת גם בקרן פנסיה הופכת לקצבה מוכרת שפטורה ממס בעת שמקבלים אותה, בדומה לגמל להשקעה. (אבל, עדיין יש הבדלים בין המוצרים, ויש עדיין עדיפות מסויימת לחסוך בגמל להשקעה ולא בפנסיה מעבר לתקרות בהיבטי הנזילות)  

טיולים ונופשים משפחתיים

תחפושות משפחתיות

דיונים משפחתיים

קביעת אווירה מסוימת בשולחן שבת

בדיחות משפחתיות

וכן הלאה...

הילדים שלכם עוד די קטנים, אז זה הגיוני שעדיין אין לכם את ההרגשה הזו, אבל אולי זה הזמן להתחיל בהנחלת מסורות משפחתיות ולצאת לגיבושים משפחתיים שיתנו לכם את האווירה המשפחתית הזו... (עד שתגיעו לשלב שבו תשאלו את עצמכם לאן נעלמה הזוגיות בתוך המשפחה🤭)

בעיקרון אני חושבת שהסדר הזה, של בניית הזוגיות לפני בניית המשפחה - הוא האידאלי. כי כשיש זוגיות חזקה, גם המשפחה יכולה להיבנות טוב. וגם כשהמשפחה בנויה - הזוגיות עדיין במקום הראשון ככל האפשר.

אז סך הכול נראה לי שאתם במצב בסדר...

לי נפל האסימון הזה בילד ה3 ומשם ממש הרגשתי שינוי של התמקדות בילדים ואנחנו כתא משפחתי ובהתאם גם עשינו יותר חופשןת יחד ולא לחוד כזוג יצאנו ליותר מקומות בחגים עשינו פעילויות כמשפחה בחגים לא הרגשנו צורך להתארח

אז נראה באיזה ילד יפול לך האסימון אם את כבר ברביעי🤣

הילדים שלכם עדיין קטנים יחסית, אבל תחשבי למשל שכבר שולחן שבת שלכם מורכב מזוג הורים ו 4 ילדים, זה משמעותי אבל ככל שהם יגדלו ויתחילו שיחות איתם זה יהיה עוד יותר משמעותי.

ככל שיש עיסוקים משפחתיים כמו טיולים, הרגלים שלכם, משחקים משותפים הם יגבירו את התחושה המשפחתית ובהחלט יש וכדאי ליצור את זה.

ואשריכם ממש שאתם מרגישים זוג. זה ברכה 

חשוב לי להגיד שאנחנו הורים במלא מובן המילה

יוצאים עם הילדים

עשינו ליל הסדר בבית וגם שאר החגים בדר"כ בבית

אבל באמת הילדים עוד קטנים ופחות שותפים 

אפילו שמאד התרגשתי שהבן שלי אמר היום שרוצה השנה בליל הסדר בבית כי שנה שעברה היה כיף

כנראה סיפק להם המעט שהשתתפו והי מותאם להם.

והנחתם את דעתי... אז תודה

אני יכול לכתוב ספר על זה.

ואני חושב שאין כמעט משפחה שזה לא קורה אצלה

בעלך מתחיל לקרוא לך אמא ואת קוראת לו אבא...

"מי זה ומה הוא עושה פה"

וכבר יש לנו ילדים ב"ה...

אולי פשוט לא מתרגלים חחחח

העיקר, שיהיה בהצלחה 

תתמקדי בחזרות ולימודים, השאר יהיה בסדר בדקה ה90.

גם ככה הוא ישכח עוד כמה פעמים ותכלס הפעם האחרונה שתצטרכי להזכיר לו תהיה רבע שעה אחרי שיצאת לבחינה. אז למה לטרוח לעשות את זה 1000 פעם עד אז?! 😉

עד גיל 3. עם כולם.

בפועל

את הגדול שלחתי בגיל 9 חודשים

אמצעי בגיל 4 חודשים

קטן בגיל חצי שנה.

גיל חצי שנה מוקדם מדי לדעתי.

אבל שוב,זה תלוי אם את עובדת או לא.

זה גיל שהם מתחילים לפתח מיומנויות חברתיות

בפועל הכנסו אותם מוקדם יותר מטעמי עבודה

זה שלב שהם מתחילים להיות יותר מודעים לחברה ונהנים יותר ממשחק עם ילדים אחרים בגילם, ובמקביל שלב שבו מתחילים במעון או אצל המטפלת גם ללמד ולעשות יותר דברים. אבל כנראה שנשלח מוקדם יותר כי שנינו עובדים..

כמה שיותר זמן. לדעתי עד גיל 3.

כמובן אם אמא פנויה בשבילו. (נפשית ומעשית) 

בלי להכניס את הילדים למסגרת.

הלוואי עלי עד גיל 3.

גם לילד שגודל בבית יש אינטרקציות חברתיות, עם אחים/ שכנים/ משפחה מורחבת. יש לילד את כל החיים לפתח עוד את הכישורים החברתיים האלה. בשלב כלכך ראשוני בחיים, הורים הרבה יותר חשובים לילד מחברה. יותר מזה לדעתי, ילדים שגודלים בבית, לומדים להעסיק את עצמם, לפתח יותר דימיון ולהיות יותר רגועים בהתפתחות שלהם. פחות תחרות, פחות הסחות דעת ויותר היכרות עם היכולות שלהם. (אני מדברת על ילדים ממוצעים שלא צריכים טיפולים מיוחדים)

בסוף מגיע הרגע שהם נכנסים לגן, אולי בהתחלה יקח להם זמן הסתגלות (ד"א, דוקא הילד שלי שכן היה במעון, לקח לו הכי הרבה זמן להסתגל לגן.) אבל בסוף הם ישתלבו וילמדו גם להסתדר בחברה. בזמן שהם כבר יותר בשלים וצריכים את זה.

מהתומכות בלהכניס מההתחלה ועד להיות בבית עד גיל חמש או שש.

אני הכנתי בגיל תשעה חודשים את כולם... אם יש אפשרות להישאר בבית בכיף, אין שום יתרון לשלוח מוקדם. אבל שוב, אם זה מתאים לך ולתינוק ואין עוד שיקולים מסביב.

גיסות לא חסינות מקנאה. גם לא אחיות. על ענייני כספים ועזרה, לא רואה סיבה לשתף אף אחד. בטח אם זה לא סימטרי. את לא אשמה שיש לך כמובן, ב"ה ושיהיה לבריאות, אבל אל תסמכי יותר מדי על אנשים סביבך שישמחו במה שיש לך ולהם לא

הלכה שהחפץ חיים מביא , לא להאמין לרכילות. ולא לקבל. וגם לא לשמוע. וגם, ללמד זכות.

נורא קשה אבל אין ספק שגם נורא שווה.  בהצלחה רבה.

לב שבור זה דבר קשה ומאתגר מאוד.

איך הקשר עם שתי הגיסות השניות?

בהנחה והוא טוב אז לשמור אותו ככזה, להיות איתן בקשר שיכירו אותך טוב, זה רק יעשה לך מקום חיובי אצלם ואצלך.

תחזקו את התא המשפחתי הקטן שלכם. לא צריך להיות בקשר שלילי בכח.

אני לא יודע איך זה הגיע אלייך אבל אולי באותה הדרך להעביר אליהן חזרה שכל מה שחושבות (בעיקר בתחום הכלכלי אם זה מה שמפריע) הוא לא נכון, אולי אפילו לנסות להיות איתן בקשר יותר קרוב אבל עם כל אחת בנפרד כדי שיכירו אותך טוב יותר.

בכל אופן אם לא הולך והן עושות לך רע פשוט תקחי מרחק במידה מסויימת

כדאי להחליף.

בהצלחה עם הגיסות ובכלל. 

להיות פה אנונימיים

כדי לשתף בנוח דברים אישיים

הן חושבות שאת עשירה, למה זה דבר רע? בעיני דבר טוב. בקרוב אצלי 😆

קורה שבמשפחה מדברים אחד על השני. זה אולי לא טוב, אבל בסופו של דבר זה משפחה. אם אין איזה מריבות מוגזמות, לא הייתי לוקחת את זה ללב. אז אמרו ככה או אחרת, נו, לא קרה לך שדיברת על אדם אחר אפילו שאת אוהבת/ מחבבת אותו? תמיד יש ביקורת על אחרים. זה לא גורע מהמשפחתיות או מהחיבה אחד לשני. אפשר רק ללמוד מזה על עצמינו, מה לא לעשות לאחרים. מאמינה שאם תמשיכי לאהוב את עצמך כמו שאת ולהיות בטוחה במקום שלך במשפחה, בלי לשפוט אחרים על התנהגויות או אמירות, זה יקרין החוצה. 

כן יש בזה מן האמת

תודה הכנסת אותי לפרופורציות

ממש לקחתי את זה קשה אתמול 

רק תדעי שזה שמדברים מאחורי הגב

לא בהכרח אומר שהן לא אוהבות אותך או לא מעריכות אותך

לפעמים אנשים מלכלכים גם על אנשים שהם אוהבים

בעיקר כי מקנאים

תמשיכי להיות טובה, נעימה ומאירת פנים.

זה יהיה לך הרבה יותר כיף ונעים מאשר לחשוב שהן רעות אלייך.

יכול להיות שמה ששמעת שזה לא מדויק, ולא באמת הן ככה.

בשביל מה להתבוסס בזה?