כיסוי ביטוחי מובנה-  קרן הפנסיה כוללת כיסויים ביטוחיים למקרי נכות ופטירה, המספקים ביטחון כלכלי לחוסך ולבני משפחתו.

(אובדן כושר עבודה, קצבה לשארים אחרי פטירת החוסך)

הבטחת תשואה על ידי המדינה- המדינה מבטיחה תשואה של 30% מהכספים המושקעים בקרן, בנוסף להשקעה בשוק ההון.

משיכה כקצבה חודשית- בגיל הפרישה, המשיכה היא כקצבה חודשית, המבטיחה הכנסה קבועה להמשך החיים, ולכל החיים.

כולל לבן/בת הזוג לכל חייהם אחרי פטירת בעל/ת הפוליסה.

רווק, יכול לוותר על המרכיב של ביטוח שארים בפנסיה - וכך יותר כספים ילכו להגדלת החיסכון הפנסיוני שלו.  

ביטוח שאירים במסגרת הביטוח הפנסיוני

הבטחת תשואה על ידי המדינה- המדינה מבטיחה תשואה של 30% מהכספים המושקעים בקרן, בנוסף להשקעה בשוק ההון.

זה לא מדויק.

המדינה מבטיחה שעל 30% מהכספים בקרן תקבל תשואה שנתית של 5% ריאלי (כלומר 5% + הצמדה למדד), אבל אותם 30% לא מושקעים בשום צורה במקום אחר, כלומר זה במקום השקעה בשוק ההון ולא בנוסף.

במילים אחרות:

נניח בחרת במסלול מחקה SP500.

אז 70% מהקרן שלך תקבל תשואה לפי SP500 (בתוספת הפרשי שער כמובן),

ו-30% מהקרן שלך תקבל תשואה של 5% + הצמדה.

האם זה טוב?

תלוי, בשנה שבה sp500 הפסידה זה טוב, בשנה שבה sp500 עולה ב-10% (או יותר) זה לא טוב.

וכמובן התשואה היא לא של 30%... אף גוף ואף מדינה לא יכולים להבטיח תשואה של 30%...

לסיכום, 

המדינה לא מבטיחה תשואה של 30%, אלא מבטיחה תשואה של 5% ריאלי על 30% מהסכום.
שזה כמובן דבר שונה לחלוטין.

כאשר לפעמים אותה השורה ממש היא גם יתרון וגם חסרון, תלוי בנקודת המבט.

למשל:

תשואה מובטחת של 5% ריאלי על 30% מהקרן - יש בזה יתרון כי חלק מהכסף תמיד מרוויח, אבל גם חיסרון כי אולי בשוק ההון אותם 30% היו מרוויחים יותר מ-5%.

קצבה קבועה עד יום מותך אפילו אם זה יהיה בגיל 200, כלומר הכסף מבחינתך "אף פעם לא נגמר", אבל זה גם חיסרון כי מי שמת שנה אחרי היציאה לפנסיה, בהרבה מקרים כל הכסף שהוא חסך "הולך לאיבוד" ולא מגיע ליורשים שלו (אלא החברה שמנהלת את הכסף משתמשת בזה בשביל לשלם לאותם אנשים שחיים עד גיל 200 - זה עיקרון הערבות ההדדית של קרנות הפנסיה, לפיו מי שמת מוקדם מממן את מי שמת מאוחר).

עם זאת יש דברים שהם יתרון באופן מובהק, כמו למשל הכיסוי הביטוחי ש-פ.א. דיבר עליו, שהוא כיסוי ביטוחי מאוד מאוד זול שלא תוכלי לקבל בשום מקום אחר תמורת אותה הפרמיה.

ויש גם דברים שהם חסרון מובהק, כמו שעל קצבת פנסיה צריך לשלם מס הכנסה לעומת קרן השתלמות שפטורה ממס אפילו אם נצברו שם מאות מיליוני ש"ח.

(אני לא מדבר על מיסוי בעת ההפקדה לקרן, שם יש פטור עד תקרה מסוימת גם לקרן השתלמות וגם לקרן פנסיה, אלא על פטור בעת משיכת הכספים).

וזה על קצה המזלג, יש עוד הרבה פרטים.

בגדול לדעתי הכי טוב לעשות את מה שכולם עושים - להפקיד לכל אחד מהם את המקסימום שאפשר בהתאם לשכר. ליהנות גם מהיציבות והביטחון של קרן פנסיה (עם ביטוחים זולים וערבות הדדית למקרה של אריכות ימים), וגם מהגמישות והפטור ממס של קרן השתלמות. כאמור בהתחלה לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות, ולכן עדיף לשלב.

דבר נוסף, זה חובה בניגוד לקרן השתלמות, מדינת ישראל מחייבת את אזרחיה לדאוג לעצמם ולא להיות אידיוטים גמורים כדי שלא תצטרך לדאוג לרווחה שלהם בגיל פרישה.

ויש מס הכנסה במשיכה כקצבה,

ויש מס של 35% אם מושכים לפני הזמן,

אז מה היתרון?

אני חושב שאם רוצים להפקיד עצמאית, יש כלים מתאימים יותר.

ככה לא תיקח לפני הזמן.

ככה ישאר לך לפנסיה, זה הרעיון.

למה שבנאדם יעשה את זה לעצמו?

ובכל מקרה, התעלמת מזה שגם אם לא אמשוך לפני הזמן, אשלם מס הכנסה כאשר אקבל את הכסף כקצבה

זו בעיה עולמית שמנסים לפתור בכל מיני טריקים ושטיקים אבל בשורה התחתונה, רוב האנושות לא תצליח לחסוך סכום שיספיק לחיות בסטנדרט החיים שאליהם התרגללו האנשים.

בפועל כנראה שרוב האנשים לא יפרשו עד שיהיו סיעודיים, או לא יפרשו לעולם, רוב האנשים פשוט יורידו הילוך בעבודה.

תהיה דרישה כנראה להעלות מיסים לרפד את הביטוח הלאומי ואת קצבאות הזיקנה, נצטרך גם להעלות את גיל הפרישה.

כנראה שגם הטכנולוגיה והרפואה תעזור אבל כרגע הם בעיקר מאריכים את שנות העבודה שזה יוצר דווקא בעיה לעניין זה.

יש עוד דרכים כמו חוק קופות פנסיה ברירת מחדל שעובד חצי כח, עוד פתרון יקר במיוחד הוא משכנתא הפוכה, עדיין עצם זה שאפשר למשוך מקרן הפנסיה בכלל, ופיצויי פיטורין בפרט זה מצב נורא בעייתי.

עצמאים אגב חייבים לדאוג לעצמם ולהפקיד עצמאית, אמנם איש לא אוכף את זה כרגע אבל אם הם לא יעשו זאת הם יהיו נטל על הציבור או יעבדו עד שיהיו סיעודיים ואז יהיו נטל על הציבור.

ישראל היא עוד מדינה שהמצב בטטה הזה יחסית פוגע בה פחות כי ישראל היא מדינה מערבית שיש לה הרבה ילדים שיכולים לתמוך במיסיהם (זאת מתוך הנחה שהילדים יעבדו בכלל) אבל גם כאן, הרבה מהילדים מתחילים לעבוד הרבה יותר מאוחר מהוריהם, ועל כן תקופת העבודה שלהם מתקצרת ואין מספיק זמן לצבירת ריבית דריבית בפנסיה, מה גם שמחליפים מקומות עבודה הרבה יותר מהוריהם וגם חופשות לידה רבות ולפעמים משיכת כספי פיטורין רבים מהפנסיה כל זאת ועוד גורם שלאנשים לא יהיה די כסף לפרישה אף פעם.

מעבר לזה אין מודעות מספקת לדמי ניהול ולמסלולים מומלצים לצעירים (סנופי/מנייתי) והרבה מהיושבים כאן נמצאים בברירת המחדל "מסלול כללי" שאומר שיהיה להם קצת יותר מחצי ממה שהיה יכול להיות להם לו היו בוחרים במסלול עם סיכון גבוה בשנות העשרים שלהם.

כך או אחרת זו בעיה עולמית בכל מדינות המערב, מה נצטרך לעשות כשנרצה לפרוש, רובינו נג'נגל בין כל האפשרויות, חלק רק יורידו הילוך, חלק ידרשו להצביע למפלגות סוציאליסטיות שיעלו את דמי הביטוח הלאומי וקצבאות הזיקנה, חלק יחיו מהירושה שתיפול עליהם מהשמיים,חלק יגורו אצל ילדיהם וייתלו בהם כלכלית, חלק גם ימשכנו את הדירה שלהם במשכנתא הפוכה.

זו בעיה עולמית אגב צרפת עכשיו בכותרות כאשר החוב הלאומי שלהם דורש העלאת מיסים ופגיעה ברווחה ובפנסיות שלהם וזה גורם לממשלה החמישית שלהם ליפול אחרי 26 ימים ובלגן, צרפת לא לבד, כל המערב בכיוון הזה, למיטב ידיעתי לאף אחד אין פתרון לבעיית הפנסייה העולמית המתקרבת.

האחרון שניסה לפתור חלק מהבעיה הזו בישראל הוא אורי אורבך המנוח השר לענייני אזרחים ותיקים לשעבר, משרד שדווקא חבל שנסגר, הבעיה בישראל כאמור לא אקוטית כמו ברוב אירופה וארה"ב כי לנו יש ילדים ש(אולי) ישלמו מיסים כאשר נפרוש מה שאין להם אבל הבעיה בעודה עומדת והיא מתקרבת, היא תהיה משמעותית יותר כאשר אנחנו נגיע לגיל פרישה אם לא יימצא פיתרון.

אז מה הכי טוב? לדאוג לעצמך שתהיה לך קופה גדולה ושמנה לנוח עליה כשתתעייף, לדאוג להפקיד עצמאית ולתכנן פרישה עם איש מקצוע.

וזה למה עדיף להפקיד לפנסיה עצמאית.

כמובן אם אתה מעדיף לחדש את הרכב אחרי 6 שנים מאשר לדאוג לזה שהילדים שלך יצטרכו לפרנס אותך אז זו העדפה שלך אז עדיף כנראה קרן השתלמות או חשבון מסחר אפילו.

שים לב, אני מתערב שאם תשאל את רוב באי הפורום הזה כמה כסף יש להם בפנסיה וכמה הם צפויים לקבל בפרישה הם לא ידעו, לא זו בלבד יש פה כנראה אנשים שאפילו לא יודעים באיזה חברה הקרן שלהם נמצאת והאם הם חוסכים בקרן פנסיה, ביטוח מנהלים, או קופת גמל ומה ההבדל ביניהם, שלא לדבר על דמי ניהול ומסלול השקעה שזה בכלל...

מלבד הבעיה האקוטית של צמצום הילודה בעולם המערבי - בצרפת יוצאים לפנסיה בגיל 60 עד 62. תלוי מגזר.  

וכל ניסיונות הממשלות בצרפת בשנים האחרונות להעלות את גיל הפרישה נכשלו מול האיגודים המקצועיים 

אלא לדאוג לבעיות של @פשוט אני...

ובשביל לדאוג לעצמי, אין סיכוי שאכניס כסף במודע למסלול שבו אני דופק את עצמי בכל מקרה: אם אמשוך מוקדם אשלם 35% מס, אם אמשוך בזמן אז אשלם מס הכנסה.

בדיוק בשביל זה יש כלים אחרים, כמו קרן השתלמות ואם הגעת לתקרה אז קופת גמל להשקעה.

בשני הכלים האלה אין מס על משיכה, בקרן השתלמות זה לאחר 6 שנים ובקופ''ג זה מגיל 60 במשיכה כקצבה.

אני לא צריך שמישהו יחזיק לי את היד בכוח וימנע ממני להשתמש בכסף שלי, אני ילד גדול עם ראש על הכתפיים ורק אני אחליט אם ומתי להשתמש בכסף שלי.

אתה דואג לעצמך, יהיה לך כסף לפנסיה ולאחרים לא, תוכל לצאת לפנסיה ואחרים לא, תוכל להשאר באותה רמת חיים ואחרים לא, תוכל לא להתעלק על חשבון הילדים שלך ואחרים לא, תוכל להוריש את הבית שלך לילדיך ואחרים לא, איך בכל זה אתה דופק את עצמך עדיין לא הבנתי.

אבל כרצונך, אתה לא רוצה את כל הטוב הזה אז שיבושם לך.

אתה הרי רוצה נזילות כי אתה לא דואג למה שיקרה לך בגיל פרישה ואתה רוצה להוציא את הכסף לפני בלי שיחזיקו לך את היד, פה לדעתי אתה טועה ומה שהמדינה מחייבת הוא לא מספיק בפועל בשביל הדור שלנו עם הפנסיה הצוברת, לא נספיק לצבור מספיק לפרישה שאנחנו מדמיינים אם לא יחזיקו לנו את היד מאוד מאוד חזק.

אתה ילד גדול, אתה מודע לכמה יהיה לך בפנסיה? כמה תקבל כקיצבה? אל תשכח להוריד חצי מזה בגלל האינפלציה, זה רמת החיים שאתה רוצה? אני רוצה לחיות ממש טוב כשאתעייף ולכן אני משקיע בפנסיה בכל הכח.

החלטות פיננסיות.

לא עבורי ולא עבור אחרים.

לכן תמיד אבחר במסלול שבו המיסוי הוא הנמוך ביותר, יועץ השקעות שימליץ לך להשקיע בכוונה במקום עם מיסוי גבוה צריך להיות מפוטר.

והכי חשוב:

אם אתה רוצה לחיות ממש טוב כשתתעייף, למה להשקיע בפנסיה ולא בכלי עם פטור מלא ממס?

למה להתנדב לשלם מס?

אני הרי לא אמרתי בשום מקום לא לחסוך לעתיד, רק אמרתי לא לחסוך בכלי שבו המדינה נוגסת בחיסכון, בשעה שיש אלטרנטיבות.

אתה חושב שהמקסימום שהמדינה תפקיד לך כשכיר יספיק לך אני יודע שזה לא יספיק לי לכן אני דואג לעצמי.

אין מיסוי גבוה אם תדע לפרוש לפי התכנון שלך, למעשה אין מיסוי בכלל אם תחליט לקבל קצבה עד גובה מסוים ואתה יכול לבחור בזה, 0 מס הכנסה וישאר לך מה להוריש.

אני לא מבין מה הקשר להתנדב לשלם מס? אני מתכוון לשלם 0 מס בפנסיה ולעשות את זה עם מתכנן פיננסי, אני לא מבים איך הגעת למסקנה שאשלם יותר מס ממך? אני פשוט תהיה לי האופציה לפרוש בניגוד לאחרים, זה הכול.

המדינה לא נוגעת לך בפנסיה אם תדע לעשות את זה חכם, המדינה פשוט שומרת עליך שזה לא יהיה נזיל, זה הכל וזה הסוד.

כיום כדי להתחיל לשלם מס הכנסה על קצבת פנסיה אתה צריך שהקצבה שלך תהיה בגובה 8480 שקל, שזה די הרבה, צריך כמה מליונים טובים בצוברת בשביל זה אבל הקטע שאתה יכול לבחור מה יהיה גובה הקצבה שלך וכמה לחלק וכך אתה יכול לקבוע אם תשלם מס בכלל, אני מאמין שעד שאפרוש זה יעלה הסכום הזה גם בפרישה שלי וגם של אשתי ואם תשאר פנסיה צוברת כשאמות זה יעבור לשארים וכך בדיוק יהיה לי אפס עגול של מס.

אם תרצה להפגש ללבן את העניין אסביר לך בפשטות זה לא כזה מסובך ואני לא מבין איך הגעת לטעון נגדי טענות נגד מה שלא טענתי מעולם.

אגיב לטענות האחרונות שלך:

אתה חושב שהמקסימום שהמדינה תפקיד לך כשכיר יספיק לך -

המדינה לא מפקידה לי כלום. ובכל מקרה כתבתי שאני בעד לחסוך יותר ממה שהחוק מחייב, פשוט לא דרך הפנסיה אלא דרך כלים אחרים משתלמים יותר.

אין מיסוי גבוה אם תדע לפרוש לפי התכנון שלך, למעשה אין מיסוי בכלל אם תחליט לקבל קצבה עד גובה מסוים ואתה יכול לבחור בזה, 0 מס הכנסה וישאר לך מה להוריש -

אתה בעצמך כתבת בהמשך שיש מס אם הקצבה גבוהה יותר מכ-8.5 אלף ש''ח. זה בכלל לא הרבה, למה שאני אתנדב להגדיל את הקצבה שלי אם כבר עברתי את רף המס? למה שאחיה ממשכורת של 7 אלף בחודש רק בשביל להוריש לילדים שלי יותר?

במקום זה אפשר להפקיד לקופת גמל להשקעה, למשוך כקצבה עם פטור מלא ממס רווחי הון וממס הכנסה, בלי שצריך לצמצם את הקצבה רק בשביל להתחמק ממס. מושכים כל חודש כמה שיש וכמה שאפשר, אין מס, אם לא השתמשת בכסף שמשכת אז ממילא הוא יעבור ליורשים בלי מס.

המדינה פשוט שומרת עליך שזה לא יהיה נזיל -

אני לא רוצה שהמדינה תשמור עלי (מלבד בהיבט הבטחוני וכיוצ''ב), בטח לא על ידי מיסוי דרקוני של 35%.

אני לא בונה שהמדינה תפקיד לי שקל, אני מפקיד לעצמי, יחד עם זאת אני *משער* בסבירות גבוהה שתקציבי הביטוח הלאומי וקצבאו. הזיקנה יגדלו כי לאנשים לא יהיה כסף לפרישה ויהיה לחץ על הממשלה לעשות את זה, אני לא חושב שזה מה שנכון לעשות אבל אני משער שזה מה שיקרה כי הילדים של אנשים שלא חסכו מספיק יקרסו תחת הנטל כפי שכבר קורה במדינות מסויימות.

כדי להגיג למס הכנסה על הפנסיה זה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר ממה שיש לחוסך הממוצע, אנשים בקושי מגיעים למליון, מליון וחצי שקל, רוב החוסכים לא יגיעו לקצבה של 8480 שקל (ושוב אני מעריך שהמספר הזה עוד יעלה מאוד עד שאני אפרוש) למעשה כבר עכשיו אנשים לא יכולים לפרוש כי אין להם די בפנסיה בשביל זה והם נאלצים לג'נגל.

קופת גמל להשקעה יש לה שתי מגרעות:

1. היא יקרה בדמי ניהול

2. היא נזילה מידי

מה שאין כן בקרנות הפנסיה.

יתר על כן, יש יתרון נוסף בקרן פנסיה שלא דיברתי עליו הוא המרכיב הביטוחי, קרן פנסיה מספקת את הביטוח הזול ביותר שקיים בשוק הישראלי בפער, אני כמשקיע עצמאית בקרן פנסיה חודשית אם מחר אני מאבד את כושר העבודה שלי חלילה אני מתחיל לקבל 60 אלף שקל חודשית, אם הייתי עושה את ביטוח אובדן כושר עבודה רגיל בסכום הזה זה היה עולה לי הון תועפות אם בכלל היו מאשרים לי את זה.

המדינה לא שומרת עלי שזה לא יהיה נזיל, אני בחרתי להשקיע כך, אני בחרתי לקשור את ידיי כדי לא לעשות שטויות כדי שלא אתפתה לקנות אוטו חדש, כדי שלא אצא לחופשה ובכללי שאפנה את הכסף לדבר החשוב באמת- לא להיות תלוי בילדים שלי לעת זיקנה, זה לא המדינה שמחיּיבת אותי להשקיע אלפי שקלים בחודש בקרן הפנסיה שלי, המדינה מחייבת אותי הרבה פחות ולא מספיק, מי שדואג לי זה אני בעצמי ולא המדינה, אני בוחר לקשור את ידיי בדיוק כמו שיש לי נטספארק, אותו רעיון.

שרוב החוסכים לא יגיעו לקצבה של 8480 שקל?

זה שהיום יש אנשים שאין להם מספיק כסף לפרוש לא מעיד על כלום, כי החובה להפריש לפנסיה התחילה רק ב 2008

בוא נניח אדם ממוצע.

מקבל משכורת קבועה של 10k כל חייו עובד שכיר

מפריש לפנסיה לפי חוק

הפרשה שלו+מעסיק+ פיצוי פיטורין

מביא אותך לסביב הפקדה חודשית של 2000 שח חודשי

התחיל לעבוד רק בגיל 30

עבד 37 שנים עד הפנסיה (בהנחה וגיל הפנסיה לא יגדל)

קרן הפנסיה היתה סולדית. הצליחה להשיג רק 5% תשואה שנתית ממוצעת (עם ד.נ של 0.2)

יוצא סביב 2.4 מיליון שח ערב פרישה לפנסיה.

נגיד ותוחלת החיים הוא 87 שנים

2.4 מיליון לחלק ל18 שנים

יוצא כ11 אלף

אם תעשה את החישוב הזה על מישהו שעבד ב6500 כל חייו אבל התחיל לעבוד בגיל 23 יצא לך סכום דומה

אנשים לא מגיעים לגיל פרישה אפילו עם מליון אחד, 

גם אנשים שהתחילו לחסוך בפנסית חובה מ2008 והיום בערך בני 40 אז הם בסביבות 200 אלף.

אפילו אם הרוויח מינימום.

כמו שכבר נכתב על ידי @ברגוע, בעבר לא הייתה חובה להפריש לפנסיה ולכן מה שאתה כותב עליו כבר לא רלוונטי...

בדור שלנו כולם מפרישים כבר מגיל צעיר.

ואם הם בני 40 אז יש להם עוד 27 שנים להפריש.

אדם שמרוויח למשל 20 אלף ש''ח, אבל מפקיד לפנסיה פי 4 ממה שהחוק דורש (כך שבסוף הוא מפריש כמו אדם שמרוויח 80 אלף), עדיין יקבל קצבת אובדן כושר עבודה בסך 15 אלף ש''ח בלבד.

אתה יכול לראות בדוח הרבעוני של קרן הפנסיה שלך מה הסכום החודשי במקרה של אובדן כושר עבודה.

הדרך היחידה להגדיל את הכיסוי לאובדן כושר עבודה, היא להפריש לפנסיה עבור הכנסות שאינן חייבות בהפרשה לפנסיה, כמו למשל החזר נסיעות או אחזקת רכב או דמי ההבראה שהמעסיק משלם לך, ולא מפריש לך עבורן לפנסיה.

לא הסכום של הביטוח, כי הסכום של הביטוח תלוי בשכר הקובע ולא ביתרת החיסכון.

ואם מופיע באתר שלהם אחרת, זה כי ההפקדות שלך מבלבלות את המחשבון האוטומטי שלהם והם לא יודעים מה השכר האמיתי שלך.

אם חלילה חלילה יבוא יום והם יצטרכו לשלם לך אובדן כושר עבודה, הם כבר יעשו את הבדיקות שלהם ויראו מה השכר האמיתי שלך, וישלמו 75% בלבד. שקל לא יותר.

בשרשור הזה. שימושי מאוד.

למשל, לא עדיף לעשות ביטוח תאנות אישיות בנוסף  כדי להגדיל את ההכנסה במקרה של חלילה אכע? יש ביטוח נוסף שאתה מכיר שיכסה אכע במקרה של חולי או שיש הגבלה על מספר הביטוחים שניתן לעשות במקרה הזה?

התשובה הקצרה: כן, אפשר, אבל יש מגבלות והיגיון מאחורי זה.

הנה פירוט ברור:

🧾 1. אפשר לעשות כמה פוליסות פרטיות

באופן עקרוני, אתה יכול לרכוש כמה ביטוחים פרטיים לנכות ואובדן כושר עבודה — מחברות שונות או אפילו מאותה חברה. אין חוק שמונע זאת.

אבל…

⚖️ 2. סכום הפיצוי הכולל מוגבל

מטרת ביטוח אובדן כושר עבודה היא לפצות על הכנסה שאבדה, לא לייצר רווח. לכן, אם יש כמה פוליסות, לא תקבל פיצוי מלא מכל אחת במצטבר אם הסכום הכולל עובר את ההכנסה שלך לפני הפגיעה.

בדרך כלל חברות הביטוח מגבילות את הפיצוי ל־עד 75% מההכנסה החודשית (לפעמים פחות).

לכן אם תרצה כמה פוליסות, הן יתחשבו זו בזו בעת תביעה.

🧍‍♂️ 3. ביטוח נכות (חד־פעמי) – זה שונה

אם מדובר ב־ביטוח נכות מתאונה או מחלה (שמעניק פיצוי חד־פעמי לפי אחוזי נכות), אז כן — אפשר להחזיק כמה כאלה ולקבל מכל אחת פיצוי מלא, בלי תלות בפוליסות אחרות.

הסיבה: כאן זה לא פיצוי על אובדן הכנסה אלא תגמול על נזק גופני.

🏦 4. ביטוחים קיימים שצריך לקחת בחשבון

לפני שמוסיפים ביטוחים פרטיים, כדאי לבדוק:

•האם יש כבר כיסוי דרך קרן הפנסיה (כוללת רכיב לאובדן כושר עבודה).

•האם יש ביטוח דרך המעסיק או ביטוח קולקטיבי.

•האם יש ביטוח לאומי (קצבת נכות) — לא קשור לביטוחים פרטיים, אבל חשוב להבין את התמונה הכוללת.

✅ לסיכום

•אובדן כושר עבודה – אפשר כמה פוליסות, אבל הפיצוי הכולל מוגבל להכנסה.

•נכות מתאונה / מחלה (חד-פעמי) – אפשר כמה, וכל אחת משלמת במלואה.

•חשוב לתאם מול סוכן ביטוח או יועץ אובייקטיבי כדי להימנע מתשלום כפול על כיסויים חופפים.

בכל מקרה אכע מוגבל ל75 אחוז מהשכר אלא אם עושים ביטוח אחר

האמת שאצלנו בעבודה יש ביטוח קולקטיבי שלא הצטרפתי אליו ומתלבטת אם כן. צריכה לקרוא את הפוליסה האמת

אין הגבלה חוקית על כמה קרנות

פעילות מחזיקים וכמה אפשר להפקיד לקרן השתלמות, אבל על הסכומים שמעבר לתקרה:

•לא תקבלי ניכוי או זיכוי ממס (אם עצמאי).

•לא תקבלי פטור ממס רווח הון על הרווחים שנצברו מעל התקרה.

כלומר, מותר להפקיד יותר, אבל זה כבר לא משתלם מבחינת מס

השאירים הזכאים לקבלת הכסף (פנסיית שארים) במקרה שהמבוטח בקרן פנסיה הלך לעולמו:

- בן/בת זוג של המבוטח וילדיו שהם בני פחות מ-21.

- הוריו של המבוטח (רק אם המבוטח רווק ללא ילדים).

סכומי הקצבה משתנים בהתאם לשיעור הכיסוי הביטוחי שנבחר, המשכורת הקובעת של הנפטר ומספר השאירים הזכאים

- רווק שאין לו בן זוג ואין לו ילדים רשאי לוותר על ביטוח שאירים ולהגדיל את גובה החיסכון ואת גובה קצבת הפנסיה שתשולם לו לאחר הפרישה לגמלאות)  כפי שהבאתי לעיל בתגובה קודמת. 

יש אפשריות שונות, לפי התקנון של קרן הפנסיה בה העובד מבוטח. 

כשאדם יוצא לפנסיה הוא יכול לבחור בין אפשרויות שונות.

על קצה המזלג ובפשטות ורק לשם הדוגמה:

הוא יכול לבחור לקבל את הקצבה עד גיל 80, ואז אם הוא ימות לפני - הקצבה תגיע ליורשיו, אך אם הוא ימות אחרי - הוא יפסיק לקבל קצבה בגיל 80.

הוא גם יכול לקבל את הקצבה לכל חייו, אפילו אם יאריך עד 120, אבל אז אם הוא ימות בגיל 70 הכסף הולך לאיבוד.

בין שתי האפשרויות האלה יש עוד הרבה אפשרויות ביניים, למשל כסף לכל החיים אבל בסכום נמוך יותר, ובתמורה להפחתה הזאת השארים כן יקבלו כסף אם האדם נפטר לפני הזמן.

סתם זורק רעיון.

מישהו הגיע לפנסיה. יודע שעכשיו יכנס לו כל החיים 6000 שח מהקופ"ג להשקעה.

יכול למשכן את הדירה ויהיה לו הון זמין

הופך להיות כמו כסף שנצבר בקופת פנסיה. כלומר לאחר מוות בני משפחה מקבלים קצבה ולא את הכסף עצמו

כאמור קודם יש הרבה מסלולים של קצבה, אבל אני לא בקיא הזה במאה אחוז. אני יודע שהיורשים כן מקבלים את היתרה בירושה במכה אחת במסלולים מסוימים, אבל פחות בקיא במנגנון.

יש מסלולים שאם אדם קיבל קצבה אחת ומת, משפחתו לא תקבל כלום, ויש מסלולים שתקבל 20 שנה קצבאות או עד 120 של בן/בת הזוג.

לכן, לפני שבוחרים מסלול, צריך לחשוב ולהתייעץ מה הכי מתאים לכם.. (לא דומה אלמן לנשוי לדוגמא)

למיטב ידיעתי - בכל המסלולים בפנסיה שניתן לבחור בעת הפרישה- הקצבה לעמית/מבוטח היא לכל החיים.

הבחירה היא האם להבטיח לבן/בת הזוג קצבה עד סוף ימיו\ ימיה, או עד 120 קצבאות וכדומה.

הערה נוספת היא זו שהפקדה מעבר לתקרה מסויימת גם בקרן פנסיה הופכת לקצבה מוכרת שפטורה ממס בעת שמקבלים אותה, בדומה לגמל להשקעה. (אבל, עדיין יש הבדלים בין המוצרים, ויש עדיין עדיפות מסויימת לחסוך בגמל להשקעה ולא בפנסיה מעבר לתקרות בהיבטי הנזילות)  

תסתכל על שנים לא טובות,

למשל תבדוק את שנת 2020 או 2008, ואז תראה איזה מסלול עדיף...

בגדול,

בשנים טובות מצופה שמסלול מנייתי ישיג תשואה עודפת לעומת הכללי,

ובשנים רעות מסלול מנייתי יפסיד יותר מאשר הכללי.

ואם אתה למשל צריך את הכסף כבר בעוד שנה, אז לא תוכל ''לתקן'' אם בדיוק השנה הקרובה תהיה גרועה.

בדקתי את הקופות האלו באתר גמל נט

2024

ממוצע:

22.28%   ממוצע כללי: 12.92%

2023

ממוצע:

16.01%  ממוצע כללי: 8.89%

2022

ממוצע:

-17.30%    ממוצע כללי: -8.96%

 2021

ממוצע:

19.28%    ממוצע כללי: 12.71%

2020

ממוצע:

7.61%   ממוצע כללי: 5.01%

2019

ממוצע:

25.13%    ממוצע כללי: 13.15%

2018

ממוצע:

-4.98%     ממוצע כללי: -1.31%

2017

ממוצע:

17.80%     ממוצע כללי: 8.38%

2016

ממוצע:

7.25%     ממוצע כללי: 3.69%

2015

ממוצע:

2.85%   ממוצע כללי: 2.06%

2014

ממוצע:

5.85%    ממוצע כללי: 5.13%

2013

ממוצע:

20.04%     ממוצע כללי: 10.39%

2012

ממוצע:

11.14%    ממוצע כללי: 11.16%

2011

ממוצע:

-20.55%    ממוצע כללי: -4.65% 

2010

ממוצע:

16.21%     ממוצע: 11.71%

2009

ממוצע:

84.72%    ממוצע כללי: 37.90%

2008

ממוצע:

-50.10%    ממוצע כללי: -21.85%

2007

ממוצע:

13.94%     ממוצע כללי: 8.71%

2006

ממוצע:

26.15%    ממוצע כללי: 8.50%

2005

ממוצע:

22.58%    ממוצע כללי: 14.19%

ב20 שנה היו 4 שנות הפסדים: 2022, 2018, 2011, 2008 (אחרי ההפסד הגדול ב-2008, היה רווח עצום ב-2009).

אז לפי זה, 20% מהשנים יש הפסד, 80% יש רווח שמשמעותית מעל מסלול כללי.

לפי זה, אלא אם כן אני מפספס משהו, אין סיבה שלא לשים במניות. אלא אם כן מישהו באמת ובתמים

ייתכן ויהיה לו צורך מיידי לכסף בטווח לא ארוך.

אם ל 20 שנה, ברור שלהשקיע במסלול מניות

אבל לשנים בודדות, אתה רואה שיש שנים עם נפילות חזקות.  

לפי הנתונים ששלחת:

א. אם באת להשקיע לשנה אחת, אז יש סיכוי של 25% שהמסלול המנייתי יהיה פחות טוב (שכחת את 2012). זה ממש לא מעט.

ב. כשמסלול המניות יורד, זו עלולה להיות ירידה מאוד מאוד כואבת ואכזרית. הרבה מאוד אנשים יעדיפו להרוויח בשנה ממוצעת 8% ולא 12% (סתם מספרים מהראש), ובלבד שלא יהיה מצב שהם יאבדו בשנה אחת 50% מההשקעה שלהם.

ג. בוא ניקח אדם שהכניס בדצמבר 2027 סכום של 100,000 ש"ח להשקעה במסלול מניות, לעומת אדם שהכניס את אותו הסכום למסלול כללי.

כתבתי כאן בסוף כל שנה כמה כסף יהיה לכל אחד מהם:

עיניך הרואות: גם בחלוף 17 שנים מצטברות ורצופות, מסלול כללי הניב תשואה עודפת על פני מסלול מנייתי, עם תשואה של 183% לעומת 180% במסלול המנייתי.

למעשה, אם מישהו נכנס בדיוק בסוף שנת 2007, אז בכל אחת מהשנים ללא יוצא מן הכלל (ובהנחה שלא שינה מסלול תוך כדי), היה לו פחות כסף בחשבון לעומת מי שהיה במסלול הכללי.

אם ניקח את הממוצע של "כמה כסף היה בסוף השנה", אז במסלול המנייתי נגיע ל-150 אלף ש"ח, לעומת 180 אלף ש"ח במסלול הכללי. 20% יותר למסלול הכללי!

למה זה קורה ואיך פספסת את זה?

כי אתה ספרת בכל שנה בצורה בינארית מי הביא תשואה יותר טובה. צורה בינארית שבה יש מנצח ומפסיד, זהו, בלי שום משמעות לשאלה "מה ההפרש".

כלומר מבחינתך אם מסלול מנייתי הניב 2.85% לעומת המסלול הכללי שהניב 2.06%, אז המנייתי ניצח. 1-0 לטובת המנייתי.

ואם המסלול המנייתי הניב הפסד של 50.1% והכללי הניב הפסד של 21.85%, אז הכללי ניצח. כלומר יש לנו תיקו, 1-1.

זה כמובן רחוק מלהיות נכון: ירידה של 50.1% בשנה אחת זה דבר דרמטי ומטורף, 50% מההון שלך נמחק תוך שנה, ואפילו עלייה של 84.72% בשנה הבאה לא תחזיר אותך לנקודת ההתחלה (אחרי שמאבדים 50%, אז צריך תשואה של 100% רק בשביל לחזור לנקודת ההתחלה).

וכמו שאתה רואה בחישוב הקטן שעשיתי על בסיס המספרים שלך, מסלול כללי בהחלט יכול לנצח את המנייתי גם לטווח הרחוק.

בוא ניקח דוגמה נוספת: הפעם הכסף נכנס בסוף שנת 2010, כך שעכשיו אין לנו ירידה של 50.1% בשנה אחת:

גם הפעם, ברוב מוחלט של השנים, מי שהכניס את כספו למסלול הכללי נהנה מתשואה עודפת.

אם ניקח את ממוצע היתרות בכל סוף שנה, במסלול המנייתי נקבל 154 אלף ש"ח, לעומת 163 אלף ש"ח במסלול הכללי - כמעט 6% יותר. 

אתה בוחר דוגמאות קיצוניות ומהן כותב מסקנות.

ברור מאליו שיש סיכון במניות ושפה ושם יכול להיות איזהושהו חסרון פצפון

לעומת מסלול כללי. 

זוג צעיר בתחילת חייו, שחוסך הון ראשוני לדירה למשל, מצד אחד צריך למקסם את שווי הכסף ומצד שני זו השקעה לטווח קצר יחסית.  יצטרכו את הכסף כדי לרכוש בית.

אם מפזרים סיכונים ומשקיעים במספר מסלולים, אפשר חלק בכללי וחלק ב 100% מניות.

אם זה כבר זוג מבוסס, או רווק שטווח הכסף מאוד רחוק, אז מניות זו השקעה עם סיכון מחושב. 

יש בזה משהו.

בהחלט מרגש שהבן ככה בחברה.

ומחלק כינויי חיבה.

ונצרף שיר של חנן, 'אחי"

לכבוד הרגע המרגש.

זה שיר שאתה עוד הולך לשמוע,

זה לא יהיה ביום הזיכרון.

גולנצ'יקים פלחה"ן 97,

בדרך חזרה מלבנון.

אף פעם לא ראיתי אותך ככה

אתה מואר מידי, וזה מפחיד

הקלטתי הודעה ולא הקשבת

פחדתי שאף פעם לא תספיק

אחי אתה איתי בחלומות שלי

אני נרדם ומתעורר, נרדם ומתעורר

נרדם ושוב אחי

תלך תחזור שאלוהים ישמור

זה לא הזמן לשלוח לי מכתב פרידה

עוד לא הספקנו כלום

זה שיר שעוד נשיר אותו ביחד

נשיר ואז אתה תצחק בקול

תגיד, אף פעם לא ראיתי את זה ככה

סתם עשית מזה משהו גדול

ואז אתה תיקח את הגיטרה

ותנגן בשקט עיר מקלט

אני אבכה אתה תחפש את ההרמוניה

ולא תזיל גם לא דמעה אחת

אחי, אתה איתי בחלומות שלי

אני נרדם ומתעורר, נרדם ומתעורר

נרדם ושוב אחי

תלך תחזור שאלוהים ישמור

זה לא הזמן לשלוח לי מכתב פרידה

עוד לא הספקנו כלום

מקור: Musixmatch

מילים: בירן תומר / בן ארי חנן

אחי: מילים ©‏

המילה הראשונה שהיא אמרה לא הייתה "אבא" או "אמא"

אלא

(בבכי)

"אתןןןןןן" (איתן)

ובתרגום:

בוא לעזור לי מול ההורים שלי.

והוא בא.

שהילד גבה, ושהוא רשום במוסד לימודי מסויים

אלה נתונים טכניים.

ושהוא נהיה חבר'ה-מן וקורא לחבר "אחי"

זה משהו ממש מיוחד בעיני.

זה כאילו רמה מעל.

ומצליחה ליצור ניכור הורי בין הילדים לאבא שלהם.

כמה מרגש!!!

כל כמה חודשים.

מה שעולה לי מיד - מנהרות הכותל

עוד רעיון- כל מיני יקבים עם מרכזי מבקרים

ואם יש סבא וסבתא, הם יכולים להיות בסיור, ושלנקבה יישארו הצעירים.

יש המון מה ללמוד שם

בהחלט יהודי

תשלמו

לא להפעיל ביטוח על כזה דבר

רק תראו שיחתום שאין לו טענות וכו וכו , למרות שהוא נראה אמין וכו

אבל להחתים על מסמך שהתשלום הוא סופי ומוחלט לאחר שבדק הרכב היטב על ידי גורם מקצוע ואין לו ולא יהיה לו שום טענות בעתיד אליכם .

חשוב שאנשים ידעו טת זה

זה חוק

אז אם ההשתתפות עצמית שלכם נמוכה והתיקון עם שמאי יעלה פחות מ5 לכו על ביטוח

רק על ,5000 ועל השאר לשלם, כדי שהביטוח לא יתייקר?

לא מכיר חוק שנוקב במספר כזה

מכיר הוראות חיוב פנימית של חברת ביטוח. רובן בסכום נמוך ממה שכתבת וזה משתנה מחברה לחברה.

אגב זה משהו שלא הרבה יודעים וזה נכנס כחוק ממש

וממליץ לבדוק את דברי עם סוכן ביטוח

אבל להבנתי יש שם 2 חורים:

כתוב:

1.  סכום נמוך - כל חברה מפרשת סכום נמוך אחרת.

2. שתביעות אלה אומנם לא נרשמות בגיליון הביטוח הכללי (שמשותף לכל החברות) - אבל זה לא אומר שהחברה לא תשמור מידע עליך ולתמחר את הביטוח בהתאם. ואז תהיה באותה החברה סוג של עליית פרמיה.

בנוסף. נכנסתי כרגע לאחת מחברות הביטוח לקבל הצעת מחיר. הם שואלים האם היו תביעות ביטוח. הם לא מבדילים בין סכומים.

כאמור. ממליץ לשאול במפורש את סוכן הביטוח שלכם. 

מתחת ל5000 זה לא נחשב תביעות ביטוח

כלומר השאלה מתכוונת האם הייתה לך תביעה של מעל 5000

ואני יודעת את זה לעומק כי בעלי ניהל צוות בביטוח רכב...

תביעות,

לא שאלו מעל סכום מסןיים

מתכןונים האם הייתה לך תביעה שמוגדרת בחוק כתביעה כלומר מעל 5000 שח

ושוב אני אומרת אנשים לא יודעים את זה וחשוב שידעו כי החוק ייצא בדיוק בגלל שאנשים לא תבעו ביטוח על תביעות קטנות כדי לא לעלות את העלות ולכן נחקקק החוק

אני

לי היה גם תאונה והציעו לנהגת השניה לתקן ב2700 בלי ביטוח

בסוף מצאתי מישהו שהסכים לתקן ב1200.

נקודה חשובה. מי שיש לו 3 תביעות בשלוש שנים, רוב חברות הביטוח יסרבו לבטח אותו והוא יוכל לעשות רק ביטוח חובה יקר בפול.

יש חברות שמפסיקות לבטח גם אם יש רק 2 תביעות.

עדיף לא להפעיל ביטוח גם אם הנזק קצת מעל ההשתתפות העצמית.

2 תאונות פח קטנטנות. עשו ביטוח בפול לתקופה ואחר כך חזרו לחברת ביטוח נורמלית. במקרה של גניבה זה היה סיכון גדול.

וכמה כולנו לומדים ממך.

אני לומדת ממך לשאול את עצמי כל יום: "במה את עובדת?"

ולרצות לענות לעצמי: קודם כל בלשמוח ולשמח. קודם כל בלהרגיש אמת ושלמות בבית פנימה. לעבוד בזה. זו עבודה. זו משרה מלאה. 24/7.

המשרה הכי חשובה.

העבודה הכי יקרה.

לעבוד בלבנות בית, משפחה

לעבוד בלאהוב, בלבנות זוגיות

לעבוד בליצור חיים במהות וחיים בפשטות

לעבוד בבסיס שממנו יוצאים ואליו חוזרים

לעבוד בלזכור את זה תמיד - מה הכי הכי חשוב

לא החוץ, לא תדמית, לא קריירה, לא פרסום, לא לייקים, לא כבוד מדומה,

אלא הפנים

הבית

"למשפחותם"

אם נעבוד בחוץ ונשכח את המהות - נפספס את מהות החיים

אם נעבוד בבית, או יותר נכון - על הבית, ואת שאר המיקוד נשקיע גם החוצה מתנועה של פנימה ורק אז החוצה ולא להיפך - נחייה את המהות

נוכל מתוך המלאות שלנו גם לתת החוצה

קודם מעגלים פנימיים

קודם אשתי ואני. אישי ואני.

קודם הילדים. אנחנו המודל היחידי שהם מכירים. אנחנו נתנו להם חיים בזכות השותף השלישי הקב"ה שהכל הכל ממנו

ואנחנו ממשיכים להעניק להם חיים כל יום ביומו

כאשר אנו עובדים בלתת להם יציבות, וחום, ואהבה, ומודל של תקשורת בונה ומקרבת, ומודל של ניהול קונפליקטים נכון,

ומודל של לקום גם אם נופלים,

ומודל של לאהוב תמיד גם אם לא מסכימים או כועסים

ומודל של נצח. של השקעה בנצח.

ומודל של בחירה. בחירה בחיים.

ואנחנו מחיים אותם, את הילדים שלנו, בכל יום יום

ואנחנו מחיים גם את עצמינו 

ומתוך החיות הזו - אנו יכולים גם לתת הלאה, לשאר המעגלים

תמיד תמיד רק בתנועה הזו.

ואני גם לומדת ממך הדר היקר והקדוש

כמה חשוב עוד להביט פנימה, למי שאנחנו באמת

כמו שכתבת במילות הזהב שלך: 

"... בחיי היומיום אנחנו רואים בעיקר את העולם סביבנו, טועמים אותו, חווים אותו, אבל כמעט לעולם איננו רואים את הנפש שלנו. 

סביבנו יש המון מסכים והסתרות שבעצם מסתירים מהאדם את נשמתו, את אישיותו, את עצמותו.

אם אשקע בתענוגים שכל הזמן מתחלפים ומשתנים, אחמיץ את האפשרות לתענוג מתמיד, שמשמעותו גילוי עצמי."

איזה לימוד!

איזה מבט!

איזו הסתכלות!

ללמוד ממך!

כולנו!

אני רוצה ללמוד ממך להסתכל יותר למי אני אומרת בוקר טוב כל יום דבר ראשון, ולוודא שזה לא יהיה הטלפון.

לברר למי אני אומרת אחרון כל לילה לילה טוב, ולוודא שזה לא הטלפון שוב.

לוודא שאני לא עם 3 ידיים במקום 2, וכל היום הראש בתוך קוביה קטנה של טלפון. איזה מראה מוזר זה באמת...

לוודא שאני זוכרת להביט למעלה, לשמים, לבורא, לבריאה, לפאר היצירה

לוודא שאני זוכרת לנשום את האוויר הטהור שהקב"ה נותן לנו

לוודא שאני מריחה פרחים וריחות של הטבע

לוודא שאני מביטה על אנשים ולא על מסכים כל הזמן

לוודא שאני במהות שלי, ולא של מיסוך ומסך ודברים שאינם מתאימים לי

לוודא שאני יכולה לומר תפילה מכל הלב כאשר ממתינים לאוטובוס או רכבת או סתם הולכים, ולא חייב בכל שנייה להיות עם ראש תקוע במסך שממסך

לוודא כמה אני נהנית בשבת או חג כשאין את המסך, המיסוך, כשיש רק הווה, עולם, בריאה, חיים.

לוודא שבכלל מתאים לי ואם כן כמה ואיך להיות במדיה מסכית,

וכמה היא עדיין לא תהיה שלמה ולא תחליף לעולם פנים מול פנים, 2 נשמות שנפגשות ומדברות, וכמה זה יקר הנשמות האלה והפנים,

הפנים שרואים

והפנים מבפנים שמתגלה מתוך הפנים.

אני רוצה לזכור את כל זה ב"ה.

תודה לך הדר היקר והאהוב והקדוש שלנו על הלימוד שלך, עליך, 

אני בטוחה שאתה במקום הכי הכי גבוה שיש, נהנה מזיו השכינה,

וממשיך לחיות ולהחיות את כל העם שלך כל רגע על ידי כל הטוב והאור העצום הזה שהשפעת והשארת.

אתה חי בתוכנו!

עם ישראל חי, והמון בזכותך ❤️

ומדהים שבדיוק בפרשת השבוע, חיי שרה, בה לומדים על כל חייה של שרה אמנו דווקא בפרשה בה מסופר לנו על פטירתה - ללמדנו שצדיקים במיתתם קרויים חיים וכל השפעתה ופועלה ואורה של שרה אימנו חיה וקיימת ומפעמת בלב כל יהודי וכל יהודיה עד סוף כל הדורות!

וכך גם אתה, הדר בנה, מכוחה ומאורה מאיר גם על כולנו, חי וקיים ופועם גם במותך מן העולם הזה.

צדיק אתה

וצדיקים במיתתם קרויים חיים.